https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%94_%D7%90 2026-04-24T18:03:49Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%94_%D7%90&diff=143713&oldid=prev 2020-09-14T13:54:19Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:54, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95978:rev-143713:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%94_%D7%90&diff=95978&oldid=prev 2015-07-01T08:21:31Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא בתרא קה א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בטל&lt;/b&gt; הלשון האחרון שאמר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מדה בחבל&quot;,&lt;/b&gt; שמשמעו, מידה מדויקת, את הלשון הראשון, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;הן חסר הן יתר&quot;,&lt;/b&gt; שמשמעו, מידה שאינה מדויקת. ודינו כאילו אמר רק &quot;מידה בחבל&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי בן ננס.&lt;/b&gt; הסובר, &quot;תפוס לשון אחרון&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר, כל האומר שני לשונות הסותרים זה את זה, אזלינן אחר הלשון האחרון. משום דחזר בו תוך כדי דיבור מהלשון הראשון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך חכמים נחלקו עליו. כמו שיתבאר בגמרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אבא בר ממל, אמר רב: חולקין עליו חביריו על בן ננס.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולא סברו &quot;תפוס לשון אחרון&quot;, אלא מספקא להו האם &quot;תפוס לשון ראשון&quot; או &quot;תפוס לשון אחרון&quot; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;46&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. כמו שיתבאר בהמשך דברי הגמרא. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;46.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולדעתם, כל האומר שני לשונות בתוך כדי דיבור, כאילו הוציאן בפיו ביחד. ויבואר יותר להלן בגמרא. ויש לדון: האם הספק הוא &quot;ספיקא דדינא&quot;, דהיינו, בית הדין מסתפק היאך לדון את דיבורו, (ולא מספקא לן מה חשב בליבו, דדברים שבלב אינם דברים, רק מסתפקינן מה כלול בדיבור שהוציא מפיו). או דילמא, הוי ספק במציאות, מה היתה כונת המשכיר. א. דעת &lt;b&gt;התוספות&lt;/b&gt; (בבא בתרא סב ב), דהוי ספיקא דדינא. והוכיחו מדברי שמואל המובאים להלן, דאף בספיקא דדינא אמרינן &quot;המוציא מחבירו עליו הראיה&quot;. ב. עיין ב&lt;b&gt;משנה למלך&lt;/b&gt; (פרק ז מהלכות שכירות הלכה ב) ומבואר בדבריו, דהוי ספיקא במציאות. ועיין שם בדבריו, דלהכי מהני בזה חזקת מרא קמא. וב&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; בסוגיין (קה א, ד&quot;ה אבל), פרשו בדעת שמואל, שאם בא בסוף החודש הודה המשכיר לשוכר שהוא שלו. ומוכח, דהוי ספיקא במציאות. דאי הוי ספיקא דדינא, לא היה שייך בזה הודאת בעל דין. ג. יעויין ב&lt;b&gt;קונטרס הספיקות&lt;/b&gt; (כלל א אות ב), ותורף דבריו, דאף על פי דהוי ספיקא דדינא, מכל מקום הוא ספק מעליא, כיון שהספק אינו נובע מחסרון ידיעת הדיין, אלא מחמת דיבורו המבולבל של המשכיר. ולכן לדעת סומכוס, אף בספק כזה אפשר לפסוק &quot;יחלוקו&quot;. למרות שבשאר ספיקא דדינא אין לדיין לפסוק אם אינו יודע את הדין, ואמרינן, &quot;המוציא מחבירו עליו הראיה&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמנם, דעת רב עצמו, כבן ננס. ד&quot;תפוס לשון אחרון&quot;. כמו שיתבאר לקמן &lt;small&gt;(עמוד ב&#039;)&lt;/small&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי קא משמע לן&lt;/b&gt; רב בדבריו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנינא&lt;/b&gt; &lt;small&gt;(בבא מציעא קב&#039; א)&lt;/small&gt;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מעשה בציפורי, באחד ששכר מרחץ מחבירו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמר לו, &quot;הנני משכירך מרחץ זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשנים עשר זהובים לשנה, דינר זהב לחדש&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונתעברה השנה, והרי יש בה שלשה עשר חדש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;יש לדון כמה ישלם לו: מצד אחד, הלשון הראשון משמעה, שיתן לו רק שנים עשר זהובים, אפילו אם תתעבר השנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומאידך, הלשון האחרון משמעה, על כל חודש וחודש חייב לתת לו דינר זהב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובא מעשה לפני רבן שמעון בן גמליאל, ולפני רבי יוסי, ואמרו: יחלוקו את חדש העיבור&quot;.&lt;/b&gt; עד כאן המשנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבואר להדיא, דלא סבירא להו כבן ננס, אלא הסתפקו האם תפסינן את הלשון הראשונה או האחרונה, וממון המוטל בספק, חולקים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;47&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;47.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הרשב&quot;ם&lt;/b&gt;. אמנם למסקנת הסוגיא, אין הטעם משום &quot;ממון המוטל בספק חולקים&quot;, אלא משום &quot;המוציא מחבירו עליו הראיה&quot;, דאמר שמואל, בבא באמצע החודש עסקינן, אבל בתחילת החודש, כולו למשכיר, ובסופו, כולו לשוכר. כלומר, שיש לנו ללכת אחר המוחזק. כמו שיתבאר. ועיין עוד ב&lt;b&gt;מהרש&quot;א&lt;/b&gt; (בבא מציעא קב ב), דלפי ההוא אמינא היה מקום לפרש, דסברו רבנן, &quot;תפוס לשון שניהם&quot;, וחלו שני הלשונות כאחד. וחולקים חלוקת ודאי. כמו ב&quot;שנים אוחזין בטלית&quot;, ששניהם מוחזקים בה, וחולקים חלוקת ודאי. ועיין עוד, ב&lt;b&gt;מהר&quot;ם&lt;/b&gt; (בבא מציעא קב ב), שהקשה לדעת רב נחמן החולק על שמואל (הובא בגמרא שם), וסובר דלעולם הקרקע בחזקת בעליה, וכי פליג על המשנה? וכתב, רב נחמן העמיד את משנתנו כדעת סומכוס, ד&quot;ממון המוטל בספק חולקים&quot;. ואולי זו כונת &lt;b&gt;הרשב&quot;ם&lt;/b&gt; דנקט בפשטות דטעמא דרבנן משום &quot;ממון המוטל בספק&quot;, ודלא כשמואל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, מה חידש רב בדבריו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי&lt;/b&gt;לו לא חידש לנו רב ש&quot;חולקים עליו חביריו על בן ננס&quot;, והיינו באים ללמוד זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהתם,&lt;/b&gt; (מהמשנה הנ&quot;ל, &quot;המשכיר מרחץ&quot;), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה אמינא,&lt;/b&gt; דוקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם הוא&lt;/b&gt; דאמרינן, &quot;חולקים&quot;, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;מספקא לן מה היתה כונתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מחד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא למימר מיהדר קא הדר ביה,&lt;/b&gt; (אפשר לומר, שחזר בו בסוף דבריו ממה שאמר בתחילתן). ובמקרה זה חייב לשלם לו על חודש השכירות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מאידך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא למימר פרושי קא מפרש.&lt;/b&gt; כלומר, כונתו היתה לפרש, שיתן לו את שנים עשר הזהובים בכל חודש וחודש, ולא רק בסוף השנה. וגם יוכל לחזור בו בתוך השנה, ולא יתחייב להעמיד לו דירה אחרת &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;48&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;48.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; צריך עיון, אם יכול לחזור בו בכל חודש וחודש, אם כן הוא משכיר לחדשים ממש, ולמה ידור חנם בחודש העיבור? (&lt;b&gt;רבי אליעזר משה&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הורביץ&lt;/b&gt;).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך אין כוונתו להשכיר לו כל חודש בנפרד. ואם זו כונתו, אינו חייב לשלם עבור חודש העיבור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכיון שהספק שקול, אמרינן, יחלוקו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל הכא,&lt;/b&gt; במשנתנו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דודאי קא הדר ביה,&lt;/b&gt; בלשון האחרון, ממה שאמר בתחילה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא לא.&lt;/b&gt; ואף רבנן מודים לבן ננס, דאמרינן &quot;תפוס לשון אחרון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt; רב, שגם במשנתנו נחלקו רבנן על בן ננס &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;49&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;49.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; צריך באור, מדוע באמת נחלקו רבנן על בן ננס, הרי אם הלשון האחרון סותר לגמרי את הראשון ודאי חזר בו, ומהיכי תיתי לומר &quot;תפוס לשון ראשון&quot;? וכתבו הראשונים, דחיישינן כיון שאמר לשון אחרון ולא פירש דבריו שכונתו לחזור מהראשון, יש להסתפק שמא ניחם על האחרון ורוצה את הראשון. וב&lt;b&gt;תוס&#039; רי&quot;ד&lt;/b&gt; כתב, לדעת רבנן, אדם האומר שני לשונות ביחד, לא בכונה אמרם, אלא התבלבל בלשונו שלא רצה לומר אלא כלשון הראשון וכפל דבריו כדי לחזק את דיבורו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא חוזרת לדון בדברי משנתנו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי בן ננס. אבל חכמים אומרים,&lt;/b&gt; בין אם אמר &quot;מידה בחבל&quot; בסוף, ובין אם אמר &quot;הן חסר הן יתר&quot;, מספק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;הלך אחר פחות שבלשונות&quot;.&lt;/b&gt; ויד המוכר שהוא המוחזק בקרקע על העליונה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;50&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;50.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt;, וכן דעת ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; (פרק כח ממכירה הלכה יא). צריך באור, מדוע חזקת המוכר בקרקע עדיפא על חזקת הקונה במעות? ומדוע לא נאמר, יד הקונה על העליונה כיון שהוא מוחזק בכסף? ונראה לומר, כיון שחיובו של הקונה ברור, והספק הוא מה חיובו של המוכר, אמרינן, &quot;אין ספק מוציא מידי ודאי&quot;, ואזלינן אחר חזקת המוכר. ועיין ב&lt;b&gt;קונטרס הספיקות&lt;/b&gt; (כלל ז אות ג) שהלך אף הוא בדרך זו. אך יעויין ב&lt;b&gt;השגות הראב&quot;ד&lt;/b&gt; (פרק כח ממכירה הלכה יא) שכתב, &quot;הפחו?ת שבלשונות קולא היא לנתבע. ואם נתן מעות, הלוקח הוא התובע. ואם לא נתן מעות, והלוקח מחזיק והמוכר תובע מעות יתרים, הוא התובע. ופעמים שהחיסור קולא או חומרא לנתבע, וכן היתר&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;זו&quot; ולא סבירא ליה?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר, מדקאמר שמואל &quot;זו דברי בן ננס&quot;, ולא קאמר &quot;חלוקין עליו חביריו על בן ננס&quot; כמו שאמר רב לעיל, משמע, דלא סבירא ליה כבן ננס, אלא כרבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;קשה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא רב ושמואל דאמרי תרוייהו,&lt;/b&gt; האומר לחבירו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;כור&lt;/b&gt; חיטה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלשים&lt;/b&gt; סלעים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אני מוכר לך&quot;,&lt;/b&gt; והתחיל למדוד לו את החיטה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול לחזור בו אפילו בסאה האחרונה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואפילו אם משך הלוקח עשרים ותשע סאים, לא נגמר המקח, עד שיתן לו שלשים סאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל, אם אמר לו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;כור, בשלשים, סאה, בסלע. אני מוכר לך&quot;, ראשון ראשון קנה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כיון שאמר לו &quot;סאה בסלע&quot;, הרי כל סאה וסאה היא מכירה בפני עצמה. ומשיכת כל אחת קנאתה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלמא, לדעת שמואל אמרינן &quot;תפוס לשון אחרון&quot;, כבן ננס.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, זו וסבירא ליה.&lt;/b&gt; כלומר, אע&quot;ג דאמר &quot;זו דברי בן ננס&quot;, לאו משום שלא סבר כמותו, אלא השמיענו דעת רבנן החולקים עליו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומקשה הגמרא: מי סבירא ליה?!&lt;/b&gt; וכי סבר שמואל דאמרינן &quot;תפוס לשון אחרון&quot;?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וה&lt;/b&gt;רי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר שמואל,&lt;/b&gt; בבאור המשנה דמרחץ, דאמרינן בה &quot;יחלוקו את חדש העיבור&quot;,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והעמיד שמואל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבא&lt;/b&gt; לבית הדין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באמצע החדש&lt;/b&gt; ואמר לו &quot;צא מביתי או תן לי שכר החדש הזה&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עסקינן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שאנו מסתפקים איזה לשון נתפס, אמרינן העמד ממון על חזקתו, ומה שדר בה כבר לא מוציאים ממנו, שמא יש לנו לתפוס לשון אחרון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל בא בתחלת החדש, כולו למשכיר.&lt;/b&gt; דאמרינן העמד קרקע בחזקת בעליה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בסוף החדש, כולו לשוכר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;51&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. דאמרינן, העמד ממון בחזקתו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;52&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;51.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אמנם בדין זה אין ההלכה כשמואל. אלא כרב נחמן (בבא מציעא קב ב), דאמר, &quot;קרקע בחזקת בעליה עומדת&quot; ומכיון שהספק לא נולד עכשיו אלא בתחילת החודש, העמד קרקע על חזקתו, ונמצא שדר בבית חבירו וצריך להעלות לו שכר. ואף אם בא בסוף החודש כולו למשכיר.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;52.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מבואר בסוגיא, שתפיסת השוכר בקרקע מועילה אף על פי שתפס לאחר שנולד הספק. והקשו &lt;b&gt;התוספות&lt;/b&gt;: הרי נתבאר בסוגית &quot;תקפו כהן&quot; (ו ב) שתפיסה לאחר לידת הספק אינה מועילה? בשאלה זו, נאמרו כמה תירוצים: א. &lt;b&gt;התוספות&lt;/b&gt; בסוגיין תרצו, בסוגיתינו מועילה תפיסה, משום שאם המשכיר הגיע בסוף החודש הוי כהודאה שהחודש שייך לשוכר, ואם הגיע באמצע החודש, מספקא לן אי הוי הודאה או לא, ולכן יחלוקו. וב&lt;b&gt;פילפולא חריפתא&lt;/b&gt; (בבא מציעא סימן יג אות פ) הקשה, הרי בגמרא משמע, שהנדון כאן הוא בהלכות תפיסה, ולא בדין הודאת בעל דין? ו&lt;b&gt;בנתיבות המשפט&lt;/b&gt; (כללי תפיסה אות יג) תירץ, באמת הטעם הוא משום התפיסה. אלא שבזה גופא הסתפקו &lt;b&gt;התוספות&lt;/b&gt;, בקושייתם סברו שהוא ספיקא דדינא, אם תפוס לשון ראשון או אחרון, וספק זה קיים אף בתחילת החודש. ודחו, שהספק הוא ספק הודאה, וספק הודאה חל רק בסוף החודש. ולכן מועילה תפיסה קודם שנולד הספק. ב. עוד תרצו &lt;b&gt;התוספות&lt;/b&gt; בסוגיין, כאן מועילה תפיסה אף אחר לידת הספק משום שטוען טענת ברי. משא&quot;כ בסוגיית תקפו כהן, טוען טענת שמא. ועיין ב&lt;b&gt;קונטרס הספיקות&lt;/b&gt; (כלל ב אות ד) שדן בדבריו. ג. במסכת בבא מציעא (ו ב) תרצו &lt;b&gt;התוספות&lt;/b&gt;, מכיון שהשוכר נכנס לקרקע בהיתר, מועילה תפיסתו אפילו אחר שנולד הספק. (ועיין בספר &lt;b&gt;תקפו כהן&lt;/b&gt; להש&quot;ך, סימן נט. ובקונטרס הספיקות כלל ז אות ז, שדנו בדברי &lt;b&gt;התוספות&lt;/b&gt;).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;על כל פנים משמע, ששמואל מסתפק אף הוא כרבנן, והולך אחר המוחזק &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;53&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. ולא כבן ננס &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;54&amp;nbsp;&lt;/b&gt;? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;53.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו &lt;b&gt;התוספות&lt;/b&gt;, הרי דעת רבי יוסי, (בבא קמא עג ב) שאם אמר שני לשונות, כגון &quot;תמורת עולה תמורת שלמים&quot;, אמרינן, &quot;תפוס לשון שניהם&quot;, ואם כן מדוע בנידון דידן לא נאמר גם כן, &quot;תפוס לשון שניהם&quot;, ואף אם יבא בסוף החודש, נחלוק את חודש העיבור? ומבארים &lt;b&gt;התוספות&lt;/b&gt;, שאפשר לומר &quot;תפוס לשון שניהם&quot; רק במקום שהלשונות אינם סותרים זה את זה, אלא מוסיפים זה על זה. אך כאן שהלשונות סותרים, ודאי אין דעתו אלא על אחד מהם. ולכן, מספק אמרינן &quot;המוציא מחבירו עליו הראיה&quot;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;54.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אפשר ליישב בפשטות, כמו שאמרה הגמרא לעיל, לגבי משכיר מרחץ, איכא למימר מיהדר קא הדר ביה, ואיכא למימר פירושי קא מפרש, ובזה סבר שמואל, יחלוקו. אך במשנתנו דודאי חזר בו, שמא יודה שמואל לדברי בן ננס. אך לגמרא לא ניחא לתרץ כך. דלא משמע שזהו עיקר הטעם. ועוד, לשון &quot;זו דברי בן ננס&quot; משמע יותר, &quot;זו&quot; ולא סבירא ליה. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0211_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBקהB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot