https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%93_%D7%91פרשני:בבלי:בבא בתרא קד ב - היסטוריית גרסאות2026-04-08T15:01:53Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%93_%D7%91&diff=143712&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T13:54:12Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:54, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l50">שורה 50:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95977:rev-143712:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%93_%D7%91&diff=95977&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:21:29Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא בתרא קד ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי איכא מילתא יתירא דהוי לתשעת קבין</b> (ואם יש מותר כל שהוא על הרבעים, ויש בכולם תשעה קבין) - אזי <b style='font-size:20px; color:black;'>הדרי</b> (מחזיר לו את הקרקע) ולא אמרינן "יעשה חשבון" ויחזיר לו מעות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;40&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;40.&nbsp;</b> <b>רשב"ם</b>. ולפי דבריו, אם מכר לו שני כורין, והותיר לו 16 קבין, דהיינו, שמונה קבין לכל כור, אינו משלם מעות אלא מחזיר לו את הקרקע. כיון שהמותר יתר על תשעה קבין. ויש שפרשו, דבעינן שבכל כור וכור יהיה המותר יותר מתשעה קבין. ולפי דבריהם, במקרה הנ"ל, אינו מחזיר לו קרקע, אלא דמים. ורק אם הותיר 18 קבין, מחזיר לו קרקע. ויש שפרשו, דבעינן תשעה קבין יתר על הרבעים כולם. ולפי דבריהם, רק אם הותיר 24 קבין מחזיר לו קרקע ולא דמים. וכתב <b>הרשב"ם</b> על פירושים אלו, "כללא דמילתא, כי כמעיינת בהו שפיר בהנך לישני, לא תמצא בהם טעם וממש, אלא כהלכתא בלא טעמא". ועיין ב<b>חשק שלמה</b> בבאור הפירושים הללו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה</b> (הקשה) <b style='font-size:20px; color:black;'>רבא</b> ע<b style='font-size:20px; color:black;'>ל רב נחמן,</b> הרי שנינו במשנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>"שאם שייר בשדה בית תשעת קבין",</b> ולא אמרינן, "שאם שייר בבית כור תשעה קבין", <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו דזבין ליה כוריים?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם לא מדובר גם במקרה שמכר לו שני כורים, הרי במשנה משמע דבכל גווני, אם שייר תשעה קבין, נותן לו קרקע?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא!</b> הסיפא עוסקת במקרה שנזכר ברישא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דזבין ליה כור.</b> אך במקרה שמכר לו יותר מכור, נותן לו רובע הקב לסאה, ורק אם המותר על כולם עולה על רובע לסאה, ומגיע לתשעה קבין, מחזיר לו את הקרקע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד הקשה רבא, מהא דשנינן, <b style='font-size:20px; color:black;'>"ובגנה בית חצי קב",</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו</b> (האם לא מדובר גם במקרה) <b style='font-size:20px; color:black;'>דזבין ליה סאתים?!</b> ואפילו הכי, אם יש בגינה שיעור חצי קב מחזיר לו את הקרקע?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא!</b> מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>דזבין ליה סאה.</b> ואזי אמרינן, שאם המותר מגיע לרובע, הרי מחל לו. יותר מרובע, יעשה חשבון, וישלם לו דמים. אך אם המותר חצי קב, יחזיר לו קרקע, ולא מעות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד הקשה רבא, מהא דשנינו, <b style='font-size:20px; color:black;'>"וכדברי רבי עקיבא בית רובע".</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו דזבין ליה סאה?!</b> האם לא מדובר גם כשמכר לו גינה בשטח סאה, ובכל זאת אם הותיר רובע הקב נותן לו קרקע, אף על גב דבעלמא אמרינן, שאם הותיר רובע לסאה הגיעו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא!</b> מדובר במקרה <b style='font-size:20px; color:black;'>דזבין ליה חצי סאה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואזי אמרינן, שאם המותר מגיע לשמינית הקב (כשיעור רובע לסאה), הרי מחל לו. יותר משמינית, יעשה חשבון, וישלם לו דמים. אך אם המותר רובע הקב, יחזיר לו קרקע, ולא מעות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>חוזרת הגמרא לדון בדברי המשנה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעי רב אשי</b>: אם מכר לו <b style='font-size:20px; color:black;'>שדה, ונעשית גנה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;41&nbsp;</b> ביד הלוקח, קודם שהחזיר לו מעות או קרקע <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;42&nbsp;</b>, או להיפך, מכר לו <b style='font-size:20px; color:black;'>גנה, ונעשית שדה, מאי?</b> האם מחזיר לו קרקע בשיעור חצי קב כגינה, או בשיעור ט' קבין כשדה? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;41.&nbsp;</b> כגון שעלה נהר לשדה, או נבע בה מעין. ונעשתה ראויה לגינה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;42.&nbsp;</b> <b>רשב"ם</b>. ויסוד הספק: האם אזלינן בהך תקנתא בתר מעיקרא. ואמרינן, שבשעת המקח כבר נתחייב הלוקח בדמים. ואינו מחזיר לו קרקע. או בתר השתא, וכיון שכעת יש כאן קרקע חשובה, מחזיר לו קרקע. אך ודאי, אם בשעת המכירה לא היה בשדה שיעור רובע לסאה, וכעת כשנעשתה גינה יש בה שיעור חשוב, (הראוי להחזרה לדעת רב הונא דלעיל), ודאי אמרינן, כיון שבשעת מכירה מחל לו עליה אינו צריך להחזיר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וסליק ב<b style='font-size:20px; color:black;'>תיקו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דין נוסף משמיעה לנו הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא, אם היה</b> קרקע המותר <b style='font-size:20px; color:black;'>סמוך לשדהו</b> של המוכר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו כל שהוא</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;43&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מחזיר לו קרקע,</b> ואינו יכול לכפות את הלוקח לקנותו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;43.&nbsp;</b> דהיינו, כל שהוא יותר מרובע לסאה. אך פחות מכך, מחל. ויש שפרשו, אפילו פחות מרובע לסאה לא מחל כיון שיש לו שדה סמוכה לקרקע. ולאו מילתא היא. שאם כן, מה הואיל במה שאמר לו "הן חסר הן יתר?. <b>רשב"ם</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעי רב אשי,</b> אם היה ביניהם <b style='font-size:20px; color:black;'>בור, מהו שתפסיק?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם תימצי לומר אינו מפסיק, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמת המים</b> שרחבה טפי, <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו שתפסיק?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם תאמר אינה מפסיקה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דרך הרבים</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;44&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו שתפסיק?</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;44.&nbsp;</b> אין הכוונה לרשות הרבים, דרשות הרבים ודאי הויא הפסק. אלא דרך ברוחב טז' אמה, המשמשת כדרך גישה לשדות. <b>רשב"ם</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם תאמר אינה מפסיקה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ריכבא דדיקלא</b> (שורת דקלים) <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו שתפסיק?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וסליק ב<b style='font-size:20px; color:black;'>תיקו.</b> שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>"ולא את הרובע בלבד מחזיר לו אלא כל המותר"</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כלפי לייא</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;45&nbsp;</b>? כלומר, הרי היה על התנא לומר להיפך, שאינו מחזיר רק את המותר, אלא אף את הרובעים? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;45.&nbsp;</b> "כלפי לייא", כלפי היכן. כלומר, כנגד מה שונה את הדין במשנה, ולאן הדבר נוטה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכן <b style='font-size:20px; color:black;'>תאני רבין בר רב נחמן</b> (רבין תיקן את לשון המשנה, ושנה), <b style='font-size:20px; color:black;'>לא את המותר בלבד, מחזיר לו אלא את כל הרבעין כולן.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>במשנה הקודמת התבאר, שאם אמר, "בית כור עפר אני מוכר לך, מידה בחבל", אם פיחת כל שהוא, או הוסיף כל שהוא, מנכה או מחזיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אם אמר, הן חסר הן יתר" אפילו פיחת או הותיר רובע הקב לסאה, הגיעו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משנתנו דנה במקרה שאמר את שני הלשונות הסותרים גם יחד. כיצד נפרש את דיבורו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האומר לחבירו, <b style='font-size:20px; color:black;'>"מדה בחבל אני מוכר לך, הן חסר הן יתר".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בטל</b> הלשון האחרון שאמר, <b style='font-size:20px; color:black;'>"הן חסר הן יתר",</b> שמשמעו, מידה שאינה מדויקת, את הלשון <b style='font-size:20px; color:black;'>"מדה בחבל".</b> שמשמעותו, מידה מדויקת. ודינו כאילו אמר רק "הן חסר הן יתר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אם אמר להיפך, <b style='font-size:20px; color:black;'>"הן חסר הן יתר מדה בח בל".</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0210_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקהB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>Micropedia bot