https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A1_%D7%91פרשני:בבלי:בבא בתרא ס ב - היסטוריית גרסאות2026-04-24T16:18:14Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A1_%D7%91&diff=143624&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T13:43:14Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:43, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l108">שורה 108:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 108:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95889:rev-143624:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A1_%D7%91&diff=95889&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:18:47Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא בתרא ס ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זיל האידנא ותא למחר</b>, (לך היום ושוב למחר).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בליליא שדר קצייה לההוא דידיה</b>, (בלילה שלח רבי ינאי את שליחו לקצוץ את אילנו שהיה אף הוא נוטה לרשות הרבים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למחר אתא</b> ההוא גברא <b style='font-size:20px; color:black;'>לקמיה</b> דרבי ינאי, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי ינאי: <b style='font-size:20px; color:black;'>זיל קוץ</b> את אילנך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> אותו אדם לרבי ינאי: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא מר נמי אית ליה</b>, (הרי אף לך אילן הנוטה לרשות הרבים)!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי ינאי "<b style='font-size:20px; color:black;'>זיל חזי: אי קוץ דידי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קוץ דידך; אי לא קוץ דידי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תקוץ את</b>, (צא וראה: אם תמצא שאילני נקצץ, אף אתה תקוץ; ואם תמצא שאילני לא נקצץ, אף אתה אל תקוץ).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן על רבי ינאי: <b style='font-size:20px; color:black;'>מעיקרא</b>, בתחילה שהיה האילן נוטה לרשות הרבים <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי סבר</b> רבי ינאי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולבסוף</b> שקצצו <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי סבר!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מעיקרא</b> הוה <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר</b> רבי ינאי, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא להו לבני רשות הרבים דיתבי בטוליה</b>, (נוח להם באילן, שיכולים הם לישב בצילו), אך <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דחזא דקא מעכבי, שדר קצייה</b>, (מאחר שראה שהם מוחים באילנו של אותו אדם, אם כן משום כבודו שותקים הם, ולכן שלח את שלוחו לקוצו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תו מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולימא ליה</b> רבי ינאי לההוא גברא: <b style='font-size:20px; color:black;'>זיל קוץ דידך, והדר אקוץ דידי</b>, (צא וקצוץ את שלך, ואחר כך אקצוץ אף אני)!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דריש לקיש, דאמר</b> על הפסוק: "<b style='font-size:20px; color:black;'>התקוששו וקושו</b>": הסר קש מבין עיניך ואחר כך תיטול קש מעיני אחרים, כלומר: <b style='font-size:20px; color:black;'>קשוט</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>עצמך ואח</b>ר <b style='font-size:20px; color:black;'>כך קשוט</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>אחרים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אם רצה, כונס לתוך שלו, ומוציא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו</b> בני הישיבה: אם <b style='font-size:20px; color:black;'>כנס</b> לתוך שלו <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא הוציא</b> זיזין או גזוזטראות, <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו שיחזור</b> אחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>ויוציא</b> זיזין וגזוזטראות לתוך השטח שכנס? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ביאר הרשב"ם: מי אמרינן שויתר לבני רשות הרבים ואבד כחו, או לא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אמר: כנס</b> ולא הוציא - <b style='font-size:20px; color:black;'>מוציא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וריש לקיש אמר: כנס</b> ולא הוציא - שוב <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו מוציא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבי יעקב לרבי ירמיה בר תחליפא</b>, הבה ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אסברה לך</b> את סברותיהם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>להוציא</b> זיזין וגזוזטראות, <b style='font-size:20px; color:black;'>כולי עלמא לא פליגי דמוציא</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי פליגי</b> רבי יוחנן וריש לקיש: <b style='font-size:20px; color:black;'>להחזיר כתלים למקומן, ואיפכא איתמר</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> את שיטותיהם: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> ביאר הרשב"ם: היפוך מימרותיהם הוא כדי שיהיו דברי רבי יוחנן - שהלכה כמותו כשנחלק עם ריש לקיש - כדברי רב יהודה דלקמן, שהלכה כמותו במימרא זו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אמר: אינו מחזיר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וריש לקיש אמר: מחזיר</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> <b>לדעת המהרש"א</b> לא בא רבי יעקב להגיה את דבריהם, אלא שבכלל דבריהם דבריו<b>;</b> והכי קאמר: אסברה לך דלא פליגי ב"להוציא" אלא ב"להחזיר", והכי קאמר רבי יוחנן: כנס מוציא, (כלומר) ד<b>כל</b> כנס שרי להוציא כיון דאסור להחזיר הכותל, אבל אי הוה שרי להחזיר הכותל הרי מצינו בכי האי גוונא שהחזיר הכותל דכנס אינו מוציא, וריש לקיש אמר, דמצינו שפיר כנס אינו מוציא, דסבר שרי להחזיר הכותל, ובכי האי גוונא כנס אינו מוציא<b>;</b> (הדברים צריכים ביאור: כי פשיטא הוא, שאם כנס לא יועיל לו להוציא אלא עד שהחזיר הכותל! ?) <b>;</b> ודבריו הם שלא על דרך דברי הרשב"ם המובאים בהערה לעיל<b>;</b> וראה עוד את דברי המהרש"ל בביאור הגמרא, וראה עוד בהגהת הב"ח.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וביאור טעמיהם, הוא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אמר אינו מחזיר: משום דרב יהודה, דאמר רב יהודה: מצר</b> (שביל המהלך בין שתי שדות) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שהחזיקו בו רבים</b> לעבור דרך שם <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> לבעל המצר <b style='font-size:20px; color:black;'>לקלקלו</b>, והרי כבר החזיקו רבים לילך אף באותו שטח שכנס הוא לתוך שלו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> "מצר" הוא גבול, והשביל נועד לתחום את השדות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וריש לקיש אמר מחזיר</b>: משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הני מילי</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- שאסור לקלקל מצר של רבים - <b style='font-size:20px; color:black;'>היכא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דליכא רווחא</b> אם יקלקלנו (לא נשאר מקום מרווח לרבים לילך שם), אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא, הא איכא רווחא</b> (הרי כל רוחב רשות הרבים הקודמת נשארת להילוך בני רשות הרבים ומן הסתם מרווחת היא דיה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות, הרי היא בחזקתה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא</b>: אם <b style='font-size:20px; color:black;'>נפלה</b>, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חוזר ובונה אותה</b>, כלומר, אם נפל הכותל שממנו יוצאים הזיזים, הרי הוא חוזר ובונה את הכותל, ומוציא זיזין כבתחילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> מהא דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מסיידין</b> את הבית <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מכיירין</b> (צורות שצר בסיד) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> את הבית, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מפייחין</b> (צורות של מיני צבעונים) אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן הזה</b>, משום אבלות על בית המקדש. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> כן פירש הרשב"ם בפירוש ראשון<b>;</b> ובפירוש שני פירש: כיור הוא כמו סיוד, אלא שהכיור לבן יותר מן מן הסיוד.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>לקח חצר</b> שהיא כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>מסוידת</b>, או <b style='font-size:20px; color:black;'>מכוירת</b>, או <b style='font-size:20px; color:black;'>מפויחת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זו בחזקתה</b>, ואין צריך להסירם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>נפלה</b>, שוב <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו חוזר ובונה אותה</b> כמו שהיתה מסויידת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדנו, שכל דבר שאסור בתחילתו, אף שאינו חייב להסירו, מכל מקום אם היה לו ונפל שוב אינו חוזר ובונה כבתחילה; ותיקשי לרב הונא שאמר: אפילו אם נפלה חוזר ובונה אותה!? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> נתבאר על פי הרשב"ם<b>;</b> והדמיון צריך ביאור, כי הרי טעם המשנה הוא משום שטוענים אנו לו שבהיתר כנס המוכר, ומה ענין זה לדין לקח חצר מסויידת! ? ובתוספות ביארו: השתא סלקא דעתין דבית שבנה בזמן שבית המקדש היה קיים ונפלה, חוזר ובונה, וכשלקח חצר מסויידת הרי זו בחזקתה (הוא משום) דכל זמן שהיא קיימת יש לנו לתלות שבהיתר עשה בזמן שבית המקדש היה קיים, אבל כשנפלה, תלינן דבאיסור נעשית לאחר חורבן<b>;</b> וזה הוא שמדמה הגמרא, דאף כאן יש לומר, כיון דנפלה אין אנו תולים בהיתר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איסורא</b> - משום זכר לחורבן בית המקדש - <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני</b> מהיזיקא! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> ביארו התוספות על פי דרכם "איסורא שאני, דאפילו ודאי נבנה בהיתר כי נפלה אסור לבנותה ולסייד.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: לא יסוד אדם את ביתו בסיד</b> משום זכר לחורבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם עירב בו חול או תבן</b> שהוא מקהה את לבנוניתו - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר</b>: אם <b style='font-size:20px; color:black;'>עירב בו חול הרי זה טרכסיד</b>, השביחו, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> מפני שאף על פי שמשחיר קצת, נעשה חזק ונדבק ביותר - <b style='font-size:20px; color:black;'>ואס ור</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> נתבאר על פי רבינו גרשום, וראה רשב"ם<b>;</b> ומשמע כוונת רבי יהודה, שאין מועיל מה שמשחיר קצת את הסיד אלא אם כן השחירו דרך קלקול, אבל כל שהשחירו דרך תיקון אינו מועיל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם עירב בו <b style='font-size:20px; color:black;'>תבן</b>, הרי זה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: כשחרב הבית ב</b>פעם ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שניה, רבו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>פרושין בישראל ש</b>הנהיגו את עצמן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא לאכול בשר ושלא לשתות יין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נטפל להן רבי יהושע</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בני! מפני מה אי אתם אוכלין בשר ואין אתם שותין יין?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו</b> לרבי יהושע: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח, ועכשיו בטל!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>נשתה יין שמנסכין</b> ממנו <b style='font-size:20px; color:black;'>על גבי המזבח, ועכשיו בטל!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להם</b> רבי יהושע: אם כן אף <b style='font-size:20px; color:black;'>לחם לא נאכל, שכבר בטלו מנחות</b> שהם לחם!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ענו לו: אכן יפה אמרת, ושוב לא נאכל לחם כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אפשר בפירות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר להם: אף <b style='font-size:20px; color:black;'>פירות לא נאכל, שכבר בטלו בכורים</b> הבאים מן הפירות!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמרו לו: אכן לא נאכל משבעת המינין שהביכורים באים מהם, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אפשר בפירות אחרים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר להם: אף <b style='font-size:20px; color:black;'>מים לא נשתה, שכבר בטל ניסוך המים!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שתקו</b>, ולא ידעו להשיבו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להן</b> רבי יהושע: <b style='font-size:20px; color:black;'>בני! בואו ואומר לכם</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלא להתאבל כל עיקר, אי אפשר, שכבר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>נגזרה גזרה</b> על החורבן, ונצטוינו להתאבל עליה, כמאמר הכתוב "שישו אתה (עם ירושלים) משוש, כל המתאבלים עליה" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מאידך <b style='font-size:20px; color:black;'>להתאבל יותר מדאי</b>, אף זו <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אפשר, שאין גוזרין גזירה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>במארה אתם נארים</b> (קבלתם עליכם ב"ארור" להביא את המעשר אל בית האוצר) ו (בכל זאת) <b style='font-size:20px; color:black;'>אותי אתם קובעים</b> (גוזלים, שאינכם מביאים; ו"ארור" זה הלוא קיבל עליו) <b style='font-size:20px; color:black;'>הגוי כולו</b> (כלומר, כל הקהל כולו קיבלו על עצמם את הגזירה) ", ומסתמא אם לא היו כולם יכולים לעמוד בכך לא היו מסכימים, הרי שאין גזירה חשובה גזירה אלא אם כן הציבור יכול לעמוד בו, שהרי לכן הזכיר הכתוב "הגוי כולו", והיות ו"רובו ככולו", הרי למדנו שאין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם רוב הציבור יכול לעמוד בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> - סיים רבי יהושע ואמר - <b style='font-size:20px; color:black;'>כך אמרו חכמים</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>סד אדם את ביתו בסיד, ומשייר בו דבר מועט</b> (מקום קטן) שאינו סד אותו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מפרשת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כמה</b> הוא אותו מקום מועט?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף: אמה על אמה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חסדא</b>: אותה אמה על אמה תהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>כנגד הפתח</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> א. היינו נוכח הפתח, כדי שיראה מיד שיכנס בפתח, ויש שמניחין פנוי למעלה מן הפתח בגובה ואינו נראה לנכנס, ואפשר, כדי שיתראה תמיד לפני בעל הבית היושב בפנים, שעל הרוב הוא יושב אצל הקיר אשר נוכח פתח הבית<b>;</b> "<b>משנה ברורה</b>" סימן תקס סק"ג בשם ה"שערי תשובה". ב. ראה כעין זה לעיל נג ב: המוצא פלטרין בנכסי הגר, וסד בהן סיוד אחד או כיור אחד קנאן<b>;</b> וכמה? אמר רב יוסף: אמה<b>;</b> אמר רב חסדא: וכנגד הפתח.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>עושה אדם כל צרכי סעודה, ומשייר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דבר מועט</b> זכר לחורבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי היא</b> אותו דבר מועט?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא</b>: אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>כסא דהרסנא</b> (קערה של מאכל דגים מטוגנין בשמנן בסולת). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> לשון השולחן ערוך (תקס ב): וכן התקינו, שהעורך שולחן לעשות סעודה לאורחים (אפילו סעודת מצוה כמילה וחתונה, וכל שכן שאר סעודות חוץ מסעודות שבת ויום טוב<b>;</b> משנה ברורה), מחסר ממנו מעט (כלומר, שאין נותן כל התבשילין הראויים לסעודה, אלא מחסר מעט, אפילו כסא דהרסנא די בזה<b>;</b> מ"ב) <b>;</b> ומניח מקום פנוי בלא קערה מן הקערות הראויות לתת שם, (דאי לאו הכי לא יהא ניכר החסרון, אבל כשיניח פנוי ירגישו שהיה ראוי עוד תבשיל אלא שנחסר<b>;</b> מ"ב).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>עושה אשה</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>כל תכשיטיה, ומשיירת דבר מועט</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי היא</b> אותו דבר מועט?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב: בת צדעא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל זה למה, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי</b> אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>על ראש שמחתי</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יצחק: זה אפר מקלה</b> (אפר כירה שרופה באש) <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>נותנים <b style='font-size:20px; color:black;'>בראש חתנים</b> זכר לחורבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> שאל <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה רב פפא לאביי: היכא מנח לה</b>, היכן בראש מניחים לאותו אפר מקלה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה אביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום תפילין, שנאמר</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>לשום לאבלי ציון, לתת פאר</b> (תפילין) <b style='font-size:20px; color:black;'>תחת אפר</b> (שהיו נותנים תחילה זכר לחורבן) ".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל המתאבל על ירושלים</b>, הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>זוכה ורואה בשמחתה, שנאמר</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>שמחו את ירושלים</b> וגילו בה כל אוהביה, שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא, אמר רבי ישמעאל בן אלישע: מיום שחרב בית המקדש, דין הוא שנגזור על עצמנו: שלא לאכול בשר</b> שהרי בטלו קרבנות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא לשתות יין</b> כי בטל ניסוך היין. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אין גוזרין גזרה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומיום שפשטה מלכות הרשעה</b> (רומי), <b style='font-size:20px; color:black;'>שגוזרת עלינו גזירות רעות וקשות, ומבטלת ממנו תורה ומצוות, ואין מנחת אותנו ליכנס לשבוע הבן</b> (ברית מילה הנעשה אחר שבעת ימים), <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרי לה: לישוע הבן</b> (פדיון הבן, "ישוע" לשון פורקן הוא) -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דין הוא שנגזור על עצמנו: שלא לישא אשה ולהוליד בנים, ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו</b> בדרך טובה, ולא על ידי הגויים -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא הנח להם לישראל, מוטב שיהיו שוגגין</b> כשנושאין אשה, שאינם סבורים שיש איסור בדבר; <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואל יהיו מזידין</b>, שאם נגזור עליהם שלא לישא אשה, ישאוה במזיד כי לא יוכלו לעמוד בזה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> נתבאר על פי לשון הרשב"ם<b>;</b> ומשמע מלשונו וגם מלשון הגמרא "שוגגין", שאף כי לא גזרו חכמים שלא לישא אשה, מכל מקום יש ענין של איסור בדבר, וצריך תלמוד.</span> </span><br />
<BR><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך פרק חזקת הבתים</b></center><br />
<BR><br />
<!--$^--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0003_L5"></nowiki><nowiki name="פרקBרביעיB-BהמוכרBאתBהבית"></nowiki><br><hr><center><span style="font-size:39px; "><br />
<br />
<B><U><span style='color:RGB(34,80,136);'>פרק רביעי - המוכר את הבית</span><BR></U></B></span></center><br><hr><br><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0121_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסאB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>Micropedia bot