https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A0%D7%98_%D7%90 פרשני:בבלי:בבא בתרא נט א - היסטוריית גרסאות 2026-04-24T16:22:39Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A0%D7%98_%D7%90&diff=143621&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-14T13:42:53Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:42, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l59">שורה 59:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 59:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95886:rev-143621:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A0%D7%98_%D7%90&diff=95886&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T08:18:40Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא בתרא נט א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא לרב ירמיה בר אבא ממשנתנו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן&lt;/b&gt; במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המזחילה, יש לה חזקה&lt;/b&gt; לעומת המרזב, שאין לו חזקה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא למאן דאמר&lt;/b&gt;י &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הנך תרתי,&lt;/b&gt; שני האמוראים שאמרו את שני הפירושים הראשונים ב&quot;המרזב אין לו חזקה&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שפיר&lt;/b&gt; אמר התנא במשנה שיש חילוק בין מזחילה שיש לה חזקה, לבין מרזב שאין לו חזקה, לענין זה שהמרזב אין שימושו קבוע ברוח אחת לעומת המזחילה ששימושה קבוע ברוח אחת, או לענין זה שאת המזחילה אי אפשר לקצר ואת המרזב אפשר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא למאן דאמר&lt;/b&gt; את הפירוש השלישי ב&quot;מרזב אין לו חזקה&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאם רצה&lt;/b&gt; בעל החצר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבנות תחתיו, בונה&lt;/b&gt;, הרי משמע, שלעומתו, יש למזחילה חזקה בכך שאין יכול בעל החצר לבנות תחת המזחילה הבולטת לחצר חבירו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותימה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי נפקא ליה&lt;/b&gt; לבעל המזחילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מינה&lt;/b&gt; (מבניית בעל החצר תחת מזחילתו)? והרי ודאי לא שעבד לו בעל החצר בחצירו דבר שאין בעל המזחילה צריך לו!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא במזחילה של בנין&lt;/b&gt; (בנויה מלבינים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עסקינן&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר ליה&lt;/b&gt; בעל המזחילה לבעל החצר &quot;איני רוצה שתבנה תחת מזחילתי, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא ניחא לי דתיתרע אשיתאי&lt;/b&gt;. איני רוצה שתתרועע אושיותיה של המזחילה שלי, מחמת המקבות והגרזן וכל כלי ברזל בשעה שאתה תבנה בנינך&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והחילוק בין מרזב למזחילה לענין זה ביאר הרשב&quot;ם בשני אופנים: האחד: מרזב, אפילו של בנין, אינו חשוב כל כך, שיאמר לו &quot;לא ניחא לי דתיתרע אשיתאי&quot;. השני: סתם מרזב של עץ הוא, ומזחילה היא של לבינים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה אמר שמואל: צינור המקלח מים לחצר חבירו, ובא בעל הגג לסותמו&lt;/b&gt;, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעל החצר מעכב עליו&lt;/b&gt;, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר ליה&lt;/b&gt; בעל החצר לבעל הגג: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי היכי דאת קנית לך חצר דידי למשדא ביה מיא, לדידי נמי קני לי מיא דאיגרך&lt;/b&gt;. כשם שאתה קנית זכות להשליך מים בחצירי, כך אני קניתי זכות לקבל את המים היורדים מן הגג שלך דרך המרזב אל חצרי כדי להשקות בהם את בהמותי, ועל מנת כן נתרציתי לך!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איתמר: רבי אושעיא אמר: מעכב&lt;/b&gt; בעל החצר על בעל הגג מלסתום מרזבו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי חמא&lt;/b&gt;, אביו של רבי אושעיא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר: אינו מעכב&lt;/b&gt;, ומשום שלא שעבד לו את מימיו, אלא כל זמן שהם יורדים בחצירו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אזול, שיילוה&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הלכו ושאלו דין זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבי ביסא&lt;/b&gt;, אביו של רבי חמא, סבו של רבי אושעיא, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להו&lt;/b&gt; כדברי רבי אושעיא נכדו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעכב&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי גירסת הרשב&quot;ם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרי עליה רמי בר חמא&lt;/b&gt;, על רבי אושעיא את הפסוק: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והחוט המשולש, לא במהרה ינתק&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה רבי אושעיא, בנו של רבי חמא, בנו של רבי ביסא&lt;/b&gt;, שהרי אמר כזקנו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הוסיף הרשב&quot;ם: כדדרשינן נמי מ&quot;לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך עד עולם&quot;, שמדור שלישי ואילך, תורה מחזרת על אכסניא שלה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סולם המצרי אין לו חזקה&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכי דמי סולם המצרי?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרי דבי רבי ינאי: כל שאין לו ארבעה חווקין&lt;/b&gt; (שליבות).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חלון המצרית אין לה חזקה&lt;/b&gt;. איזו היא חלון המצרית? כל שאין ראשו של אדם יכול ליכנס לתוכה. רבי יהודה אומר: אם יש לה מלבן, אף על פי שאין ראשו של אדם יכול ליכנס לתוכה, הרי זו חזקה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי שנא גבי סולם, דלא מפרש&lt;/b&gt; התנא מה הוא שיעורו של סולם המצרי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומאי שנא גבי חלון, דמפרש&lt;/b&gt; התנא מה הוא שיעורו של חלון המצרית!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: לכך שנה התנא את שיעורו של חלון המצרית, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דקא בעי איפלוגי רבי יהודה בסיפא&lt;/b&gt;. לפי שרצה התנא להביא את מחלוקתו של רבי יהודה, שחלק על שיעור זה באופן שיש לו מלבן. ולכך הוצרך תנא קמא לומר כמה הוא השיעור, לדעתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי זירא&lt;/b&gt;: חלון צורי שעשהו בגובה שראוי להשתמש בו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למטה מארבע אמות&lt;/b&gt;, שאינו גבוה מקרקעית הבית ארבע אמות, ויכול לראות דרכו לתוך החצר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש לו&lt;/b&gt; למחזיק בחלון, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזקה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מאידך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול&lt;/b&gt; בעל החצר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למחות&lt;/b&gt; בבעל החלון, שלא יפתחנו לעבר חצרו, קודם שהחזיק בעל החלון בפתיחת חלונו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הרשב&quot;ם: כיון דאיכא תרתי, שהוא חלון גדול, ונמוך, שיכולין להסתכל ממנו בחצר, יש לו חזקה. וזאת, לפי שלא היה בעל החצר מניחו לעשותו ללא רשותו. אלא ודאי ברשותו עשה. ולכן, אם בא שכנו לבנות כנגד חלונו, עליו להתרחק, כדתנן: החלונות (צריך להתרחק) מלמעלן ומלמטן ומכנגדן ארבע אמות. ומאידך, אם בא אחד מהם לפתוח חלון צורי למטה מארבע אמות מקרקע הבית, שכנו יכול למחות בידו, ומעכבו שלא יפתח. ומה שהביא כאן הרשב&quot;ם את דין ההרחקה, אין הוא נצרך להבנת דין הגמרא, שהרי אף בלי דין זה צריך הוא לדין חזקה, כדי שיהיה רשאי להסתכל בחצר חבירו, וכמו כן, מאידך, גם יכול בעל החצר למחות שלא יסתכל. ולא הזכיר זאת הרשב&quot;ם כאן אלא משום המשך הגמרא, וכפי שיתבאר בהערה בהמשך הענין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל חלון המצרי שנתנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעלה מארבע אמות&lt;/b&gt; מקרקע הבית, שאינו נוח להסתכל דרכו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לו חזקה&lt;/b&gt;, לפי שאין בעל החצר מקפיד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כמו כן, מאידך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו יכול למחות&lt;/b&gt; בעל החצר בבעל החלון מלפתוח חלון שכזה אל חצרו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הרשב&quot;ם: למעלה מארבע אמות מקרקע הבית אין לו חזקה, לפי שאין חבירו מקפיד (כיון שאינו יכול להסתכל ממנו לתוך חצירו). וכשבונה שכנו, אינו יכול לעכב עליו ולומר לו הרחק בנינך מן החלון שלי שלא תאפיל עלי, שיכול לומר לו סתום אותו, לפי שאין לך חזקה. וביאור דברי הרשב&quot;ם הם, שהוקשה לו: כיון שאין בעל החצר יכול למחות בבעל החלון, אם כן למאי נפקא מינה שאין לבעל החלון חזקה, והרי גם בלי שתהיה לו חזקה יכול הוא להמשיך להחזיק שם את חלונו פתוח, כיון שאין בעל החצר יכול למחות בו! ? ולכן ביאר הרשב&quot;ם, שאין לו חזקה לעכב על בעל החצר מלבנות מול חלונו. ומטעם זה הזכיר כן הרשב&quot;ם גם גבי חלון, עד ארבע אמות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אילעא אמר: אפילו למעלה מארבע אמות אין לו חזקה, ו&lt;/b&gt;אולם, מכל מקום, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול למחות&lt;/b&gt;. כלומר, אפילו בחלון למעלה מארבע אמות, שאין לו לבעל החלון חזקה, ומשום שיכול לומר לו בעל החצר &quot;איני מקפיד בכך, ולכן הרשיתיך לפותחו&quot;, מכל מקום, אם רוצה בעל החצר, יכול הוא למחות בו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לימא&lt;/b&gt;, האם נאמר ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;דין &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כופין על מדת סדום&lt;/b&gt;&quot; (בכפיה על אלו שאינם מהנים את חבריהם אף על פי שאינם חסרים כלום), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא מיפלגי&lt;/b&gt; רבי זירא ורבי אילעא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמר&lt;/b&gt;, רבי זירא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר: כופין&lt;/b&gt; על מדת סדום. ולכן, אם היה החלון גבוה בלמעלה מארבע אמות, שאינו רואה משם לתוך חצירו, אין נחסר בעל החצר כלום, ואינו יכול למחות שלא לפותחו, אלא כופין אותו שירשה לפותחו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומר&lt;/b&gt;, רבי אילעא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר: אין כופין&lt;/b&gt; על מידת סדום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; בכך נחלקו, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכולי עלמא&lt;/b&gt; סבירא להו &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כופין&lt;/b&gt; על מדת סדום&quot;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושאני הכא&lt;/b&gt;, שיכול בעל החצר למחות בפתיחת החלון, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר ליה&lt;/b&gt; בעל החצר לבעל החלון:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זימנין, דמותבת שרשיפא תותך, וקיימת וקא חזית&lt;/b&gt;. יכול עתה לפעמים לשים שרפרף תחתיך, ולעמוד עליו להסתכל לתוך חצירי. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ורבי זירא סבר, דלא חציפי אינשי כל כך לעשות כן, רשב&quot;ם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומביאה הגמרא מעשה ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא&lt;/b&gt; גברא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאתא לקמיה דרבי אמי&lt;/b&gt;, והיה רוצה לעשות חלון למעלה מארבע אמות, והיה בעל החצר מוחה בו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שדריה&lt;/b&gt;, שלח רבי אמי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקמיה דרבי אבא בר ממל&lt;/b&gt;, לשאול איך לנהוג בדין זה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt;, ענה רבי אבא בר ממל לרבי אמי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עביד ליה כרבי אילעא&lt;/b&gt;, פסוק את דינו כרבי אילעא, שהיה אומר, יכול בעל החצר למחות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר שמואל: ו&lt;/b&gt;חלון העשוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאורה&lt;/b&gt; (להכניס אור לבית), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו&lt;/b&gt; אינו גדול אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שהוא, יש לו חזקה&lt;/b&gt;. ולא שנו במשנה שחלון המצרי אין לו חזקה, אלא כשאינו עשוי לאור, אלא רק כדי להשקיף דרכו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירש הרשב&quot;ם, כי חלון העשוי לאורה, הוא עשוי לקביעות, כי כל הימים צריך אדם לאור, וכל דבר שהוא בקביעות, היה לו לבעל החצר למחות, ואם לא מיחה ודאי ברשותו עשה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; מה שאין כן בחלון צורי, שאינו עשוי לאורה, הרי הוא אינו דבר של קביעות, ואין על בעל החצר למחות בו, ולכן אין לו חזקה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הזיז&lt;/b&gt; שהיה בולט מן הכותל לתוך חצר חבירו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד טפח&lt;/b&gt; לעומק החצר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש לו חזקה&lt;/b&gt;, ואין בעל החצר יכול לבנות שם ולסתור את הזיז. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הרשב&quot;ם: שהרי יכול למחות כדקתני ואזיל, ומדלא מיחה בתוך שלש איכא למימר דברשותו הוציא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0118_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBנטB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div> Micropedia bot