https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A0%D7%97_%D7%90
פרשני:בבלי:בבא בתרא נח א - היסטוריית גרסאות
2026-04-24T16:21:15Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A0%D7%97_%D7%90&diff=143619&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-14T13:42:38Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:42, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l100">שורה 100:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 100:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A0%D7%97_%D7%90&diff=98939&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:39:49Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:39, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הוסיף רבי בנאה ואמר:</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הוסיף רבי בנאה ואמר:</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>שולחן <b style='font-size:20px; color:black;'>של עם הארץ, דומה</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>למדורה וקדרות מקיפות אותה</b>, כלומר, הקערות מונחים סביב לשולחן, והמפה והלחם באמצע, וכמו מדורה שקדרות מקיפות אותה.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>שולחן <b style='font-size:20px; color:black;'>של עם הארץ, דומה</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>למדורה וקדרות מקיפות אותה</b>, כלומר, הקערות מונחים סביב לשולחן, והמפה והלחם באמצע, וכמו מדורה שקדרות מקיפות אותה.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד שאל רבי יוחנן את רבי בנאה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מטה של תלמידי חכמים, כיצד?</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד שאל רבי יוחנן את רבי בנאה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מטה של תלמידי חכמים, כיצד?</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר לו: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שאין תחתיה, אלא סנדלין בימות החמה</b> שמצניעם שם עד שיצטרך להם בימות הגשמים מפני הטיט, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומנעלין</b> יש תחתיה <b style='font-size:20px; color:black;'>בימות הגשמים</b>, שמצניעם שם עד שיצטרך להם בימות החמה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר לו: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שאין תחתיה, אלא סנדלין בימות החמה</b> שמצניעם שם עד שיצטרך להם בימות הגשמים מפני הטיט, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומנעלין</b> יש תחתיה <b style='font-size:20px; color:black;'>בימות הגשמים</b>, שמצניעם שם עד שיצטרך להם בימות החמה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95884:rev-98939:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A0%D7%97_%D7%90&diff=95884&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T08:18:36Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא בתרא נח א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הוסיף רבי בנאה ואמר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>שולחן <b style='font-size:20px; color:black;'>של עם הארץ, דומה</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>למדורה וקדרות מקיפות אותה</b>, כלומר, הקערות מונחים סביב לשולחן, והמפה והלחם באמצע, וכמו מדורה שקדרות מקיפות אותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד שאל רבי יוחנן את רבי בנאה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מטה של תלמידי חכמים, כיצד?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר לו: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שאין תחתיה, אלא סנדלין בימות החמה</b> שמצניעם שם עד שיצטרך להם בימות הגשמים מפני הטיט, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומנעלין</b> יש תחתיה <b style='font-size:20px; color:black;'>בימות הגשמים</b>, שמצניעם שם עד שיצטרך להם בימות החמה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ביאר הרשב"ם שהוא משום דאמרינן בפסחים קיב א: אוכלין שתחת המטה שורה עליהם רוח רעה אפילו כשהם מכוסים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו מיטה <b style='font-size:20px; color:black;'>של עם הארץ: דומה לאוצר בלוס</b> (מעורב), שהכל - אוכלים וכלים - מונחים שם מעורב תחת מטותיהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד מביאה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי בנאה הוה קא מציין מערתא</b>, (היה מציין מבחוץ את אורכן ורחבן של מערות הקבורה, כדי שלא יאהילו העוברים ושבים על הטומאה) ולשם כך היה נכנס לתוך המערה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> א. כתב הרשב"ם: רבי בנאה אדם גדול וחשוב היה, לפיכך ניתן לו רשות ליכנס בקברי צדיקים, אבל אחר - לא, כדאמרינן "גדולים צדיקין במיתתן יותר מבחייהן"<b>;</b> (וצריך ביאור: מה בכך שגדולים הם, וכי משום כך אסור ליכנס אצלם אף שבחייהם מותר ליכנס אצלם! ?). ב. כתב ב"עיון יעקב" בדרך אפשר, שעל שם ציון המערות היה נקרא "בנאה", וכמאמר הכתוב "וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי מטא</b> רבי בנאה <b style='font-size:20px; color:black;'>למערתא דאברהם</b> אבינו, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אשכחיה לאליעזר עבד אברהם דקאי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>קמי בבא</b>, (מצאו רבי בנאה לאליעזר עבד אברהם שהוא עומד בפתח המערה). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> משמע שאברהם אבינו מטמא באוהל, ותוספות והראשונים כאן שקלו וטרו בזה, מאחר שקיימא לן: קברי גויים אינם מטמאים באוהל, ואברהם אבינו דין "בן נח" לו. וב"עיון יעקב" כתב להוכיח ממה שהיה מטמא אברהם באוהל - אף שלא שלט בו מלאך המות כמבואר בסוף הפרק - שאף המת שלא על ידי מלאך המות רק על ידי הקב"ה יש לו דין טומאה, דלא כמקצת מפרשים וציין לתשובת בית יעקב סוף סימן פה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> כתב הרשב"ם, שבמסכת "דרך ארץ" נמנו שבעה צדיקים שלא מתו, וביניהם אליעזר<b>;</b> ולפנינו ב"דרך ארץ זוטא" סוף פרק ראשון איתא: תשעה נכנסו לגן עדן בחייהם, ואלו הן: חנוך בן ירד, ואליהו, ומשיח, ואליעזר עבד אברהם, וחירם מלך צור, ועבד מלך הכושי, ויעבץ בנו של רבי יהודה הנשיא, ובתיה בת פרעה, וסרח בת אשר, ויש אומרים: אף רבי יהושע בן לוי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי בנאה לאליעזר: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קא עביד אברהם</b> (מה עושה אברהם אבינו בשעה זו) בתוך המערה? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> פירש המהרש"א, כי מתוך שראה את אליעזר שומר על הפתח, היה סבור שאברהם עושה מילי דצניעותא, ולכך שאלו<b>;</b> ולמבואר בהמשך הענין שהדבר ידוע ש"יצר הרע בהאי עלמא ליכא", הטעם שהעמידו לאליעזר הוא כדי שלא יכנס אדם שאינו חשוב, וכמבואר ברשב"ם לעיל שאין רשות ליכנס לקברי הצדיקים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> אליעזר לרבי בנאה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גאני בכנפה דשרה, וקא מעיינא ליה ברישיה</b>, (שוכב אברהם בין זרועותיה של שרה אמנו, ומעיינת היא לו בראשו). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> כתב המהרש"א: וענין ד"גאני בכנפה", כי הצדיקים במיתתם קרויים "חיים", והמיתה אינה אלא כשינה לגביהם, כמו שכתוב "ומקיים אמונתו לישיני עפר", ודרך ארץ לעיין ברישא דהישנים, וכענין שאמרו בפרק הפועלים ברבי אלעזר ברבי שמעון, שאשתו היתה מעיינת בראשו אחר מותו כאילו הוא חי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי בנאה לאליעזר: <b style='font-size:20px; color:black;'>זיל אימא ליה</b> (לך ואמור לו לאברהם אבינו): <b style='font-size:20px; color:black;'>בנאה קאי אבבא</b> (בנאה עומד בפתח), כלומר, בקש ממנו רשות ליכנס!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הלך אליעזר אצל אברהם, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> אברהם אבינו לאליעזר: <b style='font-size:20px; color:black;'>ליעול</b> (יכנס) רבי בנאה, ואיני חושש להצטנע ממנו מלהיות שוכב בכנפא דשרה, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מידע ידיע דיצר בהאי עלמא ליכא</b> (ידוע הדבר שאין יצר הרע בעולם הבא)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עייל</b> רבי בנאה, <b style='font-size:20px; color:black;'>עיין ונפק</b>, (נכנס רבי בנאה ועיין באורכה ורוחבה של מערה, ויצא)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי מטא</b> (כאשר הגיע) רבי בנאה <b style='font-size:20px; color:black;'>למערתא דאדם הראשון, יצתה בת קול ואמרה</b> לרבי בנאה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אכן <b style='font-size:20px; color:black;'>נסתכלת בדמות דיוקני</b> (בצורת יעקב שהיא בדמות דיוקני), כי צורתו של יעקב אבינו היא מעין צורתו של אדם הראשון (כמבואר לקמן), אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>בדיוקני עצמה</b> (דמותו של אדם שהיא בצלם אלהים) <b style='font-size:20px; color:black;'>אל תסתכל!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> כתב המהרש"א: אף שכמה בני אדם ראו את אדם הראשון בחייו, אפשר דלא הותר להסתכל בדיוקני עצמה אלא לדורו בחייו, אבל במותו - אסור, כענין "כי קללת אלהים תלוי" גם בשאר בן אדם, והבן זה. וב"עיון יעקב" כתב לבאר על פי המבואר בספרים, שנשתנה זיוו של אדם הראשון אחר החטא ו"נמשל כבהמות נדמו", ואולם במיתתו נתכפר לו חטאו וחזר זיוו בצלם אלהים, ולכך בדיוקני עצמה אל תסתכל "כי לא יראני האדם, וחי".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר רבי בנאה: והאיך לא איכנס, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא בעינא לציוני מערתא</b> (והרי צריך אני לציין את אורכה ורחבה של המערה)!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ענתה לו בת הקול: אינך צריך לעיין במערה הפנימית שם קבורים אדם וחוה, ודי לך במה שמדדת את המערה החיצונה שם קבורים האבות והאמהות, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>כמדת החיצונה כך מדת הפנימית</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולמאן דאמר</b> ש"מערת המכפלה" (המערה הכפולה) היתה עשויה באופן של <b style='font-size:20px; color:black;'>שני בתים זו למעלה מזו</b>, ולא זו לפנים מזו, כך ענתה בת הקול: <b style='font-size:20px; color:black;'>כמדת עליונה</b> שם קבורים האבות והאמהות, <b style='font-size:20px; color:black;'>כך מדת התחתונה</b> שם קבורים אדם וחוה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> קשה קצת: הניחא אם היו זו לפנים מזו, שפיר מסתבר לומר, שנכנס רבי בנאה תחילה לחיצונה, ובא ליכנס לפנימית ומנעוהו מכך <b>;</b> אבל אם היו המערות זו למעלה מזו, אם כן בסתם נכנס תחילה למערה התחתונה, שהיא מערתו של אדם הראשון! ?</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי בנאה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נסתכלתי בשני עקיביו</b> של אדם הראשון (שבהם הורשיתי להסתכל), <b style='font-size:20px; color:black;'>ודומים לשני גלגלי חמה!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> כתב הרשב"ם, שאם כי נאמר לאדם הראשון (בראשית ג יט): "כי עפר אתה ואל עפר תשוב", היינו שעה אחת קודם תחיית המתים, וכמבואר בשבת קנב ב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אומרת הגמרא: <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> פניהם של <b style='font-size:20px; color:black;'>הכל</b> (כל האבות והאמהות) <b style='font-size:20px; color:black;'>בפני שרה</b> (ביחס ליופי פניה של שרה): <b style='font-size:20px; color:black;'>כקוף בפני אדם</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> דברי הגמרא הם, ולא דברי רבי בנאה כמבואר בפירוש הרי"ף ב"עין יעקב".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שרה</b> אמנו <b style='font-size:20px; color:black;'>בפני חוה: כקוף בפני אדם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חוה בפני אדם: כקוף בפני אדם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אדם בפני שכינה: כקוף בפני אדם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שופריה</b> (תואר פניו ומראהו) <b style='font-size:20px; color:black;'>דרב כהנא</b> היה <b style='font-size:20px; color:black;'>מעין שופריה דרבי אבהו</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>שופריה דרבי אבהו</b> היה <b style='font-size:20px; color:black;'>מעין שופריה דיעקב אבינו</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>שופריה דיעקב אבינו</b> היה <b style='font-size:20px; color:black;'>מעין שופריה דאדם הראשון</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> כתב המהרש"א, ד"שופריה" הוא "צורה ותואר", ורק לענין זה היה דומה צורת יעקב לצורת אדם הראשון, אבל לענין "זיו קלסתר פנים" בזה לא היה כמותו, שהרי אמרו לעיל "הכל בפני שרה כקוף בפני אדם", ומשמע שיעקב בכלל, ואילו אדם הראשון היה יפה מחוה, שהיתה יפה משרה, כדאמר לעיל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אגב המעשה ברבי בנאה במערות הקבורה, מביאה הגמרא מעשה נוסף שהיה במערת קבורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מעשה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא אמגושא</b> (מכשף) <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה חטיט שכבי</b> (חופר המתים להפשיטם בגדיהם), <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>כי מטא אמערתא דרב טובי בר מתנה, תפשיה</b> (כאשר הגיע אותו מכשף למערת קבורתו של רב טובי בר מתנה, תפשו רב טובי בר מתנה לאותו מכשף)! <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> כן פירש הרשב"ם, והמהרש"א הקשה על זה, כי אם כן אינו ענין למכשפות<b>;</b> ולכן פירש שהיה עושה מעשה אוב וידעוני ודורש אל המתים, ולשם כך היה מחטט שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתא</b> בא <b style='font-size:20px; color:black;'>אביי</b> - שהיה אוהבו של אותו גוי</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> לרב טובי בר מתנה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>במטותא מינך, שבקיה</b> (בבקשה ממך, הניחהו) "!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לשנה אחריתי הדר אתא</b> (לשנה הבאה חזר אותו מכשף לשם), <b style='font-size:20px; color:black;'>תפשיה</b> רב טובי בר מתנה לאותו מכשף <b style='font-size:20px; color:black;'>בדיקניה</b> (בזקנו)! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> ראה ב"עיון יעקב" טעם למה תפשו בזקנו דוקא<b>;</b> וראה עוד בחידושי אגדות למהר"ל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתא אביי</b>, ומכל מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שבקיה</b> רב טובי לאותו מכשף, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד דאייתי מספרא וגזיא לדיקניה</b> (עד שהביא מספרים וגזז את זקנו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד מביאה הגמרא ממעשיו ודבריו של רבי בנאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מעשה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא</b> גברא <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר להו</b> לבניו - כשהיה מחלק נכסיו קודם מיתתו - בלשון חכמה, כדי שלא יבינו בני אדם שבעל נכסים הוא: <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;14&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;14.&nbsp;</b> כן פירש הרשב"ם את טעמו<b>;</b> והמהרש"א נתקשה: אדרבה עכשיו יתפרסם יותר, מאחר שיהיו צריכים לבוא לבית הדין, ראה עוד שם<b>;</b> וכתב לפרש, שעשה כן משום שאם יעמוד הרי חוזר הוא מצוואתו כדין שכיב מרע, ולא ידעו גם הבנים מה צוה לזה ומה לזה, וכדי שלא יהיה קנאה ביניהם, שאפשר שחלק אחד יהיה טוב מחלק הבא לחבירו<b>;</b> (ויש לעיין, למה לא חש לקנאתם רק אם יחיה ויחזור בו, ולא חש לקנאתם אם ימות! ? והנה מבואר מדברי המהרש"א בהבנת דברי הרשב"ם, שלא רצה המוריש שידעו <b>לאחר מותו</b> שהוא עשיר<b>;</b> אך באמת יש לומר בכוונת הרשב"ם, שאף הוא לא חשש לכך אלא דוקא אם יחיה ויחזור בו, וזהו שכתב הרשב"ם בד"ה "ההוא דאמר להו, <b>מצוה</b> <b>מחמת מיתה היה</b>, ומחלק נכסיו לבניו על פיו", ונתיישבה קושיית המהרש"א).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>חביתא דעפרא לחד בראי, חביתא דגרמי לחד בראי, חביתא דאודרא לחד בראי</b> (חבית עפר נותן אני לאחד מבני, וחבית עצמות לבן שני, וחבית מוכין לבן שלישי) ".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא הוו ידעי</b> הבנים <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קאמר להו</b> אביהם (לא ירדו הבנים לסוף דעת אביהם)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתו</b> הבנים <b style='font-size:20px; color:black;'>לקמיה דרבי בנאה</b> שיסביר להם את פשר הדברים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b> רבי בנאה לבנים "האם <b style='font-size:20px; color:black;'>אית לכו ארעא</b> (האם יש לכם קרקע) ", כלומר: האם הניח אביכם קרקעות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו ליה</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b>, אכן הניח לנו אבינו קרקעות".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הוסיף רבי בנאה ושאלם: "<b style='font-size:20px; color:black;'>אית לכו חיותא</b>, (האם הניח אביכם בהמות) "? <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו ליה</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b>"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הוסיף רבי בנאה ושאלם: "<b style='font-size:20px; color:black;'>אית לכו בסתרקי</b> (האם הניח אביכם מיני בגדים עשויים ממוכין) "? <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו ליה</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b>"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר להם רבי בנאה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי, הכי קאמר לכו</b> אבוכון (זה הוא שאמר לכם אביכם)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: חבית העפר הן הקרקעות, חבית העצמות הן הבהמות, וחבית המוכין הם הבגדים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מעשה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא גברא דשמעה לדביתהו דקא אמרה לברתה</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי לא צניעת באיסורא!?</b> חזי <b style='font-size:20px; color:black;'>הך איתתא</b> (על עצמה אמרה כן), ד<b style='font-size:20px; color:black;'>עשרה בני אית לה, ולית לי מאבוך אלא חד</b>" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(מעשה באדם אשר שמע את אשתו אומרת לבתם: מדוע אינך נשמרת כשאת מזנה, לבל ידעו מכך; הלוא תראי שאני יש לי עשרה בנים ורק אחד מהם הוא מאביך, והשאר בזנות, ואין איש יודע על כך).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי שכיב</b> (כאשר מת) בעלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b> האב "לבניו":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>כל נכסי לחד ברא</b> (כל נכסי לאחד מבני) ", כלומר, למי שיבררו בית הדין!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לא ידעי</b> הבנים <b style='font-size:20px; color:black;'>להי מינייהו</b>, למי מהם נתכוין אביהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתו</b> "הבנים" <b style='font-size:20px; color:black;'>לקמיה דרבי בנאה</b>, הבין רבי בנאה שכולם ממזרים חוץ מן האחד, ולפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b> רבי בנאה "לבנים", כדי לברר מי הוא הבן ומי הם הממזרים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>זילו חבוטו קברא דאבוכון, עד דקאי ומגלי לכו להי מינייכו שבקא</b>, (צאו וחיבטו את קבר אביכם עד שיעמוד ויגלה לכם למי מכם הניח הוא את נכסיו) "!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכן <b style='font-size:20px; color:black;'>אזלו כולהו</b>, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא דבריה הוה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אזל, אמר להו</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>כולהו נכסי דהאי</b>"! (והלכו כולם לחבוט על הקבר מלבד האחד שלא הלך, ואמר רבי בנאה זה הוא הבן לו נתכוין האב), ומשום שהממזרים עזי נפש הם, ולכן הלכו הם לחבוט על קבר אביהם, ואילו הבן שאינו ממזר לא הלך. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;15&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;15.&nbsp;</b> כתב הרשב"ם: פסק זה של רב בנאה, הוא בגדר "שודא דדייני", ראה לעיל לה א, ותלוי במחלוקת הרשב"ם ורבינו תם שם בתוספות, מה הוא "שודא דדייני".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אזלו</b> תשעת "הבנים" <b style='font-size:20px; color:black;'>אכלו קורצא בי מלכא, אמרי</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>איכא גברא חד ביהודאי, דקא מפיק ממונא מאנשי בלא סהדי ובלא מידי</b>". <b style='font-size:20px; color:black;'>אתיוהו חבשוהו;</b> (הלכו שאר הבנים והלשינו על רבי בנאה בפני המלך, ואמרו "יש יהודי אחד שמוציא את ממונם של האנשים בלי עדים ובלי ראיה"! ושלח המלך שוטרים ואסרוהו לרבי בנאה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אזלא דביתהו</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמרה להו</b> לבית המלך "<b style='font-size:20px; color:black;'>עבדא חד הוה לי, פסקו לרישיה, ופשטו למשכיה ואכלו בישריה, וקא מלו ביה מיא ומשקו ביה לחברייא, ולא קא יהבי לי דמי ולא אגריה</b>", (הלכה אשתו של רבי בנאה, ואמרה לבית המלך בלשון חכמה "עבד היה לי, ובאו וערפו את ראשו, הפשיטו את עורו ואכלו את בשרו, ומילאו בעורו מים והשקו לחבריהם, ואילו לי לא נתנו כל שכר"), ואמרה כן כדי שיהיו נאלצים לקרוא לרבי בנאה, כדי להבין את פשר דבריה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא ידעי מאי קא אמרה להו</b>, (לא הבינו את עומק כוונתה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b> (אמרו הם) "<b style='font-size:20px; color:black;'>ניתו לחכימא דיהודאי ולימא</b>, (נקרא לחכם של היהודים - הוא רבי בנאה - ונשאלהו פישרם של דברים) ".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קריוהו לרבי בנאה, אמר להו</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>זרנוקא אמרה לכו</b>, (קראו לרבי בנאה והסביר להם: שכוונתה היא לנוד של עור) ", כלומר, כך אמרה להם "תייש היה לי וגזלוהו ממני, ושחטוהו ואכלו את הבשר, ומן העור עשו חמת, ושואבים בו מים ושותים בו". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;16&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;16.&nbsp;</b> כתב המהרש"א: לכאורה אין כאן לשון חכמה כי כל דבריה מפורשים על הנאד חוץ ממה שדימתה התיש לעבד, ולא ידעתי על מה! ? וראה שם שפירש את הדברים שנתכוונה בדבריה לתפיסתו של בעלה רבי בנאה, ראה שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b> בבית המלך: <b style='font-size:20px; color:black;'>הואיל וחכים</b> - רבי בנאה - <b style='font-size:20px; color:black;'>כולי האי, ליתיב אבבא ונידון דינא</b>, (היות וחכם הוא כל כך, ישב הוא בשער העיר וידון את דין תושבי העיר).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חזא</b> רבי בנאה <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה כתיב באבולא</b> (ראה רבי בנאה פתגם שהיה כתוב על שער העיר) כדי שילמדו ממנו בני אדם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>כל דיין דמתקרי לדין, לא שמיה דיין</b> (כל דיין שהוזמן לדין על תביעת ממון שתובעים ממנו, אינו דיין) ", כי אוהב בצע הוא, ויקבל שוחד!</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0116_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנחB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>
Micropedia bot