https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A0%D7%96_%D7%91 2026-04-24T16:23:08Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A0%D7%96_%D7%91&diff=143618&oldid=prev 2020-09-14T13:42:30Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:42, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l71">שורה 71:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 71:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95883:rev-143618:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A0%D7%96_%D7%91&diff=95883&oldid=prev 2015-07-01T08:18:35Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא בתרא נז ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא&lt;/b&gt; במשנתנו לא עסקינן במי שבא להחזיק בחצר חבירו, כי זה יש לו חזקה אף באופנים המבוארים ברישא, ומשנתנו בשותף הבא להחזיק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחצר השותפין&lt;/b&gt; - שמעיקרה אינה עומדת לתשמישים אלו, אלא לכניסה ויציאה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עסקינן&lt;/b&gt;, ומשום כך חלוקים אופני הרישא מן הסיפא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבהעמדה כדי&lt;/b&gt; (לבד) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קפדי&lt;/b&gt; שותפין זה על זה, ואף שאין החצר עומדת לכך, ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמחיצה קפדי&lt;/b&gt; זה על זה; וכן כל שאר השנויים במשנתנו ברישא אין דרך השותפין להקפיד על כך, ואילו השנויים בסיפא דרכם להקפיד. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהעמדה כדי לא קפדי&lt;/b&gt; שותפין זה על זה!? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא תנן&lt;/b&gt; במסכת נדרים: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומה ששנינו &quot;הכניס תרנגולין לתוך הבית&quot;, היינו נמי בבית של שותפין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השותפין שנדרו הנאה זה מזה&lt;/b&gt;, הרי אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסורין ליכנס לחצר&lt;/b&gt; השותפין כל זמן שלא חלקו את השדה, ומשום שכל אחד נכנס גם בחלקו של חבירו, והרי אסור הוא בהנאתו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואם תאמר: הרי זכויות יש לו בחצר ליכנס לתוכה, ואם כן יש לנו לכאורה לומר &quot;זה נכנס לתוך שלו, וזה נכנס לתוך שלו&quot;! ? ראה בזה בתוספות כאן, ובר&quot;ן בנדרים בתחילת פרק השותפין האריך בזה הרבה באופן אחר, ויש חילוק בסברא בין אם החצר יש בה דין חלוקה, ובין אם אין בה דין חלוקה, וכמבואר מתוך דבריהם&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה גם ברבינו יונה המובא בהערה לקמן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי למדנו שמקפידים השותפים על כניסה והוא הדין על העמדה, שהרי אם אינם מקפידים, אין איסור למודר הנאה מליכנס לחצר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הרשב&quot;ם: &quot;אסורין ליכנס לחצר: שכל זמן שלא חלקו את החצר, נכנס כל אחד בחלק חבירו, וקם ליה ב&quot;לא יחל דברו&quot;, שהרי נהנה מחבירו שעומד בחצירו, (אלמא) דבהעמדה קפדי, דאם איתא דלא קפדי מותר לעמוד בחצר חבירו אף על פי שמודר ממנו הנאה, דכיון דלא קפיד בעמידה הרי הפקיר את החצר לכל בני החצר לעמוד בו, ולגבי עמידה אין לו חלק בו&quot;, (וב&quot;קובץ שיעורים&quot; אות רנו למד מדברי הרשב&quot;ם, שכל דבר שאין מקפיד עליו הרי הוא הפקר, ראה שם). ובפשוטו, הדברים תמוהים, וכי אפשר לומר ששותפין מקפידים מליכנס לחצר, והרי מזכויותיו של השותף הוא, שעיקר חצר לכניסה ויציאה, ומה שייך קפידא בדבר שאינו יכול לעכב! ? ורבינו יונה הוסיף בזה דברים: והתנן השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורין ליכנס לחצר, ואפילו בחצר שאין בה דין חלוקה דנכנס שם כל אחד בעל כרחו של חבירו שהרי אין יכול לכופו לחלוק, ואפילו הכי כשנדרו זה מזה אסורין ליכנס בחצר דמשלו הוא נהנה, דכיון דהעמדה בה הויא קפידא חשבינן לה הנאה, &lt;b&gt;והוא הדין לכניסה&lt;/b&gt; דחשבינן ליה הנאה &lt;b&gt;אף על&lt;/b&gt; &lt;b&gt;פי שאין יכול לעכב עליו מליכנס שם&lt;/b&gt;, דמחמת שהוא עומד לכניסה הוא דאינו יכול לעכב, כיון שאין חלק כל אחד מבורר, אבל ודאי משלו הוא נהנה, כיון דקפידא היא בין העמדה בה בין בכניסה. וב&quot;יד רמה&quot; כתב עוד פירוש בסוגיא, דהקושיא היא מהסיפא של המשנה שם &quot;ושניהם אסורים מלהעמיד ריחים ותנור ומלגדל תרנגולין&quot;, אלמא אפילו אהעמדה כדי קפדי אינש&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; וראה ברמב&quot;ן שהקשה מעצמו על סוגייתנו מהסיפא של המשנה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא&lt;/b&gt;, במשנתנו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברחבה&lt;/b&gt; (חצר) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של אחורי בתים עסקינן, ד&lt;/b&gt;הואיל ואין המקום מיועד לכניסה ויציאה לבית - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהעמדה כדי&lt;/b&gt; של בהמות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קפדי&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אולם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמחיצה קפדי;&lt;/b&gt; ואילו המשנה בנדרים עוסקת בחצר שלפני הבתים, ושם מקפידים הם זה על זה אפילו בכניסת אדם, היות והמקום מיועד לכניסה ויציאה לבית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב פפא אמר: אידי ואידי&lt;/b&gt; - הן משנתנו והן המשנה בנדרים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחצר השותפין&lt;/b&gt; שלפני הבית עסקינן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיכא דקפדי ואיכא דלא קפדי&lt;/b&gt; (יש שותפים המקפידים זה על זה, ויש שאינם מקפידים)!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפיכך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גבי ממונא&lt;/b&gt; - היינו לענין היתר שימוש בהעמדת בהמה מבלי לחוש לגזל - הולכים אנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקולא&lt;/b&gt;, ומתירים לשותף להשתמש מבלי ליטול רשות, וחזקתו אינה חזקה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירש הרשב&quot;ם: גבי ממונא: לענין חזקה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; לקולא: יש לנו לילך להקל ולמומר שאין השותפין מקפידין זה על זה ומותר להעמיד זה בהמותיו בחצר כל זמן שאין חבירו מעכב עליו, והיינו קולא שאנו מתירין לזה מסתמא להעמיד שם בהמותיו אף על פי שלא נטל רשות מחבירו, ו (אילו) בדוכתא אחרינא אמרינן ד&quot;שואל שלא מדעת גזלן הוי&quot;, והכא בלא דעת יכול להכניס בהמותיו&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והלכך לא הוי חזקה, דהא לא קפדי, ומאיזה טעם נאמר כך? משום דאמר ליה שותף לחבריה המחזיק &quot;אנא מהנך דלא קפדי אנא, והלכך שתקתי ואין חזקתך חזקה, ואם רצונך להחזיק אייתי ראיה דמהנך דקפדי אנא, ותיהוי חזקתך חזקה&quot;, והלכך לא הויא חזקה, שכל מקום שיש טענה למערער למה לא מיחה, לא הויא חזקתו של מחזיק חזקה&quot;. ולמד ב&quot;קובץ שיעורים&quot; (אות רנח) מדברי הרשב&quot;ם שספק איסור גזל לקולא, &lt;b&gt;ראה שם&lt;/b&gt;. ומיהו, דברי הרשב&quot;ם צריכים ביאור: מה ענין היתירו של המחזיק, לחזקה! ? וכי מפני היתירו של זה אינה חזקה, והרי החזקה תלויה בדרכו של המערער אם איניש קפדנא הוא, ומה שזה מותר לו לתלות שאינו מקפיד אינו מועיל לחזקה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וגם הרשב&quot;ם עצמו בסוף דבריו ביאר, שאינה חזקה משום שזכותו של הבעלים לטעון &quot;אני איני מקפיד&quot;, ולא משום שלמחזיק מותר להשתמש! ? והרש&quot;ש כתב על דברי הרשב&quot;ם שדחוקים הם, ופירש דברי הגמרא באופן אחר: כי מאחר שספק הוא אם מקפיד הוא אם לאו, ובספק זה תלויה חזקתו של זה, אם כן לענין שלא להוציא מחזקת מרא קמא, אנו תולים שהוא מאלה שאינם מקפידים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גבי איסורא&lt;/b&gt; (נדרים) הולכים אנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחומרא&lt;/b&gt;, ואוסרים על שניהם מליכנס לחצר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבינא אמר&lt;/b&gt; ליישב את המשניות באופן אחר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעולם&lt;/b&gt; משנתנו אף היא בחצר שלפני הבתים היא עוסקת, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעולם&lt;/b&gt; שותפין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קפדי&lt;/b&gt; זה על זה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אי קשיא לך מהמשנה בנדרים ששנינו: שותף אסור ליכנס לחצר חבירו, לא תיקשי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא מני&lt;/b&gt; אותה משנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר היא; דתניא, רבי אליעזר אומר: אפילו ויתור&lt;/b&gt; (דבר שאין דרך להקפיד עליו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור במודר הנאה;&lt;/b&gt; ולפיכך אף שהשותפין אינם מקפידים זה על זה, מכל מקום אסור לשותף ליכנס לחצר השותפין. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עיקר שם &quot;ויתור&quot; הוא בכגון שאדם מודר הנאה מחנוני, ושלח לו פרוטה לקנות ממנו מאה אגוזים בפרוטה, אם הוסיף לו החנוני אחת יתירה או שתים, אסור הוא ליהנות מאותו ויתור שהותיר לו החנוני, כי מתנה היא, ואף על פי שדרך החנוני להוסיף כן גם לשאר לוקחים &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וכתב הרשב&quot;ם שדעת חכמים היא שאף ויתור זה מותר, משום שלא ויתר לו זה אלא משום המקח, ובשבילו הוא מוסיף לו על החשבון הקצוב לפרוטה, שאילו לא היה לוקח ממנו בדמים לא היה נותן לו החנוני לבעל הבית כלום. ואולם הר&quot;ן בנדרים (לג א בראש העמוד), כתב בדעת חכמים: &quot;אבל רבנן דפליגי עליה סברי, דכל היכא דלא אסר עליו אלא הנאתו, כי האי גוונא לא מיקרי הנאה, דכיון דמידי דלא קפדי בה אינשי הוא, אין זה קרוי נהנה מחבירו&quot;. ולפי הר&quot;ן מובנת היטב הגמרא, המדמה כניסה לחצר השותפין כשאין הם מקפידים זה על זה למחלוקת רבי אליעזר וחכמים בדין ויתור, שהרי זו היא מחלוקתם אם מותר ליהנות בדבר שאין דרך אנשים להקפיד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן משום רבי בנאה&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכל&lt;/b&gt; תשמישים הקבועים בחצר וכמו העמדת בהמה תנור וכיריים שממעטים את אויר החצר - ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שותפין מעכבין זה את זה&lt;/b&gt;, שאם האחד רוצה לעשות תשמיש קבוע בחצר, ושותפו אינו רוצה, יכול השותף לעכב עליו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוץ מן הכביסה&lt;/b&gt; שתיקנו לו חכמים שיכול הוא לעשות בחצר ואף בעל כרחם של השותפים, מפני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאין דרכן של בנות ישראל להתבזות על הכביסה&lt;/b&gt; בנהר, משום שצריכות הן לעמוד שם יחפות לגלות שוק לעמוד בנהר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אגב שנזכרו הנשים העומדות על הכביסה בנהר בצורה שאינה צנועה, מביאה הגמרא מימרא השייכת בענין זה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כתיב: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועוצם עיניו מראות ברע&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי חייא בר אבא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה ש&lt;/b&gt;הולך על שפת הנהר, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מסתכל&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנשים בשעה שעומדות&lt;/b&gt; שם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על הכביסה&lt;/b&gt; שלא בצניעות. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כלומר, מטה עיניו לצד אחר, כן נראה מדברי הרשב&quot;ם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן עלה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכי דמי&lt;/b&gt;, באיזה אופן משתבח הכתוב במי שעוצם עיניו, דמשמע: אם אינו עוצם עיניו, לא רשע הוא ולא צדיק!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי דאיכא דרכא אחריתא&lt;/b&gt; (אם יכול לילך בדרך אחרת), הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רשע הוא&lt;/b&gt; כשהולך על שפת הנהר, ואפילו כשעוצם את עיניו, שהיה לו להרחיק מן הכיעור. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי דליכא דרכא אחריתא&lt;/b&gt; (ואם אינו יכול לילך בדרך אחרת), הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אנוס הוא&lt;/b&gt; אם מסתכל דרך הליכתו, ואונס רחמנא פטריה, ולמה מזקיקו הכתוב לעצום את עיניו!? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ראה &quot;באר מים חיים&quot; שעל ספר &quot;חפץ חיים&quot; (כלל ו אות יד), מה שהקשה על זה מסוגיא דפסחים כה ב גבי הנאה הבאה לו לאדם בעל כרחו ב&quot;אפשר ולא קמכוין&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעולם דליכא דרכא אחריתא, ואפילו הכי מיבעי ליה למינס נפשיה&lt;/b&gt; (לאנוס את עצמו) להטות עיניו לצד אחר, ואם עשה כן משתבח בו הכתוב שחסיד הוא, ומכל מקום אם לא עשה כן אינו רשע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אגב שנזכרה לעיל מימרתו של רבי בנאה, מביאה הגמרא עוד שמועות ומעשים מרבי בנאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעא מיניה רבי יוחנן מרבי בנאה: חלוק של תלמיד חכם, כיצד?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמר לו רבי בנאה לרבי יוחנן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שאין בשרו נראה מתחתיו&lt;/b&gt;, שהחלוק ארוך עד פיסת רגלו, עד שאינה נראית אפילו כשהולך יחף. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי הרשב&quot;ם&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והמהרש&quot;א בחידושי אגדות כתב, שאין דרך חכמים לילך יחף, ועיקר דברי הרשב&quot;ם אינם מוכרחים, כי יש לפרש שאין בשרו שמעל המנעל נראה תחתיו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד שאל רבי יוחנן את רבי בנאה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טלית&lt;/b&gt; (בגד שמתכסה בו על כל הבגדים שהוא לובש) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של תלמיד חכם, כיצד?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמר לו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שאין חלוקו נראה מתחתיו&lt;/b&gt; של הטלית אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טפח&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד שאל רבי יוחנן את רבי בנאה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלחן של תלמיד חכם, כיצד?&lt;/b&gt; אמר לו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שני שלישי&lt;/b&gt; השולחן - מצד היושבים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גדיל&lt;/b&gt; (מכוסה במפה שנקראת &quot;גדיל&quot; בלשון צחה על שם שהיא ארוגה), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושליש&lt;/b&gt; חיצוני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גלאי&lt;/b&gt; (מגולה), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועליו&lt;/b&gt; - על אותו שליש - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קערות וירק&lt;/b&gt; וטוב שיהיה שם השולחן מגולה, כדי שלא תתלכלך המפה - &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי פירושו הראשון של הרשב&quot;ם&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והביא הרשב&quot;ם בשם יש מפרשים: שני שלישי השולחן מבפנים ומבחוץ מכוסים מפה, ושליש האמצעי מגולה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וטבעתו&lt;/b&gt; של השולחן (כמין וו שתולים בו את השולחן לאחר שמקפלים אותו) יהא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבחוץ&lt;/b&gt; שלא אצל היושבים, ומתבאר בהמשך הגמרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן עלה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא תניא&lt;/b&gt; בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טבעתו מבפנים!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קשיא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; דאמר רבי בנאה &quot;טבעתו מבחוץ&quot;, היינו בכגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיכא ינוקא&lt;/b&gt; (יש תינוק) היושב מבפנים, ולא יתן את הוו שם, כדי שלא ישחק בו התינוק ויפיל את השולחן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; דתניא &quot;טבעתו מבפנים&quot;, היינו בכגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דליכא ינוקא&lt;/b&gt;, וטוב יותר שיהא מבפנים כדי שלא ייתקל בו השמש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי בעית אימא: הא והא&lt;/b&gt; - דברי רבי בנאה והברייתא - בכגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דליכא ינוקא, ולא קשיא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; - דתניא &quot;טבעתו מבפנים&quot; - בכגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיכא שמעא&lt;/b&gt; (יש שמש בסעודה), וכדי שלא ייתקל בו יתננו מבפנים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; - דאמר רבי בנאה &quot;טבעתו מבחוץ&quot;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- בכגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דליכא שמעא&lt;/b&gt;, ולכן עדיף שיעשנה מבחוץ כדי שלא יוזקו בה האוכלים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נכתב על פי לשון הרשב&quot;ם, ובהכרח כוונתו אינה להיזק ממש אלא שצר להם המקום והיינו היזיקם, ועל דרך שכתב הרשב&quot;ם בסוף העמוד וז&quot;ל &quot;דמזיק לאוכלין שצר להם המקום&quot;, אם כי לשון הרשב&quot;ם כאן אין משמע כן כל כך, אלא היזק ממש, ראה לשונו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי בעית אימא: הא והא דאיכא שמעא&lt;/b&gt; וליכא ינוקא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא קשיא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; - דאמר רבי בנאה &quot;טבעתו מבחוץ&quot;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביממא&lt;/b&gt; (ביום) שהשמש יכול להזהר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; - דתניא &quot;טבעתו מבפנים&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בליליא&lt;/b&gt; (בלילה) שאין השמש יכול ליזהר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0115_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBנחB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot