https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A0%D7%92_%D7%90 2026-04-24T19:10:27Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A0%D7%92_%D7%90&diff=143609&oldid=prev 2020-09-14T13:41:22Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:41, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 61:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95874:rev-143609:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A0%D7%92_%D7%90&diff=95874&oldid=prev 2015-07-01T08:18:20Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא בתרא נג א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם עושה הלוקח את החזקה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא בפניו&lt;/b&gt; של המוכר, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כי אז &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריך&lt;/b&gt; המוכר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למימר ליה&lt;/b&gt; ללוקח &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לך חזק וקני&lt;/b&gt;&quot;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ביאר הרשב&quot;ם: אם בא להחזיק שלא בפניו של המוכר, כגון בעיר אחרת, או אפילו באותה העיר שלא מדעתו של מוכר, אינה חזקה אלא אם כן אמר לו המוכר ללוקח &quot;לך חזק וקני&quot;, ואפילו אם נתן לו מעות לא קנה במעות, כגון בעיר שכותבין שטר, שאין הכסף מועיל עד שיחזיק או עד שיכתוב שטר, אלא אם כן פירש שקונה בכסף קנין גמור.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעי רב&lt;/b&gt;: ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתנה היאך&lt;/b&gt; הוא הדין, האם גם בה צריך לומר לו &quot;לך חזק וקני&quot;; או שמא אם אך נתרצה הנותן לתת לו את השדה במתנה, והלך המקבל והחזיק בה - קנאה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; תמה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמואל: מאי תבעי ליה לאבא&lt;/b&gt; (מה מקום יש לרב - ששמו אבא - להסתפק בדבר)!? והרי הדברים קל וחומר שבמתנה צריך לומר לו &quot;לך חזק וקני&quot; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא, ומה מכר דקא יהיב ליה זוזי&lt;/b&gt; (שדעתו של הלוקח ליתן לו כסף על המכירה) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואין המוכר מפסיד, מכל מקום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אמר ליה&lt;/b&gt; המוכר ללוקח &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לך חזק וקני&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין&lt;/b&gt; (אכן קנה), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי לא&lt;/b&gt; אמר לו כן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש הרשב&quot;ם בפירוש ראשון&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ובפירוש שני פירש, שכבר נתן לו כסף, ובמקום שכותבים שטר שאינו קונה בכסף, וכמבואר לעיל ברשב&quot;ם הובא בהערות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתנה&lt;/b&gt; - שהנותן מפסיד - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא כל שכן&lt;/b&gt; שיהא צריך לומר לו &quot;לך חזק וקני&quot;, ומשום שיש לחוש: שמא עד שהלך זה לעשות חזקה, כבר חזר בו הנותן!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורב&lt;/b&gt; שנסתפק בדבר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר&lt;/b&gt;, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן דיהיב מתנה&lt;/b&gt;, הנותן מתנה, כיון שמחמת חיבה הוא נותן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעין יפה יהיב&lt;/b&gt;, בעין יפה הוא נותן. וכיון שנתרצה לתת לו את השדה במתנה, שוב אין צריך לומר לו במפורש &quot;לך חזק וקני&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ביאר הרשב&quot;ם את דעתו של שמואל: היכא אמרינן בעין יפה הוא נותן, הני מילי לאחר שהחזיק ונתקיימה המתנה, כי אז אנו אומרים שבעין יפה נתן לו מכל וכל, ולא שייר לעצמו כלום במתנה, וכגון מה שאמרו לעיל נא ב, גבי בעל הנותן מתנה לאשתו, שלא השאיר לעצמו פירות, כי בעין יפה הוא נותן, אבל כל זמן שאנו מסתפקים אם כבר החליט סופית לתת את המתנה, אין לנו לומר שנתן את שלו במתנה, עד שיפרש ויאמר &quot;לך חזק וקני&quot; &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה גם בתוספות ד&quot;ה אמר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה שבה הגמרא לדברי המשנה, לדין ששנינו בה: נעל, גדר ופרץ כל שהוא, הרי זו חזקה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכמה&lt;/b&gt; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שהוא?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדשמואל!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר שמואל: גדר גדר&lt;/b&gt;, שהיה לה גדר בנויה על שפת השדה, ולא היה בה גובה עשרה טפחים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והשלימו&lt;/b&gt; המחזיק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;גובה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשרה&lt;/b&gt; טפחים, שבגובה זה לא יוכלו זרים לעלות על המחיצה וליכנס לשדה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופרץ&lt;/b&gt; (או שפרץ) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פרצה&lt;/b&gt; (פתח) בגדר, שהרחיב את הפירצה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי ש&lt;/b&gt;על ידי ההרחבה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכנס&lt;/b&gt; דרכה אדם שיש לו שייכות לשדה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויצא בה, הרי זו חזקה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי גדר&lt;/b&gt; שהשלימו לעשרה שהוא נחשב עשיית גדר &quot;כל שהוא&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמי!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא ד&lt;/b&gt;אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעיקרא לא הוו סלקי לה, והשתא נמי&lt;/b&gt; לאחר שהשלים את הגדר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא סלקי לה&lt;/b&gt;, (שמא נפרש: בתחילה היתה הגדר גבוהה פחות מעשרה טפחים, ומכל מקום לא היה אפשר לטפס על הגדר, וכגון שהיתה עשויה בשיפוע או בנויה על מקום מדרון, ואף כשהשלימה לעשרה אי אפשר לטפס עליה), כך אי אפשר לומר, דאם כן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי עבד&lt;/b&gt; (מה הועיל)!? וכל בנין בלא צורך אינו חזקה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלא&lt;/b&gt; תפרש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמעיקרא הוו סלקי לה&lt;/b&gt; (קודם שהגביהה היה אפשר לטפס וליכנס לחצר) על כל פנים בדוחק, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והשתא&lt;/b&gt; משהגביהה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא סלקי לה&lt;/b&gt; כלל; אף כך אי אפשר לומר, דאם כן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טובא עבד&lt;/b&gt; (הועיל הרבה בהגבהתה)!? ואין זה נקרא &quot;כל שהוא&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא צריכא, דמעיקרא הוו סלקי לה ברווחא, והשתא קא סלקי לה בדוחקא&lt;/b&gt;, (קודם שהגביהה היה אפשר לטפס עליה וליכנס לחצר בקלות, ועל ידי ההגבהה עדיין אפשר לטפס וליכנס, אלא שהטיפוס והכניסה הם בדוחק), וכי האי גוונא נקרא הגדר &quot;גדר כל שהוא&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תו מקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי פירצה&lt;/b&gt; כדי שיכנס ויצא בה, שהיא פירצה &quot;כל שהוא&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכי דמי!?&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הוסיף הרשב&quot;ם ביאור: וסתם &quot;השלימו לעשרה&quot; מעיקרא סלקי לה ברווחא והשתא סלקי לה בדוחקא, ולכן נקט שמואל שיעור זה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא ד&lt;/b&gt;אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעיקרא&lt;/b&gt; קודם שהרחיב את הפתח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוו&lt;/b&gt; מצו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עיילי בה&lt;/b&gt; (היה אפשר ליכנס לשדה) דרך הפירצה הקיימת, כך אי אפשר לומר, דאם כן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי עבד&lt;/b&gt; (מה הועיל), ואין זו חזקה!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלא&lt;/b&gt; תפרש: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמעיקרא לא הוו עיילי בה&lt;/b&gt; כלל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והשתא&lt;/b&gt; על ידי הרחבת הפתח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא עיילו בה&lt;/b&gt; (אפשר ליכנס לחצר); אף כך אי אפשר לומר, דאם כן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טובא עבד!?&lt;/b&gt; ואין זה נקרא: &quot;פרץ כל שהוא&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הרשב&quot;ם: לא יכלה הגמרא לפרש, שבתחילה לא היה אפשר ליכנס כלל ועכשיו בדוחק, משום שאם כן טובא עבד שהרי עשאה פתח.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא צריכא, דמעיקרא הוו עיילי בה בדוחקא, והשתא עיילי בה ברווחא&lt;/b&gt;, (דרך הפירצה הקודמת היה ניתן ליכנס לחצר בדוחק, והוסיף הוא על הפתח עד שניתן ליכנס דרכה בריוח). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הרשב&quot;ם, שאף &quot;נעל &lt;b&gt;כל שהוא&lt;/b&gt;&quot;, היינו שסתם פירצה מיותרת בסתימה כל שהיא, כך, שמתחילה היה אפשר ליכנס ברווחא, ועל ידי הסתימה אי אפשר ליכנס דרכה אלא בדוחק &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; &quot;אי נמי שקבע מנעול בדלת לנעול בו, דהיינו בנין&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אבל סגר את הדלת ונעל במפתח בנכסי הגר אינה חזקה, דאין זה אלא עושה מצוה לשמור בית חבירו, ומבריח ארי מנכסי חבירו הוא, כדלקמן בשמעתין (בעמוד זה, &lt;b&gt;וראה שם&lt;/b&gt; &lt;b&gt;בהערות&lt;/b&gt;) &quot;, וראה עוד בדבריו בסוף ד&quot;ה והשתא קעייל&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; וראה עוד מה שנחלקו הרשב&quot;ם והתוספות אם מסירת מפתחות מידי המוכר לקונה, קונים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אסי אמר רבי יוחנן&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הרשב&quot;ם שכל השמועה מכאן ואילך עוסקת בקניית שדה של נכסי הגר, והוא הדין לקונה שדה מחבירו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נתן צרור&lt;/b&gt; בחור שהיה בגדר שדהו של גר (&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והועיל&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשדה בנתינת הצרור, כדמפרש ואזיל), או ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נטל צרור&lt;/b&gt; מהגדר שבשדה (&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והועיל&lt;/b&gt;): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זו חזקה&lt;/b&gt; לקנות את השדה על ידי זה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מדברי הרשב&quot;ם נראה שלא גרס &quot;והועיל&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נתן&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומאי&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נטל&lt;/b&gt;&quot;!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא: נתן צרור וסכר מיא מינה, נטל צרור ואפיק מיא מינה&lt;/b&gt; (בנתינת הצרור מנע שטפון מים לשדה, ובנטילתה הוציא מים מיותרים מן השדה) -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן אמאי קנה, והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי מבריח ארי מנכסי חברו הוא&lt;/b&gt;, ואין זו חזקה לקנות על ידה!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, נתן צרור&lt;/b&gt;, היינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דצמד&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליה מיא&lt;/b&gt; (הצמיד את המים שבשדה שלא יצאו לחוץ כדי שירוו את השדה), וזה כמו משקה את השדה שהיא חזקה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הרשב&quot;ם: &quot;האי מבריח ארי: הא למה זה דומה למשיב אבידה, דכל ישראל מצווין להציל ממון חבריהם מן ההיזק&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואין קרוי חזקה אלא דומיא דגדר ופרץ, שעושה בו בנין או כל תיקון הצריך לו לשדה, כגון משקה מים או זומר או זורע או חורש&quot;, (ויש לדקדק בלשון הרשב&quot;ם &quot;או זומר&quot;, כי הרשב&quot;ם לקמן נד א גבי &quot;האי מאן דפשח דיקלא אדעתא דדיקלא, קני&quot;, פירש: &quot;קני: הדקל&quot;, משמע שהפשיחא אינה מועילה אלא לקנות את הדקל ולא את השדה, ואף ש&quot;מהניא ליה הפשיחא כזימור בכרם&quot; כלשון הרשב&quot;ם שם). ומה שכתב הרשב&quot;ם שהוא כמשיב אבידה, צריך ביאור: שהרי כתב הרשב&quot;ם לעיל ששמועתנו עוסקת בנכסי הגר שהן הפקר! ? וראה גם בלשון הרשב&quot;ם לעיל ד&quot;ה והשתא קעיילי.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כמו (במדבר יט טו): &quot;וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו&quot;, וכן בתהלים קו: &quot;ויצמדו לבעל פעור&quot; (וכן בבמדבר כה ג: &quot;ויצמד ישראל לבעל פעור&quot;), והיינו שחיבר המים שבתוכו שלא יצאו לחוץ, &lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נטל צרור&lt;/b&gt;, היינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דפתח ליה מיא&lt;/b&gt; (פתח פתח למים הבאים מן החוץ שייכנסו לשדה), וזה הוא משקה, שהיא חזקה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר&lt;/b&gt; עוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב אסי אמר רבי יוחנן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתי שדות&lt;/b&gt; של גר הסמוכות זה לזה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומצר&lt;/b&gt; (הוא חריץ עמוק, או מחיצה גבוהה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד ביניהן&lt;/b&gt;: אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;החזיק באחת מהן&lt;/b&gt; ונתכוין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקנותה&lt;/b&gt; לבדה ועל השניה לא חשב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קנאה&lt;/b&gt; לאותה שדה שהחזיק בה; אבל לא קנה את חברתה, היות ויש מצר ביניהן ולשתי שדות ייחשבו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הרשב&quot;ם: כגון דרפק בה פורתא כדלקמן (נד א וב), ומשמע מדבריו דכשרפק בה פורתא אליבא דרבי יוחנן קנה את כולה, וראה מה שנחלקו רב ושמואל לקמן נד א בשדה המסוימת במצריה, ורפק בה פורתא (ראה רשב&quot;ם שם), אם קנה את כולה, וראה עוד לקמן נו א את שיטת רבי יוחנן בשדה שאינה מסויימת במצריה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0106_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBנגB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot