פרשני:בבלי:בבא בתרא מח ב - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

2020-09-14T13:40:16Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:40, 14 בספטמבר 2020
שורה 41:		שורה 41:
	[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%93%D7%A2%D7%AA_%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_(%D7%92.)#.D7.9E.D7.94_.D7.91.D7.99.D7.9F_.D7.A1.D7.95.D7.92.D7.99.D7.AA.D7.A0.D7.95_.D7.9C.D7.A1.D7.95.D7.92.D7.99.D7.90_.D7.91.D7.9E.D7.A1.D7.9B.D7.AA_.D7.91.D7.91.D7.90_.D7.91.D7.AA.D7.A8.D7.90 דעת ורצון בקידושין] השוואה בין הסוגיא הנוכחית לסוגיא בקידושין וסיכום דברי הראשונים והאחרונים		[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%93%D7%A2%D7%AA_%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_(%D7%92.)#.D7.9E.D7.94_.D7.91.D7.99.D7.9F_.D7.A1.D7.95.D7.92.D7.99.D7.AA.D7.A0.D7.95_.D7.9C.D7.A1.D7.95.D7.92.D7.99.D7.90_.D7.91.D7.9E.D7.A1.D7.9B.D7.AA_.D7.91.D7.91.D7.90_.D7.91.D7.AA.D7.A8.D7.90 דעת ורצון בקידושין] השוואה בין הסוגיא הנוכחית לסוגיא בקידושין וסיכום דברי הראשונים והאחרונים

			{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}

	[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]		[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]

Wikiboss: /* דרשני המקוצר */

2019-12-22T21:22:13Z

דרשני המקוצר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:22, 22 בדצמבר 2019
שורה 39:		שורה 39:

	==דרשני המקוצר==		==דרשני המקוצר==
			[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%93%D7%A2%D7%AA_%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_(%D7%92.)#.D7.9E.D7.94_.D7.91.D7.99.D7.9F_.D7.A1.D7.95.D7.92.D7.99.D7.AA.D7.A0.D7.95_.D7.9C.D7.A1.D7.95.D7.92.D7.99.D7.90_.D7.91.D7.9E.D7.A1.D7.9B.D7.AA_.D7.91.D7.91.D7.90_.D7.91.D7.AA.D7.A8.D7.90 דעת ורצון בקידושין] השוואה בין הסוגיא הנוכחית לסוגיא בקידושין וסיכום דברי הראשונים והאחרונים


	[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]		[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-07-01T10:39:46Z

Automatic page editing

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:39, 1 ביולי 2015
שורה 5:		שורה 5:
	==חברותא==		==חברותא==

	<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אמרן</b> שתליוהו וזבין זביניה זביני, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> ~~<img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'>~~  רק <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>אופן שאנסוהו למכור <b style='font-size:20px; color:black;'>שדה סתם</b>, שלא סיימו איזה שדה חייב למכור, והוא מעצמו בחר שדה אחת, ומכרה. שהיות ונתנו לו את האפשרות לבחור את השדה, בוחר הוא בשדה הגרועה ביותר, ובכך הוא מגלה את דעתו שנוח לו למוכרה מחמת רעתה.</span>		<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אמרן</b> שתליוהו וזבין זביניה זביני, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>  רק <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>אופן שאנסוהו למכור <b style='font-size:20px; color:black;'>שדה סתם</b>, שלא סיימו איזה שדה חייב למכור, והוא מעצמו בחר שדה אחת, ומכרה. שהיות ונתנו לו את האפשרות לבחור את השדה, בוחר הוא בשדה הגרועה ביותר, ובכך הוא מגלה את דעתו שנוח לו למוכרה מחמת רעתה.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל ב</b>אנסוהו על <b style='font-size:20px; color:black;'>שדה זו</b> (שדה מסויימת) - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> הוה זביניה זביני לדעת רבא.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל ב</b>אנסוהו על <b style='font-size:20px; color:black;'>שדה זו</b> (שדה מסויימת) - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> הוה זביניה זביני לדעת רבא.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>"<b style='font-size:20px; color:black;'>שדה זו</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי, לא אמרן</b> שאינו מכר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא דלא ארצי</b>, שלא מנה בעל הבית <b style='font-size:20px; color:black;'>זוזי</b>, את המעות שקיבל מן המאנס, שבכך גילה דעתו שאינו מעונין במכירה.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>"<b style='font-size:20px; color:black;'>שדה זו</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי, לא אמרן</b> שאינו מכר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא דלא ארצי</b>, שלא מנה בעל הבית <b style='font-size:20px; color:black;'>זוזי</b>, את המעות שקיבל מן המאנס, שבכך גילה דעתו שאינו מעונין במכירה.</span>

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-07-01T08:18:05Z

Automatic page editing

דף חדש

{{פרשני}}

{{מקור|בבא בתרא מח ב}}

==חברותא==

ולא אמרן שתליוהו וזבין זביניה זביני, אלא <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'>  רק באופן שאנסוהו למכור שדה סתם, שלא סיימו איזה שדה חייב למכור, והוא מעצמו בחר שדה אחת, ומכרה. שהיות ונתנו לו את האפשרות לבחור את השדה, בוחר הוא בשדה הגרועה ביותר, ובכך הוא מגלה את דעתו שנוח לו למוכרה מחמת רעתה.
 אבל באנסוהו על שדה זו (שדה מסויימת) - לא הוה זביניה זביני לדעת רבא.
 ואפילו ב"שדה זו", נמי, לא אמרן שאינו מכר, אלא דלא ארצי, שלא מנה בעל הבית זוזי, את המעות שקיבל מן המאנס, שבכך גילה דעתו שאינו מעונין במכירה.
 אבל, אם ארצי, מנה בעל הבית זוזי - לא אמרינן שאין המכר חל, אלא אכן חל המכר!
 ולא אמרן שבשדה זו ולא ארצי לזוזי, אין המכר חל, אלא באופן דלא הוה ליה לאישתמוטי, שלא היתה בידי המוכר האפשרות להשתמט מלמכור.
 אבל, אם הוה ליה למוכר לאישתמוטי מן המאנס, וכגון שיאמר לו למאנס: המתן לי עד למחר או עד שתבוא אשתי, ולא עשה כן - לא אמרינן שאין המכר חל, אלא חל המכר! אך מסקנת הגמרא היא:
 והלכתא - בכולהו, אף כשלא מנה את המעות, ואף כשלא יכל להשתמט, דהוו זביניה זביני, ואפילו ב"שדה זו" -
 דהא, שהרי אשה, כאשר מכריח אותה אדם להתקדש לו בעל כרחו,  8  כ"שדה זו" דמיא, שהרי הוא מכריחה להתקדש דוקא לו ולא משאיר בידה את הבחירה למי להתקדש, ומכל מקום אמר אמימר: תליוה לאשה, וקדיש אותה - קדושיו קדושין.

  8.  כתב הרשב"ם, דתליוה וקדיש דומה לתליוה וזבין, שמוכרת עצמה לזה. ומשמע שכוונתו לומר, כי היא מקבלת כסף. וצריך ביאור: א. אין דרך שתקבל האשה מעות קידושין בשוייה, והרי תליוהו וזבין הוא משום דלא מפסידה מידי. ב. בהמשך הסוגיא מבואר בהדיא שאפילו אם לא קידשה בכסף, קידושיה קידושין. 
 מר בר רב אשי אמר: באשה כשתלוה וקדיש, ודאי קדושין לא הוו -
 ולא מן הדין, אלא תקנת חכמים היא, משום שהוא עשה שלא כהוגן שאנסה להתקדש לו, לפיכך עשו עמו חכמים שלא כהוגן, שלא כדין תורה, ואפקעינהו רבנן לקידושיה מיניה. הפקיעו חכמים את הקדושין ממנו.  9 

  9.  כתב הרשב"ם: עקרינהו והפקירו אותן ועשו מעות מתנה, ובמקום אחר מפרש דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש כדת משה וישראל, וחכמים אמרו שלא יהיו קדושין, נמצא שלא קידשה זה, שהרי תלה בדעת חכמים, והם אינם חפצים בקידושין הללו. 
 אמר ליה רבינא לרב אשי: תינח היכא דקדיש בכספא (כשאנסה וקידשה בכסף) דשפיר שייך לומר: הפקירו חכמים את מעות הקידושין ממנו, שהרי "הפקר בית דין הפקר" וממילא אין חלים הקידושין שהרי אין המעות שלו; אבל אם אנסה וקדיש בביאה מאי איכא למימר!? אמר ליה רב אשי לרבינא: שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות!
 מעשה בטאבי שהיה אדם אלים, דתלא לפאפי אכינרא, וזבין (תלהו לאדם בשם פאפי על אילן ששמו כינרא, ומכר פאפי לטאבי את שדהו)!  10 

  10.  כתב הרשב"ם פירוש שני: כפה טאבי את פאפי שימכור לו את כנורו. 
 מסר פאפי מודעת ביטול, שרק מחמת אונס מכר, אך אין רצונו למכור.
 חתם רבה בר בר חנה ועד אחר עמו לפאפי אמודעא (על המודעה שמסר פאפי קודם שנכתב שטר המכירה). וחתם רבה בר בר חנה גם אאשקלתא (על שטר המכירה).
 אמר רב הונא: מאן דחתים אמודעא, שפיר חתים (מי שחתם על המודעה טוב עשה), כלומר, הועילה המודעה שמסר, כדי לבטל את המכירה.  11  ואף מאן דחתים אאשקלתא, שפיר חתים. כלומר, אף החתימה על השטר הועילה, לקיים את המכירה!

  11.  ביאר הרשב"ם, שאף על פי ש"תלוהו וזבין זביניה זביני", אין זה אלא כשלא מסר מודעא תחילה, אבל מסר מודעא תחילה, הרי היא מבטלת את המכירה. 
 ומקשינן: והרי מה נפשך!? אי מודעא, לא אשקלתא, אם מועילה המודעה לבטל, אי אפשר שיועיל השטר לקיים ; ואי אשקלתא, לא מודעא, ואם מועיל השטר לקיים, לא מועילה המודעה לבטל!?
 ומשנינן: הכי קאמר: אי לאו שמסר פאפי מודעא, מאן דחתים אאשקלתא, שפיר חתים. כלומר: אם לא שנחתמה המודעא על מכירה זו, היה שטר הקניין קיים, ואף על פי שתלוהו לפאפי -
 כי רב הונא הולך לטעמיה (לשיטתו), דאמר רב הונא: תליוהו וזבין, זביניה זביני.
 ומקשינן: איני, כלומר, האיך ביטלה המודעה שחתם עליה רבה בר בר חנה, את שטר המכירה שחתם הוא עצמו בה!?
 והאמר רבי נחמן: העדים שחתמו על שטר הלואה, ואמרו לאחר זמן: "אמנה היו דברינו", שכאשר חתמנו על השטר, חתמנו עליו ביד הלוה, שהחתים אותנו על שטר כדי שיהיה מוכן בידו לכשירצה ללוות, והוא מסר את השטר למלוה אף קודם שלוה, כי האמינו למלוה שלא יתבע ממנו את החוב עד שילוה, <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'>  אין נאמנים.
 

 <nowiki name="HtmpReportNum0097_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמטB-Bא"></nowiki> 


==דרשני המקוצר==

[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]