https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%9E%D7%93_%D7%90 2026-04-24T16:21:57Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%9E%D7%93_%D7%90&diff=143591&oldid=prev 2020-09-14T13:39:10Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:39, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l42">שורה 42:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 42:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%9E%D7%93_%D7%90&diff=95856&oldid=prev 2015-07-01T08:17:51Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא בתרא מד א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן לרב ששת שפירש את הברייתא בנגזל שלא יעיד ללוקח מן הגזלן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;הרי אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לוקמה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הברייתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בגזלן&lt;/b&gt; עצמו!? כלומר, למה ציירה הברייתא דין זה בגזלן שמכרה לאחר, והרי אותו דין עצמו יכולה היתה הברייתא להשמיענו בגזלן עצמו שלא מכרה לאחר, שלא יעיד לו הנגזל נגד יהודה, כי הנגזל רוצה ומעדיף להוציא את השדה מיד הגזלן ולא מיד המערער. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מדברי הרשב&quot;ם נראה שהיה גורס &quot;&lt;b&gt;ליתני&lt;/b&gt; גזלן&quot;, ראה לשונו כאן, וראה היטב בדבריו בסוף ד&quot;ה ומקשינן לרב ששת דאוקמה לרישא, שתמה על לשוןהגמרא שם &quot;ולוקמה&quot;, כי הקושיא שם היא על הברייתא עצמה, ומדלא העיר גם גאן משמע שהיה גורס &quot;ליתני גזלן&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דקא בעי למיתנא סיפא: מכר לו פרה מכר לו טלית&lt;/b&gt; הרי זה מעיד לו עליה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;דין זה הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דוקא&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכר&lt;/b&gt; הגזלן את הפרה או הטלית, ומשום שבפרה וטלית אין נגיעה לנגזל, כי כבר אינו יכול להוציאה מלוי, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהוה ליה יאוש&lt;/b&gt; ביד הגזלן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושינוי רשות&lt;/b&gt; ביד לוי, וכבר קנאה לוי, ושוב אין שמעון נוגע בעדות -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי אף בפרה וטלית אינו מעיד אלא בגזלן שמכר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל לא מכר הגזלן, דהדרא ליה&lt;/b&gt; (שחוזרת היא לשמעון), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; יעיד שמעון אף בפרה וטלית, ולכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא רישא נמי: מכר&lt;/b&gt; הגזלן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. כתב הרשב&quot;ם: ולאשמועינן אתא הברייתא, שאין יאוש ושינוי רשות מועיל אלא בפרה וטלית, אבל בבית ושדה אין מועיל יאוש ושינוי רשות, כי &quot;אין קרקע נגזלת&quot;. ב. כתב הרשב&quot;ם &quot;לא משכחת לה דמעיד לו עליה אלא בגזל ומכר, כגון שמכר לו ראובן הגזלן ללוי הלוקח &lt;b&gt;שלא באחריות&lt;/b&gt; ואתא יהודה :. &quot;, וראה בתוספות שביארו את טעם הרשב&quot;ם שכתב &quot;שלא באחריות&quot;. והנה בתוספות בבבא קמא סו ב ד&quot;ה מי איכא, גבי גזל והקדיש, כתבו &quot;יש כאן יאוש ושינוי רשות &lt;b&gt;באותן קרבנות דאין הגזלן חייב&lt;/b&gt; &lt;b&gt;באחריותן&lt;/b&gt;&quot;, וכעין זה בתוספות שם סז א ד&quot;ה מעיקרא &quot;בקדשים &lt;b&gt;שאין חייב באחריות&lt;/b&gt; לא הוה צריך ליתן טעם זה ד (יאוש ושינוי השם), דיש כאן יאוש ושינוי רשות&quot;. וב&quot;חידושי רבי שמעון&quot; סימן כה הקשה על התוספות כאן למה לא פירשו את דברי הרשב&quot;ם כאן, כדבריהם שם, ראה שם מה שכתב בזה. וראה ב&quot;נמוקי יוסף&quot; (כג ב מדפי הרי&quot;ף) בשם הר&quot;י בן הרא&quot;ש, שכתב בביאור דברי הרשב&quot;ם: להכי פירש הכי, דאילו באחריות לא הוי שינוי רשות וכאילו הוא ברשות גזלן הוי והדרא ליה, ולא היה יכול להעיד שהיה נוגע בעדות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואכתי מקשינן על פירושו של רב ששת: והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סיפא נמי&lt;/b&gt; לא יעיד שמעון ללוי נגד יהודה, ומשום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נהי דמייאש&lt;/b&gt; שמעון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגופיה&lt;/b&gt; של החפץ שלא ישוב אליו, כלומר, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרי אף כי יודע שמעון שלא ישוב אליו גוף הגזילה ומשום שקנאה הקונה ביאוש ושינוי רשות - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן משמע ביאור הגמרא מדברי הרשב&quot;ם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדמיה מי מייאש&lt;/b&gt; (וכי מתייאש הוא גם מלגבות מהגזלן את דמי גזילתו), כלומר, וכי מוחל הוא לגזלן את דמי גזילתו!? ומאחר שאינו מוחל, נמצא שנוגע הוא בעדות להעיד שאין הפרה או הטלית של יהודה, כדי שיוכל לגבות מראובן הגזלן את דמי גזילתו, כי אם של יהודה היא, אין הגזלן חייב לו מאומה!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא צריכא&lt;/b&gt;, כלומר, הכא במאי עסקינן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמית גזלן&lt;/b&gt;, והפסיד שמעון את מעותיו, כי יורשיו אין חייבים לשלם, וכ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן&lt;/b&gt;: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. רבינו יונה הוסיף כאן דברים: הילכך הוה ליה נוגע בעדות, דאי מפיק לה יהודה מלוי בעדים שמעידין שגזלה ראובן ממנו, לא משתלם שמעון דמיה מראובן, אף על פי שיביא שמעון עדים שגזלה ראובן ממנו, לפי שיכפור ראובן ויאמר &quot;מיהודה גזלתיה, כמו שמעידין העדים שהביא, וכבר חזרה לו הפרה&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אבל אם תשאר ביד לוי בעדות שמעיד שמעון ואחר עמו &quot;ידענו בה בהאי פרה דלאו דיהודה הוא&quot; ישתלם דמיה מראובן, ואף על פי שיוכל לדחותו ולומר &quot;תרי ותרי נינהו, ואנא אעדי דיהודה קא סמיכנא&quot; (כלומר, ושמעון לא יוכל לומר לו &quot;הרי פסלתי את העדים של יהודה&quot;), מכל מקום יתפשר לוי עם שמעון, לפי שיכולים שמעון ויהודה לכתוב הרשאה זה לזה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה עוד שם, וראה עוד בדבריולעיל עמוד ב ד&quot;ה והוי יודע. ב. יש לעיין לדעת הסוברים (ראה בענין זה ב&quot;קצות החושן&quot;, &quot;נתיבות המשפט&quot; ו&quot;תרומת הכרי&quot; בסימן קסג) שיאוש מועיל בחוב, דאם כן: הרי מסתבר שבשעה שהתייאש מלגבות את החפץ עצמו התייאש גם מלגבות את דמיה, כי מה בין זה לזה! ? וראה ב&quot;קובץ שיעורים&quot;. ג. הנה נחלקו הראשונים (ראה שו&quot;ע סימן שנג) אם הלוקח צריך לשלם דמים לנגזל&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ולפי שיטת הרמב&quot;ם שהלוקח משלם דמים, לכאורה מתבארת הגמרא, נהי שמתייאש הוא הוא מלהוציא מהלוקח את גוף החפץ, מכל מקום אינו מתייאש מלהוציא ממנו את דמי הגזילה, וראה שם בשו&quot;ע ובסמ&quot;ע לענין גנב שאינו מפורסם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הגוזל ומאכיל את בניו&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; או שגזל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והניח&lt;/b&gt; את הגזילה עצמה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפניהם&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרי אלו היורשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטורים מלשלם&lt;/b&gt;, שהם לא גזלוה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירוש: אפילו אם אכלוה שנהנו ממנה אין הם חייבים לשלם.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. פירש הרשב&quot;ם על פי הסוגיא בבבא קמא: פטורין, דקניוה ביאוש ושינוי רשות, ולכן אין הם צריכים להחזיר אפילו את הגזילה עצמה, אי נמי כשאכלום היורשים לאחר מיתת אביהם&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ושני פירושים אלו תולה אותם הגמרא שם בנידון אם רשות יורש כרשות לוקח. ב. כתב רבינו יונה &quot;וכגון שלא הניח אביהם אחריות נכסים, דאילו הניח, חייבין, דודאי האב לא שילם דמי גזילה, שהרי בחייו עדיין היתה הגזילה חוזרת בעיניה, שלא היה שם אלא יאוש&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולוקמה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביורש!?&lt;/b&gt; כלומר, אם בלאו הכי צריכים אנו לפרש שמת הגזלן, אם כן למה הוצרכה הברייתא עצמה להעמיד את דינה באופן שמכרה הגזלן לאחר, ולפסול את עדותו של שמעון לטובת הקונה, והרי יכולה היתה הברייתא ללמד את דינה באופן שלא מכרה כלל, אלא שמת הגזלן, ובא יהודה להוציא את הגזילה מיד היורש, ובזה יש חילוק בין שדה שאינו מעיד עליה כי נוגע הוא בעדות כדי שיוכל להוציאה מן היורש, ואילו בפרה וטלית הרי הוא מעיד משום שבלאו הכי אינו יכול להוציאה מן היורש שקנאה ביאוש ושינוי רשות!? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשון &quot;&lt;b&gt;ולוקמה&lt;/b&gt;&quot; דמשמע כאילו מקשה הגמרא: הרי אפשר לפרש את הברייתא באופן אחר, אינו מדוייק, שהרי לא זו היא קושיית הגמרא, אלא על הברייתא עצמה היא הקושיא, והיה לגמרא לומר &quot;&lt;b&gt;וליתני&lt;/b&gt; יורש&quot;, אלא &quot;אגב שיטפא דמקשה ליה לרב ששת דמפרש ומוקי לה בגזלן, קאמר ולוקמה ביורש, ומיהו ביורש לא מצי לאוקמה דהא קתני &lt;b&gt;מכר&lt;/b&gt;&quot;, רשב&quot;ם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מוסיפה הגמרא לבאר את קושייתה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הניחא למאן דאמר: רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי&lt;/b&gt; ואם הוריש הגזלן את הגזילה ליורשיו, אין הם קונים אותה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שפיר&lt;/b&gt; ניחא שהוצרכה הברייתא לומר שמכרה הגזלן לאחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא למאן דאמר: רשות יורש כרשות לוקח דמי&lt;/b&gt;, אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי איכא למימ&lt;/b&gt;ר!? למה נקטה הברייתא שמכרה הגזלן, והרי כיון שהניחה ליורשיו כבר קנו הם את הפרה או הטלית, ואין הם צריכים להשיבה לשמעון, ושוב אין שמעון נוגע בעדות!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועוד קשיא ליה לאביי&lt;/b&gt; על עיקר פירושו של רב ששת בברייתא: וכי הלשון &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני שאחריותו עליו&lt;/b&gt;&quot; ו&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין אחריותו עליו&lt;/b&gt;&quot; הן הלשונות המתאימות, כדי לחלק בין שדה שהיא חוזרת לשמעון, לבין פרה או טלית שאינם חוזרים לו!? והרי &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני שהיא חוזרת לו&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינה חוזרת לו&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיבעי ליה&lt;/b&gt; לתנא לומר! &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; חוזרת הברייתא למה שסברה הגמרא בתחילה שפירוש הברייתא הוא שאין המוכר מעיד ללוקח, ברם אין הטעם מפני שאם יטרפנה המערער מן הלוקח יחזור הלוקח על המוכר, כי על זה קשה: מה בין בית ושדה לפרה וטלית, וכפי שהקשתה הגמרא לעיל, אלא הברייתא עוסקת באופן שהמוכר לא נתחייב באחריות אם יטרפנה המערער מיד הלוקח, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומכל מקום אינו מעיד עליה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדרבין בר שמואל! דאמר רבין בר שמואל משמיה דשמואל&lt;/b&gt;: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תוספות, וראה בהערה 9.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המוכר שדה לחבירו שלא באחריות&lt;/b&gt; (אם יטרפנה מערער, לא יפצה אותו המוכר), &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מעיד לו&lt;/b&gt; - המוכר ללוקח - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עליה&lt;/b&gt; כנגד מערער הטוען &quot;שלי היא&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני&lt;/b&gt; שהמוכר נוגע הוא בעדות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעמידה&lt;/b&gt; המוכר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפני בעל חובו&lt;/b&gt; שיגבה את הקרקע לפרעון חובו של המוכר, ואם יזכה בה יהודה, לא יגבה בעל חובו מקרקע זו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. בתוספות פירשו: &quot;&lt;b&gt;אפילו&lt;/b&gt; שלא באחריות&quot; &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ברם מדברי הרשב&quot;ם מבואר, דדוקא נקט שלא באחריות, והיינו שלא קיבל עליו המוכר אחריות אם יטרפנה בעל חובו מידי המערער, ומשום שאילו קיבל עליו אחריות על זה, שוב אין לו נגיעה להעמידה בפני בעל חובו, כי עד שאנו אומרים: אין הוא רוצה להיות &quot;לוה רשע ולא ישלם&quot; ביחס לבעל חובו (וכמבואר לקמן שזה הוא טעם נגיעתו), נאמר: אין הוא רוצה להיות ביחס ללוקח &quot;לוה רשע ולא ישלם&quot;, שהרי נתחייב לו אחריות ולא ישלם לו, כי הלוא אין לו מה לשלם, שאם היה לו, לא היו גובים מן הלקוחות&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה עוד בענין זה לקמן מה א. ב. הגמרא לקמן מה א מאריכה בביאור דינו של שמואל, וראה שם בהערות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכך הוא פירוש הברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מכר לו בית או שדה, אין מעיד לו (המוכר ללוקח), מפני שאחריותו (של בעל חובו דמוכר) עליו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0088_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBמדB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot