https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%9C%D7%94_%D7%90 2026-04-08T07:56:53Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%9C%D7%94_%D7%90&diff=143573&oldid=prev 2020-09-14T13:36:57Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:36, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95838:rev-143573:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%9C%D7%94_%D7%90&diff=95838&oldid=prev 2015-07-01T08:17:20Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא בתרא לה א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרב אמר: יחלוקו&lt;/b&gt; את הקרקע ביניהם, יש אומרים משום שספק הוא מי זכה קודם, ויש אומרים משום שודאי קנו שניהם את הקרקע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושמואל אמר: שודא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דדייני&lt;/b&gt;, כלומר: מי שנוטה לב הדיינים לזכותו, ומשום שנראה להם שלו נתכוין בעל השדה להקנות את הקרקע, היות והוא אוהבו או קרובו, הוא זה שיזכה בשדה; וכן כל כיוצא בזה, שנוטה לבם של הדיינים שהוא בעל השדה ולא חבירו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואם כן צריך ביאור: מאי שנא שבדין הספק בארבא אנו פוסקים &quot;כל דאלים גבר&quot;, ואילו בספק שבשתי שטרות אנו אומרים לפי שמואל &quot;שודא דדייני&quot;; ולפי שיטה אחת בדעת רב אנו פוסקים שם יחלוקו מספק!? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשון השלכה &quot;ירה בים&quot; מתרגמינן &quot;שדי בימא&quot;, רשב&quot;ם.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשון הרשב&quot;ם הוא &quot;שודא דדייני, לאותו שיהא נוטה לב הדיינין, שהיה הנותן אוהבו או קרובו יותר - דודאי לההוא גמר ואקני - לו יתנו את הקרקע, ושמא זכה בעל הקרקע בשלו&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אבל כשאתה אומר יחלוקו, בודאי אחד נטל החצי שלא כדין&quot;. (ויש להסתפק בהבנת דבריו, אם הדין הוא שכאשר אין אנו יכולים לבוא לידי הכרע, אנו פוסקים לפי דעת נוטה, או שאין כלל הכרע, אלא שעיקר הדין הוא, משום שאפשר שיבוא על ידי כך לבעלים האמיתי, ובית הדין מהמר על אותו בעל דין שהדעת נוטה לו). ואולם דעת רבינו תם בפירוש &quot;שודא דדייני&quot;, דהיינו, למי שירצה הדיין ליתן&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה ברמב&quot;ן שהביא מירושלמי שהוא נקרא &quot;: שוחדא דדייני&quot; &lt;b&gt;דכאילו&lt;/b&gt; הדין תלוי מי יתן יותר שוחד לדיין כדי שיתן לו&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה בתוספות שהקשו: אטו יהא הדין תלוי במי שנותן יותר שוחד, וראה מה שביארו בזה, ומכל מקום הרי זה &lt;b&gt;כאילו&lt;/b&gt; הדין תלוי בזה, ולכן הוא נקרא &quot;שוחדא דדייני&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם&lt;/b&gt; - גבי שתי שטרות - הרי לעולם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליכא למיקם עלה דמילתא&lt;/b&gt; (אי אפשר להגיע לבירור האמיתי של הספק), ולכן נזקק לכך בית הדין ופוסק. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;ביאר רבינו יונה&lt;/b&gt; (ראה בהערה לעיל את שיטתו בביאור קושיית הגמרא) &quot;דכיון שהם יודעים מי הם העדים שנמסרו להם השטר בפניהם, ולא יכלו (בית הדין) עכשיו לעמוד על נכון הדבר, או מפני שמתו העדים או מפני ששכחו זמן מסירת השטר אם בבוקר אם בערב, תו ליכא למיקם עלה דמילתא&quot;. &lt;b&gt;והרמב&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;ן&lt;/b&gt; (ראה בדבריו את שיטתו בקושיית הגמרא) כתב &quot;והא דאמרינן ליכא למיקם עלה דמילתא, מתוך השטר קאמר, וכיון דמתוך השטר ליכא למיקם עלה דמילתא, אמר שמואל שודא דדייני, שהרי עדים לפניך מעידים ששניהם ביום אחד, ואין אומרים יבואו אחרים ויעידו שזה קודם לזה, אלא אמרינן כשם שאלו לא דקדקו בשעות כך אלו לא דקדקו, כלומר דעידי מסירה גופייהו לא דייקי בשעות, ומסתמא בחד יומא אימסר לתרוייהו, וכיון דוודאי דחד מינייהו הוא שמסר לזה ואחר כך לזה, דלא שכיח דמסר לתרוייהו בבת אחת, וסהדי לא דייקי בה, עבדינן שודא&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ושוב הביא את דברי הרשב&quot;ם, והרבה לתמוה עליהם. &lt;b&gt;ואילו הרשב&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;ם ביאר&lt;/b&gt; &quot;התם בשתי שטרות ליכא למיקם עלה דמילתא היום או למחר שיביא האחד עדים ויטול, שהרי השטרות שוין בזמנן&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואפילו אם יבואו עדים ויעידו &quot;זה נכתב ונמסר בבוקר, וזה בערב&quot; הלא אין הקדמה בשעות, כמו שפירשנו למעלה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וליכא למימר: שמא זה נמסר תחילה יום או יומיים או חודש ואחר כך נמסר השני לשני, דמאחר שנכתבו ביום אחד, מסתמא גם ביום אחד נמסרו, כמו שמוכיח לשון הכתוב בשטר, הלכך רב אמר חולקין ושמואל אמר שודא דדייני, דהואיל ואין לברר לעולם הדין עם מי, משתדלין בית דין בדינן ודנין אותו&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא&lt;/b&gt; - גבי זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי - הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא למיקם עלה דמילתא&lt;/b&gt; (קיימת אפשרות שתתברר האמת על ידי עדים), ולכן אין בית דין נזקקים להם לדון דין שסופו לבוא לידי עיוות, לכשיתברר האמת של מי היא השדה; ולפיכך מניחים אותם, ו&quot;כל דאלים גבר&quot; עד שיבואו עדים ויבררו את הדבר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ב&quot;קובץ שיעורים&quot; אות קנב, הקשה לפי דברי הרא&quot;ש שהובאו בהערה לעיל ש&quot;כל דאלים גבר&quot; אינו בגדר סילוק של בית הדין מלדון בדבר, אלא שסומכים על אומדנא שהאלים יותר הוא באמת הבעלים, אם כן צריך ביאור מה הפרש יש בין &quot;איכא למיקם עלה דמילתא&quot; ל&quot;ליכא למיקם עלה דמילתא&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואכתי תמהינן ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי שנא&lt;/b&gt; - זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי, שפוסק בית הדין &quot;כל דאלים גבר&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהא דתנן: המחליף פרה בחמור&lt;/b&gt;, ודין הוא שבמשיכת החמור נקנית הפרה לחבירו, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לאחר שמשך את החמור נתברר ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ילדה&lt;/b&gt; הפרה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;; וכן המוכר&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שפחתו ו&lt;/b&gt;נתברר ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ילדה&lt;/b&gt; השפחה: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הרשב&quot;ם: כיון שמשך בעל הפרה את החמור נקנית הפרה לבעל החמור בכל מקום שהיא שהרי מטלטלין נקנין בחליפין, (והיינו דקתני &quot;המחליף&quot;), ולכך אין הדבר ידוע הולד של מי הוא, שהרי לא ראה עדיין את פרתו&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אבל דין זה לא יתכן במכירה בכסף, כי אין מעות קונות, ואם משך את הפרה עם מתן המעות, הרי בשעת המשיכה ידוע הדבר אם ילדה או לא ילדה, ולאחר משיכה שוב אין מקום להסתפק ברשות מי ילדה, שהרי ברשות הלוקח היא עומדת&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אבל גבי שפחה שנינו: &quot;המוכר&quot;, והיינו שמכרה במעות, שהעבדים נקנים בכסף בלי משיכה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתעמתים ביניהם מוכר הפרה או השפחה - והלוקח:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה&lt;/b&gt; - מוכר הפרה או השפחה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומר&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שלא מכרתי, ילדה&lt;/b&gt;, וכשמכרתי, לא מכרתי אלא פרה או שפחה ריקנית, והולד שלי הוא&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה&lt;/b&gt; - בעל החמור שקנה את הפרה, או קונה השפחה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומר&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משלקחתי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ילדה&lt;/b&gt;&quot;; ואין לזה ולא לזה ראיות לטענתו, ואין זה או זה מוחזקים בולד, וכגון שהיא עומדת באגם שאינו רשות של אף אחד משניהם, הרי שמספק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יחלוקו&lt;/b&gt; המוכר והלוקח את הולד!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף כאן גבי &quot;זה אומר של אבותי, וזה אומר של אבותי&quot;, כך היה לנו לומר, שמספק יחלקו ביניהם את השדה או את הספינה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. הוסיף הרשב&quot;ם בביאור הקושיא: והא הכא דאיכא למיקם עלה דמילתא אם יבואו עדים ויעידו ברשות מי ילדה, ובכל זאת אין אומרים &quot;כל דאלים גבר&quot;. ב עוד כתב הרשב&quot;ם בד&quot;ה התם בטעם הדבר שאין אומרים לפי שמואל &quot;שודא דדיני&quot; כמו בשני שטרות היוצאים ביום אחד, שהוא משום שאין שייך זה אלא בשני שטרות שיראו למי אוהב יותר כי כוונתו היתה להקנות לו&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; (המשך דברי הרשב&quot;ם שם, שכתב: &quot;אבל הכא בדרב נחמן שזה אומר של אבותי וכו&quot;&#039; אינם המשך דיבור זה, והם שייכים להמשך דברי הגמרא&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ובעיקר דברי הרשב&quot;ם, יש להוסיף, שלאו דוקא בשני שטרות, שהרי גם גבי &quot;זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי&quot; שייך &quot;שודא דדייני&quot;, וכמפורש ברשב&quot;ם לעיל בד&quot;ה שודא). ג. הנה בדין משנה זו נחלקו תנאים, וכמבואר בבבא מציעא ק א דמקשינן &quot;ונוקמא אחזקת דמרא קמא, וליהוי אידך המוציא מחבירו עליו הראיה! ? הא מני סומכוס היא דאמר ממון המוטל בספק חולקין&quot;, מכל מקום מקשה הגמרא בסתם, משום שעד כאן לא נחלקו חכמים על סומכוס אלא משום שיש להעמידו בחזקת מרא קמא, אבל בזה אומר של אבותי שאין מרא קמא או מוחזק, אף חכמים מודים לסומכוס שמספק יש לחלוק&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; כן כתבו התוספות, והאריכו לבאר אם במחלוקת סומכוס וחכמים - כשיש מרא קמא - הלכה כסומכוס או כחכמים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0069_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלהB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot