https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%9B%D7%94_%D7%90פרשני:בבלי:בבא בתרא כה א - היסטוריית גרסאות2026-04-24T18:02:50Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%9B%D7%94_%D7%90&diff=143553&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T13:34:27Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:34, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l65">שורה 65:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 65:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98924:rev-143553:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%9B%D7%94_%D7%90&diff=98924&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:39:22Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:39, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אבא בר זבדא ואיתימא רבי אבא בר זוטרא,</b> יש שאומרים שלא רבי אבא בר זבדא אמרו אלא רבי אבא בר זוטרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שעושה אותו גלל.</b> שהמוץ, כשהוא נופל על החרישה, מרבה לו זבל, ושורף את הזרעים שנזרעו בו.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אבא בר זבדא ואיתימא רבי אבא בר זוטרא,</b> יש שאומרים שלא רבי אבא בר זבדא אמרו אלא רבי אבא בר זוטרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שעושה אותו גלל.</b> שהמוץ, כשהוא נופל על החרישה, מרבה לו זבל, ושורף את הזרעים שנזרעו בו.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מרחיקין את הנבלות ואת הקברות ואת הבורסקי,</b> מעבד עורות, ויוצא מזה ריח רע, <b style='font-size:20px; color:black;'>מן העיר, חמשים אמה.</b> כל אלו צריכים להרחיק משום ריח רע.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מרחיקין את הנבלות ואת הקברות ואת הבורסקי,</b> מעבד עורות, ויוצא מזה ריח רע, <b style='font-size:20px; color:black;'>מן העיר, חמשים אמה.</b> כל אלו צריכים להרחיק משום ריח רע.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95818:rev-98924:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%9B%D7%94_%D7%90&diff=95818&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:16:15Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא בתרא כה א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אבא בר זבדא ואיתימא רבי אבא בר זוטרא,</b> יש שאומרים שלא רבי אבא בר זבדא אמרו אלא רבי אבא בר זוטרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שעושה אותו גלל.</b> שהמוץ, כשהוא נופל על החרישה, מרבה לו זבל, ושורף את הזרעים שנזרעו בו.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מרחיקין את הנבלות ואת הקברות ואת הבורסקי,</b> מעבד עורות, ויוצא מזה ריח רע, <b style='font-size:20px; color:black;'>מן העיר, חמשים אמה.</b> כל אלו צריכים להרחיק משום ריח רע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר.</b> משום שרוח מזרחית רוב פעמים מנשבת בנחת, לפיכך אינה מביאה הריח לעיר, ואילו רוח מערבית, המנשבת בחוזק, תוליך הריח למרחוק חוץ לעיר. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;27&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא אומר: לכל רוח הוא עושה, חוץ ממערבה, ומרחיק חמשים אמה.</b> רבי עקיבא מתיר לעשות בורסקי לכל רוח חוץ מצד מערב. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;27.&nbsp;</b> כתב הרש"ש דמה שכתוב כאן בורסקי ה"ה לנבלות וקברות, אלא הזכיר הדבר האחרון. אולם התפארת ישראל כתב שדוקא בורסקי קאמר. משום דנבלות אינו קבוע שלבסוף יסחבוה כלבים וחיות. וקברות אינו מסריח רק עד שיקבר, לכן לא אסרו רק בבורסקי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וצריך להרחיק חמישים אמה, ובגמרא מפרש על מה הוא מדבר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומרחיקין את המשרה מן הירק,</b> צריך להרחיק מים ששורין בהם פשתן שהן סרוחין מן הירק, מפני שהן מזיקין לירק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואת הכרישין מן הבצלים,</b> צריך להרחיק כרתי מן הבצלים, מפני שהכרתי מפיג את טעם הבצלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואת החרדל מן הדבורים.</b> מפני שהדבורים באות ואוכלות מן החרדל, ומתוך שיש לו טעם חריף אוכלות אחר כך מן הדבש, ויש בכך הפסד לבעל הדבורים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;28&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;28.&nbsp;</b> כתב הריטב"א מדלא מפרש השיעור כמה צריך להרחיק, נראה שהולך על הרישא שהשיעור הוא חמישים אמה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוסי מתיר בחרדל.</b> וטעמו מפורש בגמרא.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו: רבי עקיבא היכי קאמר,</b> בני הישיבה הסתפקו מה הפירוש בדברי רבי עקיבא במשנה? האם פירוש דבריו הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לכל רוח הוא עושה וסומך,</b> שלכל צד מותר לסמוך הבורסקי ואינו צריך להרחיק חמישים אמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ ממערבה, דמרחיק</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>חמישים אמה, ועושה.</b> שאם רוצה לעשות שם בורסקי צריך להרחיק חמישים אמה ועושה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא,</b> או שמא הפירוש בדבריו הוא, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לכל רוח הוא עושה ומרחיק חמישים אמה, חוץ ממערבה, דאינו עושה כלל,</b> אפילו אם מרחיק חמישים אמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> ראיה, ממה ששנינו בברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא, רבי עקיבא אומר, לכל רוח הוא עושה ומרחיק חמשים אמה, חוץ ממערבה, דאינו עושה כל עיקר, מפני שהיא תדירא.</b> ומפורש בברייתא כצד השני של הבעיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבא לרב נחמן: מאי תדירא,</b> מה הפירוש "תדירא"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא תדירא ברוחות,</b> שרוח מערבית מנשבת תדיר יותר משאר רוחות, <b style='font-size:20px; color:black;'>והא אמר רב חנן בר אבא אמר רב: ארבע רוחות מנשבות בכל יום, ורוח צפונית עם כולן, שאילמלא כן, אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת.</b> שרוח צפונית מנשבת עם כל אחת מהרוחות, לפי שהיא רכה ומתוקה וצלולה וממתקת שאר הרוחות, שבלא זה לא היה העולם מתקיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורוח דרומית קשה מכולן. ואילמא בן נץ שמעמידה, מחרבת את העולם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"בן נץ" הוא מלאך העשוי בדמות נץ, שמעמיד את רוח דרומית שלא תחריב את העולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "המבינתך יאבר נץ, יפרוש כנפיו לתימן".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הקב"ה אמר לאיוב, להוכיח לו איך שהוא משגיח על העולם: וכי מהבינה שיש עמך אתה מבין את ההשגחה המיוחדת שעושה הקב"ה, שהנץ שהוא מלאך בדמות נץ, יגדל הכנף שלו, שהוא לשון "יאבר", שיגדל האבר שלו (דהיינו הכנף), שיפרוש כנפיו לצד דרום לעצור את הרוח הדרומית שלא תחריב את העולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח מכאן, שרוח מערבית אינה מנשבת תדיר יותר משאר רוחות, שהרי רוח צפונית היא המנשבת תדיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, מאי "תדירא"?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>תדירא בשכינה.</b> ששכינה נמצאת תמיד בצד מערב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי יהושע בן לוי: בואו ונחזיק טובה לאבותינו,</b> הם אנשי כנסת הגדולה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שהודיעו מקום תפלה, דכתיב "וצבא השמים לך משתחוים".</b> הפסוק הזה אמרו אנשי כנסת הגדולה, וצבא השמים הם השמש והירח העומדים במזרח, לך משתחוים, לצד מערב. ומוכח מכאן ששכינה נמצאת בצד מערב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה</b> מקשה על זה <b style='font-size:20px; color:black;'>רב אחא בר יעקב</b>: איך מוכח מהפסוק שצבא השמים משתחוים לצד מערב? <b style='font-size:20px; color:black;'>ודלמא, כעבד שנוטל פרס מרבו, וחוזר לאחוריו, ומשתחוה.</b> אפשר שהם משתחוים לצד מזרח, מפני שהם מתחילים לזרוח בצד מזרח, ומקבלים שם ההשפעה מהקב"ה, וזה דומה לעבד שמקבל פרס מרבו, וחוזר לאחוריו, ומשתחוה כשהוא הולך לאחוריו, שמתרחק תמיד בהשתחויה, כן הוא בצבא השמים, שמקבלים פרס במזרח, ומשם מתרחקים והולכים כל הזמן לצד מערב, בהשתחויה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, איך אפשר להוכיח מכאן ששכינה במערב, אפשר ששכינה במזרח!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקנת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא.</b> אכן עומד הדבר בקושיא בלא תירוץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי אושעיא סבר, שכינה בכל מקום</b> היא נמצאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי אושעיא: מאי דכתיב "אתה הוא ה' לבדך, אתה עשית את השמים" וגו'?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"אתה הוא ה' לבדך", בכך אשר <b style='font-size:20px; color:black;'>שלוחיך, לא כשלוחי בשר ודם</b> הם. כי <b style='font-size:20px; color:black;'>שלוחי בשר ודם, ממקום שמשתלחים, לשם מחזירים שליחותן.</b> כאשר שולחים אותם ממקום אחד ללכת למקום אחר, הרי כשהם גומרים שליחותן, חוזרים הם לאותו מקום שיצאו משם, כדי לומר שקיימו שליחותן. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל שלוחיך, למקום שמשתלחין, משם מחזירין שליחותן.</b> שלוחי הקב"ה, מאותו מקום שהלכו לשם לקיים שליחותן, משם הם חוזרים להקב"ה, לומר שקיימו שליחות, ואינם חוזרים למקום שיצאו משם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "התשלח ברקים וילכו, ויאמרו לך הננו".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייק רבי אושעיא: "<b style='font-size:20px; color:black;'>יבאו ויאמרו" לא נאמר, אלא "וילכו, ויאמרו".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, הקב"ה שולח הברקים שילכו ויקיימו שליחותו, ואחר כך הם אומרים לו: הננו, שקיימנו שליחותנו. ולא כתוב "יבאו ויאמרו", שמשמע, אחרי שעשו שליחותן יבאו למקום שיצאו משם ויאמרו לו הננו, אלא "וילכו ויאמרו". והפירוש ב"וילכו", שהולכים לעשות שליחותן, ושם "ויאמרו לך הננו", שקיימנו שליחותינו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מלמד</b> הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>שהשכינה</b> מצויה <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל מקום.</b> ולכן אינו צריך השליח לחזור למקום שנשתלח משם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואף רבי ישמעאל סבר שכינה בכל מקום. שנאמר "הנה המלאך הדובר בי יוצא, ומלאך אחר יוצא לקראתו".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הפסוק הזה הוא בנבואת זכריה, שהמלאך הראשון בא למוד את ירושלים כמה ארכה וכמה רחבה, ובא מלאך אחר לסתור שליחותו של ראשון, שחזר בו המקום יתברך מליתן מדה לירושלים, ואמר "פרזות תשב ירושלים", דהיינו בלא גבול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייק רבי ישמעאל את לשון הפסוק: "ומלאך אחר יוצא <b style='font-size:20px; color:black;'>אחריו" לא נאמר, אלא</b> "יוצא <b style='font-size:20px; color:black;'>לקראתו", מלמד</b> הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>ששכינה בכל מקום.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי שני המלאכים באים בשליחותו של מקום, וכתוב במלאך השני שהוא יוצא לקראת הראשון, ולא כתוב שיוצא אחריו, מוכח מכאן שהראשון יצא מהצד הזה, והשני יצא מהצד השני לקראתו. והרי שניהם יוצאים מהשכינה לקיים שליחותן. מוכח מכאן, ששכינה היא בכל מקום, ולכן, זה נשתלח מצד הזה, וזה נשתלח מצד האחר שכנגדו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואף רב ששת סבר</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>שכינה</b> נמצאת <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל מקום.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר ליה רב ששת לשמעיה: לכל רוחתא אוקמן, לבר ממזרח.</b> רב ששת היה סגי נהור, ולא היה רואה, ואמר למשרתו שיעמידהו להתפלל כלפי שלשת הרוחות חוץ ממזרח. <b style='font-size:20px; color:black;'>ולאו משום דלית ביה שכינה, אלא משום דמורו בה מיני.</b> לא בגלל שאין שכינה במזרח, אלא משום שהמינים נוהגים להתפלל לצד מזרח, לכוון השמש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מוכח מכאן שסובר רב ששת ששכינה בכל מקום, שלכן סבר שאפשר להתפלל לכל הרוחות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;29&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;29.&nbsp;</b> כתבו תוס' שרב ששת אין סובר כהברייתא בברכות שאומרת שצריך להתפלל לצד ירושלים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי אבהו אמר שכינה במערב, דאמר רבי אבהו מאי אוריה אויר י</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ה.</b> בלשון פרסי קורין למערב אוריה, וביאר רבי אבהו שהכונה "אויר יה", היינו אויר של השכינה שהיא שם במערב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה: מאי דכתיב "יערוף כמטר לקחי", זו רוח מערבית, שבאה מערפו של עולם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שמשה רבינו דימה את התורה לארבע רוחות העולם, לומר, כשם שאי אפשר בלא ארבעת הרוחות, כך אי אפשר לעולם בלא התורה. וכך אמר משה בשירת האזינו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"יערוף כמטר לקחי" זו רוח מערבית, משום שרוח מערבית נקראת בכל מקום "אחור", והעורף הוא באחוריו של אדם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"תזל כטל אמרתי", זו רוח צפונית שמזלת את הזהב.</b> שרוח צפונית מחממת ומביאה שרב, ואין יורדים גשמים. ומחמת זה יש רעבון, מחמת שלא גדילה התבואה, ובני אדם נותנין כספם וזהבם בזול כדי לקנות תבואה. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכן הוא אומר "הזלים זהב מכיס".</b> כתוב אצל זהב לשון זול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"כשעירים עלי דשא", זו רוח מזרחית, שמסערת את כל העולם כשעיר.</b> היינו שד. וזאת, כשהיא באה לפורענות, ואינה מנשבת כדרכה, שאז היא נוחה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"וכרביבים עלי עשב", זו רוח דרומית, שהיא מעלה רביבים ומגדלת עשבים.</b> רוח דרומית מביאה גשמים ועל ידי זה גדלים עשבים.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0049_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכהB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>Micropedia bot