https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%90פרשני:אגרת א - היסטוריית גרסאות2026-04-11T13:32:19Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%90&diff=160367&oldid=prevUzan ב־13:53, 2 באוגוסט 20232023-08-02T13:53:40Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:53, 2 באוגוסט 2023</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= אגרת א =</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= אגרת א =</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב"ה זאת חנוכה, תרס"ב באברויסק.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב"ה זאת חנוכה, תרס"ב באברויסק.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכבוד ידידי הנבחר, הרב הגאון המהולל, החוקר הנשגב וכו' וכו' מרן אברהם יצחק הכהן קוק הי"ט (הגאבד"ק בויסק).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכבוד ידידי הנבחר, הרב הגאון המהולל, החוקר הנשגב וכו' וכו' מרן אברהם יצחק הכהן קוק הי"ט (הגאבד"ק בויסק).</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תמול הגיעני מכתב כתר"ג על דבר ספרי "טל תחייה" ו"רסיסי טל", וכמובן מעצמו שמאד שמחתי עליו. והנה אם אמנם רבות הן ההרגשות הנעימות שהרגשתי בקריאת מכתב כתר"ג העמוק והחודר לנפשי פנימה, בכל זה הנני משתדל הפעלם לשום מעצור לרוחי, ועוד ימים באים שאשפוך לפני כתר"ג את כל רוחי, אך לע"ע אסתפק לגעת רק בקצה עטי ולהסיר מעלי את תלונות כתר"ג הנראות כצודקות בהשקפה הראשונה, ואקוה כי כתר"ג יבין הגיגי וחטאתי תכופר. בלבבי ובמוחי נשרש עמוק הכלל הזה, כי תחת אשר בההמון הנס נעשה קודם לנשמע, לעומת זה בההמון הנאור, ומכש"כ בין שדרות העליונות נשמע קודם למעשה. בההמון הנס הנעשה מביא לידי נשמע כי המצות המעשיות מרככות את אבריו וגידיו עדי יהל לשמוע ולהרגיש את ההוד המוסריי שבהבריאה, ובהנאורים הנשמע מביא לידי נעשה כי המאור שבתורה מחזירו למוטב עדי נעשה לעובד פשוט ותמים. מנקודת ההשקפה הזאת הנני מהמחזיקים תמיד בשיטת ריב"ל "שהיה מיכרך בהו בבעלי ראתן ועסק בהו בתורה..." (כתובות ע"ז ע"ב), ובעיני ראיתי איך הרבה מבעלי ראתן כאלה שיש להם שרץ הכפירה במוחם נרפאו ממחלתם ע"י המאור שבתורה, וכמובן מעצמו שלא נוכל לקרב את בעלי ראתן האלה מראש להנעשה אם לא נראה להם את הנשמע. ואמנם זה כמעט כל מטרתי במאמרי וספרי השונים בהכתובים ובהנדפסים. ואולם רבים מגדולי זמנינו, ומכללם גם כתר"ג, כפי הנראה מחזיקים בשיטת ר' יוחנן שהיה מכריז ואומר "הזהרו מזבובים של בעלי ראתן... ולכן לא עילו באהליה" (כתובות שם), כי זבוב היושב על שני מפתחות הלב מצאו והקפידו. ואולם לא כן אנכי עמדי כי אם כן נעשה בזמן הזה אזי עלינו להתרחק כמעט מכל בית ישראל אחרי אשר הנגע כמעט שפרחה בכל המונינו ונאורינו גם יחד, ואם אולי היה מקום לשיטת ר' יוחנן בדורות עברו בשעה שבעלי הראתן היו במספר מועט, אבל לא עתה אם יתרחקו יחידי הסגולה מבעלי ראתן במערות ובסלעים אזי הם מוסרים את כל העם למיתה רוחניית וגדול העון מנשוא. במלה אחת, בימינו אלה הנשמע קודם להמעשה, אך גדול התלמוד והמאור שבתורה שמביא לידי מעשה. וזכורני שבשיחתי עם הדגול מרבבה בעל "החפץ חיים" לפני איזה שנים אמרתי לו, כי מסופקני אם ספריו החזירו אף אחד למוטב... ולמה זה נשלה את נפשנו בשקר ולהכחיש את המציאות. וסהדי במרומים כי רק מפני האמור ראשי נמלא טל כי אולי עי"ז אצלח להחזיר למוטב. ודי לחכימא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תמול הגיעני מכתב כתר"ג על דבר ספרי "טל תחייה" ו"רסיסי טל", וכמובן מעצמו שמאד שמחתי עליו. והנה אם אמנם רבות הן ההרגשות הנעימות שהרגשתי בקריאת מכתב כתר"ג העמוק והחודר לנפשי פנימה, בכל זה הנני משתדל הפעלם לשום מעצור לרוחי, ועוד ימים באים שאשפוך לפני כתר"ג את כל רוחי, אך לע"ע אסתפק לגעת רק בקצה עטי ולהסיר מעלי את תלונות כתר"ג הנראות כצודקות בהשקפה הראשונה, ואקוה כי כתר"ג יבין הגיגי וחטאתי תכופר. בלבבי ובמוחי נשרש עמוק הכלל הזה, כי תחת אשר בההמון הנס נעשה קודם לנשמע, לעומת זה בההמון הנאור, ומכש"כ בין שדרות העליונות נשמע קודם למעשה. בההמון הנס הנעשה מביא לידי נשמע כי המצות המעשיות מרככות את אבריו וגידיו עדי יהל לשמוע ולהרגיש את ההוד המוסריי שבהבריאה, ובהנאורים הנשמע מביא לידי נעשה כי המאור שבתורה מחזירו למוטב עדי נעשה לעובד פשוט ותמים. מנקודת ההשקפה הזאת הנני מהמחזיקים תמיד בשיטת ריב"ל "שהיה מיכרך בהו בבעלי ראתן ועסק בהו בתורה..." (כתובות ע"ז ע"ב), ובעיני ראיתי איך הרבה מבעלי ראתן כאלה שיש להם שרץ הכפירה במוחם נרפאו ממחלתם ע"י המאור שבתורה, וכמובן מעצמו שלא נוכל לקרב את בעלי ראתן האלה מראש להנעשה אם לא נראה להם את הנשמע. ואמנם זה כמעט כל מטרתי במאמרי וספרי השונים בהכתובים ובהנדפסים. ואולם רבים מגדולי זמנינו, ומכללם גם כתר"ג, כפי הנראה מחזיקים בשיטת ר' יוחנן שהיה מכריז ואומר "הזהרו מזבובים של בעלי ראתן... ולכן לא עילו באהליה" (כתובות שם), כי זבוב היושב על שני מפתחות הלב מצאו והקפידו. ואולם לא כן אנכי עמדי כי אם כן נעשה בזמן הזה אזי עלינו להתרחק כמעט מכל בית ישראל אחרי אשר הנגע כמעט שפרחה בכל המונינו ונאורינו גם יחד, ואם אולי היה מקום לשיטת ר' יוחנן בדורות עברו בשעה שבעלי הראתן היו במספר מועט, אבל לא עתה אם יתרחקו יחידי הסגולה מבעלי ראתן במערות ובסלעים אזי הם מוסרים את כל העם למיתה רוחניית וגדול העון מנשוא. במלה אחת, בימינו אלה הנשמע קודם להמעשה, אך גדול התלמוד והמאור שבתורה שמביא לידי מעשה. וזכורני שבשיחתי עם הדגול מרבבה בעל "החפץ חיים" לפני איזה שנים אמרתי לו, כי מסופקני אם ספריו החזירו אף אחד למוטב... ולמה זה נשלה את נפשנו בשקר ולהכחיש את המציאות. וסהדי במרומים כי רק מפני האמור ראשי נמלא טל כי אולי עי"ז אצלח להחזיר למוטב. ודי לחכימא.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומה שידמה כתר"ג שבדורנו, דור התעוררות הלאומיות, יש מקום להתוכחה החיובית ולשוב להמצות המעשיות הוא טעות מעקרה, כי הרגש הלאומיי יש לו רק איזה יחס פסיכולוגיי אך להמוסר והטל של תחיה שבתורתנו הקדושה, וגם יש לו איזה געגועים לכל הקדוש והנקדש באומה, אבל אינם מביאים "תכף" לידי מעשה, כי אם לאחר זמן. הרגש והגעגועים שומרים אמנם את העם מהתבוללות בין העמים אבל אינם מביאים אותו לקוים כל התרי"ג מצות בפועל. דמות דיוקנו של אבא וכל העבר הנראה לבעל הרגש בשעת חירום מצילה אמנם אותו מהתבוללות (כמו שנראה ליוסף, במס' סוטה ועוד), אבל איננה מביאה אותו לידי קום ועשה לכל פרטיו ודקדוקיו. ההשקפה הזאת קשורה על לוח לבבי תמיד והיא נר לכל מעשי בחיים ובספרות כי "גדולה עברה לשמה ממצוה שלא לשמה" (נזיר כ"ג, ועוד) ואינני מתבייש מפני המלעיגים עלי, יהיו מי שיהיו, אם מהנאורים או מהחרדים המתאמרים לאפוטרופכי הדת, כי שויתי ד' לנגדי תמיד הוא כלל גדול אצלי בתורה ובחיים, וד' לי לא אירא ומה יעשה לי אדם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומה שידמה כתר"ג שבדורנו, דור התעוררות הלאומיות, יש מקום להתוכחה החיובית ולשוב להמצות המעשיות הוא טעות מעקרה, כי הרגש הלאומיי יש לו רק איזה יחס פסיכולוגיי אך להמוסר והטל של תחיה שבתורתנו הקדושה, וגם יש לו איזה געגועים לכל הקדוש והנקדש באומה, אבל אינם מביאים "תכף" לידי מעשה, כי אם לאחר זמן. הרגש והגעגועים שומרים אמנם את העם מהתבוללות בין העמים אבל אינם מביאים אותו לקוים כל התרי"ג מצות בפועל. דמות דיוקנו של אבא וכל העבר הנראה לבעל הרגש בשעת חירום מצילה אמנם אותו מהתבוללות (כמו שנראה ליוסף, במס' סוטה ועוד), אבל איננה מביאה אותו לידי קום ועשה לכל פרטיו ודקדוקיו. ההשקפה הזאת קשורה על לוח לבבי תמיד והיא נר לכל מעשי בחיים ובספרות כי "גדולה עברה לשמה ממצוה שלא לשמה" (נזיר כ"ג, ועוד) ואינני מתבייש מפני המלעיגים עלי, יהיו מי שיהיו, אם מהנאורים או מהחרדים המתאמרים לאפוטרופכי הדת, כי שויתי ד' לנגדי תמיד הוא כלל גדול אצלי בתורה ובחיים, וד' לי לא אירא ומה יעשה לי אדם.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אקוה כי כתר"ג אם רק יחשב מעט בהדברים האמורים פה יוכח לדעת כי כל דרכי אמונה ת"ל וסר עוני וחטאתי תכופר. זה הוא מה שראיתי לכתוב לכתר"ג לע"ע, אך על יתר בטוייו המחקריים והשקפתו על הנסים ועל הפורקן הנובעים אצלו ממקור שיטה שלמה ע"ד אוריתא וישראל וקב"ה אשיבו אי"ה במכתבי הבאים כשאזכה לקבל מכתר"ג עוד דברים אחדים ע"ד ספרי כי אז בנקל יהיה לי גם לכתר"ג לברר לכל אחד את דעותיו והשקפותיו בלי כל משא פנים. ולע"ע מוכרח אנכי לקצר באמרים ואת כ' הסליחה, ובזה הנני יוצא מאת כתר"ג בהדרת הכבוד ידידו המוקירו והמכבדו כרום ערכו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אקוה כי כתר"ג אם רק יחשב מעט בהדברים האמורים פה יוכח לדעת כי כל דרכי אמונה ת"ל וסר עוני וחטאתי תכופר. זה הוא מה שראיתי לכתוב לכתר"ג לע"ע, אך על יתר בטוייו המחקריים והשקפתו על הנסים ועל הפורקן הנובעים אצלו ממקור שיטה שלמה ע"ד אוריתא וישראל וקב"ה אשיבו אי"ה במכתבי הבאים כשאזכה לקבל מכתר"ג עוד דברים אחדים ע"ד ספרי כי אז בנקל יהיה לי גם לכתר"ג לברר לכל אחד את דעותיו והשקפותיו בלי כל משא פנים. ולע"ע מוכרח אנכי לקצר באמרים ואת כ' הסליחה, ובזה הנני יוצא מאת כתר"ג בהדרת הכבוד ידידו המוקירו והמכבדו כרום ערכו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמואל אלכסנדראוו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">= מבוא =</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אגרת זו היא תשובה למכתבו של הראי"ה בו כתב ביקורת על שני ספרים של אלכסנדרוב: "טל תחייה" על מסכת אבות, ו"רסיסי טל" הכולל מחקרים "הנוגעים לישראל ותורתו" (כלשון השער).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכתבו של הראי"ה עליו מוסבת אגרת זו ומכתב התשובה שלו – עדיין לא נמצאו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">= אגרת א =</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב"ה זאת חנוכה, תרס"ב באברויסק.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכבוד ידידי הנבחר, הרב הגאון המהולל, החוקר הנשגב וכו' וכו' מרן אברהם יצחק הכהן קוק הי"ט (הגאבד"ק בויסק).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תמול הגיעני מכתב כתר"ג על דבר ספרי "טל תחייה" ו"רסיסי טל", וכמובן מעצמו שמאד שמחתי עליו. והנה אם אמנם רבות הן ההרגשות הנעימות שהרגשתי בקריאת מכתב כתר"ג העמוק והחודר לנפשי פנימה, בכל זה הנני משתדל הפעלם לשום מעצור לרוחי, ועוד ימים באים שאשפוך לפני כתר"ג את כל רוחי, אך לע"ע אסתפק לגעת רק בקצה עטי ולהסיר מעלי את תלונות כתר"ג הנראות כצודקות בהשקפה הראשונה, ואקוה כי כתר"ג יבין הגיגי וחטאתי תכופר. בלבבי ובמוחי נשרש עמוק הכלל הזה, כי תחת אשר בההמון הנס נעשה קודם לנשמע, לעומת זה בההמון הנאור, ומכש"כ בין שדרות העליונות נשמע קודם למעשה. בההמון הנס הנעשה מביא לידי נשמע כי המצות המעשיות מרככות את אבריו וגידיו עדי יהל לשמוע ולהרגיש את ההוד המוסריי שבהבריאה, ובהנאורים הנשמע מביא לידי נעשה כי המאור שבתורה מחזירו למוטב עדי נעשה לעובד פשוט ותמים. מנקודת ההשקפה הזאת הנני מהמחזיקים תמיד בשיטת ריב"ל "שהיה מיכרך בהו בבעלי ראתן ועסק בהו בתורה..." (כתובות ע"ז ע"ב), ובעיני ראיתי איך הרבה מבעלי ראתן כאלה שיש להם שרץ הכפירה במוחם נרפאו ממחלתם ע"י המאור שבתורה, וכמובן מעצמו שלא נוכל לקרב את בעלי ראתן האלה מראש להנעשה אם לא נראה להם את הנשמע. ואמנם זה כמעט כל מטרתי במאמרי וספרי השונים בהכתובים ובהנדפסים. ואולם רבים מגדולי זמנינו, ומכללם גם כתר"ג, כפי הנראה מחזיקים בשיטת ר' יוחנן שהיה מכריז ואומר "הזהרו מזבובים של בעלי ראתן... ולכן לא עילו באהליה" (כתובות שם), כי זבוב היושב על שני מפתחות הלב מצאו והקפידו. ואולם לא כן אנכי עמדי כי אם כן נעשה בזמן הזה אזי עלינו להתרחק כמעט מכל בית ישראל אחרי אשר הנגע כמעט שפרחה בכל המונינו ונאורינו גם יחד, ואם אולי היה מקום לשיטת ר' יוחנן בדורות עברו בשעה שבעלי הראתן היו במספר מועט, אבל לא עתה אם יתרחקו יחידי הסגולה מבעלי ראתן במערות ובסלעים אזי הם מוסרים את כל העם למיתה רוחניית וגדול העון מנשוא. במלה אחת, בימינו אלה הנשמע קודם להמעשה, אך גדול התלמוד והמאור שבתורה שמביא לידי מעשה. וזכורני שבשיחתי עם הדגול מרבבה בעל "החפץ חיים" לפני איזה שנים אמרתי לו, כי מסופקני אם ספריו החזירו אף אחד למוטב... ולמה זה נשלה את נפשנו בשקר ולהכחיש את המציאות. וסהדי במרומים כי רק מפני האמור ראשי נמלא טל כי אולי עי"ז אצלח להחזיר למוטב. ודי לחכימא.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומה שידמה כתר"ג שבדורנו, דור התעוררות הלאומיות, יש מקום להתוכחה החיובית ולשוב להמצות המעשיות הוא טעות מעקרה, כי הרגש הלאומיי יש לו רק איזה יחס פסיכולוגיי אך להמוסר והטל של תחיה שבתורתנו הקדושה, וגם יש לו איזה געגועים לכל הקדוש והנקדש באומה, אבל אינם מביאים "תכף" לידי מעשה, כי אם לאחר זמן. הרגש והגעגועים שומרים אמנם את העם מהתבוללות בין העמים אבל אינם מביאים אותו לקוים כל התרי"ג מצות בפועל. דמות דיוקנו של אבא וכל העבר הנראה לבעל הרגש בשעת חירום מצילה אמנם אותו מהתבוללות (כמו שנראה ליוסף, במס' סוטה ועוד), אבל איננה מביאה אותו לידי קום ועשה לכל פרטיו ודקדוקיו. ההשקפה הזאת קשורה על לוח לבבי תמיד והיא נר לכל מעשי בחיים ובספרות כי "גדולה עברה לשמה ממצוה שלא לשמה" (נזיר כ"ג, ועוד) ואינני מתבייש מפני המלעיגים עלי, יהיו מי שיהיו, אם מהנאורים או מהחרדים המתאמרים לאפוטרופכי הדת, כי שויתי ד' לנגדי תמיד הוא כלל גדול אצלי בתורה ובחיים, וד' לי לא אירא ומה יעשה לי אדם.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אקוה כי כתר"ג אם רק יחשב מעט בהדברים האמורים פה יוכח לדעת כי כל דרכי אמונה ת"ל וסר עוני וחטאתי תכופר. זה הוא מה שראיתי לכתוב לכתר"ג לע"ע, אך על יתר בטוייו המחקריים והשקפתו על הנסים ועל הפורקן הנובעים אצלו ממקור שיטה שלמה ע"ד אוריתא וישראל וקב"ה אשיבו אי"ה במכתבי הבאים כשאזכה לקבל מכתר"ג עוד דברים אחדים ע"ד ספרי כי אז בנקל יהיה לי גם לכתר"ג לברר לכל אחד את דעותיו והשקפותיו בלי כל משא פנים. ולע"ע מוכרח אנכי לקצר באמרים ואת כ' הסליחה, ובזה הנני יוצא מאת כתר"ג בהדרת הכבוד ידידו המוקירו והמכבדו כרום ערכו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שמואל אלכסנדראוו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שמואל אלכסנדראוו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אגרות אלכסנדרוב לראי"ה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אגרות אלכסנדרוב לראי"ה]]</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ניווט אגרות אלכסנדרוב}}</ins></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159256:rev-160367:php=table -->
</table>Uzanhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%90&diff=159256&oldid=prevUzan: Uzan העביר את הדף פרשני:ספרי מחשבה ומוסר:שלחן של ארבע "הקדמה לשם פרשני:אגרת א: טעות בשיוך2023-03-29T12:09:11Z<p>Uzan העביר את הדף <a href="/wiki/index.php/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8:%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2_%22%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%94" class="mw-redirect" title="פרשני:ספרי מחשבה ומוסר:שלחן של ארבע "הקדמה">פרשני:ספרי מחשבה ומוסר:שלחן של ארבע "הקדמה</a> לשם <a href="/wiki/index.php/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%90" title="פרשני:אגרת א">פרשני:אגרת א</a>: טעות בשיוך</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:09, 29 במרץ 2023</td>
</tr><tr><td colspan="4" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159255:rev-159256 -->
</table>Uzanhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%90&diff=159255&oldid=prevUzan ב־12:08, 29 במרץ 20232023-03-29T12:08:34Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:08, 29 במרץ 2023</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אקוה כי כתר"ג אם רק יחשב מעט בהדברים האמורים פה יוכח לדעת כי כל דרכי אמונה ת"ל וסר עוני וחטאתי תכופר. זה הוא מה שראיתי לכתוב לכתר"ג לע"ע, אך על יתר בטוייו המחקריים והשקפתו על הנסים ועל הפורקן הנובעים אצלו ממקור שיטה שלמה ע"ד אוריתא וישראל וקב"ה אשיבו אי"ה במכתבי הבאים כשאזכה לקבל מכתר"ג עוד דברים אחדים ע"ד ספרי כי אז בנקל יהיה לי גם לכתר"ג לברר לכל אחד את דעותיו והשקפותיו בלי כל משא פנים. ולע"ע מוכרח אנכי לקצר באמרים ואת כ' הסליחה, ובזה הנני יוצא מאת כתר"ג בהדרת הכבוד ידידו המוקירו והמכבדו כרום ערכו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אקוה כי כתר"ג אם רק יחשב מעט בהדברים האמורים פה יוכח לדעת כי כל דרכי אמונה ת"ל וסר עוני וחטאתי תכופר. זה הוא מה שראיתי לכתוב לכתר"ג לע"ע, אך על יתר בטוייו המחקריים והשקפתו על הנסים ועל הפורקן הנובעים אצלו ממקור שיטה שלמה ע"ד אוריתא וישראל וקב"ה אשיבו אי"ה במכתבי הבאים כשאזכה לקבל מכתר"ג עוד דברים אחדים ע"ד ספרי כי אז בנקל יהיה לי גם לכתר"ג לברר לכל אחד את דעותיו והשקפותיו בלי כל משא פנים. ולע"ע מוכרח אנכי לקצר באמרים ואת כ' הסליחה, ובזה הנני יוצא מאת כתר"ג בהדרת הכבוד ידידו המוקירו והמכבדו כרום ערכו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שמואל אלכסנדראוו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שמואל אלכסנדראוו.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">= מבוא =</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אגרת זו היא תשובה למכתבו של הראי"ה בו כתב ביקורת על שני ספרים של אלכסנדרוב: "טל תחייה" על מסכת אבות, ו"רסיסי טל" הכולל מחקרים "הנוגעים לישראל ותורתו" (כלשון השער).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכתבו של הראי"ה עליו מוסבת אגרת זו ומכתב התשובה שלו – עדיין לא נמצאו.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">= אגרת א =</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב"ה זאת חנוכה, תרס"ב באברויסק.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכבוד ידידי הנבחר, הרב הגאון המהולל, החוקר הנשגב וכו' וכו' מרן אברהם יצחק הכהן קוק הי"ט (הגאבד"ק בויסק).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תמול הגיעני מכתב כתר"ג על דבר ספרי "טל תחייה" ו"רסיסי טל", וכמובן מעצמו שמאד שמחתי עליו. והנה אם אמנם רבות הן ההרגשות הנעימות שהרגשתי בקריאת מכתב כתר"ג העמוק והחודר לנפשי פנימה, בכל זה הנני משתדל הפעלם לשום מעצור לרוחי, ועוד ימים באים שאשפוך לפני כתר"ג את כל רוחי, אך לע"ע אסתפק לגעת רק בקצה עטי ולהסיר מעלי את תלונות כתר"ג הנראות כצודקות בהשקפה הראשונה, ואקוה כי כתר"ג יבין הגיגי וחטאתי תכופר. בלבבי ובמוחי נשרש עמוק הכלל הזה, כי תחת אשר בההמון הנס נעשה קודם לנשמע, לעומת זה בההמון הנאור, ומכש"כ בין שדרות העליונות נשמע קודם למעשה. בההמון הנס הנעשה מביא לידי נשמע כי המצות המעשיות מרככות את אבריו וגידיו עדי יהל לשמוע ולהרגיש את ההוד המוסריי שבהבריאה, ובהנאורים הנשמע מביא לידי נעשה כי המאור שבתורה מחזירו למוטב עדי נעשה לעובד פשוט ותמים. מנקודת ההשקפה הזאת הנני מהמחזיקים תמיד בשיטת ריב"ל "שהיה מיכרך בהו בבעלי ראתן ועסק בהו בתורה..." (כתובות ע"ז ע"ב), ובעיני ראיתי איך הרבה מבעלי ראתן כאלה שיש להם שרץ הכפירה במוחם נרפאו ממחלתם ע"י המאור שבתורה, וכמובן מעצמו שלא נוכל לקרב את בעלי ראתן האלה מראש להנעשה אם לא נראה להם את הנשמע. ואמנם זה כמעט כל מטרתי במאמרי וספרי השונים בהכתובים ובהנדפסים. ואולם רבים מגדולי זמנינו, ומכללם גם כתר"ג, כפי הנראה מחזיקים בשיטת ר' יוחנן שהיה מכריז ואומר "הזהרו מזבובים של בעלי ראתן... ולכן לא עילו באהליה" (כתובות שם), כי זבוב היושב על שני מפתחות הלב מצאו והקפידו. ואולם לא כן אנכי עמדי כי אם כן נעשה בזמן הזה אזי עלינו להתרחק כמעט מכל בית ישראל אחרי אשר הנגע כמעט שפרחה בכל המונינו ונאורינו גם יחד, ואם אולי היה מקום לשיטת ר' יוחנן בדורות עברו בשעה שבעלי הראתן היו במספר מועט, אבל לא עתה אם יתרחקו יחידי הסגולה מבעלי ראתן במערות ובסלעים אזי הם מוסרים את כל העם למיתה רוחניית וגדול העון מנשוא. במלה אחת, בימינו אלה הנשמע קודם להמעשה, אך גדול התלמוד והמאור שבתורה שמביא לידי מעשה. וזכורני שבשיחתי עם הדגול מרבבה בעל "החפץ חיים" לפני איזה שנים אמרתי לו, כי מסופקני אם ספריו החזירו אף אחד למוטב... ולמה זה נשלה את נפשנו בשקר ולהכחיש את המציאות. וסהדי במרומים כי רק מפני האמור ראשי נמלא טל כי אולי עי"ז אצלח להחזיר למוטב. ודי לחכימא.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומה שידמה כתר"ג שבדורנו, דור התעוררות הלאומיות, יש מקום להתוכחה החיובית ולשוב להמצות המעשיות הוא טעות מעקרה, כי הרגש הלאומיי יש לו רק איזה יחס פסיכולוגיי אך להמוסר והטל של תחיה שבתורתנו הקדושה, וגם יש לו איזה געגועים לכל הקדוש והנקדש באומה, אבל אינם מביאים "תכף" לידי מעשה, כי אם לאחר זמן. הרגש והגעגועים שומרים אמנם את העם מהתבוללות בין העמים אבל אינם מביאים אותו לקוים כל התרי"ג מצות בפועל. דמות דיוקנו של אבא וכל העבר הנראה לבעל הרגש בשעת חירום מצילה אמנם אותו מהתבוללות (כמו שנראה ליוסף, במס' סוטה ועוד), אבל איננה מביאה אותו לידי קום ועשה לכל פרטיו ודקדוקיו. ההשקפה הזאת קשורה על לוח לבבי תמיד והיא נר לכל מעשי בחיים ובספרות כי "גדולה עברה לשמה ממצוה שלא לשמה" (נזיר כ"ג, ועוד) ואינני מתבייש מפני המלעיגים עלי, יהיו מי שיהיו, אם מהנאורים או מהחרדים המתאמרים לאפוטרופכי הדת, כי שויתי ד' לנגדי תמיד הוא כלל גדול אצלי בתורה ובחיים, וד' לי לא אירא ומה יעשה לי אדם.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אקוה כי כתר"ג אם רק יחשב מעט בהדברים האמורים פה יוכח לדעת כי כל דרכי אמונה ת"ל וסר עוני וחטאתי תכופר. זה הוא מה שראיתי לכתוב לכתר"ג לע"ע, אך על יתר בטוייו המחקריים והשקפתו על הנסים ועל הפורקן הנובעים אצלו ממקור שיטה שלמה ע"ד אוריתא וישראל וקב"ה אשיבו אי"ה במכתבי הבאים כשאזכה לקבל מכתר"ג עוד דברים אחדים ע"ד ספרי כי אז בנקל יהיה לי גם לכתר"ג לברר לכל אחד את דעותיו והשקפותיו בלי כל משא פנים. ולע"ע מוכרח אנכי לקצר באמרים ואת כ' הסליחה, ובזה הנני יוצא מאת כתר"ג בהדרת הכבוד ידידו המוקירו והמכבדו כרום ערכו.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמואל אלכסנדראוו.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:אגרות אלכסנדרוב לראי"ה]]</ins></div></td></tr>
</table>Uzanhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%90&diff=159254&oldid=prevUzan ב־12:07, 29 במרץ 20232023-03-29T12:07:26Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:07, 29 במרץ 2023</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אקוה כי כתר"ג אם רק יחשב מעט בהדברים האמורים פה יוכח לדעת כי כל דרכי אמונה ת"ל וסר עוני וחטאתי תכופר. זה הוא מה שראיתי לכתוב לכתר"ג לע"ע, אך על יתר בטוייו המחקריים והשקפתו על הנסים ועל הפורקן הנובעים אצלו ממקור שיטה שלמה ע"ד אוריתא וישראל וקב"ה אשיבו אי"ה במכתבי הבאים כשאזכה לקבל מכתר"ג עוד דברים אחדים ע"ד ספרי כי אז בנקל יהיה לי גם לכתר"ג לברר לכל אחד את דעותיו והשקפותיו בלי כל משא פנים. ולע"ע מוכרח אנכי לקצר באמרים ואת כ' הסליחה, ובזה הנני יוצא מאת כתר"ג בהדרת הכבוד ידידו המוקירו והמכבדו כרום ערכו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אקוה כי כתר"ג אם רק יחשב מעט בהדברים האמורים פה יוכח לדעת כי כל דרכי אמונה ת"ל וסר עוני וחטאתי תכופר. זה הוא מה שראיתי לכתוב לכתר"ג לע"ע, אך על יתר בטוייו המחקריים והשקפתו על הנסים ועל הפורקן הנובעים אצלו ממקור שיטה שלמה ע"ד אוריתא וישראל וקב"ה אשיבו אי"ה במכתבי הבאים כשאזכה לקבל מכתר"ג עוד דברים אחדים ע"ד ספרי כי אז בנקל יהיה לי גם לכתר"ג לברר לכל אחד את דעותיו והשקפותיו בלי כל משא פנים. ולע"ע מוכרח אנכי לקצר באמרים ואת כ' הסליחה, ובזה הנני יוצא מאת כתר"ג בהדרת הכבוד ידידו המוקירו והמכבדו כרום ערכו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שמואל אלכסנדראוו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שמואל אלכסנדראוו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:אגרות אלכסנדרוב לראי"ה]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
</table>Uzanhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%90&diff=159253&oldid=prevUzan: יצירת דף עם התוכן "= מבוא = אגרת זו היא תשובה למכתבו של הראי"ה בו כתב ביקורת על שני ספרים של אלכסנדרוב: "טל תחי..."2023-03-29T10:13:52Z<p>יצירת דף עם התוכן "= מבוא = אגרת זו היא תשובה למכתבו של הראי"ה בו כתב ביקורת על שני ספרים של אלכסנדרוב: "טל תחי..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>= מבוא =<br />
אגרת זו היא תשובה למכתבו של הראי"ה בו כתב ביקורת על שני ספרים של אלכסנדרוב: "טל תחייה" על מסכת אבות, ו"רסיסי טל" הכולל מחקרים "הנוגעים לישראל ותורתו" (כלשון השער).<br />
מכתבו של הראי"ה עליו מוסבת אגרת זו ומכתב התשובה שלו – עדיין לא נמצאו.<br />
<br />
= אגרת א =<br />
ב"ה זאת חנוכה, תרס"ב באברויסק.<br />
לכבוד ידידי הנבחר, הרב הגאון המהולל, החוקר הנשגב וכו' וכו' מרן אברהם יצחק הכהן קוק הי"ט (הגאבד"ק בויסק).<br />
תמול הגיעני מכתב כתר"ג על דבר ספרי "טל תחייה" ו"רסיסי טל", וכמובן מעצמו שמאד שמחתי עליו. והנה אם אמנם רבות הן ההרגשות הנעימות שהרגשתי בקריאת מכתב כתר"ג העמוק והחודר לנפשי פנימה, בכל זה הנני משתדל הפעלם לשום מעצור לרוחי, ועוד ימים באים שאשפוך לפני כתר"ג את כל רוחי, אך לע"ע אסתפק לגעת רק בקצה עטי ולהסיר מעלי את תלונות כתר"ג הנראות כצודקות בהשקפה הראשונה, ואקוה כי כתר"ג יבין הגיגי וחטאתי תכופר. בלבבי ובמוחי נשרש עמוק הכלל הזה, כי תחת אשר בההמון הנס נעשה קודם לנשמע, לעומת זה בההמון הנאור, ומכש"כ בין שדרות העליונות נשמע קודם למעשה. בההמון הנס הנעשה מביא לידי נשמע כי המצות המעשיות מרככות את אבריו וגידיו עדי יהל לשמוע ולהרגיש את ההוד המוסריי שבהבריאה, ובהנאורים הנשמע מביא לידי נעשה כי המאור שבתורה מחזירו למוטב עדי נעשה לעובד פשוט ותמים. מנקודת ההשקפה הזאת הנני מהמחזיקים תמיד בשיטת ריב"ל "שהיה מיכרך בהו בבעלי ראתן ועסק בהו בתורה..." (כתובות ע"ז ע"ב), ובעיני ראיתי איך הרבה מבעלי ראתן כאלה שיש להם שרץ הכפירה במוחם נרפאו ממחלתם ע"י המאור שבתורה, וכמובן מעצמו שלא נוכל לקרב את בעלי ראתן האלה מראש להנעשה אם לא נראה להם את הנשמע. ואמנם זה כמעט כל מטרתי במאמרי וספרי השונים בהכתובים ובהנדפסים. ואולם רבים מגדולי זמנינו, ומכללם גם כתר"ג, כפי הנראה מחזיקים בשיטת ר' יוחנן שהיה מכריז ואומר "הזהרו מזבובים של בעלי ראתן... ולכן לא עילו באהליה" (כתובות שם), כי זבוב היושב על שני מפתחות הלב מצאו והקפידו. ואולם לא כן אנכי עמדי כי אם כן נעשה בזמן הזה אזי עלינו להתרחק כמעט מכל בית ישראל אחרי אשר הנגע כמעט שפרחה בכל המונינו ונאורינו גם יחד, ואם אולי היה מקום לשיטת ר' יוחנן בדורות עברו בשעה שבעלי הראתן היו במספר מועט, אבל לא עתה אם יתרחקו יחידי הסגולה מבעלי ראתן במערות ובסלעים אזי הם מוסרים את כל העם למיתה רוחניית וגדול העון מנשוא. במלה אחת, בימינו אלה הנשמע קודם להמעשה, אך גדול התלמוד והמאור שבתורה שמביא לידי מעשה. וזכורני שבשיחתי עם הדגול מרבבה בעל "החפץ חיים" לפני איזה שנים אמרתי לו, כי מסופקני אם ספריו החזירו אף אחד למוטב... ולמה זה נשלה את נפשנו בשקר ולהכחיש את המציאות. וסהדי במרומים כי רק מפני האמור ראשי נמלא טל כי אולי עי"ז אצלח להחזיר למוטב. ודי לחכימא.<br />
ומה שידמה כתר"ג שבדורנו, דור התעוררות הלאומיות, יש מקום להתוכחה החיובית ולשוב להמצות המעשיות הוא טעות מעקרה, כי הרגש הלאומיי יש לו רק איזה יחס פסיכולוגיי אך להמוסר והטל של תחיה שבתורתנו הקדושה, וגם יש לו איזה געגועים לכל הקדוש והנקדש באומה, אבל אינם מביאים "תכף" לידי מעשה, כי אם לאחר זמן. הרגש והגעגועים שומרים אמנם את העם מהתבוללות בין העמים אבל אינם מביאים אותו לקוים כל התרי"ג מצות בפועל. דמות דיוקנו של אבא וכל העבר הנראה לבעל הרגש בשעת חירום מצילה אמנם אותו מהתבוללות (כמו שנראה ליוסף, במס' סוטה ועוד), אבל איננה מביאה אותו לידי קום ועשה לכל פרטיו ודקדוקיו. ההשקפה הזאת קשורה על לוח לבבי תמיד והיא נר לכל מעשי בחיים ובספרות כי "גדולה עברה לשמה ממצוה שלא לשמה" (נזיר כ"ג, ועוד) ואינני מתבייש מפני המלעיגים עלי, יהיו מי שיהיו, אם מהנאורים או מהחרדים המתאמרים לאפוטרופכי הדת, כי שויתי ד' לנגדי תמיד הוא כלל גדול אצלי בתורה ובחיים, וד' לי לא אירא ומה יעשה לי אדם.<br />
אקוה כי כתר"ג אם רק יחשב מעט בהדברים האמורים פה יוכח לדעת כי כל דרכי אמונה ת"ל וסר עוני וחטאתי תכופר. זה הוא מה שראיתי לכתוב לכתר"ג לע"ע, אך על יתר בטוייו המחקריים והשקפתו על הנסים ועל הפורקן הנובעים אצלו ממקור שיטה שלמה ע"ד אוריתא וישראל וקב"ה אשיבו אי"ה במכתבי הבאים כשאזכה לקבל מכתר"ג עוד דברים אחדים ע"ד ספרי כי אז בנקל יהיה לי גם לכתר"ג לברר לכל אחד את דעותיו והשקפותיו בלי כל משא פנים. ולע"ע מוכרח אנכי לקצר באמרים ואת כ' הסליחה, ובזה הנני יוצא מאת כתר"ג בהדרת הכבוד ידידו המוקירו והמכבדו כרום ערכו.<br />
שמואל אלכסנדראוו.<br />
<br />
[[קטגוריה:אגרות אלכסנדרוב לראי"ה]]</div>Uzan