פרישת כהן גדול קודם יום הכיפורים - היסטוריית גרסאות

Wikiboss ב־12:01, 19 בספטמבר 2021

2021-09-19T12:01:17Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:01, 19 בספטמבר 2021
שורה 8:		שורה 8:

	==טעם הפרישה==		==טעם הפרישה==
	על אף שמדברי המשנה ניתן להבין כי הטעם המרכזי לפרישה נובע מחשש טומאה, ה[[אמוראים]] בגמרא {{#makor-new:יומא ג ב\|בבלי-יומא\|ג\|ב}} הסבירו כי מדובר רק בטעם צדדי ובטעם רחוק. בירושלמי מבואר ~~שאם~~ רק ~~מטעם~~ זה ~~היה~~ הכהן ~~רק פורש מביתו ולא נמצא בלשכת הפלהדרין, אלא שנחלקו מניין נלמד חיוב הפרישה ומה טעמה~~:		על אף שמדברי המשנה ניתן להבין כי הטעם המרכזי לפרישה נובע מחשש טומאה, ה[[אמוראים]] בגמרא {{#makor-new:יומא ג ב\|בבלי-יומא\|ג\|ב}} הסבירו כי מדובר רק בטעם צדדי ובטעם רחוק. בירושלמי מבואר כי חשש הטומאה הוא חשש צדדי וכן הפרשנים כתבו שייתכן שהינו רק חיוב דרבנן להתרחק מאשתו {{מקור\|שות תשב"ץ ג, קלה-קלז}}. [[תוספות]] אף מסבירים שאילולא חשש טומאה זה, היו מפרישים את הכהן הגדול למקום בהר הבית שאין בו קדושה והיה שוהה שם יחד עם אשתו.

			האמוראים נחלקו בטעם העיקרי לפרישה זו:
	===הכנה לכניסה לקודש===		===הכנה לכניסה לקודש===
	[[ריש לקיש]] הסביר כי דין הפרישה נלמד מ[[מעמד הר סיני]] בו הוא לומד כי משה פרש שבעה ימים קודם העלייה להר- {{ציטוטון\|וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן... זה בנה אב, שכל הנכנס במחנה שכינה - טעון פרישת ששה}}.		[[ריש לקיש]] הסביר כי דין הפרישה נלמד מ[[מעמד הר סיני]] בו הוא לומד כי משה פרש שבעה ימים קודם העלייה להר- {{ציטוטון\|וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן... זה בנה אב, שכל הנכנס במחנה שכינה - טעון פרישת ששה}}.
שורה 26:		שורה 28:

	שיטה זו עשויה להתפרש בכך שכשם שבימי המילואים חנכו לראשונה את המשכן כך ביום הכיפורים מתחיל הכהן את עבודתו ומקדש את המזבח וכליו בהזאות הדם. לפי הסבר זה, ייתכן והפרישה איננה רק בכדי לחנך את הכהן הגדול לעבודתו באופן פיזי, אלא גם כדי להכשיר אותו לעבודת יום הכיפורים באופן רוחני כשם שנחנכו כלי המשכן בימי המילואים.		שיטה זו עשויה להתפרש בכך שכשם שבימי המילואים חנכו לראשונה את המשכן כך ביום הכיפורים מתחיל הכהן את עבודתו ומקדש את המזבח וכליו בהזאות הדם. לפי הסבר זה, ייתכן והפרישה איננה רק בכדי לחנך את הכהן הגדול לעבודתו באופן פיזי, אלא גם כדי להכשיר אותו לעבודת יום הכיפורים באופן רוחני כשם שנחנכו כלי המשכן בימי המילואים.

	~~==חשש טומאה==~~
	ה[[תוספתא]] מביאה טעם נוסף להפרשת הכהן הגדול קודם יום הכיפורים {{ציטוטון\|למה מפרישים שבעה? שמא תמצא את אשתו ספק נידה וידחה כל שבעת הימים}} (תוספתא יומא א, א). לפי הסבר זה, עיקר טעם הפרשת הכהן הגדול היא משום חשש טומאה, והיא למעשה חלק מהחשש שגרם גם לכך שמעמידים לו כהן מחליף.

	אמנם, הגמרא הסבירה כי הטעם העיקרי להפרשת הכהן הגדול הינם טעמיהם של [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] כמובא לעיל, וכי חשש הטומאה הוא חשש צדדי וייתכן שהינו רק חיוב דרבנן להתרחק מאשתו {{מקור\|שות תשב"ץ ג, קלה-קלז}}. [[תוספות]] אף מסבירים שאילולא חשש טומאה זה, היו מפרישים את הכהן הגדול למקום בהר הבית שאין בו קדושה והיה שוהה שם יחד עם אשתו.
	==יציאת כהן גדול מהלשכה==		==יציאת כהן גדול מהלשכה==
	הראשונים נחלקו האם הכהן הגדול רשאי לצאת מתחומי הלשכה במהלך שבעת ימים אלו או שעליו להישאר שם במשך כל הזמן. [[רש"י]] ו[[תוספות]] הסבירו כי החשש שמא הכהן הגדול יהיה עם אשתו הינו רק כאשר אשתו תתלווה אליו, ומשמע מדבריהם שאין באפשרותו לעזוב את הר הבית.		הראשונים נחלקו האם הכהן הגדול רשאי לצאת מתחומי הלשכה במהלך שבעת ימים אלו או שעליו להישאר שם במשך כל הזמן. [[רש"י]] ו[[תוספות]] הסבירו כי החשש שמא הכהן הגדול יהיה עם אשתו הינו רק כאשר אשתו תתלווה אליו, ומשמע מדבריהם שאין באפשרותו לעזוב את הר הבית.

Wikiboss ב־11:59, 19 בספטמבר 2021

2021-09-19T11:59:21Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:59, 19 בספטמבר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	[[פרישת כהן גדול קודם יום הכיפורים]] הינה חלק מעבודת [[יום הכיפורים]] של [[כהן גדול\|הכהן הגדול]] בה הכהן הגדול מועבר ל[[לשכת פלהדרין]] ומתכונן לקראת עבודת יום הכיפורים. בשבעת הימים הכהן הגדול פורש מאשתו ומתרגל את עבודת המקדש.		[[פרישת כהן גדול קודם יום הכיפורים]] הינה חלק מעבודת [[יום הכיפורים]] של [[כהן גדול\|הכהן הגדול]] בה הכהן הגדול מועבר ל[[לשכת פלהדרין]] ומתכונן לקראת עבודת יום הכיפורים. בשבעת הימים הכהן הגדול פורש מאשתו ומתרגל את עבודת המקדש.
	==מקור==		==מקור==
	המשנה {{#makor-new:יומא ב א\|בבלי-יומא\|ב\|א}} מביאה את חיוב הפרישה של כהן גדול {{ציטוטון\|שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין, ומתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול}}.		המשנה {{#makor-new:יומא ב א\|בבלי-יומא\|ב\|א}} מביאה את חיוב הפרישה של כהן גדול {{ציטוטון\|שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין, ומתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול}}. וכן מפרשים בתוספתא{{הערה\|תוספתא יומא א,א}} "למה מפרישין כהן גדול... פירש רבי יהודה בן פתירה- שמא תמצא אשתו ספק נידה ויבוא עליה נמצא טמא שבעת ימים".
	==אופן הפרישה==		==אופן הפרישה==
	שבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישים את הכהן הגדול ל[[לשכת פלהדרין]] בהר הבית. במשנה מובא כי בשבעת ימי ההפרשה הכהן הגדול מכין את עצמו לעבודה- {{ציטוטון\|כל שבעת הימים הוא זורק את הדם ומקטיר את הקטורת ומיטיב את הנרות ומקריב את הראש ואת הרגל}}.		שבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישים את הכהן הגדול ל[[לשכת פלהדרין]] בהר הבית. במשנה מובא כי בשבעת ימי ההפרשה הכהן הגדול מכין את עצמו לעבודה- {{ציטוטון\|כל שבעת הימים הוא זורק את הדם ומקטיר את הקטורת ומיטיב את הנרות ומקריב את הראש ואת הרגל}}.
שורה 8:		שורה 8:

	==טעם הפרישה==		==טעם הפרישה==
	ה[[אמוראים]] בגמרא {{#makor-new:יומא ג ב\|בבלי-יומא\|ג\|ב}} ~~נחלקו~~ מניין נלמד חיוב הפרישה ומה טעמה:		על אף שמדברי המשנה ניתן להבין כי הטעם המרכזי לפרישה נובע מחשש טומאה, ה[[אמוראים]] בגמרא {{#makor-new:יומא ג ב\|בבלי-יומא\|ג\|ב}} הסבירו כי מדובר רק בטעם צדדי ובטעם רחוק. בירושלמי מבואר שאם רק מטעם זה היה הכהן רק פורש מביתו ולא נמצא בלשכת הפלהדרין, אלא שנחלקו מניין נלמד חיוב הפרישה ומה טעמה:
	===הכנה לכניסה לקודש===		===הכנה לכניסה לקודש===
	[[ריש לקיש]] הסביר כי דין הפרישה נלמד מ[[מעמד הר סיני]] בו הוא לומד כי משה פרש שבעה ימים קודם העלייה להר- {{ציטוטון\|וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן... זה בנה אב, שכל הנכנס במחנה שכינה - טעון פרישת ששה}}.		[[ריש לקיש]] הסביר כי דין הפרישה נלמד מ[[מעמד הר סיני]] בו הוא לומד כי משה פרש שבעה ימים קודם העלייה להר- {{ציטוטון\|וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן... זה בנה אב, שכל הנכנס במחנה שכינה - טעון פרישת ששה}}.

46.19.85.228: /* הזאה בשבעת הימים */

2021-09-13T11:02:23Z

הזאה בשבעת הימים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:02, 13 בספטמבר 2021
שורה 43:		שורה 43:
	הזאה זו מוזכרת גם בגמרא {{#makor-new:יומא ג ב\|בבלי-יומא\|ג\|ב}} ושם מובא כי היא קשורה למחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש המובאת לעיל לעניין מקור דין הפרישה. רבי יוחנן הלומד את דין הפרישה משבעת ימי המילואים, סובר כי חובה להזות על הכהן הגדול לטהרתו כשם שהיזו על אהרון ובניו בימי המילואים. מנגד, ריש לקיש הלומד את דין הפרישה מפרישת משה לפני עלייתו להר סיני סובר כי הזאה זו הינה מעלה אך איננה חובה כשם שלא הייתה הזאה במעמד הר סיני.		הזאה זו מוזכרת גם בגמרא {{#makor-new:יומא ג ב\|בבלי-יומא\|ג\|ב}} ושם מובא כי היא קשורה למחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש המובאת לעיל לעניין מקור דין הפרישה. רבי יוחנן הלומד את דין הפרישה משבעת ימי המילואים, סובר כי חובה להזות על הכהן הגדול לטהרתו כשם שהיזו על אהרון ובניו בימי המילואים. מנגד, ריש לקיש הלומד את דין הפרישה מפרישת משה לפני עלייתו להר סיני סובר כי הזאה זו הינה מעלה אך איננה חובה כשם שלא הייתה הזאה במעמד הר סיני.

			{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:יום כיפור]]		[[קטגוריה:יום כיפור]]

Wikiboss: /* הזאה בשבעת הימים */

2021-06-07T10:43:28Z

הזאה בשבעת הימים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:43, 7 ביוני 2021
שורה 39:		שורה 39:

	==הזאה בשבעת הימים==		==הזאה בשבעת הימים==
	על אף שבמשניות ב[[מסכת יומא]] לא מוזכר שהיו מזים על הכהן הגדול, ~~היא~~ מוזכרת במשנה ב[[מסכת פרה]]. המשנה משווה בין הזאת [[מי חטאת]] על הכהן השורף את הפרה לבין הזאות על הכהן הגדול ביום הכיפורים- {{ציטוטון\|רבי חנינא סגן הכהנים אומר, על הכהן השורף את הפרה, מזין כל שבעת הימים. ועל של יום הכפורים, לא היו מזין עליו אלא בשלישי ובשביעי בלבד}}.		על אף שבמשניות ב[[מסכת יומא]] לא מוזכר שהיו מזים על הכהן הגדול, ההזאה מוזכרת במשנה ב[[מסכת פרה]]. המשנה משווה בין הזאת [[מי חטאת]] על הכהן השורף את הפרה לבין הזאות על הכהן הגדול ביום הכיפורים- {{ציטוטון\|רבי חנינא סגן הכהנים אומר, על הכהן השורף את הפרה, מזין כל שבעת הימים. ועל של יום הכפורים, לא היו מזין עליו אלא בשלישי ובשביעי בלבד}}.

	הזאה זו מוזכרת גם בגמרא {{#makor-new:יומא ג ב\|בבלי-יומא\|ג\|ב}} ושם מובא כי היא קשורה למחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש המובאת לעיל לעניין מקור דין הפרישה. רבי יוחנן הלומד את דין הפרישה משבעת ימי המילואים, סובר כי חובה להזות על הכהן הגדול לטהרתו כשם שהיזו על אהרון ובניו בימי המילואים. מנגד, ריש לקיש הלומד את דין הפרישה מפרישת משה לפני עלייתו להר סיני סובר כי הזאה זו הינה מעלה אך איננה חובה.		הזאה זו מוזכרת גם בגמרא {{#makor-new:יומא ג ב\|בבלי-יומא\|ג\|ב}} ושם מובא כי היא קשורה למחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש המובאת לעיל לעניין מקור דין הפרישה. רבי יוחנן הלומד את דין הפרישה משבעת ימי המילואים, סובר כי חובה להזות על הכהן הגדול לטהרתו כשם שהיזו על אהרון ובניו בימי המילואים. מנגד, ריש לקיש הלומד את דין הפרישה מפרישת משה לפני עלייתו להר סיני סובר כי הזאה זו הינה מעלה אך איננה חובה כשם שלא הייתה הזאה במעמד הר סיני.

	[[קטגוריה:יום כיפור]]		[[קטגוריה:יום כיפור]]

Wikiboss: /* יציאת כהן גדול מהלשכה */

2021-06-07T10:42:07Z

יציאת כהן גדול מהלשכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:42, 7 ביוני 2021
שורה 34:		שורה 34:
	הראשונים נחלקו האם הכהן הגדול רשאי לצאת מתחומי הלשכה במהלך שבעת ימים אלו או שעליו להישאר שם במשך כל הזמן. [[רש"י]] ו[[תוספות]] הסבירו כי החשש שמא הכהן הגדול יהיה עם אשתו הינו רק כאשר אשתו תתלווה אליו, ומשמע מדבריהם שאין באפשרותו לעזוב את הר הבית.		הראשונים נחלקו האם הכהן הגדול רשאי לצאת מתחומי הלשכה במהלך שבעת ימים אלו או שעליו להישאר שם במשך כל הזמן. [[רש"י]] ו[[תוספות]] הסבירו כי החשש שמא הכהן הגדול יהיה עם אשתו הינו רק כאשר אשתו תתלווה אליו, ומשמע מדבריהם שאין באפשרותו לעזוב את הר הבית.

	מנגד, ה[[ריב"ן]] אמר כי אילולא האיסור היה יכול הכהן הגדול לחזור לביתו בערב לאחר שגמר את לימודו במהלך היום. באותו האופן, הירושלמי מפרש כי אילולא ~~חשש זה~~ היינו סוברים לשיטת רבי יוחנן כי "יפרוש ממיטתו וישן לו בתוך ביתו". לפי גישה זו, מטרת ההפרשה הינה לחנך את הכהן הגדול לעבודה, וממילא אין כל מניעה שייצא מהלשכה לאחר רדת הערב.		מנגד, ה[[ריב"ן]] אמר כי אילולא האיסור היה יכול הכהן הגדול לחזור לביתו בערב לאחר שגמר את לימודו במהלך היום. באותו האופן, הירושלמי מפרש כי אילולא החשש כי הכהן יטמא היינו סוברים לשיטת רבי יוחנן כי הכהן "יפרוש ממיטתו וישן לו בתוך ביתו". לפי גישה זו, מטרת ההפרשה הינה לחנך את הכהן הגדול לעבודה, וממילא אין כל מניעה שייצא מהלשכה לאחר רדת הערב.

	הוכחה לשיטות הסוברות כי אסור לכהן הגדול לצאת מהלשכה נמצאת בדברי הגמרא העוסקת בחיוב הלשכה במזוזה. הגמרא {{#makor-new:יומא י ב\|בבלי-יומא\|י\|ב}} דנה האם לשכת הפלהדרין חייבת במזוזה מכיוון שהכהן הגדול דר שם לפני יום הכיפורים ומכנה אותה "דירה בעל כורחה". רבי יהודה אף אומר כי הסיבה ששמו מזוזה בלשכה היא משום ש"לא יאמרו כהן גדול חבוש בבית האסורים", ומשמע מכך שאכן היה אסור עליו לצאת מהלשכה.		הוכחה לשיטות הסוברות כי אסור לכהן הגדול לצאת מהלשכה נמצאת בדברי הגמרא העוסקת בחיוב הלשכה במזוזה. הגמרא {{#makor-new:יומא י ב\|בבלי-יומא\|י\|ב}} דנה האם לשכת הפלהדרין חייבת במזוזה מכיוון שהכהן הגדול דר שם לפני יום הכיפורים ומכנה אותה "דירה בעל כורחה". רבי יהודה אף אומר כי הסיבה ששמו מזוזה בלשכה היא משום ש"לא יאמרו כהן גדול חבוש בבית האסורים", ומשמע מכך שאכן היה אסור עליו לצאת מהלשכה.

	==הזאה בשבעת הימים==		==הזאה בשבעת הימים==
	על אף שבמשניות ב[[מסכת יומא]] לא מוזכר שהיו מזים על הכהן הגדול, היא מוזכרת במשנה ב[[מסכת פרה]]. המשנה משווה בין הזאת [[מי חטאת]] על הכהן השורף את הפרה לבין הזאות על הכהן הגדול ביום הכיפורים- {{ציטוטון\|רבי חנינא סגן הכהנים אומר, על הכהן השורף את הפרה, מזין כל שבעת הימים. ועל של יום הכפורים, לא היו מזין עליו אלא בשלישי ובשביעי בלבד}}.		על אף שבמשניות ב[[מסכת יומא]] לא מוזכר שהיו מזים על הכהן הגדול, היא מוזכרת במשנה ב[[מסכת פרה]]. המשנה משווה בין הזאת [[מי חטאת]] על הכהן השורף את הפרה לבין הזאות על הכהן הגדול ביום הכיפורים- {{ציטוטון\|רבי חנינא סגן הכהנים אומר, על הכהן השורף את הפרה, מזין כל שבעת הימים. ועל של יום הכפורים, לא היו מזין עליו אלא בשלישי ובשביעי בלבד}}.

Wikiboss ב־10:40, 7 ביוני 2021

2021-06-07T10:40:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:40, 7 ביוני 2021
שורה 16:		שורה 16:
	בדומה לכך ייתכן והלימוד ממשה הינה גם הכנה רוחנית שעובר הכהן הגדול לפני הכניסה לקודש. כמובא בברייתא על פרישתו של משה לפני הר סיני {{ציטוטון\|רבי מתיא בן חרש אומר: לא בא הכתוב אלא לאיים עליו כדי שתהא תורה ניתנת באימה ברתת ובזיע}}. וכך מסביר [[רש"י]] את חיוב פרישת הכהן לקדושה- "ויהא נבדל מכל קלות ראש שחלה עליו אימה בהבדלתו מן הבריות", כך שהפרשת הכהן הגדול מביאה אותו לטהרה וכן לאימה וכובד הראש הנדרש. טעם זה אף נפסק להלכה ב[[ערוך השולחן העתיד]] שם כתב כי מטרת ההפרשה היא "כדי שיתבודד שמה וליתן אל לבו להכין עצמו לעבודות של יום הקדוש ושיכנס לפני ולפנים וגם יתפלל בעד כלל ישראל, וידע ויתבונן לפני מי הוא עובד ולאיזה מקום הוא נכנס למקום להבת שלהבת ואז תקובל עבודתו ותפילתו. ושבעת ימים הוא היקף שלם להתרגל במחשבות טהורות".		בדומה לכך ייתכן והלימוד ממשה הינה גם הכנה רוחנית שעובר הכהן הגדול לפני הכניסה לקודש. כמובא בברייתא על פרישתו של משה לפני הר סיני {{ציטוטון\|רבי מתיא בן חרש אומר: לא בא הכתוב אלא לאיים עליו כדי שתהא תורה ניתנת באימה ברתת ובזיע}}. וכך מסביר [[רש"י]] את חיוב פרישת הכהן לקדושה- "ויהא נבדל מכל קלות ראש שחלה עליו אימה בהבדלתו מן הבריות", כך שהפרשת הכהן הגדול מביאה אותו לטהרה וכן לאימה וכובד הראש הנדרש. טעם זה אף נפסק להלכה ב[[ערוך השולחן העתיד]] שם כתב כי מטרת ההפרשה היא "כדי שיתבודד שמה וליתן אל לבו להכין עצמו לעבודות של יום הקדוש ושיכנס לפני ולפנים וגם יתפלל בעד כלל ישראל, וידע ויתבונן לפני מי הוא עובד ולאיזה מקום הוא נכנס למקום להבת שלהבת ואז תקובל עבודתו ותפילתו. ושבעת ימים הוא היקף שלם להתרגל במחשבות טהורות".

	==טהרה לפני העבודה==		===טהרה לפני העבודה===
	בניגוד לריש לקיש הלומד ממעמד הר סיני, [[רבי יוחנן]] סובר כי הלימוד לפרישה הוא מ[[שבעת ימי המילואים]] שהיו לפני חנוכת המשכן. הוא לומד מהפסוק הנאמר בימי המילואים ייתור כי כשם שפרשו בני אהרון בימי המילואים לפני שנכנסו לקודש, כך צריך כהן גדול לפרוש לפני יום הכיפורים-{{ציטוטון\| כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם- "לַעֲשֹׂת" - אלו מעשי פרה, "לְכַפֵּר" - אלו מעשי יום הכפורים}}.		בניגוד לריש לקיש הלומד ממעמד הר סיני, [[רבי יוחנן]] סובר כי הלימוד לפרישה הוא מ[[שבעת ימי המילואים]] שהיו לפני חנוכת המשכן. הוא לומד מהפסוק הנאמר בימי המילואים ייתור כי כשם שפרשו בני אהרון בימי המילואים לפני שנכנסו לקודש, כך צריך כהן גדול לפרוש לפני יום הכיפורים-{{ציטוטון\| כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם- "לַעֲשֹׂת" - אלו מעשי פרה, "לְכַפֵּר" - אלו מעשי יום הכפורים}}.

Wikiboss ב־10:39, 7 ביוני 2021

2021-06-07T10:39:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:39, 7 ביוני 2021
שורה 16:		שורה 16:
	בדומה לכך ייתכן והלימוד ממשה הינה גם הכנה רוחנית שעובר הכהן הגדול לפני הכניסה לקודש. כמובא בברייתא על פרישתו של משה לפני הר סיני {{ציטוטון\|רבי מתיא בן חרש אומר: לא בא הכתוב אלא לאיים עליו כדי שתהא תורה ניתנת באימה ברתת ובזיע}}. וכך מסביר [[רש"י]] את חיוב פרישת הכהן לקדושה- "ויהא נבדל מכל קלות ראש שחלה עליו אימה בהבדלתו מן הבריות", כך שהפרשת הכהן הגדול מביאה אותו לטהרה וכן לאימה וכובד הראש הנדרש. טעם זה אף נפסק להלכה ב[[ערוך השולחן העתיד]] שם כתב כי מטרת ההפרשה היא "כדי שיתבודד שמה וליתן אל לבו להכין עצמו לעבודות של יום הקדוש ושיכנס לפני ולפנים וגם יתפלל בעד כלל ישראל, וידע ויתבונן לפני מי הוא עובד ולאיזה מקום הוא נכנס למקום להבת שלהבת ואז תקובל עבודתו ותפילתו. ושבעת ימים הוא היקף שלם להתרגל במחשבות טהורות".		בדומה לכך ייתכן והלימוד ממשה הינה גם הכנה רוחנית שעובר הכהן הגדול לפני הכניסה לקודש. כמובא בברייתא על פרישתו של משה לפני הר סיני {{ציטוטון\|רבי מתיא בן חרש אומר: לא בא הכתוב אלא לאיים עליו כדי שתהא תורה ניתנת באימה ברתת ובזיע}}. וכך מסביר [[רש"י]] את חיוב פרישת הכהן לקדושה- "ויהא נבדל מכל קלות ראש שחלה עליו אימה בהבדלתו מן הבריות", כך שהפרשת הכהן הגדול מביאה אותו לטהרה וכן לאימה וכובד הראש הנדרש. טעם זה אף נפסק להלכה ב[[ערוך השולחן העתיד]] שם כתב כי מטרת ההפרשה היא "כדי שיתבודד שמה וליתן אל לבו להכין עצמו לעבודות של יום הקדוש ושיכנס לפני ולפנים וגם יתפלל בעד כלל ישראל, וידע ויתבונן לפני מי הוא עובד ולאיזה מקום הוא נכנס למקום להבת שלהבת ואז תקובל עבודתו ותפילתו. ושבעת ימים הוא היקף שלם להתרגל במחשבות טהורות".

	===טהרה לפני העבודה===		==טהרה לפני העבודה==
	~~לעומתו~~, [[רבי יוחנן]] סובר כי הלימוד לפרישה הוא מ[[שבעת ימי המילואים]] שהיו לפני חנוכת המשכן. הוא לומד מהפסוק הנאמר בימי המילואים ייתור כי כשם שפרשו בני אהרון בימי המילואים לפני שנכנסו לקודש, כך צריך כהן גדול לפרוש לפני יום הכיפורים-{{ציטוטון\| כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם- "לַעֲשֹׂת" - אלו מעשי פרה, "לְכַפֵּר" - אלו מעשי יום הכפורים~~}}.~~		בניגוד לריש לקיש הלומד ממעמד הר סיני, [[רבי יוחנן]] סובר כי הלימוד לפרישה הוא מ[[שבעת ימי המילואים]] שהיו לפני חנוכת המשכן. הוא לומד מהפסוק הנאמר בימי המילואים ייתור כי כשם שפרשו בני אהרון בימי המילואים לפני שנכנסו לקודש, כך צריך כהן גדול לפרוש לפני יום הכיפורים-{{ציטוטון\| כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם- "לַעֲשֹׂת" - אלו מעשי פרה, "לְכַפֵּר" - אלו מעשי יום הכפורים}}.

	בירושלמי מסבירים דרשה זו בכך שכשם שבשמונת ימי המילואים כיפרו אהרון ובניו על עצמם, כך ביום הכיפורים מכפר הכהן הגדול על עצמו בשעיר הפנימי ועל כן הוא צריך להיטהר לפני כן. בדומה לכך, נאמר בגמרא כי כפרת השעיר הפנימי היא חלק מכפרת כלל עם ישראל "כך היא מידת הדין נותנת- יבוא זכאי ויכפר על החייב", וממילא פרישת הכהן הגדול קודם יום הכיפורים מהווית הכנה לטהרתו האישית שתוביל לאחר מכן לטהרת כלל העם.

	בגמרא {{#makor-new:יומא ד א\|בבלי-יומא\|ד\|א}} מובא כי ההכנה לקראת הקורבנות איננה רק הכנה של היטהרות אלא גם של חינוך לעבודה. כשם שאהרון ובניו פירשו כדי להתחנך בעבודה, כך גם לדורות הכהן הגדול פורש על מנת להתחנך לעבודה {{ציטוטון\|אהרן פירש שבעה ושמש יום אחד, ומשה מסר לו כל שבעה כדי לחנכו בעבודה. ואף לדורות כהן גדול פורש שבעה ומשמש יום אחד, ושני תלמידי חכמים מתלמידיו של משה - לאפוקי צדוקין - מוסרין לו כל שבעה כדי לחנכו בעבודה}}.

			בתלמוד הירושלמי מסבירים דרשה זו שכשם שבשמונת ימי המילואים כיפרו אהרון ובניו על עצמם, כך ביום הכיפורים מכפר הכהן הגדול על עצמו בשעיר הפנימי ועל כן הוא צריך להיטהר לפני כן. בדומה לכך, נאמר בגמרא כי כפרת השעיר הפנימי היא חלק מכפרת כלל עם ישראל "כך היא מידת הדין נותנת- יבוא זכאי ויכפר על החייב", וממילא פרישת הכהן הגדול קודם יום הכיפורים מהווית הכנה לטהרתו האישית שתוביל לאחר מכן לטהרת כלל העם.
			===חינוך לעבודה===
			בנוסף לדברי הירושלמי, ייתכן וההכנה לקראת הקורבנות איננה רק הכנה של היטהרות אלא גם של חינוך לעבודה. בגמרא {{#makor-new:יומא ד א\|בבלי-יומא\|ד\|א}} נאמר שכשם שאהרון ובניו פירשו כדי להתחנך בעבודה, כך גם לדורות הכהן הגדול פורש על מנת להתחנך לעבודת יום הכיפורים {{ציטוטון\|אהרן פירש שבעה ושמש יום אחד, ומשה מסר לו כל שבעה כדי לחנכו בעבודה. ואף לדורות כהן גדול פורש שבעה ומשמש יום אחד, ושני תלמידי חכמים מתלמידיו של משה - לאפוקי צדוקין - מוסרין לו כל שבעה כדי לחנכו בעבודה}}.
			===חניכה רוחנית===
	פן נוסף של חניכה ניתן למצוא בסוגיית הגמרא {{#makor-new:יומא ג ב\|בבלי-יומא\|ג\|ב}} שם נחלקו האמוראים לגבי פירוש לימודו של רבי יוחנן. יש שלמדו שההשוואה העיקרית בין ימי המילואים ליום הכיפורים נובעת מהקורבנות הייחודיים שהיו בשניהם, בדומה להסבר הירושלמי לעיל, ומנגד יש שאמרו שהייחודיות הוא בכך שמדובר ב"עבודה תחילה במקום".		פן נוסף של חניכה ניתן למצוא בסוגיית הגמרא {{#makor-new:יומא ג ב\|בבלי-יומא\|ג\|ב}} שם נחלקו האמוראים לגבי פירוש לימודו של רבי יוחנן. יש שלמדו שההשוואה העיקרית בין ימי המילואים ליום הכיפורים נובעת מהקורבנות הייחודיים שהיו בשניהם, בדומה להסבר הירושלמי לעיל, ומנגד יש שאמרו שהייחודיות הוא בכך שמדובר ב"עבודה תחילה במקום".

Wikiboss ב־10:33, 7 ביוני 2021

2021-06-07T10:33:03Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:33, 7 ביוני 2021
שורה 12:		שורה 12:
	[[ריש לקיש]] הסביר כי דין הפרישה נלמד מ[[מעמד הר סיני]] בו הוא לומד כי משה פרש שבעה ימים קודם העלייה להר- {{ציטוטון\|וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן... זה בנה אב, שכל הנכנס במחנה שכינה - טעון פרישת ששה}}.		[[ריש לקיש]] הסביר כי דין הפרישה נלמד מ[[מעמד הר סיני]] בו הוא לומד כי משה פרש שבעה ימים קודם העלייה להר- {{ציטוטון\|וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן... זה בנה אב, שכל הנכנס במחנה שכינה - טעון פרישת ששה}}.

	מדברי ריש לקיש עולה כי מטרת ההפרשה היא לטהר את הכהן הגדול לפני כניסתו ל[[קודש הקדשים]] ביום הכיפורים. בדומה לכך, הגמרא מביאה הוכחה לשיטה זו מהפרשת משה לפני הר סיני- {{ציטוטון\|משה עלה בענן ונתקדש בענן כדי לקבל תורה לישראל בקדושה}}. מדברים אלו, עולה כי מטרת ההפרשה לפי ריש לקיש הינה טיהור הכהן הגדול לפני הכניסה לקודש ~~באותו האופן שנטהר~~ משה קודם העלייה להר סיני.		מדברי ריש לקיש עולה כי מטרת ההפרשה היא לטהר את הכהן הגדול לפני כניסתו ל[[קודש הקדשים]] ביום הכיפורים. בדומה לכך, הגמרא מביאה הוכחה לשיטה זו מהפרשת משה לפני הר סיני- {{ציטוטון\|משה עלה בענן ונתקדש בענן כדי לקבל תורה לישראל בקדושה}}. מדברים אלו, עולה כי מטרת ההפרשה לפי ריש לקיש הינה טיהור הכהן הגדול לפני הכניסה לקודש בדומה לאופן בו נטהר משה קודם העלייה להר סיני.

	בדומה לכך ייתכן והלימוד ממשה ~~הינו~~ גם ~~באופן אחר~~ כמובא בברייתא על פרישתו של משה לפני הר סיני {{ציטוטון\|רבי מתיא בן חרש אומר: לא בא הכתוב אלא לאיים עליו כדי שתהא תורה ניתנת באימה ברתת ובזיע}}. וכך מסביר רש"י את חיוב פרישת הכהן לקדושה- "ויהא נבדל מכל קלות ראש שחלה עליו אימה בהבדלתו מן הבריות", כך שהפרשת הכהן הגדול מביאה אותו לטהרה וכן לאימה וכובד הראש הנדרש. טעם זה אף נפסק להלכה ב[[ערוך השולחן העתיד]] שם כתב כי מטרת ההפרשה היא "כדי שיתבודד שמה וליתן אל לבו להכין עצמו לעבודות של יום הקדוש ושיכנס לפני ולפנים וגם יתפלל בעד כלל ישראל, וידע ויתבונן לפני מי הוא עובד ולאיזה מקום הוא נכנס למקום להבת שלהבת ואז תקובל עבודתו ותפילתו. ושבעת ימים הוא היקף שלם להתרגל במחשבות טהורות".		בדומה לכך ייתכן והלימוד ממשה הינה גם הכנה רוחנית שעובר הכהן הגדול לפני הכניסה לקודש. כמובא בברייתא על פרישתו של משה לפני הר סיני {{ציטוטון\|רבי מתיא בן חרש אומר: לא בא הכתוב אלא לאיים עליו כדי שתהא תורה ניתנת באימה ברתת ובזיע}}. וכך מסביר [[רש"י]] את חיוב פרישת הכהן לקדושה- "ויהא נבדל מכל קלות ראש שחלה עליו אימה בהבדלתו מן הבריות", כך שהפרשת הכהן הגדול מביאה אותו לטהרה וכן לאימה וכובד הראש הנדרש. טעם זה אף נפסק להלכה ב[[ערוך השולחן העתיד]] שם כתב כי מטרת ההפרשה היא "כדי שיתבודד שמה וליתן אל לבו להכין עצמו לעבודות של יום הקדוש ושיכנס לפני ולפנים וגם יתפלל בעד כלל ישראל, וידע ויתבונן לפני מי הוא עובד ולאיזה מקום הוא נכנס למקום להבת שלהבת ואז תקובל עבודתו ותפילתו. ושבעת ימים הוא היקף שלם להתרגל במחשבות טהורות".

	===טהרה לפני העבודה===		===טהרה לפני העבודה===

Wikiboss: /* טהרה לפני העבודה */

2021-04-01T07:15:08Z

טהרה לפני העבודה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:15, 1 באפריל 2021
שורה 17:		שורה 17:

	===טהרה לפני העבודה===		===טהרה לפני העבודה===
	לעומתו, [[רבי יוחנן]] סובר כי הלימוד לפרישה הוא מ[[שבעת ימי המילואים]] שהיו לפני חנוכת המשכן. הוא לומד מהפסוק הנאמר בימי המילואים ייתור כי כשם שפרשו בני אהרון בימי המילואים לפני שנכנסו לקודש, כך צריך כהן גדול לפרוש לפני יום הכיפורים-{{ציטוטון\| כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם- "~~לעשת~~" - אלו מעשי פרה, "~~לכפר~~" - אלו מעשי יום הכפורים}}.		לעומתו, [[רבי יוחנן]] סובר כי הלימוד לפרישה הוא מ[[שבעת ימי המילואים]] שהיו לפני חנוכת המשכן. הוא לומד מהפסוק הנאמר בימי המילואים ייתור כי כשם שפרשו בני אהרון בימי המילואים לפני שנכנסו לקודש, כך צריך כהן גדול לפרוש לפני יום הכיפורים-{{ציטוטון\| כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם- "לַעֲשֹׂת" - אלו מעשי פרה, "לְכַפֵּר" - אלו מעשי יום הכפורים}}.

	בירושלמי מסבירים דרשה זו בכך שכשם שבשמונת ימי המילואים כיפרו אהרון ובניו על עצמם כך ביום הכיפורים מכפר הכהן הגדול על עצמו בשעיר הפנימי ועל כן הוא צריך להיטהר לפני כן. בדומה לכך, נאמר בגמרא כי כפרת השעיר הפנימי היא חלק מכפרת כלל עם ישראל "כך היא מידת הדין נותנת- יבוא זכאי ויכפר על החייב", וממילא פרישת הכהן הגדול קודם יום הכיפורים מהווית הכנה לטהרתו האישית שתוביל לאחר מכן לטהרת כלל העם.		בירושלמי מסבירים דרשה זו בכך שכשם שבשמונת ימי המילואים כיפרו אהרון ובניו על עצמם, כך ביום הכיפורים מכפר הכהן הגדול על עצמו בשעיר הפנימי ועל כן הוא צריך להיטהר לפני כן. בדומה לכך, נאמר בגמרא כי כפרת השעיר הפנימי היא חלק מכפרת כלל עם ישראל "כך היא מידת הדין נותנת- יבוא זכאי ויכפר על החייב", וממילא פרישת הכהן הגדול קודם יום הכיפורים מהווית הכנה לטהרתו האישית שתוביל לאחר מכן לטהרת כלל העם.

	בגמרא {{#makor-new:יומא ד א\|בבלי-יומא\|ד\|א}} מובא כי ההכנה לקראת הקורבנות איננה רק הכנה של היטהרות אלא גם של חינוך לעבודה. כשם שאהרון ובניו פירשו כדי להתחנך בעבודה, כך גם לדורות הכהן הגדול פורש על מנת להתחנך לעבודה {{ציטוטון\|אהרן פירש שבעה ושמש יום אחד, ומשה מסר לו כל שבעה כדי לחנכו בעבודה. ואף לדורות כהן גדול פורש שבעה ומשמש יום אחד, ושני תלמידי חכמים מתלמידיו של משה - לאפוקי צדוקין - מוסרין לו כל שבעה כדי לחנכו בעבודה}}.		בגמרא {{#makor-new:יומא ד א\|בבלי-יומא\|ד\|א}} מובא כי ההכנה לקראת הקורבנות איננה רק הכנה של היטהרות אלא גם של חינוך לעבודה. כשם שאהרון ובניו פירשו כדי להתחנך בעבודה, כך גם לדורות הכהן הגדול פורש על מנת להתחנך לעבודה {{ציטוטון\|אהרן פירש שבעה ושמש יום אחד, ומשה מסר לו כל שבעה כדי לחנכו בעבודה. ואף לדורות כהן גדול פורש שבעה ומשמש יום אחד, ושני תלמידי חכמים מתלמידיו של משה - לאפוקי צדוקין - מוסרין לו כל שבעה כדי לחנכו בעבודה}}.
שורה 26:		שורה 26:

	שיטה זו עשויה להתפרש בכך שכשם שבימי המילואים חנכו לראשונה את המשכן כך ביום הכיפורים מתחיל הכהן את עבודתו ומקדש את המזבח וכליו בהזאות הדם. לפי הסבר זה, ייתכן והפרישה איננה רק בכדי לחנך את הכהן הגדול לעבודתו באופן פיזי, אלא גם כדי להכשיר אותו לעבודת יום הכיפורים באופן רוחני כשם שנחנכו כלי המשכן בימי המילואים.		שיטה זו עשויה להתפרש בכך שכשם שבימי המילואים חנכו לראשונה את המשכן כך ביום הכיפורים מתחיל הכהן את עבודתו ומקדש את המזבח וכליו בהזאות הדם. לפי הסבר זה, ייתכן והפרישה איננה רק בכדי לחנך את הכהן הגדול לעבודתו באופן פיזי, אלא גם כדי להכשיר אותו לעבודת יום הכיפורים באופן רוחני כשם שנחנכו כלי המשכן בימי המילואים.

	==חשש טומאה==		==חשש טומאה==
	ה[[תוספתא]] מביאה טעם נוסף להפרשת הכהן הגדול קודם יום הכיפורים {{ציטוטון\|למה מפרישים שבעה? שמא תמצא את אשתו ספק נידה וידחה כל שבעת הימים}} (תוספתא יומא א, א). לפי הסבר זה, עיקר טעם הפרשת הכהן הגדול היא משום חשש טומאה, והיא למעשה חלק מהחשש שגרם גם לכך שמעמידים לו כהן מחליף.		ה[[תוספתא]] מביאה טעם נוסף להפרשת הכהן הגדול קודם יום הכיפורים {{ציטוטון\|למה מפרישים שבעה? שמא תמצא את אשתו ספק נידה וידחה כל שבעת הימים}} (תוספתא יומא א, א). לפי הסבר זה, עיקר טעם הפרשת הכהן הגדול היא משום חשש טומאה, והיא למעשה חלק מהחשש שגרם גם לכך שמעמידים לו כהן מחליף.

Wikiboss: /* הכנה לכניסה לקודש */

2021-04-01T07:08:07Z

הכנה לכניסה לקודש

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:08, 1 באפריל 2021
שורה 14:		שורה 14:
	מדברי ריש לקיש עולה כי מטרת ההפרשה היא לטהר את הכהן הגדול לפני כניסתו ל[[קודש הקדשים]] ביום הכיפורים. בדומה לכך, הגמרא מביאה הוכחה לשיטה זו מהפרשת משה לפני הר סיני- {{ציטוטון\|משה עלה בענן ונתקדש בענן כדי לקבל תורה לישראל בקדושה}}. מדברים אלו, עולה כי מטרת ההפרשה לפי ריש לקיש הינה טיהור הכהן הגדול לפני הכניסה לקודש באותו האופן שנטהר משה קודם העלייה להר סיני.		מדברי ריש לקיש עולה כי מטרת ההפרשה היא לטהר את הכהן הגדול לפני כניסתו ל[[קודש הקדשים]] ביום הכיפורים. בדומה לכך, הגמרא מביאה הוכחה לשיטה זו מהפרשת משה לפני הר סיני- {{ציטוטון\|משה עלה בענן ונתקדש בענן כדי לקבל תורה לישראל בקדושה}}. מדברים אלו, עולה כי מטרת ההפרשה לפי ריש לקיש הינה טיהור הכהן הגדול לפני הכניסה לקודש באותו האופן שנטהר משה קודם העלייה להר סיני.

	בדומה לכך ייתכן והלימוד ממשה הינו גם באופן אחר כמובא בברייתא על פרישתו של משה לפני הר סיני {{ציטוטון\|רבי מתיא בן חרש אומר: לא בא הכתוב ~~אלאל~~ לאיים עליו כדי שתהא תורה ניתנת באימה ברתת ובזיע}}. וכך מסביר רש"י את חיוב פרישת הכהן לקדושה- "ויהא נבדל מכל קלות ראש שחלה עליו אימה בהבדלתו מן הבריות", כך שהפרשת הכהן הגדול מביאה אותו לטהרה וכן לאימה וכובד הראש הנדרש. טעם זה אף נפסק להלכה ב[[ערוך השולחן העתיד]] שם כתב כי ~~מטר~~ ההפרשה היא "כדי שיתבודד שמה וליתן אל לבו להכין עצמו לעבודות של יום הקדוש ושיכנס לפני ולפנים וגם יתפלל בעד כלל ישראל, וידע ויתבונן לפני מי הוא עובד ולאיזה מקום הוא נכנס למקום להבת שלהבת ואז תקובל עבודתו ותפילתו. ושבעת ימים הוא היקף שלם להתרגל במחשבות טהורות".		בדומה לכך ייתכן והלימוד ממשה הינו גם באופן אחר כמובא בברייתא על פרישתו של משה לפני הר סיני {{ציטוטון\|רבי מתיא בן חרש אומר: לא בא הכתוב אלא לאיים עליו כדי שתהא תורה ניתנת באימה ברתת ובזיע}}. וכך מסביר רש"י את חיוב פרישת הכהן לקדושה- "ויהא נבדל מכל קלות ראש שחלה עליו אימה בהבדלתו מן הבריות", כך שהפרשת הכהן הגדול מביאה אותו לטהרה וכן לאימה וכובד הראש הנדרש. טעם זה אף נפסק להלכה ב[[ערוך השולחן העתיד]] שם כתב כי מטרת ההפרשה היא "כדי שיתבודד שמה וליתן אל לבו להכין עצמו לעבודות של יום הקדוש ושיכנס לפני ולפנים וגם יתפלל בעד כלל ישראל, וידע ויתבונן לפני מי הוא עובד ולאיזה מקום הוא נכנס למקום להבת שלהבת ואז תקובל עבודתו ותפילתו. ושבעת ימים הוא היקף שלם להתרגל במחשבות טהורות".

	===טהרה לפני העבודה===		===טהרה לפני העבודה===
	לעומתו, [[רבי יוחנן]] סובר כי הלימוד לפרישה הוא מ[[שבעת ימי המילואים]] שהיו לפני חנוכת המשכן. הוא לומד מהפסוק הנאמר בימי המילואים ייתור כי כשם שפרשו בני אהרון בימי המילואים לפני שנכנסו לקודש, כך צריך כהן גדול לפרוש לפני יום הכיפורים-{{ציטוטון\| כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם- "לעשת" - אלו מעשי פרה, "לכפר" - אלו מעשי יום הכפורים}}.		לעומתו, [[רבי יוחנן]] סובר כי הלימוד לפרישה הוא מ[[שבעת ימי המילואים]] שהיו לפני חנוכת המשכן. הוא לומד מהפסוק הנאמר בימי המילואים ייתור כי כשם שפרשו בני אהרון בימי המילואים לפני שנכנסו לקודש, כך צריך כהן גדול לפרוש לפני יום הכיפורים-{{ציטוטון\| כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם- "לעשת" - אלו מעשי פרה, "לכפר" - אלו מעשי יום הכפורים}}.