https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C 2026-04-04T09:31:54Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C&diff=105276&oldid=prev 2017-05-29T09:09:38Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:09, 29 במאי 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרשאה שנותן המלווה לבית הדין לגביית כל חובותיו מן הלווים.נאמר בתורה: "וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה'". ומכאן, שעם תום שנת השמיטה, חייב המלווה לשמט את חובותיו, כלומר, להפסיק לתובעם מן הלווים. מלווה הממשיך לתבוע את הלוואותיו גם לאחר סיום השמיטה, עובר על איסור "לא יגוש את רעהו".כשראה הלל הזקן שנמנעו העם מלהלוות זה לזה כדי להשמר מנגישה לאחר תום שנת השמיטה, והיו עוברים על מה שכתוב בתורה "השמר פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עיניך באחיך האביון ולא תתן לו" - התקין פרוזבול, שהוא שטר שבו נרשם הנוסח: "... מעתה כיון שמסרתי לכם פרוזבול זה, הרי אני גובה כל חוב שיש לי עד היום אצל כל אדם כל זמן שארצה".תקנת הלל היתה, שבאמצעות הפרוזבול יועבר חוב הלווה לבית הדין {{מקור|שעליהם לא חל איסור תביעת חוב בשביעית, שכל האיסור הוא דווקא בן אדם לחברו|כן}}, ובית הדין יחשב כתובע, והמלווה כשלוחם, ובתבוע המלווה את חובו לא עבר על איסור "לא יגוש את רעהו", כי לא הוא ה"נוגש" את חברו.בעקבות תקנת הלל, יכול כל אדם להלוות את כספו בלא חשש שחובו ישמט, וגם העניים ימצאו מי שילווה להם&lt;ref&gt; ב[[גמרא]] (גיטין לו, א) שואלים: איך תיקן הלל תקנה נגד דין התורה? ומשיב אביי: בשביעית בזמן הזה ורבי היא... - כלומר שלדעת [[רבי]] אין [[שמיטת כספים]] נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג, שיש בו שמיטת קרקע (בדומה לשמיטת כספים בשביעית), שהשדות חוזרות בו לבעליהן, אבל בזמן שאין היובל נוהג, אין שמיטת כספים נוהגת; וחכמים תיקנו, שתהא שמיטת כספים נוהגת אף בזמן שאין היובל נוהג, כדי שלא תשתכח תורת שמיטת כספים מישראל, והואיל ואין [[שמיטת כספים]] נוהגת בזמן הזה אלא מדברי סופרים, לפיכך היה כח ביד הלל לתקן פרוזבול להפקיע דין שמיטת כספים, כדי שלא יימנעו העם מלהלוות זה לזה. ברם, בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה - אין תקנת פרוזבול מועילה. וכן כותב הרמב"ם: "ואין פרוזבול מועיל אלא בשמיטת כספים בזמן הזה, שהיא מדברי סופרים. אבל שמיטה של תורה אין הפרוזבול מועיל בה".&lt;/ref&gt;.תיבת "פרוזבול" היא מילה מקוצרת מ"פרוזבולוטי", ומורכבת משלוש תיבות: "פרוז" - תקנה, "בולי" - עשירים, "בוטי" - עניים. כלומר, שהתקנה היא לטובת העשירים, שלא יפסידו את ממונם על ידי השמטת ההלוואה בשביעית, וגם לטובת העניים, שימצאו מי שילווה להם.לדעת רוב הראשונים, תקנת הלל היא, שאין השמיטה משמטת כאשר המלווה אומר לבית הדין שהוא מוסר להם את כל החובות המגיעים לו, אף על פי שאינו מוסר את גופי שטרות החוב שבידו, והצהרה זו מועילה אפילו למילווה על פה. אך יש מן הראשונים שסובר, כי דווקא מסירת שטרות החוב לבית הדין היא היא הפרוזבול שהתקין הלל. נחלקו ה[[ראשונים]], האם פרוזבול מועיל גם בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה, או דווקא בזמן הזה, ששמיטת כספים נוהגת [[מדרבנן]] בלבד. דין החוב כאשר המלווה לא כתב פרוזבול, שנוי במחלוקת ראשונים: יש אומרים, שהחוב אכן נשמט; ויש אומרים, שכל הלוואה בזמן הזה נחשבת כאילו ניתנה על תנאי "שלא ישמטנו בשביעית", והלווה חייב להחזירה.תוקפו של פרוזבול מותנה בכך שללווה יש פיסת קרקע. בטעם הדבר נחלקו הראשונים: יש אומרים, לפי שאין רגילים להלוות למי שאין לו קרקע {{מקור|מפני הסיכון שבדבר|כן}}, ובדבר שאינו שכיח אין חכמים עושים תקנה; ויש מבארים, שכשיש ללווה קרקע, נחשב החוב כאילו הוא גבוי בידי בית הדין, ואין בו משום "לא יגוש".אם אין ללווה קרקע - יזכה המלווה ללווה קרקע כל שהיא לפני כתיבת הפרוזבול.כאמור, אין שיעור לקרקע הנחוצה לצורך כתיבת פרוזבול, ודי גם בעציץ נקוב, או בקרקע שניתנת בהשאלה, ואולם זכות ארבע אמות שיש לכל אדם מישראל {{מקור|לצורך קבורה או כחלקו בארץ ישראל|כן}}, אינה מועילה לעניין פרוזבול.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרשאה שנותן המלווה לבית הדין לגביית כל חובותיו מן הלווים. נאמר בתורה: "וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה'". ומכאן, שעם תום שנת השמיטה, חייב המלווה לשמט את חובותיו, כלומר, להפסיק לתובעם מן הלווים. מלווה הממשיך לתבוע את הלוואותיו גם לאחר סיום השמיטה, עובר על איסור "לא יגוש את רעהו".</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשראה הלל הזקן שנמנעו העם מלהלוות זה לזה כדי להשמר מנגישה לאחר תום שנת השמיטה, והיו עוברים על מה שכתוב בתורה "השמר פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עיניך באחיך האביון ולא תתן לו" - התקין פרוזבול, שהוא שטר שבו נרשם הנוסח: "... מעתה כיון שמסרתי לכם פרוזבול זה, הרי אני גובה כל חוב שיש לי עד היום אצל כל אדם כל זמן שארצה".תקנת הלל היתה, שבאמצעות הפרוזבול יועבר חוב הלווה לבית הדין {{מקור|שעליהם לא חל איסור תביעת חוב בשביעית, שכל האיסור הוא דווקא בן אדם לחברו|כן}}, ובית הדין יחשב כתובע, והמלווה כשלוחם, ובתבוע המלווה את חובו לא עבר על איסור "לא יגוש את רעהו", כי לא הוא ה"נוגש" את חברו.בעקבות תקנת הלל, יכול כל אדם להלוות את כספו בלא חשש שחובו ישמט, וגם העניים ימצאו מי שילווה להם&lt;ref&gt; ב[[גמרא]] (גיטין לו, א) שואלים: איך תיקן הלל תקנה נגד דין התורה? ומשיב אביי: בשביעית בזמן הזה ורבי היא... - כלומר שלדעת [[רבי]] אין [[שמיטת כספים]] נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג, שיש בו שמיטת קרקע (בדומה לשמיטת כספים בשביעית), שהשדות חוזרות בו לבעליהן, אבל בזמן שאין היובל נוהג, אין שמיטת כספים נוהגת; וחכמים תיקנו, שתהא שמיטת כספים נוהגת אף בזמן שאין היובל נוהג, כדי שלא תשתכח תורת שמיטת כספים מישראל, והואיל ואין [[שמיטת כספים]] נוהגת בזמן הזה אלא מדברי סופרים, לפיכך היה כח ביד הלל לתקן פרוזבול להפקיע דין שמיטת כספים, כדי שלא יימנעו העם מלהלוות זה לזה. ברם, בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה - אין תקנת פרוזבול מועילה. וכן כותב הרמב"ם: "ואין פרוזבול מועיל אלא בשמיטת כספים בזמן הזה, שהיא מדברי סופרים. אבל שמיטה של תורה אין הפרוזבול מועיל בה".&lt;/ref&gt;.תיבת "פרוזבול" היא מילה מקוצרת מ"פרוזבולוטי", ומורכבת משלוש תיבות: "פרוז" - תקנה, "בולי" - עשירים, "בוטי" - עניים. כלומר, שהתקנה היא לטובת העשירים, שלא יפסידו את ממונם על ידי השמטת ההלוואה בשביעית, וגם לטובת העניים, שימצאו מי שילווה להם.לדעת רוב הראשונים, תקנת הלל היא, שאין השמיטה משמטת כאשר המלווה אומר לבית הדין שהוא מוסר להם את כל החובות המגיעים לו, אף על פי שאינו מוסר את גופי שטרות החוב שבידו, והצהרה זו מועילה אפילו למילווה על פה. אך יש מן הראשונים שסובר, כי דווקא מסירת שטרות החוב לבית הדין היא היא הפרוזבול שהתקין הלל. נחלקו ה[[ראשונים]], האם פרוזבול מועיל גם בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה, או דווקא בזמן הזה, ששמיטת כספים נוהגת [[מדרבנן]] בלבד. דין החוב כאשר המלווה לא כתב פרוזבול, שנוי במחלוקת ראשונים: יש אומרים, שהחוב אכן נשמט; ויש אומרים, שכל הלוואה בזמן הזה נחשבת כאילו ניתנה על תנאי "שלא ישמטנו בשביעית", והלווה חייב להחזירה.תוקפו של פרוזבול מותנה בכך שללווה יש פיסת קרקע. בטעם הדבר נחלקו הראשונים: יש אומרים, לפי שאין רגילים להלוות למי שאין לו קרקע {{מקור|מפני הסיכון שבדבר|כן}}, ובדבר שאינו שכיח אין חכמים עושים תקנה; ויש מבארים, שכשיש ללווה קרקע, נחשב החוב כאילו הוא גבוי בידי בית הדין, ואין בו משום "לא יגוש".אם אין ללווה קרקע - יזכה המלווה ללווה קרקע כל שהיא לפני כתיבת הפרוזבול.כאמור, אין שיעור לקרקע הנחוצה לצורך כתיבת פרוזבול, ודי גם בעציץ נקוב, או בקרקע שניתנת בהשאלה, ואולם זכות ארבע אמות שיש לכל אדם מישראל {{מקור|לצורך קבורה או כחלקו בארץ ישראל|כן}}, אינה מועילה לעניין פרוזבול.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרוזבול מוקדם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרוזבול מוקדם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרוזבול שנרשם בו תאריך קודם לתאריך שנכתב בו הפרוזבול.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרוזבול שנרשם בו תאריך קודם לתאריך שנכתב בו הפרוזבול.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-82861:rev-105276:php=table --> </table>

95.86.70.61 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C&diff=82861&oldid=prev 2013-04-02T22:12:34Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:12, 2 באפריל 2013</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמיטה</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמיטת כספים</ins>]]</div></td></tr> </table>

אורייתא https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C&diff=76883&oldid=prev 2012-09-05T10:54:42Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:54, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשאה </del>שנותן המלווה לבית הדין לגביית כל חובותיו מן הלווים.נאמר בתורה: "וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה'". ומכאן, שעם תום שנת השמיטה, חייב המלווה לשמט את חובותיו, כלומר, להפסיק לתובעם מן הלווים. מלווה הממשיך לתבוע את הלוואותיו גם לאחר סיום השמיטה, עובר על איסור "לא יגוש את רעהו".כשראה הלל הזקן שנמנעו העם מלהלוות זה לזה כדי להשמר מנגישה לאחר תום שנת השמיטה, והיו עוברים על מה שכתוב בתורה "השמר פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עיניך באחיך האביון ולא תתן לו" - התקין פרוזבול, שהוא שטר שבו נרשם הנוסח: "... מעתה כיון שמסרתי לכם פרוזבול זה, הרי אני גובה כל חוב שיש לי עד היום אצל כל אדם כל זמן שארצה".תקנת הלל היתה, שבאמצעות הפרוזבול יועבר חוב הלווה לבית הדין {{מקור|שעליהם לא חל איסור תביעת חוב בשביעית, שכל האיסור הוא דווקא בן אדם לחברו|כן}}, ובית הדין יחשב כתובע, והמלווה כשלוחם, ובתבוע המלווה את חובו לא עבר על איסור "לא יגוש את רעהו", כי לא הוא ה"נוגש" את חברו.בעקבות תקנת הלל, יכול כל אדם להלוות את כספו בלא חשש שחובו ישמט, וגם העניים ימצאו מי שילווה להם&lt;ref&gt; ב[[גמרא]] (גיטין לו, א) שואלים: איך תיקן הלל תקנה נגד דין התורה? ומשיב אביי: בשביעית בזמן הזה ורבי היא... - כלומר שלדעת [[רבי]] אין [[שמיטת כספים]] נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג, שיש בו שמיטת קרקע (בדומה לשמיטת כספים בשביעית), שהשדות חוזרות בו לבעליהן, אבל בזמן שאין היובל נוהג, אין שמיטת כספים נוהגת; וחכמים תיקנו, שתהא שמיטת כספים נוהגת אף בזמן שאין היובל נוהג, כדי שלא תשתכח תורת שמיטת כספים מישראל, והואיל ואין [[שמיטת כספים]] נוהגת בזמן הזה אלא מדברי סופרים, לפיכך היה כח ביד הלל לתקן פרוזבול להפקיע דין שמיטת כספים, כדי שלא יימנעו העם מלהלוות זה לזה. ברם, בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה - אין תקנת פרוזבול מועילה. וכן כותב הרמב"ם: "ואין פרוזבול מועיל אלא בשמיטת כספים בזמן הזה, שהיא מדברי סופרים. אבל שמיטה של תורה אין הפרוזבול מועיל בה".&lt;/ref&gt;.תיבת "פרוזבול" היא מילה מקוצרת מ"פרוזבולוטי", ומורכבת משלוש תיבות: "פרוז" - תקנה, "בולי" - עשירים, "בוטי" - עניים. כלומר, שהתקנה היא לטובת העשירים, שלא יפסידו את ממונם על ידי השמטת ההלוואה בשביעית, וגם לטובת העניים, שימצאו מי שילווה להם.לדעת רוב הראשונים, תקנת הלל היא, שאין השמיטה משמטת כאשר המלווה אומר לבית הדין שהוא מוסר להם את כל החובות המגיעים לו, אף על פי שאינו מוסר את גופי שטרות החוב שבידו, והצהרה זו מועילה אפילו למילווה על פה. אך יש מן הראשונים שסובר, כי דווקא מסירת שטרות החוב לבית הדין היא היא הפרוזבול שהתקין הלל. נחלקו ה[[ראשונים]], האם פרוזבול מועיל גם בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה, או דווקא בזמן הזה, ששמיטת כספים נוהגת [[מדרבנן]] בלבד. דין החוב כאשר המלווה לא כתב פרוזבול, שנוי במחלוקת ראשונים: יש אומרים, שהחוב אכן נשמט; ויש אומרים, שכל הלוואה בזמן הזה נחשבת כאילו ניתנה על תנאי "שלא ישמטנו בשביעית", והלווה חייב להחזירה.תוקפו של פרוזבול מותנה בכך שללווה יש פיסת קרקע. בטעם הדבר נחלקו הראשונים: יש אומרים, לפי שאין רגילים להלוות למי שאין לו קרקע {{מקור|מפני הסיכון שבדבר|כן}}, ובדבר שאינו שכיח אין חכמים עושים תקנה; ויש מבארים, שכשיש ללווה קרקע, נחשב החוב כאילו הוא גבוי בידי בית הדין, ואין בו משום "לא יגוש".אם אין ללווה קרקע - יזכה המלווה ללווה קרקע כל שהיא לפני כתיבת הפרוזבול.כאמור, אין שיעור לקרקע הנחוצה לצורך כתיבת פרוזבול, ודי גם בעציץ נקוב, או בקרקע שניתנת בהשאלה, ואולם זכות ארבע אמות שיש לכל אדם מישראל {{מקור|לצורך קבורה או כחלקו בארץ ישראל|כן}}, אינה מועילה לעניין פרוזבול.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשאה </ins>שנותן המלווה לבית הדין לגביית כל חובותיו מן הלווים.נאמר בתורה: "וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה'". ומכאן, שעם תום שנת השמיטה, חייב המלווה לשמט את חובותיו, כלומר, להפסיק לתובעם מן הלווים. מלווה הממשיך לתבוע את הלוואותיו גם לאחר סיום השמיטה, עובר על איסור "לא יגוש את רעהו".כשראה הלל הזקן שנמנעו העם מלהלוות זה לזה כדי להשמר מנגישה לאחר תום שנת השמיטה, והיו עוברים על מה שכתוב בתורה "השמר פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עיניך באחיך האביון ולא תתן לו" - התקין פרוזבול, שהוא שטר שבו נרשם הנוסח: "... מעתה כיון שמסרתי לכם פרוזבול זה, הרי אני גובה כל חוב שיש לי עד היום אצל כל אדם כל זמן שארצה".תקנת הלל היתה, שבאמצעות הפרוזבול יועבר חוב הלווה לבית הדין {{מקור|שעליהם לא חל איסור תביעת חוב בשביעית, שכל האיסור הוא דווקא בן אדם לחברו|כן}}, ובית הדין יחשב כתובע, והמלווה כשלוחם, ובתבוע המלווה את חובו לא עבר על איסור "לא יגוש את רעהו", כי לא הוא ה"נוגש" את חברו.בעקבות תקנת הלל, יכול כל אדם להלוות את כספו בלא חשש שחובו ישמט, וגם העניים ימצאו מי שילווה להם&lt;ref&gt; ב[[גמרא]] (גיטין לו, א) שואלים: איך תיקן הלל תקנה נגד דין התורה? ומשיב אביי: בשביעית בזמן הזה ורבי היא... - כלומר שלדעת [[רבי]] אין [[שמיטת כספים]] נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג, שיש בו שמיטת קרקע (בדומה לשמיטת כספים בשביעית), שהשדות חוזרות בו לבעליהן, אבל בזמן שאין היובל נוהג, אין שמיטת כספים נוהגת; וחכמים תיקנו, שתהא שמיטת כספים נוהגת אף בזמן שאין היובל נוהג, כדי שלא תשתכח תורת שמיטת כספים מישראל, והואיל ואין [[שמיטת כספים]] נוהגת בזמן הזה אלא מדברי סופרים, לפיכך היה כח ביד הלל לתקן פרוזבול להפקיע דין שמיטת כספים, כדי שלא יימנעו העם מלהלוות זה לזה. ברם, בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה - אין תקנת פרוזבול מועילה. וכן כותב הרמב"ם: "ואין פרוזבול מועיל אלא בשמיטת כספים בזמן הזה, שהיא מדברי סופרים. אבל שמיטה של תורה אין הפרוזבול מועיל בה".&lt;/ref&gt;.תיבת "פרוזבול" היא מילה מקוצרת מ"פרוזבולוטי", ומורכבת משלוש תיבות: "פרוז" - תקנה, "בולי" - עשירים, "בוטי" - עניים. כלומר, שהתקנה היא לטובת העשירים, שלא יפסידו את ממונם על ידי השמטת ההלוואה בשביעית, וגם לטובת העניים, שימצאו מי שילווה להם.לדעת רוב הראשונים, תקנת הלל היא, שאין השמיטה משמטת כאשר המלווה אומר לבית הדין שהוא מוסר להם את כל החובות המגיעים לו, אף על פי שאינו מוסר את גופי שטרות החוב שבידו, והצהרה זו מועילה אפילו למילווה על פה. אך יש מן הראשונים שסובר, כי דווקא מסירת שטרות החוב לבית הדין היא היא הפרוזבול שהתקין הלל. נחלקו ה[[ראשונים]], האם פרוזבול מועיל גם בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה, או דווקא בזמן הזה, ששמיטת כספים נוהגת [[מדרבנן]] בלבד. דין החוב כאשר המלווה לא כתב פרוזבול, שנוי במחלוקת ראשונים: יש אומרים, שהחוב אכן נשמט; ויש אומרים, שכל הלוואה בזמן הזה נחשבת כאילו ניתנה על תנאי "שלא ישמטנו בשביעית", והלווה חייב להחזירה.תוקפו של פרוזבול מותנה בכך שללווה יש פיסת קרקע. בטעם הדבר נחלקו הראשונים: יש אומרים, לפי שאין רגילים להלוות למי שאין לו קרקע {{מקור|מפני הסיכון שבדבר|כן}}, ובדבר שאינו שכיח אין חכמים עושים תקנה; ויש מבארים, שכשיש ללווה קרקע, נחשב החוב כאילו הוא גבוי בידי בית הדין, ואין בו משום "לא יגוש".אם אין ללווה קרקע - יזכה המלווה ללווה קרקע כל שהיא לפני כתיבת הפרוזבול.כאמור, אין שיעור לקרקע הנחוצה לצורך כתיבת פרוזבול, ודי גם בעציץ נקוב, או בקרקע שניתנת בהשאלה, ואולם זכות ארבע אמות שיש לכל אדם מישראל {{מקור|לצורך קבורה או כחלקו בארץ ישראל|כן}}, אינה מועילה לעניין פרוזבול.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרוזבול מוקדם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרוזבול מוקדם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרוזבול שנרשם בו תאריך קודם לתאריך שנכתב בו הפרוזבול.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרוזבול שנרשם בו תאריך קודם לתאריך שנכתב בו הפרוזבול.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-75109:rev-76883:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C&diff=75109&oldid=prev 2012-09-05T09:28:41Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:28, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשאה </del>שנותן המלווה לבית הדין לגביית כל חובותיו מן הלווים.נאמר בתורה: "וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה'". ומכאן, שעם תום שנת השמיטה, חייב המלווה לשמט את חובותיו, כלומר, להפסיק לתובעם מן הלווים. מלווה הממשיך לתבוע את הלוואותיו גם לאחר סיום השמיטה, עובר על איסור "לא יגוש את רעהו".כשראה הלל הזקן שנמנעו העם מלהלוות זה לזה כדי להשמר מנגישה לאחר תום שנת השמיטה, והיו עוברים על מה שכתוב בתורה "השמר פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עיניך באחיך האביון ולא תתן לו" - התקין פרוזבול, שהוא שטר שבו נרשם הנוסח: "... מעתה כיון שמסרתי לכם פרוזבול זה, הרי אני גובה כל חוב שיש לי עד היום אצל כל אדם כל זמן שארצה".תקנת הלל היתה, שבאמצעות הפרוזבול יועבר חוב הלווה לבית הדין {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שעליהם לא חל איסור תביעת חוב בשביעית, שכל האיסור הוא דווקא בן אדם לחברו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, ובית הדין יחשב כתובע, והמלווה כשלוחם, ובתבוע המלווה את חובו לא עבר על איסור "לא יגוש את רעהו", כי לא הוא ה"נוגש" את חברו.בעקבות תקנת הלל, יכול כל אדם להלוות את כספו בלא חשש שחובו ישמט, וגם העניים ימצאו מי שילווה להם&lt;ref&gt; ב[[גמרא]] (גיטין לו, א) שואלים: איך תיקן הלל תקנה נגד דין התורה? ומשיב אביי: בשביעית בזמן הזה ורבי היא... - כלומר שלדעת [[רבי]] אין [[שמיטת כספים]] נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג, שיש בו שמיטת קרקע (בדומה לשמיטת כספים בשביעית), שהשדות חוזרות בו לבעליהן, אבל בזמן שאין היובל נוהג, אין שמיטת כספים נוהגת; וחכמים תיקנו, שתהא שמיטת כספים נוהגת אף בזמן שאין היובל נוהג, כדי שלא תשתכח תורת שמיטת כספים מישראל, והואיל ואין [[שמיטת כספים]] נוהגת בזמן הזה אלא מדברי סופרים, לפיכך היה כח ביד הלל לתקן פרוזבול להפקיע דין שמיטת כספים, כדי שלא יימנעו העם מלהלוות זה לזה. ברם, בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה - אין תקנת פרוזבול מועילה. וכן כותב הרמב"ם: "ואין פרוזבול מועיל אלא בשמיטת כספים בזמן הזה, שהיא מדברי סופרים. אבל שמיטה של תורה אין הפרוזבול מועיל בה".&lt;/ref&gt;.תיבת "פרוזבול" היא מילה מקוצרת מ"פרוזבולוטי", ומורכבת משלוש תיבות: "פרוז" - תקנה, "בולי" - עשירים, "בוטי" - עניים. כלומר, שהתקנה היא לטובת העשירים, שלא יפסידו את ממונם על ידי השמטת ההלוואה בשביעית, וגם לטובת העניים, שימצאו מי שילווה להם.לדעת רוב הראשונים, תקנת הלל היא, שאין השמיטה משמטת כאשר המלווה אומר לבית הדין שהוא מוסר להם את כל החובות המגיעים לו, אף על פי שאינו מוסר את גופי שטרות החוב שבידו, והצהרה זו מועילה אפילו למילווה על פה. אך יש מן הראשונים שסובר, כי דווקא מסירת שטרות החוב לבית הדין היא היא הפרוזבול שהתקין הלל. נחלקו ה[[ראשונים]], האם פרוזבול מועיל גם בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה, או דווקא בזמן הזה, ששמיטת כספים נוהגת [[מדרבנן]] בלבד. דין החוב כאשר המלווה לא כתב פרוזבול, שנוי במחלוקת ראשונים: יש אומרים, שהחוב אכן נשמט; ויש אומרים, שכל הלוואה בזמן הזה נחשבת כאילו ניתנה על תנאי "שלא ישמטנו בשביעית", והלווה חייב להחזירה.תוקפו של פרוזבול מותנה בכך שללווה יש פיסת קרקע. בטעם הדבר נחלקו הראשונים: יש אומרים, לפי שאין רגילים להלוות למי שאין לו קרקע {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>מפני הסיכון שבדבר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, ובדבר שאינו שכיח אין חכמים עושים תקנה; ויש מבארים, שכשיש ללווה קרקע, נחשב החוב כאילו הוא גבוי בידי בית הדין, ואין בו משום "לא יגוש".אם אין ללווה קרקע - יזכה המלווה ללווה קרקע כל שהיא לפני כתיבת הפרוזבול.כאמור, אין שיעור לקרקע הנחוצה לצורך כתיבת פרוזבול, ודי גם בעציץ נקוב, או בקרקע שניתנת בהשאלה, ואולם זכות ארבע אמות שיש לכל אדם מישראל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>לצורך קבורה או כחלקו בארץ ישראל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, אינה מועילה לעניין פרוזבול.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשאה </ins>שנותן המלווה לבית הדין לגביית כל חובותיו מן הלווים.נאמר בתורה: "וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה'". ומכאן, שעם תום שנת השמיטה, חייב המלווה לשמט את חובותיו, כלומר, להפסיק לתובעם מן הלווים. מלווה הממשיך לתבוע את הלוואותיו גם לאחר סיום השמיטה, עובר על איסור "לא יגוש את רעהו".כשראה הלל הזקן שנמנעו העם מלהלוות זה לזה כדי להשמר מנגישה לאחר תום שנת השמיטה, והיו עוברים על מה שכתוב בתורה "השמר פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עיניך באחיך האביון ולא תתן לו" - התקין פרוזבול, שהוא שטר שבו נרשם הנוסח: "... מעתה כיון שמסרתי לכם פרוזבול זה, הרי אני גובה כל חוב שיש לי עד היום אצל כל אדם כל זמן שארצה".תקנת הלל היתה, שבאמצעות הפרוזבול יועבר חוב הלווה לבית הדין {{מקור|שעליהם לא חל איסור תביעת חוב בשביעית, שכל האיסור הוא דווקא בן אדם לחברו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, ובית הדין יחשב כתובע, והמלווה כשלוחם, ובתבוע המלווה את חובו לא עבר על איסור "לא יגוש את רעהו", כי לא הוא ה"נוגש" את חברו.בעקבות תקנת הלל, יכול כל אדם להלוות את כספו בלא חשש שחובו ישמט, וגם העניים ימצאו מי שילווה להם&lt;ref&gt; ב[[גמרא]] (גיטין לו, א) שואלים: איך תיקן הלל תקנה נגד דין התורה? ומשיב אביי: בשביעית בזמן הזה ורבי היא... - כלומר שלדעת [[רבי]] אין [[שמיטת כספים]] נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג, שיש בו שמיטת קרקע (בדומה לשמיטת כספים בשביעית), שהשדות חוזרות בו לבעליהן, אבל בזמן שאין היובל נוהג, אין שמיטת כספים נוהגת; וחכמים תיקנו, שתהא שמיטת כספים נוהגת אף בזמן שאין היובל נוהג, כדי שלא תשתכח תורת שמיטת כספים מישראל, והואיל ואין [[שמיטת כספים]] נוהגת בזמן הזה אלא מדברי סופרים, לפיכך היה כח ביד הלל לתקן פרוזבול להפקיע דין שמיטת כספים, כדי שלא יימנעו העם מלהלוות זה לזה. ברם, בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה - אין תקנת פרוזבול מועילה. וכן כותב הרמב"ם: "ואין פרוזבול מועיל אלא בשמיטת כספים בזמן הזה, שהיא מדברי סופרים. אבל שמיטה של תורה אין הפרוזבול מועיל בה".&lt;/ref&gt;.תיבת "פרוזבול" היא מילה מקוצרת מ"פרוזבולוטי", ומורכבת משלוש תיבות: "פרוז" - תקנה, "בולי" - עשירים, "בוטי" - עניים. כלומר, שהתקנה היא לטובת העשירים, שלא יפסידו את ממונם על ידי השמטת ההלוואה בשביעית, וגם לטובת העניים, שימצאו מי שילווה להם.לדעת רוב הראשונים, תקנת הלל היא, שאין השמיטה משמטת כאשר המלווה אומר לבית הדין שהוא מוסר להם את כל החובות המגיעים לו, אף על פי שאינו מוסר את גופי שטרות החוב שבידו, והצהרה זו מועילה אפילו למילווה על פה. אך יש מן הראשונים שסובר, כי דווקא מסירת שטרות החוב לבית הדין היא היא הפרוזבול שהתקין הלל. נחלקו ה[[ראשונים]], האם פרוזבול מועיל גם בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה, או דווקא בזמן הזה, ששמיטת כספים נוהגת [[מדרבנן]] בלבד. דין החוב כאשר המלווה לא כתב פרוזבול, שנוי במחלוקת ראשונים: יש אומרים, שהחוב אכן נשמט; ויש אומרים, שכל הלוואה בזמן הזה נחשבת כאילו ניתנה על תנאי "שלא ישמטנו בשביעית", והלווה חייב להחזירה.תוקפו של פרוזבול מותנה בכך שללווה יש פיסת קרקע. בטעם הדבר נחלקו הראשונים: יש אומרים, לפי שאין רגילים להלוות למי שאין לו קרקע {{מקור|מפני הסיכון שבדבר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, ובדבר שאינו שכיח אין חכמים עושים תקנה; ויש מבארים, שכשיש ללווה קרקע, נחשב החוב כאילו הוא גבוי בידי בית הדין, ואין בו משום "לא יגוש".אם אין ללווה קרקע - יזכה המלווה ללווה קרקע כל שהיא לפני כתיבת הפרוזבול.כאמור, אין שיעור לקרקע הנחוצה לצורך כתיבת פרוזבול, ודי גם בעציץ נקוב, או בקרקע שניתנת בהשאלה, ואולם זכות ארבע אמות שיש לכל אדם מישראל {{מקור|לצורך קבורה או כחלקו בארץ ישראל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, אינה מועילה לעניין פרוזבול.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרוזבול מוקדם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרוזבול מוקדם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרוזבול שנרשם בו תאריך קודם לתאריך שנכתב בו הפרוזבול.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרוזבול שנרשם בו תאריך קודם לתאריך שנכתב בו הפרוזבול.</div></td></tr> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C&diff=38392&oldid=prev 2010-07-07T13:12:22Z

<p><span class="autocomment">פרוזבול מאוחר</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:12, 7 ביולי 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרוזבול שנכתב בו תאריך מוקדם, כגון שנכתב הפרוזבול באחד בניסן והוקדם זמנו לאחד באדר שלפניו, הוא כשר, שכן על ידי הקדמת התאריך אין הלווה מפסיד כי אם המלווה, שכן אין פרוזבול מועיל אלא להלוואות שבוצעו לפני תאריך הפרוזבול, ולא לאלו שבוצעו לאחריו; הלכך אם המלווה הקדים את תאריך הפרוזבול לאחד באדר, אינו אלא מפסיד לעצמו, שכל הלוואותיו שנעשו מאחד באדר ואילך - נשמטות ואין הפרוזבול חל עליהן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרוזבול שנכתב בו תאריך מוקדם, כגון שנכתב הפרוזבול באחד בניסן והוקדם זמנו לאחד באדר שלפניו, הוא כשר, שכן על ידי הקדמת התאריך אין הלווה מפסיד כי אם המלווה, שכן אין פרוזבול מועיל אלא להלוואות שבוצעו לפני תאריך הפרוזבול, ולא לאלו שבוצעו לאחריו; הלכך אם המלווה הקדים את תאריך הפרוזבול לאחד באדר, אינו אלא מפסיד לעצמו, שכל הלוואותיו שנעשו מאחד באדר ואילך - נשמטות ואין הפרוזבול חל עליהן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרוזבול מאוחר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרוזבול מאוחר==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[פרוזבול]] שנרשם בו תאריך מאוחר מן התאריך שנכתב בו הפרוזבול.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרוזבול שנכתב בו תאריך מאוחר, שטרם הגיע, כגון שנכתב הפרוזבול באחד בניסן ונרשם בו: אחד באייר, הוא פסול, לפי שבתוקף פרוזבול זה יכול המלווה לגבות גם את הלוואותיו שבוצעו בין אחד בניסן לאחד באייר, ונמצא גובה שלא כדין, שכן אין הפרוזבול מועיל אלא להלוואותיו שבוצעו עד אחד בניסן; ומשום קנס פסלו חכמים פרוזבול זה לגמרי.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-38390:rev-38392:php=table --> </table>

ויקיפיד מנוסה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C&diff=38390&oldid=prev 2010-07-07T13:11:38Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:11, 7 ביולי 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרשאה שנותן המלווה לבית הדין לגביית כל חובותיו מן הלווים.נאמר בתורה: &quot;וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה&#039;&quot;. ומכאן, שעם תום שנת השמיטה, חייב המלווה לשמט את חובותיו, כלומר, להפסיק לתובעם מן הלווים. מלווה הממשיך לתבוע את הלוואותיו גם לאחר סיום השמיטה, עובר על איסור &quot;לא יגוש את רעהו&quot;.כשראה הלל הזקן שנמנעו העם מלהלוות זה לזה כדי להשמר מנגישה לאחר תום שנת השמיטה, והיו עוברים על מה שכתוב בתורה &quot;השמר פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עיניך באחיך האביון ולא תתן לו&quot; - התקין פרוזבול, שהוא שטר שבו נרשם הנוסח: &quot;... מעתה כיון שמסרתי לכם פרוזבול זה, הרי אני גובה כל חוב שיש לי עד היום אצל כל אדם כל זמן שארצה&quot;.תקנת הלל היתה, שבאמצעות הפרוזבול יועבר חוב הלווה לבית הדין {{מקור|(שעליהם לא חל איסור תביעת חוב בשביעית, שכל האיסור הוא דווקא בן אדם לחברו)}}, ובית הדין יחשב כתובע, והמלווה כשלוחם, ובתבוע המלווה את חובו לא עבר על איסור &quot;לא יגוש את רעהו&quot;, כי לא הוא ה&quot;נוגש&quot; את חברו.בעקבות תקנת הלל, יכול כל אדם להלוות את כספו בלא חשש שחובו ישמט, וגם העניים ימצאו מי שילווה להם&lt;ref&gt; ב[[גמרא]] (גיטין לו, א) שואלים: איך תיקן הלל תקנה נגד דין התורה? ומשיב אביי: בשביעית בזמן הזה ורבי היא... - כלומר שלדעת [[רבי]] אין [[שמיטת כספים]] נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג, שיש בו שמיטת קרקע (בדומה לשמיטת כספים בשביעית), שהשדות חוזרות בו לבעליהן, אבל בזמן שאין היובל נוהג, אין שמיטת כספים נוהגת; וחכמים תיקנו, שתהא שמיטת כספים נוהגת אף בזמן שאין היובל נוהג, כדי שלא תשתכח תורת שמיטת כספים מישראל, והואיל ואין [[שמיטת כספים]] נוהגת בזמן הזה אלא מדברי סופרים, לפיכך היה כח ביד הלל לתקן פרוזבול להפקיע דין שמיטת כספים, כדי שלא יימנעו העם מלהלוות זה לזה. ברם, בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה - אין תקנת פרוזבול מועילה. וכן כותב הרמב&quot;ם: &quot;ואין פרוזבול מועיל אלא בשמיטת כספים בזמן הזה, שהיא מדברי סופרים. אבל שמיטה של תורה אין הפרוזבול מועיל בה&quot;.&lt;/ref&gt;.תיבת &quot;פרוזבול&quot; היא מילה מקוצרת מ&quot;פרוזבולוטי&quot;, ומורכבת משלוש תיבות: &quot;פרוז&quot; - תקנה, &quot;בולי&quot; - עשירים, &quot;בוטי&quot; - עניים. כלומר, שהתקנה היא לטובת העשירים, שלא יפסידו את ממונם על ידי השמטת ההלוואה בשביעית, וגם לטובת העניים, שימצאו מי שילווה להם.לדעת רוב הראשונים, תקנת הלל היא, שאין השמיטה משמטת כאשר המלווה אומר לבית הדין שהוא מוסר להם את כל החובות המגיעים לו, אף על פי שאינו מוסר את גופי שטרות החוב שבידו, והצהרה זו מועילה אפילו למילווה על פה. אך יש מן הראשונים שסובר, כי דווקא מסירת שטרות החוב לבית הדין היא היא הפרוזבול שהתקין הלל. נחלקו ה[[ראשונים]], האם פרוזבול מועיל גם בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה, או דווקא בזמן הזה, ששמיטת כספים נוהגת [[מדרבנן]] בלבד. דין החוב כאשר המלווה לא כתב פרוזבול, שנוי במחלוקת ראשונים: יש אומרים, שהחוב אכן נשמט; ויש אומרים, שכל הלוואה בזמן הזה נחשבת כאילו ניתנה על תנאי &quot;שלא ישמטנו בשביעית&quot;, והלווה חייב להחזירה.תוקפו של פרוזבול מותנה בכך שללווה יש פיסת קרקע. בטעם הדבר נחלקו הראשונים: יש אומרים, לפי שאין רגילים להלוות למי שאין לו קרקע {{מקור|(מפני הסיכון שבדבר)}}, ובדבר שאינו שכיח אין חכמים עושים תקנה; ויש מבארים, שכשיש ללווה קרקע, נחשב החוב כאילו הוא גבוי בידי בית הדין, ואין בו משום &quot;לא יגוש&quot;.אם אין ללווה קרקע - יזכה המלווה ללווה קרקע כל שהיא לפני כתיבת הפרוזבול.כאמור, אין שיעור לקרקע הנחוצה לצורך כתיבת פרוזבול, ודי גם בעציץ נקוב, או בקרקע שניתנת בהשאלה, ואולם זכות ארבע אמות שיש לכל אדם מישראל {{מקור|(לצורך קבורה או כחלקו בארץ ישראל)}}, אינה מועילה לעניין פרוזבול.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרשאה שנותן המלווה לבית הדין לגביית כל חובותיו מן הלווים.נאמר בתורה: &quot;וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה&#039;&quot;. ומכאן, שעם תום שנת השמיטה, חייב המלווה לשמט את חובותיו, כלומר, להפסיק לתובעם מן הלווים. מלווה הממשיך לתבוע את הלוואותיו גם לאחר סיום השמיטה, עובר על איסור &quot;לא יגוש את רעהו&quot;.כשראה הלל הזקן שנמנעו העם מלהלוות זה לזה כדי להשמר מנגישה לאחר תום שנת השמיטה, והיו עוברים על מה שכתוב בתורה &quot;השמר פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עיניך באחיך האביון ולא תתן לו&quot; - התקין פרוזבול, שהוא שטר שבו נרשם הנוסח: &quot;... מעתה כיון שמסרתי לכם פרוזבול זה, הרי אני גובה כל חוב שיש לי עד היום אצל כל אדם כל זמן שארצה&quot;.תקנת הלל היתה, שבאמצעות הפרוזבול יועבר חוב הלווה לבית הדין {{מקור|(שעליהם לא חל איסור תביעת חוב בשביעית, שכל האיסור הוא דווקא בן אדם לחברו)}}, ובית הדין יחשב כתובע, והמלווה כשלוחם, ובתבוע המלווה את חובו לא עבר על איסור &quot;לא יגוש את רעהו&quot;, כי לא הוא ה&quot;נוגש&quot; את חברו.בעקבות תקנת הלל, יכול כל אדם להלוות את כספו בלא חשש שחובו ישמט, וגם העניים ימצאו מי שילווה להם&lt;ref&gt; ב[[גמרא]] (גיטין לו, א) שואלים: איך תיקן הלל תקנה נגד דין התורה? ומשיב אביי: בשביעית בזמן הזה ורבי היא... - כלומר שלדעת [[רבי]] אין [[שמיטת כספים]] נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג, שיש בו שמיטת קרקע (בדומה לשמיטת כספים בשביעית), שהשדות חוזרות בו לבעליהן, אבל בזמן שאין היובל נוהג, אין שמיטת כספים נוהגת; וחכמים תיקנו, שתהא שמיטת כספים נוהגת אף בזמן שאין היובל נוהג, כדי שלא תשתכח תורת שמיטת כספים מישראל, והואיל ואין [[שמיטת כספים]] נוהגת בזמן הזה אלא מדברי סופרים, לפיכך היה כח ביד הלל לתקן פרוזבול להפקיע דין שמיטת כספים, כדי שלא יימנעו העם מלהלוות זה לזה. ברם, בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה - אין תקנת פרוזבול מועילה. וכן כותב הרמב&quot;ם: &quot;ואין פרוזבול מועיל אלא בשמיטת כספים בזמן הזה, שהיא מדברי סופרים. אבל שמיטה של תורה אין הפרוזבול מועיל בה&quot;.&lt;/ref&gt;.תיבת &quot;פרוזבול&quot; היא מילה מקוצרת מ&quot;פרוזבולוטי&quot;, ומורכבת משלוש תיבות: &quot;פרוז&quot; - תקנה, &quot;בולי&quot; - עשירים, &quot;בוטי&quot; - עניים. כלומר, שהתקנה היא לטובת העשירים, שלא יפסידו את ממונם על ידי השמטת ההלוואה בשביעית, וגם לטובת העניים, שימצאו מי שילווה להם.לדעת רוב הראשונים, תקנת הלל היא, שאין השמיטה משמטת כאשר המלווה אומר לבית הדין שהוא מוסר להם את כל החובות המגיעים לו, אף על פי שאינו מוסר את גופי שטרות החוב שבידו, והצהרה זו מועילה אפילו למילווה על פה. אך יש מן הראשונים שסובר, כי דווקא מסירת שטרות החוב לבית הדין היא היא הפרוזבול שהתקין הלל. נחלקו ה[[ראשונים]], האם פרוזבול מועיל גם בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה, או דווקא בזמן הזה, ששמיטת כספים נוהגת [[מדרבנן]] בלבד. דין החוב כאשר המלווה לא כתב פרוזבול, שנוי במחלוקת ראשונים: יש אומרים, שהחוב אכן נשמט; ויש אומרים, שכל הלוואה בזמן הזה נחשבת כאילו ניתנה על תנאי &quot;שלא ישמטנו בשביעית&quot;, והלווה חייב להחזירה.תוקפו של פרוזבול מותנה בכך שללווה יש פיסת קרקע. בטעם הדבר נחלקו הראשונים: יש אומרים, לפי שאין רגילים להלוות למי שאין לו קרקע {{מקור|(מפני הסיכון שבדבר)}}, ובדבר שאינו שכיח אין חכמים עושים תקנה; ויש מבארים, שכשיש ללווה קרקע, נחשב החוב כאילו הוא גבוי בידי בית הדין, ואין בו משום &quot;לא יגוש&quot;.אם אין ללווה קרקע - יזכה המלווה ללווה קרקע כל שהיא לפני כתיבת הפרוזבול.כאמור, אין שיעור לקרקע הנחוצה לצורך כתיבת פרוזבול, ודי גם בעציץ נקוב, או בקרקע שניתנת בהשאלה, ואולם זכות ארבע אמות שיש לכל אדם מישראל {{מקור|(לצורך קבורה או כחלקו בארץ ישראל)}}, אינה מועילה לעניין פרוזבול.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראה גם</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרוזבול מוקדם</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*[[</del>פרוזבול מוקדם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרוזבול <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנרשם בו תאריך קודם לתאריך שנכתב בו הפרוזבול.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*[[</del>פרוזבול מאוחר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרוזבול שנכתב בו תאריך </ins>מוקדם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, כגון שנכתב הפרוזבול באחד בניסן והוקדם זמנו לאחד באדר שלפניו, הוא כשר, שכן על ידי הקדמת התאריך אין הלווה מפסיד כי אם המלווה, שכן אין פרוזבול מועיל אלא להלוואות שבוצעו לפני תאריך הפרוזבול, ולא לאלו שבוצעו לאחריו; הלכך אם המלווה הקדים את תאריך הפרוזבול לאחד באדר, אינו אלא מפסיד לעצמו, שכל הלוואותיו שנעשו מאחד באדר ואילך - נשמטות ואין הפרוזבול חל עליהן.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins>פרוזבול מאוחר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-38388:rev-38390:php=table --> </table>

ויקיפיד מנוסה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C&diff=38388&oldid=prev 2010-07-07T13:10:26Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:10, 7 ביולי 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרשאה שנותן המלווה לבית הדין לגביית כל חובותיו מן הלווים.נאמר בתורה: "וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה'". ומכאן, שעם תום שנת השמיטה, חייב המלווה לשמט את חובותיו, כלומר, להפסיק לתובעם מן הלווים. מלווה הממשיך לתבוע את הלוואותיו גם לאחר סיום השמיטה, עובר על איסור "לא יגוש את רעהו".כשראה הלל הזקן שנמנעו העם מלהלוות זה לזה כדי להשמר מנגישה לאחר תום שנת השמיטה, והיו עוברים על מה שכתוב בתורה "השמר פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עיניך באחיך האביון ולא תתן לו" - התקין פרוזבול, שהוא שטר שבו נרשם הנוסח: "... מעתה כיון שמסרתי לכם פרוזבול זה, הרי אני גובה כל חוב שיש לי עד היום אצל כל אדם כל זמן שארצה".תקנת הלל היתה, שבאמצעות הפרוזבול יועבר חוב הלווה לבית הדין {{מקור|(שעליהם לא חל איסור תביעת חוב בשביעית, שכל האיסור הוא דווקא בן אדם לחברו)}}, ובית הדין יחשב כתובע, והמלווה כשלוחם, ובתבוע המלווה את חובו לא עבר על איסור "לא יגוש את רעהו", כי לא הוא ה"נוגש" את חברו.בעקבות תקנת הלל, יכול כל אדם להלוות את כספו בלא חשש שחובו ישמט, וגם העניים ימצאו מי שילווה להם&lt;ref&gt; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגמרא </del>(גיטין לו, א) שואלים: איך תיקן הלל תקנה נגד דין התורה? ומשיב אביי: בשביעית בזמן הזה ורבי היא... - כלומר שלדעת רבי אין שמיטת כספים נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג, שיש בו שמיטת קרקע (בדומה לשמיטת כספים בשביעית), שהשדות חוזרות בו לבעליהן, אבל בזמן שאין היובל נוהג, אין שמיטת כספים נוהגת; וחכמים תיקנו, שתהא שמיטת כספים נוהגת אף בזמן שאין היובל נוהג, כדי שלא תשתכח תורת שמיטת כספים מישראל, והואיל ואין שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה אלא מדברי סופרים, לפיכך היה כח ביד הלל לתקן פרוזבול להפקיע דין שמיטת כספים, כדי שלא יימנעו העם מלהלוות זה לזה. ברם, בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה - אין תקנת פרוזבול מועילה. וכן כותב הרמב"ם: "ואין פרוזבול מועיל אלא בשמיטת כספים בזמן הזה, שהיא מדברי סופרים. אבל שמיטה של תורה אין הפרוזבול מועיל בה".&lt;/ref&gt;.תיבת "פרוזבול" היא מילה מקוצרת מ"פרוזבולוטי", ומורכבת משלוש תיבות: "פרוז" - תקנה, "בולי" - עשירים, "בוטי" - עניים. כלומר, שהתקנה היא לטובת העשירים, שלא יפסידו את ממונם על ידי השמטת ההלוואה בשביעית, וגם לטובת העניים, שימצאו מי שילווה להם.לדעת רוב הראשונים, תקנת הלל היא, שאין השמיטה משמטת כאשר המלווה אומר לבית הדין שהוא מוסר להם את כל החובות המגיעים לו, אף על פי שאינו מוסר את גופי שטרות החוב שבידו, והצהרה זו מועילה אפילו למילווה על פה. אך יש מן הראשונים שסובר, כי דווקא מסירת שטרות החוב לבית הדין היא היא הפרוזבול שהתקין הלל.נחלקו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הראשונים</del>, האם פרוזבול מועיל גם בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה, או דווקא בזמן הזה, ששמיטת כספים נוהגת מדרבנן בלבד.דין החוב כאשר המלווה לא כתב פרוזבול, שנוי במחלוקת ראשונים: יש אומרים, שהחוב אכן נשמט; ויש אומרים, שכל הלוואה בזמן הזה נחשבת כאילו ניתנה על תנאי "שלא ישמטנו בשביעית", והלווה חייב להחזירה.תוקפו של פרוזבול מותנה בכך שללווה יש פיסת קרקע. בטעם הדבר נחלקו הראשונים: יש אומרים, לפי שאין רגילים להלוות למי שאין לו קרקע {{מקור|(מפני הסיכון שבדבר)}}, ובדבר שאינו שכיח אין חכמים עושים תקנה; ויש מבארים, שכשיש ללווה קרקע, נחשב החוב כאילו הוא גבוי בידי בית הדין, ואין בו משום "לא יגוש".אם אין ללווה קרקע - יזכה המלווה ללווה קרקע כל שהיא לפני כתיבת הפרוזבול.כאמור, אין שיעור לקרקע הנחוצה לצורך כתיבת פרוזבול, ודי גם בעציץ נקוב, או בקרקע שניתנת בהשאלה, ואולם זכות ארבע אמות שיש לכל אדם מישראל {{מקור|(לצורך קבורה או כחלקו בארץ ישראל)}}, אינה מועילה לעניין פרוזבול.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרשאה שנותן המלווה לבית הדין לגביית כל חובותיו מן הלווים.נאמר בתורה: "וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה'". ומכאן, שעם תום שנת השמיטה, חייב המלווה לשמט את חובותיו, כלומר, להפסיק לתובעם מן הלווים. מלווה הממשיך לתבוע את הלוואותיו גם לאחר סיום השמיטה, עובר על איסור "לא יגוש את רעהו".כשראה הלל הזקן שנמנעו העם מלהלוות זה לזה כדי להשמר מנגישה לאחר תום שנת השמיטה, והיו עוברים על מה שכתוב בתורה "השמר פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עיניך באחיך האביון ולא תתן לו" - התקין פרוזבול, שהוא שטר שבו נרשם הנוסח: "... מעתה כיון שמסרתי לכם פרוזבול זה, הרי אני גובה כל חוב שיש לי עד היום אצל כל אדם כל זמן שארצה".תקנת הלל היתה, שבאמצעות הפרוזבול יועבר חוב הלווה לבית הדין {{מקור|(שעליהם לא חל איסור תביעת חוב בשביעית, שכל האיסור הוא דווקא בן אדם לחברו)}}, ובית הדין יחשב כתובע, והמלווה כשלוחם, ובתבוע המלווה את חובו לא עבר על איסור "לא יגוש את רעהו", כי לא הוא ה"נוגש" את חברו.בעקבות תקנת הלל, יכול כל אדם להלוות את כספו בלא חשש שחובו ישמט, וגם העניים ימצאו מי שילווה להם&lt;ref&gt; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[גמרא]] </ins>(גיטין לו, א) שואלים: איך תיקן הלל תקנה נגד דין התורה? ומשיב אביי: בשביעית בזמן הזה ורבי היא... - כלומר שלדעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>רבי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>אין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>שמיטת כספים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג, שיש בו שמיטת קרקע (בדומה לשמיטת כספים בשביעית), שהשדות חוזרות בו לבעליהן, אבל בזמן שאין היובל נוהג, אין שמיטת כספים נוהגת; וחכמים תיקנו, שתהא שמיטת כספים נוהגת אף בזמן שאין היובל נוהג, כדי שלא תשתכח תורת שמיטת כספים מישראל, והואיל ואין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>שמיטת כספים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>נוהגת בזמן הזה אלא מדברי סופרים, לפיכך היה כח ביד הלל לתקן פרוזבול להפקיע דין שמיטת כספים, כדי שלא יימנעו העם מלהלוות זה לזה. ברם, בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה - אין תקנת פרוזבול מועילה. וכן כותב הרמב"ם: "ואין פרוזבול מועיל אלא בשמיטת כספים בזמן הזה, שהיא מדברי סופרים. אבל שמיטה של תורה אין הפרוזבול מועיל בה".&lt;/ref&gt;.תיבת "פרוזבול" היא מילה מקוצרת מ"פרוזבולוטי", ומורכבת משלוש תיבות: "פרוז" - תקנה, "בולי" - עשירים, "בוטי" - עניים. כלומר, שהתקנה היא לטובת העשירים, שלא יפסידו את ממונם על ידי השמטת ההלוואה בשביעית, וגם לטובת העניים, שימצאו מי שילווה להם.לדעת רוב הראשונים, תקנת הלל היא, שאין השמיטה משמטת כאשר המלווה אומר לבית הדין שהוא מוסר להם את כל החובות המגיעים לו, אף על פי שאינו מוסר את גופי שטרות החוב שבידו, והצהרה זו מועילה אפילו למילווה על פה. אך יש מן הראשונים שסובר, כי דווקא מסירת שטרות החוב לבית הדין היא היא הפרוזבול שהתקין הלל. נחלקו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[ראשונים]]</ins>, האם פרוזבול מועיל גם בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה, או דווקא בזמן הזה, ששמיטת כספים נוהגת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>מדרבנן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>בלבד. דין החוב כאשר המלווה לא כתב פרוזבול, שנוי במחלוקת ראשונים: יש אומרים, שהחוב אכן נשמט; ויש אומרים, שכל הלוואה בזמן הזה נחשבת כאילו ניתנה על תנאי "שלא ישמטנו בשביעית", והלווה חייב להחזירה.תוקפו של פרוזבול מותנה בכך שללווה יש פיסת קרקע. בטעם הדבר נחלקו הראשונים: יש אומרים, לפי שאין רגילים להלוות למי שאין לו קרקע {{מקור|(מפני הסיכון שבדבר)}}, ובדבר שאינו שכיח אין חכמים עושים תקנה; ויש מבארים, שכשיש ללווה קרקע, נחשב החוב כאילו הוא גבוי בידי בית הדין, ואין בו משום "לא יגוש".אם אין ללווה קרקע - יזכה המלווה ללווה קרקע כל שהיא לפני כתיבת הפרוזבול.כאמור, אין שיעור לקרקע הנחוצה לצורך כתיבת פרוזבול, ודי גם בעציץ נקוב, או בקרקע שניתנת בהשאלה, ואולם זכות ארבע אמות שיש לכל אדם מישראל {{מקור|(לצורך קבורה או כחלקו בארץ ישראל)}}, אינה מועילה לעניין פרוזבול.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[פרוזבול מוקדם]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[פרוזבול מוקדם]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-38387:rev-38388:php=table --> </table>

ויקיפיד מנוסה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C&diff=38387&oldid=prev 2010-07-07T13:09:05Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:09, 7 ביולי 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרשאה שנותן המלווה לבית הדין לגביית כל חובותיו מן הלווים.נאמר בתורה: &quot;וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה&#039;&quot;. ומכאן, שעם תום שנת השמיטה, חייב המלווה לשמט את חובותיו, כלומר, להפסיק לתובעם מן הלווים. מלווה הממשיך לתבוע את הלוואותיו גם לאחר סיום השמיטה, עובר על איסור &quot;לא יגוש את רעהו&quot;.כשראה הלל הזקן שנמנעו העם מלהלוות זה לזה כדי להשמר מנגישה לאחר תום שנת השמיטה, והיו עוברים על מה שכתוב בתורה &quot;השמר פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עיניך באחיך האביון ולא תתן לו&quot; - התקין פרוזבול, שהוא שטר שבו נרשם הנוסח: &quot;... מעתה כיון שמסרתי לכם פרוזבול זה, הרי אני גובה כל חוב שיש לי עד היום אצל כל אדם כל זמן שארצה&quot;.תקנת הלל היתה, שבאמצעות הפרוזבול יועבר חוב הלווה לבית הדין {{מקור|(שעליהם לא חל איסור תביעת חוב בשביעית, שכל האיסור הוא דווקא בן אדם לחברו)}}, ובית הדין יחשב כתובע, והמלווה כשלוחם, ובתבוע המלווה את חובו לא עבר על איסור &quot;לא יגוש את רעהו&quot;, כי לא הוא ה&quot;נוגש&quot; את חברו.בעקבות תקנת הלל, יכול כל אדם להלוות את כספו בלא חשש שחובו ישמט, וגם העניים ימצאו מי שילווה להם&lt;ref&gt; בגמרא (גיטין לו, א) שואלים: איך תיקן הלל תקנה נגד דין התורה? ומשיב אביי: בשביעית בזמן הזה ורבי היא... - כלומר שלדעת רבי אין שמיטת כספים נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג, שיש בו שמיטת קרקע (בדומה לשמיטת כספים בשביעית), שהשדות חוזרות בו לבעליהן, אבל בזמן שאין היובל נוהג, אין שמיטת כספים נוהגת; וחכמים תיקנו, שתהא שמיטת כספים נוהגת אף בזמן שאין היובל נוהג, כדי שלא תשתכח תורת שמיטת כספים מישראל, והואיל ואין שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה אלא מדברי סופרים, לפיכך היה כח ביד הלל לתקן פרוזבול להפקיע דין שמיטת כספים, כדי שלא יימנעו העם מלהלוות זה לזה. ברם, בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה - אין תקנת פרוזבול מועילה. וכן כותב הרמב&quot;ם: &quot;ואין פרוזבול מועיל אלא בשמיטת כספים בזמן הזה, שהיא מדברי סופרים. אבל שמיטה של תורה אין הפרוזבול מועיל בה&quot;.&lt;/ref&gt;.תיבת &quot;פרוזבול&quot; היא מילה מקוצרת מ&quot;פרוזבולוטי&quot;, ומורכבת משלוש תיבות: &quot;פרוז&quot; - תקנה, &quot;בולי&quot; - עשירים, &quot;בוטי&quot; - עניים. כלומר, שהתקנה היא לטובת העשירים, שלא יפסידו את ממונם על ידי השמטת ההלוואה בשביעית, וגם לטובת העניים, שימצאו מי שילווה להם.לדעת רוב הראשונים, תקנת הלל היא, שאין השמיטה משמטת כאשר המלווה אומר לבית הדין שהוא מוסר להם את כל החובות המגיעים לו, אף על פי שאינו מוסר את גופי שטרות החוב שבידו, והצהרה זו מועילה אפילו למילווה על פה. אך יש מן הראשונים שסובר, כי דווקא מסירת שטרות החוב לבית הדין היא היא הפרוזבול שהתקין הלל.נחלקו הראשונים, האם פרוזבול מועיל גם בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה, או דווקא בזמן הזה, ששמיטת כספים נוהגת מדרבנן בלבד.דין החוב כאשר המלווה לא כתב פרוזבול, שנוי במחלוקת ראשונים: יש אומרים, שהחוב אכן נשמט; ויש אומרים, שכל הלוואה בזמן הזה נחשבת כאילו ניתנה על תנאי &quot;שלא ישמטנו בשביעית&quot;, והלווה חייב להחזירה.תוקפו של פרוזבול מותנה בכך שללווה יש פיסת קרקע. בטעם הדבר נחלקו הראשונים: יש אומרים, לפי שאין רגילים להלוות למי שאין לו קרקע {{מקור|(מפני הסיכון שבדבר)}}, ובדבר שאינו שכיח אין חכמים עושים תקנה; ויש מבארים, שכשיש ללווה קרקע, נחשב החוב כאילו הוא גבוי בידי בית הדין, ואין בו משום &quot;לא יגוש&quot;.אם אין ללווה קרקע - יזכה המלווה ללווה קרקע כל שהיא לפני כתיבת הפרוזבול.כאמור, אין שיעור לקרקע הנחוצה לצורך כתיבת פרוזבול, ודי גם בעציץ נקוב, או בקרקע שניתנת בהשאלה, ואולם זכות ארבע אמות שיש לכל אדם מישראל {{מקור|(לצורך קבורה או כחלקו בארץ ישראל)}}, אינה מועילה לעניין פרוזבול.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרשאה שנותן המלווה לבית הדין לגביית כל חובותיו מן הלווים.נאמר בתורה: &quot;וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה&#039;&quot;. ומכאן, שעם תום שנת השמיטה, חייב המלווה לשמט את חובותיו, כלומר, להפסיק לתובעם מן הלווים. מלווה הממשיך לתבוע את הלוואותיו גם לאחר סיום השמיטה, עובר על איסור &quot;לא יגוש את רעהו&quot;.כשראה הלל הזקן שנמנעו העם מלהלוות זה לזה כדי להשמר מנגישה לאחר תום שנת השמיטה, והיו עוברים על מה שכתוב בתורה &quot;השמר פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עיניך באחיך האביון ולא תתן לו&quot; - התקין פרוזבול, שהוא שטר שבו נרשם הנוסח: &quot;... מעתה כיון שמסרתי לכם פרוזבול זה, הרי אני גובה כל חוב שיש לי עד היום אצל כל אדם כל זמן שארצה&quot;.תקנת הלל היתה, שבאמצעות הפרוזבול יועבר חוב הלווה לבית הדין {{מקור|(שעליהם לא חל איסור תביעת חוב בשביעית, שכל האיסור הוא דווקא בן אדם לחברו)}}, ובית הדין יחשב כתובע, והמלווה כשלוחם, ובתבוע המלווה את חובו לא עבר על איסור &quot;לא יגוש את רעהו&quot;, כי לא הוא ה&quot;נוגש&quot; את חברו.בעקבות תקנת הלל, יכול כל אדם להלוות את כספו בלא חשש שחובו ישמט, וגם העניים ימצאו מי שילווה להם&lt;ref&gt; בגמרא (גיטין לו, א) שואלים: איך תיקן הלל תקנה נגד דין התורה? ומשיב אביי: בשביעית בזמן הזה ורבי היא... - כלומר שלדעת רבי אין שמיטת כספים נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג, שיש בו שמיטת קרקע (בדומה לשמיטת כספים בשביעית), שהשדות חוזרות בו לבעליהן, אבל בזמן שאין היובל נוהג, אין שמיטת כספים נוהגת; וחכמים תיקנו, שתהא שמיטת כספים נוהגת אף בזמן שאין היובל נוהג, כדי שלא תשתכח תורת שמיטת כספים מישראל, והואיל ואין שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה אלא מדברי סופרים, לפיכך היה כח ביד הלל לתקן פרוזבול להפקיע דין שמיטת כספים, כדי שלא יימנעו העם מלהלוות זה לזה. ברם, בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה - אין תקנת פרוזבול מועילה. וכן כותב הרמב&quot;ם: &quot;ואין פרוזבול מועיל אלא בשמיטת כספים בזמן הזה, שהיא מדברי סופרים. אבל שמיטה של תורה אין הפרוזבול מועיל בה&quot;.&lt;/ref&gt;.תיבת &quot;פרוזבול&quot; היא מילה מקוצרת מ&quot;פרוזבולוטי&quot;, ומורכבת משלוש תיבות: &quot;פרוז&quot; - תקנה, &quot;בולי&quot; - עשירים, &quot;בוטי&quot; - עניים. כלומר, שהתקנה היא לטובת העשירים, שלא יפסידו את ממונם על ידי השמטת ההלוואה בשביעית, וגם לטובת העניים, שימצאו מי שילווה להם.לדעת רוב הראשונים, תקנת הלל היא, שאין השמיטה משמטת כאשר המלווה אומר לבית הדין שהוא מוסר להם את כל החובות המגיעים לו, אף על פי שאינו מוסר את גופי שטרות החוב שבידו, והצהרה זו מועילה אפילו למילווה על פה. אך יש מן הראשונים שסובר, כי דווקא מסירת שטרות החוב לבית הדין היא היא הפרוזבול שהתקין הלל.נחלקו הראשונים, האם פרוזבול מועיל גם בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה, או דווקא בזמן הזה, ששמיטת כספים נוהגת מדרבנן בלבד.דין החוב כאשר המלווה לא כתב פרוזבול, שנוי במחלוקת ראשונים: יש אומרים, שהחוב אכן נשמט; ויש אומרים, שכל הלוואה בזמן הזה נחשבת כאילו ניתנה על תנאי &quot;שלא ישמטנו בשביעית&quot;, והלווה חייב להחזירה.תוקפו של פרוזבול מותנה בכך שללווה יש פיסת קרקע. בטעם הדבר נחלקו הראשונים: יש אומרים, לפי שאין רגילים להלוות למי שאין לו קרקע {{מקור|(מפני הסיכון שבדבר)}}, ובדבר שאינו שכיח אין חכמים עושים תקנה; ויש מבארים, שכשיש ללווה קרקע, נחשב החוב כאילו הוא גבוי בידי בית הדין, ואין בו משום &quot;לא יגוש&quot;.אם אין ללווה קרקע - יזכה המלווה ללווה קרקע כל שהיא לפני כתיבת הפרוזבול.כאמור, אין שיעור לקרקע הנחוצה לצורך כתיבת פרוזבול, ודי גם בעציץ נקוב, או בקרקע שניתנת בהשאלה, ואולם זכות ארבע אמות שיש לכל אדם מישראל {{מקור|(לצורך קבורה או כחלקו בארץ ישראל)}}, אינה מועילה לעניין פרוזבול.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==ראה גם==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*[[פרוזבול מוקדם]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*[[פרוזבול מאוחר]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-38385:rev-38387:php=table --> </table>

ויקיפיד מנוסה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C&diff=38385&oldid=prev 2010-07-07T13:07:55Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:07, 7 ביולי 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:שמיטה]]</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-27729:rev-38385:php=table --> </table>

ויקיפיד מנוסה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C&diff=27729&oldid=prev 2009-03-16T17:23:18Z

<p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:23, 16 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרשאה שנותן המלווה לבית הדין לגביית כל חובותיו מן הלווים.נאמר בתורה: "וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה'". ומכאן, שעם תום שנת השמיטה, חייב המלווה לשמט את חובותיו, כלומר, להפסיק לתובעם מן הלווים. מלווה הממשיך לתבוע את הלוואותיו גם לאחר סיום השמיטה, עובר על איסור "לא יגוש את רעהו".כשראה הלל הזקן שנמנעו העם מלהלוות זה לזה כדי להשמר מנגישה לאחר תום שנת השמיטה, והיו עוברים על מה שכתוב בתורה "השמר פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עיניך באחיך האביון ולא תתן לו" - התקין פרוזבול, שהוא שטר שבו נרשם הנוסח: "... מעתה כיון שמסרתי לכם פרוזבול זה, הרי אני גובה כל חוב שיש לי עד היום אצל כל אדם כל זמן שארצה".תקנת הלל היתה, שבאמצעות הפרוזבול יועבר חוב הלווה לבית הדין {{מקור|שעליהם לא חל איסור תביעת חוב בשביעית, שכל האיסור הוא דווקא בן אדם לחברו}}, ובית הדין יחשב כתובע, והמלווה כשלוחם, ובתבוע המלווה את חובו לא עבר על איסור "לא יגוש את רעהו", כי לא הוא ה"נוגש" את חברו.בעקבות תקנת הלל, יכול כל אדם להלוות את כספו בלא חשש שחובו ישמט, וגם העניים ימצאו מי שילווה להם&lt;ref&gt; בגמרא (גיטין לו, א) שואלים: איך תיקן הלל תקנה נגד דין התורה? ומשיב אביי: בשביעית בזמן הזה ורבי היא... - כלומר שלדעת רבי אין שמיטת כספים נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג, שיש בו שמיטת קרקע (בדומה לשמיטת כספים בשביעית), שהשדות חוזרות בו לבעליהן, אבל בזמן שאין היובל נוהג, אין שמיטת כספים נוהגת; וחכמים תיקנו, שתהא שמיטת כספים נוהגת אף בזמן שאין היובל נוהג, כדי שלא תשתכח תורת שמיטת כספים מישראל, והואיל ואין שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה אלא מדברי סופרים, לפיכך היה כח ביד הלל לתקן פרוזבול להפקיע דין שמיטת כספים, כדי שלא יימנעו העם מלהלוות זה לזה. ברם, בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה - אין תקנת פרוזבול מועילה. וכן כותב הרמב"ם: "ואין פרוזבול מועיל אלא בשמיטת כספים בזמן הזה, שהיא מדברי סופרים. אבל שמיטה של תורה אין הפרוזבול מועיל בה".&lt;/ref&gt;.תיבת "פרוזבול" היא מילה מקוצרת מ"פרוזבולוטי", ומורכבת משלוש תיבות: "פרוז" - תקנה, "בולי" - עשירים, "בוטי" - עניים. כלומר, שהתקנה היא לטובת העשירים, שלא יפסידו את ממונם על ידי השמטת ההלוואה בשביעית, וגם לטובת העניים, שימצאו מי שילווה להם.לדעת רוב הראשונים, תקנת הלל היא, שאין השמיטה משמטת כאשר המלווה אומר לבית הדין שהוא מוסר להם את כל החובות המגיעים לו, אף על פי שאינו מוסר את גופי שטרות החוב שבידו, והצהרה זו מועילה אפילו למילווה על פה. אך יש מן הראשונים שסובר, כי דווקא מסירת שטרות החוב לבית הדין היא היא הפרוזבול שהתקין הלל.נחלקו הראשונים, האם פרוזבול מועיל גם בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה, או דווקא בזמן הזה, ששמיטת כספים נוהגת מדרבנן בלבד.דין החוב כאשר המלווה לא כתב פרוזבול, שנוי במחלוקת ראשונים: יש אומרים, שהחוב אכן נשמט; ויש אומרים, שכל הלוואה בזמן הזה נחשבת כאילו ניתנה על תנאי "שלא ישמטנו בשביעית", והלווה חייב להחזירה.תוקפו של פרוזבול מותנה בכך שללווה יש פיסת קרקע. בטעם הדבר נחלקו הראשונים: יש אומרים, לפי שאין רגילים להלוות למי שאין לו קרקע {{מקור|מפני הסיכון שבדבר}}, ובדבר שאינו שכיח אין חכמים עושים תקנה; ויש מבארים, שכשיש ללווה קרקע, נחשב החוב כאילו הוא גבוי בידי בית הדין, ואין בו משום "לא יגוש".אם אין ללווה קרקע - יזכה המלווה ללווה קרקע כל שהיא לפני כתיבת הפרוזבול.כאמור, אין שיעור לקרקע הנחוצה לצורך כתיבת פרוזבול, ודי גם בעציץ נקוב, או בקרקע שניתנת בהשאלה, ואולם זכות ארבע אמות שיש לכל אדם מישראל {{מקור|לצורך קבורה או כחלקו בארץ ישראל}}, אינה מועילה לעניין פרוזבול.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרשאה שנותן המלווה לבית הדין לגביית כל חובותיו מן הלווים.נאמר בתורה: "וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה'". ומכאן, שעם תום שנת השמיטה, חייב המלווה לשמט את חובותיו, כלומר, להפסיק לתובעם מן הלווים. מלווה הממשיך לתבוע את הלוואותיו גם לאחר סיום השמיטה, עובר על איסור "לא יגוש את רעהו".כשראה הלל הזקן שנמנעו העם מלהלוות זה לזה כדי להשמר מנגישה לאחר תום שנת השמיטה, והיו עוברים על מה שכתוב בתורה "השמר פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עיניך באחיך האביון ולא תתן לו" - התקין פרוזבול, שהוא שטר שבו נרשם הנוסח: "... מעתה כיון שמסרתי לכם פרוזבול זה, הרי אני גובה כל חוב שיש לי עד היום אצל כל אדם כל זמן שארצה".תקנת הלל היתה, שבאמצעות הפרוזבול יועבר חוב הלווה לבית הדין {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שעליהם לא חל איסור תביעת חוב בשביעית, שכל האיסור הוא דווקא בן אדם לחברו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, ובית הדין יחשב כתובע, והמלווה כשלוחם, ובתבוע המלווה את חובו לא עבר על איסור "לא יגוש את רעהו", כי לא הוא ה"נוגש" את חברו.בעקבות תקנת הלל, יכול כל אדם להלוות את כספו בלא חשש שחובו ישמט, וגם העניים ימצאו מי שילווה להם&lt;ref&gt; בגמרא (גיטין לו, א) שואלים: איך תיקן הלל תקנה נגד דין התורה? ומשיב אביי: בשביעית בזמן הזה ורבי היא... - כלומר שלדעת רבי אין שמיטת כספים נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג, שיש בו שמיטת קרקע (בדומה לשמיטת כספים בשביעית), שהשדות חוזרות בו לבעליהן, אבל בזמן שאין היובל נוהג, אין שמיטת כספים נוהגת; וחכמים תיקנו, שתהא שמיטת כספים נוהגת אף בזמן שאין היובל נוהג, כדי שלא תשתכח תורת שמיטת כספים מישראל, והואיל ואין שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה אלא מדברי סופרים, לפיכך היה כח ביד הלל לתקן פרוזבול להפקיע דין שמיטת כספים, כדי שלא יימנעו העם מלהלוות זה לזה. ברם, בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה - אין תקנת פרוזבול מועילה. וכן כותב הרמב"ם: "ואין פרוזבול מועיל אלא בשמיטת כספים בזמן הזה, שהיא מדברי סופרים. אבל שמיטה של תורה אין הפרוזבול מועיל בה".&lt;/ref&gt;.תיבת "פרוזבול" היא מילה מקוצרת מ"פרוזבולוטי", ומורכבת משלוש תיבות: "פרוז" - תקנה, "בולי" - עשירים, "בוטי" - עניים. כלומר, שהתקנה היא לטובת העשירים, שלא יפסידו את ממונם על ידי השמטת ההלוואה בשביעית, וגם לטובת העניים, שימצאו מי שילווה להם.לדעת רוב הראשונים, תקנת הלל היא, שאין השמיטה משמטת כאשר המלווה אומר לבית הדין שהוא מוסר להם את כל החובות המגיעים לו, אף על פי שאינו מוסר את גופי שטרות החוב שבידו, והצהרה זו מועילה אפילו למילווה על פה. אך יש מן הראשונים שסובר, כי דווקא מסירת שטרות החוב לבית הדין היא היא הפרוזבול שהתקין הלל.נחלקו הראשונים, האם פרוזבול מועיל גם בזמן ששמיטת כספים נוהגת מן התורה, או דווקא בזמן הזה, ששמיטת כספים נוהגת מדרבנן בלבד.דין החוב כאשר המלווה לא כתב פרוזבול, שנוי במחלוקת ראשונים: יש אומרים, שהחוב אכן נשמט; ויש אומרים, שכל הלוואה בזמן הזה נחשבת כאילו ניתנה על תנאי "שלא ישמטנו בשביעית", והלווה חייב להחזירה.תוקפו של פרוזבול מותנה בכך שללווה יש פיסת קרקע. בטעם הדבר נחלקו הראשונים: יש אומרים, לפי שאין רגילים להלוות למי שאין לו קרקע {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>מפני הסיכון שבדבר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, ובדבר שאינו שכיח אין חכמים עושים תקנה; ויש מבארים, שכשיש ללווה קרקע, נחשב החוב כאילו הוא גבוי בידי בית הדין, ואין בו משום "לא יגוש".אם אין ללווה קרקע - יזכה המלווה ללווה קרקע כל שהיא לפני כתיבת הפרוזבול.כאמור, אין שיעור לקרקע הנחוצה לצורך כתיבת פרוזבול, ודי גם בעציץ נקוב, או בקרקע שניתנת בהשאלה, ואולם זכות ארבע אמות שיש לכל אדם מישראל {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>לצורך קבורה או כחלקו בארץ ישראל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, אינה מועילה לעניין פרוזבול.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-24574:rev-27729:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot