פרוג'ה - היסטוריית גרסאות

טישיו ב־01:50, 6 ביולי 2012

2012-07-06T01:50:32Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:50, 6 ביולי 2012
שורה 52:		שורה 52:

	[[קטגוריה:יהדות איטליה]]		[[קטגוריה:יהדות איטליה]]
	~~[[קטגוריה:איטליה]]~~

דניאל ונטורה: /* יהודי העיר */

2009-07-08T14:59:45Z

יהודי העיר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:59, 8 ביולי 2009
שורה 35:		שורה 35:
	במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר העיר הייהת תחת שלטון [[הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית]] אב כנסיית סנט אנדריה ופורטה אנה סוסזנה (chiesa di Sant'Andrea a Porta Santa Susanna) , אנריקן ויצ'אנטי (Federico Vincenti) שיתוף פעולה עם [[המחתרת באסיזי]] במטרה להסתיר פליטים יהודים. הוא זכה על בתואר [[חסיד אומות העולם]] מ[[יד ושם]]. <ref>Israel Gutman, Bracha Rivlin e Liliana Picciotto, ''I giusti d'Italia: i non ebrei che salvarono gli ebrei, 1943-45'' (Mondadori: Milano 2006), pp.237-38.</ref>		במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר העיר הייהת תחת שלטון [[הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית]] אב כנסיית סנט אנדריה ופורטה אנה סוסזנה (chiesa di Sant'Andrea a Porta Santa Susanna) , אנריקן ויצ'אנטי (Federico Vincenti) שיתוף פעולה עם [[המחתרת באסיזי]] במטרה להסתיר פליטים יהודים. הוא זכה על בתואר [[חסיד אומות העולם]] מ[[יד ושם]]. <ref>Israel Gutman, Bracha Rivlin e Liliana Picciotto, ''I giusti d'Italia: i non ebrei che salvarono gli ebrei, 1943-45'' (Mondadori: Milano 2006), pp.237-38.</ref>

	בעיר פועל מרכז לתרבות עברית (Centro Culturale Ebraico di Perugia) בראשות פרופ' גוסטבו ריינבאך ( Gustavo Reichenbach ) ליד האוניברסיטה המקומית. ריינבאך הוא גם ראש הקהילה הקטנה בעיר, המונה, בין השאר חמישה ~~פרופסורים~~.		בעיר פועל מרכז לתרבות עברית (Centro Culturale Ebraico di Perugia) בראשות פרופ' גוסטבו ריינבאך ( Gustavo Reichenbach ) ליד האוניברסיטה המקומית. ריינבאך הוא גם ראש הקהילה הקטנה בעיר, המונה, בין השאר שני פרופסורים - עד לפני שנים בודדות - חמישה. הוא גם משמש בתפקיד סגן ראש העיר.

			למרות מספרם הנמוך שך היהודים בעיר, אולי 30, יש אירועים אנטישמיים שוליים כמו כתיבת כתובות נאצה נגד היהודים <ref>[http://www.unipg.it/giornale/file/gior306.pdf המקור]</ref>

	במרכז העיר קיימת ככר קטנה על-שם [[בית כנסת]] : Piazzetta della Sinagoga. הככר היא במרכז האזור היהודי של העיר. בו נמצא שריד משוער לבית כנסת.		במרכז העיר קיימת ככר קטנה על-שם [[בית כנסת]] : Piazzetta della Sinagoga. הככר היא במרכז האזור היהודי של העיר. בו נמצא שריד משוער לבית כנסת.

דניאל ונטורה ב־11:36, 8 ביולי 2009

2009-07-08T11:36:48Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:36, 8 ביולי 2009
שורה 38:		שורה 38:

	במרכז העיר קיימת ככר קטנה על-שם [[בית כנסת]] : Piazzetta della Sinagoga. הככר היא במרכז האזור היהודי של העיר. בו נמצא שריד משוער לבית כנסת.		במרכז העיר קיימת ככר קטנה על-שם [[בית כנסת]] : Piazzetta della Sinagoga. הככר היא במרכז האזור היהודי של העיר. בו נמצא שריד משוער לבית כנסת.



	==הגניזה של פרוג'יה==		==הגניזה של פרוג'יה==

	באוניברסיטת פרוג'יה, בספרית הרקטור (Biblioteca dei Dottorato), מצוי אוסף של כתבי-יד עבריים מימי הביניים. בליקוט המגילות בפרוג'יה, החל בשנת 1981 פרופ' [[יוסף ברוך סרמוניטה]] מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]]. המגילות התגלו בתוך כריכות של ספרים מתקופות מאוחרות יותר כאשר דפי הקלף שימשו לבניית הכריכות ספרים. עד כה נחשפו בארבעים ספרים דפים כפולים של מגילות קלף. בין השאר נמצאו דפים מהמקורות הבאים : ספרי התנ"ך, תלמוד בבלי וספרי הלכה. האוסף כונה בשם "הגניזה של פרוג'יה‏‏" <ref>‏]] [http://documentiebraici.unipg.it/doc/brochureENG.pdf אתר ובו מבוא ולקט של מגילות שנחשפו].‏</ref>		באוניברסיטת פרוג'יה, בספרית הרקטור (Biblioteca dei Dottorato), מצוי אוסף של כתבי-יד עבריים מימי הביניים. בליקוט המגילות בפרוג'יה, החל בשנת 1981 פרופ' [[יוסף ברוך סרמוניטה]] מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]]. המגילות התגלו בתוך כריכות של ספרים מתקופות מאוחרות יותר כאשר דפי הקלף שימשו לבניית הכריכות ספרים. עד כה נחשפו בארבעים ספרים דפים כפולים של מגילות קלף. בין השאר נמצאו דפים מהמקורות הבאים : ספרי התנ"ך, תלמוד בבלי וספרי הלכה. באופן מיוחד מעניין הלקט של דפים מספר [[ירמיהו]]. האוסף כונה בשם "הגניזה של פרוג'יה‏‏" <ref>‏]] [http://documentiebraici.unipg.it/doc/brochureENG.pdf אתר ובו מבוא ולקט של מגילות שנחשפו].‏</ref>

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

דניאל ונטורה: /* יהודי העיר */

2009-07-08T11:29:47Z

יהודי העיר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:29, 8 ביולי 2009
שורה 35:		שורה 35:
	במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר העיר הייהת תחת שלטון [[הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית]] אב כנסיית סנט אנדריה ופורטה אנה סוסזנה (chiesa di Sant'Andrea a Porta Santa Susanna) , אנריקן ויצ'אנטי (Federico Vincenti) שיתוף פעולה עם [[המחתרת באסיזי]] במטרה להסתיר פליטים יהודים. הוא זכה על בתואר [[חסיד אומות העולם]] מ[[יד ושם]]. <ref>Israel Gutman, Bracha Rivlin e Liliana Picciotto, ''I giusti d'Italia: i non ebrei che salvarono gli ebrei, 1943-45'' (Mondadori: Milano 2006), pp.237-38.</ref>		במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר העיר הייהת תחת שלטון [[הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית]] אב כנסיית סנט אנדריה ופורטה אנה סוסזנה (chiesa di Sant'Andrea a Porta Santa Susanna) , אנריקן ויצ'אנטי (Federico Vincenti) שיתוף פעולה עם [[המחתרת באסיזי]] במטרה להסתיר פליטים יהודים. הוא זכה על בתואר [[חסיד אומות העולם]] מ[[יד ושם]]. <ref>Israel Gutman, Bracha Rivlin e Liliana Picciotto, ''I giusti d'Italia: i non ebrei che salvarono gli ebrei, 1943-45'' (Mondadori: Milano 2006), pp.237-38.</ref>

	בעיר פועל מרכז לתרבות עברית (Centro Culturale Ebraico di Perugia) בראשות פרופ' גוסטבו ריינבאך ( Gustavo Reichenbach ) ליד האוניברסיטה המקומית. ריינבאך הוא גם ראש הקהילה הקטנה בעיר, המונה, בין השאר ~~שני~~ פרופסורים.		בעיר פועל מרכז לתרבות עברית (Centro Culturale Ebraico di Perugia) בראשות פרופ' גוסטבו ריינבאך ( Gustavo Reichenbach ) ליד האוניברסיטה המקומית. ריינבאך הוא גם ראש הקהילה הקטנה בעיר, המונה, בין השאר חמישה פרופסורים.

	במרכז העיר קיימת ככר קטנה על-שם [[בית כנסת]] : Piazzetta della Sinagoga.		במרכז העיר קיימת ככר קטנה על-שם [[בית כנסת]] : Piazzetta della Sinagoga. הככר היא במרכז האזור היהודי של העיר. בו נמצא שריד משוער לבית כנסת.



			==הגניזה של פרוג'יה==

	באוניברסיטת פרוג'יה, בספרית הרקטור (Biblioteca dei Dottorato), מצוי אוסף של כתבי-יד עבריים מימי הביניים. בליקוט המגילות בפרוג'יה, החל בשנת 1981 פרופ' [[יוסף ברוך סרמוניטה]] מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]]. המגילות התגלו בתוך כריכות של ספרים מתקופות מאוחרות יותר כאשר דפי הקלף שימשו לבניית הכריכות ספרים. עד כה נחשפו בארבעים ספרים דפים כפולים של מגילות קלף. בין השאר נמצאו דפים מהמקורות הבאים : ספרי התנ"ך, תלמוד בבלי וספרי הלכה. האוסף כונה בשם "הגניזה של פרוג'יה‏‏" <ref>‏]] [http://documentiebraici.unipg.it/doc/brochureENG.pdf אתר ובו מבוא ולקט של מגילות שנחשפו].‏</ref>		באוניברסיטת פרוג'יה, בספרית הרקטור (Biblioteca dei Dottorato), מצוי אוסף של כתבי-יד עבריים מימי הביניים. בליקוט המגילות בפרוג'יה, החל בשנת 1981 פרופ' [[יוסף ברוך סרמוניטה]] מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]]. המגילות התגלו בתוך כריכות של ספרים מתקופות מאוחרות יותר כאשר דפי הקלף שימשו לבניית הכריכות ספרים. עד כה נחשפו בארבעים ספרים דפים כפולים של מגילות קלף. בין השאר נמצאו דפים מהמקורות הבאים : ספרי התנ"ך, תלמוד בבלי וספרי הלכה. האוסף כונה בשם "הגניזה של פרוג'יה‏‏" <ref>‏]] [http://documentiebraici.unipg.it/doc/brochureENG.pdf אתר ובו מבוא ולקט של מגילות שנחשפו].‏</ref>

דניאל ונטורה: /* יהודי העיר */

2009-06-08T15:54:17Z

יהודי העיר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:54, 8 ביוני 2009
שורה 38:		שורה 38:

	במרכז העיר קיימת ככר קטנה על-שם [[בית כנסת]] : Piazzetta della Sinagoga.		במרכז העיר קיימת ככר קטנה על-שם [[בית כנסת]] : Piazzetta della Sinagoga.


			באוניברסיטת פרוג'יה, בספרית הרקטור (Biblioteca dei Dottorato), מצוי אוסף של כתבי-יד עבריים מימי הביניים. בליקוט המגילות בפרוג'יה, החל בשנת 1981 פרופ' [[יוסף ברוך סרמוניטה]] מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]]. המגילות התגלו בתוך כריכות של ספרים מתקופות מאוחרות יותר כאשר דפי הקלף שימשו לבניית הכריכות ספרים. עד כה נחשפו בארבעים ספרים דפים כפולים של מגילות קלף. בין השאר נמצאו דפים מהמקורות הבאים : ספרי התנ"ך, תלמוד בבלי וספרי הלכה. האוסף כונה בשם "הגניזה של פרוג'יה‏‏" <ref>‏]] [http://documentiebraici.unipg.it/doc/brochureENG.pdf אתר ובו מבוא ולקט של מגילות שנחשפו].‏</ref>

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	* בצלאל רות, '''תולדות היהודים ברומא''', הוצאת מסדה, תל אביב, 1962.		* בצלאל רות, '''תולדות היהודים ברומא''', הוצאת מסדה, תל אביב, 1962.

דניאל ונטורה: /* יהודי העיר */

2009-04-12T21:58:51Z

יהודי העיר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:58, 12 באפריל 2009
שורה 5:		שורה 5:
	העיר היא מרכז [[תרבות\|תרבותי]] ו[[כלכלה\|כלכלי]]. היא מוקד [[תייר\|תיירות]] ו[[סטודנט\|סטודנטים]]. בעיר מצויה אחת ה[[אוניברסיטה\|אוניברסיטאות]] העתיקות באיטליה אשר הוקמה בשנת 1308. בנוסף אליה קיימת גם [[אוניברסיטת פרוג'ה לסטודנטים זרים\|אוניברסיטת מיוחדת לתושבי חוץ]].		העיר היא מרכז [[תרבות\|תרבותי]] ו[[כלכלה\|כלכלי]]. היא מוקד [[תייר\|תיירות]] ו[[סטודנט\|סטודנטים]]. בעיר מצויה אחת ה[[אוניברסיטה\|אוניברסיטאות]] העתיקות באיטליה אשר הוקמה בשנת 1308. בנוסף אליה קיימת גם [[אוניברסיטת פרוג'ה לסטודנטים זרים\|אוניברסיטת מיוחדת לתושבי חוץ]].

	~~==יהודי העיר==~~

	==יהודי העיר==		==יהודי העיר==

דניאל ונטורה ב־21:58, 12 באפריל 2009

2009-04-12T21:58:32Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:58, 12 באפריל 2009
שורה 7:		שורה 7:
	==יהודי העיר==		==יהודי העיר==

	היהודים הראשונים ~~הוזמנו~~ לעיר במאה ה-13, ~~במטרה~~ בהזמנת שליטי המחוז במטרה לפתוח דלפקים למתן הלוואות ~~- לימים "בנקים"~~. המסמך הראשון המזכיר יהודים הוא משנת 1287. בשנת 1322 הגיעה לאומבריה קבוצה של יהודים מרומא. הם סבלו מהטרדות ~~אשר כללו~~ שריפה של ספרי ה[[תלמוד]] שלהם.		==יהודי העיר==
			היהודים הראשונים הגיעו לעיר במאה ה-13, בהזמנת שליטי המחוז, במטרה לפתוח דלפקים למתן הלוואות. המסמך הראשון המזכיר יהודים הוא משנת 1287. בשנת 1322 הגיעה לאומבריה קבוצה של יהודים מרומא. הם סבלו מהטרדות שכללו שריפה של ספרי ה[[תלמוד]] שלהם.

	בשנת 1422 התכנסה בפרוג'ה "ועדה השנים-עשר" של הקהילות היהודיות באיטליה במטרה למנוע תעמולה נגד היהודים שאורגנה על-ידי [[ג'ובני דה קפיסטרנו]], שכונה "השוט של היהודים", ששמו הטיל אימה על [[יהדות איטליה]]. הועדה החליטה להטיל מס על היהודים על מנת להשיג את ביטול הגזרות <ref name=EE>בצלאל רות '''תולדות היהודים באיטליה'''</ref>.		בשנת 1422 התכנסה בפרוג'ה "ועדה השנים-עשר" של הקהילות היהודיות באיטליה במטרה למנוע תעמולה נגד היהודים שאורגנה על-ידי [[ג'ובני דה קפיסטרנו]], שכונה "השוט של היהודים", ששמו הטיל אימה על [[יהדות איטליה]]. הועדה החליטה להטיל מס על היהודים על מנת להשיג את ביטול הגזרות <ref name=EE>בצלאל רות '''תולדות היהודים באיטליה'''</ref>.

	על [[בית הכנסת]] הראשון ידוע לנו משנת 1457. הוא היה בארמון בויה ~~ואקיה~~ (Vecchia), בבעלות משפחה של אציל איטלקי. מבנה זה ומבנה נוסף נרכשו על-ידי אלאונצ'יו ואנג'לו ג'ולימו Aleuccio e Angelo di Guglielmo ונמסרו חינם לשימוש הקהילה. לאחר פטירתם בית הכנסת עבר לבעלות הקהילה. בשנת 1489 , הבנקאי ונטורה דה-אברמו נטל שליטה על הבניין . עם מותו, בית הכנסת עבר לבעלות הקהילה ‏‏<ref>‏[http://www.itaspg.it/come%20vorrei/ebrei.htm - תולדות יהודי העיר - באיטלקית].‏</ref>		על [[בית הכנסת]] הראשון ידוע לנו משנת 1457. הוא היה בארמון בויה וקיה (Vecchia), בבעלות משפחה של אציל איטלקי. מבנה זה ומבנה נוסף נרכשו על-ידי אלאונצ'יו ואנג'לו ג'ולימו Aleuccio e Angelo di Guglielmo ונמסרו חינם לשימוש הקהילה. לאחר פטירתם בית הכנסת עבר לבעלות הקהילה. בשנת 1489 , הבנקאי ונטורה דה-אברמו נטל שליטה על הבניין . עם מותו, בית הכנסת עבר לבעלות הקהילה ‏‏<ref>‏[http://www.itaspg.it/come%20vorrei/ebrei.htm - תולדות יהודי העיר - באיטלקית].‏</ref>

	בשנת 1462 יזם הנזיר מיקלה דה-מילאנו חרם על פרוג'ה~~, העיר~~, בגלל ההסכם שהיה לה עם ~~הבנקאיים~~ היהודים להקמת מוסד להלוואות בעיר. הוא דרש כי יוקמו מוסדות [[נוצרים]] למתן הלוואות - Monti di Pieta - והם ימלאו את תפקידי הבנקים של היהודים. יוזמתו הצליחה במחוזות המרכז של איטליה, בין השאר בערי אומבריה:פרוג'ה, אסיזי ובעיר מחוז [[מארקה]] כמו [[אנקונה]] ועוד. היהודים כבר לא היו נחוצים לכלכלת הערים ובמקומות אחדים גורשו. וכך בשנת 1485 הנזיר, ברנארדינו דה פילטרה (Bernardino da Feltre), הביא לגירוש היהודים מפרוג'ה <ref name=EE/>.		בשנת 1462 יזם הנזיר מיקלה דה-מילאנו חרם על פרוג'ה, בגלל ההסכם שהיה לה עם הבנקאים היהודים להקמת מוסד להלוואות בעיר. הוא דרש כי יוקמו מוסדות [[נוצרים]] למתן הלוואות - Monti di Pieta - והם ימלאו את תפקידי הבנקים של היהודים. יוזמתו הצליחה במחוזות המרכז של איטליה, בין השאר בערי אומבריה: פרוג'ה, אסיזי ובעיר מחוז [[מארקה]] כמו [[אנקונה]] ועוד. היהודים כבר לא היו נחוצים לכלכלת הערים ובמקומות אחדים גורשו. וכך בשנת 1485 הנזיר, ברנארדינו דה פילטרה (Bernardino da Feltre), הביא לגירוש היהודים מפרוג'ה <ref name=EE/>.

	בראשית המאה ה-16 חזרו היהודים לעיר. וידוע על שני חברים יהודים שהיו באגודת הציירים בעיר<ref name=EE/>.		בראשית המאה ה-16 חזרו היהודים לעיר. וידוע על שני חברים יהודים שהיו באגודת הציירים בעיר<ref name=EE/>.

	בשנת 1569 גורשו היהודים מהמחוז כמו שנהגו ב[[מדינת האפיפיור]]. רובם עברו לשני ה[[גטו\|גטאות]] היחידים שבהם היהודים הורשו לגור ברומא ובאנקונה. בעקבות צעד זה הוחלו הגזרות על מרבית יהודי איטליה. אך בשנת 1590 חזרו היהודים לפרוג'ה ~~והקיצו~~ להם אזור למגורים. כן ניתנו ליהודים הרשאות לפתוח מחדש בנקים בעיר. <ref name=EE/>.		בשנת 1569 גורשו היהודים מהמחוז כמו שנהגו ב[[מדינת האפיפיור]]. רובם עברו לשני ה[[גטו\|גטאות]] היחידים שבהם היהודים הורשו לגור ברומא ובאנקונה. בעקבות צעד זה הוחלו הגזרות על מרבית יהודי איטליה. אך בשנת 1590 חזרו היהודים לפרוג'ה והקצו להם אזור למגורים. כן ניתנו ליהודים הרשאות לפתוח מחדש בנקים בעיר. <ref name=EE/>.

	על יהדות פרוג'ה אין כמעט מידע מתקופת ה[[אמנציפציה ליהודים]], הקמת [[איטליה]] ואפילו בעת החדשה~~. אם יש יהודים בעיר, הרי הם מהווים ציבור מאורגן~~. הקהילה היהודית ברומא מטפלת בבית הקברות היהודי המקומי.		על יהדות פרוג'ה אין כמעט מידע מתקופת ה[[אמנציפציה ליהודים]], הקמת [[איטליה]] ואפילו בעת החדשה. הקהילה היהודית ברומא מטפלת בבית הקברות היהודי המקומי.

	ידוע על קיום שריד יהודי ברחוב ליבי (Via Vibi) ‏‏<ref>‏Insula S. Pietro) - Da Corso Cavour a Via Podiani‏</ref> נמצא ארמון של משפחה היהודית, הנושאת שת שם הרחוב ושם יש גם כתובת המעידה על כך.		ידוע על קיום שריד יהודי ברחוב ליבי (Via Vibi) ‏‏<ref>‏Insula S. Pietro) - Da Corso Cavour a Via Podiani‏</ref> נמצא ארמון של משפחה היהודית, הנושאת שת שם הרחוב ושם יש גם כתובת המעידה על כך.

	[[בית קברות]] היהודי העתיק חדל לשרת את יהודי העיר כבר לפני מאה שנה. קיימים תעודות על כך שפעל מהמאה ה-14. משנת 1874 יהודי העיר נקברים בחלקה מיוחדת בבית הקברות העירוני. יש בו כ-150 קברים.		[[בית קברות]] היהודי העתיק חדל לשרת את יהודי העיר כבר לפני מאה שנה. קיימים תעודות על כך שפעל מהמאה ה-14. משנת 1874 יהודי העיר נקברים בחלקה מיוחדת בבית הקברות העירוני. יש בו כ-150 קברים.

			במאה ה-20 הגרעין של יהודי העיר היה משפחת דאססאו (Dessau), שהייתה ממוצא [[אשכנזי]]. אחד מבני המשפחה היה פרופ' ברנרדו דאססאו, אשר נולד בשנת 1863 באופנבך (Offenbach am Main) ומת בפרוג'ה בשנת 1949. אחד מחידושיו היה כתיבת [[מברק\|מבקרים]] בטכניקה חדשה בשנת 1907 בשפות ה[[איטלקית]] וה[[גרמנית]]. הוא עבד בשיתוף פעולה עם [[גוליילמו מרקוני]] זוכה [[פרס נובל לפיזיקה]] לשנת 1909, על תרומתו להתפתחות ה[[טלגרף\|טלגרפיה]] ה[[תקשורת אלחוטית\|אלחוטית]]. ‏‏<ref>‏[http://www.fisica.unipg.it/storifis.html המקור]‏</ref>. הוא עבד גם עם אוגוסטו ריג'י (Augusto Righi) מחלוצי ה[[אלקטרומגנטיות]] באיטליה.

			בשנת 1903 הוא נבחר כציר ל[[קונגרס הציוני]] ה-6 ב[[באזל]]. בביתו גם התקיימו התפילות של יהודי-העיר‏‏<ref>‏.[http://sites.huji.ac.il/cahjp/RP131%20Unna.pdf פרטים נוספים על המשפחה]‏</ref>
			אישיות אחרת ממשפחת דאססאו הייהת אמה גויטן דאססאו (Emma Goitein Dessau) שנולדה בשנת 1877 ב[[קארלסרוהה]] גרמניה. לאחר שלמדה ציור ב[[לונדון]] התיישבה עם בעלה באיטליה, תחילה ב[[בולוניה]] ולאחר מכן הגיע לפרוג'ה. היה הייתה הראשונה שלמדה באקדמיה לאומנות והתמחתה ב[[חיתוך עץ]]. ‏‏<ref>‏[http://www.unisi.it/ricerca/dip/let_mod/ebas/askenaziti/personaggi.html L’Università degli Studi di Siena] על יהודים מאשכנז‏</ref>.

			הרב מנחם עמנואל הרטום, בנו של הרב [[אליה שמואל הרטום]] היה רבה של העיר בשנים 1937-1938.

	במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר העיר הייהת תחת שלטון [[הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית]] אב כנסיית סנט אנדריה ופורטה אנה סוסזנה (chiesa di Sant'Andrea a Porta Santa Susanna) , אנריקן ויצ'אנטי (Federico Vincenti) שיתוף פעולה עם [[המחתרת באסיזי]] במטרה להסתיר פליטים יהודים. הוא זכה על בתואר [[חסיד אומות העולם]] מ[[יד ושם]]. <ref>Israel Gutman, Bracha Rivlin e Liliana Picciotto, ''I giusti d'Italia: i non ebrei che salvarono gli ebrei, 1943-45'' (Mondadori: Milano 2006), pp.237-38.</ref>		במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר העיר הייהת תחת שלטון [[הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית]] אב כנסיית סנט אנדריה ופורטה אנה סוסזנה (chiesa di Sant'Andrea a Porta Santa Susanna) , אנריקן ויצ'אנטי (Federico Vincenti) שיתוף פעולה עם [[המחתרת באסיזי]] במטרה להסתיר פליטים יהודים. הוא זכה על בתואר [[חסיד אומות העולם]] מ[[יד ושם]]. <ref>Israel Gutman, Bracha Rivlin e Liliana Picciotto, ''I giusti d'Italia: i non ebrei che salvarono gli ebrei, 1943-45'' (Mondadori: Milano 2006), pp.237-38.</ref>

			בעיר פועל מרכז לתרבות עברית (Centro Culturale Ebraico di Perugia) בראשות פרופ' גוסטבו ריינבאך ( Gustavo Reichenbach ) ליד האוניברסיטה המקומית. ריינבאך הוא גם ראש הקהילה הקטנה בעיר, המונה, בין השאר שני פרופסורים.

			במרכז העיר קיימת ככר קטנה על-שם [[בית כנסת]] : Piazzetta della Sinagoga.
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	* בצלאל רות, '''תולדות היהודים ברומא''', הוצאת מסדה, תל אביב, 1962.		* בצלאל רות, '''תולדות היהודים ברומא''', הוצאת מסדה, תל אביב, 1962.
שורה 34:		שורה 45:

	[[קטגוריה:יהדות איטליה]]		[[קטגוריה:יהדות איטליה]]
			[[קטגוריה:איטליה]]

דניאל ונטורה: יהודי פרוג'ה הועבר לפרוג'ה

2009-04-12T21:56:20Z

יהודי פרוג'ה הועבר לפרוג'ה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:56, 12 באפריל 2009
(אין הבדלים)

דניאל ונטורה: דף חדש: '''פרוג'ה''' (באיטלקית: '''Perugia''') היא בירתה של מחוז אומבריה שבמרכז איטליה ושל [[פרוג'ה (נ...

2009-04-06T13:18:11Z

דף חדש: '''פרוג'ה''' (באיטלקית: '''Perugia''') היא בירתה של מחוז אומבריה שבמרכז איטליה ושל [[פרוג'ה (נ...

דף חדש

'''פרוג'ה''' (ב[[איטלקית]]: '''Perugia''') היא [[עיר בירה|בירתה]] של [[מחוז]] [[אומבריה]] שבמרכז [[איטליה]] ושל [[פרוג'ה (נפה) |נפת פרוג'ה]], אשר במחוז אומבריה.

לעיר היסטוריה עשירה הבאה לידי ביטוי בשרידים [[ארכיאולוגיה|ארכאולוגיים]]. בעיר עומדות על תילן שתי חומות המקיפות אותה: חומה [[אטרוסקים|אטרוסקית]] הבנויה לאורך רחוב בהווה ‏‏<ref>‏Via delle Volta della Pace‏</ref> וחומה נוספת מ[[ימי הביניים]]. החומה אטרוסקית כוללת שער מקורי, מושלם, מהמאה ה-2 לפנה"ס . אמת המים עתיקה, עוברת בין מבני העיר. המרכז ההיסטורי של העיר כולל ארמונות, מבנים ורחובות, שנשארו ללא שינוי מאז ממאה ה-14.

העיר היא מרכז [[תרבות|תרבותי]] ו[[כלכלה|כלכלי]]. היא מוקד [[תייר|תיירות]] ו[[סטודנט|סטודנטים]]. בעיר מצויה אחת ה[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] העתיקות באיטליה אשר הוקמה בשנת 1308. בנוסף אליה קיימת גם [[אוניברסיטת פרוג'ה לסטודנטים זרים|אוניברסיטת מיוחדת לתושבי חוץ]].

==יהודי העיר==

היהודים הראשונים הוזמנו לעיר במאה ה-13, במטרה בהזמנת שליטי המחוז במטרה לפתוח דלפקים למתן הלוואות - לימים "בנקים". המסמך הראשון המזכיר יהודים הוא משנת 1287. בשנת 1322 הגיעה לאומבריה קבוצה של יהודים מרומא. הם סבלו מהטרדות אשר כללו שריפה של ספרי ה[[תלמוד]] שלהם.

בשנת 1422 התכנסה בפרוג'ה "ועדה השנים-עשר" של הקהילות היהודיות באיטליה במטרה למנוע תעמולה נגד היהודים שאורגנה על-ידי [[ג'ובני דה קפיסטרנו]], שכונה "השוט של היהודים", ששמו הטיל אימה על [[יהדות איטליה]]. הועדה החליטה להטיל מס על היהודים על מנת להשיג את ביטול הגזרות <ref name=EE>בצלאל רות '''תולדות היהודים באיטליה'''</ref>.

על [[בית הכנסת]] הראשון ידוע לנו משנת 1457. הוא היה בארמון בויה ואקיה (Vecchia), בבעלות משפחה של אציל איטלקי. מבנה זה ומבנה נוסף נרכשו על-ידי אלאונצ'יו ואנג'לו ג'ולימו Aleuccio e Angelo di Guglielmo ונמסרו חינם לשימוש הקהילה. לאחר פטירתם בית הכנסת עבר לבעלות הקהילה. בשנת 1489 , הבנקאי ונטורה דה-אברמו נטל שליטה על הבניין . עם מותו, בית הכנסת עבר לבעלות הקהילה ‏‏<ref>‏[http://www.itaspg.it/come%20vorrei/ebrei.htm - תולדות יהודי העיר - באיטלקית].‏</ref>

בשנת 1462 יזם הנזיר מיקלה דה-מילאנו חרם על פרוג'ה, העיר, בגלל ההסכם שהיה לה עם הבנקאיים היהודים להקמת מוסד להלוואות בעיר. הוא דרש כי יוקמו מוסדות [[נוצרים]] למתן הלוואות - Monti di Pieta - והם ימלאו את תפקידי הבנקים של היהודים. יוזמתו הצליחה במחוזות המרכז של איטליה, בין השאר בערי אומבריה:פרוג'ה, אסיזי ובעיר מחוז [[מארקה]] כמו [[אנקונה]] ועוד. היהודים כבר לא היו נחוצים לכלכלת הערים ובמקומות אחדים גורשו. וכך בשנת 1485 הנזיר, ברנארדינו דה פילטרה (Bernardino da Feltre), הביא לגירוש היהודים מפרוג'ה <ref name=EE/>.

בראשית המאה ה-16 חזרו היהודים לעיר. וידוע על שני חברים יהודים שהיו באגודת הציירים בעיר<ref name=EE/>.

בשנת 1569 גורשו היהודים מהמחוז כמו שנהגו ב[[מדינת האפיפיור]]. רובם עברו לשני ה[[גטו|גטאות]] היחידים שבהם היהודים הורשו לגור ברומא ובאנקונה. בעקבות צעד זה הוחלו הגזרות על מרבית יהודי איטליה. אך בשנת 1590 חזרו היהודים לפרוג'ה והקיצו להם אזור למגורים. כן ניתנו ליהודים הרשאות לפתוח מחדש בנקים בעיר. <ref name=EE/>.

על יהדות פרוג'ה אין כמעט מידע מתקופת ה[[אמנציפציה ליהודים]], הקמת [[איטליה]] ואפילו בעת החדשה. אם יש יהודים בעיר, הרי הם מהווים ציבור מאורגן. הקהילה היהודית ברומא מטפלת בבית הקברות היהודי המקומי.

ידוע על קיום שריד יהודי ברחוב ליבי (Via Vibi) ‏‏<ref>‏Insula S. Pietro) - Da Corso Cavour a Via Podiani‏</ref> נמצא ארמון של משפחה היהודית, הנושאת שת שם הרחוב ושם יש גם כתובת המעידה על כך.

[[בית קברות]] היהודי העתיק חדל לשרת את יהודי העיר כבר לפני מאה שנה. קיימים תעודות על כך שפעל מהמאה ה-14. משנת 1874 יהודי העיר נקברים בחלקה מיוחדת בבית הקברות העירוני. יש בו כ-150 קברים.

במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר העיר הייהת תחת שלטון [[הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית]] אב כנסיית סנט אנדריה ופורטה אנה סוסזנה (chiesa di Sant'Andrea a Porta Santa Susanna) , אנריקן ויצ'אנטי (Federico Vincenti) שיתוף פעולה עם [[המחתרת באסיזי]] במטרה להסתיר פליטים יהודים. הוא זכה על בתואר [[חסיד אומות העולם]] מ[[יד ושם]]. <ref>Israel Gutman, Bracha Rivlin e Liliana Picciotto, ''I giusti d'Italia: i non ebrei che salvarono gli ebrei, 1943-45'' (Mondadori: Milano 2006), pp.237-38.</ref>

==לקריאה נוספת==
* בצלאל רות, '''תולדות היהודים ברומא''', הוצאת מסדה, תל אביב, 1962.
<div style="direction: ltr;">
* Annie Sacerdoti,'''Guida All'Italia Ebraica''',Marietti, Casale Monferrato,1986
</div>

[[קטגוריה:יהדות איטליה]]