https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 2026-05-13T04:43:39Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=161458&oldid=prev 2024-11-17T19:20:53Z

<p><span class="autocomment">פירושים קדמונים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:20, 17 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;שפתי חכמים&#039;&#039;&#039;- החיבור הנודע ביותר על פירוש רש&quot;י, שחובר על ידי [[רבי שבתי בס]]. חיבור זה מסביר לרוב את הסיבה שהובילה את רש&quot;י להסביר כפי שהסביר, תוך הצגת הבעיה שועררה את רש&quot;י לכך. פעמים רבות פירושו מבוסס על הפירושים שקדמו לו.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;שפתי חכמים&#039;&#039;&#039;- החיבור הנודע ביותר על פירוש רש&quot;י, שחובר על ידי [[רבי שבתי בס]]. חיבור זה מסביר לרוב את הסיבה שהובילה את רש&quot;י להסביר כפי שהסביר, תוך הצגת הבעיה שועררה את רש&quot;י לכך. פעמים רבות פירושו מבוסס על הפירושים שקדמו לו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;גור אריה&#039;&#039;&#039;- פירוש רחב ומקיף מאת ה[[מהר&quot;ל מפראג]].  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;גור אריה&#039;&#039;&#039;- פירוש רחב ומקיף מאת ה[[מהר&quot;ל מפראג]].  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''ספר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היזכרון</del>'''- לרבי אברהם הלוי בקרט  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''ספר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הזיכרון</ins>'''- לרבי אברהם הלוי בקרט  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''משכיל לדוד'''- מאת [[רבי דוד פארדו]]  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''משכיל לדוד'''- מאת [[רבי דוד פארדו]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פירושים בני זמננו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פירושים בני זמננו===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;שי למורא&#039;&#039;&#039;- פירוש קליל ופשוט לרש&quot;י, מאת הרב שמואל הלוי ויינפלד.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;שי למורא&#039;&#039;&#039;- פירוש קליל ופשוט לרש&quot;י, מאת הרב שמואל הלוי ויינפלד.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-105584:rev-161458:php=table --> </table>

147.234.64.39 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=105584&oldid=prev 2017-08-14T11:20:48Z

<p><span class="autocomment">כתיבת הפירוש והדפסתו: </span> הגהת טעות הקלדה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:20, 14 באוגוסט 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כתיבת הפירוש והדפסתו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כתיבת הפירוש והדפסתו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר בחייו של רש"י פירושו הועתק בהעתקות רבות והופץ, וזכה לפופולריות רבה. דבר זה גרם לריבוי כתבי יד של פירושי רש"י שנמצאים בספריות שונות ברחבי העולם. פירושו גם זכה להדפסות רבות, כאמור. מרדכי ליב קצנלבוגן מונה במבוא לספר בראשית בסדרת '''תורת חיים''' את תולדות פירושי רש"י. לדעתו, פירוש התורה לרש"י הוא "הספר העברי הראשון שראה אור בדפוס  ברג'יו די קלבריה שבדרום איטליה". הספר הודפס בשנת רל"ב. בשנת תרמ"ב הודפס שנית בעיר בולוניה שבאיטליה, שם הודפס לראשונה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בצוד </del>לחומש. ר' אברהם ברלינר הוציא בשנת תרס"ה מהדורה של הפירוש. בשנת תשמ"ב הוציא הרב חיים דוב שעוועל מהדורה מדעית של פירוש רש"י עם מבוא והערות, בהוצאת [[מוסד הרב קוק]].  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר בחייו של רש"י פירושו הועתק בהעתקות רבות והופץ, וזכה לפופולריות רבה. דבר זה גרם לריבוי כתבי יד של פירושי רש"י שנמצאים בספריות שונות ברחבי העולם. פירושו גם זכה להדפסות רבות, כאמור. מרדכי ליב קצנלבוגן מונה במבוא לספר בראשית בסדרת '''תורת חיים''' את תולדות פירושי רש"י. לדעתו, פירוש התורה לרש"י הוא "הספר העברי הראשון שראה אור בדפוס  ברג'יו די קלבריה שבדרום איטליה". הספר הודפס בשנת רל"ב. בשנת תרמ"ב הודפס שנית בעיר בולוניה שבאיטליה, שם הודפס לראשונה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בצמוד </ins>לחומש. ר' אברהם ברלינר הוציא בשנת תרס"ה מהדורה של הפירוש. בשנת תשמ"ב הוציא הרב חיים דוב שעוועל מהדורה מדעית של פירוש רש"י עם מבוא והערות, בהוצאת [[מוסד הרב קוק]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו כן, פירוש רש"י הודפס בכל מהדורות החומשים, גם אלו שאינם "[[מקראות גדולות]]", בכל תפוצות ישראל</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו כן, פירוש רש"י הודפס בכל מהדורות החומשים, גם אלו שאינם "[[מקראות גדולות]]", בכל תפוצות ישראל. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חיבורים על פירושו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חיבורים על פירושו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פירושים קדמונים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פירושים קדמונים===</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-104122:rev-105584:php=table --> </table>

95.86.84.86 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=104122&oldid=prev 2016-12-12T16:07:29Z

<p><span class="autocomment">מקורותיו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:07, 12 בדצמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, לעיתים קרובות רש&quot;י עוסק בדקדוק ובפילולוגיה של התנ&quot;ך.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, לעיתים קרובות רש&quot;י עוסק בדקדוק ובפילולוגיה של התנ&quot;ך.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורותיו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורותיו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רש"י שאב את פירושו ממקורות רבים. מלבד דרך הפשט המקורית שלו, בפירושיו מתבסס רבות על דברי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגרמא </del>ב[[תלמוד בבלי|בבלי]] וב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], ועל המדרשים [[מדרש רבה|רבה]], [[מדרש תנחומא|תנחומא]], [[סדר עולם רבה]], [[ספרי]], [[ספרא]], [[מכילתא]], [[פרקי דרבי אליעזר]] ועוד. כמו כן, במקומות רבים הוא מציין שפירושו מתבסס על [[תרגום אונקלוס]] (על התורה) ו[[תרגום יונתן בן עוזיאל]] (על הנ"ך). גם מפירושי הראשונים שלנפיו מרבה רש"י להביא, בייחוד ממחברתו של רבי [[מנחם בן סרוק]] ומפירושו של [[רבי משה הדרשן]], וכן מליקוטיו של רבי שמעון הדרשן ב[[ילקוט שמעוני]].  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רש"י שאב את פירושו ממקורות רבים. מלבד דרך הפשט המקורית שלו, בפירושיו מתבסס רבות על דברי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגמרא </ins>ב[[תלמוד בבלי|בבלי]] וב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], ועל המדרשים [[מדרש רבה|רבה]], [[מדרש תנחומא|תנחומא]], [[סדר עולם רבה]], [[ספרי]], [[ספרא]], [[מכילתא]], [[פרקי דרבי אליעזר]] ועוד. כמו כן, במקומות רבים הוא מציין שפירושו מתבסס על [[תרגום אונקלוס]] (על התורה) ו[[תרגום יונתן בן עוזיאל]] (על הנ"ך). גם מפירושי הראשונים שלנפיו מרבה רש"י להביא, בייחוד ממחברתו של רבי [[מנחם בן סרוק]] ומפירושו של [[רבי משה הדרשן]], וכן מליקוטיו של רבי שמעון הדרשן ב[[ילקוט שמעוני]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כתיבת הפירוש והדפסתו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כתיבת הפירוש והדפסתו==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-86912:rev-104122:php=table --> </table>

גלעד מנחם https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=86912&oldid=prev 2014-01-01T09:29:19Z

<p><span class="autocomment">פירושים בני זמננו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:29, 1 בינואר 2014</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פירושים בני זמננו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פירושים בני זמננו===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;שי למורא&#039;&#039;&#039;- פירוש קליל ופשוט לרש&quot;י, מאת הרב שמואל הלוי ויינפלד.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;שי למורא&#039;&#039;&#039;- פירוש קליל ופשוט לרש&quot;י, מאת הרב שמואל הלוי ויינפלד.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשפוטו </del>של רש"י'''- פירוש מקיף ורחב מאת הרב שמואל פנחס גלברד, הכולל חמישה כרכים.  בספרו מובא פירוט המאפשר לקורא להבין את פירוש רש"י. הוא מביא את המקורות עליהם התבסס רש"י, משווה בין דבריו במקומות שונים, משווה בין דבריו לפרשנים אחרים, כאשר זו מסייעת להבין את דברי רש"י, מביא פירושים קדומים לרש"י כאשר רש"י אינו מובן דיו, ומסביר מדוע רש"י הביא את דברי חז"ל ולא מסתפק בפשט.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפשוטו </ins>של רש"י'''- פירוש מקיף ורחב מאת הרב שמואל פנחס גלברד, הכולל חמישה כרכים.  בספרו מובא פירוט המאפשר לקורא להבין את פירוש רש"י. הוא מביא את המקורות עליהם התבסס רש"י, משווה בין דבריו במקומות שונים, משווה בין דבריו לפרשנים אחרים, כאשר זו מסייעת להבין את דברי רש"י, מביא פירושים קדומים לרש"י כאשר רש"י אינו מובן דיו, ומסביר מדוע רש"י הביא את דברי חז"ל ולא מסתפק בפשט.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הערות ומראי מקומות מאת הרב חיים דב שעוועל במהדורת &#039;&#039;&#039;רש&quot;י- פירושי התורה&#039;&#039;&#039; שההדיר, בהוצאת [[מוסד הרב קוק]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הערות ומראי מקומות מאת הרב חיים דב שעוועל במהדורת &#039;&#039;&#039;רש&quot;י- פירושי התורה&#039;&#039;&#039; שההדיר, בהוצאת [[מוסד הרב קוק]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-86911:rev-86912:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=86911&oldid=prev 2014-01-01T09:29:01Z

<p><span class="autocomment">חיבורים על פירושו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:29, 1 בינואר 2014</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, פירוש רש&quot;י הודפס בכל מהדורות החומשים, גם אלו שאינם &quot;[[מקראות גדולות]]&quot;, בכל תפוצות ישראל.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, פירוש רש&quot;י הודפס בכל מהדורות החומשים, גם אלו שאינם &quot;[[מקראות גדולות]]&quot;, בכל תפוצות ישראל.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חיבורים על פירושו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חיבורים על פירושו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פירושים קדמונים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פירושים קדמונים===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשל חשיבותו ומרכזיותו של פירוש רש&quot;י על התורה, חכמי ישראל לאורך הדורות כתבו פירושים וחיבורים המאירים, מסבירים ומרחיבים את דבריו, ומצויים כיום מעל למאה חיבורים על פירוש רש&quot;י.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשל חשיבותו ומרכזיותו של פירוש רש&quot;י על התורה, חכמי ישראל לאורך הדורות כתבו פירושים וחיבורים המאירים, מסבירים ומרחיבים את דבריו, ומצויים כיום מעל למאה חיבורים על פירוש רש&quot;י.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;רא&quot;ם&#039;&#039;&#039;- פירושו של [[רבי אליהו מזרחי]] הינו כפי הנראה הפירוש הראשון שנכתב על פירוש רש&quot;י.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;רא&quot;ם&#039;&#039;&#039;- פירושו של [[רבי אליהו מזרחי]] הינו כפי הנראה הפירוש הראשון שנכתב על פירוש רש&quot;י.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;שי למורא&#039;&#039;&#039;- פירוש קליל ופשוט לרש&quot;י, מאת הרב שמואל הלוי ויינפלד.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;שי למורא&#039;&#039;&#039;- פירוש קליל ופשוט לרש&quot;י, מאת הרב שמואל הלוי ויינפלד.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;לשפוטו של רש&quot;י&#039;&#039;&#039;- פירוש מקיף ורחב מאת הרב שמואל פנחס גלברד, הכולל חמישה כרכים.  בספרו מובא פירוט המאפשר לקורא להבין את פירוש רש&quot;י. הוא מביא את המקורות עליהם התבסס רש&quot;י, משווה בין דבריו במקומות שונים, משווה בין דבריו לפרשנים אחרים, כאשר זו מסייעת להבין את דברי רש&quot;י, מביא פירושים קדומים לרש&quot;י כאשר רש&quot;י אינו מובן דיו, ומסביר מדוע רש&quot;י הביא את דברי חז&quot;ל ולא מסתפק בפשט.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;לשפוטו של רש&quot;י&#039;&#039;&#039;- פירוש מקיף ורחב מאת הרב שמואל פנחס גלברד, הכולל חמישה כרכים.  בספרו מובא פירוט המאפשר לקורא להבין את פירוש רש&quot;י. הוא מביא את המקורות עליהם התבסס רש&quot;י, משווה בין דבריו במקומות שונים, משווה בין דבריו לפרשנים אחרים, כאשר זו מסייעת להבין את דברי רש&quot;י, מביא פירושים קדומים לרש&quot;י כאשר רש&quot;י אינו מובן דיו, ומסביר מדוע רש&quot;י הביא את דברי חז&quot;ל ולא מסתפק בפשט.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הערות ומראי מקומות מאת הרב חיים דב שעוועל במהדורת '''רש"י- פירושי התורה''' שההדיר, בהוצאת [[מוסד הרב קוק]].  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הערות ומראי מקומות מאת הרב חיים דב שעוועל במהדורת '''רש"י- פירושי התורה''' שההדיר, בהוצאת [[מוסד הרב קוק]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מחיקות בפירוש רש&quot;י==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מחיקות בפירוש רש&quot;י==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-86905:rev-86911:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=86905&oldid=prev 2014-01-01T09:03:09Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:03, 1 בינואר 2014</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/parshanut/rashi.htm פירוש רש&quot;י על התורה] - אתר &#039;דעת&#039;  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/parshanut/rashi.htm פירוש רש&quot;י על התורה] - אתר &#039;דעת&#039;  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 ]ירוש רש&quot;י על המקרא]- ויקיטקסט  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 ]ירוש רש&quot;י על המקרא]- ויקיטקסט  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פירושי המקרא]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פירושי המקרא]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:רש&quot;י]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:רש&quot;י]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:כתבי ראשונים]]</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-86707:rev-86905:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=86707&oldid=prev 2013-12-14T21:05:08Z

<p></p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&amp;diff=86707&amp;oldid=86704">הצגת שינויים</a>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=86704&oldid=prev 2013-12-14T20:35:12Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:35, 14 בדצמבר 2013</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{בעבודה|[[משתמש:אריאל ביגל נ&amp;#34;י|אריאל ביגל נ&amp;#34;י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ&amp;#34;י|שיחה]]) 20:34, 14 בדצמבר 2013 (IST)}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{בעבודה|[[משתמש:אריאל ביגל נ&amp;#34;י|אריאל ביגל נ&amp;#34;י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ&amp;#34;י|שיחה]]) 20:34, 14 בדצמבר 2013 (IST)}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==המקורות==</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירושו של '''</ins>[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[רבי שלמה יצחקי]</ins>]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>רש"י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''') על המקרא נחשב לפירוש הבסיסי ביותר </ins>על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התנ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ך</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/rashi/worksH.html אתר בית הספרים הלאומי</del>] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כותב: "פירושו לתורה המבוסס כדבריו על הפשט ועל הדרש. בפועל רובו הגדול מדברי חז"ל, ורק מיעוטו </del>(<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדי רבע) הינו פירוש מקורי. בפירושו לנ"ך גדול יותר חלקו המקורי. פירושו לתורה זכה  לתהודה רבה במחקר, הן מצד התוכן, הלשון והנוסח. מסתבר שנוסח פירוש </del>רש"י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לתורה בכתב-יד המצוי בספריית האוניברסיטה בלייפציג 1 שנעתק קרוב לודאי במחצית הראשונה של המאה הי"ג מבוסס </del>על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העותק של ר' שמעיה תלמיד רש</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י, והוא מצטיין בנוסחאותיו המשובחות</del>.  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניסיון ראשון לרדת לשורשי הנוסח המקורי או הקרוב למקורי נעשה על-ידי החוקר הנודע אברהם ברלינר במהדורת הפירוש לתורה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברלין תרכ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המבוססת </del>על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמה כתבי-יד חשובים ומהדורות דפוס קדומות</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתוספת מראי מקום למקורותיו של </del>רש"י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והערות נוספות</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועדיין לא שלמה המלאכה</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==חשיבותו ומרכזיותו==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש רש"י זכה לחשיבות מיוחדת ובולטת</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יותר משאר מפרשי התנ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ך</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובייחוד פירושו </ins>על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[חמישה חומשי תורה]]. חשיבות זו באה לידי ביטוי, למשל</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בכך שהובא ב[[שולחן ערוך]] {{מקור|שולחן ערוך אורח חיים רפה$או"ח רפה|כן}} שאפשר ללמוד במסגרת [[שניים מקרא ואחד תרגום]] את פירוש </ins>רש"י <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במקום [[תרגום אונקלוס]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומוסיף: "וירא שמיים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י"</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש התלמוד הבבלי נכתב</del>:"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גולת הכותרת במפעלו הפרשני </del>של רש"י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא פירושו המקיף לתלמוד הבבלי</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעליו נסמכים רבים וגדולים ממפרשי תלמוד זה שבכל הדורות. לא נכתב פירוש שישווה לזה </del>של רש"י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא ברמתו ולא בהשפעתו </del>על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העיון והלימוד לדורות. פירושו הועתק </del>על<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-</del>ידי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תלמידים והגיע אלינו בגרסאות שונות הנובעות מהגהות והשלמות של </del>רש"י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עצמו שהופצו בקרב תלמידיו</del>. "</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חשיבותו באה לידי ביטוי בכך שכמעט בכל החומשים הודפס פירוש רש"י. גם ריבוי החיבורים שנתחברו </ins>על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירושו מעיד על החשיבות הרבה שמיוחסת לפירוש זה. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==דרכו==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רש"י נחשב לאחד מגדולי פרשני הפשט, אך גם לא ממעט להביא מפירושי חז"ל בגמרא ובמדרשים. הוא מנסח את דרכו</ins>: "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש מדרשי אגדה רבים, וכבר סדרום רבותינו על מכונם ב[[מדרש רבה|בראשית רבה]] ובשאר מדרשות, ואני לא באתי אלא לפשוטו </ins>של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו" {{מקור|</ins>רש"י <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בראשית ג ח|כן}}. כלומר</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מטרתו </ins>של רש"י <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איננה להביא את המדרשים הרבים שנדרשו </ins>על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפסוקים, אלא לפרש את פשטי המקראות, אך כאשר ישנו קושי בפשט המתורץ </ins>על ידי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דברי חז"ל, </ins>רש"י <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יצטט מדבריהם</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעיתים, רש</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י מפרש את הפשט, ולאחר מכן מביא את המדרש. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העלאה בכתובים</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו כן, לעיתים קרובות רש"י עוסק בדקדוק ובפילולוגיה של התנ"ך. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקורותיו==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רש"י שאב את פירושו ממקורות רבים. מלבד דרך הפשט המקורית שלו, בפירושיו מתבסס רבות על דברי הגרמא ב[[תלמוד בבלי|בבלי]] וב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], ועל המדרשים [[מדרש רבה|רבה]], [[מדרש תנחומא|תנחומא]], [[סדר עולם רבה]], [[ספרי]], [[ספרא]], [[מכילתא]], [[פרקי דרבי אליעזר]] ועוד. כמו כן, במקומות רבים הוא מציין שפירושו מתבסס על [[תרגום אונקלוס]] (על התורה) ו[[תרגום יונתן בן עוזיאל]] (על הנ"ך). גם מפירושי הראשונים שלנפיו מרבה רש"י להביא, בייחוד מחיבורי [[מנחם בן סרוק]] ו[[רבי משה הדרשן]]. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==כתיבת הפירוש והדפסתו</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מרדכי ליב קצנלבוגן מונה במבוא לספר בראשית בסדר &#039;&#039;&#039;תורת חיים&#039;&#039;&#039; את תולדות פירושי רש&quot;י. לדעתו, פירוש התורה לרש&quot;י הוא &quot;הספר העברי הראשון שראה אור בדפוס  ברג&#039;יו די קלבריה שבדרום איטליה&quot; - מרכז יהודי חשוב עד לגרוש ספרד בשנת 1492. הספר הודפס בשנת ה&#039;רל&quot;ב (1474).  נשאר ממנו עותק אחד המצוי בספרית אוניברסיטת פארמה שבמרכז איטליה.  מהדורה זו כוללת את הפירוש עצמו ללא החומש.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מרדכי ליב קצנלבוגן מונה במבוא לספר בראשית בסדר &#039;&#039;&#039;תורת חיים&#039;&#039;&#039; את תולדות פירושי רש&quot;י. לדעתו, פירוש התורה לרש&quot;י הוא &quot;הספר העברי הראשון שראה אור בדפוס  ברג&#039;יו די קלבריה שבדרום איטליה&quot; - מרכז יהודי חשוב עד לגרוש ספרד בשנת 1492. הספר הודפס בשנת ה&#039;רל&quot;ב (1474).  נשאר ממנו עותק אחד המצוי בספרית אוניברסיטת פארמה שבמרכז איטליה.  מהדורה זו כוללת את הפירוש עצמו ללא החומש.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנחם כהן מאוניברסיטת בר-אילן כתב מבוא למהדורת &#039;&#039;&#039;מקראות גדולות - הכתר&#039;&#039;&#039; לספר בראשית וכך הוא מתיחס למקורות פירוש רש&quot;י. עובדת היותו הפירוש הנפוץ ביותר גרם לכך ש&quot;כמות גדולה יחסית של כתבי יד שרדו מפירוש זה&quot;. נוצר מיגוון רחב  של שינויי גירסאות עליהם. קיימת השערה לפיה רש&quot;י ובית מדרשו הספיקו להגיה את הפירוש המקורי. הוא מציין את רשימת כתבי היד אשר הוא הסתמך עליהם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנחם כהן מאוניברסיטת בר-אילן כתב מבוא למהדורת &#039;&#039;&#039;מקראות גדולות - הכתר&#039;&#039;&#039; לספר בראשית וכך הוא מתיחס למקורות פירוש רש&quot;י. עובדת היותו הפירוש הנפוץ ביותר גרם לכך ש&quot;כמות גדולה יחסית של כתבי יד שרדו מפירוש זה&quot;. נוצר מיגוון רחב  של שינויי גירסאות עליהם. קיימת השערה לפיה רש&quot;י ובית מדרשו הספיקו להגיה את הפירוש המקורי. הוא מציין את רשימת כתבי היד אשר הוא הסתמך עליהם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==חיבורים על פירושו==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לפשוטו של רש"י==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשל חשיבותו ומרכזיותו של פירוש רש"י על התורה, חכמי ישראל לאורך הדורות כתבו פירושים וחיבורים המאירים, מסבירים ומרחיבים את דבריו, ומצויים כיום מעל למאה חיבורים על פירוש רש"י. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''שפתי חכמים'''- החיבור הנודע ביותר על פירוש רש"י, שחובר על ידי [[רבי שבתי בס]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* אחד הפירושים הידועים והמםורסמים הינו הספר "'''גור אריה'''" שכתב ה[[מהר"ל מפראג]]. חיבור </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===שפתי חכמים===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===רא"ם===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>==לפשוטו של רש"י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שמואל פנחס גלברד מפתח תקווה פירסם חמישה ספרים תחת הכותרת &quot;לפשוטו של רש&quot;י&quot;. בספרו מובא פירוט המאפשר לקורא להבין את פירוש רש&quot;י. הדרך שבא הוא הולך היא כדלקמן:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שמואל פנחס גלברד מפתח תקווה פירסם חמישה ספרים תחת הכותרת &quot;לפשוטו של רש&quot;י&quot;. בספרו מובא פירוט המאפשר לקורא להבין את פירוש רש&quot;י. הדרך שבא הוא הולך היא כדלקמן:</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-86690:rev-86704:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=86690&oldid=prev 2013-12-14T18:38:49Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:38, 14 בדצמבר 2013</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 61:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* נתן אברהם מתנות - פירשו רבותינו: &quot;שם טומאה מסר להם&quot;.{{מקור|(כ&quot;ה,ו&#039;)}}  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* נתן אברהם מתנות - פירשו רבותינו: &quot;שם טומאה מסר להם&quot;.{{מקור|(כ&quot;ה,ו&#039;)}}  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*  ואגידה לכם - &quot;בקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה ממנו והתחיל אומר דברים אחרים&quot;. {{מקור|(מ&quot;א,א&#039;)}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*  ואגידה לכם - &quot;בקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה ממנו והתחיל אומר דברים אחרים&quot;. {{מקור|(מ&quot;א,א&#039;)}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:פירושי המקרא]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:רש"י]]</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-86686:rev-86690:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=86686&oldid=prev 2013-12-14T18:34:26Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בעבודה|~~~~}} ==המקורות== [http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/rashi/worksH.html אתר בית הספרים הלאומי] כותב: &quot;פירושו לת...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{בעבודה|[[משתמש:אריאל ביגל נ&amp;#34;י|אריאל ביגל נ&amp;#34;י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ&amp;#34;י|שיחה]]) 20:34, 14 בדצמבר 2013 (IST)}}<br /> <br /> ==המקורות==<br /> [http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/rashi/worksH.html אתר בית הספרים הלאומי] כותב: &quot;פירושו לתורה המבוסס כדבריו על הפשט ועל הדרש. בפועל רובו הגדול מדברי חז&quot;ל, ורק מיעוטו (כדי רבע) הינו פירוש מקורי. בפירושו לנ&quot;ך גדול יותר חלקו המקורי. פירושו לתורה זכה לתהודה רבה במחקר, הן מצד התוכן, הלשון והנוסח. מסתבר שנוסח פירוש רש&quot;י לתורה בכתב-יד המצוי בספריית האוניברסיטה בלייפציג 1 שנעתק קרוב לודאי במחצית הראשונה של המאה הי&quot;ג מבוסס על העותק של ר&#039; שמעיה תלמיד רש&quot;י, והוא מצטיין בנוסחאותיו המשובחות. <br /> <br /> ניסיון ראשון לרדת לשורשי הנוסח המקורי או הקרוב למקורי נעשה על-ידי החוקר הנודע אברהם ברלינר במהדורת הפירוש לתורה, ברלין תרכ&quot;ז, המבוססת על כמה כתבי-יד חשובים ומהדורות דפוס קדומות, בתוספת מראי מקום למקורותיו של רש&quot;י והערות נוספות, ועדיין לא שלמה המלאכה.&quot;<br /> <br /> על פירוש התלמוד הבבלי נכתב:&quot;גולת הכותרת במפעלו הפרשני של רש&quot;י היא פירושו המקיף לתלמוד הבבלי, שעליו נסמכים רבים וגדולים ממפרשי תלמוד זה שבכל הדורות. לא נכתב פירוש שישווה לזה של רש&quot;י לא ברמתו ולא בהשפעתו על העיון והלימוד לדורות. פירושו הועתק על-ידי תלמידים והגיע אלינו בגרסאות שונות הנובעות מהגהות והשלמות של רש&quot;י עצמו שהופצו בקרב תלמידיו. &quot;<br /> <br /> ==העלאה בכתובים==<br /> <br /> מרדכי ליב קצנלבוגן מונה במבוא לספר בראשית בסדר &#039;&#039;&#039;תורת חיים&#039;&#039;&#039; את תולדות פירושי רש&quot;י. לדעתו, פירוש התורה לרש&quot;י הוא &quot;הספר העברי הראשון שראה אור בדפוס ברג&#039;יו די קלבריה שבדרום איטליה&quot; - מרכז יהודי חשוב עד לגרוש ספרד בשנת 1492. הספר הודפס בשנת ה&#039;רל&quot;ב (1474). נשאר ממנו עותק אחד המצוי בספרית אוניברסיטת פארמה שבמרכז איטליה. מהדורה זו כוללת את הפירוש עצמו ללא החומש. <br /> <br /> בשנת ה&#039;תרמ&quot;ב (1481)בעיר [[בולוניה]] הפירוש הורפס לראשונה עם חומש. המהדורה עליה התבסס &quot;תורת חיים&quot; היא של הרב ח.ד שעוועל (ראו בקריאה נוספת להלן).<br /> <br /> מנחם כהן מאוניברסיטת בר-אילן כתב מבוא למהדורת &#039;&#039;&#039;מקראות גדולות - הכתר&#039;&#039;&#039; לספר בראשית וכך הוא מתיחס למקורות פירוש רש&quot;י. עובדת היותו הפירוש הנפוץ ביותר גרם לכך ש&quot;כמות גדולה יחסית של כתבי יד שרדו מפירוש זה&quot;. נוצר מיגוון רחב של שינויי גירסאות עליהם. קיימת השערה לפיה רש&quot;י ובית מדרשו הספיקו להגיה את הפירוש המקורי. הוא מציין את רשימת כתבי היד אשר הוא הסתמך עליהם.<br /> <br /> <br /> ==לפשוטו של רש&quot;י==<br /> <br /> שמואל פנחס גלברד מפתח תקווה פירסם חמישה ספרים תחת הכותרת &quot;לפשוטו של רש&quot;י&quot;. בספרו מובא פירוט המאפשר לקורא להבין את פירוש רש&quot;י. הדרך שבא הוא הולך היא כדלקמן:<br /> # הבאת הפירוש המקורי, אשר מבוסס ברובו על תרגום [[אונקלוס]] ו&quot;מדרש רבה&quot; ומיעוטו על ה[[תנחומא]], [[תנחומא ישן]], ה[[תלמוד בבלי]], ה[[תלמוד ירושלמי]], [[פרקי דרי אליעזר]] ועוד. רש&quot;י נעזר במקורות אלה ומשתמש רק בקיצורם. &#039;&#039;&#039;עיון במקור מאפשר הבנה מלאה יותר של פירושו&#039;&#039;&#039;.<br /> # כאשר רש&quot;י מפרש נושא מסויים במקומות שונים, לעיתים הוא מרחיב במקום אחד ומקצר במקום שני, השוואה בין המקומות מאפשרת הבנה טובה יותר של הפירוש.<br /> # השוואת פירוש רש&quot;י לפירוש של פרשן אחר, מאוחר יותר, מסייעת להבנת דבריו.<br /> # נעשה שימוש במפרשים לדברי רש&quot;י, כמו רבי אליהו מזרחי, באותם מקרים שנראה שהפירוש קשה לבני דורינו.<br /> # כאשר רש&quot;י מציג &quot;מדרש&quot;, הוא מסביר מדוע אין להסתפק ב&quot;פשט&quot;.<br /> <br /> גלברד נותן עדיפות למהדורה של פירוש רש&quot;י לר&#039; אברהם ברלינר, הוצאת קויפמאגן, תרס&quot;ה, מהדורה תנינא. הוא מציין כי במקום שהגירסה בדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י, שהופיע בשנת רל&quot;ה ברג&#039;יו קלבריה, שונה באופן משמעותי הוא ציין זאת.<br /> <br /> <br /> <br /> ==לדרכו של רש&quot;י==<br /> <br /> משה אליהו כתב על [http://www.tora.co.il/parasha/pninim_ltora/index.htm דרכו של רש&quot;י] ופרט את שיטתו כך:<br /> <br /> # פירוש רש&quot;י לתורה עיונים בשיטתו .<br /> ## בחירה במדרש אחד מרבים .<br /> ## עימות פשוטו של מקרא עם מדרשו .<br /> ## העברת מדרש ממקומו למקום אחר .<br /> ## קיצור המקורות .<br /> # הסבר דרכו של רש&quot;י בשימושו במדרשי חז&quot;ל .<br /> ## פשוטו של מקרא .<br /> ## האגדה המיישבת דבר המקרא על אופניו . <br /> ## דוגמאות ספר &lt;makor&gt;שמות פרק א&#039; פס&#039; ח-&lt;/makor&gt; כב .<br /> # דוגמאות בפירוש רש&quot;י בשימושו במדרשי חז&quot;ל - מספר בראשית ומספר שמות.<br /> <br /> הוא מצביע גם על הסיבות העיקריות לפופולאריות של פירוש רש&quot;י הן:<br /> # המזיגה המופלאה של פשט עם דרש, הלכה עם אגדה. <br /> # סגנון צח ובהיר, שאין בו ייתור ולא קיצור. <br /> # הבנתו של רש&quot;י ללבו של הקורא ולדרישותיו מן הפירוש.<br /> <br /> ==מחיקות בפירוש רש&quot;י==<br /> <br /> [[תמונה:Rhashi_mechicot.jpg|left|thumb|250px|ראו המחיקה בפס רחב]]<br /> <br /> בחמישה חומשי תורה שיצאו לאור בשנת 1749 ב[[אמסטרדם]] מופיעות מחיקות בדיו כהה שנעשו בידי אדם, במטרה לא לפגוע במאמיני הדת הנוצרית. להן דוגמאות אחדות מספר בראשית: (במרכאות הקטעים המחוקים)<br /> * המאורות הגדולים וגו&#039; - <br /> שווים נבראו, &quot;ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד&quot;:{{מקור|(, אי. ט&quot;ז)}}<br /> * התנינים - דגים גדולים שבים. &quot;ובדברי אגדה הוא: לויתן ובן זוגו שבראם זכר ונקבה והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא, שאם יפרו וירבו לא יתקיים העולם בפניהם:&quot; {{מקור|(שם, כ&quot;א)}}.<br /> * ואיש לא ידעה - &quot;שלא כדרכה, לפי שבנות הגויים היו משמרות מקום בתוליהן ומפקירות עצמן ממקום אחר, העיד על זו שנקיה מכל&quot;:{{מקור|( כ&quot;ד,י&quot;ג)}}<br /> * נתן אברהם מתנות - פירשו רבותינו: &quot;שם טומאה מסר להם&quot;.{{מקור|(כ&quot;ה,ו&#039;)}} <br /> * ואגידה לכם - &quot;בקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה ממנו והתחיל אומר דברים אחרים&quot;. {{מקור|(מ&quot;א,א&#039;)}}</div>

אריאל ביגל נ"י