פיוטי הושענות - היסטוריית גרסאות

Wikiboss ב־19:22, 10 באוקטובר 2022

2022-10-10T19:22:44Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:22, 10 באוקטובר 2022
שורה 1:		שורה 1:
			[[תמונה:Hoshanot.jpg\|שמאל\|ממוזער\|450px\|אמירת הושענות ב[[ישיבת בית אל]] במהלך [[חג הסוכות]]]]
	'''הושענות''' הם פיוטים הנאמרים בכל יום מימי חג ה[[סוכות]].		'''הושענות''' הם פיוטים הנאמרים בכל יום מימי חג ה[[סוכות]].
	~~[[תמונה:Hoshanot.jpg\|שמאל\|ממוזער\|450px\|אמירת הושענות ב[[ישיבת בית אל]] במהלך [[חג הסוכות]]]]~~
	==מקור המנהג==		==מקור המנהג==
	המקור העיקרי הוא ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], בהלכות לולב (פרק ז הלכה כ"ג):		המקור העיקרי הוא ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], בהלכות לולב (פרק ז הלכה כ"ג):

Wikiboss ב־19:18, 10 באוקטובר 2022

2022-10-10T19:18:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:18, 10 באוקטובר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	'''הושענות''' הם פיוטים הנאמרים בכל יום מימי חג ה[[סוכות]].		'''הושענות''' הם פיוטים הנאמרים בכל יום מימי חג ה[[סוכות]].
			[[תמונה:Hoshanot.jpg\|שמאל\|ממוזער\|450px\|אמירת הושענות ב[[ישיבת בית אל]] במהלך [[חג הסוכות]]]]
	==מקור המנהג==		==מקור המנהג==
	המקור העיקרי הוא ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], בהלכות לולב (פרק ז הלכה כ"ג):		המקור העיקרי הוא ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], בהלכות לולב (פרק ז הלכה כ"ג):

Wikiboss: /* אני והו הושיעה נא */

2021-09-13T13:51:18Z

אני והו הושיעה נא

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:51, 13 בספטמבר 2021
שורה 14:		שורה 14:
	===למנהג עדות המזרח===		===למנהג עדות המזרח===
	==אני והו הושיעה נא==		==אני והו הושיעה נא==
			{{ערך מורחב\|ערך=[[אני והו הושיעה נא]]}}
	לאחר אמירת ההושענות, פותחים במשפט "אני והו הושיעה נא". ה[[רמב"ם]] מסביר שאמירת אני והו מוסבת על הפסוק ב[[פרשת האזינו]] ששם נאמר "ראו עתה כי אני אני הוא.. אני אמית ואחיה מחצתי ואני אארפא ואיו מידי מציל"- פס' זה מראה את שליטתו המלאה של ה' בעולם. לפי פירוש זה באמירת אני והו הושיעה נא ה"אני" דווקא מתייחס לקב"ה הנמצא בפס' זה, וממילא יוצא שאנו פונים לה' ואומרים לו- אתה שנאמר עליך בפס' שאתה הוא המסובב את הכל אנא הושיעה נא.		לאחר אמירת ההושענות, פותחים במשפט "אני והו הושיעה נא". ה[[רמב"ם]] מסביר שאמירת אני והו מוסבת על הפסוק ב[[פרשת האזינו]] ששם נאמר "ראו עתה כי אני אני הוא.. אני אמית ואחיה מחצתי ואני אארפא ואיו מידי מציל"- פס' זה מראה את שליטתו המלאה של ה' בעולם. לפי פירוש זה באמירת אני והו הושיעה נא ה"אני" דווקא מתייחס לקב"ה הנמצא בפס' זה, וממילא יוצא שאנו פונים לה' ואומרים לו- אתה שנאמר עליך בפס' שאתה הוא המסובב את הכל אנא הושיעה נא.

Wikiboss: /* למנהג עדות המזרח */

2020-10-04T07:04:57Z

למנהג עדות המזרח

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:04, 4 באוקטובר 2020
שורה 13:		שורה 13:
	ב[[הושענא רבא]] אומרים הרבה פיוטי הושענות ופסוקים ומקיפים את הבימה שבע פעמים, ובסוף חובטים [[ערבה]] (המנהג המקובל לחבוט חמש ערבות, ויש נוהגים יותר) בקרקע ואומרים "קול מבשר, מבשר ואומר".		ב[[הושענא רבא]] אומרים הרבה פיוטי הושענות ופסוקים ומקיפים את הבימה שבע פעמים, ובסוף חובטים [[ערבה]] (המנהג המקובל לחבוט חמש ערבות, ויש נוהגים יותר) בקרקע ואומרים "קול מבשר, מבשר ואומר".
	===למנהג עדות המזרח===		===למנהג עדות המזרח===
			==אני והו הושיעה נא==
			לאחר אמירת ההושענות, פותחים במשפט "אני והו הושיעה נא". ה[[רמב"ם]] מסביר שאמירת אני והו מוסבת על הפסוק ב[[פרשת האזינו]] ששם נאמר "ראו עתה כי אני אני הוא.. אני אמית ואחיה מחצתי ואני אארפא ואיו מידי מציל"- פס' זה מראה את שליטתו המלאה של ה' בעולם. לפי פירוש זה באמירת אני והו הושיעה נא ה"אני" דווקא מתייחס לקב"ה הנמצא בפס' זה, וממילא יוצא שאנו פונים לה' ואומרים לו- אתה שנאמר עליך בפס' שאתה הוא המסובב את הכל אנא הושיעה נא.

			ב[[ירושלמי]] גורסים באופן שונה- אני '''והוא''' הושיעה נא- ומסבירים שהדבר מוסב על הפסוק "והוא אסור באזיקים" {{#makor-new:ירמיהו מ א\|תנ"ך-ירמיהו\|מ\|א}}. ה[[ריטב"א]] מסביר שלפירושם "אני"- הכוונה לעם ישראל הנמצאים בצרה עמם שרוי גם הקב"ה כביכול כאשר הוא אסור עמם באזיקים. ממילא אנו מבקשים מה' שיוציא אותנו וגם אותו (שאסור עמנו) מצרותינו.

			[[רש"י]] מסביר ש"אני והו" הוא שתי צירופים שהם חלק משמותיו של הקב"ה. הצירוף הראשון הוא אני ואילו הצירוף האצמעי (מתוך ה72) הוא והו. אמנם, [[תוספות]] הקשו על רש"י מדוע אנו אומרים דווקא צירופים אלו מתוך כלל ה72 ותירצו כעין הירושלמי לעיל משום שהם כלולים בשתי פסוקים- "ואני בתוך הגולה" ו"הוא אסור באזיקים".

	==פיוטי ההושענות==		==פיוטי ההושענות==
	לפני ואחרי כל אות מאותיות הא'-ב', אומרים "הושע נא"		לפני ואחרי כל אות מאותיות הא'-ב', אומרים "הושע נא"

למאי נ"מ?: /* פסוקי הושענות */

2012-01-19T11:31:21Z

פסוקי הושענות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:31, 19 בינואר 2012
שורה 72:		שורה 72:
	לאחר סיום הפיוט "כהושעת אלים" (בשבת "כהושעת אדם"), אומרים את הפסוקים האלו בכל יום:		לאחר סיום הפיוט "כהושעת אלים" (בשבת "כהושעת אדם"), אומרים את הפסוקים האלו בכל יום:
	אני והו הושיעה נא. הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונאם עד העולם: ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני ה' קרבים אל ה' אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפ עמו ישראל דבר יום ביומו: למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלהים אין עוד.		אני והו הושיעה נא. הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונאם עד העולם: ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני ה' קרבים אל ה' אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפ עמו ישראל דבר יום ביומו: למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלהים אין עוד.

			== ראו גם ==
			אני והו - [[תבנית:הידעת?/כ' חשוון ה'תשס"ט]]


	[[קטגוריה:פיוטים]]		[[קטגוריה:פיוטים]]
	[[קטגוריה:סוכות]]		[[קטגוריה:סוכות]]

אריאל ביגל נ"י: דף חדש: '''הושענות''' הם פיוטים הנאמרים בכל יום מימי חג הסוכות. ==מקור המנהג== המקור העיקרי הוא במשנה תורה ל[[…

2011-02-08T22:21:35Z

דף חדש: '''הושענות''' הם פיוטים הנאמרים בכל יום מימי חג הסוכות. ==מקור המנהג== המקור העיקרי הוא במשנה תורה ל[[…

דף חדש

'''הושענות''' הם פיוטים הנאמרים בכל יום מימי חג ה[[סוכות]].
==מקור המנהג==
המקור העיקרי הוא ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], בהלכות לולב (פרק ז הלכה כ"ג):
"בכל יום ויום היו מקיפין את המזבח בלולביהן בידיהן פעם אחת ואומרין אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הושיעה נא, וביום השביעי מקיפין את המזבח שבע פעמים, וכבר נהגו ישראל בכל המקומות להניח תיבה באמצע בית הכנסת ומקיפין אותה בכל יום כדרך שהיו מקיפין את המזבח זכר למקדש".

==מנהג אמירתם==
===למנהג עדות אשכנז===
לאחר ה[[הלל]], כאשר הציבור עדיין אוחז ב[[ארבעת המינים]] פותחים את [[ארון הקודש]] ומוציאים [[ספר תורה]] לבימת בית הכנסת. ה[[חזן]] מתחיל "הושע נא למענך '''א'''לוהינו, הושע נא. הושע נא למענך '''ב'''וראנו, הושע נא. הושע נא למענך '''ג'''ואלנו, הושע נא. הושע נא למענך '''ד'''ורשנו, הושע נא". הציבור חוזר אחרי שליח הציבור לאחר כל משפט.
לאחר מכן, מקיפים את הבימה ואומרים את הפיוט השייך לאותו היום, כאשר הפיוט לפני ואחרי כל קטע אורמים "הושע נא". הקטעים לרוב מורכבים משתי מילים או מעט יותר, למשל "הושע נא, אדון המושיע, הושע נא". הקטעים מיוסדים על פי הא'-ב', כלומר הקטע הראשון מתחיל בא', השני בב' וכן הלאה. לאחר שגומרים את ההקפה והפיוט, החזן מכריז "אני והו (לחלק מהמנהגים ו' בחולם ולחלק בשורוק) הושיעה נא" וממשיכים בכל יום את הפיוט "כהושעת גוים בלוד עמך", כאשר בסוף כל חרוז אורמים "כן הושיעה נא". לאחר גמר הפיוט הזה, החזן מכריז שנית "אני והו הושיעה נא", ומסיימים בכמה פסוקים. לאחר מכן, מניחים את ארבעת המינים, מחזירים את ספר התורה לארון, אורמים [[שיר של יום]] וממשיכים ב[[קריאת התורה]] ותפילת [[מוסף]].

ב[[שבת]] של חג הסוכות אומרים פיוטי הושע נא מיוחדים לשבת, ללא ארבעת המינים וללא הקפת הבימה.

ב[[הושענא רבא]] אומרים הרבה פיוטי הושענות ופסוקים ומקיפים את הבימה שבע פעמים, ובסוף חובטים [[ערבה]] (המנהג המקובל לחבוט חמש ערבות, ויש נוהגים יותר) בקרקע ואומרים "קול מבשר, מבשר ואומר".
===למנהג עדות המזרח===
==פיוטי ההושענות==
לפני ואחרי כל אות מאותיות הא'-ב', אומרים "הושע נא"
===למען אמתך===
בפיוט זה אנו מבקשים מה' שיושיע אותנו למענו:
למען '''א'''מתך, למען '''ב'''ריתך, למען '''ג'''דלך ותפארתך, למען '''דתך''', למען '''ה'''ודך, למען '''ו'''יעודך, למען '''ז'''כרך, למען '''ח'''סדך, למען '''ט'''ובך, למען '''י'''חודך, למען '''כ'''בודך, למען '''ל'''מודך, למען '''מ'''לכותך, למען '''נ'''צחך, למען '''ס'''ודך, למען '''ע'''וזך, למען '''פ'''ארך, למען '''צ'''דקתך, למען '''ק'''דושתך, למען '''ר'''חמיך הרבים, למען '''ש'''כינתך, למען '''ת'''הלתך.
===אבן שתיה===
בפיוט זה או מבקשים מה' שיושיע את [[ירושלים]], בכינוייה הרבים:
'''א'''בן שתיה, '''ב'''ית הבחירה, '''ג'''ורן ארנן, '''ד'''ביר המוצנע, '''ה'''ר המוריה, '''ו'''הר יראה, '''ז'''בול תפארתך, '''ח'''נה דוד, '''ט'''וב הלבנון, '''י'''פה נוף משוש כל הארץ, '''כ'''לילת יופי, '''ל'''ינת הצדק, '''מ'''כון לשבתך, '''נ'''וה שאנן, '''ס'''וכת שלום,'''ע'''לית השבטים, '''פ'''ינת יקרת, '''צ'''יון המציונת, '''ק'''דש הקדשים, '''ר'''צוף אהבה, '''ש'''כינת כבודך, '''ת'''ל תלפיות.
===אערך שועי===
'''א'''ערוך שועי, '''ב'''בית שוועי, '''ג'''יליתי בצום פשעי, '''ד'''רשתיך בו להושיעי, '''ה'''קשיבה לקול שועי, '''ו'''קומה והושיעי, '''ז'''כור ורחם מושיעי, '''ח'''י כן תשעשעי, '''ט'''וב באנק שעי, '''י'''וחש מושיעי, '''כ'''לה מרשיעי, '''ל'''בל עוד תרשיעי, '''מ'''הר אלהי ישעי, '''נ'''צח להושיעי, '''ש'''א נא עוון רשעי (ש' שמאלית נקראת כס'), '''ע'''בור על פשעי, '''פ'''נה נא להושיעי, '''צ'''ור צדיק מושיעי, '''ק'''בל נא שוועי, '''ר'''ומם קרן ישעי, '''ש'''די מושיעי, '''ת'''ופיע ותושיעי.
===אדון המושיע===
בפיוט זה אנו מבקשים מה' שיושיענו ופונים אליו בכיוניים שונים:
'''א'''דון המושיע, '''ב'''לתך אין להושיע, '''ג'''יבור ורב להושיע, '''ד'''לותי ולי יהושיע, '''ה'''אל המושיע, '''ו'''מציל ומושיע, '''ז'''ועקיך תושיע, '''ח'''וכיך הושיע, '''ט'''לאיך תשביע, '''י'''בול להשפיע, '''כ'''ל שיח תדשא ותושיע, '''ל'''גיא בל תרשיע, '''מ'''גדים תמתיק ותושיע, '''נ'''שיאים להושיע, '''ש'''עירים להניע, '''ע'''ננים מלהמניע, '''פ'''ותח יד ומשביע, '''צ'''מאיך תשביע, '''ק'''וראיך תושיע, '''ר'''חומיך תושיע, '''ש'''וחריך הושיע, '''ת'''מימיך תושיע.
===כהושעת אלים בלוד עמך===
פיוט זה נאמר לאחר בכל יום מימי החג, לאחר הפיוט השייך לאותו יום. לאחר כל חרוז אורמים "כן הושע נא":
אני והו (יש נוהגים ו' בחולם ויש בשורוק) הושיעה נא.
כהושעת '''א'''לים בלוד עימך, '''ב'''צאתך לישע עמך.
כהושעת '''ג'''וי ואלהים, '''ד'''רושים לישע אלהים.
כהושעת '''ה'''מון צבאות, '''ו'''עמם מלאכי צבאות.
כהושעת '''ז'''כים מבית עבדים, '''ח'''נון בידם מעבידים.
כהושעת '''ט'''בועים בצל גזרים, '''י'''קרך עמם מעבירים.
כהושעת '''כ'''נה משוררת ויושע, '''ל'''גוחה מצוינת ויוושע.
כהושעת '''מ'''אמר והוצאתי אתכם, '''נ'''קוב והוצאתי (ו' בשורוק) אתכם (א' בחיריק).
כהושעת '''ס'''ובבי מזבח, '''ע'''ומסי ערבה להקיף מזבח.
כהושעת '''פ'''לאי ארון כהופשע, '''צ'''יער פלשת בחרון אף ונושע.
כהושעת '''ק'''הלות בבלה שלחת, '''ר'''חום למענם שולחת.
כהושעת '''ש'''בות שבטי יעקב, '''ת'''שוב ותשיב שבות אהלי יעקב-והושיעה נא.
כהושעת שומרי מצוות וחוכי ישועות-אל למושעות והושיעה נא.
===אום נצורה===
בפיוט זה, הנאמר בשבת של חג הסוכות, אנו מבקשים מה' שיושיע את ישראל בזכות שמירת השבת:
'''א'''ום נצורה כבבת, '''ב'''וננת בדת נפש משיבת, '''ג'''ומרת הלכות שבת, '''ד'''ורשת משאת שבת, '''ה'''קובעת אלפיים תחום שבת, '''ו'''משיבת רגל משבת, '''ז'''כור ושמור מקיימת בשבת, '''ח'''שה למהר ביאת שבת, '''ט'''ורחת כל מששה לשבת, '''י'''ושבת וממתנת עד כלות שבת, '''כ'''בוד ועונג קוראה לשבת, '''ל'''בוש וכסות מחלפת בשבת, '''מ'''אכל ומשתה מכינה לשבת, '''נ'''עם מגדים מנעמת לשבת, '''ס'''עודות שלוש מקיימת בשבת, '''ע'''ל שתי ככרות בוצעת בשבת, '''פ'''ורטת ארבע רשויות שבת, '''צ'''יווי הדלקת נר מדלקת בשבת, '''ק'''ידוש היום מקדשת בשבת, '''ר'''נן שבע מפללת בשבת, '''ש'''בעה בדת קוראה בשבת, '''ת'''נחילנה ליום שכולו שבת.
===כהושעת אדם יציר כפיך===
פיוט זה נאמר בשבת במקום "כהושעת גוים בלוד עמך", וגם בו לאחר כל חרוז אומרים "כן הושיע נא":
אני והו הושיעה נא.
כהושעת '''א'''דם יציר כפיך לגוננה, '''ב'''שבת קודש המצאתו כופר וחנינה.
כהושעת '''ג'''וי מצוין מקוים חופש, '''ד'''עה כיוונו לבור שביעי לנופש.
כהושעת '''ה'''עם נהגת כצאן להנחות, '''ו'''חוק שמת במרה על מי מנוחות.
כהושעת '''ז'''בודיך במדבר סין במחנה, '''ח'''כמו ולקטו בשישי לחם משנה.
כהושעת '''ט'''פוליך הורו הכנה במדעם, '''י'''ישר כחם והודע למו רועם.
כהושעת '''כ'''ולכלו בעונג מן המשומר, '''ל'''א הפך עינו וריחו לא נגמר.
כהושעת '''מ'''שפטי משאות שבת גמרו, '''נ'''חו ושבתו רשויות ותחומים שמרו.
כהושעת '''ס'''יני השמעו בדיבור רביעי, '''ע'''נין זכור ושמור לקדש שביעי.
כהושעת '''פ'''וקדו יריחו שבע להקף, '''צ'''רו עד רדתה בשבת לתקף.
כהושעת '''ק'''הלת ועמו בבית עולמים, '''ר'''צוך בחגגםשבעה ושבעה ימים.
כהושעת '''ש'''בים עולי גולה לפדיום, '''ת'''ורתך בקראם בחג יום יום.
כהושעת משמחיך בבנין שני המחודש, נוטלין לולב כל שבעה במקדש.
כהושעת חבוט ערבה שבת מדחים, מורביות מוצא ליסוד מזבח מניחים.
כהושעת ברכות וארוכות וגבוהות מעלסים, בפטירתן יופי לך מקלסים.
כהושעת מודים ומיחלים ולא משנים, כולנו אנו ליה ועינינו ליה שונים.
כהושעת יקב מחצביך סובבים ברעננה, רוננים אני והו הושעה נא.
כהושעת חיל זריזים משרתים במנוחה, קרבן שבת כפול עולה ומנחה.
כהושעת לוייך על דוכנם להרבת, אומרים מזמור שיר ליום השבת.
כהושעת נחומיך במצוותיך תמי ישתעשעון, ורצם והחליצם בשובה ונחת יוושעון.
כהושעת שבות שבטי יעקב, תשוב ותשיב שבות אהלי יעקב - והושיעה נא.
כהושעת שומרי מצוות וחוכי ישועות- אל למושעות והושיעה נא.

===פסוקי הושענות===
לאחר סיום הפיוט "כהושעת אלים" (בשבת "כהושעת אדם"), אומרים את הפסוקים האלו בכל יום:
אני והו הושיעה נא. הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונאם עד העולם: ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני ה' קרבים אל ה' אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפ עמו ישראל דבר יום ביומו: למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלהים אין עוד.

[[קטגוריה:פיוטים]]
[[קטגוריה:סוכות]]