https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%98%D7%9Fפורים קטן - היסטוריית גרסאות2026-05-20T22:36:42Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=156400&oldid=prevWikiboss: /* מעמדו בהלכה */2022-02-16T20:20:19Z<p><span class="autocomment">מעמדו בהלכה</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:20, 16 בפברואר 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, ה[[גר"א]]{{הערה|הגהות על השו"ע}} פסק כי חובת הסעודה היא בשני הימים ללא תלות אם מדובר בבני הכרכים או המוקפים. לשיטתו, מכך שהגמרא דייקה כי אין להתענות ולהספיד בי"ד וט"ו באדר א', מוכח כי יש בימים אלו גם חובת שמחה וסעודה יתירה לפי שדינים אלו תלויים אלו באלו. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, ה[[גר"א]]{{הערה|הגהות על השו"ע}} פסק כי חובת הסעודה היא בשני הימים ללא תלות אם מדובר בבני הכרכים או המוקפים. לשיטתו, מכך שהגמרא דייקה כי אין להתענות ולהספיד בי"ד וט"ו באדר א', מוכח כי יש בימים אלו גם חובת שמחה וסעודה יתירה לפי שדינים אלו תלויים אלו באלו. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשו"ת מנחת יצחק{{הערה|חלק י' סימן נח}} פסק בדרך אמצעית כי ריבוי הסעודה הוא בדומה לחגיגות פורים ולכן בני הפרזים יחגגו בי"ד באדר א' ואילו בני המוקפים בט"ו וכן פסק [[הרב עובדיה יוסף]]{{הערה|חזון עובדיה פורים עמוד רי}}. בכל מקרה, בדומה לחג פורים רגיל- אין צורך להרבות בסעודה בכל היום ומספיק להרבות באכילה רק בסעודה אחת {{#makor-new:אורח חיים תרצה א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצה|א}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשו"ת מנחת יצחק{{הערה|חלק י' סימן נח}} פסק בדרך אמצעית כי ריבוי הסעודה הוא בדומה לחגיגות פורים ולכן בני הפרזים יחגגו בי"ד באדר א' ואילו בני המוקפים בט"ו וכן פסק [[הרב עובדיה יוסף]]{{הערה|חזון עובדיה פורים עמוד רי}}. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכל מקרה, בדומה לחג פורים רגיל- אין צורך להרבות בסעודה בכל היום ומספיק להרבות באכילה רק בסעודה אחת {{#makor-new:אורח חיים תרצה א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצה|א}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משמעות היום==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משמעות היום==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-156399:rev-156400:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=156399&oldid=prevWikiboss ב־20:13, 16 בפברואר 20222022-02-16T20:13:04Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:13, 16 בפברואר 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[פורים קטן]] הוא יום שמחה שחל בתאריכים י"ד-ט"ו באדר א'. ב[[שנה מעוברת]] חוגגים את [[חג הפורים]] בתאריכים י"ד-ט"ו באדר ב', אך גם בימים י"ד-ט"ו באדר הראשון נוהגים מעט שמחה ויש הנוהגים להרבות בו בסעודה. על אף מבחינה הלכתית אין ליום זה חשיבות מיוחדת, בחסידות העניקו ליום זה משמעות מיוחדת וקבעו כי ניתן למחות בו את ה"עמלק שבלב".</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[פורים קטן]] הוא יום שמחה שחל בתאריכים י"ד-ט"ו באדר א'. ב[[שנה מעוברת]] חוגגים את [[חג הפורים]] בתאריכים י"ד-ט"ו באדר ב', אך גם בימים י"ד-ט"ו באדר הראשון נוהגים מעט שמחה ויש הנוהגים להרבות בו בסעודה. על אף מבחינה הלכתית אין ליום זה חשיבות מיוחדת, בחסידות העניקו ליום זה משמעות מיוחדת וקבעו כי ניתן למחות בו את ה"עמלק שבלב".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעמדו בהלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעמדו בהלכה==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במשנה {{#makor-new:מגילה ו ב|בבלי-מגילה|ו|ב}} מבואר כי {{ציטוטון|אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים}}. ה[[ר"ן]] דייק מכך שסעודת פורים לא הוזכרה כאחד מההבדלים שאכן יש חובת סעודה בפורים קטן כפי שיש בחג פורים{{הערה|וכן פסק בתשב"ץ קטן סימן קע"ח ומנהגים דבי מהר"ם סדר פורים}}. מנגד, תוספות מוכיחים מכך שהגמרא מדייקת מהמשנה לגבי דין הספד ותענית אך לא לגבי סעודה- כי אין חיוב סעודה בפורים קטן וכן פסק ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה ב, יג}}. באופן שלישי, ה[[רא"ש]] מפרש כי דיוק הגמרא כי אין הספד ותענית בפורים קטן איננו לכל שנה אלא רק למקרה בו כבר התחילו לחגוג פורים באותו היום וקראו את המגילה ורק לאחר מכן בו ביום עיברו את השנה. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשיטתו</del>, אין כל ייחוד לפורים קטן בשנה רגילה והוא אף מותר בהספד ותענית.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במשנה {{#makor-new:מגילה ו ב|בבלי-מגילה|ו|ב}} מבואר כי {{ציטוטון|אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים}}. ה[[ר"ן]] דייק מכך שסעודת פורים לא הוזכרה כאחד מההבדלים שאכן יש חובת סעודה בפורים קטן כפי שיש בחג פורים{{הערה|וכן פסק בתשב"ץ קטן סימן קע"ח ומנהגים דבי מהר"ם סדר פורים}}. מנגד, תוספות מוכיחים מכך שהגמרא מדייקת מהמשנה לגבי דין הספד ותענית אך לא לגבי סעודה- כי אין חיוב סעודה בפורים קטן וכן פסק ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה ב, יג}}. באופן שלישי, ה[[רא"ש]] מפרש כי דיוק הגמרא כי אין הספד ותענית בפורים קטן איננו לכל שנה אלא רק למקרה בו כבר התחילו לחגוג פורים באותו היום וקראו את המגילה ורק לאחר מכן בו ביום עיברו את השנה. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדומה לשיטת הרא"ש</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם ה[[מהר"ם מרוטנבורג]]{{הערה|שו"ת המהר"ם סימן תרמג}} הסביר כי דברי הגמרא כי אין להתענות ולהספיד בימי פורים קטן הוא דווקא לפי שבטלה [[מגילה תענית]], אמנם בימינו לאחר שבטלה </ins>אין כל ייחוד לפורים קטן בשנה רגילה והוא אף מותר בהספד ותענית. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, השולחן ערוך {{#makor-new:אורח חיים תרצז א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצז|א}} פסק כשיטת התוספות והרמב"ם כי אין חיוב סעודה בפורים קטן אך גם לא ניתן לערוך בו הספד ותענית. ה[[רמ"א]] מוסיף שראוי להחמיר ולהרבות קצת בסעודה כדי להחמיר גם כשיטת הר"ן {{ציטוטון|מכל מקום ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים וטוב לב משתה תמיד}}. הרמ"א כותב כי תוספת הסעודה היא בי"ד באדר א' והמשנה ברורה מבאר כי הכוונה גם לבני הפרזים וגם לבני המוקפים. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, השולחן ערוך {{#makor-new:אורח חיים תרצז א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצז|א}} פסק כשיטת התוספות והרמב"ם כי אין חיוב סעודה בפורים קטן אך גם לא ניתן לערוך בו הספד ותענית. ה[[רמ"א]] מוסיף שראוי להחמיר ולהרבות קצת בסעודה כדי להחמיר גם כשיטת הר"ן {{ציטוטון|מכל מקום ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים וטוב לב משתה תמיד}}. הרמ"א כותב כי תוספת הסעודה היא בי"ד באדר א' והמשנה ברורה מבאר כי הכוונה גם לבני הפרזים וגם לבני המוקפים. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-156398:rev-156399:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=156398&oldid=prevWikiboss: /* מעמדו בהלכה */2022-02-16T20:10:29Z<p><span class="autocomment">מעמדו בהלכה</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:10, 16 בפברואר 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במשנה {{#makor-new:מגילה ו ב|בבלי-מגילה|ו|ב}} מבואר כי {{ציטוטון|אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים}}. ה[[ר"ן]] דייק מכך שסעודת פורים לא הוזכרה כאחד מההבדלים שאכן יש חובת סעודה בפורים קטן כפי שיש בחג פורים{{הערה|וכן פסק בתשב"ץ קטן סימן קע"ח ומנהגים דבי מהר"ם סדר פורים}}. מנגד, תוספות מוכיחים מכך שהגמרא מדייקת מהמשנה לגבי דין הספד ותענית אך לא לגבי סעודה- כי אין חיוב סעודה בפורים קטן וכן פסק ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה ב, יג}}. באופן שלישי, ה[[רא"ש]] מפרש כי דיוק הגמרא כי אין הספד ותענית בפורים קטן איננו לכל שנה אלא רק למקרה בו כבר התחילו לחגוג פורים באותו היום וקראו את המגילה ורק לאחר מכן בו ביום עיברו את השנה. לשיטתו, אין כל ייחוד לפורים קטן בשנה רגילה והוא אף מותר בהספד ותענית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במשנה {{#makor-new:מגילה ו ב|בבלי-מגילה|ו|ב}} מבואר כי {{ציטוטון|אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים}}. ה[[ר"ן]] דייק מכך שסעודת פורים לא הוזכרה כאחד מההבדלים שאכן יש חובת סעודה בפורים קטן כפי שיש בחג פורים{{הערה|וכן פסק בתשב"ץ קטן סימן קע"ח ומנהגים דבי מהר"ם סדר פורים}}. מנגד, תוספות מוכיחים מכך שהגמרא מדייקת מהמשנה לגבי דין הספד ותענית אך לא לגבי סעודה- כי אין חיוב סעודה בפורים קטן וכן פסק ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה ב, יג}}. באופן שלישי, ה[[רא"ש]] מפרש כי דיוק הגמרא כי אין הספד ותענית בפורים קטן איננו לכל שנה אלא רק למקרה בו כבר התחילו לחגוג פורים באותו היום וקראו את המגילה ורק לאחר מכן בו ביום עיברו את השנה. לשיטתו, אין כל ייחוד לפורים קטן בשנה רגילה והוא אף מותר בהספד ותענית.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, השולחן ערוך {{#makor-new:אורח חיים תרצז א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצז|א}} פסק כשיטת התוספות והרמב"ם כי אין חיוב סעודה בפורים קטן אך גם לא ניתן לערוך בו הספד ותענית. ה[[רמ"א]] מוסיף שראוי להחמיר ולהרבות קצת בסעודה כדי להחמיר גם כשיטת הר"ן {{ציטוטון|מכל מקום ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים וטוב לב משתה תמיד}}. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם</del>, בדומה לחג פורים רגיל- אין צורך להרבות בסעודה בכל היום ומספיק להרבות באכילה רק בסעודה אחת {{#makor-new:אורח חיים תרצה א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצה|א}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, השולחן ערוך {{#makor-new:אורח חיים תרצז א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצז|א}} פסק כשיטת התוספות והרמב"ם כי אין חיוב סעודה בפורים קטן אך גם לא ניתן לערוך בו הספד ותענית. ה[[רמ"א]] מוסיף שראוי להחמיר ולהרבות קצת בסעודה כדי להחמיר גם כשיטת הר"ן {{ציטוטון|מכל מקום ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים וטוב לב משתה תמיד}}. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמ"א כותב כי תוספת הסעודה היא בי"ד באדר א' והמשנה ברורה מבאר כי הכוונה גם לבני הפרזים וגם לבני המוקפים. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנגד, ה[[גר"א]]{{הערה|הגהות על השו"ע}} פסק כי חובת הסעודה היא בשני הימים ללא תלות אם מדובר בבני הכרכים או המוקפים. לשיטתו, מכך שהגמרא דייקה כי אין להתענות ולהספיד בי"ד וט"ו באדר א', מוכח כי יש בימים אלו גם חובת שמחה וסעודה יתירה לפי שדינים אלו תלויים אלו באלו. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשו"ת מנחת יצחק{{הערה|חלק י' סימן נח}} פסק בדרך אמצעית כי ריבוי הסעודה הוא בדומה לחגיגות פורים ולכן בני הפרזים יחגגו בי"ד באדר א' ואילו בני המוקפים בט"ו וכן פסק [[הרב עובדיה יוסף]]{{הערה|חזון עובדיה פורים עמוד רי}}. בכל מקרה</ins>, בדומה לחג פורים רגיל- אין צורך להרבות בסעודה בכל היום ומספיק להרבות באכילה רק בסעודה אחת {{#makor-new:אורח חיים תרצה א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצה|א}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משמעות היום==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משמעות היום==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-156385:rev-156398:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=156385&oldid=prevWikiboss: /* מעמדו בהלכה */2022-02-16T06:33:16Z<p><span class="autocomment">מעמדו בהלכה</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:33, 16 בפברואר 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[פורים קטן]] הוא יום שמחה שחל בתאריכים י"ד-ט"ו באדר א'. ב[[שנה מעוברת]] חוגגים את [[חג הפורים]] בתאריכים י"ד-ט"ו באדר ב', אך גם בימים י"ד-ט"ו באדר הראשון נוהגים מעט שמחה ויש הנוהגים להרבות בו בסעודה. על אף מבחינה הלכתית אין ליום זה חשיבות מיוחדת, בחסידות העניקו ליום זה משמעות מיוחדת וקבעו כי ניתן למחות בו את ה"עמלק שבלב".</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[פורים קטן]] הוא יום שמחה שחל בתאריכים י"ד-ט"ו באדר א'. ב[[שנה מעוברת]] חוגגים את [[חג הפורים]] בתאריכים י"ד-ט"ו באדר ב', אך גם בימים י"ד-ט"ו באדר הראשון נוהגים מעט שמחה ויש הנוהגים להרבות בו בסעודה. על אף מבחינה הלכתית אין ליום זה חשיבות מיוחדת, בחסידות העניקו ליום זה משמעות מיוחדת וקבעו כי ניתן למחות בו את ה"עמלק שבלב".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעמדו בהלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעמדו בהלכה==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במשנה {{#makor-new:מגילה ו ב|בבלי-מגילה|ו|ב}} מבואר כי {{ציטוטון|אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים}}. ה[[ר"ן]] דייק מכך שסעודת פורים לא הוזכרה כאחד מההבדלים שאכן יש חובת סעודה בפורים קטן כפי שיש בחג פורים{{הערה|וכן פסק בתשב"ץ קטן סימן קע"ח ומנהגים דבי מהר"ם סדר פורים}}. מנגד, תוספות מוכיחים מכך שהגמרא מדייקת מהמשנה לגבי דין הספד ותענית אך לא לגבי סעודה- כי אין חיוב סעודה בפורים קטן וכן פסק ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה ב, יג}}. ה[[רא"ש]] מפרש כי דיוק הגמרא כי אין הספד ותענית בפורים קטן איננו לכל שנה אלא רק למקרה בו כבר התחילו לחגוג פורים באותו היום וקראו את המגילה ורק לאחר מכן בו ביום עיברו את השנה. לשיטתו, אין כל ייחוד לפורים קטן בשנה רגילה והוא אף מותר בהספד ותענית.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במשנה {{#makor-new:מגילה ו ב|בבלי-מגילה|ו|ב}} מבואר כי {{ציטוטון|אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים}}. ה[[ר"ן]] דייק מכך שסעודת פורים לא הוזכרה כאחד מההבדלים שאכן יש חובת סעודה בפורים קטן כפי שיש בחג פורים{{הערה|וכן פסק בתשב"ץ קטן סימן קע"ח ומנהגים דבי מהר"ם סדר פורים}}. מנגד, תוספות מוכיחים מכך שהגמרא מדייקת מהמשנה לגבי דין הספד ותענית אך לא לגבי סעודה- כי אין חיוב סעודה בפורים קטן וכן פסק ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה ב, יג}}. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באופן שלישי, </ins>ה[[רא"ש]] מפרש כי דיוק הגמרא כי אין הספד ותענית בפורים קטן איננו לכל שנה אלא רק למקרה בו כבר התחילו לחגוג פורים באותו היום וקראו את המגילה ורק לאחר מכן בו ביום עיברו את השנה. לשיטתו, אין כל ייחוד לפורים קטן בשנה רגילה והוא אף מותר בהספד ותענית.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, השולחן ערוך {{#makor-new:אורח חיים תרצז א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצז|א}} פסק כשיטת התוספות והרמב"ם כי אין חיוב סעודה בפורים קטן אך גם לא ניתן לערוך בו הספד ותענית. ה[[רמ"א]] מוסיף שראוי להחמיר ולהרבות קצת בסעודה כדי להחמיר גם כשיטת הר"ן {{ציטוטון|מכל מקום ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים וטוב לב משתה תמיד}}. אמנם, בדומה לחג פורים רגיל- אין צורך להרבות בסעודה בכל היום ומספיק להרבות באכילה רק בסעודה אחת {{#makor-new:אורח חיים תרצה א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצה|א}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, השולחן ערוך {{#makor-new:אורח חיים תרצז א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצז|א}} פסק כשיטת התוספות והרמב"ם כי אין חיוב סעודה בפורים קטן אך גם לא ניתן לערוך בו הספד ותענית. ה[[רמ"א]] מוסיף שראוי להחמיר ולהרבות קצת בסעודה כדי להחמיר גם כשיטת הר"ן {{ציטוטון|מכל מקום ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים וטוב לב משתה תמיד}}. אמנם, בדומה לחג פורים רגיל- אין צורך להרבות בסעודה בכל היום ומספיק להרבות באכילה רק בסעודה אחת {{#makor-new:אורח חיים תרצה א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצה|א}}.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משמעות היום==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משמעות היום==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]]{{הערה|שו"ת חת"ס או"ח קסג}} כתב כי לפי חשבון השנים של שנות העיבור, השנה בה גזר [[המן]] את הגזירה על היהודים הייתה אמורה להיות שנה מעוברת והמן התכוון שהגזירה תתבצע באדר הראשון, לפי שאין בו את זכותו של [[משה רבינו]] שהיארצייט שלו מצוין באדר שני. אמנם, לאחר שאירע נס פורים והיהודים ניצלו, החליטו שלא לעבר את השנה על מנת שיהיה ליהודים הנלחמים את זכות פטירתו של משה. על פי דברים אלו, קובע החת"ס כי הסיבה שחוגגים את פורים קטן היא משום שהנס עצמו היה אמור להתרחש באדר א' אילולא שהחליטו שלא לעבר את השנה ולכן יש לחגוג גם בו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]]{{הערה|שו"ת חת"ס או"ח קסג}} כתב כי לפי חשבון השנים של שנות העיבור, השנה בה גזר [[המן]] את הגזירה על היהודים הייתה אמורה להיות שנה מעוברת והמן התכוון שהגזירה תתבצע באדר הראשון, לפי שאין בו את זכותו של [[משה רבינו]] שהיארצייט שלו מצוין באדר שני. אמנם, לאחר שאירע נס פורים והיהודים ניצלו, החליטו שלא לעבר את השנה על מנת שיהיה ליהודים הנלחמים את זכות פטירתו של משה. על פי דברים אלו, קובע החת"ס כי הסיבה שחוגגים את פורים קטן היא משום שהנס עצמו היה אמור להתרחש באדר א' אילולא שהחליטו שלא לעבר את השנה ולכן יש לחגוג גם בו.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-156372:rev-156385:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=156372&oldid=prevWikiboss ב־21:34, 13 בפברואר 20222022-02-13T21:34:02Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:34, 13 בפברואר 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[פורים קטן]] הוא יום שמחה שחל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתאריך </del>י"ד באדר א'. ב[[שנה מעוברת]] חוגגים את [[חג הפורים]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתאריך </del>י"ד באדר ב', אך גם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביום </del>י"ד באדר הראשון נוהגים מעט שמחה ויש הנוהגים להרבות בו בסעודה. על אף מבחינה הלכתית אין ליום זה חשיבות מיוחדת, בחסידות </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[פורים קטן]] הוא יום שמחה שחל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתאריכים </ins>י"ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-ט"ו </ins>באדר א'. ב[[שנה מעוברת]] חוגגים את [[חג הפורים]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתאריכים </ins>י"ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-ט"ו </ins>באדר ב', אך גם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בימים </ins>י"ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-ט"ו </ins>באדר הראשון נוהגים מעט שמחה ויש הנוהגים להרבות בו בסעודה. על אף מבחינה הלכתית אין ליום זה חשיבות מיוחדת, בחסידות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העניקו ליום זה משמעות מיוחדת וקבעו כי ניתן למחות בו את ה"עמלק שבלב".</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעמדו בהלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעמדו בהלכה==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במשנה {{#makor-new:מגילה ו ב|בבלי-מגילה|ו|ב}} מבואר כי {{ציטוטון|אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים}}. ה[[ר"ן]] דייק מכך שסעודת פורים לא הוזכרה כאחד מההבדלים שאכן יש חובת סעודה בפורים קטן כפי שיש בחג פורים{{הערה|וכן פסק בתשב"ץ קטן סימן קע"ח ומנהגים דבי מהר"ם סדר פורים}}. מנגד, תוספות מוכיחים מכך שהגמרא מדייקת מהמשנה לגבי דין הספד ותענית אך לא לגבי סעודה- כי אין חיוב סעודה בפורים קטן וכן פסק ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה ב, יג}}. ה[[רא"ש]] מפרש כי דיוק הגמרא כי אין הספד ותענית בפורים קטן איננו לכל שנה אלא רק למקרה בו כבר התחילו לחגוג פורים באותו היום וקראו את המגילה ורק לאחר מכן בו ביום עיברו את השנה. לשיטתו, אין כל ייחוד לפורים קטן בשנה רגילה והוא אף מותר בהספד ותענית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במשנה {{#makor-new:מגילה ו ב|בבלי-מגילה|ו|ב}} מבואר כי {{ציטוטון|אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים}}. ה[[ר"ן]] דייק מכך שסעודת פורים לא הוזכרה כאחד מההבדלים שאכן יש חובת סעודה בפורים קטן כפי שיש בחג פורים{{הערה|וכן פסק בתשב"ץ קטן סימן קע"ח ומנהגים דבי מהר"ם סדר פורים}}. מנגד, תוספות מוכיחים מכך שהגמרא מדייקת מהמשנה לגבי דין הספד ותענית אך לא לגבי סעודה- כי אין חיוב סעודה בפורים קטן וכן פסק ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה ב, יג}}. ה[[רא"ש]] מפרש כי דיוק הגמרא כי אין הספד ותענית בפורים קטן איננו לכל שנה אלא רק למקרה בו כבר התחילו לחגוג פורים באותו היום וקראו את המגילה ורק לאחר מכן בו ביום עיברו את השנה. לשיטתו, אין כל ייחוד לפורים קטן בשנה רגילה והוא אף מותר בהספד ותענית.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-156370:rev-156372:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=156370&oldid=prevWikiboss: יצירת דף עם התוכן "פורים קטן הוא יום שמחה שחל בתאריך י"ד באדר א'. בשנה מעוברת חוגגים את חג הפורים בתארי..."2022-02-13T21:29:46Z<p>יצירת דף עם התוכן "<a href="/wiki/index.php/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%98%D7%9F" title="פורים קטן">פורים קטן</a> הוא יום שמחה שחל בתאריך י"ד באדר א'. ב<a href="/wiki/index.php/%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA" title="שנה מעוברת">שנה מעוברת</a> חוגגים את <a href="/wiki/index.php/%D7%97%D7%92_%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="חג הפורים">חג הפורים</a> בתארי..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>[[פורים קטן]] הוא יום שמחה שחל בתאריך י"ד באדר א'. ב[[שנה מעוברת]] חוגגים את [[חג הפורים]] בתאריך י"ד באדר ב', אך גם ביום י"ד באדר הראשון נוהגים מעט שמחה ויש הנוהגים להרבות בו בסעודה. על אף מבחינה הלכתית אין ליום זה חשיבות מיוחדת, בחסידות <br />
==מעמדו בהלכה==<br />
במשנה {{#makor-new:מגילה ו ב|בבלי-מגילה|ו|ב}} מבואר כי {{ציטוטון|אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים}}. ה[[ר"ן]] דייק מכך שסעודת פורים לא הוזכרה כאחד מההבדלים שאכן יש חובת סעודה בפורים קטן כפי שיש בחג פורים{{הערה|וכן פסק בתשב"ץ קטן סימן קע"ח ומנהגים דבי מהר"ם סדר פורים}}. מנגד, תוספות מוכיחים מכך שהגמרא מדייקת מהמשנה לגבי דין הספד ותענית אך לא לגבי סעודה- כי אין חיוב סעודה בפורים קטן וכן פסק ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה ב, יג}}. ה[[רא"ש]] מפרש כי דיוק הגמרא כי אין הספד ותענית בפורים קטן איננו לכל שנה אלא רק למקרה בו כבר התחילו לחגוג פורים באותו היום וקראו את המגילה ורק לאחר מכן בו ביום עיברו את השנה. לשיטתו, אין כל ייחוד לפורים קטן בשנה רגילה והוא אף מותר בהספד ותענית.<br />
<br />
להלכה, השולחן ערוך {{#makor-new:אורח חיים תרצז א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצז|א}} פסק כשיטת התוספות והרמב"ם כי אין חיוב סעודה בפורים קטן אך גם לא ניתן לערוך בו הספד ותענית. ה[[רמ"א]] מוסיף שראוי להחמיר ולהרבות קצת בסעודה כדי להחמיר גם כשיטת הר"ן {{ציטוטון|מכל מקום ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים וטוב לב משתה תמיד}}. אמנם, בדומה לחג פורים רגיל- אין צורך להרבות בסעודה בכל היום ומספיק להרבות באכילה רק בסעודה אחת {{#makor-new:אורח חיים תרצה א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצה|א}}.<br />
==משמעות היום==<br />
ה[[חתם סופר]]{{הערה|שו"ת חת"ס או"ח קסג}} כתב כי לפי חשבון השנים של שנות העיבור, השנה בה גזר [[המן]] את הגזירה על היהודים הייתה אמורה להיות שנה מעוברת והמן התכוון שהגזירה תתבצע באדר הראשון, לפי שאין בו את זכותו של [[משה רבינו]] שהיארצייט שלו מצוין באדר שני. אמנם, לאחר שאירע נס פורים והיהודים ניצלו, החליטו שלא לעבר את השנה על מנת שיהיה ליהודים הנלחמים את זכות פטירתו של משה. על פי דברים אלו, קובע החת"ס כי הסיבה שחוגגים את פורים קטן היא משום שהנס עצמו היה אמור להתרחש באדר א' אילולא שהחליטו שלא לעבר את השנה ולכן יש לחגוג גם בו.<br />
<br />
[[רבי צדוק הכהן מלובלין]]{{הערה|פרי צדיק על פורים}} אומר כי כיוון שגם חודש אדר א' קרוי אדר, הרי שבשעה שמגיע יום י"ד באדר א' אזי כבר מגיע זמן מחיית עמלק. הוא מסביר שכאשר האדם מרבה בסעודה הוא מרגיש שמחה בליבו שתוכל לסייע לו למחות את יצר הרע שנמצא בתוכו- העמלק הרוחני ובכך "לתקן הלב כסיל לשמאלו". כך הוא גם מסביר כי פורים קטן נאסר בהספד ותענית לפי שעל האדם לשמוח ביום הפורים שהוא יום התגלות אור תורה שבעל פה כפי שדרשו חז"ל "ליהודים היתה אורה"- אורה זו תורה.<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://www.yeshiva.org.il/ask/98664 האם חייבים להרבות בסעודה בפורים קטן?] הרב שמואל אריאל<br />
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/13262 הלכות פורים קטן ופורים משולש] הרב בנימין חותה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:פורים]]</div>Wikiboss