https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9 2026-05-13T07:12:26Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9&diff=159167&oldid=prev 2023-03-08T05:53:48Z

<p><span class="autocomment">תחפושות בשבת</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:53, 8 במרץ 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש לדעת שהשולחן ערוך פסק שאין ללבוש כובע רחב שוליים, שלא לעבור על איסור אוהל ואיסור זה הוא אפילו בבית, ואפילו לילדים. וכדבריו: &quot;כובע שהוא מתפשט להלן מראשו טפח, אסור להניחו בראשו אפילו בבית משום אוהל&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש לדעת שהשולחן ערוך פסק שאין ללבוש כובע רחב שוליים, שלא לעבור על איסור אוהל ואיסור זה הוא אפילו בבית, ואפילו לילדים. וכדבריו: &quot;כובע שהוא מתפשט להלן מראשו טפח, אסור להניחו בראשו אפילו בבית משום אוהל&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם, המשנה ברורה מעיר במקום כי העולם נהגו להקל ולחבוש כובעים ומגבעות בשבת.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9&diff=156240&oldid=prev 2022-01-26T21:13:00Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:13, 26 בינואר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[פורים משולש]] מתרחש כאשר ט&quot;ו באדר חל בשבת ואז מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י&quot;ד, ט&quot;ו וט&quot;ז באדר, כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים. על אף שיום הפורים עצמו חל בשבת, את מצוות הפורים מקיימים דווקא בשישי שלפניו ובראשון שלאחריו. את [[מקרא מגילה|קריאת המגילה]] ואת [[מתנות לאביונים]] נותנים ביום שישי, וביום ראשון אוכלים את סעודת החג ושולחים [[משלוח מנות|משלוחי מנות]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[פורים משולש]] מתרחש כאשר ט&quot;ו באדר חל בשבת ואז מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י&quot;ד, ט&quot;ו וט&quot;ז באדר, כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים. על אף שיום הפורים עצמו חל בשבת, את מצוות הפורים מקיימים דווקא בשישי שלפניו ובראשון שלאחריו. את [[מקרא מגילה|קריאת המגילה]] ואת [[מתנות לאביונים]] נותנים ביום שישי, וביום ראשון אוכלים את סעודת החג ושולחים [[משלוח מנות|משלוחי מנות]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קובץ:מגילת אסתר.jpeg|ממוזער|[[קריאת מגילה|קריאת מגילת אסתר]] נקראת ביום שישי בפורים משולש]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפורים עצמו, שבת ט&quot;ו באדר, מוסיפים [[על הניסים]] בתפילות ה[[שבת]] וב[[ברכת המזון]]. כמו כן מוציאים שני ספרי תורה: בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובספר התורה השני קוראים את פרשת &quot;ויבא עמלק&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפורים עצמו, שבת ט&quot;ו באדר, מוסיפים [[על הניסים]] בתפילות ה[[שבת]] וב[[ברכת המזון]]. כמו כן מוציאים שני ספרי תורה: בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובספר התורה השני קוראים את פרשת &quot;ויבא עמלק&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גדרו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גדרו==</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9&diff=149758&oldid=prev 2021-02-25T13:16:00Z

<p><span class="autocomment">קריאת מגילה במניין</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:16, 25 בפברואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, בשולחן ערוך {{#makor-new:אורח חיים תרצ א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצ|א}} פסק כי לכתחילה יש לברך על המגילה בעשרה בשאר ימות השנה. הרמ&quot;א הוסיף כי כאשר היא נקראת שלא בזמנה- כגון בקריאת מגילה בפורים משולש שחלה ביום שישי, אין לברך עליה ביחיד. מנגד, יש מן הפוסקים שכתבו שבדיעבד גם בפורים משולש ניתן לברך על המגילה ביחידות, אך את [[ברכת הרב את ריבנו]] שבסוף המגילה אין לברך ללא מניין בכל מקרה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, בשולחן ערוך {{#makor-new:אורח חיים תרצ א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצ|א}} פסק כי לכתחילה יש לברך על המגילה בעשרה בשאר ימות השנה. הרמ&quot;א הוסיף כי כאשר היא נקראת שלא בזמנה- כגון בקריאת מגילה בפורים משולש שחלה ביום שישי, אין לברך עליה ביחיד. מנגד, יש מן הפוסקים שכתבו שבדיעבד גם בפורים משולש ניתן לברך על המגילה ביחידות, אך את [[ברכת הרב את ריבנו]] שבסוף המגילה אין לברך ללא מניין בכל מקרה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף הצורך במניין, ה[[רמב"ן]] {{הערה|מלחמת השם, שם}} כותב כי מכיוון שחובת המגילה היא חובת היחיד ולא חובת הציבור, הצורך במניין איננו כבכל מניין אלא כחלק מפרסום הנס. לכן, לפי דבריו ייתכן ואין צורך בדיני מניין רגילים, וגם אישה תוכל להצטרף לעשרה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף הצורך במניין, ה[[רמב"ן]] {{הערה|מלחמת השם, שם}} כותב כי מכיוון שחובת המגילה היא חובת היחיד ולא חובת הציבור, הצורך במניין איננו כבכל מניין אלא כחלק מפרסום הנס. לכן, לפי דבריו ייתכן ואין צורך בדיני מניין רגילים, וגם אישה תוכל להצטרף לעשרה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן פסק ב[[משנה ברורה]] {{#makor-new:משנה ברורה  תרצ סג|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח|תרצ|סג}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד יוצא שבשנה זו, קריאת המגילה מתבצעת מיד בסוף הצום, שאמנם כך קורה בכל הארץ כמעט כל שנה, אך בני ירושלים לא רגילים לכך, ולהם חשוב להזכיר שכעיקרון לא שוברים את הצום לפני קריאת המגילה, אך מי שהצום קשה לו, יכול לשתות ולטעום משהו קל, או לאכול מזונות עד שיעור &quot;כביצה&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד יוצא שבשנה זו, קריאת המגילה מתבצעת מיד בסוף הצום, שאמנם כך קורה בכל הארץ כמעט כל שנה, אך בני ירושלים לא רגילים לכך, ולהם חשוב להזכיר שכעיקרון לא שוברים את הצום לפני קריאת המגילה, אך מי שהצום קשה לו, יכול לשתות ולטעום משהו קל, או לאכול מזונות עד שיעור &quot;כביצה&quot;.</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9&diff=149757&oldid=prev 2021-02-25T13:13:58Z

<p><span class="autocomment">קריאת מגילה במניין</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:13, 25 בפברואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רב יוסף]] מביא הסבר נוסף כי &quot;עיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה&quot;- שבזמן זה נח להם לאסוף מהציבור את המתנות המיועדות להם. ממילא, מכיוון שאין אפשרות לתת מתנות לאביונים בשבת, מקדימים גם את קריאת המגילה ליום חול. הגמרא מסבירה כי בכל מקרה אין לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון מכיוון שנאמר בתקנת הקריאה ב[[מגילת אסתר]] &quot;ולא יעבור&quot;- שאין לדחות את קריאת את המגילה לאחר מועד החג. ולכן מקדימים לשישי גם את קריאת המגילה וגם את המתנות לאביונים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רב יוסף]] מביא הסבר נוסף כי &quot;עיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה&quot;- שבזמן זה נח להם לאסוף מהציבור את המתנות המיועדות להם. ממילא, מכיוון שאין אפשרות לתת מתנות לאביונים בשבת, מקדימים גם את קריאת המגילה ליום חול. הגמרא מסבירה כי בכל מקרה אין לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון מכיוון שנאמר בתקנת הקריאה ב[[מגילת אסתר]] &quot;ולא יעבור&quot;- שאין לדחות את קריאת את המגילה לאחר מועד החג. ולכן מקדימים לשישי גם את קריאת המגילה וגם את המתנות לאביונים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קריאת מגילה במניין===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קריאת מגילה במניין===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת הגמרא תקנו חכמים שבני הכפרים שלא היו בקיאים בקריאת המגילה יוכלו לקרוא את המגילה ביום שני או חמישי שלפני החג בהם התאספו אנשי הכרך אל הכפר ויוכל אחד מהם לקרוא לכפר. אמנם, מכיוון שקריאה זו הינה "קריאה שלא בזמנה" שהרי היא לא ביום הפורים עצמו, חלקו האמוראים האם ניתן לברך לפניה ברכת המצוות גם בקריאה ביחידות, או שניתן לברך עליה רק במניין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת הגמרא תקנו חכמים שבני הכפרים שלא היו בקיאים בקריאת המגילה יוכלו לקרוא את המגילה ביום שני או חמישי שלפני החג בהם התאספו אנשי הכרך אל הכפר ויוכל אחד מהם לקרוא לכפר. אמנם, מכיוון שקריאה זו הינה "קריאה שלא בזמנה" שהרי היא לא ביום הפורים עצמו, חלקו האמוראים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{#makor-new:מגילה ה א|בבלי-מגילה|ה|א}} </ins>האם ניתן לברך לפניה ברכת המצוות גם בקריאה ביחידות, או שניתן לברך עליה רק במניין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, בשולחן ערוך פסק כי לכתחילה יש לברך על המגילה בעשרה בשאר ימות השנה. הרמ"א הוסיף כי כאשר היא נקראת שלא בזמנה- כגון בקריאת מגילה בפורים משולש שחלה ביום שישי, אין לברך עליה ביחיד. מנגד, יש מן הפוסקים שכתבו שבדיעבד גם בפורים משולש ניתן לברך על המגילה ביחידות, אך את [[ברכת הרב את ריבנו]] שבסוף המגילה אין לברך ללא מניין בכל מקרה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, בשולחן ערוך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{#makor-new:אורח חיים תרצ א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצ|א}} </ins>פסק כי לכתחילה יש לברך על המגילה בעשרה בשאר ימות השנה. הרמ"א הוסיף כי כאשר היא נקראת שלא בזמנה- כגון בקריאת מגילה בפורים משולש שחלה ביום שישי, אין לברך עליה ביחיד. מנגד, יש מן הפוסקים שכתבו שבדיעבד גם בפורים משולש ניתן לברך על המגילה ביחידות, אך את [[ברכת הרב את ריבנו]] שבסוף המגילה אין לברך ללא מניין בכל מקרה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף הצורך במניין, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</del>"ן כותב כי מכיוון שחובת המגילה היא חובת היחיד ולא חובת הציבור, הצורך במניין איננו כבכל מניין אלא כחלק מפרסום הנס. לכן, לפי דבריו ייתכן ואין צורך בדיני מניין רגילים, וגם אישה תוכל להצטרף לעשרה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף הצורך במניין, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רמב</ins>"ן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] {{הערה|מלחמת השם, שם}} </ins>כותב כי מכיוון שחובת המגילה היא חובת היחיד ולא חובת הציבור, הצורך במניין איננו כבכל מניין אלא כחלק מפרסום הנס. לכן, לפי דבריו ייתכן ואין צורך בדיני מניין רגילים, וגם אישה תוכל להצטרף לעשרה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד יוצא שבשנה זו, קריאת המגילה מתבצעת מיד בסוף הצום, שאמנם כך קורה בכל הארץ כמעט כל שנה, אך בני ירושלים לא רגילים לכך, ולהם חשוב להזכיר שכעיקרון לא שוברים את הצום לפני קריאת המגילה, אך מי שהצום קשה לו, יכול לשתות ולטעום משהו קל, או לאכול מזונות עד שיעור &quot;כביצה&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד יוצא שבשנה זו, קריאת המגילה מתבצעת מיד בסוף הצום, שאמנם כך קורה בכל הארץ כמעט כל שנה, אך בני ירושלים לא רגילים לכך, ולהם חשוב להזכיר שכעיקרון לא שוברים את הצום לפני קריאת המגילה, אך מי שהצום קשה לו, יכול לשתות ולטעום משהו קל, או לאכול מזונות עד שיעור &quot;כביצה&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משתה ומשלוחי מנות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משתה ומשלוחי מנות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם את סעודת הפורים והמשתה היינו אמורים לערוך בשבת, אך בתלמוד הירושלמי מובא שכיוון שעל ימי הפורים נאמר &quot;לעשות אותם ימי משתה ושמחה&quot; הרי שהמשתה צריך להיות דווקא ביום חול ולא ביום שבת שהוא יום שקדושתו מגיעה מקביעה של הקדוש ברוך ה&#039;, והוא לא תלוי בתאריך בחודש שנקבע על ידי בית דין. להקדים את הסעודה לערב שבת פחות מתאים מצד קדושת השבת, ולכן הסעודה נדחית ליום ראשון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם את סעודת הפורים והמשתה היינו אמורים לערוך בשבת, אך בתלמוד הירושלמי מובא שכיוון שעל ימי הפורים נאמר &quot;לעשות אותם ימי משתה ושמחה&quot; הרי שהמשתה צריך להיות דווקא ביום חול ולא ביום שבת שהוא יום שקדושתו מגיעה מקביעה של הקדוש ברוך ה&#039;, והוא לא תלוי בתאריך בחודש שנקבע על ידי בית דין. להקדים את הסעודה לערב שבת פחות מתאים מצד קדושת השבת, ולכן הסעודה נדחית ליום ראשון.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-149756:rev-149757:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9&diff=149756&oldid=prev 2021-02-25T13:11:59Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:11, 25 בפברואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[פורים משולש]] מתרחש כאשר ט"ו באדר חל בשבת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[פורים משולש]] מתרחש כאשר ט"ו באדר חל בשבת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואז </ins>מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. על אף שיום הפורים עצמו חל בשבת, את מצוות הפורים מקיימים דווקא בשישי שלפניו ובראשון שלאחריו. את [[מקרא מגילה|קריאת המגילה]] ואת [[מתנות לאביונים]] נותנים ביום שישי, וביום ראשון אוכלים את סעודת החג ושולחים [[משלוח מנות|משלוחי מנות]]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשבת</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כידוע, אין קוראים את המגילה {{מקור|כשם שאין תוקעים בשופר כשחל ראש השנה בשבת, וכשם שאין נוטלים את ארבעת המינים כשחל חג הסוכות בשבת - מתוך חשש לאיסורי הוצאה וטלטול|כן}}. מאידך, אין לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון, ט"ז באדר, שכן ממגילת אסתר למדים, שאין לדחות את קריאת המגילה לאחר ט"ו באדר. במקרה זה קוראים את מגילת אסתר ביום שישי - י"ד באדר. גם את מתן המתנות לאביונים מקדימים ליום שישי. בשבת גופא, שהיא </del>ט"ו באדר, מוסיפים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את "</del>על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנסים" </del>בתפילות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השבת ובברכת </del>המזון. כן מוציאים שני ספרי תורה: בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובספר התורה השני קוראים את פרשת "ויבא עמלק". ביום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראשון</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ט"ז באדר, עושים את סעודת הפורים ושולחים משלוחי מנות</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפורים עצמו</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבת </ins>ט"ו באדר, מוסיפים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הניסים]] </ins>בתפילות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[שבת]] וב[[ברכת </ins>המזון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו </ins>כן מוציאים שני ספרי תורה: בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובספר התורה השני קוראים את פרשת "ויבא עמלק".</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==גדרו==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למרות שבעקבות אילוצים שונים את מצוות פורים משולש לא עושים </ins>ביום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבת עצמו</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עדיין עיקר החג נותר ביום שבת עצמו</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגמרא {{#makor-new:מגילה ל א|בבלי-מגילה|ל|א}} חולקים [[רב]] ו[[שמואל]] לגבי זמן אמירת [[פרשת זכור]] בפורים משולש, כאשר שמואל אומר שעיקר החג נותר בשבת עצמה, על אף שהמצוות מחולקות ליום שישי וראשון. הדבר משפיע על חיוב האדם בפורים דפרזים, שלפי גמרא זו, רק מי שנמצא ביום ט"ו אדר בירושלים ייחשב כמי שחוגג פורים דפרזים, על אף שביום י"ד, בו נותנים מתנות לאביונים הוא יהיה במקום אחר.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קריאת מגילה ומתנות לאביונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קריאת מגילה ומתנות לאביונים==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפורים משולש קריאת המגילה נעשית ביום שישי ולא ביום הפורים עצמו בשבת, ובגמרא {{#makor-new:מגילה ד ב|בבלי-מגילה|ד|ב}} מובאות לכך שתי סיבות. [[רבה]] אומר כי הסיבה לכך היא גזירת חכמים שלא לקרוא בשבת מחשש שמא אדם ייקח את המגילה וילך איתה לאדם שילמד אותה לקרוא אותה ויעבור על איסור [[טלטול]] בשבת{{הערה|מאותה גזירה גם נאסר לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת שמא יטלטלו וייקח אותו לאדם הבקי בתקיעה וכן נאסר ליטול לולב בסוכות שחל בשבת}}. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כעיקרון היה צריך לקרוא </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המגילה ביום השבת</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וגם </del>לתת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בו </del>מתנות לאביונים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי מאכלים ולא על ידי כסף, אך חכמים תקנו שלא לקרוא </del>בשבת, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחשש שאדם יבוא להוציא </del>את המגילה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מביתו לרשות הרבים, במקום שאין עירוב, ובכך יחלל את השבת</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכיוון </del>לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אי אפשר, כי נאמר על תאריך </del>הקריאה "ולא יעבור", <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכן </del>לא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נותר אלא להקדים את הקריאה ליום ששי</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רב יוסף]] מביא הסבר נוסף כי "עיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה"- שבזמן זה נח להם לאסוף מהציבור </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המתנות המיועדות להם. ממילא</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכיוון שאין אפשרות </ins>לתת מתנות לאביונים בשבת, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקדימים גם </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קריאת </ins>המגילה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ליום חול</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגמרא מסבירה כי בכל מקרה אין </ins>לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכיוון שנאמר בתקנת </ins>הקריאה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[מגילת אסתר]] </ins>"ולא יעבור"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- שאין לדחות את קריאת את המגילה לאחר מועד החג. ולכן מקדימים לשישי גם את קריאת המגילה וגם את המתנות לאביונים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===קריאת מגילה במניין===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתקופת הגמרא תקנו חכמים שבני הכפרים שלא היו בקיאים בקריאת המגילה יוכלו לקרוא את המגילה ביום שני או חמישי שלפני החג בהם התאספו אנשי הכרך אל הכפר ויוכל אחד מהם לקרוא לכפר. אמנם</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכיוון שקריאה זו הינה "קריאה שלא בזמנה" שהרי היא </ins>לא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביום הפורים עצמו, חלקו האמוראים האם ניתן לברך לפניה ברכת המצוות גם בקריאה ביחידות, או שניתן לברך עליה רק במניין</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כיוון שקריאת </del>המגילה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוקדמה ליום ששי</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנחנו מקדימים ליום זה </del>גם את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נתינת המתנות לאביונים, כיוון שעיני העניים נשואות למקרא מגילה, שבזמן זה נח להם לאסוף מהציבור </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המתנות המיועדות להם</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להלכה, בשולחן ערוך פסק כי לכתחילה יש לברך על </ins>המגילה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעשרה בשאר ימות השנה. הרמ"א הוסיף כי כאשר היא נקראת שלא בזמנה- כגון בקריאת מגילה בפורים משולש שחלה ביום שישי</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין לברך עליה ביחיד. מנגד, יש מן הפוסקים שכתבו שבדיעבד </ins>גם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפורים משולש ניתן לברך על המגילה ביחידות, אך </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[ברכת הרב </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ריבנו]] שבסוף המגילה אין לברך ללא מניין בכל מקרה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישנה מחלוקת האם הקריאה בירושלים ביום ששי נחשבת </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קריאה בזמנה" שעליה ניתן לברך גם אם קוראים ביחידות</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> או שהיא נחשבת "קריאה מוקדמת" עליה מברכים רק אם קוראים בציבור</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משום כך, בשנה זו ישנה חשיבות עוד יותר גדולה לקרוא בציבור, מלבד המעלה של קריאה ברוב עם</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדי שיהיה ניתן לברך </del>לפי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כל השיטות. </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על אף הצורך במניין, הרמב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ן כותב כי מכיוון שחובת המגילה היא חובת היחיד ולא חובת הציבור</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הצורך במניין איננו כבכל מניין אלא כחלק מפרסום הנס</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכן</ins>, לפי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דבריו ייתכן ואין צורך בדיני מניין רגילים</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וגם אישה תוכל להצטרף לעשרה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם לא מצליחים לקרוא במניין – אפשר לסמוך על הפוסקים ולברך את שלושת הברכות לפני קריאת המגילה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך לא את ברכת "הרב את ריבנו" בסוף המגילה שאותה תמיד מברכים רק במניין</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד יוצא שבשנה זו, קריאת המגילה מתבצעת מיד בסוף הצום, שאמנם כך קורה בכל הארץ כמעט כל שנה, אך בני ירושלים לא רגילים לכך, ולהם חשוב להזכיר שכעיקרון לא שוברים את הצום לפני קריאת המגילה, אך מי שהצום קשה לו, יכול לשתות ולטעום משהו קל, או לאכול מזונות עד שיעור &quot;כביצה&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד יוצא שבשנה זו, קריאת המגילה מתבצעת מיד בסוף הצום, שאמנם כך קורה בכל הארץ כמעט כל שנה, אך בני ירושלים לא רגילים לכך, ולהם חשוב להזכיר שכעיקרון לא שוברים את הצום לפני קריאת המגילה, אך מי שהצום קשה לו, יכול לשתות ולטעום משהו קל, או לאכול מזונות עד שיעור &quot;כביצה&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משתה ומשלוחי מנות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משתה ומשלוחי מנות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם את סעודת הפורים והמשתה היינו אמורים לערוך בשבת, אך בתלמוד הירושלמי מובא שכיוון שעל ימי הפורים נאמר &quot;לעשות אותם ימי משתה ושמחה&quot; הרי שהמשתה צריך להיות דווקא ביום חול ולא ביום שבת שהוא יום שקדושתו מגיעה מקביעה של הקדוש ברוך ה&#039;, והוא לא תלוי בתאריך בחודש שנקבע על ידי בית דין. להקדים את הסעודה לערב שבת פחות מתאים מצד קדושת השבת, ולכן הסעודה נדחית ליום ראשון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם את סעודת הפורים והמשתה היינו אמורים לערוך בשבת, אך בתלמוד הירושלמי מובא שכיוון שעל ימי הפורים נאמר &quot;לעשות אותם ימי משתה ושמחה&quot; הרי שהמשתה צריך להיות דווקא ביום חול ולא ביום שבת שהוא יום שקדושתו מגיעה מקביעה של הקדוש ברוך ה&#039;, והוא לא תלוי בתאריך בחודש שנקבע על ידי בית דין. להקדים את הסעודה לערב שבת פחות מתאים מצד קדושת השבת, ולכן הסעודה נדחית ליום ראשון.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/article/6713 הלכות פורים המשולש למעשה]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/article/6713 הלכות פורים המשולש למעשה]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [https://www.yeshiva.org.il/article/6713 הכל על פורים משולש] ריכוז תשובות הרבנים באתר ישיבה</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/7247 הלכות פורים משולש] [[הרב מרדכי אליהו]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פורים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פורים]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-149755:rev-149756:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9&diff=149755&oldid=prev 2021-02-25T08:39:54Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:39, 25 בפברואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאשר ט"ו באדר חל בשבת, מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, והוא הנקרא "פורים משולש"</del>, כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[פורים משולש]] מתרחש </ins>כאשר ט"ו באדר חל בשבת, מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשבת, כידוע, אין קוראים את המגילה {{מקור|כשם שאין תוקעים בשופר כשחל ראש השנה בשבת, וכשם שאין נוטלים את ארבעת המינים כשחל חג הסוכות בשבת - מתוך חשש לאיסורי הוצאה וטלטול|כן}}. מאידך, אין לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון, ט&quot;ז באדר, שכן ממגילת אסתר למדים, שאין לדחות את קריאת המגילה לאחר ט&quot;ו באדר. במקרה זה קוראים את מגילת אסתר ביום שישי - י&quot;ד באדר. גם את מתן המתנות לאביונים מקדימים ליום שישי. בשבת גופא, שהיא ט&quot;ו באדר, מוסיפים את &quot;על הנסים&quot; בתפילות השבת ובברכת המזון. כן מוציאים שני ספרי תורה: בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובספר התורה השני קוראים את פרשת &quot;ויבא עמלק&quot;. ביום ראשון, ט&quot;ז באדר, עושים את סעודת הפורים ושולחים משלוחי מנות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשבת, כידוע, אין קוראים את המגילה {{מקור|כשם שאין תוקעים בשופר כשחל ראש השנה בשבת, וכשם שאין נוטלים את ארבעת המינים כשחל חג הסוכות בשבת - מתוך חשש לאיסורי הוצאה וטלטול|כן}}. מאידך, אין לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון, ט&quot;ז באדר, שכן ממגילת אסתר למדים, שאין לדחות את קריאת המגילה לאחר ט&quot;ו באדר. במקרה זה קוראים את מגילת אסתר ביום שישי - י&quot;ד באדר. גם את מתן המתנות לאביונים מקדימים ליום שישי. בשבת גופא, שהיא ט&quot;ו באדר, מוסיפים את &quot;על הנסים&quot; בתפילות השבת ובברכת המזון. כן מוציאים שני ספרי תורה: בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובספר התורה השני קוראים את פרשת &quot;ויבא עמלק&quot;. ביום ראשון, ט&quot;ז באדר, עושים את סעודת הפורים ושולחים משלוחי מנות.</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9&diff=149728&oldid=prev 2021-02-24T00:26:21Z

<p>כאן לא אתר חדשות</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:26, 24 בפברואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנה מחלוקת האם הקריאה בירושלים ביום ששי נחשבת &quot;קריאה בזמנה&quot; שעליה ניתן לברך גם אם קוראים ביחידות,  או שהיא נחשבת &quot;קריאה מוקדמת&quot; עליה מברכים רק אם קוראים בציבור. משום כך, בשנה זו ישנה חשיבות עוד יותר גדולה לקרוא בציבור, מלבד המעלה של קריאה ברוב עם, כדי שיהיה ניתן לברך לפי כל השיטות.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנה מחלוקת האם הקריאה בירושלים ביום ששי נחשבת &quot;קריאה בזמנה&quot; שעליה ניתן לברך גם אם קוראים ביחידות,  או שהיא נחשבת &quot;קריאה מוקדמת&quot; עליה מברכים רק אם קוראים בציבור. משום כך, בשנה זו ישנה חשיבות עוד יותר גדולה לקרוא בציבור, מלבד המעלה של קריאה ברוב עם, כדי שיהיה ניתן לברך לפי כל השיטות.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אם לא מצליחים לקרוא במניין – <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו אדם שנמצא בבידוד, </del>אפשר לסמוך על הפוסקים ולברך את שלושת הברכות לפני קריאת המגילה, אך לא את ברכת "הרב את ריבנו" בסוף המגילה שאותה תמיד מברכים רק במניין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אם לא מצליחים לקרוא במניין – אפשר לסמוך על הפוסקים ולברך את שלושת הברכות לפני קריאת המגילה, אך לא את ברכת "הרב את ריבנו" בסוף המגילה שאותה תמיד מברכים רק במניין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד יוצא שבשנה זו, קריאת המגילה מתבצעת מיד בסוף הצום, שאמנם כך קורה בכל הארץ כמעט כל שנה, אך בני ירושלים לא רגילים לכך, ולהם חשוב להזכיר שכעיקרון לא שוברים את הצום לפני קריאת המגילה, אך מי שהצום קשה לו, יכול לשתות ולטעום משהו קל, או לאכול מזונות עד שיעור &quot;כביצה&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד יוצא שבשנה זו, קריאת המגילה מתבצעת מיד בסוף הצום, שאמנם כך קורה בכל הארץ כמעט כל שנה, אך בני ירושלים לא רגילים לכך, ולהם חשוב להזכיר שכעיקרון לא שוברים את הצום לפני קריאת המגילה, אך מי שהצום קשה לו, יכול לשתות ולטעום משהו קל, או לאכול מזונות עד שיעור &quot;כביצה&quot;.</div></td></tr> </table>

213.137.64.110 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9&diff=149712&oldid=prev 2021-02-23T09:04:47Z

<p><span class="autocomment">משתה ומשלוחי מנות</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:04, 23 בפברואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף שזו פסיקת ההלכה, יש שמחמירים וחוששים לשיטות נוספות, ולכן בנוסף למשתה ולמשלוחי המנות ביום ראשון, הם מהדרים וסועדים ושולחים משלוחים גם בשבת, ויש שנוהגים גם ביום ראשון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף שזו פסיקת ההלכה, יש שמחמירים וחוששים לשיטות נוספות, ולכן בנוסף למשתה ולמשלוחי המנות ביום ראשון, הם מהדרים וסועדים ושולחים משלוחים גם בשבת, ויש שנוהגים גם ביום ראשון.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==תפילות ביום השבת==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביום שבת חוגגים את הפורים בתפילות ובקריאת התורה. קוראים בשני ספרים, בראשון עולים שבעה לקרוא בפרשת השבוע פרשת תצווה, ובשני מפטירים "ויבוא עמלק". בנוסף, אומרים [[על הניסים]] לפני "ועל כולם" בתפילת הלחש. ולעניין אמירת על הניסים בברכת המזון, האשכנזים אומרים אותו במקומו בהודאה כמו בכל שנה, והספרדים אומרים אותו ב"הרחמן". יש מחמירים לעשות סעודת פורים ומשלוח מנות גם ביום שבת (בפורים המשולש בירושלים), ועליהם להיזהר שלא להוציא מרשות לרשות במקום שאין עירוב מהודר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==תחפושות בשבת==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפורים נוהגים ללבוש מיני בגדים משונים לשמחה ולקיים "ונהפוך הוא" ושפיר דמי. ומכל מקום, כשחל פורים מיום שישי ועד ליל יום שני, נקל לתאר שלשם שמחה עלולים ללבוש גם בשבת בגדים משונים, ובכללם כובעים משונים בכלל הכובעים יש כובעים ששוליהם רחבים ביותר, כמו זה הקרוי "סומבררו" או כובעים סינים רחבי שוליים, וכל כיוצא בזה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש לדעת שהשולחן ערוך פסק שאין ללבוש כובע רחב שוליים, שלא לעבור על איסור אוהל ואיסור זה הוא אפילו בבית, ואפילו לילדים. וכדבריו: "כובע שהוא מתפשט להלן מראשו טפח, אסור להניחו בראשו אפילו בבית משום אוהל".</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-149710:rev-149712:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9&diff=149710&oldid=prev 2021-02-23T09:01:34Z

<p>הסרת ההפניה לדף <a href="/wiki/index.php/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D" title="פורים">פורים</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:01, 23 בפברואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#הפניה [[</del>פורים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאשר ט"ו באדר חל בשבת, מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, והוא הנקרא "</ins>פורים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משולש", כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשבת, כידוע, אין קוראים את המגילה {{מקור|כשם שאין תוקעים בשופר כשחל ראש השנה בשבת, וכשם שאין נוטלים את ארבעת המינים כשחל חג הסוכות בשבת - מתוך חשש לאיסורי הוצאה וטלטול|כן}}. מאידך, אין לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון, ט"ז באדר, שכן ממגילת אסתר למדים, שאין לדחות את קריאת המגילה לאחר ט"ו באדר. במקרה זה קוראים את מגילת אסתר ביום שישי - י"ד באדר. גם את מתן המתנות לאביונים מקדימים ליום שישי. בשבת גופא, שהיא ט"ו באדר, מוסיפים את "על הנסים" בתפילות השבת ובברכת המזון. כן מוציאים שני ספרי תורה: בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובספר התורה השני קוראים את פרשת "ויבא עמלק". ביום ראשון, ט"ז באדר, עושים את סעודת הפורים ושולחים משלוחי מנות.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קריאת מגילה ומתנות לאביונים==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כעיקרון היה צריך לקרוא את המגילה ביום השבת, וגם לתת בו מתנות לאביונים על ידי מאכלים ולא על ידי כסף, אך חכמים תקנו שלא לקרוא בשבת, מחשש שאדם יבוא להוציא את המגילה מביתו לרשות הרבים, במקום שאין עירוב, ובכך יחלל את השבת. וכיוון לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון אי אפשר, כי נאמר על תאריך הקריאה "ולא יעבור", לכן לא נותר אלא להקדים את הקריאה ליום ששי.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כיוון שקריאת המגילה הוקדמה ליום ששי, אנחנו מקדימים ליום זה גם את נתינת המתנות לאביונים, כיוון שעיני העניים נשואות למקרא מגילה, שבזמן זה נח להם לאסוף מהציבור את המתנות המיועדות להם.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישנה מחלוקת האם הקריאה בירושלים ביום ששי נחשבת "קריאה בזמנה" שעליה ניתן לברך גם אם קוראים ביחידות,  או שהיא נחשבת "קריאה מוקדמת" עליה מברכים רק אם קוראים בציבור. משום כך, בשנה זו ישנה חשיבות עוד יותר גדולה לקרוא בציבור, מלבד המעלה של קריאה ברוב עם, כדי שיהיה ניתן לברך לפי כל השיטות. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם לא מצליחים לקרוא במניין – כמו אדם שנמצא בבידוד, אפשר לסמוך על הפוסקים ולברך את שלושת הברכות לפני קריאת המגילה, אך לא את ברכת "הרב את ריבנו" בסוף המגילה שאותה תמיד מברכים רק במניין.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוד יוצא שבשנה זו, קריאת המגילה מתבצעת מיד בסוף הצום, שאמנם כך קורה בכל הארץ כמעט כל שנה, אך בני ירושלים לא רגילים לכך, ולהם חשוב להזכיר שכעיקרון לא שוברים את הצום לפני קריאת המגילה, אך מי שהצום קשה לו, יכול לשתות ולטעום משהו קל, או לאכול מזונות עד שיעור "כביצה".</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==משתה ומשלוחי מנות==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם את סעודת הפורים והמשתה היינו אמורים לערוך בשבת, אך בתלמוד הירושלמי מובא שכיוון שעל ימי הפורים נאמר "לעשות אותם ימי משתה ושמחה" הרי שהמשתה צריך להיות דווקא ביום חול ולא ביום שבת שהוא יום שקדושתו מגיעה מקביעה של הקדוש ברוך ה', והוא לא תלוי בתאריך בחודש שנקבע על ידי בית דין. להקדים את הסעודה לערב שבת פחות מתאים מצד קדושת השבת, ולכן הסעודה נדחית ליום ראשון.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משום כך גם את משלוחי המנות דוחים ליום ראשון, כיוון שאחד מהטעמים למשלוח המנות הוא כדי לעזור לחברים לקיים את סעודת הפורים. כיוון שיום ראשון הוא יום חגיגי בו סועדים ושולחים משלוחי מנות, באותו יום לא אומרים תחנון בתפילה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על אף שזו פסיקת ההלכה, יש שמחמירים וחוששים לשיטות נוספות, ולכן בנוסף למשתה ולמשלוחי המנות ביום ראשון, הם מהדרים וסועדים ושולחים משלוחים גם בשבת, ויש שנוהגים גם ביום ראשון.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קישורים חיצוניים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [https://www.yeshiva.org.il/article/6713 הלכות פורים המשולש למעשה]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:פורים]]</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-12943:rev-149710:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9&diff=12943&oldid=prev 2008-12-08T15:36:32Z

<p>יצירת ערך מהספר <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%96%D7%AA" title="משתמש:ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת">האנציקלופדיה התורנית המרוכזת</a></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>#הפניה [[פורים]].<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div>

ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת