פולטת שכבת זרע - היסטוריית גרסאות

46.19.86.151: /* מחלוקת הראשונים */תיקון משמעות מטעה.

2024-08-08T14:11:44Z

מחלוקת הראשונים: תיקון משמעות מטעה.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:11, 8 באוגוסט 2024
שורה 8:		שורה 8:

	==מחלוקת הראשונים==		==מחלוקת הראשונים==
	הגישה המקובלת לפי רוב הראשונים היא ~~שדין~~ טומאה זו הוא ~~בהלכות~~ [[טהרת המשפחה]] ~~וגורם לאישה טומאה~~ לבעלה. זו הסיבה שנוהגים להמתין חמשה ימים מהיום הראשון שבו החל דם ה[[נידה]] לזוב, ומאז וודאי לא קויימו יחסים. לפי כמה דיעות, לאחר היום הראשון, יש להמתין שלושה ימים, כך שלללא ספק לאחר קיום היחסים היו שלושה ימים תמימים [[מעת לעת]]. לפי דיעות אחרות - וכך מנהג האשכנזים, יש להמתין ארבעה ימים אחר היום הראשון, כי חששו שמא קיום היחסים היה ב[[בין השמשות]] ומיד אחר כך ראתה דם נידה, ובעוד שהם יחשבו שבאותו זמן היה עדיין [[יום]], האמת תהיה שבאותו זמן כבר שקעה החמה והוא נחשב כ[[לילה]], וכדי למנוע טעויות בנושא חמור זה ממתינים חמשה ימים מהיום שבו החל דם הנידה לזוב, ולאחר מכן סופרים [[שבעה נקיים]] (לממרות שמהתורה נידה אינה צריכה לספור שבעה נקיים, אנו נוהגים לספור שבעה נקיים כחלק מ[[חומרא דרבי זירא]] שהתקבלה להלכה).		הגישה המקובלת לפי רוב הראשונים היא שאף שכמובן שאין טומאה זו אוסרת את האשה לבעלה בכל אופן הוא משליך גם להלכות [[טהרת המשפחה]] בגלל שפליטה סותרת ספירת שבעה נקיים גם לגבי איסור נדה לבעלה ולא סותר רק לספירת נקיים לדיני טהרות. זו הסיבה שנוהגים להמתין חמשה ימים מהיום הראשון שבו החל דם ה[[נידה]] לזוב, ומאז וודאי לא קויימו יחסים. לפי כמה דיעות, לאחר היום הראשון, יש להמתין שלושה ימים, כך שלללא ספק לאחר קיום היחסים היו שלושה ימים תמימים [[מעת לעת]]. לפי דיעות אחרות - וכך מנהג האשכנזים, יש להמתין ארבעה ימים אחר היום הראשון, כי חששו שמא קיום היחסים היה ב[[בין השמשות]] ומיד אחר כך ראתה דם נידה, ובעוד שהם יחשבו שבאותו זמן היה עדיין [[יום]], האמת תהיה שבאותו זמן כבר שקעה החמה והוא נחשב כ[[לילה]], וכדי למנוע טעויות בנושא חמור זה ממתינים חמשה ימים מהיום שבו החל דם הנידה לזוב, ולאחר מכן סופרים [[שבעה נקיים]] (לממרות שמהתורה נידה אינה צריכה לספור שבעה נקיים, אנו נוהגים לספור שבעה נקיים כחלק מ[[חומרא דרבי זירא]] שהתקבלה להלכה).

			עם זאת דיעות בודדות בראשונים סבורים שדין זה שפולטת סותרת שבעה נקיים אמור רק לדיני [[טומאה וטהרה]] לעניין אכילת [[קדשים]] ו[[תרומה]], אך לא לענין טהרת המשפחה{{הערה\|1=[http://www.dafyomi.co.il/lectures/marei-nida033.pdf הרא"ש מביא את שני הדיעות].}}.

	עם זאת דיעות בודדות בראשונים סבורים שדין זה אמור רק לדיני [[טומאה וטהרה]] לעניין אכילת [[קדשים]] ו[[תרומה]], אך לא לענין טהרת המשפחה{{הערה\|1=[http://www.dafyomi.co.il/lectures/marei-nida033.pdf הרא"ש מביא את שני הדיעות].}}.
	==סתירת שבעה נקיים==		==סתירת שבעה נקיים==
	ב[[מסכת נידה]] {{הערה\|נידה לג א}} מסופר על דיון בין [[רמי בר חמא]] ו[[רבא]], האם דינה של אישה כזו, שפלטה שכבת זרע, שווה לאישה שראתה דם זיבה ש[[סתירת שבעה נקיים\|סותרת את ספירת השבעה נקיים]], ובמילים אחרות - האם ה[[טומאה]] ש[[חלות\|חלה]] על האישה היא מכיוון שהזרע יצא מגופה והרי זה מטמא אותה באותו אופן שהוא מטמא [[זכר]] שיצא מגופו [[נוזל זרע\|שכבת זרע]] שהוא טמא טומאת ערב, או שמא הטומאה שחלה עליה הוא רק מדין [[טומאת מגע]], על ידי נגיעת השכבת הזרע בחלקי גופה.		ב[[מסכת נידה]] {{הערה\|נידה לג א}} מסופר על דיון בין [[רמי בר חמא]] ו[[רבא]], האם דינה של אישה כזו, שפלטה שכבת זרע, שווה לאישה שראתה דם זיבה ש[[סתירת שבעה נקיים\|סותרת את ספירת השבעה נקיים]], ובמילים אחרות - האם ה[[טומאה]] ש[[חלות\|חלה]] על האישה היא מכיוון שהזרע יצא מגופה והרי זה מטמא אותה באותו אופן שהוא מטמא [[זכר]] שיצא מגופו [[נוזל זרע\|שכבת זרע]] שהוא טמא טומאת ערב, או שמא הטומאה שחלה עליה הוא רק מדין [[טומאת מגע]], על ידי נגיעת השכבת הזרע בחלקי גופה.

212.76.112.243: /* סתירת שבעה נקיים */תיקנתי שגיאה

2022-07-07T12:11:38Z

סתירת שבעה נקיים: תיקנתי שגיאה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:11, 7 ביולי 2022
שורה 12:		שורה 12:
	עם זאת דיעות בודדות בראשונים סבורים שדין זה אמור רק לדיני [[טומאה וטהרה]] לעניין אכילת [[קדשים]] ו[[תרומה]], אך לא לענין טהרת המשפחה{{הערה\|1=[http://www.dafyomi.co.il/lectures/marei-nida033.pdf הרא"ש מביא את שני הדיעות].}}.		עם זאת דיעות בודדות בראשונים סבורים שדין זה אמור רק לדיני [[טומאה וטהרה]] לעניין אכילת [[קדשים]] ו[[תרומה]], אך לא לענין טהרת המשפחה{{הערה\|1=[http://www.dafyomi.co.il/lectures/marei-nida033.pdf הרא"ש מביא את שני הדיעות].}}.
	==סתירת שבעה נקיים==		==סתירת שבעה נקיים==
	ב[[מסכת נידה]] {{הערה\|נידה לג א}} מסופר על דיון בין [[רמי בר חמא]] ו[[רבא]], האם דינה של אישה כזו, ~~שלפטה~~ שכבת זרע, שווה לאישה שראתה דם זיבה ש[[סתירת שבעה נקיים\|סותרת את ספירת השבעה נקיים]], ובמילים אחרות - האם ה[[טומאה]] ש[[חלות\|חלה]] על האישה היא מכיוון שהזרע יצא מגופה והרי זה מטמא אותה באותו אופן שהוא מטמא [[זכר]] שיצא מגופו [[נוזל זרע\|שכבת זרע]] שהוא טמא טומאת ערב, או שמא הטומאה שחלה עליה הוא רק מדין [[טומאת מגע]], על ידי נגיעת השכבת הזרע בחלקי גופה.		ב[[מסכת נידה]] {{הערה\|נידה לג א}} מסופר על דיון בין [[רמי בר חמא]] ו[[רבא]], האם דינה של אישה כזו, שפלטה שכבת זרע, שווה לאישה שראתה דם זיבה ש[[סתירת שבעה נקיים\|סותרת את ספירת השבעה נקיים]], ובמילים אחרות - האם ה[[טומאה]] ש[[חלות\|חלה]] על האישה היא מכיוון שהזרע יצא מגופה והרי זה מטמא אותה באותו אופן שהוא מטמא [[זכר]] שיצא מגופו [[נוזל זרע\|שכבת זרע]] שהוא טמא טומאת ערב, או שמא הטומאה שחלה עליה הוא רק מדין [[טומאת מגע]], על ידי נגיעת השכבת הזרע בחלקי גופה.

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=בעי [[רמי בר חמא]]: פולטת שכבת זרע מהו שתסתור בזיבה? רואה היתה וסותרת או דילמא נוגעת היתה ולא סתרה?}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=בעי [[רמי בר חמא]]: פולטת שכבת זרע מהו שתסתור בזיבה? רואה היתה וסותרת או דילמא נוגעת היתה ולא סתרה?}}

טישיו: /* מקור במקרא ובמשנה */

2012-03-29T23:50:54Z

מקור במקרא ובמשנה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:50, 29 במרץ 2012
שורה 5:		שורה 5:
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=מנין לפולטת שכבת זרע ביום השלישי שהיא טמאה? שנאמר היו נכונים לשלשת ימים\|מקור={{משנה\|שבת\|ט\|ג}}}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=מנין לפולטת שכבת זרע ביום השלישי שהיא טמאה? שנאמר היו נכונים לשלשת ימים\|מקור={{משנה\|שבת\|ט\|ג}}}}

	ב[[ברייתא]] מפורשים שלושה דיעות אודות דין זה: {{ציטוטון\|ת"ר פולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה דברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] רבי ישמעאל אומר פעמים שהן ד' עונות פעמים שהן ה' עונות פעמים שהן ו' עונות [[רבי עקיבא]] אומר לעולם ה' ואם יצאתה מקצת עונה ראשונה נותנין לה מקצת עונה ששית}}. בבית מדרשו של [[רב פפא]] פירשו החכמים את המשנה. רבי אלעזר בן עזריה סבור כי האזהרה ניתנה ביום חמישי, ובשלושת הימים ניתן למנות גם את היום שבו ניתנה האזהרה, על פי הכלל [[מקצת היום ככולו]], וגם את יום השבת, על פי הכלל הנ"ל, וממילא נראה שהפולטת ביום השלישי, לאחר שכבר עברו יומיים - טהורה. רבי ישמעאל סבור גם הוא ש[[מקצת היום ככולו]], אלא שהוא סבור שהאזהרה ניתנה ביום רביעי, והכלל הוא שהפולטת ביום השלישי טמאה, ורק הפולטת ביום הרביעי טהורה. לעומת זאת, רבי עקיבא סבור שהאיסור אינו נקבע לפי מספר הימים אלא לפי מספר ה"עונות" (עונה היא יום או לילה), ולאחר חמשה עונות, האשה אינה מטמאה יותר. לפי כל הדיעות, הנשים טבלו בליל שבת, מכיוון שבליל שבת כבר עבר הזמן שבו אם האישה פולטת זרע היא טמאה{{~~הערה\|{{בבלי~~\|שבת~~\|פו\|~~א~~}}.~~}}.		ב[[ברייתא]] מפורשים שלושה דיעות אודות דין זה: {{ציטוטון\|ת"ר פולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה דברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] רבי ישמעאל אומר פעמים שהן ד' עונות פעמים שהן ה' עונות פעמים שהן ו' עונות [[רבי עקיבא]] אומר לעולם ה' ואם יצאתה מקצת עונה ראשונה נותנין לה מקצת עונה ששית}}. בבית מדרשו של [[רב פפא]] פירשו החכמים את המשנה. רבי אלעזר בן עזריה סבור כי האזהרה ניתנה ביום חמישי, ובשלושת הימים ניתן למנות גם את היום שבו ניתנה האזהרה, על פי הכלל [[מקצת היום ככולו]], וגם את יום השבת, על פי הכלל הנ"ל, וממילא נראה שהפולטת ביום השלישי, לאחר שכבר עברו יומיים - טהורה. רבי ישמעאל סבור גם הוא ש[[מקצת היום ככולו]], אלא שהוא סבור שהאזהרה ניתנה ביום רביעי, והכלל הוא שהפולטת ביום השלישי טמאה, ורק הפולטת ביום הרביעי טהורה. לעומת זאת, רבי עקיבא סבור שהאיסור אינו נקבע לפי מספר הימים אלא לפי מספר ה"עונות" (עונה היא יום או לילה), ולאחר חמשה עונות, האשה אינה מטמאה יותר. לפי כל הדיעות, הנשים טבלו בליל שבת, מכיוון שבליל שבת כבר עבר הזמן שבו אם האישה פולטת זרע היא טמאה{{מקור\| שבת פ"ו ע"א}}.

	==מחלוקת הראשונים==		==מחלוקת הראשונים==

טישיו: דף חדש: בהלכה, '''פולטת שכבת זרע''' היא אישה שיצא מגופה - מאותו מקום, שכבת זרע, במהלך שלושה הימים הרא...

2012-03-29T23:50:21Z

דף חדש: בהלכה, '''פולטת שכבת זרע''' היא אישה שיצא מגופה - מאותו מקום, שכבת זרע, במהלך שלושה הימים הרא...

דף חדש

בהלכה, '''פולטת שכבת זרע''' היא [[אישה]] שיצא מגופה - מאותו מקום, [[נוזל זרע|שכבת זרע]], במהלך שלושה הימים הראשונים שלאחר קיום [[יחסי אישות]]. בשלשת הימים הראשונים, הזרע נחשב עדיין כ"זרע" כי הוא ראוי להזריע. אישה כזו טמאה במשך יום אחד כ[[בעל קרי]].
==מקור במקרא ובמשנה==
ב[[פרשת יתרו]], לאחר ציוויו של הקב"ה ל[[משה רבינו]] לקדש את בני ישראל ולהכין אותם לקבלת התורה, נאמר בפסוק: {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה}}{{הערה|שמות יט, טו.}}. קבלת התורה הייתה ב[[שבת]], והציווי היה ביום רביעי (לפי דעת [[רבי יוסי]]) או ב[[יום חמישי]] לפי דעת שאר החכמים. ביום זה הוא אסר עליהם לקיים יחסי אישות עם נשותיהם, כדי שבשבת, היום בו עתידה התורה להנתן, יהיו הנשים טהורות לקבלת התורה. מכאן למדו חז"ל כי פולטת שכבת זרע בתוך שלושה ימים אחרי קיום יחסים, טמאה.

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מנין לפולטת שכבת זרע ביום השלישי שהיא טמאה? שנאמר היו נכונים לשלשת ימים|מקור={{משנה|שבת|ט|ג}}}}

ב[[ברייתא]] מפורשים שלושה דיעות אודות דין זה: {{ציטוטון|ת"ר פולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה דברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] רבי ישמעאל אומר פעמים שהן ד' עונות פעמים שהן ה' עונות פעמים שהן ו' עונות [[רבי עקיבא]] אומר לעולם ה' ואם יצאתה מקצת עונה ראשונה נותנין לה מקצת עונה ששית}}. בבית מדרשו של [[רב פפא]] פירשו החכמים את המשנה. רבי אלעזר בן עזריה סבור כי האזהרה ניתנה ביום חמישי, ובשלושת הימים ניתן למנות גם את היום שבו ניתנה האזהרה, על פי הכלל [[מקצת היום ככולו]], וגם את יום השבת, על פי הכלל הנ"ל, וממילא נראה שהפולטת ביום השלישי, לאחר שכבר עברו יומיים - טהורה. רבי ישמעאל סבור גם הוא ש[[מקצת היום ככולו]], אלא שהוא סבור שהאזהרה ניתנה ביום רביעי, והכלל הוא שהפולטת ביום השלישי טמאה, ורק הפולטת ביום הרביעי טהורה. לעומת זאת, רבי עקיבא סבור שהאיסור אינו נקבע לפי מספר הימים אלא לפי מספר ה"עונות" (עונה היא יום או לילה), ולאחר חמשה עונות, האשה אינה מטמאה יותר. לפי כל הדיעות, הנשים טבלו בליל שבת, מכיוון שבליל שבת כבר עבר הזמן שבו אם האישה פולטת זרע היא טמאה{{הערה|{{בבלי|שבת|פו|א}}.}}.

==מחלוקת הראשונים==
הגישה המקובלת לפי רוב הראשונים היא שדין טומאה זו הוא בהלכות [[טהרת המשפחה]] וגורם לאישה טומאה לבעלה. זו הסיבה שנוהגים להמתין חמשה ימים מהיום הראשון שבו החל דם ה[[נידה]] לזוב, ומאז וודאי לא קויימו יחסים. לפי כמה דיעות, לאחר היום הראשון, יש להמתין שלושה ימים, כך שלללא ספק לאחר קיום היחסים היו שלושה ימים תמימים [[מעת לעת]]. לפי דיעות אחרות - וכך מנהג האשכנזים, יש להמתין ארבעה ימים אחר היום הראשון, כי חששו שמא קיום היחסים היה ב[[בין השמשות]] ומיד אחר כך ראתה דם נידה, ובעוד שהם יחשבו שבאותו זמן היה עדיין [[יום]], האמת תהיה שבאותו זמן כבר שקעה החמה והוא נחשב כ[[לילה]], וכדי למנוע טעויות בנושא חמור זה ממתינים חמשה ימים מהיום שבו החל דם הנידה לזוב, ולאחר מכן סופרים [[שבעה נקיים]] (לממרות שמהתורה נידה אינה צריכה לספור שבעה נקיים, אנו נוהגים לספור שבעה נקיים כחלק מ[[חומרא דרבי זירא]] שהתקבלה להלכה).

עם זאת דיעות בודדות בראשונים סבורים שדין זה אמור רק לדיני [[טומאה וטהרה]] לעניין אכילת [[קדשים]] ו[[תרומה]], אך לא לענין טהרת המשפחה{{הערה|1=[http://www.dafyomi.co.il/lectures/marei-nida033.pdf הרא"ש מביא את שני הדיעות].}}.
==סתירת שבעה נקיים==
ב[[מסכת נידה]] {{הערה|נידה לג א}} מסופר על דיון בין [[רמי בר חמא]] ו[[רבא]], האם דינה של אישה כזו, שלפטה שכבת זרע, שווה לאישה שראתה דם זיבה ש[[סתירת שבעה נקיים|סותרת את ספירת השבעה נקיים]], ובמילים אחרות - האם ה[[טומאה]] ש[[חלות|חלה]] על האישה היא מכיוון שהזרע יצא מגופה והרי זה מטמא אותה באותו אופן שהוא מטמא [[זכר]] שיצא מגופו [[נוזל זרע|שכבת זרע]] שהוא טמא טומאת ערב, או שמא הטומאה שחלה עליה הוא רק מדין [[טומאת מגע]], על ידי נגיעת השכבת הזרע בחלקי גופה.

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בעי [[רמי בר חמא]]: פולטת שכבת זרע מהו שתסתור בזיבה? רואה היתה וסותרת או דילמא נוגעת היתה ולא סתרה?}}

על שאלה זו של רמי בר חמא התפלא רבא, והתבטא כדרכו על רמי בר חמא {{ציטוטון|לפום חורפא שבשבתא}} - בגלל חריפותו המופלאה אינו מעיין די הצורך לפני שאומר את דבריו. תמיהת רבא היא, כיצד ייתכן לומר שיציאת שכבת זרע מגופה של האישה יגרום לסתור את ספירת שבעת הנקיים, הרי לא ייתכן לומר שראיית שכבת הזרע יסתור את כל שבעת ימי הנקיים שספרה שהרי אפילו הבעל עצמו שיצא שכבת זרע מגופו אינו סותר את כל שבעת הנקיים, והרי לא ניתן לומר שראיית הזרע יסתור רק יום אחד, שהרי אמרה התורה "ואחר תטהר" - שלא טומאה מפסקת ביניהם. אך חכמי התלמוד דחו את דבריו של רבא, והביאו ראיה מזב שסותר יום אחד למרות שגם בו נאמר שאסור שתהא טומאה מפסקת בין שבעת הנקיים לטהרתו.

לעומת זאת, בהמשך המסכת נכתב כי פולטת שכבת זרע מטמאה מדין "רואה" ולא מדין נוגעת, לדעת רוב החכמים. ב[[ברייתא]], למדו זאת מהפסוק {{ציטוטון|וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה, דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ}} {{הערה|ויקרא טו יט}}. המילים "דם יהיה דמה בבשרה" נראים מיותרים לכאורה, ומכאן למד בברייתא כי גם כאשר הדם הוא בבשרה ולא יצא עדיין לחוץ הוא גורם לה טומאה. {{הערה|בבלי נידה מ"א ע"ב}}. {{ציטוטון| תנו רבנן בבשרה, מלמד שמטמאה בפנים כבחוץ. ואין לי אלא [[נדה]], [[זבה]] מנין? תלמוד לומר זובה בבשרה. פולטת שכבת זרע מנין? תלמוד לומר "יהיה"}}. מכאן נראה לכאורה, כי דינה של הפולטת שווה לדם נידה, שאינו נטמא מדין [[טומאת מגע]] שאינו קיים על ידי נגיעה במקום "בית הסתרים" הנחשב כחלק הפנימי של הגוף, אלא מדין ראייה הדומה לראית דם נידה.

לעומת זאת, [[רבי שמעון]] חלוק על כך וקובע: {{ציטוטון|דיה כבועלה, מה בועלה אינו מטמא עד שתצא טומאה לחוץ אף היא אינה מטמאה עד שתצא טומאתה לחוץ}}. לדבריו של רבי שמעון, רק באופן אחד יש [[גזירת הכתוב]] שנגרם לאישה טומאה על ידי שכבת זרע, הוא על ידי [[תשמיש המיטה]] עם [[זב]] {{ציטוטון|וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זָרַע; וְרָחֲצוּ בַמַּיִם, וְטָמְאוּ עַד הָעָרֶב}} {{הערה|ויקרא טו יח}}, שבו האישה נהיית טמאה על ידי קיום יחסי אישות עם הזב למרות שמגע בית הסתרים הוא, ובתלמוד הוסבר כי טומאת פולטת נאמרה באופן שהאישה לא טמאה בתור משמשת עם זב, למשל כאשר לאחר תשמיש המיטה היא נותרה שכובה במיטתה ולא הניעה את גופה כך ששכבת הזרע לא ימאה מגופה במשך שלושת הימים, והטבילוה כאשר היא במיטתה, שאז - כאשר קמה לאחר שלושת הימים, אם יצא זרע מגופה, היא טמאה. משיטתו של רבי שמעון נראה כי הוא סובר שיש לאישה דין "נוגעת" בשכבת זרע ולכן פולטת שכבת זרע טמאה. אם כי למרות זאת הסתפק [[רב שמואל בר ביסנא]], שמא לעניין סתירת שבעה נקיים מודה גם רבי שמעון שדינה כרואה, ולפי גרסא אחרת רב שמואל בר בסינא לא שמע את אשר כתוב בברייתא, ולכן הסתפק מ[[סברא]] אם דינה כרואה או לא. הוא שאל שאלה זאת את [[אביי]], [[רבא]] ו[[רב יוסף]] וכולם השיבו לו כי היא "רואה" ולא "נוגעת" לעניין סתירה. ומכאן מסיקים חכמי התוספות כי רבא חזר בו מהתקפתו על דברי רמי בר חמא וגם הוא מסכים כי האישה דינה כ"רואה".

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

[[קטגוריה:טהרת המשפחה]]
[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]