פאס - היסטוריית גרסאות

89.208.57.58: ביטול גרסה 155437 של 213.137.72.112 (שיחה)

2021-10-29T06:10:54Z

ביטול גרסה 155437 של 213.137.72.112 (שיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:10, 29 באוקטובר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	מן ה[[ויקיפדיה העברית]]; '''פֶאסְ''' (או '''פס''', ב[[ערבית]]: '''فاس''', ב[[שפות ברבריות\|ברברית]]: '''ⴼⴰⵙ''', ב[[צרפתית]]: '''Fès''' ב[[אנגלית]]; Pass, ב[[רוסית]]; фес, ביידיש; פאָרן) היא ה[[עיר]] השנייה בגודלה ב[[מרוקו]], אחרי [[קזבלנקה]]. בפאס חיים כ-2 מיליון תושבים. מיקומה הגאוגרפי של פאס הוא במרכז מרוקו, מה שהולם את שליטתה בעמדות הכוח במדינה.		מן ה[[ויקיפדיה העברית]]; '''פֶאסְ''' היא ה[[עיר]] השנייה בגודלה ב[[מרוקו]], אחרי [[קזבלנקה]]. בפאס חיים כ-2 מיליון תושבים. מיקומה הגאוגרפי של פאס הוא במרכז מרוקו, מה שהולם את שליטתה בעמדות הכוח במדינה.

	פאס כיום היא איחוד של שלוש ערים. '''פאס אל באלי''' (פאס העתיקה), שנוסדה על ידי [[אידריס ה-2]] בשנת 789 לספירה על גדות ה[[נהר פאס]]. כעבור חמש מאות שנים הוסיפו הסולטאנים המריניים מאפייני [[אדריכלות]] ספרדיים [[מורים]] רבים לעיר העתיקה, ובנו את '''פאס אל ג'דיד''' (פאס החדשה) מחוץ לחומות. במהלך [[המאה ה-20]] בנו הצרפתים את פאס המודרנית (ויל נובל) כ-2 ק"מ מערבה משם.		פאס כיום היא איחוד של שלוש ערים. '''פאס אל באלי''' (פאס העתיקה), שנוסדה על ידי [[אידריס ה-2]] בשנת 789 לספירה על גדות ה[[נהר פאס]]. כעבור חמש מאות שנים הוסיפו הסולטאנים המריניים מאפייני [[אדריכלות]] ספרדיים [[מורים]] רבים לעיר העתיקה, ובנו את '''פאס אל ג'דיד''' (פאס החדשה) מחוץ לחומות. במהלך [[המאה ה-20]] בנו הצרפתים את פאס המודרנית (ויל נובל) כ-2 ק"מ מערבה משם.

213.137.72.112 ב־15:28, 27 באוקטובר 2021

2021-10-27T15:28:49Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:28, 27 באוקטובר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	מן ה[[ויקיפדיה העברית]]; '''פֶאסְ''' היא ה[[עיר]] השנייה בגודלה ב[[מרוקו]], אחרי [[קזבלנקה]]. בפאס חיים כ-2 מיליון תושבים. מיקומה הגאוגרפי של פאס הוא במרכז מרוקו, מה שהולם את שליטתה בעמדות הכוח במדינה.		מן ה[[ויקיפדיה העברית]]; '''פֶאסְ''' (או '''פס''', ב[[ערבית]]: '''فاس''', ב[[שפות ברבריות\|ברברית]]: '''ⴼⴰⵙ''', ב[[צרפתית]]: '''Fès''' ב[[אנגלית]]; Pass, ב[[רוסית]]; фес, ביידיש; פאָרן) היא ה[[עיר]] השנייה בגודלה ב[[מרוקו]], אחרי [[קזבלנקה]]. בפאס חיים כ-2 מיליון תושבים. מיקומה הגאוגרפי של פאס הוא במרכז מרוקו, מה שהולם את שליטתה בעמדות הכוח במדינה.

	פאס כיום היא איחוד של שלוש ערים. '''פאס אל באלי''' (פאס העתיקה), שנוסדה על ידי [[אידריס ה-2]] בשנת 789 לספירה על גדות ה[[נהר פאס]]. כעבור חמש מאות שנים הוסיפו הסולטאנים המריניים מאפייני [[אדריכלות]] ספרדיים [[מורים]] רבים לעיר העתיקה, ובנו את '''פאס אל ג'דיד''' (פאס החדשה) מחוץ לחומות. במהלך [[המאה ה-20]] בנו הצרפתים את פאס המודרנית (ויל נובל) כ-2 ק"מ מערבה משם.		פאס כיום היא איחוד של שלוש ערים. '''פאס אל באלי''' (פאס העתיקה), שנוסדה על ידי [[אידריס ה-2]] בשנת 789 לספירה על גדות ה[[נהר פאס]]. כעבור חמש מאות שנים הוסיפו הסולטאנים המריניים מאפייני [[אדריכלות]] ספרדיים [[מורים]] רבים לעיר העתיקה, ובנו את '''פאס אל ג'דיד''' (פאס החדשה) מחוץ לחומות. במהלך [[המאה ה-20]] בנו הצרפתים את פאס המודרנית (ויל נובל) כ-2 ק"מ מערבה משם.

Wikiboss ב־11:51, 13 ביוני 2019

2019-06-13T11:51:45Z

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-מן ה[[ויקיפדיה העברית]]; '''פֶאסְ''' (או '''פס''', ב[[ערבית]]: '''فاس''', ב[[שפות ברבריות|ברברית]]: '''ⴼⴰⵙ''', ב[[צרפתית]]: '''Fès''' ב[[אנגלית]]; Pass, ב[[רוסית]]; фес) היא ה[[עיר]] השנייה בגודלה ב[[מרוקו]], אחרי [[קזבלנקה]].
+מן ה[[ויקיפדיה העברית]]; '''פֶאסְ''' היא ה[[עיר]] השנייה בגודלה ב[[מרוקו]], אחרי [[קזבלנקה]]. בפאס חיים כ-2 מיליון תושבים. מיקומה הגאוגרפי של פאס הוא במרכז מרוקו, מה שהולם את שליטתה בעמדות הכוח במדינה.
 פאס כיום היא איחוד של שלוש ערים. '''פאס אל באלי''' (פאס העתיקה), שנוסדה על ידי [[אידריס ה-2]] בשנת 789 לספירה על גדות ה[[נהר פאס]]. כעבור חמש מאות שנים הוסיפו הסולטאנים המריניים מאפייני [[אדריכלות]] ספרדיים [[מורים]] רבים לעיר העתיקה, ובנו את '''פאס אל ג'דיד''' (פאס החדשה) מחוץ לחומות. במהלך [[המאה ה-20]] בנו הצרפתים את פאס המודרנית (ויל נובל) כ-2 ק"מ מערבה משם.
@@ שורה 14: / שורה 13: @@
 בתחילת [[המאה ה-9]] הגיעו לעיר 2000 משפחות מתוניס שהיגרו כדי למצוא מקום שליו לחיות בו. הם התקבלו בברכה ושוכנו על הגדה השמאלית של הנהר. רובע זה נקרא עד היום פאס אל קירוואן (המלומדים). נבנו שני מסגדים גדולים - א-שייח וא-שרפה, שהפכו למרכזים תאולוגיים העוסקים ב[[מדע]] [[פילוסופיה]] ו[[רפואה]]. ה[[אפיפיור]] [[סילבסטר השני]] למד בפאס [[מתמטיקה]] והביא את המתמטיקה הערבית ואת [[השיטה העשרונית]] לאירופה.
 נבנו עשרות בתי מרחץ, פונדקים, טחנות קמח, חנויות ומרחצאות. העיר שגשגה.
 ==היהודים בפאס==
 במקום בו בחר מולאי אידריס ה-2 לבנות את פאס, הוא מצא יהודים, נוצרים ופגאנים.

נותן בראש ב־06:45, 12 ביוני 2019

2019-06-12T06:45:12Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:45, 12 ביוני 2019
שורה 1:		שורה 1:
	מן ה[[ויקיפדיה העברית]]; '''פֶאסְ''' (או '''פס''', ב[[ערבית]]: '''فاس''', ב[[שפות ברבריות\|ברברית]]: '''ⴼⴰⵙ''', ב[[צרפתית]]: '''Fès''' ב[[אנגלית]]; Pass, ב[[רוסית]]; фес~~, ביידיש; פאָרן~~) היא ה[[עיר]] השנייה בגודלה ב[[מרוקו]], אחרי [[קזבלנקה]].		מן ה[[ויקיפדיה העברית]]; '''פֶאסְ''' (או '''פס''', ב[[ערבית]]: '''فاس''', ב[[שפות ברבריות\|ברברית]]: '''ⴼⴰⵙ''', ב[[צרפתית]]: '''Fès''' ב[[אנגלית]]; Pass, ב[[רוסית]]; фес) היא ה[[עיר]] השנייה בגודלה ב[[מרוקו]], אחרי [[קזבלנקה]].
	בפאס חיים כ-2 מיליון תושבים. מיקומה הגאוגרפי של פאס הוא במרכז מרוקו, מה שהולם את שליטתה בעמדות הכוח במדינה.		בפאס חיים כ-2 מיליון תושבים. מיקומה הגאוגרפי של פאס הוא במרכז מרוקו, מה שהולם את שליטתה בעמדות הכוח במדינה.

ווייצמאן: ווייצמאן העביר את הדף פס לשם פאס

2019-02-03T14:16:47Z

ווייצמאן העביר את הדף פס לשם פאס

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:16, 3 בפברואר 2019
(אין הבדלים)

ווייצמאן ב־14:14, 3 בפברואר 2019

2019-02-03T14:14:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:14, 3 בפברואר 2019
שורה 132:		שורה 132:

	אוכלוסיית יהודי מרוקו היא הגדולה שבאוכלוסיות היהודיות בארצות ערב; ב-1985 נאמד מספרה ב-20,000. רובם המכריע של היהודים שעזבו את מרוקו יושבים בישראל; רבים אחרים היגרו ל[[צרפת]] ול[[קנדה]]. במרוקו פועלים כמה ארגונים יהודיים בינלאומיים - ארגון הג'וינט, כי"ח וחסידי חב"ד.		אוכלוסיית יהודי מרוקו היא הגדולה שבאוכלוסיות היהודיות בארצות ערב; ב-1985 נאמד מספרה ב-20,000. רובם המכריע של היהודים שעזבו את מרוקו יושבים בישראל; רבים אחרים היגרו ל[[צרפת]] ול[[קנדה]]. במרוקו פועלים כמה ארגונים יהודיים בינלאומיים - ארגון הג'וינט, כי"ח וחסידי חב"ד.

	~~==[[ערים תאומות]]==~~

	* {{עיר תאומה\|מונפלייה\|צרפת\|משנת=1961}}
	* {{עיר תאומה\|שטרסבורג\|צרפת\|משנת=1961}}
	* {{עיר תאומה\|פירנצה\|איטליה\|משנת=1961}}
	* {{עיר תאומה\|קירואן\|תוניסיה\|משנת=1965}}
	* {{עיר תאומה\|סן-לואי\|סנגל\|משנת=1979}}
	* {{עיר תאומה\|קראקוב\|פולין\|משנת=1985}}
	* {{עיר תאומה\|סוּון\|קוריאה הדרומית\|משנת=2003}}
	* {{עיר תאומה\|בובו דיולאסו\|בורקינה פאסו\|משנת=2003}}
	* {{עיר תאומה\|קוימברה\|פורטוגל}}.
	* {{עיר תאומה\|לאהור\|פקיסטן}}.

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

ווייצמאן ב־14:14, 3 בפברואר 2019

2019-02-03T14:14:17Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:14, 3 בפברואר 2019
שורה 1:		שורה 1:
	'''פֶאסְ''' (או '''פס''', ב[[ערבית]]: '''فاس''', ב[[שפות ברבריות\|ברברית]]: '''ⴼⴰⵙ''', ב[[צרפתית]]: '''Fès''' ב[[אנגלית]]; Pass, ב[[רוסית]]; фес, ביידיש; פאָרן) היא ה[[עיר]] השנייה בגודלה ב[[מרוקו]], אחרי [[קזבלנקה]].		מן ה[[ויקיפדיה העברית]]; '''פֶאסְ''' (או '''פס''', ב[[ערבית]]: '''فاس''', ב[[שפות ברבריות\|ברברית]]: '''ⴼⴰⵙ''', ב[[צרפתית]]: '''Fès''' ב[[אנגלית]]; Pass, ב[[רוסית]]; фес, ביידיש; פאָרן) היא ה[[עיר]] השנייה בגודלה ב[[מרוקו]], אחרי [[קזבלנקה]].
	בפאס חיים כ-2 מיליון תושבים. מיקומה הגאוגרפי של פאס הוא במרכז מרוקו, מה שהולם את שליטתה בעמדות הכוח במדינה.		בפאס חיים כ-2 מיליון תושבים. מיקומה הגאוגרפי של פאס הוא במרכז מרוקו, מה שהולם את שליטתה בעמדות הכוח במדינה.

ווייצמאן: יצירת דף עם התוכן "'''פֶאסְ''' (או '''פס''', בערבית: '''فاس''', בברברית: '''ⴼⴰⵙ''', בצרפתית: '''Fès''' ב..."

2019-02-03T14:13:17Z

יצירת דף עם התוכן "'''פֶאסְ''' (או '''פס''', בערבית: '''فاس''', בברברית: '''ⴼⴰⵙ''', בצרפתית: '''Fès''' ב..."

דף חדש

'''פֶאסְ''' (או '''פס''', ב[[ערבית]]: '''فاس''', ב[[שפות ברבריות|ברברית]]: '''ⴼⴰⵙ''', ב[[צרפתית]]: '''Fès''' ב[[אנגלית]]; Pass, ב[[רוסית]]; фес, ביידיש; פאָרן) היא ה[[עיר]] השנייה בגודלה ב[[מרוקו]], אחרי [[קזבלנקה]].
בפאס חיים כ-2 מיליון תושבים. מיקומה הגאוגרפי של פאס הוא במרכז מרוקו, מה שהולם את שליטתה בעמדות הכוח במדינה.

פאס כיום היא איחוד של שלוש ערים. '''פאס אל באלי''' (פאס העתיקה), שנוסדה על ידי [[אידריס ה-2]] בשנת 789 לספירה על גדות ה[[נהר פאס]]. כעבור חמש מאות שנים הוסיפו הסולטאנים המריניים מאפייני [[אדריכלות]] ספרדיים [[מורים]] רבים לעיר העתיקה, ובנו את '''פאס אל ג'דיד''' (פאס החדשה) מחוץ לחומות. במהלך [[המאה ה-20]] בנו הצרפתים את פאס המודרנית (ויל נובל) כ-2 ק"מ מערבה משם.

לאורך השנים הייתה בפאס קהילה יהודית, ונודעה לה חשיבות כיוון שישבו בה הוגים ופוסקים גדולים כגון [[רבי יוסף אבן מיגאש]], [[רי"ף|רבי יצחק אלפאסי]] (הרי"ף) וגדול ההוגים ומגבשי ההלכה, [[הרמב"ם]]. לפחות שלוש פעמים באלף השנים האחרונות ערכו המוסלמים פרעות משמעותיות ביהודי העיר. בשני המקרים הראשונים נטבחו אלפי יהודים ואילו בטבח האחרון, שהתרחש במאה העשרים נרצחו "רק" עשרות. היהודים הנותרים ברחו או גורשו.

==היסטוריה==
תולדות העיר מתחילות זמן קצר אחרי שהערבים פלשו בסערה לצפון אפריקה אחרי מותו של [[הנביא מוחמד]]. עד היום נחשבת העיר פאס לאחת הערים הקדושות לאסלאם. פאס היא העתיקה מבין ארבע הערים המלכותיות של מרוקו, והיא נחשבת כמעוז דתי מצד אחד וכמרכז לימודי מתקדם מאידך.
פאס הייתה בירת מרוקו בתקופות שונות וארוכות ותושבי העיר רואים בה עדיין את בירתה התרבותית של מרוקו.

לשם "פאס" יש שני הסברים: לפי האגדה, כשהחלו הבנאים לחפור את היסודות הראשונים, נמצא מכוש (פאס בערבית) ומכאן שמה. אגדה אחרת מספרת כי בזמן מדידת העיר הגיעה קבוצת מבקרים [[פרסים]] שכונו שבט פארס ומפולת סלעים קברה את כולם תחתיה, והעיר נקראה פאס לזכרם.

בתחילת [[המאה ה-9]] הגיעו לעיר 2000 משפחות מתוניס שהיגרו כדי למצוא מקום שליו לחיות בו. הם התקבלו בברכה ושוכנו על הגדה השמאלית של הנהר. רובע זה נקרא עד היום פאס אל קירוואן (המלומדים). נבנו שני מסגדים גדולים - א-שייח וא-שרפה, שהפכו למרכזים תאולוגיים העוסקים ב[[מדע]] [[פילוסופיה]] ו[[רפואה]]. ה[[אפיפיור]] [[סילבסטר השני]] למד בפאס [[מתמטיקה]] והביא את המתמטיקה הערבית ואת [[השיטה העשרונית]] לאירופה.
נבנו עשרות בתי מרחץ, פונדקים, טחנות קמח, חנויות ומרחצאות. העיר שגשגה.

ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]] תקף השבט ה[[ברברים (קבוצת עמים)|ברברי]] זנטה וכבש את פאס. בתקופה זו, שני אחים מפלג אחר התיישבו בשני חלקי העיר ונלחמו ביניהם. תקופה זו נרשמה בהיסטוריה כתקופה של 70 שנות אלימות ושפיכות דמים.

ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]], [[יוסוף בן תאשפין|יוסף אבן תאשפין]] משבט ה[[סנהג'ה]], מנהיג ה[[מוראביטון]] מכריז על עצמו כ[[סולטאן]] מרוקו וקובע את הבירה ב[[מרקש]]. בתקופה זו העיר מתפתחת ונבנים בתי מדרש, פונדקים, מזרקות וחומה. בנוסף, נבנה [[סכר]] על נחל פאס ומערכת הובלת מים לבתי העיר. החומה המפרידה בין חלקי העיר נהרסת, ונבנה גשר על נחל פאס.

ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]], עם מות מייסד שושלת ה[[אלמוואחידון]] [[עבדאללה אבן טומארט]], עולה תחתיו [[עבד אל-מואמין]], שהיה קנאי לדת ומצביא מוכשר בשדה הקרב, וכובש את ערי מרוקו, ובתוכן את פאס. עבד אל מואמין בנה סכר עץ בערוץ הנחל וחסם זרימתו, וכשפתח את הסכר געשו המים ונחשול אדיר שטף את העיר וגרף את חומותיה, בתיה ואנשיה. טענתו הייתה שהוא מתעב את ראוותנות הבניה של המוראביטון עם הפיתוחים והעיטורים שקישטו המסגדים. את חומות העיר הרס בטענה שהן מיותרות, ואמר: "חומותיי הן צדק החרב".

בתקופת מוחדון פאס הייתה המרכז הדתי והרוחני של האימפריה האסלאמית הגדולה שכללה את צפון אפריקה וספרד.

ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] העיר נכבשת על ידי [[השושלת המרינית|בני מרין]], הסולטאן [[אבו יוסוף יעקוב בן עבד אל חק|אבו יוסף יעקוב]], בנו של מייסד השושלת מעתיק את בירתו לפאס. אבו יוסף יעקב מייסד את פאס אל ביידה ופאס אלג'דידיה. בונה את ארמונו ובנייני המחאז'אן (המינהל) וכן את בתי החיילים והפקידים. המרינים יוצאים מפאס למסעות כיבוש בספרד ומוקם בה מחנה למניעת מרד בפאס אל באלי.

[[המאה ה-16]] [[השושלת הסעדית|הסעדינים]] הגיע מנהיג מולאי אחמד מעמק הדרע (נאות מדבר בדרום מרוקו) דחק את שלטון הוואטסים, אנשי פאס שלא קיבלו מרותו הוגלו למדבר והוא עבר לגור בתארודנת.

עבד אלמלכ בשלטון, השקט נשמר בפאס 30 שנה.
הסעדים פיארו ובנו את העיר בסגנון ספרדי מוסלמי.
החידוש היחידי היה השימוש בשיש שיובא מאיטליה. הם שילמו עבורו בסוכר- ק"ג סוכר תמורת ק"ג שיש.

ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] [[מולאי עבאס אחמד]] (המכונה אל דהבי - המוזהב) כבש את [[טימבוקטו]], בזז את זהבה והעסיק את אנשי פאס כעונש בהטבעת [[מטבע זהב|מטבעות זהב]]. הבירה בתקופת הסעדינים הייתה מרקש. לאחר מותו בניו החלו רבים על כסאו ופאס הייתה שוב שרויה באנדרלמוסיה ומלחמת אחים.

תוך ייאוש פנו אל מולאי שריף ממשפחת השריפים שמלך בתאפילאלת, בעזרת בני שבטו כבש את פאס, אך מהר מאוד גורש על ידי בני משפחתו.

אחריו הגיע מולאי ראשיד שנודע כרודן אכזר וייסד את השושלת העלווית חסנית פילאלית. הוא שיקם את פאס וכפה על תושביה הקפדה על חוקי האסלאם.

יורשו, [[איסמעיל מלך מרוקו|מולאי איסמעיל]], חשד בתושבי פאס ובחר במקנס כבירה. מאז ועד היום, קיימות תחרות ושנאה בין אוכלוסיות שתי הערים.

פאס איבדה את גדולתה המדינית והתאולוגית בעולם המוסלמי, עד שהשליט העלוואי מולא עבדאללה החיה אותה במאה ה-19.

===העת החדשה ===
'''תקופת הפרוטקטורט''', בין השנים [[1912]]-[[1956]], בה הייתה פאס תחת חסות [[צרפתית]]. המרשל [[הוברט ליוטאי]] (Hubert Lyautey) הכריז על פאס כאתר היסטורי שמור והציל אותה מהריסותיה. ב-[[1916]] ליוטאי התיישב ב[[רבאט]], והעביר איתו את מרכז השלטון. במקביל, בנה את ה'''נובל ויל''' מדרום מערב לשתי הערים העתיקות. מאז [[מוחמד החמישי]] המשיכה שושלת המלוכה לראות את רבאט כבירתה. בתקופה זו נטשו רבים מבני המקום, ויהודים רבים עלו ארצה או היגרו לצרפת. היות שאנשי פאס נחשבו למורדים פוטנציאליים בצרפתים, בתקופת החסות נבנו שתי מצודות על חורבות ישנות, מצפון ומדרום כשביניהן יושבת העיר.

==אתרים בעיר==
{{אתר מורשת עולמית
|שם=העיר העתיקה של פאס
|תמונה=[[קובץ:City of Fez.jpg|מרכז|250px]]
|כיתוב=העיר פאס
|מדינה={{דגל|מרוקו||+}}
|סוג=תרבותי
|קריטריונים=[[אתר מורשת עולמית#קריטריון 2|2]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 5|5]]
|מספר מזהה=170
|שנת הכללה=1981
|הערות=
|קואורדינטות=
|מפה=
}}

[[קובץ: Fes - Palau Reial - Bab El Seba des N.JPG|שמאל|ממוזער|280 פיקסלים|אחד משערי חומת העיר העתיקה: שער אל-סאבה]]
'''המדינה'''- פאס אל באלי (פאס העתיקה) היא אחת הגדולות מסוגה בעולם, ויש בה 9,400 רחובות וסמטאות. אין כניסה לכלי רכב, מלבד חמורים. בקצה המדינה נמצא "סוק אל-עטארין" (שוק התבלינים) שבו קשת גדולה המסמנת את הכניסה אל השוק, אפשר למצוא בנוסף לשלל התבלינים גם חפצי יבוא ומזכרות לתיירים.

בלבו של הרחוב נמצא דאר סעדה, בית פרטי מפואר של אחד מעשירי העיר במאה ה-19 שיש בו חנות שטיחים ומסעדה מצוינת. מותר ומומלץ להיכנס פנימה.
בהמשך הרחוב מזרחה נמצא עוד בית שבו פועלת מסעדת ה"ארמון של פאס" מגג המסעדה נשקפת תצפית על ה"מדינה".

'''באב בו ג'לוד- שער העורות''' - שער העיר, המרכזי שבשערי החומה המקיפה את העיר העתיקה. השער נבנה בשנת [[1913]] על ידי הצרפתים, בסגנון מסורתי, מעוטר באריחי קרמיקה כחולים וירוקים, כיוון שכחול הוא צבע העיר וירוק הוא צבע האסלאם. מפתח השער רואים את המינראט הירוק של מדרסת אבו אענאנייה והמינראט של מסגד סידי לזאז.

'''מדרסת אבו ענאנייה''' - המדרסה נבנתה ב-[[1355]] על ידי השולטן המריני אבו עינאן. זו המדרסה האחרונה והמפוארת ביותר שנבנתה על ידי השולטן המריני, שהתפרסם בכך שהוליד 325 בנים ב-10 שנים, וכן בגלל שרשרת הוצאות להורג אכזריות ביותר. ה"עולמה", חכמי הדת של המסגד, לא מצאוהו ראוי לבנות מונומנט דתי חשוב, אך מתוך אמונה כי מעשים טובים שאדם עושה באחרית ימיו מכפרים על עברו הציעו לו לבנות את המדרסה רחוק ממסגד קיראווין על גבי המזבלה העירונית. הון עתק הושקע בבנייתה. כשנשאל אבו עינאן על המחיר, נטל את ספר החשבונות והשליכו לוואדי ואמר כי דבר יפה אינו נמדד בכסף.

רוב המדרסות נעלמו מן העולם המוסלמי בסוף ימי הביניים, אך בפאס התקיימו עד שנות החמישים, ובחלקן מתגוררים תלמידי דת עד היום.


'''בית [[הרמב"ם]]''' - ביתו של הרמב"ם ניצב עד היום בקומה השנייה שמעל קומת המסחר בדרך המובילה לשוק העורות המפורסם בעיר וכתובת שחקוקה באבן מציינת זאת. בבית מתגוררת משפחה מוסלמית אך אפשר להיכנס לביקור קצר. בכל היסטוריית התצלומים והציורים של בית הרמב"ם רואים את שעון המים שבו. שעון המים בנוי 13 דרגשי עץ ארז מגולפים ובתוכם היו משוקעות קערות פליז. השעון עוצב במאה ה-14 על ידי אומן מקומי. הסולטאן אבו עינאן, שרצה להזכיר את שעת התפילה קבע אותו בקיר מול המדרסה - הוא קיר ביתו של הרמב"ם.

'''מסגד קייראון''' - המסגד הגדול בצפון אפריקה עד הקמת מסגד חסן השני בקזבלנקה. המסגד נוסד בשנת [[859]] בידי פאטימה בת מוחמד פחרי עבור פליטים מתוניס. המסגד יכול להכיל 20,000 איש בו זמנית ויש לו 14 דלתות כניסה. בחלל המסגד יש 270 עמודים המחלקים אותו ל-16 אולמות. בחצר המרוצפת שחור לבן יש העתק של ביתני "חצר האריות" בארמון [[אלהמברה]] שב[[גרנדה (ספרד)|גרנדה]]. ספריית האוניברסיטה שלו היא מהנרחבות בעולם האסלאם. הכניסה ללא מוסלמים אסורה.

{{תמונה רחבה|Fes Medina Panoramic view.jpg|1000px|'''[[צילום פנורמי|תצלום פנורמי]] של העיר העתיקה בפאס''' (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)}}

==היהודים בפאס==
{{ערך מורחב|התריתל}}
{{ערך מורחב|הטבח ביהודי פאס (1033)}}
{{ערך מורחב|הטבח ביהודי פאס (1465)}}

במקום בו בחר מולאי אידריס ה-2 לבנות את פאס, הוא מצא יהודים, נוצרים ופגאנים.

במאה ה-8 העיר מנתה 15,000 יהודים (יש גורסים 45,000).

בשנת 979, אחרי שהעיר נכבשה בידי גולוגין-יוסף הברברי משבט המע'רווה, הוגלו יהודי פאס לאשיר שבאלג'יריה.{{הערה|"הקהילה היהודית בפאס, מרוקו", אתר בית התפוצות: https://www.bh.org.il/he/הקהילה-היהודית-בפז-מרוקו/}}

במאה ה-11 [[רי"ף|ר' יצחק אלפאסי]] התיישב בפאס, ייסד בה ישיבה, ולימד בה תורה שנים רבות. במחצית המאה בעקבות כיבוש פאס על ידי שבטים [[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברים]] קנאים לאסלאם התרחש [[טבח יהודי פאס 1033|טבח ביהודי העיר]] שבמהלכו נרצחו כ-6,000 יהודים.

במאות ה-13 עד ה-15, תקופת המרינים, הוטב מצב היהודים. הם נהנו מחופש פעולה וזו הייתה תקופת פריחה כלכלית ורוחנית. עם שקיעת השושלת ותחיית הקנאות הדתית, ב-1438, בגלל התעוררות דתית מוסלמית בעיר, אולצו היהודים לעבור ולהתגורר בשכונה מיוחדת, הראשונה מסוגה במרוקו, שנקראה "מלאח" (לאחר מכן הוקמו רבעים כאלה ב[[מרקש]], מקנס ורבאט). ב-1465 נערך טבח נוסף ביהודים, והקהילה התאוששה רק אחרי 1492, כשהחלו לבוא אליה מגורשי ספרד{{הערה|עיין בהקדמה לספר 'פאס וחכמיה' חלק א'}}.

באמצע המאה ה-17 הועברו לפאס 1,300 משפחות יהודיות עשירות מהעיר דילה והם הביאו לשנוי באופייה הספרדי של הקהילה.

במאה ה-18 הרס המלך מולאי יזיד את בתי הכנסת והגלה את היהודים. כעבור שנתיים חזרו היהודים למלאח ההרוסה.

בית קברות- בית החיים שוכן בפאה הדרומית של המלאח, מזרחית לארמון והוא מקיף שליש משטחו. הקברים בנויים בצורת חצי חבית ואוהלים. בסופו של בית הקברות, יש שער המוביל אל הרובע היהודי. קברה של הצדיקה סוליקה (נערה בת 15 שהועלתה על מוקד על שום שסרבה להמיר דתה ולהינשא לבן מלך) .

כשבועיים לאחר הקמת הפרוטקטורט הצרפתי (1912) פרצה מרידה בפאס נגד השלטון. המרד כשל אך הקהילה היהודית שמנתה 12,000 נפש הותקפה במסגרת מה שכונה בהמשך [[התריתל]] ורכושה הועלה באש. כ- 60 יהודים נהרגו. השלטונות הצרפתיים שנגדם הופנתה אש המרד, החרימו את נשקם של היהודים, משום שטענו כי זו אחריותם של השלטונות להגן על הסדר והביטחון.

=== רבני פאס ===
פאס מנתה שושלות של רבנים, אשר היו דיינים במשך מאות שנים מאז גירוש ספרד ועד המאה העשרים, בין המשפחות החשובות של הרבנים אפשר למנות את משפחת [[משפחת צרפתי|הצרפתי]], [[משפחת אבן דנאן|אבן דנאן]], [[משפחת סירירו|סירירו]], אבן צור, מונסונייגו. מבין רבני משפחת הצרפתי אפשר למנות את [[רבי וידאל הראשון]], [[וידאל הצרפתי (הצוף דבש)|רבי וידאל השני (הצוף דבש)]], [[וידאל הצרפתי (השלישי)|השלישי]], ו[[הרביעי]], [[אליהו הצרפתי|רבי אליהו הצרפתי]], [[רבי יצחק הצרפתי הראשון]] [[יצחק הצרפתי השני (פאס)|השני]] והשלישי, [[יוסף הצרפתי|רבי יוסף הצרפתי]], [[רבי שמואל הצרפתי]], [[אבנר ישראל הצרפתי|רבי אבנר ישראל הצרפתי]], כל האלו כיהנו בעיר כדיינים ואבות בתי דינים ומראשי העיר. מבין משפחת אבן דנאן, אפשר למנות את [[סעדיה אבן דנאן|רבי סעדיה אבן דנאן]], [[יצחק אבן דנאן|רבי יצחק אבן דנאן]], [[אברהם אבן דנאן|רבי אברהם אבן דנאן]] [[שלמה אבן דנאן|רבי שלמה אבן דנאן]], [[שאול אבן דנאן|רבי שאול אבן דנאן]], [[ציון אבן דנאן|רבי ציון אבן דנאן]], גם משפחה זו התברכה בדיינים חשובים לאורך שנות חיי היהודים בעיר. מבין משפחת סירירו אפשר למנות את [[רבי מתתיה סירירו]], [[שאול סירירו|רבי שאול סירירו]], [[מנחם סירירו|רבי מנחם סירירו]] ועוד. מבין משפחת אבן צור, אפשר למנות את [[יעקב אבן צור|רבי יעקב אבן צור]] המכונה היעב"ץ, [[רבי רפאל עובד אבן צור]], ועוד. מבין משפחת מוסונייגו אפשר למנות את [[ידידיה מונסונייגו|רבי ידידיה מונסונייגו הראשון]] ו[[רפאל אהרן מונסונייגו|רבי רפאל אהרן מונסונייגו]], ורבי ידידיה השני שכיהן עד לפני שנים לא רבות כרבה הראשי של מרוקו. כמו כן אחד אחד מרבותיה החשובים לאורך כל שנות יהדות פאס, הוא [[יהודה בן עטר|רבי יהודה בן עטאר]]{{הערה|עיין בערכים של כל אחד מהדמויות המתוייגות.}}.

===היהודים בעת החדשה===
[[קובץ:Jews of Fez.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים בפאס, 1900]]
[[קובץ:Fesjewishcemetery.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הקברות היהודי במלאח של פאס]]
בימי שלטונן של צרפת וספרד הוענק ליהודים שוויון זכויות מלא והם היו פעילים בכל תחומי החיים. בשנת 1939 ישבו במרוקו כ-225,000 יהודים. בימי [[מלחמת העולם השנייה]] נפגעו יהודי מרוקו מחוקיה המפלים של [[ממשלת וישי]], אך הסולטאן [[מוחמד החמישי]] לא התיר לגרשם ולהסגירם לידי ה[[נאצים]].

ב- [[1925]] החלו היהודים להתגורר בחלק החדש של פאס. במיפקד 1931 נימנו בפאס 10,496 יהודים. רק היהודים העניים נשארו במלאח.

ב- [[1935]] פעלו בתי ספר של רשת מוסדות "תלמוד תורה אם הבנים", שביקשו להתחרות בבית הספר של חברת [[כל ישראל חברים]] ("אליאנס"), שנוסד בשנת 1883 והייתה כלפיו הסתייגות. במלאח היו בית ספר לבנים ובית ספר לבנות ובעיר החדשה היה בית ספר מעורב.

ב-[[1947]] היו בקהילה 22,484 יהודים, מספר זה כולל את אלה שישבו בסביבות העיר.

בשנת [[1948]] היו במרוקו הצרפתית כ-238,000 יהודים, במרוקו הספרדית - כ-15,000, ובאזור החופשי [[טנג'יר]] - כ-12,000.

בשנים 1953-1948 [[עליה|עלו לישראל]] כ-30,000 מיהודי מרוקו, וב-1954/5 - כ-37,000. היהודים חששו שכאשר תהיה מרוקו למדינה עצמאית יתדרדר מצבם, אך לאחר שקיבלה את עצמאותה השתפר מצבם, ואילו העלייה לישראל הוגבלה.

ב- [[1951]], לאחר עלייה לישראל, נותרו 12,648. רוב היהודים עלו לישראל ומיעוטם היגרו לקנדה ולצרפת.

ב-[[1959]] נאסר על יהודי מרוקו לעסוק בפעילות ציונית והיהודים סבלו מהתפרצויות של אנטישמיות. בתקופה זו עלו לישראל ב-1960-1956 כ-47,000 יהודים.

ב-[[1961]], כשעלה [[חסן השני]] על כס המלוכה, חל שיפור ניכר במצבם של יהודי מרוקו והותרה עלייתם לישראל. ואולם התנגדות התושבים המוסלמים ליהודים גברה, בעיקר לאחר [[מלחמת ששת הימים]].

אוכלוסיית יהודי מרוקו היא הגדולה שבאוכלוסיות היהודיות בארצות ערב; ב-1985 נאמד מספרה ב-20,000. רובם המכריע של היהודים שעזבו את מרוקו יושבים בישראל; רבים אחרים היגרו ל[[צרפת]] ול[[קנדה]]. במרוקו פועלים כמה ארגונים יהודיים בינלאומיים - ארגון הג'וינט, כי"ח וחסידי חב"ד.

==[[ערים תאומות]]==

* {{עיר תאומה|מונפלייה|צרפת|משנת=1961}}
* {{עיר תאומה|שטרסבורג|צרפת|משנת=1961}}
* {{עיר תאומה|פירנצה|איטליה|משנת=1961}}
* {{עיר תאומה|קירואן|תוניסיה|משנת=1965}}
* {{עיר תאומה|סן-לואי|סנגל|משנת=1979}}
* {{עיר תאומה|קראקוב|פולין|משנת=1985}}
* {{עיר תאומה|סוּון|קוריאה הדרומית|משנת=2003}}
* {{עיר תאומה|בובו דיולאסו|בורקינה פאסו|משנת=2003}}
* {{עיר תאומה|קוימברה|פורטוגל}}.
* {{עיר תאומה|לאהור|פקיסטן}}.

==לקריאה נוספת==
* [[משה בר-אשר]], [[משה עמאר (פרופסור)|משה עמאר]], [[שמעון שרביט]] (עורכים), '''פאס וערים אחרות במרוקו: אלף שנות יצירה''', רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2013.
*'פאס וחכמיה' חלקים א - ב, בהוצאת [[דוד עובדיה|רבי דוד עובדיה]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימסע=פאס}}
* {{וואלה!|ארווין פלר|מרוקו: סיפורה של פז, "העיר היהודית" של מרוקו|3050645|27 באפריל 2017}}
*עינת לוי, [https://www.regthink.org/articles/jewish-digital-memories-from-morocco זיכרונות דיגיטליים ממרוקו: מקהילה מקומית לקהילה וירטואלית], באתר [[הפורום לחשיבה אזורית]], 16 בינואר 2019
*[http://merhav.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=NNL_ARCHIVE_AL004347491&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL אוסף יהדות פאס,] מאוספי הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.