ערבות - היסטוריית גרסאות

טישיו ב־01:38, 4 באוקטובר 2012

2012-10-04T01:38:54Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:38, 4 באוקטובר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	{{חלונית2		{{חלונית2
	\|רוחב =28em		\|רוחב =28em
	\|תוכן= <div style="text-align~~: center~~;"><span style="color: Blue">'''שטר קבלנות'''</span></div>		\|תוכן= <div style="text-align;"><span style="color: Blue">'''שטר קבלנות'''</span></div>
	זיכרון [[עדות]] איך שפלוני בן פלוני אמר לנו הוו עלינו [[עדים]] [[מעשה קניין\|וקנו ממנו]] בכל לשון של זכות, וכתבו [[חתימה\|וחתמו]] ותנו לו לפלוני בן פלוני להיות בידו לזכות וביד [[ירושה (משפט עברי)\|יורשיו]] אחריו. מחמת שרצינו ברצון נפשינו ובנפש חפיצה ובדעת מיושבת קבלנו עלינו בקבלנות ובערבות פלוני בן ר' פלוני זה, שנטל וקיבל מפלוני בן ר' פלוני כך וכך, וזה פלוני לא היה רוצה ליתן לזה פלוני את הממון ולא להאמין לו דבר שלו, ואנו פלוני ופלוני קיבלנו עלינו ועל יורשינו אחרינו זה הממון בקבלנות ובערבות ובקניין גמור, כל אחד ואחד מאתנו על גבו, כדי שיגבה זה הממון מי שירצה ואפילו שנינו במעמד אחד. קיבלנו עלינו ועל יורשינו אחרינו לגבות זה הממון לפלוני בן פלוני כו'. ומעכשיו [[קניין ארבע אמות\|נתננו לו ארבע אמות קרקע]] ב[[מתנה]] בחצירינו ו[[קניין אגב\|אגבן]] [[הרשאה\|הרשינוהו]] והשליטנוהו וכו'. \|מקור=על פי "אוצר השטרות הנהוגים בישראל", [[ירושלים]] [[תרפ"ו]] עמ' 226\|רקע= khaki}}		זיכרון [[עדות]] איך שפלוני בן פלוני אמר לנו הוו עלינו [[עדים]] [[מעשה קניין\|וקנו ממנו]] בכל לשון של זכות, וכתבו [[חתימה\|וחתמו]] ותנו לו לפלוני בן פלוני להיות בידו לזכות וביד [[ירושה (משפט עברי)\|יורשיו]] אחריו. מחמת שרצינו ברצון נפשינו ובנפש חפיצה ובדעת מיושבת קבלנו עלינו בקבלנות ובערבות פלוני בן ר' פלוני זה, שנטל וקיבל מפלוני בן ר' פלוני כך וכך, וזה פלוני לא היה רוצה ליתן לזה פלוני את הממון ולא להאמין לו דבר שלו, ואנו פלוני ופלוני קיבלנו עלינו ועל יורשינו אחרינו זה הממון בקבלנות ובערבות ובקניין גמור, כל אחד ואחד מאתנו על גבו, כדי שיגבה זה הממון מי שירצה ואפילו שנינו במעמד אחד. קיבלנו עלינו ועל יורשינו אחרינו לגבות זה הממון לפלוני בן פלוני כו'. ומעכשיו [[קניין ארבע אמות\|נתננו לו ארבע אמות קרקע]] ב[[מתנה]] בחצירינו ו[[קניין אגב\|אגבן]] [[הרשאה\|הרשינוהו]] והשליטנוהו וכו'. \|מקור=על פי "אוצר השטרות הנהוגים בישראל", [[ירושלים]] [[תרפ"ו]] עמ' 226\|רקע= khaki}}

טישיו ב־01:38, 4 באוקטובר 2012

2012-10-04T01:38:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:38, 4 באוקטובר 2012
שורה 19:		שורה 19:
	בהתחייבות כספית רגילה שאיו בה מצווה ויש בה הפסד - כמו הלוואה, ברור ש"ערב קבלן" משתעבד, שכן בכל הוא מוכיח מחויבות גדולה להשתעבד. לעומת זאת ב"ערב רגיל" המשעבד את עצמו להלוואה, ישנה מחלוקת ב[[גמרא]] הדומה לזו של ערב קבלן בכתובה, לפי דעה אחת, אם היו לבעל נכסים בשעה זו, יש לערב גמירות דעת להשתעבד, שכן הוא סומך על כך שייתכן שהלווה ישלם את התחייבותו, ולפי דעה שנייה, גם במקרה כזה אין הערב משתעבד לשלם.		בהתחייבות כספית רגילה שאיו בה מצווה ויש בה הפסד - כמו הלוואה, ברור ש"ערב קבלן" משתעבד, שכן בכל הוא מוכיח מחויבות גדולה להשתעבד. לעומת זאת ב"ערב רגיל" המשעבד את עצמו להלוואה, ישנה מחלוקת ב[[גמרא]] הדומה לזו של ערב קבלן בכתובה, לפי דעה אחת, אם היו לבעל נכסים בשעה זו, יש לערב גמירות דעת להשתעבד, שכן הוא סומך על כך שייתכן שהלווה ישלם את התחייבותו, ולפי דעה שנייה, גם במקרה כזה אין הערב משתעבד לשלם.

	ה[[הלכה]] ~~נפסקת~~ כי ערב רגיל משתעבד למרות שלא היו נכסים ללווה בשעת ההלוואה, אך "ערב קבלן" אינו משתעבד כלל, גם אם היו לבעל נכסים וקרקעות בשעת ההתחייבות. הגמרא מנמקת זאת כי "[[מצווה]] עבד ולא מידי חסרה", שהם שתי הסיבות המנויות לעיל לכך שאין לו גמירות דעת, היות ההתחייבות בגלל מצווה ולא בגלל מוכנות לשלם, וגם סיבה המניעה את הערב לא לרצות לשלם, שכן הוא לא גרם הפסד לאף אחד בהתחייבותו, וממילא גם אין סיבה שישלם, וזאת בשונה מהלוואה, בה הערב מרגיש התחייבות נפשית לשלם במקרה שהלווה לא שילם, שכן הוא מרגיש שהוא גרם הפסד למלווה בכך שגרם לו להלוות ללווה שלא שילם את התחייבותו.		ה[[הלכה]] היא כי ערב רגיל משתעבד למרות שלא היו נכסים ללווה בשעת ההלוואה, אך "ערב קבלן" אינו משתעבד כלל, גם אם היו לבעל נכסים וקרקעות בשעת ההתחייבות. הגמרא מנמקת זאת כי "[[מצווה]] עבד ולא מידי חסרה", שהם שתי הסיבות המנויות לעיל לכך שאין לו גמירות דעת, היות ההתחייבות בגלל מצווה ולא בגלל מוכנות לשלם, וגם סיבה המניעה את הערב לא לרצות לשלם, שכן הוא לא גרם הפסד לאף אחד בהתחייבותו, וממילא גם אין סיבה שישלם, וזאת בשונה מהלוואה, בה הערב מרגיש התחייבות נפשית לשלם במקרה שהלווה לא שילם, שכן הוא מרגיש שהוא גרם הפסד למלווה בכך שגרם לו להלוות ללווה שלא שילם את התחייבותו.

	ה[[תוספות]]{{הערה\|בגיטין נ א ד"ה מצוה.}} מעירים, כי דווקא בצורה שיש את שני הסיבות המנויות, אין הערב משתעבד, אך במקרה שחסר אחד מהם, כמו בצורה שהכתובה נכתבה '''לאחר''' הנישואין כך שלא הכתובה גורמת להם להשתדך יחד, או במקרה שאדם מתחייב לשלם מצווה אחרת שכן גורמת לחיסרון ממון במקרה ולא ישלמו - כמו קניית [[ארבעת המינים\| ארבעת המינים]], במקרה כזה יחול על הערב התחייבות לשלם.		ה[[תוספות]]{{הערה\|בגיטין נ א ד"ה מצוה.}} מעירים, כי דווקא בצורה שיש את שני הסיבות המנויות, אין הערב משתעבד, אך במקרה שחסר אחד מהם, כמו בצורה שהכתובה נכתבה '''לאחר''' הנישואין כך שלא הכתובה גורמת להם להשתדך יחד, או במקרה שאדם מתחייב לשלם מצווה אחרת שכן גורמת לחיסרון ממון במקרה ולא ישלמו - כמו קניית [[ארבעת המינים\| ארבעת המינים]], במקרה כזה יחול על הערב התחייבות לשלם.
שורה 28:		שורה 28:
	* [http://www.shaalvim.co.il/torah/view.asp?id=42 פרשת ויגש – כי עבדך ערב את הנער], מאת הרב יואל עמיטל, באתר של [[ישיבת שעלבים]]		* [http://www.shaalvim.co.il/torah/view.asp?id=42 פרשת ויגש – כי עבדך ערב את הנער], מאת הרב יואל עמיטל, באתר של [[ישיבת שעלבים]]
	* [http://net-sah.org/he/node/642 ערבות למשכנתא והתחייבות בדבר שאינו קצוב], מאת הרב רצון ערוסי, באתר "נצח ישראל"		* [http://net-sah.org/he/node/642 ערבות למשכנתא והתחייבות בדבר שאינו קצוב], מאת הרב רצון ערוסי, באתר "נצח ישראל"
	* [http://www.mishpativri.org.il/hebrew/arvuttochen.htm פרקים בנושא ערבות] באתר "מורשת המשפט בישראל"

	~~==הערות שוליים==~~
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:משפט עברי: דיני ממונות]]		[[קטגוריה:משפט עברי: דיני ממונות]]

טישיו: יצירת דף עם התוכן "{{חלונית2 |רוחב =28em |תוכן=
'''שטר קבלנות'''
זיכרון [[עד..."

2012-10-04T01:37:48Z

יצירת דף עם התוכן "{{חלונית2 |רוחב =28em |תוכן= <div style="text-align: center;"><span style="color: Blue">'''שטר קבלנות'''</span></div> זיכרון [[עד..."

דף חדש

{{חלונית2
|רוחב =28em
|תוכן= <div style="text-align: center;"><span style="color: Blue">'''שטר קבלנות'''</span></div>
זיכרון [[עדות]] איך שפלוני בן פלוני אמר לנו הוו עלינו [[עדים]] [[מעשה קניין|וקנו ממנו]] בכל לשון של זכות, וכתבו [[חתימה|וחתמו]] ותנו לו לפלוני בן פלוני להיות בידו לזכות וביד [[ירושה (משפט עברי)|יורשיו]] אחריו. מחמת שרצינו ברצון נפשינו ובנפש חפיצה ובדעת מיושבת קבלנו עלינו בקבלנות ובערבות פלוני בן ר' פלוני זה, שנטל וקיבל מפלוני בן ר' פלוני כך וכך, וזה פלוני לא היה רוצה ליתן לזה פלוני את הממון ולא להאמין לו דבר שלו, ואנו פלוני ופלוני קיבלנו עלינו ועל יורשינו אחרינו זה הממון בקבלנות ובערבות ובקניין גמור, כל אחד ואחד מאתנו על גבו, כדי שיגבה זה הממון מי שירצה ואפילו שנינו במעמד אחד. קיבלנו עלינו ועל יורשינו אחרינו לגבות זה הממון לפלוני בן פלוני כו'. ומעכשיו [[קניין ארבע אמות|נתננו לו ארבע אמות קרקע]] ב[[מתנה]] בחצירינו ו[[קניין אגב|אגבן]] [[הרשאה|הרשינוהו]] והשליטנוהו וכו'. |מקור=על פי "אוצר השטרות הנהוגים בישראל", [[ירושלים]] [[תרפ"ו]] עמ' 226|רקע= khaki}}

'''ערבות''' היא סוג של [[שעבוד נכסים|שעבוד]] הנגרם על ידי שאדם משעבד את עצמו לשלם התחייבות כספית של חברו.

ערב משעבד את עצמו לרוב, כאשר אדם אחר זקוק ל[[הלוואה]] כספית, ואין אדם הסומך עליו ומאמין שהוא ישלם את ההלוואה. במקרה כזה, בוחר לו המלווה אדם שלישי הנאמן עליו [[תשלומים (משפט עברי)|שישלם את ההלוואה]], ואם הוא מסכים לכך הוא מתחייב לשלם את ההלוואה, במקרה והלווה לא ישלם אותה בזמנה. סיבה אחרת בו נהוג לבחור אדם שלישי כערב, הוא כדי להרחיב את מעגל האנשים המוכנים לקבל על עצמו את פרעון ההלוואה, דבר הגורם למלווה להיות בטוח יותר בכספו, ולא דווקא בגלל נאמנות יתר של הערב. לא ניתן לתבוע מהערב לשלם את הכסף, לפני שפנו ללווה והוא לא שילם את הממון למרות התחייבותו.

==ערב קבלן==
ערב קבלן, הוא סוג אחר של ערב, המקבל על עצמו את כל האחריות על ההתחייבות הכספית, ומשעבד את עצמו שיהיה ניתן לפנות אליו בתביעה לשלם את ההתחייבות, גם לפני שפנו ללווה או למתחייב עצמו.

==ערבות בכתובה==
ב[[מסכת גיטין]]{{הערה|גיטין מט ב}} מובא כי ערב רגיל, המשעבד את עצמו לשלם [[כתובה]] אין חלה עליו הערבות, וזאת מכיוון שאין לו [[גמירות דעת]] אמיתית להשתעבד, למרות אמירתו. הסיבה לכך שהוא אומר שיהיה ערב לתשלום טמונה בכך שמדובר ב[[מצווה]], שכן בכך הוא גורם לבניית בית בישראל, שכן על פי ההלכה אין אדם רשאי ל[[חופה|התחתן]] עם אשה ללא שטר כתובה. סיבה נוספת לכך שאין לו גמירות דעת ל[[חלות]] הערבות היא בכך שהוא יודע שלא גרם נזק ממשי לאף אחד, שכן בניגוד להלוואה בו המלווה מוציא מארנקו ומכספו להלוות, ובמקרה ולא יקבל את כספו חזרה יגרם לו הפסד כספי, בערבות כתובה מדובר בהתחייבות לשלם לאשה ממון במקרה בו הוא הוא [[גירושים|תתגרש]] או [[אלמנות|תתאלמן]] ממנו, ולמעשה לא מדובר בהפסד כספי אם היא לא תקבלת את הכתובה, אלא רק במניעת רווח.

במקרה בו הערב מקבל על עצמו להיות "ערב קבלן" ובכך מוכיח מוכנות רצינית יותר להשתעבד, ישנה דעה האומרת כי אם היו לבעל נכסים בשעה זו, יש לערב גמירות דעת להשתעבד, שכן הוא סומך על כך שייתכן שהבעל ישלם את התחייבותו. דעה אחרת בגמרא גורסת כי אפילו במקרה כזה אין הערב משתעבד לשלם.

==ערבות כספית==
בהתחייבות כספית רגילה שאיו בה מצווה ויש בה הפסד - כמו הלוואה, ברור ש"ערב קבלן" משתעבד, שכן בכל הוא מוכיח מחויבות גדולה להשתעבד. לעומת זאת ב"ערב רגיל" המשעבד את עצמו להלוואה, ישנה מחלוקת ב[[גמרא]] הדומה לזו של ערב קבלן בכתובה, לפי דעה אחת, אם היו לבעל נכסים בשעה זו, יש לערב גמירות דעת להשתעבד, שכן הוא סומך על כך שייתכן שהלווה ישלם את התחייבותו, ולפי דעה שנייה, גם במקרה כזה אין הערב משתעבד לשלם.

ה[[הלכה]] נפסקת כי ערב רגיל משתעבד למרות שלא היו נכסים ללווה בשעת ההלוואה, אך "ערב קבלן" אינו משתעבד כלל, גם אם היו לבעל נכסים וקרקעות בשעת ההתחייבות. הגמרא מנמקת זאת כי "[[מצווה]] עבד ולא מידי חסרה", שהם שתי הסיבות המנויות לעיל לכך שאין לו גמירות דעת, היות ההתחייבות בגלל מצווה ולא בגלל מוכנות לשלם, וגם סיבה המניעה את הערב לא לרצות לשלם, שכן הוא לא גרם הפסד לאף אחד בהתחייבותו, וממילא גם אין סיבה שישלם, וזאת בשונה מהלוואה, בה הערב מרגיש התחייבות נפשית לשלם במקרה שהלווה לא שילם, שכן הוא מרגיש שהוא גרם הפסד למלווה בכך שגרם לו להלוות ללווה שלא שילם את התחייבותו.

ה[[תוספות]]{{הערה|בגיטין נ א ד"ה מצוה.}} מעירים, כי דווקא בצורה שיש את שני הסיבות המנויות, אין הערב משתעבד, אך במקרה שחסר אחד מהם, כמו בצורה שהכתובה נכתבה '''לאחר''' הנישואין כך שלא הכתובה גורמת להם להשתדך יחד, או במקרה שאדם מתחייב לשלם מצווה אחרת שכן גורמת לחיסרון ממון במקרה ולא ישלמו - כמו קניית [[ארבעת המינים| ארבעת המינים]], במקרה כזה יחול על הערב התחייבות לשלם.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1669 ערבות] באנציקלופדיה היהודית באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]
* [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/189-2.htm יסוד הערבות בישראל], מאת משה הרשקוביץ, באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]
* [http://www.shaalvim.co.il/torah/view.asp?id=42 פרשת ויגש – כי עבדך ערב את הנער], מאת הרב יואל עמיטל, באתר של [[ישיבת שעלבים]]
* [http://net-sah.org/he/node/642 ערבות למשכנתא והתחייבות בדבר שאינו קצוב], מאת הרב רצון ערוסי, באתר "נצח ישראל"
* [http://www.mishpativri.org.il/hebrew/arvuttochen.htm פרקים בנושא ערבות] באתר "מורשת המשפט בישראל"

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:משפט עברי: דיני ממונות]]

ערבות - היסטוריית גרסאות

טישיו ב־01:38, 4 באוקטובר 2012

טישיו ב־01:38, 4 באוקטובר 2012

טישיו: יצירת דף עם התוכן "{{חלונית2 |רוחב =28em |תוכן= '''שטר קבלנות''' זיכרון [[עד..."

טישיו: יצירת דף עם התוכן "{{חלונית2 |רוחב =28em |תוכן=
'''שטר קבלנות'''
זיכרון [[עד..."