https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7 2026-04-04T13:07:00Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=160554&oldid=prev 2023-10-29T06:25:26Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:25, 29 באוקטובר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז&quot;ל דנים בשאלה מדוע אברהם אבינו נבחר לעמוד בנסיון כה קשה. ב[[מדרש תנחומא]] לפרשת וירא נאמר: &quot;וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם,  זהו שאמר הכתוב, &quot;ה&#039; צַדִּיק יִבְחָן&quot; (תהלים י&quot;א,ה&#039;).&lt;br /&gt;אמר רבי יונה: הפשתן הזה כל זמן שאתה כותש עליו משתבחת, אימתי כשהוא יפה אבל כשהוא רע אתה כותש עליו והוא מתפקע, כך אין הקב&quot;ה מנסה אלא לצדיקים.&lt;br /&gt;א&quot;ר יהודה בר שלום היוצר הזה אינו מקיש על כלי וקנקן רעוע שלא ישבר, ובמה הוא מקיש על הבריא.&lt;br /&gt;כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה לרשעים �לא לצדיקים שנאמר &quot;ה&#039; צַדִּיק יִבְחָן&quot;.&lt;br /&gt;א&quot;ר אלעזר: לבעל הבית שיש לו ב&#039; פרות אח&#039; כחה יפה ואחת כחה רע, על מי הוא מטיל את העול לא על אותה שכחה יפה הוי אומר ה&#039; צדיק יבחן, לכך נאמר והאלהים נסה את אברהם:{{מקור|סימן ב&#039;|כן}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז&quot;ל דנים בשאלה מדוע אברהם אבינו נבחר לעמוד בנסיון כה קשה. ב[[מדרש תנחומא]] לפרשת וירא נאמר: &quot;וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם,  זהו שאמר הכתוב, &quot;ה&#039; צַדִּיק יִבְחָן&quot; (תהלים י&quot;א,ה&#039;).&lt;br /&gt;אמר רבי יונה: הפשתן הזה כל זמן שאתה כותש עליו משתבחת, אימתי כשהוא יפה אבל כשהוא רע אתה כותש עליו והוא מתפקע, כך אין הקב&quot;ה מנסה אלא לצדיקים.&lt;br /&gt;א&quot;ר יהודה בר שלום היוצר הזה אינו מקיש על כלי וקנקן רעוע שלא ישבר, ובמה הוא מקיש על הבריא.&lt;br /&gt;כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה לרשעים �לא לצדיקים שנאמר &quot;ה&#039; צַדִּיק יִבְחָן&quot;.&lt;br /&gt;א&quot;ר אלעזר: לבעל הבית שיש לו ב&#039; פרות אח&#039; כחה יפה ואחת כחה רע, על מי הוא מטיל את העול לא על אותה שכחה יפה הוי אומר ה&#039; צדיק יבחן, לכך נאמר והאלהים נסה את אברהם:{{מקור|סימן ב&#039;|כן}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב אביגדר הלוי נבנצל]] בשיחתו על פרשת וירא בשנת תשס"ח ב[[ישיבת הכותל]] בירושלים בוחן : [http://he.hakotel.org.il/files/pdf/NEVNZAL/TORA%20TXT/01%20%20%20BERESHIT/04%20%20%20VAYERA/פרשת%20וירא%20תשסח%20מה%20היה%20הנסיון%20בעקדת%20יצחק.pdf מה היה הנסיון בעקדת יצחק ?]. מה הייתה גדולתו המיוחדת של אברהם אבינו שהסכים לשחוט את בנו ? הרי הרבה יהודים מסרו את עצמם ואת בניהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לתיתה </del>על קידוש השם לדורות, ואם כן, מה המיוחד במה שעשה אברהם ?</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב אביגדר הלוי נבנצל]] בשיחתו על פרשת וירא בשנת תשס"ח ב[[ישיבת הכותל]] בירושלים בוחן : [http://he.hakotel.org.il/files/pdf/NEVNZAL/TORA%20TXT/01%20%20%20BERESHIT/04%20%20%20VAYERA/פרשת%20וירא%20תשסח%20מה%20היה%20הנסיון%20בעקדת%20יצחק.pdf מה היה הנסיון בעקדת יצחק ?]. מה הייתה גדולתו המיוחדת של אברהם אבינו שהסכים לשחוט את בנו ? הרי הרבה יהודים מסרו את עצמם ואת בניהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למיתה </ins>על קידוש השם לדורות, ואם כן, מה המיוחד במה שעשה אברהם ?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לקושייה העתיקה, מדוע אברהם לא הרהר אחרי הציווי של הקב&quot;ה,  מובא תרוץ  מפי [[רבי חיים מוולוז&#039;ין]] תק&quot;ט (1749) - תקפ&quot;א ()1821 מחשובי תלמידיו של [[הגאון מווילנה]], אשר פירש את הפסוק מ[[ספר משלי]]:&quot; מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק;  אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו.&quot; {{מקור|כ&#039;,ז&#039;|כן}}. הרב מוולוז&#039;ין כותב: &quot;כי כמה מידות שהצדיק טרח ויגע להשיגן - לבניו אחריו המה כטבע מוטבע&quot;. לאחר שאברהם אבינו עמד בעשרה נסיונות מכבשן האש באור כשדים עד עקידת יצחק בהר המוריה ולא הרהר במידותיו של הקב&quot;ה&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לקושייה העתיקה, מדוע אברהם לא הרהר אחרי הציווי של הקב&quot;ה,  מובא תרוץ  מפי [[רבי חיים מוולוז&#039;ין]] תק&quot;ט (1749) - תקפ&quot;א ()1821 מחשובי תלמידיו של [[הגאון מווילנה]], אשר פירש את הפסוק מ[[ספר משלי]]:&quot; מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק;  אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו.&quot; {{מקור|כ&#039;,ז&#039;|כן}}. הרב מוולוז&#039;ין כותב: &quot;כי כמה מידות שהצדיק טרח ויגע להשיגן - לבניו אחריו המה כטבע מוטבע&quot;. לאחר שאברהם אבינו עמד בעשרה נסיונות מכבשן האש באור כשדים עד עקידת יצחק בהר המוריה ולא הרהר במידותיו של הקב&quot;ה&quot;.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-154971:rev-160554:php=table --> </table>

176.231.0.142 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=154971&oldid=prev 2021-09-30T18:33:32Z

<p><span class="autocomment">קישורים חיצוניים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:33, 30 בספטמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.mgketer.org/mikra/1/22/1 עקידת יצחק] באתר [[מקראות גדולות הכתר|&#039;מקראות גדולות הכתר&#039;]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.mgketer.org/mikra/1/22/1 עקידת יצחק] באתר [[מקראות גדולות הכתר|&#039;מקראות גדולות הכתר&#039;]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://www.tora.us.fm/tnk/tora/brejit/adqa.html מאמרים על עקידת יצחק] - אתר תורה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://www.tora.us.fm/tnk/tora/brejit/adqa.html מאמרים על עקידת יצחק] - אתר תורה</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [https://www.youtube.com/playlist?list=PLrXzfGNupYKXiYwRqlKUP3dFfH7RV8qSI סדרת שיעורי עיון בעקידת יצחק] מאת [[הרב חיים דרוקמן]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דורו של אברהם]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דורו של אברהם]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-146348:rev-154971:php=table --> </table>

דוד1 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=146348&oldid=prev 2020-11-07T17:53:39Z

<p><span class="autocomment">מורשתו של אברהם</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:53, 7 בנובמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העקידה גרמה לאברהם אבינו להוריש את תכונת המסירות-נפש לכל זרעו אחריו</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העקידה גרמה לאברהם אבינו להוריש את תכונת המסירות-נפש לכל זרעו אחריו</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;ref&gt;ראה גם פרק י&quot;ח בתניא קדישא-&quot;ירושה לנו מאבותינו&quot;&lt;/ref&gt;בניגוד לשאר תשעת הנסיונות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;ref&gt;ראה גם פרק י&quot;ח בתניא קדישא-&quot;ירושה לנו מאבותינו&quot;&lt;/ref&gt;בניגוד לשאר תשעת הנסיונות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==בני הפליגשים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר העקידה מובאת עוד פרשייה קצרה בה מסופר כי מילכה ילדה אף היא בנים לנחור, וכי פילגשו ראומה ילדה אף היא את הנזכרים בשמותיהם. אמנם לא ממש בור למה לסיים את האירוע הנשגב בסיפור מדרגה שנייה? תמיהה זו בולטת עוד יותר ביום השני של ראש השנה, שם יש עניין מיוחד לקרוא על העקדה, שהיא אחד מסמלי היום. יש בפרשת העקידה פסוקים כדי הצורך לחמשת הקרואים לתורה ביום זה. צריך היה לכאורה לסיים ב"וישב אברהם בבאר שבע". למה אנו שבים מבית הכנסת ביום משמעותי זה עם טבח, גחם, תחש ומעכה?</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רש"י]] מסביר שעיקרו של תיאור זה בא בשביל המילים "ובתואל ילד את רבקה", ושמשפחתו של אברהם כוללת גם את צאצאי נחור ושיש ממי לקחת אישה ליצחק. אבל את כל זה אפשר היה לדחות לפרשת חיי שרה, אשר בה מציגה רבקה את עצמה לפני עבד אברהם באופן ברור העונה על המבוקשת בעבור יצחק: "בת בתואל אנוכי, בן מִלכה אשר ילדה לנחור". ייתכן יש כאן כוונה להדגיש שאברהם, אשר התעלה למעלה האמונית הגבוהה ביותר של בן אנוש, עדיין נשאר מחויב גם כלפי טבח, גחם, תחש ומעכה. וכן פירש ה[[רש"ר הירש]] כי גם לאחר שאברהם ויצחק התעלו בהר המוריה, עדיין "שבים הם אל האנשים אשר השאירום לרגלי הר המוריה, והולכים עמם יחדיו" בניגוד לאנשים אחרים שהיו עלולים לאבד כל עניין בחיים הארציים הרגילים ובבני האדם הארציים הרגילים לאחר התרוממות רוחנית כה גדולה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-103864:rev-146348:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=103864&oldid=prev 2016-10-27T20:34:32Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:34, 27 באוקטובר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מורשתו של אברהם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מורשתו של אברהם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז"ל דנים בשאלה מדוע אברהם אבינו נבחר לעמוד בנסיון כה קשה. ב[[מדרש תנחומא]] לפרשת וירא נאמר: "וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם,  זהו שאמר הכתוב, "ה' צַדִּיק יִבְחָן" (תהלים י"א,ה').&lt;br /&gt;אמר רבי יונה: הפשתן הזה כל זמן שאתה כותש עליו משתבחת, אימתי כשהוא יפה אבל כשהוא רע אתה כותש עליו והוא מתפקע, כך אין הקב"ה מנסה אלא לצדיקים.&lt;br /&gt;א"ר יהודה בר שלום היוצר הזה אינו מקיש על כלי וקנקן רעוע שלא ישבר, ובמה הוא מקיש על הבריא.&lt;br /&gt;כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה לרשעים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא </del>לצדיקים שנאמר "ה' צַדִּיק יִבְחָן".&lt;br /&gt;א"ר אלעזר: לבעל הבית שיש לו ב' פרות אח' כחה יפה ואחת כחה רע, על מי הוא מטיל את העול לא על אותה שכחה יפה הוי אומר ה' צדיק יבחן, לכך נאמר והאלהים נסה את אברהם:{{מקור|סימן ב'|כן}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז"ל דנים בשאלה מדוע אברהם אבינו נבחר לעמוד בנסיון כה קשה. ב[[מדרש תנחומא]] לפרשת וירא נאמר: "וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם,  זהו שאמר הכתוב, "ה' צַדִּיק יִבְחָן" (תהלים י"א,ה').&lt;br /&gt;אמר רבי יונה: הפשתן הזה כל זמן שאתה כותש עליו משתבחת, אימתי כשהוא יפה אבל כשהוא רע אתה כותש עליו והוא מתפקע, כך אין הקב"ה מנסה אלא לצדיקים.&lt;br /&gt;א"ר יהודה בר שלום היוצר הזה אינו מקיש על כלי וקנקן רעוע שלא ישבר, ובמה הוא מקיש על הבריא.&lt;br /&gt;כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה לרשעים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">�לא </ins>לצדיקים שנאמר "ה' צַדִּיק יִבְחָן".&lt;br /&gt;א"ר אלעזר: לבעל הבית שיש לו ב' פרות אח' כחה יפה ואחת כחה רע, על מי הוא מטיל את העול לא על אותה שכחה יפה הוי אומר ה' צדיק יבחן, לכך נאמר והאלהים נסה את אברהם:{{מקור|סימן ב'|כן}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב אביגדר הלוי נבנצל]] בשיחתו על פרשת וירא בשנת תשס&quot;ח ב[[ישיבת הכותל]] בירושלים בוחן : [http://he.hakotel.org.il/files/pdf/NEVNZAL/TORA%20TXT/01%20%20%20BERESHIT/04%20%20%20VAYERA/פרשת%20וירא%20תשסח%20מה%20היה%20הנסיון%20בעקדת%20יצחק.pdf מה היה הנסיון בעקדת יצחק ?]. מה הייתה גדולתו המיוחדת של אברהם אבינו שהסכים לשחוט את בנו ? הרי הרבה יהודים מסרו את עצמם ואת בניהם לתיתה על קידוש השם לדורות, ואם כן, מה המיוחד במה שעשה אברהם ?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב אביגדר הלוי נבנצל]] בשיחתו על פרשת וירא בשנת תשס&quot;ח ב[[ישיבת הכותל]] בירושלים בוחן : [http://he.hakotel.org.il/files/pdf/NEVNZAL/TORA%20TXT/01%20%20%20BERESHIT/04%20%20%20VAYERA/פרשת%20וירא%20תשסח%20מה%20היה%20הנסיון%20בעקדת%20יצחק.pdf מה היה הנסיון בעקדת יצחק ?]. מה הייתה גדולתו המיוחדת של אברהם אבינו שהסכים לשחוט את בנו ? הרי הרבה יהודים מסרו את עצמם ואת בניהם לתיתה על קידוש השם לדורות, ואם כן, מה המיוחד במה שעשה אברהם ?</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [https://www.mgketer.org/mikra/1/22/1 עקידת יצחק] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://www.tora.us.fm/tnk/tora/brejit/adqa.html מאמרים על עקידת יצחק] - אתר תורה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://www.tora.us.fm/tnk/tora/brejit/adqa.html מאמרים על עקידת יצחק] - אתר תורה</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דורו של אברהם]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דורו של אברהם]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-88983:rev-103864:php=table --> </table>

Emmanuelc https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=88983&oldid=prev 2014-11-06T21:27:25Z

<p>תיקון טעות דקדוקית: נסיון הוא לשון זכר, ולכן תשעה נסיונות</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:27, 6 בנובמבר 2014</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העקידה גרמה לאברהם אבינו להוריש את תכונת המסירות-נפש לכל זרעו אחריו</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העקידה גרמה לאברהם אבינו להוריש את תכונת המסירות-נפש לכל זרעו אחריו</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;ref&gt;ראה גם פרק י"ח בתניא קדישא-"ירושה לנו מאבותינו"&lt;/ref&gt;בניגוד לשאר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תשע </del>הנסיונות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;ref&gt;ראה גם פרק י"ח בתניא קדישא-"ירושה לנו מאבותינו"&lt;/ref&gt;בניגוד לשאר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תשעת </ins>הנסיונות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-75979:rev-88983:php=table --> </table>

2001:470:6B12:B9:222:1:0:79 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=75979&oldid=prev 2012-09-05T09:59:34Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:59, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>{{פירוש נוסף|נוכחי=עקידת [[יצחק אבינו]] על ידי [[אברהם אבינו|אברהם אביו]]|אחר=פירוש על התורה מאת [[רבי יצחק עראמה]]|עע=[[עקידת יצחק (ספר)]]}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=עקידת [[יצחק אבינו]] על ידי [[אברהם אבינו|אברהם אביו]]|אחר=פירוש על התורה מאת [[רבי יצחק עראמה]]|עע=[[עקידת יצחק (ספר)]]}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Ghiberti_puerta_para.jpg|left|thumb|250px|עקידת יצחק ב&quot;שער גן-עדן&quot; בפירנצה - נוצר בהשראה יהודית - המקור:ויקישיתוף, צילם:Ecemaml]]&#039;&#039;&#039;עקידת יצחק&#039;&#039;&#039;, המתוארת ב[[פרשת וירא]]  הוא הנסיון החשוב ביותר בו עמד [[אברהם אבינו]]. לכן, הוא מוזכר בתפילות ישראל בתור זכות לצאצאיו: קוראים את הפרשה בראש השנה, תוקעים ב[[שופר]] של איל כדי להזכירה ומזכירים אותה בברכת הזכרונות: &quot;ועקדת יצחק היום לזרעו תזכור&quot; וכן בהזדמנויות נוספות (ישנו מנהג לקרוא את פרשת העקידה ביום יום לפני תפילת שחרית. בסליחות רבות ישנם פיוטים שנועדו להזכיר לפני השי&quot;ת את עקדת יצחק. לדוגמא: הפיוט &quot;אם אפס רובע הקן&quot;).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Ghiberti_puerta_para.jpg|left|thumb|250px|עקידת יצחק ב&quot;שער גן-עדן&quot; בפירנצה - נוצר בהשראה יהודית - המקור:ויקישיתוף, צילם:Ecemaml]]&#039;&#039;&#039;עקידת יצחק&#039;&#039;&#039;, המתוארת ב[[פרשת וירא]]  הוא הנסיון החשוב ביותר בו עמד [[אברהם אבינו]]. לכן, הוא מוזכר בתפילות ישראל בתור זכות לצאצאיו: קוראים את הפרשה בראש השנה, תוקעים ב[[שופר]] של איל כדי להזכירה ומזכירים אותה בברכת הזכרונות: &quot;ועקדת יצחק היום לזרעו תזכור&quot; וכן בהזדמנויות נוספות (ישנו מנהג לקרוא את פרשת העקידה ביום יום לפני תפילת שחרית. בסליחות רבות ישנם פיוטים שנועדו להזכיר לפני השי&quot;ת את עקדת יצחק. לדוגמא: הפיוט &quot;אם אפס רובע הקן&quot;).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-74162:rev-75979:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=74162&oldid=prev 2012-09-05T07:33:12Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:33, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=עקידת [[יצחק אבינו]] על ידי [[אברהם אבינו|אברהם אביו]]|אחר=פירוש על התורה מאת [[רבי יצחק עראמה]]|עע=[[עקידת יצחק (ספר)]]}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins>{{פירוש נוסף|נוכחי=עקידת [[יצחק אבינו]] על ידי [[אברהם אבינו|אברהם אביו]]|אחר=פירוש על התורה מאת [[רבי יצחק עראמה]]|עע=[[עקידת יצחק (ספר)]]}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Ghiberti_puerta_para.jpg|left|thumb|250px|עקידת יצחק ב&quot;שער גן-עדן&quot; בפירנצה - נוצר בהשראה יהודית - המקור:ויקישיתוף, צילם:Ecemaml]]&#039;&#039;&#039;עקידת יצחק&#039;&#039;&#039;, המתוארת ב[[פרשת וירא]]  הוא הנסיון החשוב ביותר בו עמד [[אברהם אבינו]]. לכן, הוא מוזכר בתפילות ישראל בתור זכות לצאצאיו: קוראים את הפרשה בראש השנה, תוקעים ב[[שופר]] של איל כדי להזכירה ומזכירים אותה בברכת הזכרונות: &quot;ועקדת יצחק היום לזרעו תזכור&quot; וכן בהזדמנויות נוספות (ישנו מנהג לקרוא את פרשת העקידה ביום יום לפני תפילת שחרית. בסליחות רבות ישנם פיוטים שנועדו להזכיר לפני השי&quot;ת את עקדת יצחק. לדוגמא: הפיוט &quot;אם אפס רובע הקן&quot;).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Ghiberti_puerta_para.jpg|left|thumb|250px|עקידת יצחק ב&quot;שער גן-עדן&quot; בפירנצה - נוצר בהשראה יהודית - המקור:ויקישיתוף, צילם:Ecemaml]]&#039;&#039;&#039;עקידת יצחק&#039;&#039;&#039;, המתוארת ב[[פרשת וירא]]  הוא הנסיון החשוב ביותר בו עמד [[אברהם אבינו]]. לכן, הוא מוזכר בתפילות ישראל בתור זכות לצאצאיו: קוראים את הפרשה בראש השנה, תוקעים ב[[שופר]] של איל כדי להזכירה ומזכירים אותה בברכת הזכרונות: &quot;ועקדת יצחק היום לזרעו תזכור&quot; וכן בהזדמנויות נוספות (ישנו מנהג לקרוא את פרשת העקידה ביום יום לפני תפילת שחרית. בסליחות רבות ישנם פיוטים שנועדו להזכיר לפני השי&quot;ת את עקדת יצחק. לדוגמא: הפיוט &quot;אם אפס רובע הקן&quot;).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מורשתו של אברהם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מורשתו של אברהם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז"ל דנים בשאלה מדוע אברהם אבינו נבחר לעמוד בנסיון כה קשה. ב[[מדרש תנחומא]] לפרשת וירא נאמר: "וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם,  זהו שאמר הכתוב, "ה' צַדִּיק יִבְחָן" (תהלים י"א,ה').&lt;br /&gt;אמר רבי יונה: הפשתן הזה כל זמן שאתה כותש עליו משתבחת, אימתי כשהוא יפה אבל כשהוא רע אתה כותש עליו והוא מתפקע, כך אין הקב"ה מנסה אלא לצדיקים.&lt;br /&gt;א"ר יהודה בר שלום היוצר הזה אינו מקיש על כלי וקנקן רעוע שלא ישבר, ובמה הוא מקיש על הבריא.&lt;br /&gt;כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה לרשעים אלא לצדיקים שנאמר "ה' צַדִּיק יִבְחָן".&lt;br /&gt;א"ר אלעזר: לבעל הבית שיש לו ב' פרות אח' כחה יפה ואחת כחה רע, על מי הוא מטיל את העול לא על אותה שכחה יפה הוי אומר ה' צדיק יבחן, לכך נאמר והאלהים נסה את אברהם:{{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>סימן ב'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז"ל דנים בשאלה מדוע אברהם אבינו נבחר לעמוד בנסיון כה קשה. ב[[מדרש תנחומא]] לפרשת וירא נאמר: "וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם,  זהו שאמר הכתוב, "ה' צַדִּיק יִבְחָן" (תהלים י"א,ה').&lt;br /&gt;אמר רבי יונה: הפשתן הזה כל זמן שאתה כותש עליו משתבחת, אימתי כשהוא יפה אבל כשהוא רע אתה כותש עליו והוא מתפקע, כך אין הקב"ה מנסה אלא לצדיקים.&lt;br /&gt;א"ר יהודה בר שלום היוצר הזה אינו מקיש על כלי וקנקן רעוע שלא ישבר, ובמה הוא מקיש על הבריא.&lt;br /&gt;כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה לרשעים אלא לצדיקים שנאמר "ה' צַדִּיק יִבְחָן".&lt;br /&gt;א"ר אלעזר: לבעל הבית שיש לו ב' פרות אח' כחה יפה ואחת כחה רע, על מי הוא מטיל את העול לא על אותה שכחה יפה הוי אומר ה' צדיק יבחן, לכך נאמר והאלהים נסה את אברהם:{{מקור|סימן ב'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב אביגדר הלוי נבנצל]] בשיחתו על פרשת וירא בשנת תשס&quot;ח ב[[ישיבת הכותל]] בירושלים בוחן : [http://he.hakotel.org.il/files/pdf/NEVNZAL/TORA%20TXT/01%20%20%20BERESHIT/04%20%20%20VAYERA/פרשת%20וירא%20תשסח%20מה%20היה%20הנסיון%20בעקדת%20יצחק.pdf מה היה הנסיון בעקדת יצחק ?]. מה הייתה גדולתו המיוחדת של אברהם אבינו שהסכים לשחוט את בנו ? הרי הרבה יהודים מסרו את עצמם ואת בניהם לתיתה על קידוש השם לדורות, ואם כן, מה המיוחד במה שעשה אברהם ?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב אביגדר הלוי נבנצל]] בשיחתו על פרשת וירא בשנת תשס&quot;ח ב[[ישיבת הכותל]] בירושלים בוחן : [http://he.hakotel.org.il/files/pdf/NEVNZAL/TORA%20TXT/01%20%20%20BERESHIT/04%20%20%20VAYERA/פרשת%20וירא%20תשסח%20מה%20היה%20הנסיון%20בעקדת%20יצחק.pdf מה היה הנסיון בעקדת יצחק ?]. מה הייתה גדולתו המיוחדת של אברהם אבינו שהסכים לשחוט את בנו ? הרי הרבה יהודים מסרו את עצמם ואת בניהם לתיתה על קידוש השם לדורות, ואם כן, מה המיוחד במה שעשה אברהם ?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לקושייה העתיקה, מדוע אברהם לא הרהר אחרי הציווי של הקב"ה,  מובא תרוץ  מפי [[רבי חיים מוולוז'ין]] תק"ט (1749) - תקפ"א ()1821 מחשובי תלמידיו של [[הגאון מווילנה]], אשר פירש את הפסוק מ[[ספר משלי]]:" מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק;  אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו." {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>כ',ז'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. הרב מוולוז'ין כותב: "כי כמה מידות שהצדיק טרח ויגע להשיגן - לבניו אחריו המה כטבע מוטבע". לאחר שאברהם אבינו עמד בעשרה נסיונות מכבשן האש באור כשדים עד עקידת יצחק בהר המוריה ולא הרהר במידותיו של הקב"ה".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לקושייה העתיקה, מדוע אברהם לא הרהר אחרי הציווי של הקב"ה,  מובא תרוץ  מפי [[רבי חיים מוולוז'ין]] תק"ט (1749) - תקפ"א ()1821 מחשובי תלמידיו של [[הגאון מווילנה]], אשר פירש את הפסוק מ[[ספר משלי]]:" מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק;  אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו." {{מקור|כ',ז'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. הרב מוולוז'ין כותב: "כי כמה מידות שהצדיק טרח ויגע להשיגן - לבניו אחריו המה כטבע מוטבע". לאחר שאברהם אבינו עמד בעשרה נסיונות מכבשן האש באור כשדים עד עקידת יצחק בהר המוריה ולא הרהר במידותיו של הקב"ה".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הר נבנצל מוסיף הכח של היהודים למסור עצמם למיתה על קידוש השם הוא "ירושה" מאברהם אבינו. הוא ממחיש זו מדוגמא שהביא [[רבי חיים לייב שמואלביץ תרס"ב (1901)- תשל"ח] (1979) שהיה ראש [[ישיבת מיר]] אשר חי המאה שנה אחריו ב[[מסכת גיטין]] מסופר על מעשה "חנה ושבעה בניה אשר נהרגו לפני הקיסר היות וסרבו להשתחוות לצלם. כאשר הגיע תורו של בנה האחרון, השביעי, מצטטת הגמרה את האם:"אמרה לו בניי לכו ואמרו לאברהם אביכם אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה מזבחות " {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>נ"ז,ב'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. מסביר הרב שמואלביץ מה התכוונה חנה לומר:"ראה כמה עמוק הוא הרושם שעשתה העקדה שלך בנפשות ישראל ! הנה מכח העקידה שלך, הצלחתי להגיע עד לעקידה של שבעה מזבחות".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הר נבנצל מוסיף הכח של היהודים למסור עצמם למיתה על קידוש השם הוא "ירושה" מאברהם אבינו. הוא ממחיש זו מדוגמא שהביא [[רבי חיים לייב שמואלביץ תרס"ב (1901)- תשל"ח] (1979) שהיה ראש [[ישיבת מיר]] אשר חי המאה שנה אחריו ב[[מסכת גיטין]] מסופר על מעשה "חנה ושבעה בניה אשר נהרגו לפני הקיסר היות וסרבו להשתחוות לצלם. כאשר הגיע תורו של בנה האחרון, השביעי, מצטטת הגמרה את האם:"אמרה לו בניי לכו ואמרו לאברהם אביכם אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה מזבחות " {{מקור|נ"ז,ב'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. מסביר הרב שמואלביץ מה התכוונה חנה לומר:"ראה כמה עמוק הוא הרושם שעשתה העקדה שלך בנפשות ישראל ! הנה מכח העקידה שלך, הצלחתי להגיע עד לעקידה של שבעה מזבחות".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העקידה גרמה לאברהם אבינו להוריש את תכונת המסירות-נפש לכל זרעו אחריו</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העקידה גרמה לאברהם אבינו להוריש את תכונת המסירות-נפש לכל זרעו אחריו</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-52589:rev-74162:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=52589&oldid=prev 2012-01-01T14:41:47Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:41, 1 בינואר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{פירוש נוסף|נוכחי=עקידת [[יצחק אבינו]] על ידי [[אברהם אבינו|אברהם אביו]]|אחר=פירוש על התורה מאת [[רבי יצחק עראמה]]|עע=[[עקידת יצחק (ספר)]]}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Ghiberti_puerta_para.jpg|left|thumb|250px|עקידת יצחק ב&quot;שער גן-עדן&quot; בפירנצה - נוצר בהשראה יהודית - המקור:ויקישיתוף, צילם:Ecemaml]]&#039;&#039;&#039;עקידת יצחק&#039;&#039;&#039;, המתוארת ב[[פרשת וירא]]  הוא הנסיון החשוב ביותר בו עמד [[אברהם אבינו]]. לכן, הוא מוזכר בתפילות ישראל בתור זכות לצאצאיו: קוראים את הפרשה בראש השנה, תוקעים ב[[שופר]] של איל כדי להזכירה ומזכירים אותה בברכת הזכרונות: &quot;ועקדת יצחק היום לזרעו תזכור&quot; וכן בהזדמנויות נוספות (ישנו מנהג לקרוא את פרשת העקידה ביום יום לפני תפילת שחרית. בסליחות רבות ישנם פיוטים שנועדו להזכיר לפני השי&quot;ת את עקדת יצחק. לדוגמא: הפיוט &quot;אם אפס רובע הקן&quot;).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Ghiberti_puerta_para.jpg|left|thumb|250px|עקידת יצחק ב&quot;שער גן-עדן&quot; בפירנצה - נוצר בהשראה יהודית - המקור:ויקישיתוף, צילם:Ecemaml]]&#039;&#039;&#039;עקידת יצחק&#039;&#039;&#039;, המתוארת ב[[פרשת וירא]]  הוא הנסיון החשוב ביותר בו עמד [[אברהם אבינו]]. לכן, הוא מוזכר בתפילות ישראל בתור זכות לצאצאיו: קוראים את הפרשה בראש השנה, תוקעים ב[[שופר]] של איל כדי להזכירה ומזכירים אותה בברכת הזכרונות: &quot;ועקדת יצחק היום לזרעו תזכור&quot; וכן בהזדמנויות נוספות (ישנו מנהג לקרוא את פרשת העקידה ביום יום לפני תפילת שחרית. בסליחות רבות ישנם פיוטים שנועדו להזכיר לפני השי&quot;ת את עקדת יצחק. לדוגמא: הפיוט &quot;אם אפס רובע הקן&quot;).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העקידה הייתה "עַל אַחַד הֶהָרִים, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </del>אֹמַר אֵלֶיךָ" "אֶרֶץ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַמֹּרִיָּה</del>". לפי המסורת במקום בו נמצאת [[אבן השתיה]].  לאחר ניסוי אברהם הוא זוכה להבטחה האלוקית על עתיד עם ישראל. הוא שב ל[[חברון]] ולפי המפרשים, כאשר [[שרה אימנו]] שמעה מה שקרה "פרחה נשמתה". הפרשה לאחריה [[פרשת חיי שרה]] מספרת על מות שרה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העקידה הייתה "עַל אַחַד הֶהָרִים, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </ins>אֹמַר אֵלֶיךָ" "אֶרֶץ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַמֹּרִיָּה</ins>". לפי המסורת במקום בו נמצאת [[אבן השתיה]].  לאחר ניסוי אברהם הוא זוכה להבטחה האלוקית על עתיד עם ישראל. הוא שב ל[[חברון]] ולפי המפרשים, כאשר [[שרה אימנו]] שמעה מה שקרה "פרחה נשמתה". הפרשה לאחריה [[פרשת חיי שרה]] מספרת על מות שרה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סיפור העקידה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סיפור העקידה ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Trial of Abraham.jpg|left|thumb|250px|בדרך להר-המוריה - ציור של גוסטב דורה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Trial of Abraham.jpg|left|thumb|250px|בדרך להר-המוריה - ציור של גוסטב דורה]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Beit_alfa02.jpg|left|thumb|250px|עקידת יצחק ב[[בית הכנסת בבית אלפא]] - המקור:ויקישיתוף, צילום:Talmoryair ]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Beit_alfa02.jpg|left|thumb|250px|עקידת יצחק ב[[בית הכנסת בבית אלפא]] - המקור:ויקישיתוף, צילום:Talmoryair ]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התורה מתארת שאברהם נצטווה "קַח נָא אֶת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בִּנְךָ </del>אֶת יְחִידְךָ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר אָהַבְתָּ </del>אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַמֹּרִיָּה </del>וְהַעֲלֵהוּ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׁם </del>לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </del>אֹמַר אֵלֶיךָ". אברהם הזדרז והשכים בבוקר וחבש בעצמו את חמורו (וכפי שדורשים חז"ל שהאהבה מקלקלת את השורה). הוא לקח עמו את שני נעריו שהיו לפי המדרש ישמעאל ואליעזר. ביום השלישי הגיעו להר המוריה, ושם רואים אברהם ויצחק לפי המדרש (מובא ברש"י)"ענן קשור על ההר", והם מבינים שזה המקום. הם משאירים את שני הנערים עם החמור ועולים לבדם. בדרך שואל יצחק את אברהם "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הִנֵּה </del>הָאֵשׁ וְהָעֵצִים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וְאַיֵּה הַשֶּׂה </del>לְעֹלָה?", ואברהם עונה לו "אֱלֹקִים יִרְאֶה לּוֹ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַשֶּׂה </del>לְעֹלָה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּנִי</del>", ולמרות שיצחק הבין את התשובה שהיא "ואם אין שה, לעולה בני (רש"י)", הם הולכים יחדיו - בלב שווה. כשהם מגיעים עוקד (קושר) אברהם את יצחק בנו למזבח ומכין את המאכלת לשחוט את בנו,ואז קורא מלאך ה' אליו "אברהם אברהם אל תשלח ידך מאומה ואל תעש לו מאומה". אברהם מסתכל ומוצא איל אחר נאחז בסבך בקרניו (וזה אחד הרמזים לשופר, שהוא מזכיר את אילו של יצחק). אברהם מקריב אותו במקום יצחק, ומובא מדרש ברש"י: "על כל עבודה שעשה ממנו היה מתפלל ואומר יה"ר שתהא זו כאלו היא עשויה בבני כאלו בני שחוט כאלו דמו זרוק כאלו בני מופשט כאלו הוא נקטר ונעשה דשן". בעקבות עמידת אברהם בניסיון מבטיח לו ה': "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בִּי נִשְׁבַּעְתִּי </del>נְאֻם ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כִּי </del>יַעַן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר עָשִׂיתָ </del>אֶת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַדָּבָר הַזֶּה </del>וְלֹא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חָשַׂכְתָּ </del>אֶת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בִּנְךָ </del>אֶת יְחִידֶךָ, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כִּי </del>בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וְהַרְבָּה אַרְבֶּה </del>אֶת זַרְעֲךָ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם </del>וְכַחוֹל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </del>עַל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שְׂפַת הַיָּם </del>וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שַׁעַר </del>אֹיְבָיו".&lt;ref&gt;סיפור העקידה נמצא בספר בראשית פרק כ"ב, בפרשת וירא&lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התורה מתארת שאברהם נצטווה "קַח נָא אֶת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בִּנְךָ </ins>אֶת יְחִידְךָ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר אָהַבְתָּ </ins>אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַמֹּרִיָּה </ins>וְהַעֲלֵהוּ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׁם </ins>לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </ins>אֹמַר אֵלֶיךָ". אברהם הזדרז והשכים בבוקר וחבש בעצמו את חמורו (וכפי שדורשים חז"ל שהאהבה מקלקלת את השורה). הוא לקח עמו את שני נעריו שהיו לפי המדרש ישמעאל ואליעזר. ביום השלישי הגיעו להר המוריה, ושם רואים אברהם ויצחק לפי המדרש (מובא ברש"י)"ענן קשור על ההר", והם מבינים שזה המקום. הם משאירים את שני הנערים עם החמור ועולים לבדם. בדרך שואל יצחק את אברהם "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הִנֵּה </ins>הָאֵשׁ וְהָעֵצִים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וְאַיֵּה הַשֶּׂה </ins>לְעֹלָה?", ואברהם עונה לו "אֱלֹקִים יִרְאֶה לּוֹ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַשֶּׂה </ins>לְעֹלָה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּנִי</ins>", ולמרות שיצחק הבין את התשובה שהיא "ואם אין שה, לעולה בני (רש"י)", הם הולכים יחדיו - בלב שווה. כשהם מגיעים עוקד (קושר) אברהם את יצחק בנו למזבח ומכין את המאכלת לשחוט את בנו,ואז קורא מלאך ה' אליו "אברהם אברהם אל תשלח ידך מאומה ואל תעש לו מאומה". אברהם מסתכל ומוצא איל אחר נאחז בסבך בקרניו (וזה אחד הרמזים לשופר, שהוא מזכיר את אילו של יצחק). אברהם מקריב אותו במקום יצחק, ומובא מדרש ברש"י: "על כל עבודה שעשה ממנו היה מתפלל ואומר יה"ר שתהא זו כאלו היא עשויה בבני כאלו בני שחוט כאלו דמו זרוק כאלו בני מופשט כאלו הוא נקטר ונעשה דשן". בעקבות עמידת אברהם בניסיון מבטיח לו ה': "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בִּי נִשְׁבַּעְתִּי </ins>נְאֻם ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כִּי </ins>יַעַן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר עָשִׂיתָ </ins>אֶת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַדָּבָר הַזֶּה </ins>וְלֹא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חָשַׂכְתָּ </ins>אֶת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בִּנְךָ </ins>אֶת יְחִידֶךָ, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כִּי </ins>בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וְהַרְבָּה אַרְבֶּה </ins>אֶת זַרְעֲךָ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם </ins>וְכַחוֹל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </ins>עַל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שְׂפַת הַיָּם </ins>וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שַׁעַר </ins>אֹיְבָיו".&lt;ref&gt;סיפור העקידה נמצא בספר בראשית פרק כ"ב, בפרשת וירא&lt;/ref&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מורשתו של אברהם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מורשתו של אברהם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז"ל דנים בשאלה מדוע אברהם אבינו נבחר לעמוד בנסיון כה קשה. ב[[מדרש תנחומא]] לפרשת וירא נאמר: "וַיְהִי, אַחַר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה</del>, וְהָאֱלֹהִים, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נִסָּה </del>אֶת-אַבְרָהָם,  זהו שאמר הכתוב, "ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צַדִּיק </del>יִבְחָן" (תהלים י"א,ה').&lt;br /&gt;אמר רבי יונה: הפשתן הזה כל זמן שאתה כותש עליו משתבחת, אימתי כשהוא יפה אבל כשהוא רע אתה כותש עליו והוא מתפקע, כך אין הקב"ה מנסה אלא לצדיקים.&lt;br /&gt;א"ר יהודה בר שלום היוצר הזה אינו מקיש על כלי וקנקן רעוע שלא ישבר, ובמה הוא מקיש על הבריא.&lt;br /&gt;כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה לרשעים אלא לצדיקים שנאמר "ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צַדִּיק </del>יִבְחָן".&lt;br /&gt;א"ר אלעזר: לבעל הבית שיש לו ב' פרות אח' כחה יפה ואחת כחה רע, על מי הוא מטיל את העול לא על אותה שכחה יפה הוי אומר ה' צדיק יבחן, לכך נאמר והאלהים נסה את אברהם:{{מקור|(סימן ב')}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז"ל דנים בשאלה מדוע אברהם אבינו נבחר לעמוד בנסיון כה קשה. ב[[מדרש תנחומא]] לפרשת וירא נאמר: "וַיְהִי, אַחַר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה</ins>, וְהָאֱלֹהִים, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נִסָּה </ins>אֶת-אַבְרָהָם,  זהו שאמר הכתוב, "ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צַדִּיק </ins>יִבְחָן" (תהלים י"א,ה').&lt;br /&gt;אמר רבי יונה: הפשתן הזה כל זמן שאתה כותש עליו משתבחת, אימתי כשהוא יפה אבל כשהוא רע אתה כותש עליו והוא מתפקע, כך אין הקב"ה מנסה אלא לצדיקים.&lt;br /&gt;א"ר יהודה בר שלום היוצר הזה אינו מקיש על כלי וקנקן רעוע שלא ישבר, ובמה הוא מקיש על הבריא.&lt;br /&gt;כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה לרשעים אלא לצדיקים שנאמר "ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צַדִּיק </ins>יִבְחָן".&lt;br /&gt;א"ר אלעזר: לבעל הבית שיש לו ב' פרות אח' כחה יפה ואחת כחה רע, על מי הוא מטיל את העול לא על אותה שכחה יפה הוי אומר ה' צדיק יבחן, לכך נאמר והאלהים נסה את אברהם:{{מקור|(סימן ב')}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב אביגדר הלוי נבנצל]] בשיחתו על פרשת וירא בשנת תשס&quot;ח ב[[ישיבת הכותל]] בירושלים בוחן : [http://he.hakotel.org.il/files/pdf/NEVNZAL/TORA%20TXT/01%20%20%20BERESHIT/04%20%20%20VAYERA/פרשת%20וירא%20תשסח%20מה%20היה%20הנסיון%20בעקדת%20יצחק.pdf מה היה הנסיון בעקדת יצחק ?]. מה הייתה גדולתו המיוחדת של אברהם אבינו שהסכים לשחוט את בנו ? הרי הרבה יהודים מסרו את עצמם ואת בניהם לתיתה על קידוש השם לדורות, ואם כן, מה המיוחד במה שעשה אברהם ?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב אביגדר הלוי נבנצל]] בשיחתו על פרשת וירא בשנת תשס&quot;ח ב[[ישיבת הכותל]] בירושלים בוחן : [http://he.hakotel.org.il/files/pdf/NEVNZAL/TORA%20TXT/01%20%20%20BERESHIT/04%20%20%20VAYERA/פרשת%20וירא%20תשסח%20מה%20היה%20הנסיון%20בעקדת%20יצחק.pdf מה היה הנסיון בעקדת יצחק ?]. מה הייתה גדולתו המיוחדת של אברהם אבינו שהסכים לשחוט את בנו ? הרי הרבה יהודים מסרו את עצמם ואת בניהם לתיתה על קידוש השם לדורות, ואם כן, מה המיוחד במה שעשה אברהם ?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לקושייה העתיקה, מדוע אברהם לא הרהר אחרי הציווי של הקב"ה,  מובא תרוץ  מפי [[רבי חיים מוולוז'ין]] תק"ט (1749) - תקפ"א ()1821 מחשובי תלמידיו של [[הגאון מווילנה]], אשר פירש את הפסוק מ[[ספר משלי]]:" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק</del>;  <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אַשְׁרֵי </del>בָנָיו אַחֲרָיו." {{מקור|(כ',ז')}}. הרב מוולוז'ין כותב: "כי כמה מידות שהצדיק טרח ויגע להשיגן - לבניו אחריו המה כטבע מוטבע". לאחר שאברהם אבינו עמד בעשרה נסיונות מכבשן האש באור כשדים עד עקידת יצחק בהר המוריה ולא הרהר במידותיו של הקב"ה".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לקושייה העתיקה, מדוע אברהם לא הרהר אחרי הציווי של הקב"ה,  מובא תרוץ  מפי [[רבי חיים מוולוז'ין]] תק"ט (1749) - תקפ"א ()1821 מחשובי תלמידיו של [[הגאון מווילנה]], אשר פירש את הפסוק מ[[ספר משלי]]:" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק</ins>;  <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אַשְׁרֵי </ins>בָנָיו אַחֲרָיו." {{מקור|(כ',ז')}}. הרב מוולוז'ין כותב: "כי כמה מידות שהצדיק טרח ויגע להשיגן - לבניו אחריו המה כטבע מוטבע". לאחר שאברהם אבינו עמד בעשרה נסיונות מכבשן האש באור כשדים עד עקידת יצחק בהר המוריה ולא הרהר במידותיו של הקב"ה".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הר נבנצל מוסיף הכח של היהודים למסור עצמם למיתה על קידוש השם הוא &quot;ירושה&quot; מאברהם אבינו. הוא ממחיש זו מדוגמא שהביא [[רבי חיים לייב שמואלביץ תרס&quot;ב (1901)- תשל&quot;ח] (1979) שהיה ראש [[ישיבת מיר]] אשר חי המאה שנה אחריו ב[[מסכת גיטין]] מסופר על מעשה &quot;חנה ושבעה בניה אשר נהרגו לפני הקיסר היות וסרבו להשתחוות לצלם. כאשר הגיע תורו של בנה האחרון, השביעי, מצטטת הגמרה את האם:&quot;אמרה לו בניי לכו ואמרו לאברהם אביכם אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה מזבחות &quot; {{מקור|(נ&quot;ז,ב&#039;)}}. מסביר הרב שמואלביץ מה התכוונה חנה לומר:&quot;ראה כמה עמוק הוא הרושם שעשתה העקדה שלך בנפשות ישראל ! הנה מכח העקידה שלך, הצלחתי להגיע עד לעקידה של שבעה מזבחות&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הר נבנצל מוסיף הכח של היהודים למסור עצמם למיתה על קידוש השם הוא &quot;ירושה&quot; מאברהם אבינו. הוא ממחיש זו מדוגמא שהביא [[רבי חיים לייב שמואלביץ תרס&quot;ב (1901)- תשל&quot;ח] (1979) שהיה ראש [[ישיבת מיר]] אשר חי המאה שנה אחריו ב[[מסכת גיטין]] מסופר על מעשה &quot;חנה ושבעה בניה אשר נהרגו לפני הקיסר היות וסרבו להשתחוות לצלם. כאשר הגיע תורו של בנה האחרון, השביעי, מצטטת הגמרה את האם:&quot;אמרה לו בניי לכו ואמרו לאברהם אביכם אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה מזבחות &quot; {{מקור|(נ&quot;ז,ב&#039;)}}. מסביר הרב שמואלביץ מה התכוונה חנה לומר:&quot;ראה כמה עמוק הוא הרושם שעשתה העקדה שלך בנפשות ישראל ! הנה מכח העקידה שלך, הצלחתי להגיע עד לעקידה של שבעה מזבחות&quot;.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-26444:rev-52589:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=26444&oldid=prev 2009-03-09T12:25:23Z

<p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:25, 9 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מורשתו של אברהם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מורשתו של אברהם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז"ל דנים בשאלה מדוע אברהם אבינו נבחר לעמוד בנסיון כה קשה. ב[[מדרש תנחומא]] לפרשת וירא נאמר: "וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם,  זהו שאמר הכתוב, "ה' צַדִּיק יִבְחָן" (תהלים י"א,ה').&lt;br /&gt;אמר רבי יונה: הפשתן הזה כל זמן שאתה כותש עליו משתבחת, אימתי כשהוא יפה אבל כשהוא רע אתה כותש עליו והוא מתפקע, כך אין הקב"ה מנסה אלא לצדיקים.&lt;br /&gt;א"ר יהודה בר שלום היוצר הזה אינו מקיש על כלי וקנקן רעוע שלא ישבר, ובמה הוא מקיש על הבריא.&lt;br /&gt;כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה לרשעים אלא לצדיקים שנאמר "ה' צַדִּיק יִבְחָן".&lt;br /&gt;א"ר אלעזר: לבעל הבית שיש לו ב' פרות אח' כחה יפה ואחת כחה רע, על מי הוא מטיל את העול לא על אותה שכחה יפה הוי אומר ה' צדיק יבחן, לכך נאמר והאלהים נסה את אברהם:{{מקור|סימן ב'}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז"ל דנים בשאלה מדוע אברהם אבינו נבחר לעמוד בנסיון כה קשה. ב[[מדרש תנחומא]] לפרשת וירא נאמר: "וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם,  זהו שאמר הכתוב, "ה' צַדִּיק יִבְחָן" (תהלים י"א,ה').&lt;br /&gt;אמר רבי יונה: הפשתן הזה כל זמן שאתה כותש עליו משתבחת, אימתי כשהוא יפה אבל כשהוא רע אתה כותש עליו והוא מתפקע, כך אין הקב"ה מנסה אלא לצדיקים.&lt;br /&gt;א"ר יהודה בר שלום היוצר הזה אינו מקיש על כלי וקנקן רעוע שלא ישבר, ובמה הוא מקיש על הבריא.&lt;br /&gt;כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה לרשעים אלא לצדיקים שנאמר "ה' צַדִּיק יִבְחָן".&lt;br /&gt;א"ר אלעזר: לבעל הבית שיש לו ב' פרות אח' כחה יפה ואחת כחה רע, על מי הוא מטיל את העול לא על אותה שכחה יפה הוי אומר ה' צדיק יבחן, לכך נאמר והאלהים נסה את אברהם:{{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>סימן ב'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב אביגדר הלוי נבנצל]] בשיחתו על פרשת וירא בשנת תשס&quot;ח ב[[ישיבת הכותל]] בירושלים בוחן : [http://he.hakotel.org.il/files/pdf/NEVNZAL/TORA%20TXT/01%20%20%20BERESHIT/04%20%20%20VAYERA/פרשת%20וירא%20תשסח%20מה%20היה%20הנסיון%20בעקדת%20יצחק.pdf מה היה הנסיון בעקדת יצחק ?]. מה הייתה גדולתו המיוחדת של אברהם אבינו שהסכים לשחוט את בנו ? הרי הרבה יהודים מסרו את עצמם ואת בניהם לתיתה על קידוש השם לדורות, ואם כן, מה המיוחד במה שעשה אברהם ?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב אביגדר הלוי נבנצל]] בשיחתו על פרשת וירא בשנת תשס&quot;ח ב[[ישיבת הכותל]] בירושלים בוחן : [http://he.hakotel.org.il/files/pdf/NEVNZAL/TORA%20TXT/01%20%20%20BERESHIT/04%20%20%20VAYERA/פרשת%20וירא%20תשסח%20מה%20היה%20הנסיון%20בעקדת%20יצחק.pdf מה היה הנסיון בעקדת יצחק ?]. מה הייתה גדולתו המיוחדת של אברהם אבינו שהסכים לשחוט את בנו ? הרי הרבה יהודים מסרו את עצמם ואת בניהם לתיתה על קידוש השם לדורות, ואם כן, מה המיוחד במה שעשה אברהם ?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לקושייה העתיקה, מדוע אברהם לא הרהר אחרי הציווי של הקב"ה,  מובא תרוץ  מפי [[רבי חיים מוולוז'ין]] תק"ט (1749) - תקפ"א ()1821 מחשובי תלמידיו של [[הגאון מווילנה]], אשר פירש את הפסוק מ[[ספר משלי]]:" מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק;  אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו." {{מקור|כ',ז'}}. הרב מוולוז'ין כותב: "כי כמה מידות שהצדיק טרח ויגע להשיגן - לבניו אחריו המה כטבע מוטבע". לאחר שאברהם אבינו עמד בעשרה נסיונות מכבשן האש באור כשדים עד עקידת יצחק בהר המוריה ולא הרהר במידותיו של הקב"ה".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לקושייה העתיקה, מדוע אברהם לא הרהר אחרי הציווי של הקב"ה,  מובא תרוץ  מפי [[רבי חיים מוולוז'ין]] תק"ט (1749) - תקפ"א ()1821 מחשובי תלמידיו של [[הגאון מווילנה]], אשר פירש את הפסוק מ[[ספר משלי]]:" מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק;  אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו." {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>כ',ז'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}. הרב מוולוז'ין כותב: "כי כמה מידות שהצדיק טרח ויגע להשיגן - לבניו אחריו המה כטבע מוטבע". לאחר שאברהם אבינו עמד בעשרה נסיונות מכבשן האש באור כשדים עד עקידת יצחק בהר המוריה ולא הרהר במידותיו של הקב"ה".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הר נבנצל מוסיף הכח של היהודים למסור עצמם למיתה על קידוש השם הוא "ירושה" מאברהם אבינו. הוא ממחיש זו מדוגמא שהביא [[רבי חיים לייב שמואלביץ תרס"ב (1901)- תשל"ח] (1979) שהיה ראש [[ישיבת מיר]] אשר חי המאה שנה אחריו ב[[מסכת גיטין]] מסופר על מעשה "חנה ושבעה בניה אשר נהרגו לפני הקיסר היות וסרבו להשתחוות לצלם. כאשר הגיע תורו של בנה האחרון, השביעי, מצטטת הגמרה את האם:"אמרה לו בניי לכו ואמרו לאברהם אביכם אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה מזבחות " {{מקור|נ"ז,ב'}}. מסביר הרב שמואלביץ מה התכוונה חנה לומר:"ראה כמה עמוק הוא הרושם שעשתה העקדה שלך בנפשות ישראל ! הנה מכח העקידה שלך, הצלחתי להגיע עד לעקידה של שבעה מזבחות".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הר נבנצל מוסיף הכח של היהודים למסור עצמם למיתה על קידוש השם הוא "ירושה" מאברהם אבינו. הוא ממחיש זו מדוגמא שהביא [[רבי חיים לייב שמואלביץ תרס"ב (1901)- תשל"ח] (1979) שהיה ראש [[ישיבת מיר]] אשר חי המאה שנה אחריו ב[[מסכת גיטין]] מסופר על מעשה "חנה ושבעה בניה אשר נהרגו לפני הקיסר היות וסרבו להשתחוות לצלם. כאשר הגיע תורו של בנה האחרון, השביעי, מצטטת הגמרה את האם:"אמרה לו בניי לכו ואמרו לאברהם אביכם אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה מזבחות " {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>נ"ז,ב'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}. מסביר הרב שמואלביץ מה התכוונה חנה לומר:"ראה כמה עמוק הוא הרושם שעשתה העקדה שלך בנפשות ישראל ! הנה מכח העקידה שלך, הצלחתי להגיע עד לעקידה של שבעה מזבחות".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העקידה גרמה לאברהם אבינו להוריש את תכונת המסירות-נפש לכל זרעו אחריו</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העקידה גרמה לאברהם אבינו להוריש את תכונת המסירות-נפש לכל זרעו אחריו</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-23539:rev-26444:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=23539&oldid=prev 2009-02-16T11:19:26Z

<p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:19, 16 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Ghiberti_puerta_para.jpg|left|thumb|250px|עקידת יצחק ב&quot;שער גן-עדן&quot; בפירנצה - נוצר בהשראה יהודית - המקור:ויקישיתוף, צילם:Ecemaml]]&#039;&#039;&#039;עקידת יצחק&#039;&#039;&#039;, המתוארת ב[[פרשת וירא]]  הוא הנסיון החשוב ביותר בו עמד [[אברהם אבינו]]. לכן, הוא מוזכר בתפילות ישראל בתור זכות לצאצאיו: קוראים את הפרשה בראש השנה, תוקעים ב[[שופר]] של איל כדי להזכירה ומזכירים אותה בברכת הזכרונות: &quot;ועקדת יצחק היום לזרעו תזכור&quot; וכן בהזדמנויות נוספות (ישנו מנהג לקרוא את פרשת העקידה ביום יום לפני תפילת שחרית. בסליחות רבות ישנם פיוטים שנועדו להזכיר לפני השי&quot;ת את עקדת יצחק. לדוגמא: הפיוט &quot;אם אפס רובע הקן&quot;).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Ghiberti_puerta_para.jpg|left|thumb|250px|עקידת יצחק ב&quot;שער גן-עדן&quot; בפירנצה - נוצר בהשראה יהודית - המקור:ויקישיתוף, צילם:Ecemaml]]&#039;&#039;&#039;עקידת יצחק&#039;&#039;&#039;, המתוארת ב[[פרשת וירא]]  הוא הנסיון החשוב ביותר בו עמד [[אברהם אבינו]]. לכן, הוא מוזכר בתפילות ישראל בתור זכות לצאצאיו: קוראים את הפרשה בראש השנה, תוקעים ב[[שופר]] של איל כדי להזכירה ומזכירים אותה בברכת הזכרונות: &quot;ועקדת יצחק היום לזרעו תזכור&quot; וכן בהזדמנויות נוספות (ישנו מנהג לקרוא את פרשת העקידה ביום יום לפני תפילת שחרית. בסליחות רבות ישנם פיוטים שנועדו להזכיר לפני השי&quot;ת את עקדת יצחק. לדוגמא: הפיוט &quot;אם אפס רובע הקן&quot;).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העקידה הייתה "עַל אַחַד הֶהָרִים, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </del>אֹמַר אֵלֶיךָ" "אֶרֶץ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַמֹּרִיָּה</del>". לפי המסורת במקום בו נמצאת [[אבן השתיה]].  לאחר ניסוי אברהם הוא זוכה להבטחה האלוקית על עתיד עם ישראל. הוא שב ל[[חברון]] ולפי המפרשים, כאשר [[שרה אימנו]] שמעה מה שקרה "פרחה נשמתה". הפרשה לאחריה [[פרשת חיי שרה]] מספרת על מות שרה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העקידה הייתה "עַל אַחַד הֶהָרִים, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </ins>אֹמַר אֵלֶיךָ" "אֶרֶץ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַמֹּרִיָּה</ins>". לפי המסורת במקום בו נמצאת [[אבן השתיה]].  לאחר ניסוי אברהם הוא זוכה להבטחה האלוקית על עתיד עם ישראל. הוא שב ל[[חברון]] ולפי המפרשים, כאשר [[שרה אימנו]] שמעה מה שקרה "פרחה נשמתה". הפרשה לאחריה [[פרשת חיי שרה]] מספרת על מות שרה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סיפור העקידה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סיפור העקידה ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Trial of Abraham.jpg|left|thumb|250px|בדרך להר-המוריה - ציור של גוסטב דורה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Trial of Abraham.jpg|left|thumb|250px|בדרך להר-המוריה - ציור של גוסטב דורה]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Beit_alfa02.jpg|left|thumb|250px|עקידת יצחק ב[[בית הכנסת בבית אלפא]] - המקור:ויקישיתוף, צילום:Talmoryair ]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Beit_alfa02.jpg|left|thumb|250px|עקידת יצחק ב[[בית הכנסת בבית אלפא]] - המקור:ויקישיתוף, צילום:Talmoryair ]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התורה מתארת שאברהם נצטווה "קַח נָא אֶת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בִּנְךָ </del>אֶת יְחִידְךָ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר אָהַבְתָּ </del>אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַמֹּרִיָּה </del>וְהַעֲלֵהוּ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׁם </del>לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </del>אֹמַר אֵלֶיךָ". אברהם הזדרז והשכים בבוקר וחבש בעצמו את חמורו (וכפי שדורשים חז"ל שהאהבה מקלקלת את השורה). הוא לקח עמו את שני נעריו שהיו לפי המדרש ישמעאל ואליעזר. ביום השלישי הגיעו להר המוריה, ושם רואים אברהם ויצחק לפי המדרש (מובא ברש"י)"ענן קשור על ההר", והם מבינים שזה המקום. הם משאירים את שני הנערים עם החמור ועולים לבדם. בדרך שואל יצחק את אברהם "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הִנֵּה </del>הָאֵשׁ וְהָעֵצִים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וְאַיֵּה הַשֶּׂה </del>לְעֹלָה?", ואברהם עונה לו "אֱלֹקִים יִרְאֶה לּוֹ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַשֶּׂה </del>לְעֹלָה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּנִי</del>", ולמרות שיצחק הבין את התשובה שהיא "ואם אין שה, לעולה בני (רש"י)", הם הולכים יחדיו - בלב שווה. כשהם מגיעים עוקד (קושר) אברהם את יצחק בנו למזבח ומכין את המאכלת לשחוט את בנו,ואז קורא מלאך ה' אליו "אברהם אברהם אל תשלח ידך מאומה ואל תעש לו מאומה". אברהם מסתכל ומוצא איל אחר נאחז בסבך בקרניו (וזה אחד הרמזים לשופר, שהוא מזכיר את אילו של יצחק). אברהם מקריב אותו במקום יצחק, ומובא מדרש ברש"י: "על כל עבודה שעשה ממנו היה מתפלל ואומר יה"ר שתהא זו כאלו היא עשויה בבני כאלו בני שחוט כאלו דמו זרוק כאלו בני מופשט כאלו הוא נקטר ונעשה דשן". בעקבות עמידת אברהם בניסיון מבטיח לו ה': "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בִּי נִשְׁבַּעְתִּי </del>נְאֻם ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כִּי </del>יַעַן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר עָשִׂיתָ </del>אֶת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַדָּבָר הַזֶּה </del>וְלֹא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חָשַׂכְתָּ </del>אֶת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בִּנְךָ </del>אֶת יְחִידֶךָ, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כִּי </del>בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וְהַרְבָּה אַרְבֶּה </del>אֶת זַרְעֲךָ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם </del>וְכַחוֹל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </del>עַל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שְׂפַת הַיָּם </del>וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שַׁעַר </del>אֹיְבָיו".&lt;ref&gt;סיפור העקידה נמצא בספר בראשית פרק כ"ב, בפרשת וירא&lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התורה מתארת שאברהם נצטווה "קַח נָא אֶת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בִּנְךָ </ins>אֶת יְחִידְךָ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר אָהַבְתָּ </ins>אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַמֹּרִיָּה </ins>וְהַעֲלֵהוּ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׁם </ins>לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </ins>אֹמַר אֵלֶיךָ". אברהם הזדרז והשכים בבוקר וחבש בעצמו את חמורו (וכפי שדורשים חז"ל שהאהבה מקלקלת את השורה). הוא לקח עמו את שני נעריו שהיו לפי המדרש ישמעאל ואליעזר. ביום השלישי הגיעו להר המוריה, ושם רואים אברהם ויצחק לפי המדרש (מובא ברש"י)"ענן קשור על ההר", והם מבינים שזה המקום. הם משאירים את שני הנערים עם החמור ועולים לבדם. בדרך שואל יצחק את אברהם "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הִנֵּה </ins>הָאֵשׁ וְהָעֵצִים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וְאַיֵּה הַשֶּׂה </ins>לְעֹלָה?", ואברהם עונה לו "אֱלֹקִים יִרְאֶה לּוֹ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַשֶּׂה </ins>לְעֹלָה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּנִי</ins>", ולמרות שיצחק הבין את התשובה שהיא "ואם אין שה, לעולה בני (רש"י)", הם הולכים יחדיו - בלב שווה. כשהם מגיעים עוקד (קושר) אברהם את יצחק בנו למזבח ומכין את המאכלת לשחוט את בנו,ואז קורא מלאך ה' אליו "אברהם אברהם אל תשלח ידך מאומה ואל תעש לו מאומה". אברהם מסתכל ומוצא איל אחר נאחז בסבך בקרניו (וזה אחד הרמזים לשופר, שהוא מזכיר את אילו של יצחק). אברהם מקריב אותו במקום יצחק, ומובא מדרש ברש"י: "על כל עבודה שעשה ממנו היה מתפלל ואומר יה"ר שתהא זו כאלו היא עשויה בבני כאלו בני שחוט כאלו דמו זרוק כאלו בני מופשט כאלו הוא נקטר ונעשה דשן". בעקבות עמידת אברהם בניסיון מבטיח לו ה': "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בִּי נִשְׁבַּעְתִּי </ins>נְאֻם ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כִּי </ins>יַעַן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר עָשִׂיתָ </ins>אֶת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַדָּבָר הַזֶּה </ins>וְלֹא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חָשַׂכְתָּ </ins>אֶת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בִּנְךָ </ins>אֶת יְחִידֶךָ, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כִּי </ins>בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וְהַרְבָּה אַרְבֶּה </ins>אֶת זַרְעֲךָ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם </ins>וְכַחוֹל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </ins>עַל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שְׂפַת הַיָּם </ins>וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שַׁעַר </ins>אֹיְבָיו".&lt;ref&gt;סיפור העקידה נמצא בספר בראשית פרק כ"ב, בפרשת וירא&lt;/ref&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מורשתו של אברהם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מורשתו של אברהם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז"ל דנים בשאלה מדוע אברהם אבינו נבחר לעמוד בנסיון כה קשה. ב[[מדרש תנחומא]] לפרשת וירא נאמר: "וַיְהִי, אַחַר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה</del>, וְהָאֱלֹהִים, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נִסָּה </del>אֶת-אַבְרָהָם,  זהו שאמר הכתוב, "ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צַדִּיק </del>יִבְחָן" (תהלים י"א,ה').&lt;br /&gt;אמר רבי יונה: הפשתן הזה כל זמן שאתה כותש עליו משתבחת, אימתי כשהוא יפה אבל כשהוא רע אתה כותש עליו והוא מתפקע, כך אין הקב"ה מנסה אלא לצדיקים.&lt;br /&gt;א"ר יהודה בר שלום היוצר הזה אינו מקיש על כלי וקנקן רעוע שלא ישבר, ובמה הוא מקיש על הבריא.&lt;br /&gt;כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה לרשעים אלא לצדיקים שנאמר "ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צַדִּיק </del>יִבְחָן".&lt;br /&gt;א"ר אלעזר: לבעל הבית שיש לו ב' פרות אח' כחה יפה ואחת כחה רע, על מי הוא מטיל את העול לא על אותה שכחה יפה הוי אומר ה' צדיק יבחן, לכך נאמר והאלהים נסה את אברהם:{{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>סימן ב'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז"ל דנים בשאלה מדוע אברהם אבינו נבחר לעמוד בנסיון כה קשה. ב[[מדרש תנחומא]] לפרשת וירא נאמר: "וַיְהִי, אַחַר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה</ins>, וְהָאֱלֹהִים, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נִסָּה </ins>אֶת-אַבְרָהָם,  זהו שאמר הכתוב, "ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צַדִּיק </ins>יִבְחָן" (תהלים י"א,ה').&lt;br /&gt;אמר רבי יונה: הפשתן הזה כל זמן שאתה כותש עליו משתבחת, אימתי כשהוא יפה אבל כשהוא רע אתה כותש עליו והוא מתפקע, כך אין הקב"ה מנסה אלא לצדיקים.&lt;br /&gt;א"ר יהודה בר שלום היוצר הזה אינו מקיש על כלי וקנקן רעוע שלא ישבר, ובמה הוא מקיש על הבריא.&lt;br /&gt;כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה לרשעים אלא לצדיקים שנאמר "ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צַדִּיק </ins>יִבְחָן".&lt;br /&gt;א"ר אלעזר: לבעל הבית שיש לו ב' פרות אח' כחה יפה ואחת כחה רע, על מי הוא מטיל את העול לא על אותה שכחה יפה הוי אומר ה' צדיק יבחן, לכך נאמר והאלהים נסה את אברהם:{{מקור|סימן ב'}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב אביגדר הלוי נבנצל]] בשיחתו על פרשת וירא בשנת תשס&quot;ח ב[[ישיבת הכותל]] בירושלים בוחן : [http://he.hakotel.org.il/files/pdf/NEVNZAL/TORA%20TXT/01%20%20%20BERESHIT/04%20%20%20VAYERA/פרשת%20וירא%20תשסח%20מה%20היה%20הנסיון%20בעקדת%20יצחק.pdf מה היה הנסיון בעקדת יצחק ?]. מה הייתה גדולתו המיוחדת של אברהם אבינו שהסכים לשחוט את בנו ? הרי הרבה יהודים מסרו את עצמם ואת בניהם לתיתה על קידוש השם לדורות, ואם כן, מה המיוחד במה שעשה אברהם ?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב אביגדר הלוי נבנצל]] בשיחתו על פרשת וירא בשנת תשס&quot;ח ב[[ישיבת הכותל]] בירושלים בוחן : [http://he.hakotel.org.il/files/pdf/NEVNZAL/TORA%20TXT/01%20%20%20BERESHIT/04%20%20%20VAYERA/פרשת%20וירא%20תשסח%20מה%20היה%20הנסיון%20בעקדת%20יצחק.pdf מה היה הנסיון בעקדת יצחק ?]. מה הייתה גדולתו המיוחדת של אברהם אבינו שהסכים לשחוט את בנו ? הרי הרבה יהודים מסרו את עצמם ואת בניהם לתיתה על קידוש השם לדורות, ואם כן, מה המיוחד במה שעשה אברהם ?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לקושייה העתיקה, מדוע אברהם לא הרהר אחרי הציווי של הקב"ה,  מובא תרוץ  מפי [[רבי חיים מוולוז'ין]] תק"ט (1749) - תקפ"א ()1821 מחשובי תלמידיו של [[הגאון מווילנה]], אשר פירש את הפסוק מ[[ספר משלי]]:" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק</del>;  <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אַשְׁרֵי </del>בָנָיו אַחֲרָיו." {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>כ',ז'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. הרב מוולוז'ין כותב: "כי כמה מידות שהצדיק טרח ויגע להשיגן - לבניו אחריו המה כטבע מוטבע". לאחר שאברהם אבינו עמד בעשרה נסיונות מכבשן האש באור כשדים עד עקידת יצחק בהר המוריה ולא הרהר במידותיו של הקב"ה".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לקושייה העתיקה, מדוע אברהם לא הרהר אחרי הציווי של הקב"ה,  מובא תרוץ  מפי [[רבי חיים מוולוז'ין]] תק"ט (1749) - תקפ"א ()1821 מחשובי תלמידיו של [[הגאון מווילנה]], אשר פירש את הפסוק מ[[ספר משלי]]:" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק</ins>;  <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אַשְׁרֵי </ins>בָנָיו אַחֲרָיו." {{מקור|כ',ז'}}. הרב מוולוז'ין כותב: "כי כמה מידות שהצדיק טרח ויגע להשיגן - לבניו אחריו המה כטבע מוטבע". לאחר שאברהם אבינו עמד בעשרה נסיונות מכבשן האש באור כשדים עד עקידת יצחק בהר המוריה ולא הרהר במידותיו של הקב"ה".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הר נבנצל מוסיף הכח של היהודים למסור עצמם למיתה על קידוש השם הוא "ירושה" מאברהם אבינו. הוא ממחיש זו מדוגמא שהביא [[רבי חיים לייב שמואלביץ תרס"ב (1901)- תשל"ח] (1979) שהיה ראש [[ישיבת מיר]] אשר חי המאה שנה אחריו ב[[מסכת גיטין]] מסופר על מעשה "חנה ושבעה בניה אשר נהרגו לפני הקיסר היות וסרבו להשתחוות לצלם. כאשר הגיע תורו של בנה האחרון, השביעי, מצטטת הגמרה את האם:"אמרה לו בניי לכו ואמרו לאברהם אביכם אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה מזבחות " {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>נ"ז,ב'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. מסביר הרב שמואלביץ מה התכוונה חנה לומר:"ראה כמה עמוק הוא הרושם שעשתה העקדה שלך בנפשות ישראל ! הנה מכח העקידה שלך, הצלחתי להגיע עד לעקידה של שבעה מזבחות".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הר נבנצל מוסיף הכח של היהודים למסור עצמם למיתה על קידוש השם הוא "ירושה" מאברהם אבינו. הוא ממחיש זו מדוגמא שהביא [[רבי חיים לייב שמואלביץ תרס"ב (1901)- תשל"ח] (1979) שהיה ראש [[ישיבת מיר]] אשר חי המאה שנה אחריו ב[[מסכת גיטין]] מסופר על מעשה "חנה ושבעה בניה אשר נהרגו לפני הקיסר היות וסרבו להשתחוות לצלם. כאשר הגיע תורו של בנה האחרון, השביעי, מצטטת הגמרה את האם:"אמרה לו בניי לכו ואמרו לאברהם אביכם אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה מזבחות " {{מקור|נ"ז,ב'}}. מסביר הרב שמואלביץ מה התכוונה חנה לומר:"ראה כמה עמוק הוא הרושם שעשתה העקדה שלך בנפשות ישראל ! הנה מכח העקידה שלך, הצלחתי להגיע עד לעקידה של שבעה מזבחות".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העקידה גרמה לאברהם אבינו להוריש את תכונת המסירות-נפש לכל זרעו אחריו</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העקידה גרמה לאברהם אבינו להוריש את תכונת המסירות-נפש לכל זרעו אחריו</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-8706:rev-23539:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot