עמידה - היסטוריית גרסאות

גנזי נסתרות ב־03:03, 11 בינואר 2021

2021-01-11T03:03:47Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:03, 11 בינואר 2021
שורה 34:		שורה 34:
	אין אומרים הביננו ב[[מוצאי שבת]] ו[[יו"ט]] מפני שצריך לומר [[הבדלה]] בחונן הדעת, וכן אין אומרים הביננו בחורף מפני שצריך לבקש על הגשמים בברכת השנים.		אין אומרים הביננו ב[[מוצאי שבת]] ו[[יו"ט]] מפני שצריך לומר [[הבדלה]] בחונן הדעת, וכן אין אומרים הביננו בחורף מפני שצריך לבקש על הגשמים בברכת השנים.

	==הערות שוליים==		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה: תפילה]]		[[קטגוריה: תפילה]]

Shyk ב־16:54, 9 בינואר 2021

2021-01-09T16:54:29Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:54, 9 בינואר 2021
שורה 33:		שורה 33:

	אין אומרים הביננו ב[[מוצאי שבת]] ו[[יו"ט]] מפני שצריך לומר [[הבדלה]] בחונן הדעת, וכן אין אומרים הביננו בחורף מפני שצריך לבקש על הגשמים בברכת השנים.		אין אומרים הביננו ב[[מוצאי שבת]] ו[[יו"ט]] מפני שצריך לומר [[הבדלה]] בחונן הדעת, וכן אין אומרים הביננו בחורף מפני שצריך לבקש על הגשמים בברכת השנים.

			==הערות שוליים==
	[[קטגוריה: תפילה]]		[[קטגוריה: תפילה]]

בן-ימין: תיקון /MAKOR

2017-10-15T12:32:53Z

תיקון /MAKOR

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:32, 15 באוקטובר 2017
שורה 18:		שורה 18:
	== סדר התפילה ==		== סדר התפילה ==

	הסיבה שסדרו את התפילה בסדר זה מופיעה בגמרא <ref><makor>בבלי מגילה דף יח</ref>: "תנו</makor> רבנן: מנין שאומרים אבות? שנאמר <ref>תהלים כ"ט</ref> "הבו לה' בני אלים". ומנין שאומרים גבורות? שנאמר <ref>תהלים כ"ט</ref> "הבו לה' כבוד ועז". ומנין שאומרים קדושות? שנאמר <ref>תהלים כ"ט</ref> "הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קדש". ומה ראו לומר בינה אחר קדושה? שנאמר <ref>ישעיהו כ"ט</ref> "והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו", וסמיך ליה "וידעו תעי רוח בינה". ומה ראו לומר תשובה אחר בינה? דכתיב <ref>ישעיהו ו'</ref> "ולבבו יבין ושב ורפא לו"...ומה ראו לומר גאולה בשביעית? אמר רבא: מתוך שעתידין ליגאל בשביעית, לפיכך קבעוה בשביעית ...ומה ראו לומר רפואה בשמינית? אמר רבי אחא: מתוך שנתנה מילה בשמינית, שצריכה רפואה, לפיכך קבעוה בשמינית. ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית? אמר רבי אלכסנדרי: כנגד מפקיעי שערים, דכתיב: <ref>תהלים י'</ref> "שבר זרוע רשע", ודוד כי אמרה - בתשיעית <ref>פרק ט' בתהילים. אמנם אצלנו זה בפרק י', אך לפי מסורת הגמרא פרק א' וב' הם מחוברים</ref> אמרה. ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים? דכתיב <ref>יחזקאל ל"ו</ref> "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא". וכיון שנתקבצו גליות - נעשה דין ברשעים, שנאמר: <ref>ישעיהו א'</ref> "ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך", וכתיב <ref>ישעיהו א'</ref> "ואשיבה שפטיך כבראשנה". וכיון שנעשה דין מן הרשעים - כלו המינים, וכולל זדים עמהם, שנאמר: <ref>ישעיהו א'</ref> "ושבר פשעים וחטאים יחדו" ...וכיון שכלו המינים - מתרוממת קרן צדיקים, דכתיב <ref>תהלים ע"ה</ref> "וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק" ...והיכן מתרוממת קרנם? בירושלים, שנאמר <ref>תהלים קכ"ב</ref> "שאלו שלום ירושלים ישליו אהביך". וכיון שנבנית ירושלים - בא דוד, שנאמר: <ref>הושע ג'</ref> "אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם". וכיון שבא דוד - באתה תפלה, שנאמר <ref>ישעיהו נ"ו</ref> "והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי". וכיון שבאת תפלה - באת עבודה שנאמר "עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי,. וכיון שבאת עבודה - באתה תודה, שנאמר <ref>תהלים נ'</ref> "זבח תודה יכבדנני". ומה ראו לומר ברכת כהנים אחר הודאה? דכתיב <ref>ויקרא ט'</ref> "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים" ...ומה ראו לומר שים שלום אחר ברכת כהנים? דכתיב <ref>במדבר ו'</ref> "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם". ברכה דהקב"ה - שלום, שנאמר <ref><makor>תהלים כ"ט</ref> "ה'</makor> יברך את עמו בשלום".		הסיבה שסדרו את התפילה בסדר זה מופיעה בגמרא <ref><makor>בבלי מגילה דף יח</ref>: "תנו<makor> רבנן: מנין שאומרים אבות? שנאמר <ref>תהלים כ"ט</ref> "הבו לה' בני אלים". ומנין שאומרים גבורות? שנאמר <ref>תהלים כ"ט</ref> "הבו לה' כבוד ועז". ומנין שאומרים קדושות? שנאמר <ref>תהלים כ"ט</ref> "הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קדש". ומה ראו לומר בינה אחר קדושה? שנאמר <ref>ישעיהו כ"ט</ref> "והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו", וסמיך ליה "וידעו תעי רוח בינה". ומה ראו לומר תשובה אחר בינה? דכתיב <ref>ישעיהו ו'</ref> "ולבבו יבין ושב ורפא לו"...ומה ראו לומר גאולה בשביעית? אמר רבא: מתוך שעתידין ליגאל בשביעית, לפיכך קבעוה בשביעית ...ומה ראו לומר רפואה בשמינית? אמר רבי אחא: מתוך שנתנה מילה בשמינית, שצריכה רפואה, לפיכך קבעוה בשמינית. ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית? אמר רבי אלכסנדרי: כנגד מפקיעי שערים, דכתיב: <ref>תהלים י'</ref> "שבר זרוע רשע", ודוד כי אמרה - בתשיעית <ref>פרק ט' בתהילים. אמנם אצלנו זה בפרק י', אך לפי מסורת הגמרא פרק א' וב' הם מחוברים</ref> אמרה. ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים? דכתיב <ref>יחזקאל ל"ו</ref> "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא". וכיון שנתקבצו גליות - נעשה דין ברשעים, שנאמר: <ref>ישעיהו א'</ref> "ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך", וכתיב <ref>ישעיהו א'</ref> "ואשיבה שפטיך כבראשנה". וכיון שנעשה דין מן הרשעים - כלו המינים, וכולל זדים עמהם, שנאמר: <ref>ישעיהו א'</ref> "ושבר פשעים וחטאים יחדו" ...וכיון שכלו המינים - מתרוממת קרן צדיקים, דכתיב <ref>תהלים ע"ה</ref> "וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק" ...והיכן מתרוממת קרנם? בירושלים, שנאמר <ref>תהלים קכ"ב</ref> "שאלו שלום ירושלים ישליו אהביך". וכיון שנבנית ירושלים - בא דוד, שנאמר: <ref>הושע ג'</ref> "אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם". וכיון שבא דוד - באתה תפלה, שנאמר <ref>ישעיהו נ"ו</ref> "והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי". וכיון שבאת תפלה - באת עבודה שנאמר "עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי,. וכיון שבאת עבודה - באתה תודה, שנאמר <ref>תהלים נ'</ref> "זבח תודה יכבדנני". ומה ראו לומר ברכת כהנים אחר הודאה? דכתיב <ref>ויקרא ט'</ref> "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים" ...ומה ראו לומר שים שלום אחר ברכת כהנים? דכתיב <ref>במדבר ו'</ref> "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם". ברכה דהקב"ה - שלום, שנאמר <ref><makor>תהלים כ"ט</ref> "ה'</makor> יברך את עמו בשלום".

	== תיקון התפילה ==		== תיקון התפילה ==

EsB: /* חלקי העמידה */

2013-04-23T18:25:51Z

חלקי העמידה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:25, 23 באפריל 2013
שורה 6:		שורה 6:
	העמידה מחולקת ל-3 חלקים עיקריים:		העמידה מחולקת ל-3 חלקים עיקריים:

	1) 3 ברכות השבח: [[ברכת אבות]], [[גבורות]] ו[[ברכת קדושת השם]].		1) שלוש ברכות השבח: [[ברכת אבות]], [[גבורות]] ו[[ברכת קדושת השם]].

	2) 13 ברכות הבקשה: [[ברכת תשובה]], [[ברכת סליחה]], [[ברכת גואל ישראל]], [[ברכת רפואה]], [[ברכת השנים]], [[ברכת קיבוץ גלויות]], [[ברכת המשפט]], [[ברכת המינים]] (שאותה הוסיף [[שמואל הקטן]] על ה"שמונה עשרה" בתקופה מאוחרת יותר, בעקבות ריבוי ה[[מינים]]), [[על הצדיקים]], [[ברכת ירושלים]], [[ברכת ישועה]], [[ברכת שומע תפילה]].		2) שלוש עשרה ברכות הבקשה: [[ברכת הדעת]], [[ברכת תשובה]], [[ברכת סליחה]], [[ברכת גואל ישראל]], [[ברכת רפואה]], [[ברכת השנים]], [[ברכת קיבוץ גלויות]], [[ברכת המשפט]], [[ברכת המינים]] (שאותה הוסיף [[שמואל הקטן]] על ה"שמונה עשרה" בתקופה מאוחרת יותר, בעקבות ריבוי ה[[מינים]]), [[על הצדיקים]], [[ברכת ירושלים]], [[ברכת ישועה]], [[ברכת שומע תפילה]].

	3) 3 ברכות ההודאה: [[ברכת עבודה]], [[ברכת הודאה]], ו[[ברכת שלום]].		3) שלוש ברכות ההודאה: [[ברכת עבודה]], [[ברכת הודאה]], ו[[ברכת שלום]].

	נוהגים להוסיף בקשות נוספות לאחר העמידה לפני שעוקר את רגליו כגון "יהיו לרצון", "א-להי נצור", "עושה שלום" ועוד.		נוהגים להוסיף בקשות נוספות לאחר העמידה לפני שעוקר את רגליו כגון "יהיו לרצון", "א-להי נצור", "עושה שלום" ועוד.

EsB ב־18:24, 23 באפריל 2013

2013-04-23T18:24:09Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:24, 23 באפריל 2013
שורה 1:		שורה 1:
	התפילה הבסיסית אותה מחוייב כל יהודי להתפלל לפחות שלוש פעמים ביום: ב[[שחרית]], ב[[מנחה]], וב[[ערבית]]. ב[[שבת]] ו[[מועד]] וב[[ראש חודש]] נוספת עמידה לתפילת [[מוסף]]. ב[[יום הכיפורים]] נוספת עמידה ל[[נעילה]]. מקור השם הוא מכך שלכתחילה יש להתפלל תפילה זו בעמידה. תפילת העמידה נקראת גם "שמונה עשרה" - בשל העובדה שהיא כללה במקור שמונה עשרה ברכות (כיום יש בה תשע עשרה). אמנם בשבת ומועד משום [[טירחא דציבורא]] מתפללים רק "תפילת שבע", שבה מושמטות כל ברכות הבקשה ונכנסת במקומם ברכת קדושת היום. גם תפילת [[מוסף]] היא תפילת שבע, ובה אומרים במקום ברכות הבקשה ברכה שמבקשת שנזכה לשוב ולהקריב את קרבן ה[[מוסף]]. ב[[ראש השנה]] מתפללים ב[[מוסף]] "תפילת תשע", ובה במקום ~~בכרות~~ הבקשה מתפללים 3 ברכות: מלכויות, זכרונות ושופרות.		התפילה הבסיסית אותה מחוייב כל יהודי להתפלל לפחות שלוש פעמים ביום: ב[[שחרית]], ב[[מנחה]], וב[[ערבית]]. ב[[שבת]] ו[[מועד]] וב[[ראש חודש]] נוספת עמידה לתפילת [[מוסף]]. ב[[יום הכיפורים]] נוספת עמידה ל[[נעילה]]. מקור השם הוא מכך שלכתחילה יש להתפלל תפילה זו בעמידה. תפילת העמידה נקראת גם "שמונה עשרה" - בשל העובדה שהיא כללה במקור שמונה עשרה ברכות (כיום יש בה תשע עשרה). אמנם בשבת ומועד משום [[טירחא דציבורא]] מתפללים רק "תפילת שבע", שבה מושמטות כל ברכות הבקשה ונכנסת במקומם ברכת קדושת היום. גם תפילת [[מוסף]] היא תפילת שבע, ובה אומרים במקום ברכות הבקשה ברכה שמבקשת שנזכה לשוב ולהקריב את קרבן ה[[מוסף]]. ב[[ראש השנה]] מתפללים ב[[מוסף]] "תפילת תשע", ובה במקום ברכות הבקשה מתפללים שלוש ברכות: מלכויות, זכרונות ושופרות.
	על העמידה חוזר ה[[ש"ץ]] שוב בתפילה ב[[ציבור]] והקהל עונה [[אמן]] על ברכותיו. בחזרת הש"ץ נוספת אמירת [[קדושה]], [[מודים דרבנן]] ו[[ברכת כהנים]] (ב[[שחרית]] ו[[מוסף]], וב[[תענית ציבור]] גם ב[[מנחה]] ו[[נעילה]]).		על העמידה חוזר ה[[ש"ץ]] שוב בתפילה ב[[ציבור]] והקהל עונה [[אמן]] על ברכותיו. בחזרת הש"ץ נוספת אמירת [[קדושה]], [[מודים דרבנן]] ו[[ברכת כהנים]] (ב[[שחרית]] ו[[מוסף]], וב[[תענית ציבור]] גם ב[[מנחה]] ו[[נעילה]]).

EsB ב־18:22, 23 באפריל 2013

2013-04-23T18:22:32Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:22, 23 באפריל 2013
שורה 1:		שורה 1:
	התפילה הבסיסית אותה מחוייב כל יהודי להתפלל לפחות שלוש פעמים ביום: ב[[שחרית]], ב[[מנחה]], וב[[ערבית]]. ב[[שבת]] ו[[מועד]] וב[[ראש חודש]] נוספת עמידה לתפילת [[מוסף]]. ב[[יום הכיפורים]] נוספת עמידה ל[[נעילה]]. מקור השם הוא מכך שלכתחילה יש להתפלל תפילה זו בעמידה. תפילת העמידה נקראת גם "שמונה עשרה" - בשל העובדה שהיא כללה במקור 18 ברכות (כיום יש בה 19). אמנם בשבת ומועד משום [[טירחא דציבורא]] מתפללים רק "תפילת שבע", שבה מושמטות כל ברכות הבקשה ונכנסת במקומם ברכת קדושת היום. גם תפילת [[מוסף]] היא תפילת שבע, ובה אומרים במקום ברכות הבקשה ברכה שמבקשת שנזכה לשוב ולהקריב את קרבן ה[[מוסף]]. ב[[ראש השנה]] מתפללים ב[[מוסף]] "תפילת תשע", ובה במקום בכרות הבקשה מתפללים 3 ברכות: מלכויות, זכרונות ושופרות.		התפילה הבסיסית אותה מחוייב כל יהודי להתפלל לפחות שלוש פעמים ביום: ב[[שחרית]], ב[[מנחה]], וב[[ערבית]]. ב[[שבת]] ו[[מועד]] וב[[ראש חודש]] נוספת עמידה לתפילת [[מוסף]]. ב[[יום הכיפורים]] נוספת עמידה ל[[נעילה]]. מקור השם הוא מכך שלכתחילה יש להתפלל תפילה זו בעמידה. תפילת העמידה נקראת גם "שמונה עשרה" - בשל העובדה שהיא כללה במקור שמונה עשרה ברכות (כיום יש בה תשע עשרה). אמנם בשבת ומועד משום [[טירחא דציבורא]] מתפללים רק "תפילת שבע", שבה מושמטות כל ברכות הבקשה ונכנסת במקומם ברכת קדושת היום. גם תפילת [[מוסף]] היא תפילת שבע, ובה אומרים במקום ברכות הבקשה ברכה שמבקשת שנזכה לשוב ולהקריב את קרבן ה[[מוסף]]. ב[[ראש השנה]] מתפללים ב[[מוסף]] "תפילת תשע", ובה במקום בכרות הבקשה מתפללים 3 ברכות: מלכויות, זכרונות ושופרות.
	על העמידה חוזר ה[[ש"ץ]] שוב בתפילה ב[[ציבור]] והקהל עונה [[אמן]] על ברכותיו. בחזרת הש"ץ נוספת אמירת [[קדושה]], [[מודים דרבנן]] ו[[ברכת כהנים]] (ב[[שחרית]] ו[[מוסף]], וב[[תענית ציבור]] גם ב[[מנחה]] ו[[נעילה]]).		על העמידה חוזר ה[[ש"ץ]] שוב בתפילה ב[[ציבור]] והקהל עונה [[אמן]] על ברכותיו. בחזרת הש"ץ נוספת אמירת [[קדושה]], [[מודים דרבנן]] ו[[ברכת כהנים]] (ב[[שחרית]] ו[[מוסף]], וב[[תענית ציבור]] גם ב[[מנחה]] ו[[נעילה]]).

EsB ב־18:21, 23 באפריל 2013

2013-04-23T18:21:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:21, 23 באפריל 2013
שורה 1:		שורה 1:
	התפילה הבסיסית אותה מחוייב כל יהודי להתפלל לפחות 3 פעמים ביום (ב[[שחרית]], [[מנחה]], ו[[ערבית]]. ב[[שבת]] ו[[מועד]] וב[[ראש חודש]] נוספת עמידה לתפילת [[מוסף]]. ב[[יום הכיפורים]] נוספת עמידה ל[[נעילה]]. מקור השם הוא מכך שלכתחילה יש להתפלל תפילה זו בעמידה. תפילת העמידה נקראת גם "שמונה עשרה" - בשל העובדה שהיא כללה במקור 18 ברכות (כיום יש בה 19). אמנם בשבת ומועד משום [[טירחא דציבורא]] מתפללים רק "תפילת שבע", שבה מושמטות כל ברכות הבקשה ונכנסת במקומם ברכת קדושת היום. גם תפילת [[מוסף]] היא תפילת שבע, ובה אומרים במקום ברכות הבקשה ברכה שמבקשת שנזכה לשוב ולהקריב את קרבן ה[[מוסף]]. ב[[ראש השנה]] מתפללים ב[[מוסף]] "תפילת תשע", ובה במקום בכרות הבקשה מתפללים 3 ברכות: מלכויות, זכרונות ושופרות.		התפילה הבסיסית אותה מחוייב כל יהודי להתפלל לפחות שלוש פעמים ביום: ב[[שחרית]], ב[[מנחה]], וב[[ערבית]]. ב[[שבת]] ו[[מועד]] וב[[ראש חודש]] נוספת עמידה לתפילת [[מוסף]]. ב[[יום הכיפורים]] נוספת עמידה ל[[נעילה]]. מקור השם הוא מכך שלכתחילה יש להתפלל תפילה זו בעמידה. תפילת העמידה נקראת גם "שמונה עשרה" - בשל העובדה שהיא כללה במקור 18 ברכות (כיום יש בה 19). אמנם בשבת ומועד משום [[טירחא דציבורא]] מתפללים רק "תפילת שבע", שבה מושמטות כל ברכות הבקשה ונכנסת במקומם ברכת קדושת היום. גם תפילת [[מוסף]] היא תפילת שבע, ובה אומרים במקום ברכות הבקשה ברכה שמבקשת שנזכה לשוב ולהקריב את קרבן ה[[מוסף]]. ב[[ראש השנה]] מתפללים ב[[מוסף]] "תפילת תשע", ובה במקום בכרות הבקשה מתפללים 3 ברכות: מלכויות, זכרונות ושופרות.
	על העמידה חוזר ה[[ש"ץ]] שוב בתפילה ב[[ציבור]] והקהל עונה [[אמן]] על ברכותיו. בחזרת הש"ץ נוספת אמירת [[קדושה]], [[מודים דרבנן]] ו[[ברכת כהנים]] (ב[[שחרית]] ו[[מוסף]], וב[[תענית ציבור]] גם ב[[מנחה]] ו[[נעילה]]).		על העמידה חוזר ה[[ש"ץ]] שוב בתפילה ב[[ציבור]] והקהל עונה [[אמן]] על ברכותיו. בחזרת הש"ץ נוספת אמירת [[קדושה]], [[מודים דרבנן]] ו[[ברכת כהנים]] (ב[[שחרית]] ו[[מוסף]], וב[[תענית ציבור]] גם ב[[מנחה]] ו[[נעילה]]).

אריאל ביגל נ"י: /* תיקון התפילה */

2011-08-16T15:27:04Z

תיקון התפילה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:27, 16 באוגוסט 2011
שורה 21:		שורה 21:

	== תיקון התפילה ==		== תיקון התפילה ==
	בתחילה לא היה נוסח קבוע ל[[תפילה]] וכל אחד היה מתפלל כרצונו. [[אנשי כנסת הגדולה]] ([[עזרא]] ובית דינו) תקנו נוסח תפילה וזמנים קבועים ל[[תפילה]] ותקנוה כנגד ה[[תמיד]]. <ref>ראה ברמב"ם שמרחיב בשלבי תיקון התפילה, פרק א' מהלכות תפילה</ref>. לאחר מכן נשכחה, ובא שמעון הפקולי וחזר וייסדה לפני [[רבן גמליאל]] ב[[יבנה]] <ref>מגילה יח:</ref>.		בתחילה לא היה נוסח קבוע ל[[תפילה]] וכל אחד היה מתפלל כרצונו. [[אנשי כנסת הגדולה]] ([[עזרא]] ובית דינו) תקנו נוסח תפילה וזמנים קבועים ל[[תפילה]] ותקנוה כנגד ה[[תמיד]]. <ref>ראה ברמב"ם שמרחיב בשלבי תיקון התפילה, פרק א' מהלכות תפילה</ref>. לאחר מכן נשכחה, ובא [[שמעון הפקולי]] וחזר וייסדה לפני [[רבן גמליאל]] ב[[יבנה]] <ref>מגילה יח:</ref>.

	'''ברכת ה[[מינים]]''' - "בימי [[רבן גמליאל]] רבו האפיקורוסין בישראל והיו מצירים לישראל ומסיתין אותן לשוב מאחרי השם, וכיון שראה שזו גדולה מכל צרכי בני אדם עמד הוא ובית דינו והתקין ברכה אחת שתהיה בה שאלה מלפני השם לאבד האפיקורוסין וקבע אותה ב[[תפלה]] כדי שתהיה ערוכה בפי הכל" <ref>רמב"ם הלכות תפילה פ"ב ה"א</ref>. ובגמרא מוזכר יותר שתקנה [[שמואל הקטן]] ב[[יבנה]].		'''ברכת ה[[מינים]]''' - "בימי [[רבן גמליאל]] רבו האפיקורוסין בישראל והיו מצירים לישראל ומסיתין אותן לשוב מאחרי השם, וכיון שראה שזו גדולה מכל צרכי בני אדם עמד הוא ובית דינו והתקין ברכה אחת שתהיה בה שאלה מלפני השם לאבד האפיקורוסין וקבע אותה ב[[תפלה]] כדי שתהיה ערוכה בפי הכל" <ref>רמב"ם הלכות תפילה פ"ב ה"א</ref>. ובגמרא מוזכר יותר שתקנה [[שמואל הקטן]] ב[[יבנה]].

Light: /* חלקי העמידה */ תיקון הקישורים

2011-04-11T10:33:08Z

חלקי העמידה: תיקון הקישורים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:33, 11 באפריל 2011
שורה 6:		שורה 6:
	העמידה מחולקת ל-3 חלקים עיקריים:		העמידה מחולקת ל-3 חלקים עיקריים:

	1) 3 ברכות השבח: ~~ברכות~~ אבות, [[גבורות]] ~~וקדושת~~ השם.		1) 3 ברכות השבח: [[ברכת אבות]], [[גבורות]] ו[[ברכת קדושת השם]].

	2) 13 ברכות הבקשה: ~~ברכות התשובה~~, סליחה, ~~גאולה~~, רפואה, ברכת השנים, קיבוץ גלויות, ~~משפט~~, ברכת המינים (שאותה הוסיף [[שמואל הקטן]] על ה"שמונה עשרה" בתקופה מאוחרת יותר, בעקבות ריבוי ה[[מינים]]), על הצדיקים, ~~בניין~~ ירושלים, ~~צמח דוד~~, ~~שמע קולנו~~.		2) 13 ברכות הבקשה: [[ברכת תשובה]], [[ברכת סליחה]], [[ברכת גואל ישראל]], [[ברכת רפואה]], [[ברכת השנים]], [[ברכת קיבוץ גלויות]], [[ברכת המשפט]], [[ברכת המינים]] (שאותה הוסיף [[שמואל הקטן]] על ה"שמונה עשרה" בתקופה מאוחרת יותר, בעקבות ריבוי ה[[מינים]]), [[על הצדיקים]], [[ברכת ירושלים]], [[ברכת ישועה]], [[ברכת שומע תפילה]].

	3) 3 ברכות ההודאה: ~~רצה~~, ~~מודים~~, ~~ושים~~ שלום.		3) 3 ברכות ההודאה: [[ברכת עבודה]], [[ברכת הודאה]], ו[[ברכת שלום]].

	נוהגים להוסיף בקשות נוספות לאחר העמידה לפני שעוקר את רגליו כגון "יהיו לרצון", "א-להי נצור", "עושה שלום" ועוד.		נוהגים להוסיף בקשות נוספות לאחר העמידה לפני שעוקר את רגליו כגון "יהיו לרצון", "א-להי נצור", "עושה שלום" ועוד.

Bambiker ב־18:51, 7 במרץ 2010

2010-03-07T18:51:46Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:51, 7 במרץ 2010
שורה 6:		שורה 6:
	העמידה מחולקת ל-3 חלקים עיקריים:		העמידה מחולקת ל-3 חלקים עיקריים:

	1) 3 ברכות השבח: ברכות אבות, גבורות וקדושת השם.		1) 3 ברכות השבח: ברכות אבות, [[גבורות]] וקדושת השם.

	2) 13 ברכות הבקשה: ברכות התשובה, סליחה, גאולה, רפואה, ברכת השנים, קיבוץ גלויות, משפט, ברכת המינים (שאותה הוסיף [[שמואל הקטן]] על ה"שמונה עשרה" בתקופה מאוחרת יותר, בעקבות ריבוי ה[[מינים]]), על הצדיקים, בניין ירושלים, צמח דוד, שמע קולנו.		2) 13 ברכות הבקשה: ברכות התשובה, סליחה, גאולה, רפואה, ברכת השנים, קיבוץ גלויות, משפט, ברכת המינים (שאותה הוסיף [[שמואל הקטן]] על ה"שמונה עשרה" בתקופה מאוחרת יותר, בעקבות ריבוי ה[[מינים]]), על הצדיקים, בניין ירושלים, צמח דוד, שמע קולנו.