עישון - היסטוריית גרסאות

213.137.72.33: /* האם מותר לעשן? */שגיאת הקלדה

2026-01-05T08:08:27Z

האם מותר לעשן?: שגיאת הקלדה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:08, 5 בינואר 2026
שורה 341:		שורה 341:
	, 1986:363 ff. וראה באריכות בס' פאר תחת אפר. וראה עוד בנועם, כג, תשמ"א, שער ההלכה עמ' רכג, שהעורך סיכם שלאור המחקרים הרפואיים האחרונים יש סיכון רב בעישון, ולכן יצאו רבנים וגדולי תורה באזהרה להקפיד בזה משום מצות 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'. וכן ראה - Rabbi S. Berman, et al, ''Jewish Medical Ethics''		, 1986:363 ff. וראה באריכות בס' פאר תחת אפר. וראה עוד בנועם, כג, תשמ"א, שער ההלכה עמ' רכג, שהעורך סיכם שלאור המחקרים הרפואיים האחרונים יש סיכון רב בעישון, ולכן יצאו רבנים וגדולי תורה באזהרה להקפיד בזה משום מצות 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'. וכן ראה - Rabbi S. Berman, et al, ''Jewish Medical Ethics''

	5#:56, 2005.</ref>. מחברים אלו נימקו את האיסור במקורות ובנימוקים הבאים: מדין 'השמר לך ושמור נפשך מאד'<ref><makor>דברים ד ט.</makor></ref>, 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'<ref>דברים ד טו. וראה בע' בריאות הע' 68 ואילך.</ref>, ומדין איסור בל תשחית של הגוף<ref>וראה בע' בריאות שם, אם איסור בל תשחית דגופו הוא מן התורה או מדרבנן.</ref>, ומשום חילול השם, שכן אומות העולם אוסרים בתוקף את העישון, ואם יראו תלמידי חכמים מעשנים יש בזה חילול השם, ומשום חשש התאבדות וגרם רציחה עצמית<ref>וראה בס' איסורי העישון בהלכה, עמ' 38-33, שמנה 36 מ"ע ול"ת שיכולים להיות קשורים באיסור העישון, ואף שיש לפלפל בדבריו על השייכות של חלק מהמצוות לנידוננו, מכל מקום מוכח שיש בעישון חששות לאיסורים רבים. וראה עוד מקורות לאיסור העישון במאמרו של ד. סטון, בית יצחק, כ, עמ' 294 ואילך.</ref>. אמנם, יש מי שכתב שהגם שמן הראוי להיזהר ולהימנע מעישון אבל "צריך עיון" אם יש בזה גדר איסור<ref>שו"ת אז נדברו ח"ט סי' סה הניח בצ"ע.</ref>. ויש מי שכתב ש"ודאי מי שאינו מעשן אסור לו להתחיל לעשן" אמנם מי שכבר התרגל הרבה ויזיק לו ל"הנערוין" (עצבים) אם יפסיק לכאורה כבר אין לאסור לו את העישון מכיון דהוה ליה בזה רפואה ומניעת היזק<ref>משנה הלכות ח"ט סי' קנ"א</ref>. אבל היום הוכח שאדרבה, גם מעשנים כבדים ~~מעריכים~~ ימיהם ע"י גמילה מעישון<ref>Mortality in relation to smoking: 50 years’ observations on male		5#:56, 2005.</ref>. מחברים אלו נימקו את האיסור במקורות ובנימוקים הבאים: מדין 'השמר לך ושמור נפשך מאד'<ref><makor>דברים ד ט.</makor></ref>, 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'<ref>דברים ד טו. וראה בע' בריאות הע' 68 ואילך.</ref>, ומדין איסור בל תשחית של הגוף<ref>וראה בע' בריאות שם, אם איסור בל תשחית דגופו הוא מן התורה או מדרבנן.</ref>, ומשום חילול השם, שכן אומות העולם אוסרים בתוקף את העישון, ואם יראו תלמידי חכמים מעשנים יש בזה חילול השם, ומשום חשש התאבדות וגרם רציחה עצמית<ref>וראה בס' איסורי העישון בהלכה, עמ' 38-33, שמנה 36 מ"ע ול"ת שיכולים להיות קשורים באיסור העישון, ואף שיש לפלפל בדבריו על השייכות של חלק מהמצוות לנידוננו, מכל מקום מוכח שיש בעישון חששות לאיסורים רבים. וראה עוד מקורות לאיסור העישון במאמרו של ד. סטון, בית יצחק, כ, עמ' 294 ואילך.</ref>. אמנם, יש מי שכתב שהגם שמן הראוי להיזהר ולהימנע מעישון אבל "צריך עיון" אם יש בזה גדר איסור<ref>שו"ת אז נדברו ח"ט סי' סה הניח בצ"ע.</ref>. ויש מי שכתב ש"ודאי מי שאינו מעשן אסור לו להתחיל לעשן" אמנם מי שכבר התרגל הרבה ויזיק לו ל"הנערוין" (עצבים) אם יפסיק לכאורה כבר אין לאסור לו את העישון מכיון דהוה ליה בזה רפואה ומניעת היזק<ref>משנה הלכות ח"ט סי' קנ"א</ref>. אבל היום הוכח שאדרבה, גם מעשנים כבדים מאריכים ימיהם ע"י גמילה מעישון<ref>Mortality in relation to smoking: 50 years’ observations on male
	British doctors. BMJ, doi:10.1136/bmj.38142.554479.AE</ref>, ושלאחר תקופה של חודש ימים רוב הנגמלים מדווחים על שיפור בריכוז, על פחות מתח ויותר רוגע, מאשר בזמן שהיו עדיין מעשנים<ref>Addiction 1998;93(1)27- 39</ref>.		British doctors. BMJ, doi:10.1136/bmj.38142.554479.AE</ref>, ושלאחר תקופה של חודש ימים רוב הנגמלים מדווחים על שיפור בריכוז, על פחות מתח ויותר רוגע, מאשר בזמן שהיו עדיין מעשנים<ref>Addiction 1998;93(1)27- 39</ref>.

80.179.90.190: /* האם מותר לעשן? */ לא חושב שנכון לכתוב ללא בסיס שהמחקרים 'השפיעו' על הפוסקים, אלא שההלכה משתנה בתנאיים שונים

2014-09-09T10:35:33Z

האם מותר לעשן?: לא חושב שנכון לכתוב ללא בסיס שהמחקרים 'השפיעו' על הפוסקים, אלא שההלכה משתנה בתנאיים שונים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:35, 9 בספטמבר 2014
שורה 320:		שורה 320:
	ברוח דומה כתב [[הרב יוסף שלום אלישיב]] (בשנת תשמ"א) בזה"ל, "על אף שהרופאים בזמנינו קבעו שלריח עשן סיגריות יש תוצאות בלתי רצויות על בריאות האדם ואף יכול להיות גורם רציני למחלות מסוימות רח"ל מ"מ התודעה הזאת '''עדיין''' לא יצאה טבעה בעולם ולא פשטה בקרב הארץ. ורבים וכן שלמים גדולים וטובים מעשנים ומנעוריהם ועד זקנה ושיבה והבריאות שלהם במצב טוב ויפה כנראה שגם דבר זה כלול במ"ש חז"ל כיון דדשו בה רבים שומר פתאים ד'"<ref>קובץ תשובות (להגרי"ש אלישיב) ח"א סי' רי"ט</ref>, אבל לאחר מכן בשנת תש"ס אסר את העישון. שוב בשנת תשס"ו יצא במכתב גלוי לחזק את דבריו שנית<ref>המכתבים התפרסמו ביתד ועוד עתונות חרדיות ונשמרו בספר חיים ללא עישון ע"פ התורה וב[http://haviv.org/daat/?file=kop2.php אינטרנט]</ref>. וכן בספר וישמע משה (פסקים מהגרי"ש אלישיב שליט"א, ח"א עמ' תל"ו) כתוב בזה"ל, "שאלתי אם מותר מצד הדין לעשן סיגרי' בזמנינו שכבר יודעים בבירור שמזיק. והשיב דאסור".		ברוח דומה כתב [[הרב יוסף שלום אלישיב]] (בשנת תשמ"א) בזה"ל, "על אף שהרופאים בזמנינו קבעו שלריח עשן סיגריות יש תוצאות בלתי רצויות על בריאות האדם ואף יכול להיות גורם רציני למחלות מסוימות רח"ל מ"מ התודעה הזאת '''עדיין''' לא יצאה טבעה בעולם ולא פשטה בקרב הארץ. ורבים וכן שלמים גדולים וטובים מעשנים ומנעוריהם ועד זקנה ושיבה והבריאות שלהם במצב טוב ויפה כנראה שגם דבר זה כלול במ"ש חז"ל כיון דדשו בה רבים שומר פתאים ד'"<ref>קובץ תשובות (להגרי"ש אלישיב) ח"א סי' רי"ט</ref>, אבל לאחר מכן בשנת תש"ס אסר את העישון. שוב בשנת תשס"ו יצא במכתב גלוי לחזק את דבריו שנית<ref>המכתבים התפרסמו ביתד ועוד עתונות חרדיות ונשמרו בספר חיים ללא עישון ע"פ התורה וב[http://haviv.org/daat/?file=kop2.php אינטרנט]</ref>. וכן בספר וישמע משה (פסקים מהגרי"ש אלישיב שליט"א, ח"א עמ' תל"ו) כתוב בזה"ל, "שאלתי אם מותר מצד הדין לעשן סיגרי' בזמנינו שכבר יודעים בבירור שמזיק. והשיב דאסור".

	ואכן, לאחר שנזקי העישון התבררו היטב במחקרים ונקבעו בתודעה הציבורית, ~~הדבר השפיע אף על דעת הפוסקים בתחום.~~ דעת רוב ככל הפוסקים שהעישון אסור משום סכנת נפשות<ref>הג"ר אהרון קוטלר זצ"ל (ע"פ מכתב הג"ר יחיאל פאר שליט"א, ראש ישיבת פאר ראקאוויי ותלמיד מובהק של הגר"א קוטלר זצ"ל [http://haviv.org/daat/?file=kop2.php הובא ע"י כ' בשמו] שיש בהעישון איסור דאורייתא).		ואכן, לאחר שנזקי העישון התבררו היטב במחקרים ונקבעו בתודעה הציבורית, דעת רוב ככל הפוסקים שהעישון אסור משום סכנת נפשות<ref>הג"ר אהרון קוטלר זצ"ל (ע"פ מכתב הג"ר יחיאל פאר שליט"א, ראש ישיבת פאר ראקאוויי ותלמיד מובהק של הגר"א קוטלר זצ"ל [http://haviv.org/daat/?file=kop2.php הובא ע"י כ' בשמו] שיש בהעישון איסור דאורייתא).
	הג"ר יעקב קמנצקי זצ"ל: "...ואף שהעישון אסור לכל אדם" (דרשתו שנדפס בספר "במחיצת רבינו" עמ' רס"ח. בספר דברי חכמים (תשמ"ו) עמ' רפ"ב, אשר בריש הספר כתוב "כל מה שהבאתי בשם הגר"י קמנצקי עבר ושנה על כל דבר ודבר", איתא "ידוע בשם הגר"י קמנצקי שלעשן סגרי' הוי ספק איסור דאורייתא");		הג"ר יעקב קמנצקי זצ"ל: "...ואף שהעישון אסור לכל אדם" (דרשתו שנדפס בספר "במחיצת רבינו" עמ' רס"ח. בספר דברי חכמים (תשמ"ו) עמ' רפ"ב, אשר בריש הספר כתוב "כל מה שהבאתי בשם הגר"י קמנצקי עבר ושנה על כל דבר ודבר", איתא "ידוע בשם הגר"י קמנצקי שלעשן סגרי' הוי ספק איסור דאורייתא");
	שו"ת באר משה (ח"ו סי' ק"ס אות ט') "ואסור לבני אדם להעלות עשן סיגארעט משום ונשמרתם את נפשותיכם אם לא שהרופא מתיר לו ביחוד ויכול לשמור עצמו שלא ירבה מסכום שהתיר לו הרופא";		שו"ת באר משה (ח"ו סי' ק"ס אות ט') "ואסור לבני אדם להעלות עשן סיגארעט משום ונשמרתם את נפשותיכם אם לא שהרופא מתיר לו ביחוד ויכול לשמור עצמו שלא ירבה מסכום שהתיר לו הרופא";

572 לוי ב־18:45, 9 בינואר 2014

2014-01-09T18:45:05Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:45, 9 בינואר 2014
שורה 312:		שורה 312:
	'''כללי''' בדורות קודמים, כשלא ידעו את הסכנה שבעישון, ואדרבה סברו שיש תועלת בעישון<ref>ראה לעיל ברקע ההיסטורי.</ref>, לא אסרו זאת. אמנם יצאו קדמונים נגד העישון מסיבות מוסריות<ref>שו"ת דבר שמואל סי' קנו; צוואה מחיים אות טו;</ref>.		'''כללי''' בדורות קודמים, כשלא ידעו את הסכנה שבעישון, ואדרבה סברו שיש תועלת בעישון<ref>ראה לעיל ברקע ההיסטורי.</ref>, לא אסרו זאת. אמנם יצאו קדמונים נגד העישון מסיבות מוסריות<ref>שו"ת דבר שמואל סי' קנו; צוואה מחיים אות טו;</ref>.

	הראשון שיצא באיסור כלשהו על העישון היה החפץ חיים זצוק"ל, אשר בספרו ליקוטי אמרים כתב שמאחר שכמה רופאים כתבו שהעישון מזיק לחלשים, לכן הם עוברים בעישון על מצוות "ונשמרתם מאד לנפשותיכם"<ref>סי' י"ג</ref>. הגאון רבי אהרון קוטלר זצוק"ל הורה איסור דאורייתא על העישון מיד כשהתפרסם הסכנות הכרוכות בה<ref>http://www.haviv.org/daat/?file=kop2.php</ref>.		הראשון שיצא באיסור כלשהו על העישון היה [[רבי ישראל מאיר הכהן\|החפץ חיים]] זצוק"ל, אשר בספרו ליקוטי אמרים כתב שמאחר שכמה רופאים כתבו שהעישון מזיק לחלשים, לכן הם עוברים בעישון על מצוות "ונשמרתם מאד לנפשותיכם"<ref>סי' י"ג</ref>. הגאון רבי אהרון קוטלר זצוק"ל הורה איסור דאורייתא על העישון מיד כשהתפרסם הסכנות הכרוכות בה<ref>http://www.haviv.org/daat/?file=kop2.php</ref>.

	מצד שני הגאון [[רבי משה פיינשטיין]] זצ"ל כתב שאין לאסור את העישון ממש מאחר ששייך בו מה שאמרו חז"ל על קצת דברים מסוכנים "כיון דדשו ביה רבים [[שומר פתאים ה']]" מאחר "שאלו הרגילין בזה נהנין מזה מאד ומצטערין כשאין להם סיגריות עוד יותר מחסרון מיני אוכלין טובים, ואף יותר מחסרון אוכלין לגמרי לזמן קצר, והקלקול לחלות מזה הוא עכ"פ רק מיעוט קטן וכל שכן להחלות מזה בסרטן ובעוד מחלות מסוכנות הוא ''קטן ביותר'' ... ובחשש ''כזה'' אמרינן שומר פתאים ה'"<ref>אגרות משה ח"מ ח"ב סי' ע"ו, וראה עוד מאמרו של מ. הלפרין, אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 244, הע' 53, שהביא בשם הרב א. נבנצאל, שמסרו לו כי הגר"מ פיינשטיין חזר בו מהטעם של שומר פתאים ה'</ref>. אבל היום מאחר שהוכח שרוב המעשנים מתים עקב תוצאת הרגלם<ref>Mortality in relation to smoking: 50 years’ observations on male		מצד שני הגאון [[רבי משה פיינשטיין]] זצ"ל כתב שאין לאסור את העישון ממש מאחר ששייך בו מה שאמרו חז"ל על קצת דברים מסוכנים "כיון דדשו ביה רבים [[שומר פתאים ה']]" מאחר "שאלו הרגילין בזה נהנין מזה מאד ומצטערין כשאין להם סיגריות עוד יותר מחסרון מיני אוכלין טובים, ואף יותר מחסרון אוכלין לגמרי לזמן קצר, והקלקול לחלות מזה הוא עכ"פ רק מיעוט קטן וכל שכן להחלות מזה בסרטן ובעוד מחלות מסוכנות הוא ''קטן ביותר'' ... ובחשש ''כזה'' אמרינן שומר פתאים ה'"<ref>אגרות משה ח"מ ח"ב סי' ע"ו, וראה עוד מאמרו של מ. הלפרין, אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 244, הע' 53, שהביא בשם הרב א. נבנצאל, שמסרו לו כי הגר"מ פיינשטיין חזר בו מהטעם של שומר פתאים ה'</ref>. אבל היום מאחר שהוכח שרוב המעשנים מתים עקב תוצאת הרגלם<ref>Mortality in relation to smoking: 50 years’ observations on male

Yeshivaorgil bot: :קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית

2013-07-02T06:34:38Z

קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:34, 2 ביולי 2013
שורה 566:		שורה 566:

	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]
			[[קטגוריה:רפואה והלכה]]

למאי נ"מ?: /* פרטי דינים */

2013-02-26T21:04:35Z

פרטי דינים

הצגת שינויים

למאי נ"מ?: /* פרטי דינים */ סידור אחר על הדברים עם תוספת קטנה

2013-02-26T13:08:23Z

פרטי דינים: סידור אחר על הדברים עם תוספת קטנה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:08, 26 בפברואר 2013
שורה 352:		שורה 352:
	10:49, 1969.</ref>.		10:49, 1969.</ref>.

	'''עזרה לעישון''' לשיטת הסוברים שיש איסור בעישון, דנו האחרונים אם אחר נותן לו סיגריה או גפרור, אם יש בזה משום 'לפני עיוור לא תתן מכשול', על כל פנים מדרבנן<ref>ראה ברית משה על הסמ"ג לאווין קסח; קהילות יעקב, שבת, סי' כב. וראה באריכות בס' פאר תחת אפר, עמ' קמח ואילך.</ref>; ולשיטת הסוברים שאין איסור בעישון אלא רק עצה טובה להימנע מזה, בוודאי אין איסור לפני עיוור בהושטת האש והגפרורים לאלו שמעשנים<ref>שו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ב סי' מט.</ref>.		לאור הסכמת רבים מהפוסקים שהעישון אסור, דנו הפוסקים בשאלות הלכתיות המסתעפות מכך:
			* '''עזרה לעישון''' לשיטת הסוברים שיש איסור בעישון, דנו האחרונים אם אחר נותן לו סיגריה או גפרור, אם יש בזה משום 'לפני עיוור לא תתן מכשול', על כל פנים מדרבנן<ref>ראה ברית משה על הסמ"ג לאווין קסח; קהילות יעקב, שבת, סי' כב. וראה באריכות בס' פאר תחת אפר, עמ' קמח ואילך.</ref>; ולשיטת הסוברים שאין איסור בעישון אלא רק עצה טובה להימנע מזה, בוודאי אין איסור לפני עיוור בהושטת האש והגפרורים לאלו שמעשנים<ref>שו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ב סי' מט.</ref>.
	'''מוכרים ומייצרים''' לשיטת האוסרים עישון יש מי שכתב, שהאיסור חל גם על המייצרים. אכן, אין איסור על מוכרים פרטיים בחנויותיהם למכור סיגריות, ואין בזה משום 'לפני עיור', ומשום מסייע בידי עוברי עבירה<ref>שו"ת ציץ אליעזר חכ"א סי' יד.</ref>.		* '''מוכרים ומייצרים''' לשיטת האוסרים עישון יש מי שכתב, שהאיסור חל גם על המייצרים. אכן, אין איסור על מוכרים פרטיים בחנויותיהם למכור סיגריות, ואין בזה משום 'לפני עיור', ומשום מסייע בידי עוברי עבירה<ref>שו"ת ציץ אליעזר חכ"א סי' יד.</ref>.
			* '''פסול ל[[עדות]]''' - יש מי שכתב שאין לקחת אדם מעשן לעדות [[קידושין]], משום שיש לחשוש שהוא פסול לעדות{{הערה\|1=[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?154301&BOOKS&page=20 הרב אליהו בר-שלום], מחבר ספר 'משפט הכתובה'.}}.
			* '''כיבוד אב''' אב המבקש מבנו שיקנה לו סיגריות, אין הבן חייב לשמוע לו, כי הדבר מסכן את בריאותו של האב, ואדרבה על הבן להוכיח את אביו כשרואהו מעשן<ref>עשה לך רב ח"ו סי' נח.</ref>.
			* '''בחופה''' - לאור הנתונים הרפואיים על הסכנה בעישון - יש שכתבו למנוע את המנהג שבחור המתארס או המתחתן מחלק סיגריות לחבריו<ref>הגר"ע יוסף, בהסכמה לס' פאר תחת אפר, עמ' כג-כד.</ref>.

	'''עישון סביל''' מי שטוען שיכול להיגרם לו נזק ממשי משהייה במקום שמעשנים, עקב "עישון סביל"<ref>ראה לעיל בחלק המדעי.</ref>, ואפילו מי שרק מצטער מחמת עשן הסיגריות, דעת רוב ככל רבני דורנו, שיש לו כוח וזכות למחות במעשנים, ולדרוש מהם שיפסיקו לעשן באותו מקום; ואפילו אם המעשנים נמצאים בבית המדרש, וטוענים שייגרם להם ביטול תורה אם יצטרכו להפסיק לעשן, מכל מקום אסור להם לעשן שם<ref>שו"ת אגרות משה חחו"מ ח"ב סי' יח; הגרא"מ שך (ראה אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 262-261); שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' לט; שם חי"ז סי' כב; הרב בן-ציון אבא-שאול, בהסכמתו לס' פאר תחת אפר, עמ' כה; שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קנט; שו"ת מעשה חושב ח"ג סי' כ אות' י-יא; הרב י.מ. בוימל, עמק הלכה-אסיא, עמ' 295 ואילך; הרב י. גרובנר, עם התורה מהד' ב חוב' ג, עמ' צב, תשמ"ב.</ref>, ועל המעשן, שהוא המזיק, להרחיק עצמו מהמקום הציבורי<ref>שו"ת שבט הקהתי ח"א סי' שלב; הרב בוימל, שם.</ref>. אמנם יש מי שכתב, שמשורת הדין אי אפשר למנוע את המעשנים מלעשן, אפילו יש קצת סיכון לאחרים והם מקפידים על כך, מטעם 'שומר פתאים ה'<ref>הגרי"ש אלישיב, בקובץ עם התורה מהדורה ב חוב' ג, הובאו דבריו בעמק הלכה, אסיא, שם, וראה מאמרו של הרב בוימל שם שדחה זאת. וראה לעיל הע' 107 ואילך, בעניין שומר פתאים ה'.</ref>. כמו כן יכול שכן למחות נגד מעשנים בבית משותף, כאשר עשן הסיגריה עובר מדירה לדירה<ref>מ. הלפרין, אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 238 ואילך.</ref>. גם מי שהסכים לסבול את העישון, יכול לחזור בו ולמחות נגד המעשנים שיפסיקו את העישון<ref>שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' לט.</ref>.		'''עישון סביל''' מי שטוען שיכול להיגרם לו נזק ממשי משהייה במקום שמעשנים, עקב "עישון סביל"<ref>ראה לעיל בחלק המדעי.</ref>, ואפילו מי שרק מצטער מחמת עשן הסיגריות, דעת רוב ככל רבני דורנו, שיש לו כוח וזכות למחות במעשנים, ולדרוש מהם שיפסיקו לעשן באותו מקום; ואפילו אם המעשנים נמצאים בבית המדרש, וטוענים שייגרם להם ביטול תורה אם יצטרכו להפסיק לעשן, מכל מקום אסור להם לעשן שם<ref>שו"ת אגרות משה חחו"מ ח"ב סי' יח; הגרא"מ שך (ראה אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 262-261); שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' לט; שם חי"ז סי' כב; הרב בן-ציון אבא-שאול, בהסכמתו לס' פאר תחת אפר, עמ' כה; שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קנט; שו"ת מעשה חושב ח"ג סי' כ אות' י-יא; הרב י.מ. בוימל, עמק הלכה-אסיא, עמ' 295 ואילך; הרב י. גרובנר, עם התורה מהד' ב חוב' ג, עמ' צב, תשמ"ב.</ref>, ועל המעשן, שהוא המזיק, להרחיק עצמו מהמקום הציבורי<ref>שו"ת שבט הקהתי ח"א סי' שלב; הרב בוימל, שם.</ref>. אמנם יש מי שכתב, שמשורת הדין אי אפשר למנוע את המעשנים מלעשן, אפילו יש קצת סיכון לאחרים והם מקפידים על כך, מטעם 'שומר פתאים ה'<ref>הגרי"ש אלישיב, בקובץ עם התורה מהדורה ב חוב' ג, הובאו דבריו בעמק הלכה, אסיא, שם, וראה מאמרו של הרב בוימל שם שדחה זאת. וראה לעיל הע' 107 ואילך, בעניין שומר פתאים ה'.</ref>. כמו כן יכול שכן למחות נגד מעשנים בבית משותף, כאשר עשן הסיגריה עובר מדירה לדירה<ref>מ. הלפרין, אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 238 ואילך.</ref>. גם מי שהסכים לסבול את העישון, יכול לחזור בו ולמחות נגד המעשנים שיפסיקו את העישון<ref>שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' לט.</ref>.
שורה 397:		שורה 398:

	'''עישון בתעניות''' בעניין זה נחלקו הפוסקים: יש מי שאסרו זאת בין בתענית יחיד ובין בתענית ציבור, וכל שכן בתשעה באב<ref>שיירי כנה"ג או"ח סי' תקסז (וכתב שם, שאין בו הכוח לאסור בשאר תעניות, אבל קילל את מי שמעשן בתשעה באב, עיי"ש. וראה שם סי' תקנא סקכ"א, שנידה אחד שעישן בתשעה באב. וראה במחזיק ברכה או"ח סי' רי סקי"ג, שזקנו שאל בחלום מה אומרים בשמים על עישון בתשעה באב, ואמרו לו שמקללים אותו); שו"ת שערי רחמים ח"ב סי' לא. וראה שו"ת מלמד להועיל חאו"ח סי' קיב.</ref>. טעמי האיסור: יש בזה איסור הנאה, ואין זה גרוע מסיכה ורחיצה של תענוג; יש בזה חילול השם, שהגויים אוסרים עישון בימי תעניתם; ויש מי שהתירו עישון בכל התעניות, אלא שהמליצו להימנע מעישון בתשעה באב<ref>שו"ת דרכי נועם חאו"ח סי' ט (והמליץ להימנע מלעשן בפרהסיא משום חילול השם כלפי הגויים); שו"ת בית דוד ח"א הל' תעניות סוסי' שמג (ומעיד שם, שנקיי הדעת בירושלים לא היו מעשנים בתשעה באב משום אם אשכחך ירושלים); שו"ת הר הכרמל סי' יט; לקט הקמח הל' תעניות וט"ב; מור וקציעה סוסי' רי; ברכ"י או"ח סי' תקסז; אשל אברהם (בוטשאטש) סי' תקסז; סידור בית יעקב; שו"ת זכר יהוסף סי' קצח; שו"ת פעולת צדיק ח"ב סי' כג; שו"ת מחנה חיים ח"ג חאו"ח סי' מא; שע"ת סי' תקיא סק"ה; הגה' מהרש"ם שו"ע או"ח סי' תקנט, בשם בעל מקור חיים; שו"ת יביע אומר ח"א חאו"ח סי' לג, ויחוה דעת ח"ה סי' לט.</ref>. טעם ההיתר: העישון אין בו ממש, ואינו כלול בחמשת העינויים; ויש מי שהתיר דווקא אדם שדחוק ומורגל ביותר, ודווקא לאחר חצות ובצינעא בביתו<ref>מ"ב סי' תקנה סק"ח.</ref>.		'''עישון בתעניות''' בעניין זה נחלקו הפוסקים: יש מי שאסרו זאת בין בתענית יחיד ובין בתענית ציבור, וכל שכן בתשעה באב<ref>שיירי כנה"ג או"ח סי' תקסז (וכתב שם, שאין בו הכוח לאסור בשאר תעניות, אבל קילל את מי שמעשן בתשעה באב, עיי"ש. וראה שם סי' תקנא סקכ"א, שנידה אחד שעישן בתשעה באב. וראה במחזיק ברכה או"ח סי' רי סקי"ג, שזקנו שאל בחלום מה אומרים בשמים על עישון בתשעה באב, ואמרו לו שמקללים אותו); שו"ת שערי רחמים ח"ב סי' לא. וראה שו"ת מלמד להועיל חאו"ח סי' קיב.</ref>. טעמי האיסור: יש בזה איסור הנאה, ואין זה גרוע מסיכה ורחיצה של תענוג; יש בזה חילול השם, שהגויים אוסרים עישון בימי תעניתם; ויש מי שהתירו עישון בכל התעניות, אלא שהמליצו להימנע מעישון בתשעה באב<ref>שו"ת דרכי נועם חאו"ח סי' ט (והמליץ להימנע מלעשן בפרהסיא משום חילול השם כלפי הגויים); שו"ת בית דוד ח"א הל' תעניות סוסי' שמג (ומעיד שם, שנקיי הדעת בירושלים לא היו מעשנים בתשעה באב משום אם אשכחך ירושלים); שו"ת הר הכרמל סי' יט; לקט הקמח הל' תעניות וט"ב; מור וקציעה סוסי' רי; ברכ"י או"ח סי' תקסז; אשל אברהם (בוטשאטש) סי' תקסז; סידור בית יעקב; שו"ת זכר יהוסף סי' קצח; שו"ת פעולת צדיק ח"ב סי' כג; שו"ת מחנה חיים ח"ג חאו"ח סי' מא; שע"ת סי' תקיא סק"ה; הגה' מהרש"ם שו"ע או"ח סי' תקנט, בשם בעל מקור חיים; שו"ת יביע אומר ח"א חאו"ח סי' לג, ויחוה דעת ח"ה סי' לט.</ref>. טעם ההיתר: העישון אין בו ממש, ואינו כלול בחמשת העינויים; ויש מי שהתיר דווקא אדם שדחוק ומורגל ביותר, ודווקא לאחר חצות ובצינעא בביתו<ref>מ"ב סי' תקנה סק"ח.</ref>.

	'''כיבוד אב''' אב המבקש מבנו שיקנה לו סיגריות, אין הבן חייב לשמוע לו, כי הדבר מסכן את בריאותו של האב, ואדרבה על הבן להוכיח את אביו כשרואהו מעשן<ref>עשה לך רב ח"ו סי' נח.</ref>.

	'''גידולי טבק של שביעית''' יש מי שכתב, שנוהג בהם דין שביעית<ref>שו"ת גדולת מרדכי סוסי' ט, הובא בשו"ת ציץ אליעזר חי"א סי' סט סק"ב. אמנם ראה בשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' לז אות ו, שפקפק בדין זה.</ref>, אבל בוודאי לא נוהג בהם איסור ספיחים<ref>שו"ת ציץ אליעזר חי"א שם.</ref>.		'''גידולי טבק של שביעית''' יש מי שכתב, שנוהג בהם דין שביעית<ref>שו"ת גדולת מרדכי סוסי' ט, הובא בשו"ת ציץ אליעזר חי"א סי' סט סק"ב. אמנם ראה בשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' לז אות ו, שפקפק בדין זה.</ref>, אבל בוודאי לא נוהג בהם איסור ספיחים<ref>שו"ת ציץ אליעזר חי"א שם.</ref>.
שורה 405:		שורה 404:

	'''בחופה''' הנאספים ליד החופה לא יעשנו סיגריות בכל שעת החופה<ref>שולחן העזר ח"ב דל"ב ע"ד, בשם הרבה ספרים. וראה במחזיק ברכה או"ח סי' רי סקי"ג, שזקנו שאל בחלום מה אומרים בשמים על עישון תחת חופת חתנים, ואמרו לו שמקללים אותו. וראה עוד בנידון בזכור לאברהם ח"א חאו"ח ע' יו"ט; חינא וחסדא ח"א בהשמטות אות טו; שד"ח מע' חתן וכלה אות ג.</ref>.		'''בחופה''' הנאספים ליד החופה לא יעשנו סיגריות בכל שעת החופה<ref>שולחן העזר ח"ב דל"ב ע"ד, בשם הרבה ספרים. וראה במחזיק ברכה או"ח סי' רי סקי"ג, שזקנו שאל בחלום מה אומרים בשמים על עישון תחת חופת חתנים, ואמרו לו שמקללים אותו. וראה עוד בנידון בזכור לאברהם ח"א חאו"ח ע' יו"ט; חינא וחסדא ח"א בהשמטות אות טו; שד"ח מע' חתן וכלה אות ג.</ref>.

	לאור הנתונים הרפואיים על הסכנה בעישון - יש שכתבו למנוע את המנהג שבחור המתארס או המתחתן מחלק סיגריות לחבריו<ref>הגר"ע יוסף, בהסכמה לס' פאר תחת אפר, עמ' כג-ד.</ref>.

	'''בנזיקין''' מי שעישן ונפלו ניצוצות מהמקטרת או מהסיגריה שלו על סחורת חברו, ונשרפה הסחורה, חייב בתשלום הנזק מדין נזקי אש<ref>שו"ת שבות יעקב ח"א סי' קלו. וראה שם, שלדעתו דנים נזקי אש גם בזמן הזה, ודלא כהיש"ש ב"ק פ' החובל סי' ה.</ref>.		'''בנזיקין''' מי שעישן ונפלו ניצוצות מהמקטרת או מהסיגריה שלו על סחורת חברו, ונשרפה הסחורה, חייב בתשלום הנזק מדין נזקי אש<ref>שו"ת שבות יעקב ח"א סי' קלו. וראה שם, שלדעתו דנים נזקי אש גם בזמן הזה, ודלא כהיש"ש ב"ק פ' החובל סי' ה.</ref>.

למאי נ"מ?: /* רקע משפטי */

2013-02-26T13:00:46Z

רקע משפטי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:00, 26 בפברואר 2013
שורה 459:		שורה 459:
	, 1978, pp 1596-7.</ref>.		, 1978, pp 1596-7.</ref>.

	== ~~רקע משפטי~~==		== נספח א: אגרות מחכמי ישראל בדבר עישון הסגריות ==


	~~על פי החוק אסור לעשן במקומות ציבוריים - ראה בנספח לערך זה.~~



	~~נספח - אגרות וחוקים~~

	איגרת מהרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב, ירושלים<ref>הודפס בספר אוצרות הראי"ה, ח"ד, עמ' 213.</ref>:		איגרת מהרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב, ירושלים<ref>הודפס בספר אוצרות הראי"ה, ח"ד, עמ' 213.</ref>:
שורה 474:		שורה 467:
	אל כל אחינו ורעינו בבית המדרש ובספריה		אל כל אחינו ורעינו בבית המדרש ובספריה

	הבקשה והדרישה המרובה והנמרצת בעצם ימי קודש הסליחות והתשובות האלה, בחוסן שלימותם שבבין-אדם-למקום ושבבין-אדם-לחברו, בהחלט ~~להגמל ולהמנע~~ מההרגל של העישון והמיצוץ של חתיכות העשבים של טבק בתוך הפה ~~והשפתים~~, המקודשות באשרינו לעמל תפארתה של תורה, ולדבקות חברותותיה.		הבקשה והדרישה המרובה והנמרצת בעצם ימי קודש הסליחות והתשובות האלה, בחוסן שלימותם שבבין-אדם-למקום ושבבין-אדם-לחברו, בהחלט להיגמל ולהימנע מההרגל של העישון והמיצוץ של חתיכות העשבים של טבק בתוך הפה והשפתיים, המקודשות באשרינו לעמל תפארתה של תורה, ולדבקות חברותותיה.

	אשרי אשר יזדרז ויתגבר לעשות זאת, להגביר תוקף שקידתה של תורה וטהרתה וריבוי נחת-רוח לחברים וחוסן שקידתם ונעימותם, ותלמידי חכמים שבארץ ישראל נקראים נועם, שמנעימים זה לזה בהלכות ובהליכות, ונועם בדרכים ושלום בנתיבות, ומתוך כך ריבוי ההתחזקות וההצלחה ההדדית לאוקמי גירסא ואברויי, בהופעת סייעתא דמן שמיא לקידוש השם ולזכות הרבים.		אשרי אשר יזדרז ויתגבר לעשות זאת, להגביר תוקף שקידתה של תורה וטהרתה וריבוי נחת-רוח לחברים וחוסן שקידתם ונעימותם, ותלמידי חכמים שבארץ ישראל נקראים נועם, שמנעימים זה לזה בהלכות ובהליכות, ונועם בדרכים ושלום בנתיבות, ומתוך כך ריבוי ההתחזקות וההצלחה ההדדית לאוקמי גירסא ואברויי, בהופעת סייעתא דמן שמיא לקידוש השם ולזכות הרבים.

	נאמנכם באה"ר ובאה"ע		נאמנכם באה"ר ובאה"ע, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק\|צבי יהודה הכהן קוק]]

	~~צבי יהודה הכהן קוק~~		[[הרב שמואל הלוי ואזנר]] פירסם בשנת תש"ס את פסק ההלכה הבא:



	~~הגר"ש~~ ואזנר פירסם בשנת תש"ס את פסק ההלכה הבא:

	"אשר נשאלתי לחוות דעתי העניה דעת תורה בעניין מנהג העישון סיגרים וסיגריות וכו', אשר כידוע הם המזיקים הגדולים לבריאות הגוף, הריני לרצונכם בקיצור אמרים. א. לשון הרמב"ם פי"א מהל' רוצח ושמירת הנפש ה"ה, הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות וכל העובר עליהם ואומר הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי, או איני מקפיד על כך, מכים אותו מכת מרדות. ב. ובכלל הדברים מיני מאכל ושתיה שאסרו חכמים מפני ספק סכנת נפשות שחשבם שם הרמב"ם, ובריטב"א <makor>בבלי שבועות כז ב</makor> המאכלים המזיקים הגוף הם בכלל איסור תורה לאוכלו משום השמר לך ושמור נפשך מאד. ג. ובחי' חת"ס ע"ז ל, אחרי שהעתיק לשון הרמב"ם הנ"ל כתב ומוטל על החכמים להשגיח על זה מקרא דברים יט והיה עליך דמים על פי ש"ס <makor>מו"ק ה, דאם לא</makor> השגיחו חכמים על זה וכיו"ב שאז כל הדמים שנשפכו על ידי שלא עשו או שלא הזהירו על זה מעלה הכתוב עליהם כאילו הם שפכו ח"ו. ד. ולעניינינו, למדנו דעל חכמי הזמן להריע ולעורר על הסכנה העצומה המונחת בעישון סיגריות וכו' דבר שנתברר בחקירה ודרישה למעלה כל ספק שמאות אלפים מתים טרם זמנם בעישון סיגריות, וכן ידוע מאד שגורם גדול למחלה החמורה בריאות וגם בלב, ועוד הרבה כיו"ב, כאשר יוצא מדו"ח הרופאים מכל מדינות העולם. ה. על כן ברור להלכה דאיסור גמור להתחיל בעישון בימי הבחרות וגיל צעיר, ועל ההורים ומורים ומחנכים מוטל חוב גמור על פי התורה למנעם מזה. ו. כל מי שכבר הרגיל עצמו למנהג לא טוב זה, ישתדל מאד למען עתידו לרדת מזה בהדרגה ואז טוב לו. ז. חלילה לעשן במקומות ציבוריים שגם הריח בעצמו הוא מזיק גמור כאשר נתברר בחקירה. ח. היות שכאמור המנהג הרע הזה הוא מזיק עצום, לכן מוטלת אחריות גדולה על המפרסמים מודעות בעיתונים וכו' שמסייעים לדבר המזיק הנ"ל. ט. לאור הדברים החמורים האמורים למעלה, כל היכול למנוע עצמו שלא לעזור למעשנים, מחוייב לעשות כן על פי התורה. כל השומע לדברינו ישכון שאנן ובוטח, ויזכה להאריך ימים בשמרו על נפשו ונפש משפחתו וביתו על פי התורה, ויזכה להבטחת התורה הקדושה "כל המחלה וגו' לא אשים עליך כי אני ה' רופאך", ולמען ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים".		"אשר נשאלתי לחוות דעתי העניה דעת תורה בעניין מנהג העישון סיגרים וסיגריות וכו', אשר כידוע הם המזיקים הגדולים לבריאות הגוף, הריני לרצונכם בקיצור אמרים. א. לשון הרמב"ם פי"א מהל' רוצח ושמירת הנפש ה"ה, הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות וכל העובר עליהם ואומר הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי, או איני מקפיד על כך, מכים אותו מכת מרדות. ב. ובכלל הדברים מיני מאכל ושתיה שאסרו חכמים מפני ספק סכנת נפשות שחשבם שם הרמב"ם, ובריטב"א <makor>בבלי שבועות כז ב</makor> המאכלים המזיקים הגוף הם בכלל איסור תורה לאוכלו משום השמר לך ושמור נפשך מאד. ג. ובחי' חת"ס ע"ז ל, אחרי שהעתיק לשון הרמב"ם הנ"ל כתב ומוטל על החכמים להשגיח על זה מקרא דברים יט והיה עליך דמים על פי ש"ס <makor>מו"ק ה, דאם לא</makor> השגיחו חכמים על זה וכיו"ב שאז כל הדמים שנשפכו על ידי שלא עשו או שלא הזהירו על זה מעלה הכתוב עליהם כאילו הם שפכו ח"ו. ד. ולעניינינו, למדנו דעל חכמי הזמן להריע ולעורר על הסכנה העצומה המונחת בעישון סיגריות וכו' דבר שנתברר בחקירה ודרישה למעלה כל ספק שמאות אלפים מתים טרם זמנם בעישון סיגריות, וכן ידוע מאד שגורם גדול למחלה החמורה בריאות וגם בלב, ועוד הרבה כיו"ב, כאשר יוצא מדו"ח הרופאים מכל מדינות העולם. ה. על כן ברור להלכה דאיסור גמור להתחיל בעישון בימי הבחרות וגיל צעיר, ועל ההורים ומורים ומחנכים מוטל חוב גמור על פי התורה למנעם מזה. ו. כל מי שכבר הרגיל עצמו למנהג לא טוב זה, ישתדל מאד למען עתידו לרדת מזה בהדרגה ואז טוב לו. ז. חלילה לעשן במקומות ציבוריים שגם הריח בעצמו הוא מזיק גמור כאשר נתברר בחקירה. ח. היות שכאמור המנהג הרע הזה הוא מזיק עצום, לכן מוטלת אחריות גדולה על המפרסמים מודעות בעיתונים וכו' שמסייעים לדבר המזיק הנ"ל. ט. לאור הדברים החמורים האמורים למעלה, כל היכול למנוע עצמו שלא לעזור למעשנים, מחוייב לעשות כן על פי התורה. כל השומע לדברינו ישכון שאנן ובוטח, ויזכה להאריך ימים בשמרו על נפשו ונפש משפחתו וביתו על פי התורה, ויזכה להבטחת התורה הקדושה "כל המחלה וגו' לא אשים עליך כי אני ה' רופאך", ולמען ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים".

	קול קורא שהתפרסם על ידי גדולי ~~הפוסקים באדר א' תש"ס:~~		קול קורא שהתפרסם על ידי גדולי התורה הליטאים{{הערה\|[[הרב יוסף שלום אלישיב]], [[הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן]] [[הרב משה שמואל שפירא]], [[הרב מיכל יהודה ליפקוביץ]], [[הרב ניסים קרליץ\|הרב ש.י. נסים קרליץ]] ו[[הרב שמואל אויערבאך]].}} באדר א' תש"ס:

	"הננו פונים בזה להיקרים והחביבים צעירי עמנו שעדיין אינם קשורים להרגל הרע הזה, שסופו יכול להיות גרוע מאד, והוא הרגל עישון הסיגריות. אנא אחי, אל תרעו לעצמכם ולסביבתכם, ואל תרגילו עצמכם בזה, כי תורתנו הקדושה היא תורת חיים "וחי בהם". וחפץ השם שכל אחד ישמור בריאותו כדי שנוכל לעבוד אותו. וח"ו מלהקל ראש בעניין שמירת הבריאות, ובפרט ועל אחת כמה וכמה בדבר שלדעת הרופאים הוא מזיק ממש. וכל מי שיכול למנוע מעצמו ומאחרים מלעשן מחוייב למנוע. ולמי שכבר הורגל בזה, חובה עליו להשתדל בכל האפשרות להיגמל מזה, ובוודאי שעליו להימנע מלעשן במקום ציבורי, במקום שאחרים שואפים את העשן.

	יוסף שלום ~~אלישיבאהרן~~ יהודה לייב ~~שטיינמןמשה~~ שמואל שפירא

	מיכל יהודה ~~ליפקוביץש~~.י. נסים קרליץ שמואל אויערבאך

			"הננו פונים בזה להיקרים והחביבים צעירי עמנו שעדיין אינם קשורים להרגל הרע הזה, שסופו יכול להיות גרוע מאד, והוא הרגל עישון הסיגריות. אנא אחי, אל תרעו לעצמכם ולסביבתכם, ואל תרגילו עצמכם בזה, כי תורתנו הקדושה היא תורת חיים "וחי בהם". וחפץ השם שכל אחד ישמור בריאותו כדי שנוכל לעבוד אותו. וח"ו מלהקל ראש בעניין שמירת הבריאות, ובפרט ועל אחת כמה וכמה בדבר שלדעת הרופאים הוא מזיק ממש. וכל מי שיכול למנוע מעצמו ומאחרים מלעשן מחוייב למנוע. ולמי שכבר הורגל בזה, חובה עליו להשתדל בכל האפשרות להיגמל מזה, ובוודאי שעליו להימנע מלעשן במקום ציבורי, במקום שאחרים שואפים את העשן."

			== רקע משפטי - עישון במקומות ציבוריים ==

	חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983		חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983
שורה 569:		שורה 554:

	שר הבריאות הוסמך, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע מקומות בהם אין להציב מכונה למכירת מוצרי טבק.		שר הבריאות הוסמך, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע מקומות בהם אין להציב מכונה למכירת מוצרי טבק.

			== קישורים חיצוניים ==

			* [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=1715#p11501 עישון סיגריות] - פורום 'אוצר החכמה'
			* [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=6655 האם מותר לעשן ביום טוב] - פורום 'אוצר החכמה'

	{{הערות שוליים\|טורים=כן}}		{{הערות שוליים\|טורים=כן}}

	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]

למאי נ"מ?: /* פרטי דינים */

2013-02-26T12:48:52Z

פרטי דינים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:48, 26 בפברואר 2013
שורה 308:		שורה 308:
	== פרטי דינים==		== פרטי דינים==

			'''היסטוריה הילכתית'''

			'''כללי''' בדורות קודמים, כשלא ידעו את הסכנה שבעישון, ואדרבה סברו שיש תועלת בעישון<ref>ראה לעיל ברקע ההיסטורי.</ref>, לא אסרו זאת. אמנם יצאו קדמונים נגד העישון מסיבות מוסריות<ref>שו"ת דבר שמואל סי' קנו; צוואה מחיים אות טו;</ref>.

	דעת רוב ככל הפוסקים שהעישון אסור משום סכנת נפשות<ref>הג"ר אהרון קוטלר זצ"ל (ע"פ מכתב הג"ר יחיאל פאר שליט"א, ראש ישיבת פאר ראקאוויי ותלמיד מובהק של הגר"א קוטלר זצ"ל ~~הובא ע"י:~~ http://haviv.org/daat/?file=kop2.php כ' בשמו שיש בהעישון איסור דאורייתא);		הראשון שיצא באיסור כלשהו על העישון היה החפץ חיים זצוק"ל, אשר בספרו ליקוטי אמרים כתב שמאחר שכמה רופאים כתבו שהעישון מזיק לחלשים, לכן הם עוברים בעישון על מצוות "ונשמרתם מאד לנפשותיכם"<ref>סי' י"ג</ref>. הגאון רבי אהרון קוטלר זצוק"ל הורה איסור דאורייתא על העישון מיד כשהתפרסם הסכנות הכרוכות בה<ref>http://www.haviv.org/daat/?file=kop2.php</ref>.
	הג"ר יעקב קמנצקי זצ"ל:
	"ואף שהעישון אסור לכל אדם" (דרשתו שנדפס בספר "במחיצת רבינו" עמ' רס"ח. בספר דברי חכמים (תשמ"ו) עמ' רפ"ב, אשר בריש הספר כתוב "כל מה שהבאתי בשם הגר"י קמנצקי עבר ושנה על כל דבר ודבר", איתא "ידוע בשם הגר"י קמנצקי שלעשן סגרי' הוי ספק איסור דאורייתא");		מצד שני הגאון [[רבי משה פיינשטיין]] זצ"ל כתב שאין לאסור את העישון ממש מאחר ששייך בו מה שאמרו חז"ל על קצת דברים מסוכנים "כיון דדשו ביה רבים [[שומר פתאים ה']]" מאחר "שאלו הרגילין בזה נהנין מזה מאד ומצטערין כשאין להם סיגריות עוד יותר מחסרון מיני אוכלין טובים, ואף יותר מחסרון אוכלין לגמרי לזמן קצר, והקלקול לחלות מזה הוא עכ"פ רק מיעוט קטן וכל שכן להחלות מזה בסרטן ובעוד מחלות מסוכנות הוא ''קטן ביותר'' ... ובחשש ''כזה'' אמרינן שומר פתאים ה'"<ref>אגרות משה ח"מ ח"ב סי' ע"ו, וראה עוד מאמרו של מ. הלפרין, אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 244, הע' 53, שהביא בשם הרב א. נבנצאל, שמסרו לו כי הגר"מ פיינשטיין חזר בו מהטעם של שומר פתאים ה'</ref>. אבל היום מאחר שהוכח שרוב המעשנים מתים עקב תוצאת הרגלם<ref>Mortality in relation to smoking: 50 years’ observations on male
	שו"ת באר משה:		British doctors. BMJ, doi:10.1136/bmj.38142.554479.AE
	"ואסור לבני אדם להעלות עשן סיגארעט משום ונשמרתם את נפשותיכם אם לא שהרופא מתיר לו ביחוד ויכול לשמור עצמו שלא ירבה מסכום שהתיר לו הרופא" ~~(ח"ו סי' ק"ס אות ט')~~;		American journal of Public Health; September 1995, Vol. 85, No. 9 page 1227 </ref> ברור שלא שייך מה שכתב האגרות משה להתיר את העישון<ref>קובץ בית הלל, שנה י' גליון ג' (ל"ט) עמ' כ"ב http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50572&st=&pgnum=22&hilite=</ref>, וכן דעת בנו הגאון רבי דוד פיינשטיין שלדעת אביו אביו לא שייך עוד היתר עישון, לפי דעת רופאי זמנינו על הסבירות גבוהה לתמותה<ref>קובץ לתורה והוראה, תשע"ב, עמ' ס"ז, קובץ חצי גבורים תשע"ג עמ' רס"ד</ref> .
	שו"ת ציץ אליעזר:
	~~"סברינן למעשה שגם בחול אסור העישון"~~ (חי"ז סי' כ"א וע"ע שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' לט).		ברוח דומה כתב [[הרב יוסף שלום אלישיב]] (בשנת תשמ"א) בזה"ל, "על אף שהרופאים בזמנינו קבעו שלריח עשן סיגריות יש תוצאות בלתי רצויות על בריאות האדם ואף יכול להיות גורם רציני למחלות מסוימות רח"ל מ"מ התודעה הזאת '''עדיין''' לא יצאה טבעה בעולם ולא פשטה בקרב הארץ. ורבים וכן שלמים גדולים וטובים מעשנים ומנעוריהם ועד זקנה ושיבה והבריאות שלהם במצב טוב ויפה כנראה שגם דבר זה כלול במ"ש חז"ל כיון דדשו בה רבים שומר פתאים ד'"<ref>קובץ תשובות (להגרי"ש אלישיב) ח"א סי' רי"ט</ref>, אבל לאחר מכן בשנת תש"ס אסר את העישון. שוב בשנת תשס"ו יצא במכתב גלוי לחזק את דבריו שנית<ref>המכתבים התפרסמו ביתד ועוד עתונות חרדיות ונשמרו בספר חיים ללא עישון ע"פ התורה וב[http://haviv.org/daat/?file=kop2.php אינטרנט]</ref>. וכן בספר וישמע משה (פסקים מהגרי"ש אלישיב שליט"א, ח"א עמ' תל"ו) כתוב בזה"ל, "שאלתי אם מותר מצד הדין לעשן סיגרי' בזמנינו שכבר יודעים בבירור שמזיק. והשיב דאסור".
	הג"ר שלמה זלמן אויערבך זצ"ל:
	"ומודיע אני בזה שמעולם לא הצטרפתי לדעת המתירים את העישון גם בזמננו" (בהסכמה לספר פאר תחת אפר שנדפס בשו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' נח אות ו בהכחשה למש"כ בשמו להתיר את העישון);		ואכן, לאחר שנזקי העישון התבררו היטב במחקרים ונקבעו בתודעה הציבורית, הדבר השפיע אף על דעת הפוסקים בתחום. דעת רוב ככל הפוסקים שהעישון אסור משום סכנת נפשות<ref>הג"ר אהרון קוטלר זצ"ל (ע"פ מכתב הג"ר יחיאל פאר שליט"א, ראש ישיבת פאר ראקאוויי ותלמיד מובהק של הגר"א קוטלר זצ"ל [http://haviv.org/daat/?file=kop2.php הובא ע"י כ' בשמו] שיש בהעישון איסור דאורייתא).
	הג"ר בן ציון אבא שאול זצ"ל:		הג"ר יעקב קמנצקי זצ"ל: "...ואף שהעישון אסור לכל אדם" (דרשתו שנדפס בספר "במחיצת רבינו" עמ' רס"ח. בספר דברי חכמים (תשמ"ו) עמ' רפ"ב, אשר בריש הספר כתוב "כל מה שהבאתי בשם הגר"י קמנצקי עבר ושנה על כל דבר ודבר", איתא "ידוע בשם הגר"י קמנצקי שלעשן סגרי' הוי ספק איסור דאורייתא");
	"צריך שידע שגם אם אין איסור ודאי בעישון, מכל מקום ספיקא דאורייתא ודאי איכא" (אור לציון חכמה ומוסר עמ' רכ"א);		שו"ת באר משה (ח"ו סי' ק"ס אות ט') "ואסור לבני אדם להעלות עשן סיגארעט משום ונשמרתם את נפשותיכם אם לא שהרופא מתיר לו ביחוד ויכול לשמור עצמו שלא ירבה מסכום שהתיר לו הרופא";
	הג"ר יוסף שלום אלישיב שליט"א:		שו"ת ציץ אליעזר (חי"ז סי' כ"א וע"ע שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' לט): "סברינן למעשה שגם בחול אסור העישון".
	"וכל מי שיכול למנוע מעצמו ומאחרים מלעשן מחויב למנוע, ולמי שכבר הורגל בזה חובה עליו להשתדל בכל האפשרות להיגמל מזה" (קול קורא משנת תש"ס וע"ע קובץ תשובות ח"א סי' רי"ט);		הג"ר שלמה זלמן אויערבך זצ"ל: "ומודיע אני בזה שמעולם לא הצטרפתי לדעת המתירים את העישון גם בזמננו" (בהסכמה לספר פאר תחת אפר שנדפס בשו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' נח אות ו בהכחשה למש"כ בשמו להתיר את העישון).
	הג"ר עובדיה יוסף שליט"א:		הג"ר בן ציון אבא שאול זצ"ל: "צריך שידע שגם אם אין איסור ודאי בעישון, מכל מקום ספיקא דאורייתא ודאי איכא" (אור לציון חכמה ומוסר עמ' רכ"א);
	"... הרבה מגדולי דורינו שאסרו בכל תוקף את העישון הסיגריות על פי ממצאים רפואיים שקבעו גדולי הרופאים בזמנינו, וחובה קדושה לציית להם" (הליכות עולם ח"א עמ' רס"ו).		הג"ר יוסף שלום אלישיב שליט"א: "וכל מי שיכול למנוע מעצמו ומאחרים מלעשן מחויב למנוע, ולמי שכבר הורגל בזה חובה עליו להשתדל בכל האפשרות להיגמל מזה" (קול קורא משנת תש"ס וע"ע קובץ תשובות ח"א סי' רי"ט);
	הג"ר משה שטרנבוך שליט"א:		הג"ר עובדיה יוסף שליט"א: "... הרבה מגדולי דורינו שאסרו בכל תוקף את העישון הסיגריות על פי ממצאים רפואיים שקבעו גדולי הרופאים בזמנינו, וחובה קדושה לציית להם" (הליכות עולם ח"א עמ' רס"ו).
	"קבלתי מכתבו שמבקש ממני לחתום על איסור עישון ביום טוב... גם בחול יש איסור גמור שעובר על לאוין ומסכן עצמו משום תאותו וכמ"ש, ואין להגביל האיסור ליום טוב" (תשובות והנהגות ח"ד סי' קט"ו);		הג"ר משה שטרנבוך שליט"א: "קבלתי מכתבו שמבקש ממני לחתום על איסור עישון ביום טוב... גם בחול יש איסור גמור שעובר על לאוין ומסכן עצמו משום תאותו וכמ"ש, ואין להגביל האיסור ליום טוב" (תשובות והנהגות ח"ד סי' קט"ו);
	הג"ר ניסים קרליץ שליט"א:		הג"ר ניסים קרליץ שליט"א: "עד ששואלים על יו"ט עדיין איני יודע היתר לעשן בחול אחרי שהרופאים קבעו שזה סכנה" (הובא ריש ספר חיים ללא עישון ע"פ התורה);
	"עד ששואלים על יו"ט עדיין איני יודע היתר לעשן בחול אחרי שהרופאים קבעו שזה סכנה" (הובא ריש ספר חיים ללא עישון ע"פ התורה);		שו"ת רבבות אפרים שליט"א: "ובודאי אסור לעשן ואין שום היתר" (ח"ח סי' תקפ"ו);
	שו"ת רבבות אפרים שליט"א:		הג"ר אשר וייס שליט"א: "דלענ"ד אסור לעשן כל השנה כולה" (מנחת אשר- הגדה של פסח , תשובה כ"ג).
	"ובודאי אסור לעשן ואין שום היתר" (ח"ח סי' תקפ"ו);		הגר"ח קניבסקי שליט"א: "שאלה: האם אלו שמעשנים שבע סיגריות ביום מותרים לעשן ביו"ט? תשובה: גם בחול אסור. (שאילת רב עמ' צ"ב);
	הג"ר אשר וייס שליט"א:
	"דלענ"ד אסור לעשן כל השנה כולה" (מנחת אשר- הגדה של פסח , תשובה כ"ג).
	הגר"ח קניבסקי שליט"א:
	"שאלה: האם אלו שמעשנים שבע סיגריות ביום מותרים לעשן ביו"ט?
	תשובה: גם בחול אסור. (שאילת רב עמ' צ"ב);
	וע"ע במכתב מהחזון איש, הובא במעשה איש ח"א עמ' קע"ח שכתב "הנני חושב כי עישון הטאבק קשה לנשימה ומעבה את מקום הריאות, ולכן יש לפרוש מזה ולהתחזק בזה".		וע"ע במכתב מהחזון איש, הובא במעשה איש ח"א עמ' קע"ח שכתב "הנני חושב כי עישון הטאבק קשה לנשימה ומעבה את מקום הריאות, ולכן יש לפרוש מזה ולהתחזק בזה".
	הג"ר אהרון סאלובייציק הורה שאין מקום להתיר את העישון בין מחמת החשש למחלות שיש בהם סכנה ובין מחמת החשש למחלות שאין בהם סכנה (h Council of America		הג"ר אהרון סאלובייציק הורה שאין מקום להתיר את העישון בין מחמת החשש למחלות שיש בהם סכנה ובין מחמת החשש למחלות שאין בהם סכנה (h Council of America
שורה 358:		שורה 356:
	'''מוכרים ומייצרים''' לשיטת האוסרים עישון יש מי שכתב, שהאיסור חל גם על המייצרים. אכן, אין איסור על מוכרים פרטיים בחנויותיהם למכור סיגריות, ואין בזה משום 'לפני עיור', ומשום מסייע בידי עוברי עבירה<ref>שו"ת ציץ אליעזר חכ"א סי' יד.</ref>.		'''מוכרים ומייצרים''' לשיטת האוסרים עישון יש מי שכתב, שהאיסור חל גם על המייצרים. אכן, אין איסור על מוכרים פרטיים בחנויותיהם למכור סיגריות, ואין בזה משום 'לפני עיור', ומשום מסייע בידי עוברי עבירה<ref>שו"ת ציץ אליעזר חכ"א סי' יד.</ref>.

	~~'''היסטוריה הילכתית'''~~

	'''כללי''' בדורות קודמים, כשלא ידעו את הסכנה שבעישון, ואדרבה סברו שיש תועלת בעישון<ref>ראה לעיל ברקע ההיסטורי.</ref>, לא אסרו זאת. אמנם יצאו קדמונים נגד העישון מסיבות מוסריות<ref>שו"ת דבר שמואל סי' קנו; צוואה מחיים אות טו;</ref>.

	הראשון שיצא באיסור כלשהו על העישון היה החפץ חיים זצוק"ל, אשר בספרו ליקוטי אמרים כתב שמאחר שכמה רופאים כתבו שהעישון מזיק לחלשים, לכן הם עוברים בעישון על מצוות "ונשמרתם מאד לנפשותיכם"<ref>סי' י"ג</ref>. הגאון רבי אהרון קוטלר זצוק"ל הורה איסור דאורייתא על העישון מיד כשהתפרסם הסכנות הכרוכות בה<ref>http://www.haviv.org/daat/?file=kop2.php</ref>.

	מצד שני הגאון [[רבי משה פיינשטיין]] זצ"ל כתב שאין לאסור את העישון ממש מאחר ששייך בו מה שאמרו חז"ל על קצת דברים מסוכנים "כיון דדשו ביה רבים [[שומר פתאים ה']]" מאחר "שאלו הרגילין בזה נהנין מזה מאד ומצטערין כשאין להם סיגריות עוד יותר מחסרון מיני אוכלין טובים, ואף יותר מחסרון אוכלין לגמרי לזמן קצר, והקלקול לחלות מזה הוא עכ"פ רק מיעוט קטן וכל שכן להחלות מזה בסרטן ובעוד מחלות מסוכנות הוא ''קטן ביותר'' ... ובחשש ''כזה'' אמרינן שומר פתאים ה'"<ref>אגרות משה ח"מ ח"ב סי' ע"ו, וראה עוד מאמרו של מ. הלפרין, אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 244, הע' 53, שהביא בשם הרב א. נבנצאל, שמסרו לו כי הגר"מ פיינשטיין חזר בו מהטעם של שומר פתאים ה'</ref>. אבל היום מאחר שהוכח שרוב המעשנים מתים עקב תוצאת הרגלם<ref>Mortality in relation to smoking: 50 years’ observations on male
	~~British doctors. BMJ, doi:10.1136/bmj.38142.554479.AE~~
	American journal of Public Health; September 1995, Vol. 85, No. 9 page 1227 </ref> ברור שלא שייך מה שכתב האגרות משה להתיר את העישון<ref>קובץ בית הלל, שנה י' גליון ג' (ל"ט) עמ' כ"ב http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50572&st=&pgnum=22&hilite=</ref>, וכן דעת בנו הגאון רבי דוד פיינשטיין שלדעת אביו אביו לא שייך עוד היתר עישון, לפי דעת רופאי זמנינו על הסבירות גבוהה לתמותה<ref>קובץ לתורה והוראה, תשע"ב, עמ' ס"ז, קובץ חצי גבורים תשע"ג עמ' רס"ד</ref> .

	ברוח דומה כתב [[הרב יוסף שלום אלישיב]] (בשנת תשמ"א) בזה"ל, "על אף שהרופאים בזמנינו קבעו שלריח עשן סיגריות יש תוצאות בלתי רצויות על בריאות האדם ואף יכול להיות גורם רציני למחלות מסוימות רח"ל מ"מ התודעה הזאת '''עדיין''' לא יצאה טבעה בעולם ולא פשטה בקרב הארץ. ורבים וכן שלמים גדולים וטובים מעשנים ומנעוריהם ועד זקנה ושיבה והבריאות שלהם במצב טוב ויפה כנראה שגם דבר זה כלול במ"ש חז"ל כיון דדשו בה רבים שומר פתאים ד'"<ref>קובץ תשובות (להגרי"ש אלישיב) ח"א סי' רי"ט</ref>, אבל לאחר מכן בשנת תש"ס אסר את העישון. שוב בשנת תשס"ו יצא במכתב גלוי לחזק את דבריו שנית<ref>המכתבים התפרסמו ביתד ועוד עתונות חרדיות ונשמרו בספר חיים ללא עישון ע"פ התורה ובאתר http://haviv.org/daat/?file=kop2.php </ref>. וכן בספר וישמע משה (פסקים מהגרי"ש אלישיב שליט"א, ח"א עמ' תל"ו) כתוב בזה"ל, "שאלתי אם מותר מצד הדין לעשן סיגרי' בזמנינו שכבר יודעים בבירור שמזיק. והשיב דאסור"

69.120.151.230: /* פרטי דינים */

2013-02-21T19:09:28Z

פרטי דינים

@@ שורה 309: / שורה 309: @@
 דעת רוב ככל הפוסקים שהעישון אסור משום סכנת נפשות<ref>הג"ר אהרון קוטלר זצ"ל (ע"פ מכתב הג"ר יחיאל פאר שליט"א, ראש ישיבת פאר ראקאוויי ותלמיד מובהק של הגר"א קוטלר זצ"ל הובא ע"י: http://haviv.org/daat/?file=kop2.php כ' בשמו שיש בהעישון איסור דאורייתא);
 הג"ר יעקב קמנצקי זצ"ל:
@@ שורה 369: / שורה 357: @@
 '''מוכרים ומייצרים''' לשיטת האוסרים עישון יש מי שכתב, שהאיסור חל גם על המייצרים. אכן, אין איסור על מוכרים פרטיים בחנויותיהם למכור סיגריות, ואין בזה משום 'לפני עיור', ומשום מסייע בידי עוברי עבירה<ref>שו"ת ציץ אליעזר חכ"א סי' יד.</ref>.
 '''עישון סביל''' מי שטוען שיכול להיגרם לו נזק ממשי משהייה במקום שמעשנים, עקב "עישון סביל"<ref>ראה לעיל בחלק המדעי.</ref>, ואפילו מי שרק מצטער מחמת עשן הסיגריות, דעת רוב ככל רבני דורנו, שיש לו כוח וזכות למחות במעשנים, ולדרוש מהם שיפסיקו לעשן באותו מקום; ואפילו אם המעשנים נמצאים בבית המדרש, וטוענים שייגרם להם ביטול תורה אם יצטרכו להפסיק לעשן, מכל מקום אסור להם לעשן שם<ref>שו"ת אגרות משה חחו"מ ח"ב סי' יח; הגרא"מ שך (ראה אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 262-261); שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' לט; שם חי"ז סי' כב; הרב בן-ציון אבא-שאול, בהסכמתו לס' פאר תחת אפר, עמ' כה; שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קנט; שו"ת מעשה חושב ח"ג סי' כ אות' י-יא; הרב י.מ. בוימל, עמק הלכה-אסיא, עמ' 295 ואילך; הרב י. גרובנר, עם התורה מהד' ב חוב' ג, עמ' צב, תשמ"ב.</ref>, ועל המעשן, שהוא המזיק, להרחיק עצמו מהמקום הציבורי<ref>שו"ת שבט הקהתי ח"א סי' שלב; הרב בוימל, שם.</ref>. אמנם יש מי שכתב, שמשורת הדין אי אפשר למנוע את המעשנים מלעשן, אפילו יש קצת סיכון לאחרים והם מקפידים על כך, מטעם 'שומר פתאים ה'<ref>הגרי"ש אלישיב, בקובץ עם התורה מהדורה ב חוב' ג, הובאו דבריו בעמק הלכה, אסיא, שם, וראה מאמרו של הרב בוימל שם שדחה זאת. וראה לעיל הע' 107 ואילך, בעניין שומר פתאים ה'.</ref>. כמו כן יכול שכן למחות נגד מעשנים בבית משותף, כאשר עשן הסיגריה עובר מדירה לדירה<ref>מ. הלפרין, אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 238 ואילך.</ref>. גם מי שהסכים לסבול את העישון, יכול לחזור בו ולמחות נגד המעשנים שיפסיקו את העישון<ref>שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' לט.</ref>.

טישיו: /* פרטי דינים */

2012-05-02T23:40:05Z

פרטי דינים

הצגת שינויים