עירוב - היסטוריית גרסאות

164.138.126.49: /* קישורים חיצוניים */

2020-09-05T23:17:48Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:17, 5 בספטמבר 2020
שורה 65:		שורה 65:
	*[http://www.shemesh.co.il/eruv/ אתר עירוב העיר בית שמש] - המועצה הדתית בית שמש		*[http://www.shemesh.co.il/eruv/ אתר עירוב העיר בית שמש] - המועצה הדתית בית שמש
	*[http://www.nwlondoneruv.org/index.shtml אתר עירוב לונדון] (באנגלית)		*[http://www.nwlondoneruv.org/index.shtml אתר עירוב לונדון] (באנגלית)
	*[https://www.eruv.co.il/ t אתר ~~המרכז~~ מידע ~~רב בנושא עירובין~~]		*[https://www.eruv.co.il/ אתר "עירוב שבת" מרכז מידע שימושי (עיוני / מעשי) בתחום עירוב]

	*[http://israel613.com/SEFORIM-MECHBRIM-12.htm קובץ מכתבים על העירו בבורו פארק]		*[http://israel613.com/SEFORIM-MECHBRIM-12.htm קובץ מכתבים על העירו בבורו פארק]

164.138.126.49: /* קישורים חיצוניים */

2020-09-05T23:00:36Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:00, 5 בספטמבר 2020
שורה 65:		שורה 65:
	*[http://www.shemesh.co.il/eruv/ אתר עירוב העיר בית שמש] - המועצה הדתית בית שמש		*[http://www.shemesh.co.il/eruv/ אתר עירוב העיר בית שמש] - המועצה הדתית בית שמש
	*[http://www.nwlondoneruv.org/index.shtml אתר עירוב לונדון] (באנגלית)		*[http://www.nwlondoneruv.org/index.shtml אתר עירוב לונדון] (באנגלית)
			*[https://www.eruv.co.il/ t אתר המרכז מידע רב בנושא עירובין]

	*[http://israel613.com/SEFORIM-MECHBRIM-12.htm קובץ מכתבים על העירו בבורו פארק]		*[http://israel613.com/SEFORIM-MECHBRIM-12.htm קובץ מכתבים על העירו בבורו פארק]

טישיו: /* ראו גם */

2012-10-04T02:35:35Z

ראו גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:35, 4 באוקטובר 2012
שורה 59:		שורה 59:

	לעומת זאת, חסידויות [[חסידות פאפא\|פאפא]], [[חסידות בעלז\|בעלז]], חסידות צאנז, ושאר החסידויות בעיר נוהגים לטלטל על סמך פסקו של הרב שלום קרויז, גאב"ד אדווארי, והרב [[אפרים פישל הרשקוביץ]], רבם של חסידי צאנז בארצות הברית, הנחשבים לגדולי הפוסקים בעיר, מסתמכים על הפסק.		לעומת זאת, חסידויות [[חסידות פאפא\|פאפא]], [[חסידות בעלז\|בעלז]], חסידות צאנז, ושאר החסידויות בעיר נוהגים לטלטל על סמך פסקו של הרב שלום קרויז, גאב"ד אדווארי, והרב [[אפרים פישל הרשקוביץ]], רבם של חסידי צאנז בארצות הברית, הנחשבים לגדולי הפוסקים בעיר, מסתמכים על הפסק.

	~~==ראו גם==~~

	*[[ירושלים בהלכה#העירוב בירושלים\|העירוב בירושלים]]

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

טישיו: /* קישורים חיצוניים */

2012-10-04T02:35:22Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:35, 4 באוקטובר 2012
שורה 66:		שורה 66:
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*[http://www.datithodhasharon.co.il/shabat.asp?PageID=6 הסבר על עירוב העיר הוד השרון] - אתר המועצה הדתית [[הוד השרון]]		*[http://www.datithodhasharon.co.il/shabat.asp?PageID=6 הסבר על עירוב העיר הוד השרון] - אתר המועצה הדתית [[הוד השרון]]
	*[http://eruvonline.blogspot.com/ עירוב און-ליין] - בלוג מקצועי העוסק בנושא העירוב ~~{{אנגלית}}~~		*[http://eruvonline.blogspot.com/ עירוב און-ליין] - בלוג מקצועי העוסק בנושא העירוב (באנגלית)
	*[http://www.shemesh.co.il/eruv/ אתר עירוב העיר בית שמש] - המועצה הדתית בית שמש		*[http://www.shemesh.co.il/eruv/ אתר עירוב העיר בית שמש] - המועצה הדתית בית שמש
	*[http://www.nwlondoneruv.org/index.shtml אתר עירוב לונדון] ~~{{אנגלית}}~~		*[http://www.nwlondoneruv.org/index.shtml אתר עירוב לונדון] (באנגלית)
	*[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3590706,00.html כתבות על העימות בשכונת קריית יובל]
	*[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1017769.html סביב הקמת עירוב פרטי] - [[ynet]] ו[[הארץ]]
	*[http://israel613.com/SEFORIM-MECHBRIM-12.htm קובץ מכתבים על העירו בבורו פארק]		*[http://israel613.com/SEFORIM-MECHBRIM-12.htm קובץ מכתבים על העירו בבורו פארק]

טישיו: מויקיפדיה

2012-10-04T02:34:44Z

מויקיפדיה

דף חדש

{{פירוש נוסף|נוכחי=הקפה פיזית של יישוב למטרת התרת הוצאת חפצים בשבת לפי ההלכה|אחר=|ראו=[[עירוב (פירושונים)]]}}
ב[[הלכה]], '''עירוב''' הוא הכינוי המקובל להקפת שטח מיושב ב[[מחיצה (הלכה)|מחיצות]], בדרך כלל מחיצות מסוג [[צורת הפתח]], על מנת להתיר הוצאת והכנסת חפצים מבתים לרחובות ולמקומות ציבוריים פתוחים ב[[שבת]], באמצעות הפיכת שטח גדול ל[[רשות היחיד]] אחת, דבר שמתיר את טלטול החפצים בשטח בלא לעבור על מלאכת [[הוצאה מרשות לרשות]]. כיוון שעל פי ההלכה ה[[יהדות|יהודית]] אין להוציא ("לטלטל") חפצים מהבית לרשות הרבים ביום השבת ללא תיקון עירוב, ישנה חשיבות מעשית רבה בהתקנת העירוב בשטח מיושב, בעיקר בעת המודרנית, והדבר מאפשר התנהלות סדירה בשבת והוצאת חפצים כגון [[סידור|סידור תפילה]] או [[עגלת ילדים]], לדוגמה.

מקור השם 'עירוב' הוא כנראה ב[[תקנת חכמים|תקנת]] '[[עירוב חצרות]]', שהיא תקנה המשלימה את העירוב.

ב[[ישראל]], ישנה [[מחלקה]] ב[[המשרד לשירותי דת|משרד לשירותי דת]], האחראית על הקמת ותחזוקת עירובים ביישובים השונים בארץ, בשיתוף עם ה[[רבנות מקומית|רבנויות המקומיות]] וה[[מועצה דתית|מועצות הדתיות]] השונות, וכמעט ואין מקומות ישוב גדולים שאין בהם עירוב. אולם ב[[חוץ לארץ]] ישנם מקומות בהם אין עירוב, אם מסיבות טכניות ואם מסיבות הלכתיות.

סביב בניית העירוב התעוררו פולמוסים ומחלוקות רבות במקומות שונים.

==רקע==
ב[[שבת]] ישנו איסור על הוצאת חפצים בין [[רשות היחיד]] (כגון [[בית מגורים]]) ל[[רשות הרבים (שבת)|רשות הרבים]], מפני שזו מלאכת [[הוצאה מרשות לרשות]], שהיא אחת מ[[ל"ט מלאכות שבת]]. כיום, נוקטים להלכה למעשה שאין מקום שנחשב לרשות הרבים מהתורה, לפיכך כל המקומות הציבוריים הפתוחים נחשבים לרשות ה[[כרמלית (שבת)|כרמלית]]. להבחנה זו יש חשיבות רבה, היות שלא ניתן להקיף בעירוב רגיל את רשות הרבים, אלא רק את רשות הכרמלית. (כדי לערב רשות הרבים גמורה, יש צורך שרשות הרבים תוקף ב[[חומה]] עם [[שער (מבנה)|שערים]] הראויים להנעל.)

משמעות העירוב הוא הקפת שטח נרחב שבו מקומות פתוחים, שנחשבים לרשות הכרמלית, ב[[מחיצה (הלכה)|מחיצה]], ועל ידי כך הפיכת כל השטח הפתוח ל[[רשות היחיד]] אחת גדולה.

העירוב מורכב לרוב מעמודים ייעודיים שמעליהם עובר [[חוט]] דק מתוח, צורת הנקראת בהלכה '[[צורת הפתח]]', צורה שנחשבת מבחינה הלכתית ל[[מחיצה (הלכה)|מחיצה]] כשרה, והופכת את השטח המוקף ל[[רשות היחיד]]. העירוב יכול להתבסס גם על [[גדר|גדרות]] או מחיצות קיימות אחרות, או על מדרונות תלולים ('[[תל המתלקט]]'). במקומות רבים מתבסס העירוב על קווי חשמל או טלפון. במקרים כאלו יש צורך שהחוט יעבור בדיוק מעל העמוד, היות שזה אחד מהתנאים הנדרשים כדי ליצור מחיצה של '[[צורת הפתח]]'. אפשרות אחרת שמשתמשים בה ברגיל, היא העמדת [[חבית]] או קרש חזק מתחת לקו החשמל, שגובהם לפחות י' [[טפח]]ים, (כ- 80 ס"מ) כך שרואים אותם כאילו הם עולים עד לחוטים התלויים למעלה, מדין '[[גוד אסיק מחיצתא]]', ויוצרים על ידי כך את 'צורת הפתח'.

לאחר בניית העירוב יש צורך בתיקון נוסף, הנקרא [[עירוב חצרות]], כדי להתיר את הטלטול בין רשויות היחיד נפרדות, כגון מבית לבית אחר, דבר שאסור מ[[דרבנן]] ללא תיקון עירוב החצרות. אולם ישנם מקומות בהם אין צורך בעירוב החצרות, כגון [[בסיס צבאי]] או [[קיבוץ]], שבו אוכלים כולם ב[[חדר אוכל]] משותף. במקרה ובמקום היישוב גרים [[גוי]]ים, יש ל[[שכירת רשות|שכור את רשותם]] על מנת שעירוב החצרות יוכל לחול.

==פרצות בעירוב==

כיוון שעירוב נחשב ל[[מחיצה (הלכה)|מחיצה]], הוא נפסל אם נפרץ בו פתח רחב מי' [[אמה (מידת אורך)|אמות]] (כ- 5 מ'), שיעור ה[[מחיצה (הלכה)#פירצה|פירצה]] הפוסל מחיצה. בשל מבנה העירוב הנפוץ כיום, בכל מקרה בו החוט העובר בין עמודי העירוב, שנחשב לחלק העליון של [[צורת הפתח]], נקרע - העירוב נפסל, היות ששוב אין היישוב מוקף כהלכה במחיצות, ואינו נחשב כרשות היחיד. בשל בעיה זו, נערכים במקומות רבים סיורים לבדיקת שלמות העירוב קודם לשבת, על מנת לתקנו במידת הצורך. במידה והעירוב נקרע באמצע השבת - העירוב נפסל, ואין אומרים בו את הכלל '[[שבת הואיל והותרה הותרה|שבת הואיל והותרה - הותרה]]'.

בגלל החשש מפרצות, ישנם מקומות בהם ישנו גיבוי לעירוב, באמצעות קו עירוב נוסף, המיועד לשימוש אם קו העירוב העיקרי נפסל.

==עירובים פרטיים ומקומיים==

ישנם מקומות בהם בסמוך לעירוב הכללי שבאחריות גופים ממוסדים, נבנה עירוב נוסף על ידי גורמים פרטיים או מקומיים. לרוב, העירובים הפרטיים בנויים באופן שיהיו כשרים גם לפי שיטות הלכתיות נוספות, שהעירוב העיקרי הממוסד אינו כשר לפיהם.

==שיטות הלכתיות שעליהם מתבסס העירוב==

ישנם שיטות הלכתיות שונות, שעל פיהם לא ניתן כיום לערב מקומות רבים באמצעות העירוב המקובל. אולם למעשה מתבססים על השיטות החלוקות עליהם, המתירות לערב מקומות אלו. עם זאת, ישנם הנמנעים לטלטל חפצים בשבת גם במקום שבו יש עירוב, בשל הדעות החלוקות בנושא, וכן לעתים נבנים קווי עירוב פרטיים על מנת שהעירוב יהיה כשר לפי שיטות הלכתיות רבות ככל האפשר.

*רשות הרבים בימינו - ישנה [[מחלוקת הלכתית]] האם אחד מתנאי [[רשות הרבים (שבת)|רשות הרבים]] לעניין [[ארבע רשויות השבת|רשויות השבת]] הוא שיעברו בה [[שישים ריבוא|600,000]] אנשים ביום. למחלוקת זו משמעות רבה, שכן בעוד לשיטה הדורשת תנאי זה אין היום כמעט מקומות פתוחים הנחשבים לרשות הרבים אלא ל[[כרמלית (שבת)|כרמלית]], הרי לפי השיטה השנייה כמעט כל רחוב נחשב לרשות הרבים. ובעוד את רשות הכרמלית ניתן להקיף בעירוב הרגיל בו משתמשים כיום המבוסס על מחיצות '[[צורת הפתח]]', כדי להפוך מקום שנחשב לרשות הרבים לרשות היחיד - יש צורך ב[[חומה]] עם [[שער (פתח)|שערים]] הראויים להנעל.

*הקפת שטח בעיקר על ידי צורת הפתח - לפי שיטת הרמב"ם לא ניתן להשתמש ב[[מחיצה (הלכה)|מחיצה]] של [[צורת הפתח]] להקפת יותר מחצי השטח, ואת החצי השני יש להקיף במחיצה גמורה. כיום מורכב העירוב במקומות רבים בעיקר ממחיצת צורת הפתח, לפי השיטות ההלכתיות החולקות על שיטת הרמב"ם. אולם דעת הרב [[יוסף קאפח]] (המומחה בספרי הרמב"ם) כי אין שום מחלוקת בדבר, ואף לדעת הרמב"ם אפשר לסמוך לכתחילה על העירוב הנעשה היום שברובו נעשה על ידי צורת הפתח.

*הקפת שטח גדול שאינו משמש למגורים - כדי להקיף מקום כ[[רשות היחיד]], יש צורך שכולו ישמש למגורים, שכן שטח פתוח שאינו משמש למגורים בגודל של [[בית סאתיים]] ויותר (כ- 1150 מ"ר), נחשב ל[[כרמלית (שבת)|כרמלית]], בה אסור לטלטל, ולא לרשות היחיד, אפילו אם הוא מוקף במחיצות. (ראו [[רשות היחיד#טלטול בתוך רשות היחיד גדולה שאינה משמשת למגורים|טלטול בתוך רשות היחיד גדולה שאינה משמשת למגורים]]) אולם ישנה מחלוקת האם דין זה נאמר גם ברשות היחיד גדולה, הכוללת [[בית מגורים|בתים]] ושטחים לא מיושבים (כגון [[שדה (חקלאות)|שדות]]), ושיעור השדות קטן משיעור הבתים. כלומר, האם השדות פוסלות את העירוב כאשר שטחם הכולל קטן מהשטח הכולל המיושב. מציאות זו שכיחה במקומות בהם מסתמכים על קווי חשמל העוברים במרחק מסוים מהיישוב, ועוברים בתוך שדות, וכן כיוון שלעתים נח יותר להקיף שטח גדול בקווים ישרים, מאשר להקיף שטח מצומצם בצורה מעוקלת לפי שטח היישוב.

*החוט המשמש לחלק העליון של צורת הפתח - ישנה שיטת הלכתית הדורשת שהחוט העליון העובר בין העמודים יהיה מתוח לגמרי ולא ינוע כלל ב[[רוח]], מאחר שלשיטה זאת, אם ינוע החוט - נעשית מחיצה זו כ'מחיצה שלא עומדת ב[[רוח מצויה]]', דבר הפוסל אותה מלהחשב מחיצה. עם זאת, ישנה שיטת הלכתית שאינה פוסלת את צורת הפתח אם החוט העליון נע קלות ברוח.

*מעבר צורת הפתח מעל מבנים - ישנה שיטה הלכתית הפוסלת צורת הפתח העוברת מעל מבנה מלהחשב מחיצה, ולעומת שיטה המכשירה את צורת הפתח כמחיצה גם באופן כזה.

==שיור בעירוב==

מעיקר הדין, אין לערב את כל העיר בשלמות, ויש צורך לשייר חלק מסוים מהעיר שלא יהיה בתוך תחום העירוב, על מנת שיהיה היכר שכל ההיתר לטלטל הוא רק מכח העירוב, ובלעדיו אסור לטלטל כלל, בגלל איסור [[הוצאה מרשות לרשות]], כלומר המטרה היא שלא ישכח איסור זה.

שטח השיור יכול להיות מינימלי, אפילו [[בית מגורים|בית]] אחד ו[[חצר (הלכה)|חצר]] אחת{{הערה|ערוך השולחן אורח חיים שצב סעיף א]]}}{{הערה|‏ערוך השולחן אורח חיים שצב סעיף ד]]}}. ישנה מחלוקת האם השיור צריך להיות דווקא מבתי ישראל או שאפשר לשייר גם בתי גויים{{הערה|‏ערוך השולחן אורח חיים שצב סעיף ח]]}}.

אולם בפועל נהוג כיום לערב את כל העיר ללא שיור בתים מחוץ לעירוב. הנימוק לכך הוא שסומכים על השיטה שמאפשרת לסמוך על השיור בבתי [[גוי]]ים, או שכיוון שכל העירוב בימינו מבוסס על חוט שעובר כ[[צורת הפתח]], (ולא על דבר קשיח כמו [[חומה]]) וכאשר החוט נקרע והעירוב נפסל מודיעים בכל העיר שאסור לטלטל חפצים, אין עוד צורך בהיכר של השיור למטרת היכר זה{{הערה|‏ערוך השולחן אורח חיים שצב סעיף ב]]}}.

==העירוב בארץ ובעולם==
ב[[ארץ ישראל]] קיים עירוב כמעט בכל הערים, בהסתמך על השיטה האומרת שכל מקום שאין בו שישים ריבוא במקום אחד ממש, אינו נחשב לרשות הרבים. ומכיוון שכך, גם בערים גדולות כמו [[ירושלים]] ו[[תל אביב]], בהם יש למעלה משש מאות אלף תושבים, נוהגים רוב הציבור הדתי והחרדי להסתמך על העירוב. עם זאת, ישנם הנוהגים להחמיר ולא לטלטל חפצים למרות קיום העירוב{{הערה|ה[[חזון איש]], למרות שהוא עצמו היה מבין המייסדים והמשגיחים על הקמת העירוב ב[[בני ברק]], סבר כי יש להחמיר ולא לטלטל בעיר, וכן הורה לכל שואליו, ואף ל[[קטן (הלכה)|קטן]] אסר לטלטל בשביל אביו (פאר הדור חלק ג). כך גם הרב [[יצחק זאב סולובייצי'ק]], הרב מבריסק, לא היה מטלטל בעיר ירושלים בה התגורר, אף את [[משקפיים|משקפיו]], וה[[טלית קטן|ציציות]] שעליו, ואף את ה[[כיפה (מלבוש)|כיפה]] מתחת ל[[כובע]]ו לא היה לובש.}}.

ב[[ארצות הברית]] חלוקות הדיעות בעניין העירוב. הרבנים ה[[ליטאים]] אוסרים לטלטל, על פי פסקיהם של גדולי הפוסקים בניו יורק, בהם הרב [[משה פיינשטיין]], שאסר לטלטל מכיוון שסבר שיש להחשיב את כל המתגוררים בעיר במניין השישים ריבוא, ומכיוון שב[[ניו יורק]] מתגוררים מיליוני אנשים אין כל היתר לטלטל בעיר. רבי [[אהרן קוטלר]] אסר את העירוב מסיבה אחרת; הוא פסק כדעתם של רוב הראשונים, הסוברים שמקום הרחב שש עשרה אמה, נחשב לרשות הרבים גם אם אין בו שישים ריבוא הולכים.

בשנת [[תש"ס]] ([[2000]]) הוקם בשכונת [[בורו פארק]] שבניו יורק עירוב על ידי אפרים בלומנברג, והוא זכה להכשר של הרב [[חיים יהודה כ"ץ]]{{הערה|1=[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3981262,00.html האם יש עירוב בניו-יורק?] הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר.}}, שלפי דיווח וועדת העירוב במקום, בודק את העירוב מדי שבוע סמוך לקבלת שבת. הציבור החסידי, בעיקר חצירות [[חסידות בעלז|בעלז]] ו[[חסידות צאנז|צאנז קלויזנבורג]] בעיר, סומכים על רבניהם המתירים לטלטל, ואילו רבני חצירות [[חסידות סאטמר|סאטמר]] ו[[חסידות באבוב|באבוב]] אוסרים לטלטל{{הערה|1=אודות טענות שני הצדדים ראו עוד [http://www.israel613.com/books/ERUV_1127.pdf במסמך זה].}}.

בו[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]], שכונה בניו יורק שרוב תושביה משתייכים ל[[חסידות סטמר]], נוהגים התושבים המשתייכים לחצר זו לא לטלטל בשבת, מכיוון שלטענתם, (המוכחשת על ידי רבנים אחרים{{הערה|גאב"ד אודווארי, מזקני חסידי סטמר. ראו באריכות בספר [http://www.israel613.com/books/CHAI_ANOCHI_LEOLAM_ERUV-H.pdf חי אנוכי לעולם, על דעתו האמיתית של כ"ק אדמו"ר הגה"ק מסטאמר זי"ע].}}) רבי [[יואל טייטלבוים]] האדמו"ר מסאטמאר, סבר שאין להקים עירוב בעיר שאין בה רב רשמי שסמכותו נתונה על כל בני העיר, ולכן למרות שבשכונה קריית יואל במונרו, מטלטלים בני החסידות, הרי שבוויליאמסבורג, הם מקפידים שלא לטלטל. רבנים רבים, פוסקים כי מכיוון שרוב בני העיר אינם מסכימים לעירוב, לא ניתן לבצע את העירוב בעל כרחם, שכן [[זכין לאדם שלא בפניו|ניתן לזכות לאדם ללא ידיעתו]] - ולכן ניתן לזכות את פת העירוב לאדם שאינו יודע מכך, אך לא ליהודים שאינם מסכימים לעירוב מסיבות שונות, כך גם פסק הרב [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]], האדמו"ר מ[[חסידות צאנז|צאנז קלויזנבורג]].

לעומת זאת, חסידויות [[חסידות פאפא|פאפא]], [[חסידות בעלז|בעלז]], חסידות צאנז, ושאר החסידויות בעיר נוהגים לטלטל על סמך פסקו של הרב שלום קרויז, גאב"ד אדווארי, והרב [[אפרים פישל הרשקוביץ]], רבם של חסידי צאנז בארצות הברית, הנחשבים לגדולי הפוסקים בעיר, מסתמכים על הפסק.

==ראו גם==

*[[ירושלים בהלכה#העירוב בירושלים|העירוב בירושלים]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.datithodhasharon.co.il/shabat.asp?PageID=6 הסבר על עירוב העיר הוד השרון] - אתר המועצה הדתית [[הוד השרון]]
*[http://eruvonline.blogspot.com/ עירוב און-ליין] - בלוג מקצועי העוסק בנושא העירוב {{אנגלית}}
*[http://www.shemesh.co.il/eruv/ אתר עירוב העיר בית שמש] - המועצה הדתית בית שמש
*[http://www.nwlondoneruv.org/index.shtml אתר עירוב לונדון] {{אנגלית}}
*[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3590706,00.html כתבות על העימות בשכונת קריית יובל]
*[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1017769.html סביב הקמת עירוב פרטי] - [[ynet]] ו[[הארץ]]
*[http://israel613.com/SEFORIM-MECHBRIM-12.htm קובץ מכתבים על העירו בבורו פארק]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מצוות ותקנות דרבנן]]
[[קטגוריה:הלכות עירובין]]