עין - היסטוריית גרסאות

Yeshivaorgil bot: :קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית

2013-07-02T06:34:34Z

קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:34, 2 ביולי 2013
שורה 269:		שורה 269:

	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]
			[[קטגוריה:רפואה והלכה]]

יוסף שמח: שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של טישיו

2012-08-27T06:18:04Z

שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של טישיו

הצגת שינויים

יוסף שמח בוט: הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה

2012-08-26T11:45:29Z

הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה

הצגת שינויים

טישיו ב־18:41, 1 במאי 2012

2012-05-01T18:41:07Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:41, 1 במאי 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~==הגדרת המושג==~~		'''העין''' היא איבר הראיה באדם ובבעלי חיים, והיא נקראת כך על שם נביעת מעין הדמעות<ref>ראה מדרש שכל טוב, בראשית טז ז (הובא בתו"ש שם אות לח) - עינו של אדם דומה למעין, כשם שהמעין נובע מים ואינו פוסק, כך העין נובע מים ואינו פוסק וכו', ולכך העין קרוי עין, כי מה המעין כיוון שפסקו מימיו אין בו הנאה, כך העין כיוון שפסקו מימיו אין בו הנאה.</ref>.


	העין היא איבר הראיה באדם ובבעלי חיים, והיא נקראת כך על שם נביעת מעין הדמעות<ref>ראה מדרש שכל טוב, בראשית טז ז (הובא בתו"ש שם אות לח) - עינו של אדם דומה למעין, כשם שהמעין נובע מים ואינו פוסק, כך העין נובע מים ואינו פוסק וכו', ולכך העין קרוי עין, כי מה המעין כיוון שפסקו מימיו אין בו הנאה, כך העין כיוון שפסקו מימיו אין בו הנאה.</ref>.

	למושג עין הרבה שימושים מושאלים, ובעיקר הרבה צירופי-לשון בעלי משמעויות שונות. להלן מספר דוגמאות: מראה כללי - עין הארץ<ref>שמות י ה. וראה גם ויקרא יג נה - לא הפך הנגע את עינו.</ref>; דבר גלוי ופומבי - לעין השמש<ref>שמו"ב יב יא.</ref>; הסתכלות חיובית או שלילית על דבר מסויים - עין טובה<ref>אבות ב ט.</ref>, עין יפה<ref>תרומות ד ג.</ref>, או עין רעה<ref>אבות ב ט; שם ב יא; ברכות כ א.</ref>; סיוע והדרכה - היה לעינים<ref>במדבר י לא.</ref>; לעשות הטוב או הישר למישהו - ויעש אסא הטוב והישר בעיני ה' אלקיו<ref>דבהי"ב יד א.</ref>; התעלמות מדבר או מאדם - העלם עינים<ref>ישעיה א טו.</ref>; הצגת דברים לא נכונים, או לא מציאותיים - אחיזת עין<ref>סנהדרין סז ב.</ref>; מושגים מושאלים ביחס לתכונות מוגדרות, כגון - עיניו בראשו, היינו רואה ומבין<ref>קהלת ב יד.</ref>; גבה עינים, או עינים רמות, היינו גאוותן<ref>תהלים יח כח, ושם קא ה; משלי ו יז.</ref>; כליון עינים, היינו קוצר רוח וציפיה ממושכת<ref>במדבר יא ו; דברים כח סה; תהלים קכג ב.</ref>; מחמד עינים, היינו דבר אהוב ורצוי<ref>מל"ב כ ו; יחזקאל כד טז.</ref>; שח עינים, היינו צנוע ועניו<ref>איוב כב כט.</ref>; ועוד צירופים רבים אחרים.		למושג עין הרבה שימושים מושאלים, ובעיקר הרבה צירופי-לשון בעלי משמעויות שונות. להלן מספר דוגמאות: מראה כללי - עין הארץ<ref>שמות י ה. וראה גם ויקרא יג נה - לא הפך הנגע את עינו.</ref>; דבר גלוי ופומבי - לעין השמש<ref>שמו"ב יב יא.</ref>; הסתכלות חיובית או שלילית על דבר מסויים - עין טובה<ref>אבות ב ט.</ref>, עין יפה<ref>תרומות ד ג.</ref>, או עין רעה<ref>אבות ב ט; שם ב יא; ברכות כ א.</ref>; סיוע והדרכה - היה לעינים<ref>במדבר י לא.</ref>; לעשות הטוב או הישר למישהו - ויעש אסא הטוב והישר בעיני ה' אלקיו<ref>דבהי"ב יד א.</ref>; התעלמות מדבר או מאדם - העלם עינים<ref>ישעיה א טו.</ref>; הצגת דברים לא נכונים, או לא מציאותיים - אחיזת עין<ref>סנהדרין סז ב.</ref>; מושגים מושאלים ביחס לתכונות מוגדרות, כגון - עיניו בראשו, היינו רואה ומבין<ref>קהלת ב יד.</ref>; גבה עינים, או עינים רמות, היינו גאוותן<ref>תהלים יח כח, ושם קא ה; משלי ו יז.</ref>; כליון עינים, היינו קוצר רוח וציפיה ממושכת<ref>במדבר יא ו; דברים כח סה; תהלים קכג ב.</ref>; מחמד עינים, היינו דבר אהוב ורצוי<ref>מל"ב כ ו; יחזקאל כד טז.</ref>; שח עינים, היינו צנוע ועניו<ref>איוב כב כט.</ref>; ועוד צירופים רבים אחרים.
שורה 153:		שורה 150:
	על סיבות לעיוורון - ראה ערך [[עִוֵּר]]		על סיבות לעיוורון - ראה ערך [[עִוֵּר]]

	===\1===		===טיפולים למחלות עיניים===


שורה 193:		שורה 190:


	בענייני אורח חיים		===בענייני אורח חיים===

	'''כהן''' כהן שעיניו זולפות דמעות, לא ישא כפיו, אלא אם כן הוא דש בעירו<ref>מגילה כד ב; טושו"ע או"ח קכח ל.</ref>.		'''כהן''' כהן שעיניו זולפות דמעות, לא ישא כפיו, אלא אם כן הוא דש בעירו<ref>מגילה כד ב; טושו"ע או"ח קכח ל.</ref>.
שורה 224:		שורה 221:
	'''חציצה בטבילה''' בענין חציצה לטבילה באשה עם מחלות עינים, או עם עין מלאכותית - ראה ערך [[חציצה בטבילה]]		'''חציצה בטבילה''' בענין חציצה לטבילה באשה עם מחלות עינים, או עם עין מלאכותית - ראה ערך [[חציצה בטבילה]]

	===~~\1=~~==		===מומי עיניים==

טישיו ב־02:51, 30 באפריל 2012

2012-04-30T02:51:17Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:51, 30 באפריל 2012
שורה 32:		שורה 32:

	תנועות גלגלי העינים מבוצעות על ידי ששה שרירים המחוברים לגלגלי העינים, ומעוגנים בארובת העינים: ארבעה שרירים ישרים לכל אחד מארבעת הכיוונים (מעלה, מטה, ימינה, ושמאלה), ושני שרירים אלכסוניים. כל השרירים הללו מופעלים על ידי עצבים גולגולתיים מיוחדים למטרה זו.		תנועות גלגלי העינים מבוצעות על ידי ששה שרירים המחוברים לגלגלי העינים, ומעוגנים בארובת העינים: ארבעה שרירים ישרים לכל אחד מארבעת הכיוונים (מעלה, מטה, ימינה, ושמאלה), ושני שרירים אלכסוניים. כל השרירים הללו מופעלים על ידי עצבים גולגולתיים מיוחדים למטרה זו.

	~~===\1===~~


	קרני האור חודרים דרך הקרנית השקופה שבקדמת העין אל תוך האישון, אשר קוטרו מווסת על ידי שרירי הקשתית בהתאם לעוצמת האור. קרני האור שחדרו לעין ממוקדות ומחודדות על ידי העדשה, בעזרת שרירי גוף העטרה, ונופלות על הרשתית. הן נקלטות על ידי תאי החישה שברשתית, שתפקידם להפוך את אנרגיית האור לתהליכים ביוכימיים המעוררים זרמים חשמליים. פעילות חשמלית זו מועברת על ידי קצות עצב הראיה המצויות ברשתית אל עצב הראיה, ומשם היא נמשכת במסלולי ראיה ארוכים עד האונות העורפיות שבמוח. בחלק זה של המוח נמצא מרכז הראיה, ובו מתפרשת המשמעות של קרני האור שחדרו (היינו הצורה, הצבע, הגוון, העוצמה וכיו"ב). כמו כן נאגרים באזור זה הזכרונות החזותיים, כך שעם הזמן יש גירויים ראייתיים מוכרים שנשלפים ממאגר הזכרון, ואין צורך לעבור תהליך למידה מחודש של הממצאים החזותיים המוכרים.		קרני האור חודרים דרך הקרנית השקופה שבקדמת העין אל תוך האישון, אשר קוטרו מווסת על ידי שרירי הקשתית בהתאם לעוצמת האור. קרני האור שחדרו לעין ממוקדות ומחודדות על ידי העדשה, בעזרת שרירי גוף העטרה, ונופלות על הרשתית. הן נקלטות על ידי תאי החישה שברשתית, שתפקידם להפוך את אנרגיית האור לתהליכים ביוכימיים המעוררים זרמים חשמליים. פעילות חשמלית זו מועברת על ידי קצות עצב הראיה המצויות ברשתית אל עצב הראיה, ומשם היא נמשכת במסלולי ראיה ארוכים עד האונות העורפיות שבמוח. בחלק זה של המוח נמצא מרכז הראיה, ובו מתפרשת המשמעות של קרני האור שחדרו (היינו הצורה, הצבע, הגוון, העוצמה וכיו"ב). כמו כן נאגרים באזור זה הזכרונות החזותיים, כך שעם הזמן יש גירויים ראייתיים מוכרים שנשלפים ממאגר הזכרון, ואין צורך לעבור תהליך למידה מחודש של הממצאים החזותיים המוכרים.
שורה 69:		שורה 66:
	'''דמעות''' כאשר אדם עצוב, עיניו מפרישות דמעות<ref>ישעיה כה ח; ירמיה לא טז; משנה סוטה ז ח.</ref>. חז"ל מחלקים את הדמעות לששה סוגים - שלוש יפות ושלוש רעות: של עשן, ושל בכי, ושל בית הכסא - רעות; של סם, ושל צחוק, ושל פירות - יפות<ref>שבת קנא ב. וראה באיכה רבה ב יט, בשינויי גירסא.</ref>.		'''דמעות''' כאשר אדם עצוב, עיניו מפרישות דמעות<ref>ישעיה כה ח; ירמיה לא טז; משנה סוטה ז ח.</ref>. חז"ל מחלקים את הדמעות לששה סוגים - שלוש יפות ושלוש רעות: של עשן, ושל בכי, ושל בית הכסא - רעות; של סם, ושל צחוק, ושל פירות - יפות<ref>שבת קנא ב. וראה באיכה רבה ב יט, בשינויי גירסא.</ref>.

	===\1===		===דלקת העין===


שורה 106:		שורה 103:
	'''קשר בין עין ללב''' חז"ל דברו על קשרים אנטומיים ופתופיסיולוגיים בין העינים לבין הלב, ולפיכך החשיבו מחלות עינים בשלבים החריפים כמחלות המסכנות את הגוף כולו<ref>ע"ז כח ב. היסוד לתפיסה זו הוא המאמר בגמ' שם - שוריינא דעינא באובנתא דליבא תלו. במאמר זה מצינו חילופי גירסאות אחדות, ופירושים שונים במשמעותו - יש גורסים 'שוריינא', שמשמעותו בערבית עורקים (פרויס, עמ' 72; מזיא, מדרש הרפואה, ח"ב פ"ב אות סד), ויש שכתבו שהכוונה לעצבים, ובעיקר לעצב התועה (vagus. ראה ד. מרגלית, חכמי ישראל כרופאים, תשכ"ו, עמ' 171; י. לוי, המעין, תמוז, תשל"ה, עמ' 21 ואילך, ובהע' 15 שם), ויש גורסים 'שורייקא', שפירושו גידים (ראה רא"ש ע"ז שם; זר זהב על או"ה כלל נט סק"י), וראה עוד פירושים למילה זו בתוס' שם ד"ה שורייני; 'אובנתא' - יש שלא גרסו מילה זו כלל, ולפי השיטות שגרסו זאת - לפי רש"י שם, משמע שהכוונה לטרפש הלב, היינו ה-pericard, ולפי תוס' שם הוא מלשון הבנה, ומכאן שמשמעות המאמר הוא שהראיה תלויה בהבנת הלב (ולכאורה משמע כשיטתם ממגילה כד ב, שמשמע מושג זה במובן של הבנה).</ref>. אמנם תפיסה זו, לפי כל גירסותיו ופירושיו של המאמר המהווה יסוד לו, קשה להבנה על פי ידיעותינו כיום<ref>בעיקר קשה פירוש התוס' ביחס לקשר בין סכנה לכל הגוף לבין משמעות המאמר - וראה אנציקלופדיה תלמודית, כרך יג, ע' חולה, עמ' רסז, הע' 451, שהכוונה לחשש שגעון, אך ראה במאמרו של י. לוי, שם, הע' 25, שדחה פירוש רחוק זה, וכתב פירוש אחר, שאף הוא דחוק לפי פשט הגמרא שם, וי"ל.</ref>.		'''קשר בין עין ללב''' חז"ל דברו על קשרים אנטומיים ופתופיסיולוגיים בין העינים לבין הלב, ולפיכך החשיבו מחלות עינים בשלבים החריפים כמחלות המסכנות את הגוף כולו<ref>ע"ז כח ב. היסוד לתפיסה זו הוא המאמר בגמ' שם - שוריינא דעינא באובנתא דליבא תלו. במאמר זה מצינו חילופי גירסאות אחדות, ופירושים שונים במשמעותו - יש גורסים 'שוריינא', שמשמעותו בערבית עורקים (פרויס, עמ' 72; מזיא, מדרש הרפואה, ח"ב פ"ב אות סד), ויש שכתבו שהכוונה לעצבים, ובעיקר לעצב התועה (vagus. ראה ד. מרגלית, חכמי ישראל כרופאים, תשכ"ו, עמ' 171; י. לוי, המעין, תמוז, תשל"ה, עמ' 21 ואילך, ובהע' 15 שם), ויש גורסים 'שורייקא', שפירושו גידים (ראה רא"ש ע"ז שם; זר זהב על או"ה כלל נט סק"י), וראה עוד פירושים למילה זו בתוס' שם ד"ה שורייני; 'אובנתא' - יש שלא גרסו מילה זו כלל, ולפי השיטות שגרסו זאת - לפי רש"י שם, משמע שהכוונה לטרפש הלב, היינו ה-pericard, ולפי תוס' שם הוא מלשון הבנה, ומכאן שמשמעות המאמר הוא שהראיה תלויה בהבנת הלב (ולכאורה משמע כשיטתם ממגילה כד ב, שמשמע מושג זה במובן של הבנה).</ref>. אמנם תפיסה זו, לפי כל גירסותיו ופירושיו של המאמר המהווה יסוד לו, קשה להבנה על פי ידיעותינו כיום<ref>בעיקר קשה פירוש התוס' ביחס לקשר בין סכנה לכל הגוף לבין משמעות המאמר - וראה אנציקלופדיה תלמודית, כרך יג, ע' חולה, עמ' רסז, הע' 451, שהכוונה לחשש שגעון, אך ראה במאמרו של י. לוי, שם, הע' 25, שדחה פירוש רחוק זה, וכתב פירוש אחר, שאף הוא דחוק לפי פשט הגמרא שם, וי"ל.</ref>.

	על ההיבטים הקשורים לעיוורון - ראה ערך [[~~עִוֵּר~~]]		על ההיבטים הקשורים לעיוורון - ראה ערך [[עִוֵּר]]

	על חבלות בעין - ראה ערך [[~~עִוֵּר~~]]		על חבלות בעין - ראה ערך [[עִוֵּר]]

	===\1===		===מומים שונים בעיניים===


שורה 141:		שורה 138:
	שינויים שונים במבנה ובמספר של העינים - עין גדולה<ref>בכורות מ ב. היינו megalophthalmos.</ref>; עין קטנה<ref>בכורות שם. היינו microphthalmos.</ref>; עין אחת<ref>תוספתא בכורות ד ד. הכוונה להתפתחות עוברית בלתי תקינה הגורמת ל-cyclopia.</ref>.		שינויים שונים במבנה ובמספר של העינים - עין גדולה<ref>בכורות מ ב. היינו megalophthalmos.</ref>; עין קטנה<ref>בכורות שם. היינו microphthalmos.</ref>; עין אחת<ref>תוספתא בכורות ד ד. הכוונה להתפתחות עוברית בלתי תקינה הגורמת ל-cyclopia.</ref>.

	===\1===		===דברים הגורמים בעיות לעיניים===


שורה 154:		שורה 151:
	מגורים בין חולות ורוחות גורם לעינים להיות תרוטות<ref>שבת לא א. וראה לעיל הע' 163.</ref>.		מגורים בין חולות ורוחות גורם לעינים להיות תרוטות<ref>שבת לא א. וראה לעיל הע' 163.</ref>.

	על סיבות לעיוורון - ראה ערך [[~~עִוֵּר~~]]		על סיבות לעיוורון - ראה ערך [[עִוֵּר]]

	===\1===		===\1===
שורה 214:		שורה 211:
	בדין יציאה בשבת עם עין מלאכותית - ראה ערך [[אברים ורקמות]]		בדין יציאה בשבת עם עין מלאכותית - ראה ערך [[אברים ורקמות]]

	===\1===		===הלכות הקשורות לכאבי עיניים===


שורה 238:		שורה 235:
	'''עגונה''' שינויים במבנה גבות העינים ושינויים במבנה העין ומרכיביה נידונו בפוסקים אם הם מהווים סימן מובהק להכרת המת, לצורך היתר עגונה<ref>ראה אוצה"פ סי' יז סקקצ"ט לוח הסימנים אות לא, ושם אות' עט-פה.</ref>.		'''עגונה''' שינויים במבנה גבות העינים ושינויים במבנה העין ומרכיביה נידונו בפוסקים אם הם מהווים סימן מובהק להכרת המת, לצורך היתר עגונה<ref>ראה אוצה"פ סי' יז סקקצ"ט לוח הסימנים אות לא, ושם אות' עט-פה.</ref>.

	===\1===		===מומי עיניים בכהן ובקרבן===


שורה 271:		שורה 268:
	'''בדין השתלת קרנית''' ראה ערך [[השתלת אברים]]		'''בדין השתלת קרנית''' ראה ערך [[השתלת אברים]]

	==הערות שוליים==		{{הערות שוליים\|טורים=כן}}


	~~<references />~~



	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]

212.179.134.33 ב־21:01, 17 בדצמבר 2008

2008-12-17T21:01:50Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:01, 17 בדצמבר 2008
שורה 1:		שורה 1:
	==		==הגדרת המושג==
	הגדרת המושג==


שורה 107:		שורה 106:
	'''קשר בין עין ללב''' חז"ל דברו על קשרים אנטומיים ופתופיסיולוגיים בין העינים לבין הלב, ולפיכך החשיבו מחלות עינים בשלבים החריפים כמחלות המסכנות את הגוף כולו<ref>ע"ז כח ב. היסוד לתפיסה זו הוא המאמר בגמ' שם - שוריינא דעינא באובנתא דליבא תלו. במאמר זה מצינו חילופי גירסאות אחדות, ופירושים שונים במשמעותו - יש גורסים 'שוריינא', שמשמעותו בערבית עורקים (פרויס, עמ' 72; מזיא, מדרש הרפואה, ח"ב פ"ב אות סד), ויש שכתבו שהכוונה לעצבים, ובעיקר לעצב התועה (vagus. ראה ד. מרגלית, חכמי ישראל כרופאים, תשכ"ו, עמ' 171; י. לוי, המעין, תמוז, תשל"ה, עמ' 21 ואילך, ובהע' 15 שם), ויש גורסים 'שורייקא', שפירושו גידים (ראה רא"ש ע"ז שם; זר זהב על או"ה כלל נט סק"י), וראה עוד פירושים למילה זו בתוס' שם ד"ה שורייני; 'אובנתא' - יש שלא גרסו מילה זו כלל, ולפי השיטות שגרסו זאת - לפי רש"י שם, משמע שהכוונה לטרפש הלב, היינו ה-pericard, ולפי תוס' שם הוא מלשון הבנה, ומכאן שמשמעות המאמר הוא שהראיה תלויה בהבנת הלב (ולכאורה משמע כשיטתם ממגילה כד ב, שמשמע מושג זה במובן של הבנה).</ref>. אמנם תפיסה זו, לפי כל גירסותיו ופירושיו של המאמר המהווה יסוד לו, קשה להבנה על פי ידיעותינו כיום<ref>בעיקר קשה פירוש התוס' ביחס לקשר בין סכנה לכל הגוף לבין משמעות המאמר - וראה אנציקלופדיה תלמודית, כרך יג, ע' חולה, עמ' רסז, הע' 451, שהכוונה לחשש שגעון, אך ראה במאמרו של י. לוי, שם, הע' 25, שדחה פירוש רחוק זה, וכתב פירוש אחר, שאף הוא דחוק לפי פשט הגמרא שם, וי"ל.</ref>.		'''קשר בין עין ללב''' חז"ל דברו על קשרים אנטומיים ופתופיסיולוגיים בין העינים לבין הלב, ולפיכך החשיבו מחלות עינים בשלבים החריפים כמחלות המסכנות את הגוף כולו<ref>ע"ז כח ב. היסוד לתפיסה זו הוא המאמר בגמ' שם - שוריינא דעינא באובנתא דליבא תלו. במאמר זה מצינו חילופי גירסאות אחדות, ופירושים שונים במשמעותו - יש גורסים 'שוריינא', שמשמעותו בערבית עורקים (פרויס, עמ' 72; מזיא, מדרש הרפואה, ח"ב פ"ב אות סד), ויש שכתבו שהכוונה לעצבים, ובעיקר לעצב התועה (vagus. ראה ד. מרגלית, חכמי ישראל כרופאים, תשכ"ו, עמ' 171; י. לוי, המעין, תמוז, תשל"ה, עמ' 21 ואילך, ובהע' 15 שם), ויש גורסים 'שורייקא', שפירושו גידים (ראה רא"ש ע"ז שם; זר זהב על או"ה כלל נט סק"י), וראה עוד פירושים למילה זו בתוס' שם ד"ה שורייני; 'אובנתא' - יש שלא גרסו מילה זו כלל, ולפי השיטות שגרסו זאת - לפי רש"י שם, משמע שהכוונה לטרפש הלב, היינו ה-pericard, ולפי תוס' שם הוא מלשון הבנה, ומכאן שמשמעות המאמר הוא שהראיה תלויה בהבנת הלב (ולכאורה משמע כשיטתם ממגילה כד ב, שמשמע מושג זה במובן של הבנה).</ref>. אמנם תפיסה זו, לפי כל גירסותיו ופירושיו של המאמר המהווה יסוד לו, קשה להבנה על פי ידיעותינו כיום<ref>בעיקר קשה פירוש התוס' ביחס לקשר בין סכנה לכל הגוף לבין משמעות המאמר - וראה אנציקלופדיה תלמודית, כרך יג, ע' חולה, עמ' רסז, הע' 451, שהכוונה לחשש שגעון, אך ראה במאמרו של י. לוי, שם, הע' 25, שדחה פירוש רחוק זה, וכתב פירוש אחר, שאף הוא דחוק לפי פשט הגמרא שם, וי"ל.</ref>.

	על ההיבטים הקשורים לעיוורון - ראה ערך [[~~עִוֵּר~~]]		על ההיבטים הקשורים לעיוורון - ראה ערך [[עִוֵּר]]

	על חבלות בעין - ראה ערך [[~~עִוֵּר~~]]		על חבלות בעין - ראה ערך [[עִוֵּר]]

	===\1===		===\1===
שורה 155:		שורה 154:
	מגורים בין חולות ורוחות גורם לעינים להיות תרוטות<ref>שבת לא א. וראה לעיל הע' 163.</ref>.		מגורים בין חולות ורוחות גורם לעינים להיות תרוטות<ref>שבת לא א. וראה לעיל הע' 163.</ref>.

	על סיבות לעיוורון - ראה ערך [[~~עִוֵּר~~]]		על סיבות לעיוורון - ראה ערך [[עִוֵּר]]

	===\1===		===\1===