עוזיהו בן אמציה - היסטוריית גרסאות

יהודה שמחה ולדמן ב־12:10, 2 באפריל 2017

2017-04-02T12:10:59Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:10, 2 באפריל 2017
שורה 1:		שורה 1:
	'''עוזיהו בן אמציה''' היה מלך [[ממלכת יהודה\|יהודה]] העשירי. בנם של [[אמציה בן יהואש]] ויכליהו מירושלים. עשה הישר בעיני ה'.		'''עוזיהו בן אמציה''' היה מלך [[ממלכת יהודה\|יהודה]] העשירי. בנם של [[אמציה בן יהואש]] ויכליהו מירושלים. עשה הישר בעיני ה'.

	החל למלוך בהיותו בן 16, עוד בחיי אביו, לאחר שאביו ברח ללכיש מפני מלך [[ממלכת ישראל\|ישראל]]. מלך במשך 52 שנה. מלכי ישראל בתקופתו הם [[ירבעם בן יהואש]], [[~~זכריהו~~ בן ~~יהורם~~]], [[שלום בן יבש]], [[מנחם בן גדי]], [[פקחיה בן מנחם]] ו[[פקח בן רמליהו]]. הנביאים בזמנו היו [[הושע בן בארי]], [[ישעיהו בן אמוץ]] ו[[עמוס הנביא]]. ה[[כהן גדול\|כהן הגדול]] היה עזריה בן יוחנן.		החל למלוך בהיותו בן 16, עוד בחיי אביו, לאחר שאביו ברח ללכיש מפני מלך [[ממלכת ישראל\|ישראל]]. מלך במשך 52 שנה. מלכי ישראל בתקופתו הם [[ירבעם בן יהואש]], [[זכריה בן ירבעם]], [[שלום בן יבש]], [[מנחם בן גדי]], [[פקחיה בן מנחם]] ו[[פקח בן רמליהו]]. הנביאים בזמנו היו [[הושע בן בארי]], [[ישעיהו בן אמוץ]] ו[[עמוס הנביא]]. ה[[כהן גדול\|כהן הגדול]] היה עזריה בן יוחנן.

	בזכות הליכתו בדרכי ה', ה' הצליח את ממלכתו ושגשגהּ מאד. בעקבות כך גבה לבו של עוזיהו, והוא חפץ להקטיר [[קטורת]] בבית המקדש אע"פ שאינו [[כהן]]. עזריה הכהן הגדול ניסה למנוע בעדו לעשות כן, אך הוא לא הצליח, ועוזיהו נכנס למקדש והקטיר את הקטורת. בעקבות כך ארע רעש גדול ({{מקור\|זכריה יד ה}} וב{{מקור\|רש"י זכריה יד ה$רש"י}} ומפרשים נוספים שם), וכן לקה ב[[צרעת]] במצחו, והיה [[מצורע]] עד יום מותו. מאז, נאלץ לעזוב את המלכות ולשבת בבית החפשית (בית הקברות), ובנו [[יותם בן עוזיהו\|יותם]] החל למלוך במקומו.		בזכות הליכתו בדרכי ה', ה' הצליח את ממלכתו ושגשגהּ מאד. בעקבות כך גבה לבו של עוזיהו, והוא חפץ להקטיר [[קטורת]] בבית המקדש אע"פ שאינו [[כהן]]. עזריה הכהן הגדול ניסה למנוע בעדו לעשות כן, אך הוא לא הצליח, ועוזיהו נכנס למקדש והקטיר את הקטורת. בעקבות כך ארע רעש גדול ({{מקור\|זכריה יד ה}} וב{{מקור\|רש"י זכריה יד ה$רש"י}} ומפרשים נוספים שם), וכן לקה ב[[צרעת]] במצחו, והיה [[מצורע]] עד יום מותו. מאז, נאלץ לעזוב את המלכות ולשבת בבית החפשית (בית הקברות), ובנו [[יותם בן עוזיהו\|יותם]] החל למלוך במקומו.

	==ציון עוזיהו==		==ציון עוזיהו==

	בשנת 1931, החוקר אלעזר ליפא סוקניק מצא כתובת בשפה הארמית חקוקה על טבלת אבן מרובעת, בהידור מלכותי. הכתובת מתארת שפינו את עוזיהו מלך יהודה מקברו, והעבירו אותו למקום אחר. האבן מוצגת כיום במוזיאון ישראל.		בשנת 1931, החוקר אלעזר ליפא סוקניק מצא כתובת בשפה הארמית חקוקה על טבלת אבן מרובעת, בהידור מלכותי. הכתובת מתארת שפינו את עוזיהו מלך יהודה מקברו, והעבירו אותו למקום אחר. האבן מוצגת כיום במוזיאון ישראל.

	הפינוי של קבר עוזיה מובן היטב לאור הפסוקים. ב[[ספר מלכים]] מתואר שעוזיהו לקה בצרעת: "וינגע ה' את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החופשית ויותם בן המלך על הבית שופט את העם" ({{מקור\|מלכים ב טו ה}}), ולכן נאמר ב[[ספר דברי הימים]] שקבורת עוזיהו היתה עם הסתייגות מסויימת: "וישכב עוזיהו עם אבותיו, ויקברו אותו עם אבותיו בשדה הקבורה אשר למלכים, כי אמרו: מצורע הוא" ({{מקור\|דברי הימים ב כו כג}}). ולכן מובן שאמנם לא פינו קברי שאר מלכי בית דוד (עיין [[תוספתא]] בבא בתרא א, יא), אבל את קברו של עוזיהו כן ניתן לפינוי מהטעם הנ"ל~~<ref>~~ביאלובלוצקי, '''אם למסורת''' עמ' 34. הוצאת אוניברסיטת בר אילן 1971~~.</ref>~~.		הפינוי של קבר עוזיה מובן היטב לאור הפסוקים. ב[[ספר מלכים]] מתואר שעוזיהו לקה בצרעת: "וינגע ה' את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החופשית ויותם בן המלך על הבית שופט את העם" ({{מקור\|מלכים ב טו ה}}), ולכן נאמר ב[[ספר דברי הימים]] שקבורת עוזיהו היתה עם הסתייגות מסויימת: "וישכב עוזיהו עם אבותיו, ויקברו אותו עם אבותיו בשדה הקבורה אשר למלכים, כי אמרו: מצורע הוא" ({{מקור\|דברי הימים ב כו כג}}). ולכן מובן שאמנם לא פינו קברי שאר מלכי בית דוד (עיין [[תוספתא]] בבא בתרא א, יא), אבל את קברו של עוזיהו כן ניתן לפינוי מהטעם הנ"ל{{הערה\|ביאלובלוצקי, '''אם למסורת''' עמ' 34. הוצאת אוניברסיטת בר אילן 1971}}.

	'''נוסח הציון (בארמית):'''		'''נוסח הציון (בארמית):'''
שורה 23:		שורה 22:
	ואין לפתוח		ואין לפתוח

	פרט ארכיאולוגי נוסף על עוזיהו, היא רעידת האדמה אשר אירעה בימיו. מתוך השוואת הפסוקים בזכריה (יד,ה) ועמוס (א, א) עולה, שרעידת האדמה היתה בין השנים 645 לה"ס עד 607 לה"ס. לפי הממצא הארכיאולוגי, בדיוק בתקופה זו היתה רעידת אדמה גדולה בארץ ישראל~~<ref>~~הרב ל. רייזניק, במאמר [http://www.aish.com/ci/sam/48965991.html?s=raw Biblical Archeology: Prophet and the Earthquake], באתר אייש התורה~~.</ref>~~.		פרט ארכיאולוגי נוסף על עוזיהו, היא רעידת האדמה אשר אירעה בימיו. מתוך השוואת הפסוקים בזכריה (יד,ה) ועמוס (א, א) עולה, שרעידת האדמה היתה בין השנים 645 לה"ס עד 607 לה"ס. לפי הממצא הארכיאולוגי, בדיוק בתקופה זו היתה רעידת אדמה גדולה בארץ ישראל{{הערה\|1=הרב ל. רייזניק, במאמר [http://www.aish.com/ci/sam/48965991.html?s=raw Biblical Archeology: Prophet and the Earthquake], באתר אייש התורה}}.

	==ראו גם==		==ראו גם==

Mishehu: /* ציון עוזיהו */ הוספה

2013-06-12T21:25:51Z

ציון עוזיהו: הוספה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:25, 12 ביוני 2013
שורה 22:		שורה 22:
	מלך יהודה		מלך יהודה
	ואין לפתוח		ואין לפתוח

			פרט ארכיאולוגי נוסף על עוזיהו, היא רעידת האדמה אשר אירעה בימיו. מתוך השוואת הפסוקים בזכריה (יד,ה) ועמוס (א, א) עולה, שרעידת האדמה היתה בין השנים 645 לה"ס עד 607 לה"ס. לפי הממצא הארכיאולוגי, בדיוק בתקופה זו היתה רעידת אדמה גדולה בארץ ישראל<ref>הרב ל. רייזניק, במאמר [http://www.aish.com/ci/sam/48965991.html?s=raw Biblical Archeology: Prophet and the Earthquake], באתר אייש התורה.</ref>.

	==ראו גם==		==ראו גם==

Mishehu: טכני

2013-06-10T21:01:45Z

טכני

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:01, 10 ביוני 2013
שורה 9:		שורה 9:
	בשנת 1931, החוקר אלעזר ליפא סוקניק מצא כתובת בשפה הארמית חקוקה על טבלת אבן מרובעת, בהידור מלכותי. הכתובת מתארת שפינו את עוזיהו מלך יהודה מקברו, והעבירו אותו למקום אחר. האבן מוצגת כיום במוזיאון ישראל.		בשנת 1931, החוקר אלעזר ליפא סוקניק מצא כתובת בשפה הארמית חקוקה על טבלת אבן מרובעת, בהידור מלכותי. הכתובת מתארת שפינו את עוזיהו מלך יהודה מקברו, והעבירו אותו למקום אחר. האבן מוצגת כיום במוזיאון ישראל.

	הפינוי של קבר עוזיה מובן היטב לאור הפסוקים. ב[[ספר מלכים]] מתואר שעוזיהו לקה בצרעת: "וינגע ה' את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החופשית ויותם בן המלך על הבית שופט את העם" (מלכים ב~~' ט"ו,~~ה), ולכן נאמר ב[[ספר דברי הימים]] שקבורת עוזיהו היתה עם הסתייגות מסויימת: "וישכב עוזיהו עם אבותיו, ויקברו אותו עם אבותיו בשדה הקבורה אשר למלכים, כי אמרו: מצורע הוא" (דברי הימים ב כו, כג). ולכן מובן שאמנם לא פינו קברי שאר מלכי בית דוד (עיין תוספתא בבא בתרא א, יא), אבל את קברו של עוזיהו כן ניתן לפינוי מהטעם הנ"ל<ref>ביאלובלוצקי, '''אם למסורת''' עמ' 34. הוצאת אוניברסיטת בר אילן 1971.</ref>.		הפינוי של קבר עוזיה מובן היטב לאור הפסוקים. ב[[ספר מלכים]] מתואר שעוזיהו לקה בצרעת: "וינגע ה' את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החופשית ויותם בן המלך על הבית שופט את העם" ({{מקור\|מלכים ב טו ה}}), ולכן נאמר ב[[ספר דברי הימים]] שקבורת עוזיהו היתה עם הסתייגות מסויימת: "וישכב עוזיהו עם אבותיו, ויקברו אותו עם אבותיו בשדה הקבורה אשר למלכים, כי אמרו: מצורע הוא" ({{מקור\|דברי הימים ב כו כג}}). ולכן מובן שאמנם לא פינו קברי שאר מלכי בית דוד (עיין [[תוספתא]] בבא בתרא א, יא), אבל את קברו של עוזיהו כן ניתן לפינוי מהטעם הנ"ל<ref>ביאלובלוצקי, '''אם למסורת''' עמ' 34. הוצאת אוניברסיטת בר אילן 1971.</ref>.

	'''נוסח הציון (בארמית):'''		'''נוסח הציון (בארמית):'''

Mishehu: /* ציון עוזיהו */

2013-06-10T20:58:53Z

ציון עוזיהו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:58, 10 ביוני 2013
שורה 9:		שורה 9:
	בשנת 1931, החוקר אלעזר ליפא סוקניק מצא כתובת בשפה הארמית חקוקה על טבלת אבן מרובעת, בהידור מלכותי. הכתובת מתארת שפינו את עוזיהו מלך יהודה מקברו, והעבירו אותו למקום אחר. האבן מוצגת כיום במוזיאון ישראל.		בשנת 1931, החוקר אלעזר ליפא סוקניק מצא כתובת בשפה הארמית חקוקה על טבלת אבן מרובעת, בהידור מלכותי. הכתובת מתארת שפינו את עוזיהו מלך יהודה מקברו, והעבירו אותו למקום אחר. האבן מוצגת כיום במוזיאון ישראל.

	הפינוי של קבר עוזיה מובן היטב לאור הפסוקים. ב[[ספר מלכים]] מתואר שעוזיהו לקה בצרעת: "וינגע ה' את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החופשית ויותם בן המלך על הבית שופט את העם" (מלכים ב' ט"ו,ה), ולכן נאמר ב[[ספר ~~ברי~~ הימים]] שקבורת עוזיהו היתה עם הסתייגות מסויימת: "וישכב עוזיהו עם אבותיו, ויקברו אותו עם אבותיו בשדה הקבורה אשר למלכים, כי אמרו: מצורע הוא" (דברי הימים ב כו, כג). ולכן מובן שאמנם לא פינו קברי שאר מלכי בית דוד (עיין תוספתא בבא בתרא א, יא), אבל את קברו של עוזיהו כן ניתן לפינוי מהטעם הנ"ל<ref>ביאלובלוצקי, '''אם למסורת''' עמ' 34. הוצאת אוניברסיטת בר אילן 1971.</ref>.		הפינוי של קבר עוזיה מובן היטב לאור הפסוקים. ב[[ספר מלכים]] מתואר שעוזיהו לקה בצרעת: "וינגע ה' את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החופשית ויותם בן המלך על הבית שופט את העם" (מלכים ב' ט"ו,ה), ולכן נאמר ב[[ספר דברי הימים]] שקבורת עוזיהו היתה עם הסתייגות מסויימת: "וישכב עוזיהו עם אבותיו, ויקברו אותו עם אבותיו בשדה הקבורה אשר למלכים, כי אמרו: מצורע הוא" (דברי הימים ב כו, כג). ולכן מובן שאמנם לא פינו קברי שאר מלכי בית דוד (עיין תוספתא בבא בתרא א, יא), אבל את קברו של עוזיהו כן ניתן לפינוי מהטעם הנ"ל<ref>ביאלובלוצקי, '''אם למסורת''' עמ' 34. הוצאת אוניברסיטת בר אילן 1971.</ref>.

	'''נוסח הציון (בארמית):'''		'''נוסח הציון (בארמית):'''

Mishehu: תוספת תבנית הערות שוליים

2013-06-10T20:30:22Z

תוספת תבנית הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:30, 10 ביוני 2013
שורה 26:		שורה 26:
	*[[ארכיאולוגיה מקראית]].		*[[ארכיאולוגיה מקראית]].

			{{הערות שוליים}}
	{{מלכים}}		{{מלכים}}

	[[קטגוריה:מלכי יהודה]]		[[קטגוריה:מלכי יהודה]]
	[[קטגוריה: מלכי בית דוד]]		[[קטגוריה: מלכי בית דוד]]

Mishehu: ציון עוזיהו

2013-06-10T20:29:24Z

ציון עוזיהו

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 החל למלוך בהיותו בן 16, עוד בחיי אביו, לאחר שאביו ברח ללכיש מפני מלך [[ממלכת ישראל|ישראל]]. מלך במשך 52 שנה. מלכי ישראל בתקופתו הם [[ירבעם בן יהואש]], [[זכריהו בן יהורם]], [[שלום בן יבש]], [[מנחם בן גדי]], [[פקחיה בן מנחם]] ו[[פקח בן רמליהו]]. הנביאים בזמנו היו [[הושע בן בארי]], [[ישעיהו בן אמוץ]] ו[[עמוס הנביא]]. ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] היה עזריה בן יוחנן.
 בזכות הליכתו בדרכי ה', ה' הצליח את ממלכתו ושגשגהּ מאד. בעקבות כך גבה לבו של עוזיהו, והוא חפץ להקטיר [[קטורת]] בבית המקדש אע"פ שאינו [[כהן]]. עזריה הכהן הגדול ניסה למנוע בעדו לעשות כן, אך הוא לא הצליח, ועוזיהו נכנס למקדש והקטיר את הקטורת. בעקבות כך ארע רעש גדול ({{מקור|זכריה יד ה}} וב{{מקור|רש"י זכריה יד ה$רש"י}} ומפרשים נוספים שם), וכן לקה ב[[צרעת]] במצחו, והיה [[מצורע]] עד יום מותו. מאז, נאלץ לעזוב את המלכות ולשבת בבית החפשית (בית הקברות), ובנו [[יותם בן עוזיהו|יותם]] החל למלוך במקומו.
 {{מלכים}}

אברהם אליצור ב־12:28, 22 במאי 2012

2012-05-22T12:28:08Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:28, 22 במאי 2012
שורה 8:		שורה 8:

	[[קטגוריה:מלכי יהודה]]		[[קטגוריה:מלכי יהודה]]
			[[קטגוריה: מלכי בית דוד]]

אריאל ביגל נ"י ב־15:39, 1 באפריל 2012

2012-04-01T15:39:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:39, 1 באפריל 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{בעבודה}}~~
	'''עוזיהו בן אמציה''' היה מלך [[ממלכת יהודה\|יהודה]] העשירי. בנם של [[אמציה בן יהואש]] ויכליהו מירושלים. עשה הישר בעיני ה'.		'''עוזיהו בן אמציה''' היה מלך [[ממלכת יהודה\|יהודה]] העשירי. בנם של [[אמציה בן יהואש]] ויכליהו מירושלים. עשה הישר בעיני ה'.

	החל למלוך בהיותו בן 16, עוד בחיי אביו, לאחר שאביו ברח ללכיש מפני מלך [[ממלכת ישראל\|ישראל]]. מלך במשך 52 שנה. מלכי ישראל בתקופתו הם [[ירבעם בן יהואש]], [[זכריהו בן יהורם]], [[שלום בן יבש]], [[מנחם בן גדי]], [[פקחיה בן מנחם]] ו[[פקח בן רמליהו]].		החל למלוך בהיותו בן 16, עוד בחיי אביו, לאחר שאביו ברח ללכיש מפני מלך [[ממלכת ישראל\|ישראל]]. מלך במשך 52 שנה. מלכי ישראל בתקופתו הם [[ירבעם בן יהואש]], [[זכריהו בן יהורם]], [[שלום בן יבש]], [[מנחם בן גדי]], [[פקחיה בן מנחם]] ו[[פקח בן רמליהו]]. הנביאים בזמנו היו [[הושע בן בארי]], [[ישעיהו בן אמוץ]] ו[[עמוס הנביא]]. ה[[כהן גדול\|כהן הגדול]] היה עזריה בן יוחנן.

			בזכות הליכתו בדרכי ה', ה' הצליח את ממלכתו ושגשגהּ מאד. בעקבות כך גבה לבו של עוזיהו, והוא חפץ להקטיר [[קטורת]] בבית המקדש אע"פ שאינו [[כהן]]. עזריה הכהן הגדול ניסה למנוע בעדו לעשות כן, אך הוא לא הצליח, ועוזיהו נכנס למקדש והקטיר את הקטורת. בעקבות כך ארע רעש גדול ({{מקור\|זכריה יד ה}} וב{{מקור\|רש"י זכריה יד ה$רש"י}} ומפרשים נוספים שם), וכן לקה ב[[צרעת]] במצחו, והיה [[מצורע]] עד יום מותו. מאז, נאלץ לעזוב את המלכות ולשבת בבית החפשית (בית הקברות), ובנו [[יותם בן עוזיהו\|יותם]] החל למלוך במקומו.

	{{מלכים}}		{{מלכים}}

	[[קטגוריה:מלכי יהודה]]		[[קטגוריה:מלכי יהודה]]

אריאל ביגל נ"י ב־10:09, 30 במרץ 2012

2012-03-30T10:09:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:09, 30 במרץ 2012
שורה 3:		שורה 3:

	החל למלוך בהיותו בן 16, עוד בחיי אביו, לאחר שאביו ברח ללכיש מפני מלך [[ממלכת ישראל\|ישראל]]. מלך במשך 52 שנה. מלכי ישראל בתקופתו הם [[ירבעם בן יהואש]], [[זכריהו בן יהורם]], [[שלום בן יבש]], [[מנחם בן גדי]], [[פקחיה בן מנחם]] ו[[פקח בן רמליהו]].		החל למלוך בהיותו בן 16, עוד בחיי אביו, לאחר שאביו ברח ללכיש מפני מלך [[ממלכת ישראל\|ישראל]]. מלך במשך 52 שנה. מלכי ישראל בתקופתו הם [[ירבעם בן יהואש]], [[זכריהו בן יהורם]], [[שלום בן יבש]], [[מנחם בן גדי]], [[פקחיה בן מנחם]] ו[[פקח בן רמליהו]].

			{{מלכים}}

			[[קטגוריה:מלכי יהודה]]

אריאל ביגל נ"י: דף חדש: {{בעבודה}} '''עוזיהו בן אמציה''' היה מלך יהודה העשירי. בנם של אמציה בן יהואש ויכליהו מירוש...

2012-03-28T20:29:12Z

דף חדש: {{בעבודה}} '''עוזיהו בן אמציה''' היה מלך יהודה העשירי. בנם של אמציה בן יהואש ויכליהו מירוש...

דף חדש

{{בעבודה}}
'''עוזיהו בן אמציה''' היה מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] העשירי. בנם של [[אמציה בן יהואש]] ויכליהו מירושלים. עשה הישר בעיני ה'.

החל למלוך בהיותו בן 16, עוד בחיי אביו, לאחר שאביו ברח ללכיש מפני מלך [[ממלכת ישראל|ישראל]]. מלך במשך 52 שנה. מלכי ישראל בתקופתו הם [[ירבעם בן יהואש]], [[זכריהו בן יהורם]], [[שלום בן יבש]], [[מנחם בן גדי]], [[פקחיה בן מנחם]] ו[[פקח בן רמליהו]].