https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%A8%D7%9A_%D7%90%D7%9E%D7%95 2026-05-17T01:59:11Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%A8%D7%9A_%D7%90%D7%9E%D7%95&diff=149118&oldid=prev 2021-01-24T07:18:57Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:18, 24 בינואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עובר ירך אמו''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא </del>כלל תלמודי, לפיו [[עובר]] נחשב כחלק מגוף אמו, ואין להחשיבו כגוף נפרד. משמעות המילה "ירך אמו" היא - רגל אמו, כלומר הוא נחשב כאבר מאבריה ולא כגוף בפני עצמו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עובר ירך אמו''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא </ins>כלל תלמודי, לפיו [[עובר]] נחשב כחלק מגוף אמו, ואין להחשיבו כגוף נפרד. משמעות המילה "ירך אמו" היא - רגל אמו, כלומר הוא נחשב כאבר מאבריה ולא כגוף בפני עצמו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הכלל נתון במחלוקת בין [[רבי יוחנן]] הסובר שעובר אינו נחשב לחלק מאמו, ובין [[רבא]] הפוסק שעובר ירך אמו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הכלל נתון במחלוקת בין [[רבי יוחנן]] הסובר שעובר אינו נחשב לחלק מאמו, ובין [[רבא]] הפוסק שעובר ירך אמו.</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%A8%D7%9A_%D7%90%D7%9E%D7%95&diff=149111&oldid=prev 2021-01-24T02:01:42Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:01, 24 בינואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עובר ירך אמו''' היא כלל תלמודי, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלפיה </del>[[עובר]] נחשב כחלק מגוף אמו, ואין להחשיבו כגוף נפרד. משמעות המילה "ירך אמו" היא - רגל אמו, כלומר הוא נחשב כאבר מאבריה ולא כגוף בפני עצמו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עובר ירך אמו''' היא כלל תלמודי, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפיו </ins>[[עובר]] נחשב כחלק מגוף אמו, ואין להחשיבו כגוף נפרד. משמעות המילה "ירך אמו" היא - רגל אמו, כלומר הוא נחשב כאבר מאבריה ולא כגוף בפני עצמו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הכלל נתון במחלוקת בין [[רבי יוחנן]] הסובר שעובר אינו נחשב לחלק מאמו, ובין [[רבא]] הפוסק שעובר ירך אמו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הכלל נתון במחלוקת בין [[רבי יוחנן]] הסובר שעובר אינו נחשב לחלק מאמו, ובין [[רבא]] הפוסק שעובר ירך אמו.</div></td></tr> </table>

Tshuva https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%A8%D7%9A_%D7%90%D7%9E%D7%95&diff=62270&oldid=prev 2012-08-08T15:01:17Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:01, 8 באוגוסט 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספק הוא, אודות צאצא לעם המצרי, שאביו נחשב לדור שני{{הערה|מכיוון שאביו של אותו אב היה מצרי שהתגייר.}} ואמו הינה דור ראשון{{הערה|כלומר, מצרית שהתגיירה.}}, האם הוא נחשב לדור שלישי - כפי יחוסו מצד אביו, או לדור שני - כמספר הדורות שהתרחק מהעם  המצרי, מצד אמו. ההכרעה על פי הכלל &quot;עובר ירך אמו&quot; היא, שהוא נחשב לחלק מגוף אמו, וכיון שכן יש לייחס אותו אחר אמו בנושא זה, ולהחשיבו כדור שני ולא כדור שלישי{{הערה|וראו ב[[אבני מילואים]] [[יורה דעה]] סימן ד&#039; שהקשה, אם עובר ירך אמו, למה לא נייחס אותו כדור ראשון, וכאמו, עיין שם מה שתירץ.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספק הוא, אודות צאצא לעם המצרי, שאביו נחשב לדור שני{{הערה|מכיוון שאביו של אותו אב היה מצרי שהתגייר.}} ואמו הינה דור ראשון{{הערה|כלומר, מצרית שהתגיירה.}}, האם הוא נחשב לדור שלישי - כפי יחוסו מצד אביו, או לדור שני - כמספר הדורות שהתרחק מהעם  המצרי, מצד אמו. ההכרעה על פי הכלל &quot;עובר ירך אמו&quot; היא, שהוא נחשב לחלק מגוף אמו, וכיון שכן יש לייחס אותו אחר אמו בנושא זה, ולהחשיבו כדור שני ולא כדור שלישי{{הערה|וראו ב[[אבני מילואים]] [[יורה דעה]] סימן ד&#039; שהקשה, אם עובר ירך אמו, למה לא נייחס אותו כדור ראשון, וכאמו, עיין שם מה שתירץ.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ם]] מפרש, שבין כך ובין כך ברור שיש להתחשב ביחוס האב, והשאלה היא רק אם הכלל של "עובר ירך אמו" אומר שיש להתחשב '''גם''' ביחוס האם.{{הערה|ראו ברמב"ם  איסורי ביאה יב כ}}:  הלכה כמצרית מעוברת שנתגיירה בנה שני. מצרי שני שנשא מצרית ראשונה או מצרי ראשון שנשא מצרית שנייה הולד שני שנאמר בנים אשר יולדו להם הכתוב תלאן בלידה.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ם]] מפרש, שבין כך ובין כך ברור שיש להתחשב ביחוס האב, והשאלה היא רק אם הכלל של "עובר ירך אמו" אומר שיש להתחשב '''גם''' ביחוס האם.{{הערה|ראו ברמב"ם  איסורי ביאה יב כ}}:  הלכה כמצרית מעוברת שנתגיירה בנה שני. מצרי שני שנשא מצרית ראשונה או מצרי ראשון שנשא מצרית שנייה הולד שני שנאמר בנים אשר יולדו להם הכתוב תלאן בלידה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת ה[[רמב&quot;ן]] סבור שאם עובר ירך אמו, יש להתחשב רק במצב האם, ואם האם נחשבה כדור שני למצריים, יהיה דין הוולד כדור שלישי המותר בנערה מהעם היהודי, גם  אם האב הוא דור ראשון. לפי הסבר ה[[חזון איש]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14331&amp;hilite=c67a4fa0-152b-4e26-9bad-9526b7751ae2&amp;st=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8+%D7%99%D7%A8%D7%9A+%D7%90%D7%9E%D7%95&amp;pgnum=33 בחידושיו על אבן העזר].}}, הלידה מרחקת את הוולד בדור נוסף, כך שבכל מקרה מכיוון שהוולד נחשב לפני הלידה לחלק מאמו, הלידה מרחקת אותו בדור נוסף, ואין מתחשבים ביחוס האב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת ה[[רמב&quot;ן]] סבור שאם עובר ירך אמו, יש להתחשב רק במצב האם, ואם האם נחשבה כדור שני למצריים, יהיה דין הוולד כדור שלישי המותר בנערה מהעם היהודי, גם  אם האב הוא דור ראשון. לפי הסבר ה[[חזון איש]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14331&amp;hilite=c67a4fa0-152b-4e26-9bad-9526b7751ae2&amp;st=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8+%D7%99%D7%A8%D7%9A+%D7%90%D7%9E%D7%95&amp;pgnum=33 בחידושיו על אבן העזר].}}, הלידה מרחקת את הוולד בדור נוסף, כך שבכל מקרה מכיוון שהוולד נחשב לפני הלידה לחלק מאמו, הלידה מרחקת אותו בדור נוסף, ואין מתחשבים ביחוס האב.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מזיק וניזק==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מזיק וניזק==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ערך מורחב|מזיק וניזק}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ארבעה אבות נזיקין|דיני מזיק]], ישנה שאלה הלכתית הקשורה בעובר ירך אמו, המדובר ב[[פרה]] מעוברת שנגחה [[בקר הבית|שור]], והעובר שייך לאדם אחר מאשר הפרה. אם עובר ירך אמו, יש לבעל השור זכות לגבות את מלא התשלום עבור ההיזק, מגופו של העובר - גם על חלקה של הפרה, מכיוון שהם נחשבים לגוף אחד{{הערה|תוספות בב&quot;ק מז א}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ארבעה אבות נזיקין|דיני מזיק]], ישנה שאלה הלכתית הקשורה בעובר ירך אמו, המדובר ב[[פרה]] מעוברת שנגחה [[בקר הבית|שור]], והעובר שייך לאדם אחר מאשר הפרה. אם עובר ירך אמו, יש לבעל השור זכות לגבות את מלא התשלום עבור ההיזק, מגופו של העובר - גם על חלקה של הפרה, מכיוון שהם נחשבים לגוף אחד{{הערה|תוספות בב&quot;ק מז א}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l39">שורה 39:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובמקום אחר פסק הרמב&quot;ם{{הערה|רמב&quot;ם פסולי המוקדשין ד ו.}} כרבי יוחנן, שהמפריש חטאת מעוברת וילדה הרי הוא כמפריש שתי חטאות, כדי שהאחת תשמש כ[[אחריות נכסים]] לשנייה, ובמקרה שתאבד האחת יקריבו את השנייה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובמקום אחר פסק הרמב&quot;ם{{הערה|רמב&quot;ם פסולי המוקדשין ד ו.}} כרבי יוחנן, שהמפריש חטאת מעוברת וילדה הרי הוא כמפריש שתי חטאות, כדי שהאחת תשמש כ[[אחריות נכסים]] לשנייה, ובמקרה שתאבד האחת יקריבו את השנייה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==ראו עוד==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*[[מעמד העובר בהלכה]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכה]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:היריון ולידה בהלכה]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-62269:rev-62270:php=table --> </table>

טישיו https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%A8%D7%9A_%D7%90%D7%9E%D7%95&diff=62269&oldid=prev 2012-08-08T15:00:43Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:00, 8 באוגוסט 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמונה:Human Fetus2.jpg|ממוזער|עובר האדם|250px]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;עובר ירך אמו&#039;&#039;&#039; היא כלל תלמודי, שלפיה [[עובר]] נחשב כחלק מגוף אמו, ואין להחשיבו כגוף נפרד. משמעות המילה &quot;ירך אמו&quot; היא - רגל אמו, כלומר הוא נחשב כאבר מאבריה ולא כגוף בפני עצמו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;עובר ירך אמו&#039;&#039;&#039; היא כלל תלמודי, שלפיה [[עובר]] נחשב כחלק מגוף אמו, ואין להחשיבו כגוף נפרד. משמעות המילה &quot;ירך אמו&quot; היא - רגל אמו, כלומר הוא נחשב כאבר מאבריה ולא כגוף בפני עצמו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספק הוא, אודות צאצא לעם המצרי, שאביו נחשב לדור שני{{הערה|מכיוון שאביו של אותו אב היה מצרי שהתגייר.}} ואמו הינה דור ראשון{{הערה|כלומר, מצרית שהתגיירה.}}, האם הוא נחשב לדור שלישי - כפי יחוסו מצד אביו, או לדור שני - כמספר הדורות שהתרחק מהעם  המצרי, מצד אמו. ההכרעה על פי הכלל &quot;עובר ירך אמו&quot; היא, שהוא נחשב לחלק מגוף אמו, וכיון שכן יש לייחס אותו אחר אמו בנושא זה, ולהחשיבו כדור שני ולא כדור שלישי{{הערה|וראו ב[[אבני מילואים]] [[יורה דעה]] סימן ד&#039; שהקשה, אם עובר ירך אמו, למה לא נייחס אותו כדור ראשון, וכאמו, עיין שם מה שתירץ.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספק הוא, אודות צאצא לעם המצרי, שאביו נחשב לדור שני{{הערה|מכיוון שאביו של אותו אב היה מצרי שהתגייר.}} ואמו הינה דור ראשון{{הערה|כלומר, מצרית שהתגיירה.}}, האם הוא נחשב לדור שלישי - כפי יחוסו מצד אביו, או לדור שני - כמספר הדורות שהתרחק מהעם  המצרי, מצד אמו. ההכרעה על פי הכלל &quot;עובר ירך אמו&quot; היא, שהוא נחשב לחלק מגוף אמו, וכיון שכן יש לייחס אותו אחר אמו בנושא זה, ולהחשיבו כדור שני ולא כדור שלישי{{הערה|וראו ב[[אבני מילואים]] [[יורה דעה]] סימן ד&#039; שהקשה, אם עובר ירך אמו, למה לא נייחס אותו כדור ראשון, וכאמו, עיין שם מה שתירץ.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ם]] מפרש, שבין כך ובין כך ברור שיש להתחשב ביחוס האב, והשאלה היא רק אם הכלל של "עובר ירך אמו" אומר שיש להתחשב '''גם''' ביחוס האם.{{הערה|ראו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב{{רמב</del>"ם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">| </del>איסורי ביאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>יב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>כ}}:  הלכה כמצרית מעוברת שנתגיירה בנה שני. מצרי שני שנשא מצרית ראשונה או מצרי ראשון שנשא מצרית שנייה הולד שני שנאמר בנים אשר יולדו להם הכתוב תלאן בלידה.}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ם]] מפרש, שבין כך ובין כך ברור שיש להתחשב ביחוס האב, והשאלה היא רק אם הכלל של "עובר ירך אמו" אומר שיש להתחשב '''גם''' ביחוס האם.{{הערה|ראו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברמב</ins>"ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>איסורי ביאה יב כ}}:  הלכה כמצרית מעוברת שנתגיירה בנה שני. מצרי שני שנשא מצרית ראשונה או מצרי ראשון שנשא מצרית שנייה הולד שני שנאמר בנים אשר יולדו להם הכתוב תלאן בלידה.}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת ה[[רמב&quot;ן]] סבור שאם עובר ירך אמו, יש להתחשב רק במצב האם, ואם האם נחשבה כדור שני למצריים, יהיה דין הוולד כדור שלישי המותר בנערה מהעם היהודי, גם  אם האב הוא דור ראשון. לפי הסבר ה[[חזון איש]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14331&amp;hilite=c67a4fa0-152b-4e26-9bad-9526b7751ae2&amp;st=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8+%D7%99%D7%A8%D7%9A+%D7%90%D7%9E%D7%95&amp;pgnum=33 בחידושיו על אבן העזר].}}, הלידה מרחקת את הוולד בדור נוסף, כך שבכל מקרה מכיוון שהוולד נחשב לפני הלידה לחלק מאמו, הלידה מרחקת אותו בדור נוסף, ואין מתחשבים ביחוס האב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת ה[[רמב&quot;ן]] סבור שאם עובר ירך אמו, יש להתחשב רק במצב האם, ואם האם נחשבה כדור שני למצריים, יהיה דין הוולד כדור שלישי המותר בנערה מהעם היהודי, גם  אם האב הוא דור ראשון. לפי הסבר ה[[חזון איש]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14331&amp;hilite=c67a4fa0-152b-4e26-9bad-9526b7751ae2&amp;st=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8+%D7%99%D7%A8%D7%9A+%D7%90%D7%9E%D7%95&amp;pgnum=33 בחידושיו על אבן העזר].}}, הלידה מרחקת את הוולד בדור נוסף, כך שבכל מקרה מכיוון שהוולד נחשב לפני הלידה לחלק מאמו, הלידה מרחקת אותו בדור נוסף, ואין מתחשבים ביחוס האב.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התורה אוסרת להקרבה בהמה ש[[ביאה|נרבעה]] וקויימו בה יחסים על ידי אדם. אם הייתה הבהמה מעוברת, אסור גם הוולד בהקרבה, זאת גם לפי הדיעה האומרת שהוא לא נחשב כחלק מגוף אמו, לפי דעתו של [[רבא]], שכן הוא נהנה מהרביעה באופן נפרד{{הערה|שם.}}. באופן דומה, וולד של בהמה שנגחה בהמה אחרת אסור להקרבה גם לפי הדיעה שעובר אינו ירך אמו, שכן גם העובר היה בגוף שביצע נגיחה, בין אם הוא ירך אמו ובין אם לא{{הערה|תמורה ל ב}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התורה אוסרת להקרבה בהמה ש[[ביאה|נרבעה]] וקויימו בה יחסים על ידי אדם. אם הייתה הבהמה מעוברת, אסור גם הוולד בהקרבה, זאת גם לפי הדיעה האומרת שהוא לא נחשב כחלק מגוף אמו, לפי דעתו של [[רבא]], שכן הוא נהנה מהרביעה באופן נפרד{{הערה|שם.}}. באופן דומה, וולד של בהמה שנגחה בהמה אחרת אסור להקרבה גם לפי הדיעה שעובר אינו ירך אמו, שכן גם העובר היה בגוף שביצע נגיחה, בין אם הוא ירך אמו ובין אם לא{{הערה|תמורה ל ב}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדעתו של [[רב נחמן]] נחלקו [[רב הונא בר חיננא]] הסובר שלפי רב נחמן תלויה הלכה זו בכלל עובר ירך אמו או לא, ובין [[רבא]] שסבור שגם אם עובר אינו ירך אמו - הוא אסור מהסיבה המוזכרת.{{הערה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|{{בבלי</del>|תמורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>ל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}.</del>}} מסקנת הגמרא היא כרבא, ומסקנא זו מובאת בכמה ממסכתות הש"ס.{{הערה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|{{בבלי</del>|עבודה זרה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>מו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{בבלי|</del>תמורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>כה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </del>ועל פי הסבר ה[[תוספות]] בבבא קמא שם.}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדעתו של [[רב נחמן]] נחלקו [[רב הונא בר חיננא]] הסובר שלפי רב נחמן תלויה הלכה זו בכלל עובר ירך אמו או לא, ובין [[רבא]] שסבור שגם אם עובר אינו ירך אמו - הוא אסור מהסיבה המוזכרת.{{הערה|תמורה ל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>ב}} מסקנת הגמרא היא כרבא, ומסקנא זו מובאת בכמה ממסכתות הש"ס.{{הערה|עבודה זרה מו ב, תמורה כה א ועל פי הסבר ה[[תוספות]] בבבא קמא שם.}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסק ההלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסק ההלכה==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l40">שורה 40:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 39:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובמקום אחר פסק הרמב&quot;ם{{הערה|רמב&quot;ם פסולי המוקדשין ד ו.}} כרבי יוחנן, שהמפריש חטאת מעוברת וילדה הרי הוא כמפריש שתי חטאות, כדי שהאחת תשמש כ[[אחריות נכסים]] לשנייה, ובמקרה שתאבד האחת יקריבו את השנייה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובמקום אחר פסק הרמב&quot;ם{{הערה|רמב&quot;ם פסולי המוקדשין ד ו.}} כרבי יוחנן, שהמפריש חטאת מעוברת וילדה הרי הוא כמפריש שתי חטאות, כדי שהאחת תשמש כ[[אחריות נכסים]] לשנייה, ובמקרה שתאבד האחת יקריבו את השנייה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קישורים חיצוניים==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=747 עובר] באנציקלופדיה יהודית דעת</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*{{ויקישיבה|עובר}} מבוסס על הספר [[אנציקלופדיה הלכתית רפואית]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*{{ויקישיבה}} מבוסס על "אנציקלופדיה תורנית מרוכזת"</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו עוד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו עוד==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[מעמד העובר בהלכה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[מעמד העובר בהלכה]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-62227:rev-62269:php=table --> </table>

טישיו https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%A8%D7%9A_%D7%90%D7%9E%D7%95&diff=62227&oldid=prev 2012-08-08T01:12:35Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:12, 8 באוגוסט 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עובר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנמצא במעי </del>אמו, נחשב כחלק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מגופה של </del>אמו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכל הקורה באמו כאילו אירע גם בו</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמונה:Human Fetus2.jpg|ממוזער|</ins>עובר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האדם|250px]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''עובר ירך </ins>אמו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' היא כלל תלמודי</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלפיה [[עובר]] </ins>נחשב כחלק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מגוף אמו, ואין להחשיבו כגוף נפרד. משמעות המילה "ירך </ins>אמו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" היא - רגל אמו, כלומר הוא נחשב כאבר מאבריה ולא כגוף בפני עצמו</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הכלל נתון במחלוקת בין [[רבי יוחנן]] הסובר שעובר אינו נחשב לחלק מאמו, ובין [[רבא]] הפוסק שעובר ירך אמו.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==יחוס==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[מסכת יבמות]]{{הערה|יבמות עח א}} דנה הגמרא בנוגע לציווי התורה, כי עד שלושה דורות נאסר לזרעו של [[מצרים|מצרי]] [[נישואין|להנשא]] עם [[יהודי]] כשר{{הערה|מותר להם להנשא עם מצרי פסול נישואין כמוהם, או עם [[ממזר]].}}. השאלה היא, מי נחשב לדור שני ומי נחשב כדור שלישי.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''בדיני טריפות:''' בהמה שנעשתה </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טריפה</del>", <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם עוברה אסור</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הספק הוא, אודות צאצא לעם המצרי, שאביו נחשב לדור שני{{הערה|מכיוון שאביו של אותו אב היה מצרי שהתגייר.}} ואמו הינה דור ראשון{{הערה|כלומר, מצרית שהתגיירה.}}, האם הוא נחשב לדור שלישי - כפי יחוסו מצד אביו, או לדור שני - כמספר הדורות שהתרחק מהעם  המצרי, מצד אמו. ההכרעה על פי הכלל </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עובר ירך אמו</ins>" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא, שהוא נחשב לחלק מגוף אמו, וכיון שכן יש לייחס אותו אחר אמו בנושא זה, ולהחשיבו כדור שני ולא כדור שלישי{{הערה|וראו ב[[אבני מילואים]] [[יורה דעה]] סימן ד' שהקשה, אם עובר ירך אמו, למה לא נייחס אותו כדור ראשון, וכאמו</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עיין שם מה שתירץ.}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רמב"ם]] מפרש, שבין כך ובין כך ברור שיש להתחשב ביחוס האב, והשאלה היא רק אם הכלל של "עובר ירך אמו" אומר שיש להתחשב '''גם''' ביחוס האם.{{הערה|ראו ב{{רמב"ם| איסורי ביאה|יב|כ}}:  הלכה כמצרית מעוברת שנתגיירה בנה שני. מצרי שני שנשא מצרית ראשונה או מצרי ראשון שנשא מצרית שנייה הולד שני שנאמר בנים אשר יולדו להם הכתוב תלאן בלידה.}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעומת זאת ה[[רמב"ן]] סבור שאם עובר ירך אמו, יש להתחשב רק במצב האם, ואם האם נחשבה כדור שני למצריים, יהיה דין הוולד כדור שלישי המותר בנערה מהעם היהודי, גם  אם האב הוא דור ראשון. לפי הסבר ה[[חזון איש]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14331&amp;hilite=c67a4fa0-152b-4e26-9bad-9526b7751ae2&amp;st=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8+%D7%99%D7%A8%D7%9A+%D7%90%D7%9E%D7%95&amp;pgnum=33 בחידושיו על אבן העזר].}}, הלידה מרחקת את הוולד בדור נוסף, כך שבכל מקרה מכיוון שהוולד נחשב לפני הלידה לחלק מאמו, הלידה מרחקת אותו בדור נוסף, ואין מתחשבים ביחוס האב.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''בדיני קדשים:''' עוברה של בהמת קדשים, מתקדש גם הוא אגב </del>אמו, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואין המקדיש יכול להשאיר את הוולד חולין</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסקנת הגמרא שם היא שעובר אינו נחשב ירך </ins>אמו, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כפי שפסק [[רבי יוחנן]]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קרבן חטאת==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אדם המפריש בהמה מעוברת ל[[קרבן חטאת]], אם עובר ירך אמו - הוא לא נחשב לישות עצמאית, ולכן הוא עצמו אינו נחשב לקרבן חטאת ואינו כשר להקרבה, וכאשר נולד. לעומת זאת, לפי רבי יוחנן הסובר שעובר ירך אמו, הבהמה כשרה לכאורה להקרבה. לפי דעה אחרת בשמו של רבי יוחנן,  למרות שעובר ירך אמו, אסור להקריבו, שכן ישנו פסוק מיוחד המורה על כך שאסור להקריב בהמה שנולדה לבהמה שהינה קרבן חטאת.{{הערה|יבמות עח א}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==טבילה לשם גירות==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאלה נוספת התלויה אם עובר הוא ירך אמו, היא בנוגע לאשה מעוברת שהתגיירה. לפי הדיעה שעובר הוא ירך אמו, נמצא שאין על העובר להתגייר בנפרד, ודי בכך שאמו התגיירה וטבלה. אבל אם עובר הוא לא ירך אמו, לכאורה עליו להתגייר בנפרד ואין די בטבילת אמו. למסקנת הגמרא, למרות שעובר לאו ירך אמו, די בכך שאמו טובלת ב[[מקווה]] לשם גירות בעודו בבטנה, שכן טבילה זו נחשבת לטבילה עבור העובר, וגוף אמו אינו נחשב לחציצה בינו לבין מי המקווה, שכן חציצה היא רק כאשר גוף זר חוצץ בין הגוף הטובל לבין מי המקווה, ואילו העובר - כך הוא חי - בבטן אמו, וכך הוא דרך טבילתו.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''בדיני פרה אדומה:''' </del>פרה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אדומה </del>מעוברת, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למרות שהיא נושאת </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוברה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אינה נפסלת מחמת מלאכה, שכן </del>העובר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נחשב כחלק מגופה </del>של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמו.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מזיק וניזק==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ערך מורחב|מזיק וניזק}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ארבעה אבות נזיקין|דיני מזיק]], ישנה שאלה הלכתית הקשורה בעובר ירך אמו, המדובר ב[[</ins>פרה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>מעוברת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנגחה [[בקר הבית|שור]], והעובר שייך לאדם אחר מאשר הפרה. אם עובר ירך אמו</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש לבעל השור זכות לגבות </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מלא התשלום עבור ההיזק</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מגופו של </ins>העובר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- גם על חלקה </ins>של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפרה, מכיוון שהם נחשבים לגוף אחד{{הערה|תוספות בב"ק מז א}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==טריפה==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעומת זאת, בענייני טריפה, גם אם עובר הוא ירך אמו, אין הוולד נחשב לטריפה, כך שאם שחטו את אמו הטריפה, הוא מותר באכילה אגב אמו כדין [[בן פקועה]] ואינו נחשב לטריפה. שכן איסור טריפה הוא רק על הגוף עצמו שנטרף ונחשב כמת כיון שאינו יכול לחיות במשך שנה, ואילו גוף העובר יש לו חיות עצמית, ולכן דינו בנושא זה אינו קשור לאמו{{הערה|חולין עה א על פי הסבר התוספות בבא קמא שם..}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==רובע ונרבע==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התורה אוסרת להקרבה בהמה ש[[ביאה|נרבעה]] וקויימו בה יחסים על ידי אדם. אם הייתה הבהמה מעוברת, אסור גם הוולד בהקרבה, זאת גם לפי הדיעה האומרת שהוא לא נחשב כחלק מגוף אמו, לפי דעתו של [[רבא]], שכן הוא נהנה מהרביעה באופן נפרד{{הערה|שם.}}. באופן דומה, וולד של בהמה שנגחה בהמה אחרת אסור להקרבה גם לפי הדיעה שעובר אינו ירך אמו, שכן גם העובר היה בגוף שביצע נגיחה, בין אם הוא ירך אמו ובין אם לא{{הערה|תמורה ל ב}}.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדעתו של [[רב נחמן]] נחלקו [[רב הונא בר חיננא]] הסובר שלפי רב נחמן תלויה הלכה זו בכלל עובר ירך אמו או לא, ובין [[רבא]] שסבור שגם אם עובר אינו ירך אמו - הוא אסור מהסיבה המוזכרת.{{הערה|{{בבלי|תמורה|ל|ב}}.}} מסקנת הגמרא היא כרבא, ומסקנא זו מובאת בכמה ממסכתות הש"ס.{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|מו|ב}}, {{בבלי|תמורה|כה|א}} ועל פי הסבר ה[[תוספות]] בבבא קמא שם.}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''בדיני שחיטה:''' בהמה שנשחטה והיה עובר בבטנה, העובר נחשב גם הוא כשחוט.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==פסק ההלכה==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הכלל נתון במחלוקת בין [[רבי יוחנן]] הסובר שעובר אינו נחשב לחלק מאמו, ובין [[רבא]] הפוסק שעובר ירך אמו, ולפי דעת ה[[תוספות]], כן נפסק להלכה{{הערה|תוספות בב"ק מז א}}, וכן פוסק ה[[גר"א]]{{הערה|אבן העזר סימן ד'}} לעומת זאת דעת [[רבינו תם]] ב[[מסכת סנהדרין]] היא כרבי יוחנן.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרשני ה[[רמב"ם]] עמלים להבין את שיטת הרמב"ם, שכן הרמב"ם פוסק{{הערה|רמב"ם עבדים ז ה}}: שהכותב לשפחתו המעוברת הרי את שפחה וולדך בן חורין לא אמר ולא כלום שזה כמי שמשחרר חציה, ומכאן לכאורה נראה שההלכה נפסקת כרבא, כך גם פוסק הרמב"ם{{הערה|רמב"ם נזקי ממון ט א}} שבהמה מעוברת שהזיקה גובה חצי נזק ממנה ומולדה מפני שהוא מגופה. כך גם לעניין קרבן חטאת.{{הערה|ראו לעיל בפסקה הנדרשת.}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''בדיני גניבה:''' הגונב בהמה </del>מעוברת, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומכרה חוץ מעוברה - פטור מתשלומי ארבעה וחמשה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכן אין הגונב בהמה ומוכרה חייב בתשלומי ארבעה וחמשה אלא כשמכר </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כולה ללא כל שיור, וזה שמכרה חוץ מעוברה, שייר במכירתו חלק מגוף הבהמה שכן "עובר ירך אמו"</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובמקום אחר פסק הרמב"ם{{הערה|רמב"ם פסולי המוקדשין ד ו.}} כרבי יוחנן, שהמפריש חטאת </ins>מעוברת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וילדה הרי הוא כמפריש שתי חטאות</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדי שהאחת תשמש כ[[אחריות נכסים]] לשנייה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובמקרה שתאבד האחת יקריבו </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השנייה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קישורים חיצוניים==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=747 עובר] באנציקלופדיה יהודית דעת</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*{{ויקישיבה|עובר}} מבוסס על הספר [[אנציקלופדיה הלכתית רפואית]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*{{ויקישיבה}} מבוסס על "אנציקלופדיה תורנית מרוכזת"</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה תורנית מרוכזת</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==ראו עוד==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*[[מעמד העובר בהלכה]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכה]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היריון ולידה בהלכה</ins>]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-16628:rev-62227:php=table --> </table>

טישיו https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%A8%D7%9A_%D7%90%D7%9E%D7%95&diff=16628&oldid=prev 2008-12-11T16:13:53Z

<p>שינוי שם הקטגוריה מ:&quot;תורנית מרוכזת&quot; ל&quot;אנציקלופדיה תורנית מרוכזת&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:13, 11 בדצמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה </ins>תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-12793:rev-16628:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%A8%D7%9A_%D7%90%D7%9E%D7%95&diff=12793&oldid=prev 2008-12-08T15:25:53Z

<p>יצירת ערך מהספר <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%96%D7%AA" title="משתמש:ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת">האנציקלופדיה התורנית המרוכזת</a></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>עובר הנמצא במעי אמו, נחשב כחלק מגופה של אמו וכל הקורה באמו כאילו אירע גם בו.<br /> <br /> <br /> <br /> &#039;&#039;&#039;בדיני טריפות:&#039;&#039;&#039; בהמה שנעשתה &quot;טריפה&quot;, גם עוברה אסור.<br /> <br /> <br /> <br /> &#039;&#039;&#039;בדיני קדשים:&#039;&#039;&#039; עוברה של בהמת קדשים, מתקדש גם הוא אגב אמו, ואין המקדיש יכול להשאיר את הוולד חולין.<br /> <br /> <br /> <br /> &#039;&#039;&#039;בדיני פרה אדומה:&#039;&#039;&#039; פרה אדומה מעוברת, למרות שהיא נושאת את עוברה, אינה נפסלת מחמת מלאכה, שכן העובר נחשב כחלק מגופה של אמו.<br /> <br /> <br /> <br /> &#039;&#039;&#039;בדיני שחיטה:&#039;&#039;&#039; בהמה שנשחטה והיה עובר בבטנה, העובר נחשב גם הוא כשחוט.<br /> <br /> <br /> <br /> &#039;&#039;&#039;בדיני גניבה:&#039;&#039;&#039; הגונב בהמה מעוברת, ומכרה חוץ מעוברה - פטור מתשלומי ארבעה וחמשה, שכן אין הגונב בהמה ומוכרה חייב בתשלומי ארבעה וחמשה אלא כשמכר את כולה ללא כל שיור, וזה שמכרה חוץ מעוברה, שייר במכירתו חלק מגוף הבהמה שכן &quot;עובר ירך אמו&quot;.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div>

ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת