עוברת על דת - היסטוריית גרסאות

טישיו ב־03:07, 31 באוקטובר 2012

2012-10-31T03:07:01Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:07, 31 באוקטובר 2012
שורה 11:		שורה 11:
	'''עוברת על דת''' הוא מונח [[הלכה\|הלכתי]] המגדיר אשה יהודיה נשואה שהתנהגותה או הופעתה אינה עולה בקנה אחד עם ההלכות שמכונות '''"דת משה"''' או '''"דת יהודית"'''. המוגדרת ככזו מפסידה את דמי [[כתובה\|כתובתה]].		'''עוברת על דת''' הוא מונח [[הלכה\|הלכתי]] המגדיר אשה יהודיה נשואה שהתנהגותה או הופעתה אינה עולה בקנה אחד עם ההלכות שמכונות '''"דת משה"''' או '''"דת יהודית"'''. המוגדרת ככזו מפסידה את דמי [[כתובה\|כתובתה]].
	==במשנה==		==במשנה==
	{{~~ציטוט~~\|~~מרכאות=כן\|תוכן=~~אלו יוצאות שלא בכתובה העוברת על דת משה ויהודית. איזו היא דת משה? מאכילתו שאינו [[מעשר\|מעושר]] ו[[תשמיש המיטה\|משמשתו]] [[נידה]], ולא [[הפרשת חלה\|קוצה לה חלה]] ו[[נדר\|נודרת]] ואינה מקיימת. איזו היא דת יהודית? יוצאה וראשה פרוע, וטווה בשוק, ומדברת עם כל אדם. [[אבא שאול]] אומר, אף המקללת יולדיו בפניו. [[רבי טרפון]] אומר, אף הקולנית~~\|מקור=~~{{~~משנה~~\|כתובות\|ז\|ו}}}}		{{ציטוטון\|אלו יוצאות שלא בכתובה העוברת על דת משה ויהודית. איזו היא דת משה? מאכילתו שאינו [[מעשר\|מעושר]] ו[[תשמיש המיטה\|משמשתו]] [[נידה]], ולא [[הפרשת חלה\|קוצה לה חלה]] ו[[נדר\|נודרת]] ואינה מקיימת. איזו היא דת יהודית? יוצאה וראשה פרוע, וטווה בשוק, ומדברת עם כל אדם. [[אבא שאול]] אומר, אף המקללת יולדיו בפניו. [[רבי טרפון]] אומר, אף הקולנית}} {{מקור\|כתובות ז ו}}

	==בספרות ההלכה==		==בספרות ההלכה==
	על פי ההלכה, אדם שמגרש את אשתו מכיוון שהוא חפץ בכך מכל סיבה שהיא, חייב לתת לה [[כתובה]]. אך במקרה בו האשה הייתה אשמה ב[[גירושין]] באופן מוחלט, והתנהגותה הסוררת גרמה לכך שלבעל יהיה אסור להתגורר עימה על פי הפסוק האומר "ומצא בה ערוות דבר ושלחה מביתה"{{הערה~~\|{{תנ"ך~~\|דברים\|כד}}}} - במקרה שהאשה אינה נוהגת כראוי ב[[~~צניעות (יהדות)\|~~צניעות]], או אם היא מכשילה אותו באיסורים, ואסור לו לסמוך עליה במגוון הלכות, כגון [[נדה]] ו[[איסור והיתר]]. במצב עניינים זה אין הבעל חייב לתת לה את דמי כתובתה, והוא יכול לגרשה ב[[גט]] ללא כתובה. אופן אחר שעליו דנה המשנה במקום אחר, הוא כאשר האשה [[חולי\|חולה]] גופנית או נפשית ברמה גבוהה (המפורטת במשנה) והסתירה זאת מבעלה לפני נישואיהם (להוציא מומים חיצוניים שיכל לגלות בכוחות עצמו), שגם אז היא הגורם ל[[גירושין]] והבעל פטור מלתת לה את דמי כתובתה.		על פי ההלכה, אדם שמגרש את אשתו מכיוון שהוא חפץ בכך מכל סיבה שהיא, חייב לתת לה [[כתובה]]. אך במקרה בו האשה הייתה אשמה ב[[גירושין]] באופן מוחלט, והתנהגותה הסוררת גרמה לכך שלבעל יהיה אסור להתגורר עימה על פי הפסוק האומר "ומצא בה ערוות דבר ושלחה מביתה"{{הערה\|דברים כד}} - במקרה שהאשה אינה נוהגת כראוי ב[[צניעות]], או אם היא מכשילה אותו באיסורים, ואסור לו לסמוך עליה במגוון הלכות, כגון [[נדה]] ו[[איסור והיתר]]. במצב עניינים זה אין הבעל חייב לתת לה את דמי כתובתה, והוא יכול לגרשה ב[[גט]] ללא כתובה. אופן אחר שעליו דנה המשנה במקום אחר, הוא כאשר האשה [[חולי\|חולה]] גופנית או נפשית ברמה גבוהה (המפורטת במשנה) והסתירה זאת מבעלה לפני נישואיהם (להוציא מומים חיצוניים שיכל לגלות בכוחות עצמו), שגם אז היא הגורם ל[[גירושין]] והבעל פטור מלתת לה את דמי כתובתה.

	נשים אלו, שהבעל חייב לגרשן עקב סיבה הלכתית, נקראות "עוברת על דת". אשה שעברה על דת משה - כלומר עברה על ההלכה; עלולה להכשיל את הבעל באיסורי [[נדה]], [[מעשר]] או [[הפרשת חלה\|חלה]]; או לחלופין עלולה להיות [[נדר\|נודרת]] ואינה מקיימת, ועל פי חכמים בכך גורמת לבניה למות טרם זמנם ("כל הנודר ואינו מקיים בניו מתים") נקראת "עוברת על דת משה", שכן היא עברה על הכתוב ב[[תורה שבכתב]] שנכתבה על ידי [[משה רבינו]]. אשה שעברה על כללי ה[[צניעות]] שאינם כתובים בתורה בפירוש, כמו: [[ כיסוי ראש לנשים ביהדות\|כיסוי ראש]] באופן אגבי (השערות מכוסות ב"קלתה" סל שהנוהג היה לשאת אותו על הראש וגם היה עשוי בצורה מיוחדת שתתאים לכך){{הערה\|כיסוי ראש עצמו הוא חיוב מהתורה שנלמד מהפסוק בפרשת [[סוטה]] שבה כתוב "ופרע את ראש האשה" ומכך נראה שעד עכשיו השערות היו מכוסות}}, טוויה בשוק שיש בה שתי משמעויות: גילוי הזרועות במקום ציבורי{{הערה\|לפי פירוש [[רב יהודה]] בשם [[שמואל (אמורא)\|שמואל]] בכתובות עב ב וכנפסק להלכה}}, או שלשול חוט תפירה אדום בין רגליה, מנהג פריצות [[גוי]]י ידוע (בתקופת המשנה),{{הערה\|לפי פירוש [[רב חסדא]] בשם אבימי, ובתוספות שם ד"ה בטווה)}} דיבורי קלות ראש ושחוק עם בחורים זרים{{הערה\|כפירושו של רב יהודה בשם שמואל למשנה "ומדברת עם כל אדם"}}, קללות באופן של עזות פנים (מקללת את חמיה בפני בעלה או נכדיו) ודיבורים קולניים בענייני [[תשמיש]], באופן הנשמע לשכנים{{הערה\|כתובות עב א וע"ב.}}.		נשים אלו, שהבעל חייב לגרשן עקב סיבה הלכתית, נקראות "עוברת על דת". אשה שעברה על דת משה - כלומר עברה על ההלכה; עלולה להכשיל את הבעל באיסורי [[נדה]], [[מעשר]] או [[הפרשת חלה\|חלה]]; או לחלופין עלולה להיות [[נדר\|נודרת]] ואינה מקיימת, ועל פי חכמים בכך גורמת לבניה למות טרם זמנם ("כל הנודר ואינו מקיים בניו מתים") נקראת "עוברת על דת משה", שכן היא עברה על הכתוב ב[[תורה שבכתב]] שנכתבה על ידי [[משה רבינו]]. אשה שעברה על כללי ה[[צניעות]] שאינם כתובים בתורה בפירוש, כמו: [[ כיסוי ראש לנשים ביהדות\|כיסוי ראש]] באופן אגבי (השערות מכוסות ב"קלתה" סל שהנוהג היה לשאת אותו על הראש וגם היה עשוי בצורה מיוחדת שתתאים לכך){{הערה\|כיסוי ראש עצמו הוא חיוב מהתורה שנלמד מהפסוק בפרשת [[סוטה]] שבה כתוב "ופרע את ראש האשה" ומכך נראה שעד עכשיו השערות היו מכוסות}}, טוויה בשוק שיש בה שתי משמעויות: גילוי הזרועות במקום ציבורי{{הערה\|לפי פירוש [[רב יהודה]] בשם [[שמואל (אמורא)\|שמואל]] בכתובות עב ב וכנפסק להלכה}}, או שלשול חוט תפירה אדום בין רגליה, מנהג פריצות [[גוי]]י ידוע (בתקופת המשנה),{{הערה\|לפי פירוש [[רב חסדא]] בשם אבימי, ובתוספות שם ד"ה בטווה)}} דיבורי קלות ראש ושחוק עם בחורים זרים{{הערה\|כפירושו של רב יהודה בשם שמואל למשנה "ומדברת עם כל אדם"}}, קללות באופן של עזות פנים (מקללת את חמיה בפני בעלה או נכדיו) ודיבורים קולניים בענייני [[תשמיש]], באופן הנשמע לשכנים{{הערה\|כתובות עב א וע"ב.}}.

טישיו: כ' בויקיפדיה

2012-10-31T03:06:12Z

כ' בויקיפדיה

דף חדש

{{סוגיה|
|מקרא=
|משנה=משנה כתובות ז ו
|תלמוד בבלי=כתובות עב א -ב
|תלמוד ירושלמי=
|משנה תורה לרמב"ם=
|שולחן ערוך=
|ספרי מניין המצוות=
|ספרות הלכתית נוספת=
}}
'''עוברת על דת''' הוא מונח [[הלכה|הלכתי]] המגדיר אשה יהודיה נשואה שהתנהגותה או הופעתה אינה עולה בקנה אחד עם ההלכות שמכונות '''"דת משה"''' או '''"דת יהודית"'''. המוגדרת ככזו מפסידה את דמי [[כתובה|כתובתה]].
==במשנה==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אלו יוצאות שלא בכתובה העוברת על דת משה ויהודית. איזו היא דת משה? מאכילתו שאינו [[מעשר|מעושר]] ו[[תשמיש המיטה|משמשתו]] [[נידה]], ולא [[הפרשת חלה|קוצה לה חלה]] ו[[נדר|נודרת]] ואינה מקיימת. איזו היא דת יהודית? יוצאה וראשה פרוע, וטווה בשוק, ומדברת עם כל אדם. [[אבא שאול]] אומר, אף המקללת יולדיו בפניו. [[רבי טרפון]] אומר, אף הקולנית|מקור={{משנה|כתובות|ז|ו}}}}

==בספרות ההלכה==
על פי ההלכה, אדם שמגרש את אשתו מכיוון שהוא חפץ בכך מכל סיבה שהיא, חייב לתת לה [[כתובה]]. אך במקרה בו האשה הייתה אשמה ב[[גירושין]] באופן מוחלט, והתנהגותה הסוררת גרמה לכך שלבעל יהיה אסור להתגורר עימה על פי הפסוק האומר "ומצא בה ערוות דבר ושלחה מביתה"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|כד}}}} - במקרה שהאשה אינה נוהגת כראוי ב[[צניעות (יהדות)|צניעות]], או אם היא מכשילה אותו באיסורים, ואסור לו לסמוך עליה במגוון הלכות, כגון [[נדה]] ו[[איסור והיתר]]. במצב עניינים זה אין הבעל חייב לתת לה את דמי כתובתה, והוא יכול לגרשה ב[[גט]] ללא כתובה. אופן אחר שעליו דנה המשנה במקום אחר, הוא כאשר האשה [[חולי|חולה]] גופנית או נפשית ברמה גבוהה (המפורטת במשנה) והסתירה זאת מבעלה לפני נישואיהם (להוציא מומים חיצוניים שיכל לגלות בכוחות עצמו), שגם אז היא הגורם ל[[גירושין]] והבעל פטור מלתת לה את דמי כתובתה.

נשים אלו, שהבעל חייב לגרשן עקב סיבה הלכתית, נקראות "עוברת על דת". אשה שעברה על דת משה - כלומר עברה על ההלכה; עלולה להכשיל את הבעל באיסורי [[נדה]], [[מעשר]] או [[הפרשת חלה|חלה]]; או לחלופין עלולה להיות [[נדר|נודרת]] ואינה מקיימת, ועל פי חכמים בכך גורמת לבניה למות טרם זמנם ("כל הנודר ואינו מקיים בניו מתים") נקראת "עוברת על דת משה", שכן היא עברה על הכתוב ב[[תורה שבכתב]] שנכתבה על ידי [[משה רבינו]]. אשה שעברה על כללי ה[[צניעות]] שאינם כתובים בתורה בפירוש, כמו: [[ כיסוי ראש לנשים ביהדות|כיסוי ראש]] באופן אגבי (השערות מכוסות ב"קלתה" סל שהנוהג היה לשאת אותו על הראש וגם היה עשוי בצורה מיוחדת שתתאים לכך){{הערה|כיסוי ראש עצמו הוא חיוב מהתורה שנלמד מהפסוק בפרשת [[סוטה]] שבה כתוב "ופרע את ראש האשה" ומכך נראה שעד עכשיו השערות היו מכוסות}}, טוויה בשוק שיש בה שתי משמעויות: גילוי הזרועות במקום ציבורי{{הערה|לפי פירוש [[רב יהודה]] בשם [[שמואל (אמורא)|שמואל]] בכתובות עב ב וכנפסק להלכה}}, או שלשול חוט תפירה אדום בין רגליה, מנהג פריצות [[גוי]]י ידוע (בתקופת המשנה),{{הערה|לפי פירוש [[רב חסדא]] בשם אבימי, ובתוספות שם ד"ה בטווה)}} דיבורי קלות ראש ושחוק עם בחורים זרים{{הערה|כפירושו של רב יהודה בשם שמואל למשנה "ומדברת עם כל אדם"}}, קללות באופן של עזות פנים (מקללת את חמיה בפני בעלה או נכדיו) ודיבורים קולניים בענייני [[תשמיש]], באופן הנשמע לשכנים{{הערה|כתובות עב א וע"ב.}}.

בקרב חכמי בבל התקיים דיון האם אשה המורדת על דת משה ויהודית צריכה התראה, או שמא מפסידה את כתובתה ללא התראה{{הערה| סוטה כה א}}. [[רבי חנינא מסורא]] הביא ראיה מפורשת מ[[ברייתא]] שבה כתוב שגם נשים אלו אינן מפסידות את כתובתן ללא התראה.

בתלמוד מובא כי למרות שנשים כאלו מפסידות לא רק את כתובותיהן, אלא גם את תוספת הכתובה שהבעל הוסיף על דעת עצמו למרות שחז"ל לא חייבו אותו בכך.{{הערה|כתובות קא א}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:דיני משפחה ואישות]]