https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A2%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%A0%D7%A2%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA עבד כנעני במצוות - היסטוריית גרסאות 2026-04-18T16:56:17Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%A0%D7%A2%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=75740&oldid=prev יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור 2012-09-05T09:51:02Z <p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:51, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;עבד כנעני חייב במצוות כאשה&#039;&#039;&#039; {{מקור|הסוגיא בחגיגה ד.|כן}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;עבד כנעני חייב במצוות כאשה&#039;&#039;&#039; {{מקור|הסוגיא בחגיגה ד.|כן}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-73932:rev-75740:php=table --> </table> יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%A0%D7%A2%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=73932&oldid=prev יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור 2012-09-05T07:25:02Z <p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:25, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עבד כנעני חייב במצוות כאשה''' {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הסוגיא בחגיגה ד.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}'''.'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עבד כנעני חייב במצוות כאשה''' {{מקור|הסוגיא בחגיגה ד.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}'''.'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''המקור שחייב במצוות כאשה''' הוא מגזירה שווה "לה לה" ("וכתב לה ספר כריתות" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>דברים כד-א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} - "או חופשה לא ניתן לה" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ויקרא יט-כ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}), ולכן מחויב במצוות לא תעשה, ובמצוות עשה שאין הזמן גרמן&lt;ref&gt;בגדרי מצוות עשה שהזמן גרמן ע"ע [[אשה במצוות]].&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''המקור שחייב במצוות כאשה''' הוא מגזירה שווה "לה לה" ("וכתב לה ספר כריתות" {{מקור|דברים כד-א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} - "או חופשה לא ניתן לה" {{מקור|ויקרא יט-כ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}), ולכן מחויב במצוות לא תעשה, ובמצוות עשה שאין הזמן גרמן&lt;ref&gt;בגדרי מצוות עשה שהזמן גרמן ע"ע [[אשה במצוות]].&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והסתפק הרעק&quot;א האם לולא הגזירה שווה היה חייב בכל המצוות, והגזירה שווה באה לפוטרו כאשה, או שלולא הגזירה שווה היה פטור מכל המצוות, והגזירה שווה באה לחייבו כאשה {{מקור|(על המשנה ברכות ג-ג אות כח, ובחידושיו לברכות כ. ד&quot;ה ובתוי&quot;ט: מסברא כתב שהגזירה שווה באה לחייבו, אך מהרמב&quot;ם הוכיח שבאה לפוטרו. טורי אבן (הובא במנחת חינוך א-ג [יט] ד&quot;ה והנה הא): הגזירה שווה באה לחייבו. וצפנת פענח כללי התורה והמצוות (ד&quot;ה עבד כנעני במצוות) חילק שעל אשה חל פטור ממצוות עשה שהזמן גרמן, אך עבד לא חויב בהן כלל, והגזירה שווה היא רק לגבי דיני העבד אך לא לגבי טעמם (וכן כתב המידות לחקר ההלכה כג-סג שגזירה שווה (בכלל, לא דווקא בעבד) מלמדת רק את פרטי הדין ולא את טעם המצווה), ומשמע שלולא הגזירה שווה היה פטור, והגזירה שווה באה לחייבו)}}&lt;ref&gt;עיין לקמן בסמוך בחקירה במהותו.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והסתפק הרעק&quot;א האם לולא הגזירה שווה היה חייב בכל המצוות, והגזירה שווה באה לפוטרו כאשה, או שלולא הגזירה שווה היה פטור מכל המצוות, והגזירה שווה באה לחייבו כאשה {{מקור|(על המשנה ברכות ג-ג אות כח, ובחידושיו לברכות כ. ד&quot;ה ובתוי&quot;ט: מסברא כתב שהגזירה שווה באה לחייבו, אך מהרמב&quot;ם הוכיח שבאה לפוטרו. טורי אבן (הובא במנחת חינוך א-ג [יט] ד&quot;ה והנה הא): הגזירה שווה באה לחייבו. וצפנת פענח כללי התורה והמצוות (ד&quot;ה עבד כנעני במצוות) חילק שעל אשה חל פטור ממצוות עשה שהזמן גרמן, אך עבד לא חויב בהן כלל, והגזירה שווה היא רק לגבי דיני העבד אך לא לגבי טעמם (וכן כתב המידות לחקר ההלכה כג-סג שגזירה שווה (בכלל, לא דווקא בעבד) מלמדת רק את פרטי הדין ולא את טעם המצווה), ומשמע שלולא הגזירה שווה היה פטור, והגזירה שווה באה לחייבו)}}&lt;ref&gt;עיין לקמן בסמוך בחקירה במהותו.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הוא עדיין כגוי אלא שנוספו לו מצוות כאשה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הוא עדיין כגוי אלא שנוספו לו מצוות כאשה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הוא כבר כישראל אלא שנפטר ממצוות כאשה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הוא כבר כישראל אלא שנפטר ממצוות כאשה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ אינו לא כגוי ולא כישראל אלא סוג חדש - "יצא מכלל גוי ולכלל ישראל לא בא" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>מפענח צפונות ו-י<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ אינו לא כגוי ולא כישראל אלא סוג חדש - "יצא מכלל גוי ולכלל ישראל לא בא" {{מקור|מפענח צפונות ו-י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לחקירה זו כמה נפק&quot;מ (הנפק&quot;מ דלהלן הם בין הצדדים האם הוא כישראל או כגוי, ולא דנו כאן בצד השלישי שאינו לא כישראל ולא כגוי):</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לחקירה זו כמה נפק&quot;מ (הנפק&quot;מ דלהלן הם בין הצדדים האם הוא כישראל או כגוי, ולא דנו כאן בצד השלישי שאינו לא כישראל ולא כגוי):</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ ספק הרעק&quot;א לגבי הלימוד בגזירה שווה מאשה&lt;ref&gt;הובא לעיל בסעיף &quot;מקור וטעם&quot; ד&quot;ה המקור.&lt;/ref&gt;: אם הוא כגוי הגזירה שווה באה להוסיף לו מצוות כאשה, ואם הוא כישראל היא באה לפוטרו ממצוות כאשה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ ספק הרעק&quot;א לגבי הלימוד בגזירה שווה מאשה&lt;ref&gt;הובא לעיל בסעיף &quot;מקור וטעם&quot; ד&quot;ה המקור.&lt;/ref&gt;: אם הוא כגוי הגזירה שווה באה להוסיף לו מצוות כאשה, ואם הוא כישראל היא באה לפוטרו ממצוות כאשה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ אסור לשחרר עבד כנעני, שנאמר "לעולם בהם תעבודו" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ויקרא כה-מו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. ונחלקו הראשונים בטעם לאיסור זה: לרמב"ן הוא כדי שלא לתת להם מתנת חינם, מעין האיסור "לא תחונם" שנאמר בגוי, ולרשב"א {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>גיטין לח: ד"ה הא, והביא שם את הרמב"ן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} מותר לתת לו מתנת חינם, ודין "לעולם בהם תעבודו" הוא איסור נפרד. ואפשר שלרמב"ן עבד כגוי, ולכן דינו כגוי שאסור לתת לו מתנת חינם, ולרשב"א הוא כישראל (ולכן הוכיח את שיטתו מכך שמותר לתת מתנה לגר אוכל נבלות, וכתב שעבד כנעני עדיף ממנו).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ אסור לשחרר עבד כנעני, שנאמר "לעולם בהם תעבודו" {{מקור|ויקרא כה-מו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. ונחלקו הראשונים בטעם לאיסור זה: לרמב"ן הוא כדי שלא לתת להם מתנת חינם, מעין האיסור "לא תחונם" שנאמר בגוי, ולרשב"א {{מקור|גיטין לח: ד"ה הא, והביא שם את הרמב"ן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} מותר לתת לו מתנת חינם, ודין "לעולם בהם תעבודו" הוא איסור נפרד. ואפשר שלרמב"ן עבד כגוי, ולכן דינו כגוי שאסור לתת לו מתנת חינם, ולרשב"א הוא כישראל (ולכן הוכיח את שיטתו מכך שמותר לתת מתנה לגר אוכל נבלות, וכתב שעבד כנעני עדיף ממנו).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ עבד כנעני שמשתחרר צריך טבילה ונעשה ישראל גמור. ובמקורה של טבילה זו נחלקו הראשונים: לרמב"ן {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>יבמות מח. ד"ה ודעת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} היא מדאורייתא ומעכבת, ולשאר הראשונים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>תוס' שהובאו ברמב"ן שם, והוסיפו שאינה מעכבת, רשב"א קידושין סח: בתירוצו השני, תוס' הרא"ש שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} היא מדרבנן. ומסתבר שלרמב"ן עבד כגוי, ולכן כדי לעשותו ישראל צריך טבילה מדאורייתא, ולשאר הראשונים עבד כישראל, ולכן מדאורייתא אינו צריך טבילה (ואם כן הרמב"ן והרשב"א לשיטתם כמחלוקתם בדין "לעולם בהם תעבודו"&lt;ref&gt;כדלעיל בסמוך אות ב.&lt;/ref&gt;).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ עבד כנעני שמשתחרר צריך טבילה ונעשה ישראל גמור. ובמקורה של טבילה זו נחלקו הראשונים: לרמב"ן {{מקור|יבמות מח. ד"ה ודעת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} היא מדאורייתא ומעכבת, ולשאר הראשונים {{מקור|תוס' שהובאו ברמב"ן שם, והוסיפו שאינה מעכבת, רשב"א קידושין סח: בתירוצו השני, תוס' הרא"ש שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} היא מדרבנן. ומסתבר שלרמב"ן עבד כגוי, ולכן כדי לעשותו ישראל צריך טבילה מדאורייתא, ולשאר הראשונים עבד כישראל, ולכן מדאורייתא אינו צריך טבילה (ואם כן הרמב"ן והרשב"א לשיטתם כמחלוקתם בדין "לעולם בהם תעבודו"&lt;ref&gt;כדלעיל בסמוך אות ב.&lt;/ref&gt;).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בשמו''' דן השדי חמד האם נקרא אחיך, האם נקרא רעך, והאם נקרא אדם {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ח"ד עמוד 151 ד"ה ועבד כנעני, ח"א א-ג עמוד 111 ד"ה ודע, ח"א א-ה ד"ה ואם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בשמו''' דן השדי חמד האם נקרא אחיך, האם נקרא רעך, והאם נקרא אדם {{מקור|ח"ד עמוד 151 ד"ה ועבד כנעני, ח"א א-ג עמוד 111 ד"ה ודע, ח"א א-ה ד"ה ואם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בעבד כנעני יש שני דינים''': קניין ממוני - שקנוי לרבו, ואיסורים - שדיניו שונים מבן חורין. וחקרו האם הם שני דינים נפרדים, או שהאיסורים נובעים מהקניין הממוני {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>המידות לחקר ההלכה ח-נא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בעבד כנעני יש שני דינים''': קניין ממוני - שקנוי לרבו, ואיסורים - שדיניו שונים מבן חורין. וחקרו האם הם שני דינים נפרדים, או שהאיסורים נובעים מהקניין הממוני {{מקור|המידות לחקר ההלכה ח-נא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בדינים שונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בדינים שונים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצווה שבאשה אין הזמן גרמא ובעבד כן הזמן גרמא''', הסתפק המנחת חינוך {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ב-ג [ט]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} האם עבד חייב בה. כגון מילה, לשיטת הריטב"א {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קידושין כט. ד"ה ואיהי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שבאשה נחשב שאין הזמן גרמא כי אינה בגופה (אלא בחיובה למול את בנה), ובעבד כן נחשבת הזמן גרמא כי היא כן בגופו (חיובו למול את עצמו).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצווה שבאשה אין הזמן גרמא ובעבד כן הזמן גרמא''', הסתפק המנחת חינוך {{מקור|ב-ג [ט]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} האם עבד חייב בה. כגון מילה, לשיטת הריטב"א {{מקור|קידושין כט. ד"ה ואיהי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} שבאשה נחשב שאין הזמן גרמא כי אינה בגופה (אלא בחיובה למול את בנה), ובעבד כן נחשבת הזמן גרמא כי היא כן בגופו (חיובו למול את עצמו).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדינים שונים  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדינים שונים  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מצווה שהזמן גרמא ונשים חייבות בה משום שהיו באותו הנס&#039;&#039;&#039;, כגון קריאת מגילה, עבדים פטורים ממנה שהרי הם לא היו באותו הנס {{מקור|(שו&quot;ת הרדב&quot;ז ח&quot;ד א&#039;תיז, וכן משמע מהרמב&quot;ם מגילה א-א (שכתב שעבדים משוחררים חייבים, ומוכח ששאר העבדים פטורים))}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מצווה שהזמן גרמא ונשים חייבות בה משום שהיו באותו הנס&#039;&#039;&#039;, כגון קריאת מגילה, עבדים פטורים ממנה שהרי הם לא היו באותו הנס {{מקור|(שו&quot;ת הרדב&quot;ז ח&quot;ד א&#039;תיז, וכן משמע מהרמב&quot;ם מגילה א-א (שכתב שעבדים משוחררים חייבים, ומוכח ששאר העבדים פטורים))}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חיובו בשבע מצוות בני נח''' אינו מדין בן נח, שהרי כבר פקע ממנו דין בן נח, אלא מהגזירה שווה מאשה, ולולא הגזירה שווה היה פטור גם משבע המצוות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים בבא מציעא יב-ט ד"ה מבואר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חיובו בשבע מצוות בני נח''' אינו מדין בן נח, שהרי כבר פקע ממנו דין בן נח, אלא מהגזירה שווה מאשה, ולולא הגזירה שווה היה פטור גם משבע המצוות {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא מציעא יב-ט ד"ה מבואר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות עשה שלא הזמן גרמן''' ואשה פטורה מהן רק מגזיה"כ, כגון פרו ורבו והשחתת זקן - לכאורה גם העבד היה צריך להיפטר, שהרי נלמד בגזירה שווה. ואעפ"כ הוא חייב בהן {{מקור|(אמנם לגבי פרו ורבו נחלקו התוס' (חגיגה ב: ד"ה לא וגיטין מא: ד"ה לא) האם עבד חייב בה)}}, ויש לזה שלושה טעמים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הביאם מנחת חינוך א-ג [יט] ד"ה והנה הא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות עשה שלא הזמן גרמן''' ואשה פטורה מהן רק מגזיה"כ, כגון פרו ורבו והשחתת זקן - לכאורה גם העבד היה צריך להיפטר, שהרי נלמד בגזירה שווה. ואעפ"כ הוא חייב בהן {{מקור|(אמנם לגבי פרו ורבו נחלקו התוס' (חגיגה ב: ד"ה לא וגיטין מא: ד"ה לא) האם עבד חייב בה)}}, ויש לזה שלושה טעמים {{מקור|הביאם מנחת חינוך א-ג [יט] ד"ה והנה הא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הגזירה שווה נאמרה רק על מצוות עשה שהזמן גרמן, אך לגבי מצוות עשה שלא הזמן גרמן ומצוות לא תעשה - אין את הגזירה שווה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>משנה למלך מלכים י-ז ד"ה והכלל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הגזירה שווה נאמרה רק על מצוות עשה שהזמן גרמן, אך לגבי מצוות עשה שלא הזמן גרמן ומצוות לא תעשה - אין את הגזירה שווה {{מקור|משנה למלך מלכים י-ז ד"ה והכלל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ נשים עצמן אינן פטורות ממצוות אלו, אלא שאין דרכן לכבוש (ולכן פטורות מפרו ורבו) ואין דרכן לגדל זקן, אך עבד שדרכו בכך - כן חייב {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פני יהושע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ נשים עצמן אינן פטורות ממצוות אלו, אלא שאין דרכן לכבוש (ולכן פטורות מפרו ורבו) ואין דרכן לגדל זקן, אך עבד שדרכו בכך - כן חייב {{מקור|פני יהושע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ כיוון שגם הגויים נצטוו בפרו ורבו, אלא שבמתן תורה נפטרו ממצווה זו - עבד, שנתווספה בה קדושה - חוזר להתחייב {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>טורי אבן, וכמובן שתירוץ זה לא מסביר את איסור השחתת הזקן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ כיוון שגם הגויים נצטוו בפרו ורבו, אלא שבמתן תורה נפטרו ממצווה זו - עבד, שנתווספה בה קדושה - חוזר להתחייב {{מקור|טורי אבן, וכמובן שתירוץ זה לא מסביר את איסור השחתת הזקן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עבד כנעני מותר בשפחה כנענית''', וכתב הקובץ הערות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>מז-י<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שמסתבר שהטעם לזה הוא שהרי היא בת מינו, כמו שממזר מותר בממזרת. אמנם דייק מהרמב"ם שמשמע ממנו שטעם ההיתר משום שמחויב לעבוד לרבו, וכעין היתרו של עבד עברי בשפחה כנענית.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עבד כנעני מותר בשפחה כנענית''', וכתב הקובץ הערות {{מקור|מז-י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} שמסתבר שהטעם לזה הוא שהרי היא בת מינו, כמו שממזר מותר בממזרת. אמנם דייק מהרמב"ם שמשמע ממנו שטעם ההיתר משום שמחויב לעבוד לרבו, וכעין היתרו של עבד עברי בשפחה כנענית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''להלוות לעבד כנעני בריבית''' - הסתפק השדי חמד האם מותר לעשות זאת {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ח"ד עמוד 456 צא-א ד"ה אם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''להלוות לעבד כנעני בריבית''' - הסתפק השדי חמד האם מותר לעשות זאת {{מקור|ח"ד עמוד 456 צא-א ד"ה אם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בגדלותו''' הסתפק הקובץ הערות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>יא-ג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} האם היא בי"ב שנה כאשה, שהרי כל דיניו נלמדים בגזירה שווה לה לה מאשה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבלי:חגיגה ד.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, או בי"ג שנה כאיש, שהחילוק בזה בין איש לאשה הוא בטבע הבריאה, ובזה לא שייך להקיש איש לאשה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בגדלותו''' הסתפק הקובץ הערות {{מקור|יא-ג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} האם היא בי"ב שנה כאשה, שהרי כל דיניו נלמדים בגזירה שווה לה לה מאשה {{מקור|בבלי:חגיגה ד.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, או בי"ג שנה כאיש, שהחילוק בזה בין איש לאשה הוא בטבע הבריאה, ובזה לא שייך להקיש איש לאשה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטבילת עבד כנעני''' במכירתו לעבד (הטבילה הראשונה) נחלקו הראשונים מי המברך: לרמב"ן לריטב"א ולר"י העבד מברך, ולרב אלברצלוני הרב מברך {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>רשב"א יבמות מו. בתחילתו, ריטב"א שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטבילת עבד כנעני''' במכירתו לעבד (הטבילה הראשונה) נחלקו הראשונים מי המברך: לרמב"ן לריטב"א ולר"י העבד מברך, ולרב אלברצלוני הרב מברך {{מקור|רשב"א יבמות מו. בתחילתו, ריטב"א שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בשחרור שפחה כנענית''' חידשו האחרונים שאפשר שאינה צריכה טבילה, שהרי גם לאחר שחרורה תהיה חייבת במצוות רק כשאר אשה, ואם כן לא נוספות לה מצוות בשחרורה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>אבני נזר יו"ד שנ-ב כתב זאת בלשון "לולא דמסתפינא", ומעשה רוקח איסורי ביאה יג-יב כתב שטבילתה היא רק מעלה בעלמא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בשחרור שפחה כנענית''' חידשו האחרונים שאפשר שאינה צריכה טבילה, שהרי גם לאחר שחרורה תהיה חייבת במצוות רק כשאר אשה, ואם כן לא נוספות לה מצוות בשחרורה {{מקור|אבני נזר יו"ד שנ-ב כתב זאת בלשון "לולא דמסתפינא", ומעשה רוקח איסורי ביאה יג-יב כתב שטבילתה היא רק מעלה בעלמא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-44414:rev-73932:php=table --> </table> יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%A0%D7%A2%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=44414&oldid=prev שדה צופים: /* הערות שוליים */ 2011-05-02T12:26:30Z <p><span class="autocomment">הערות שוליים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:26, 2 במאי 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 61:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:כללי מצוות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:כללי מצוות]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:עבדות]]</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-25994:rev-44414:php=table --> </table> שדה צופים https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%A0%D7%A2%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=25994&oldid=prev Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור 2009-03-05T15:04:31Z <p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:04, 5 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עבד כנעני חייב במצוות כאשה''' {{מקור|הסוגיא בחגיגה ד.}}'''.'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עבד כנעני חייב במצוות כאשה''' {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>הסוגיא בחגיגה ד.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}'''.'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''המקור שחייב במצוות כאשה''' הוא מגזירה שווה "לה לה" ("וכתב לה ספר כריתות" {{מקור|דברים כד-א}} - "או חופשה לא ניתן לה" {{מקור|ויקרא יט-כ}}), ולכן מחויב במצוות לא תעשה, ובמצוות עשה שאין הזמן גרמן&lt;ref&gt;בגדרי מצוות עשה שהזמן גרמן ע"ע [[אשה במצוות]].&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''המקור שחייב במצוות כאשה''' הוא מגזירה שווה "לה לה" ("וכתב לה ספר כריתות" {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>דברים כד-א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} - "או חופשה לא ניתן לה" {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ויקרא יט-כ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}), ולכן מחויב במצוות לא תעשה, ובמצוות עשה שאין הזמן גרמן&lt;ref&gt;בגדרי מצוות עשה שהזמן גרמן ע"ע [[אשה במצוות]].&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והסתפק הרעק"א האם לולא הגזירה שווה היה חייב בכל המצוות, והגזירה שווה באה לפוטרו כאשה, או שלולא הגזירה שווה היה פטור מכל המצוות, והגזירה שווה באה לחייבו כאשה {{מקור|על המשנה ברכות ג-ג אות כח, ובחידושיו לברכות כ. ד"ה ובתוי"ט: מסברא כתב שהגזירה שווה באה לחייבו, אך מהרמב"ם הוכיח שבאה לפוטרו. טורי אבן (הובא במנחת חינוך א-ג [יט] ד"ה והנה הא): הגזירה שווה באה לחייבו. וצפנת פענח כללי התורה והמצוות (ד"ה עבד כנעני במצוות) חילק שעל אשה חל פטור ממצוות עשה שהזמן גרמן, אך עבד לא חויב בהן כלל, והגזירה שווה היא רק לגבי דיני העבד אך לא לגבי טעמם (וכן כתב המידות לחקר ההלכה כג-סג שגזירה שווה (בכלל, לא דווקא בעבד) מלמדת רק את פרטי הדין ולא את טעם המצווה), ומשמע שלולא הגזירה שווה היה פטור, והגזירה שווה באה לחייבו}}&lt;ref&gt;עיין לקמן בסמוך בחקירה במהותו.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והסתפק הרעק"א האם לולא הגזירה שווה היה חייב בכל המצוות, והגזירה שווה באה לפוטרו כאשה, או שלולא הגזירה שווה היה פטור מכל המצוות, והגזירה שווה באה לחייבו כאשה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>על המשנה ברכות ג-ג אות כח, ובחידושיו לברכות כ. ד"ה ובתוי"ט: מסברא כתב שהגזירה שווה באה לחייבו, אך מהרמב"ם הוכיח שבאה לפוטרו. טורי אבן (הובא במנחת חינוך א-ג [יט] ד"ה והנה הא): הגזירה שווה באה לחייבו. וצפנת פענח כללי התורה והמצוות (ד"ה עבד כנעני במצוות) חילק שעל אשה חל פטור ממצוות עשה שהזמן גרמן, אך עבד לא חויב בהן כלל, והגזירה שווה היא רק לגבי דיני העבד אך לא לגבי טעמם (וכן כתב המידות לחקר ההלכה כג-סג שגזירה שווה (בכלל, לא דווקא בעבד) מלמדת רק את פרטי הדין ולא את טעם המצווה), ומשמע שלולא הגזירה שווה היה פטור, והגזירה שווה באה לחייבו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}&lt;ref&gt;עיין לקמן בסמוך בחקירה במהותו.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;במהותו&#039;&#039;&#039; יש לחקור בין שלושה צדדים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;במהותו&#039;&#039;&#039; יש לחקור בין שלושה צדדים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הוא עדיין כגוי אלא שנוספו לו מצוות כאשה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הוא עדיין כגוי אלא שנוספו לו מצוות כאשה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הוא כבר כישראל אלא שנפטר ממצוות כאשה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הוא כבר כישראל אלא שנפטר ממצוות כאשה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ אינו לא כגוי ולא כישראל אלא סוג חדש - "יצא מכלל גוי ולכלל ישראל לא בא" {{מקור|מפענח צפונות ו-י}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ אינו לא כגוי ולא כישראל אלא סוג חדש - "יצא מכלל גוי ולכלל ישראל לא בא" {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>מפענח צפונות ו-י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לחקירה זו כמה נפק&quot;מ (הנפק&quot;מ דלהלן הם בין הצדדים האם הוא כישראל או כגוי, ולא דנו כאן בצד השלישי שאינו לא כישראל ולא כגוי):</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לחקירה זו כמה נפק&quot;מ (הנפק&quot;מ דלהלן הם בין הצדדים האם הוא כישראל או כגוי, ולא דנו כאן בצד השלישי שאינו לא כישראל ולא כגוי):</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ ספק הרעק&quot;א לגבי הלימוד בגזירה שווה מאשה&lt;ref&gt;הובא לעיל בסעיף &quot;מקור וטעם&quot; ד&quot;ה המקור.&lt;/ref&gt;: אם הוא כגוי הגזירה שווה באה להוסיף לו מצוות כאשה, ואם הוא כישראל היא באה לפוטרו ממצוות כאשה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ ספק הרעק&quot;א לגבי הלימוד בגזירה שווה מאשה&lt;ref&gt;הובא לעיל בסעיף &quot;מקור וטעם&quot; ד&quot;ה המקור.&lt;/ref&gt;: אם הוא כגוי הגזירה שווה באה להוסיף לו מצוות כאשה, ואם הוא כישראל היא באה לפוטרו ממצוות כאשה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ אסור לשחרר עבד כנעני, שנאמר "לעולם בהם תעבודו" {{מקור|ויקרא כה-מו}}. ונחלקו הראשונים בטעם לאיסור זה: לרמב"ן הוא כדי שלא לתת להם מתנת חינם, מעין האיסור "לא תחונם" שנאמר בגוי, ולרשב"א {{מקור|גיטין לח: ד"ה הא, והביא שם את הרמב"ן}} מותר לתת לו מתנת חינם, ודין "לעולם בהם תעבודו" הוא איסור נפרד. ואפשר שלרמב"ן עבד כגוי, ולכן דינו כגוי שאסור לתת לו מתנת חינם, ולרשב"א הוא כישראל (ולכן הוכיח את שיטתו מכך שמותר לתת מתנה לגר אוכל נבלות, וכתב שעבד כנעני עדיף ממנו).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ אסור לשחרר עבד כנעני, שנאמר "לעולם בהם תעבודו" {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ויקרא כה-מו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}. ונחלקו הראשונים בטעם לאיסור זה: לרמב"ן הוא כדי שלא לתת להם מתנת חינם, מעין האיסור "לא תחונם" שנאמר בגוי, ולרשב"א {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>גיטין לח: ד"ה הא, והביא שם את הרמב"ן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} מותר לתת לו מתנת חינם, ודין "לעולם בהם תעבודו" הוא איסור נפרד. ואפשר שלרמב"ן עבד כגוי, ולכן דינו כגוי שאסור לתת לו מתנת חינם, ולרשב"א הוא כישראל (ולכן הוכיח את שיטתו מכך שמותר לתת מתנה לגר אוכל נבלות, וכתב שעבד כנעני עדיף ממנו).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ עבד כנעני שמשתחרר צריך טבילה ונעשה ישראל גמור. ובמקורה של טבילה זו נחלקו הראשונים: לרמב"ן {{מקור|יבמות מח. ד"ה ודעת}} היא מדאורייתא ומעכבת, ולשאר הראשונים {{מקור|תוס' שהובאו ברמב"ן שם, והוסיפו שאינה מעכבת, רשב"א קידושין סח: בתירוצו השני, תוס' הרא"ש שם}} היא מדרבנן. ומסתבר שלרמב"ן עבד כגוי, ולכן כדי לעשותו ישראל צריך טבילה מדאורייתא, ולשאר הראשונים עבד כישראל, ולכן מדאורייתא אינו צריך טבילה (ואם כן הרמב"ן והרשב"א לשיטתם כמחלוקתם בדין "לעולם בהם תעבודו"&lt;ref&gt;כדלעיל בסמוך אות ב.&lt;/ref&gt;).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ עבד כנעני שמשתחרר צריך טבילה ונעשה ישראל גמור. ובמקורה של טבילה זו נחלקו הראשונים: לרמב"ן {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>יבמות מח. ד"ה ודעת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} היא מדאורייתא ומעכבת, ולשאר הראשונים {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>תוס' שהובאו ברמב"ן שם, והוסיפו שאינה מעכבת, רשב"א קידושין סח: בתירוצו השני, תוס' הרא"ש שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} היא מדרבנן. ומסתבר שלרמב"ן עבד כגוי, ולכן כדי לעשותו ישראל צריך טבילה מדאורייתא, ולשאר הראשונים עבד כישראל, ולכן מדאורייתא אינו צריך טבילה (ואם כן הרמב"ן והרשב"א לשיטתם כמחלוקתם בדין "לעולם בהם תעבודו"&lt;ref&gt;כדלעיל בסמוך אות ב.&lt;/ref&gt;).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בשמו''' דן השדי חמד האם נקרא אחיך, האם נקרא רעך, והאם נקרא אדם {{מקור|ח"ד עמוד 151 ד"ה ועבד כנעני, ח"א א-ג עמוד 111 ד"ה ודע, ח"א א-ה ד"ה ואם}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בשמו''' דן השדי חמד האם נקרא אחיך, האם נקרא רעך, והאם נקרא אדם {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ח"ד עמוד 151 ד"ה ועבד כנעני, ח"א א-ג עמוד 111 ד"ה ודע, ח"א א-ה ד"ה ואם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בעבד כנעני יש שני דינים''': קניין ממוני - שקנוי לרבו, ואיסורים - שדיניו שונים מבן חורין. וחקרו האם הם שני דינים נפרדים, או שהאיסורים נובעים מהקניין הממוני {{מקור|המידות לחקר ההלכה ח-נא}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בעבד כנעני יש שני דינים''': קניין ממוני - שקנוי לרבו, ואיסורים - שדיניו שונים מבן חורין. וחקרו האם הם שני דינים נפרדים, או שהאיסורים נובעים מהקניין הממוני {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>המידות לחקר ההלכה ח-נא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בדינים שונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בדינים שונים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצווה שבאשה אין הזמן גרמא ובעבד כן הזמן גרמא''', הסתפק המנחת חינוך {{מקור|ב-ג [ט]}} האם עבד חייב בה. כגון מילה, לשיטת הריטב"א {{מקור|קידושין כט. ד"ה ואיהי}} שבאשה נחשב שאין הזמן גרמא כי אינה בגופה (אלא בחיובה למול את בנה), ובעבד כן נחשבת הזמן גרמא כי היא כן בגופו (חיובו למול את עצמו).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצווה שבאשה אין הזמן גרמא ובעבד כן הזמן גרמא''', הסתפק המנחת חינוך {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ב-ג [ט]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} האם עבד חייב בה. כגון מילה, לשיטת הריטב"א {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>קידושין כט. ד"ה ואיהי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} שבאשה נחשב שאין הזמן גרמא כי אינה בגופה (אלא בחיובה למול את בנה), ובעבד כן נחשבת הזמן גרמא כי היא כן בגופו (חיובו למול את עצמו).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדינים שונים  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדינים שונים  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצווה שהזמן גרמא ונשים חייבות בה משום שהיו באותו הנס''', כגון קריאת מגילה, עבדים פטורים ממנה שהרי הם לא היו באותו הנס {{מקור|שו"ת הרדב"ז ח"ד א'תיז, וכן משמע מהרמב"ם מגילה א-א (שכתב שעבדים משוחררים חייבים, ומוכח ששאר העבדים פטורים)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצווה שהזמן גרמא ונשים חייבות בה משום שהיו באותו הנס''', כגון קריאת מגילה, עבדים פטורים ממנה שהרי הם לא היו באותו הנס {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שו"ת הרדב"ז ח"ד א'תיז, וכן משמע מהרמב"ם מגילה א-א (שכתב שעבדים משוחררים חייבים, ומוכח ששאר העבדים פטורים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חיובו בשבע מצוות בני נח''' אינו מדין בן נח, שהרי כבר פקע ממנו דין בן נח, אלא מהגזירה שווה מאשה, ולולא הגזירה שווה היה פטור גם משבע המצוות {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא מציעא יב-ט ד"ה מבואר}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חיובו בשבע מצוות בני נח''' אינו מדין בן נח, שהרי כבר פקע ממנו דין בן נח, אלא מהגזירה שווה מאשה, ולולא הגזירה שווה היה פטור גם משבע המצוות {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>קונטרסי שיעורים בבא מציעא יב-ט ד"ה מבואר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות עשה שלא הזמן גרמן''' ואשה פטורה מהן רק מגזיה"כ, כגון פרו ורבו והשחתת זקן - לכאורה גם העבד היה צריך להיפטר, שהרי נלמד בגזירה שווה. ואעפ"כ הוא חייב בהן {{מקור|אמנם לגבי פרו ורבו נחלקו התוס' (חגיגה ב: ד"ה לא וגיטין מא: ד"ה לא) האם עבד חייב בה}}, ויש לזה שלושה טעמים {{מקור|הביאם מנחת חינוך א-ג [יט] ד"ה והנה הא}}:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות עשה שלא הזמן גרמן''' ואשה פטורה מהן רק מגזיה"כ, כגון פרו ורבו והשחתת זקן - לכאורה גם העבד היה צריך להיפטר, שהרי נלמד בגזירה שווה. ואעפ"כ הוא חייב בהן {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>אמנם לגבי פרו ורבו נחלקו התוס' (חגיגה ב: ד"ה לא וגיטין מא: ד"ה לא) האם עבד חייב בה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, ויש לזה שלושה טעמים {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>הביאם מנחת חינוך א-ג [יט] ד"ה והנה הא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הגזירה שווה נאמרה רק על מצוות עשה שהזמן גרמן, אך לגבי מצוות עשה שלא הזמן גרמן ומצוות לא תעשה - אין את הגזירה שווה {{מקור|משנה למלך מלכים י-ז ד"ה והכלל}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הגזירה שווה נאמרה רק על מצוות עשה שהזמן גרמן, אך לגבי מצוות עשה שלא הזמן גרמן ומצוות לא תעשה - אין את הגזירה שווה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>משנה למלך מלכים י-ז ד"ה והכלל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ נשים עצמן אינן פטורות ממצוות אלו, אלא שאין דרכן לכבוש (ולכן פטורות מפרו ורבו) ואין דרכן לגדל זקן, אך עבד שדרכו בכך - כן חייב {{מקור|פני יהושע}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ נשים עצמן אינן פטורות ממצוות אלו, אלא שאין דרכן לכבוש (ולכן פטורות מפרו ורבו) ואין דרכן לגדל זקן, אך עבד שדרכו בכך - כן חייב {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>פני יהושע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ כיוון שגם הגויים נצטוו בפרו ורבו, אלא שבמתן תורה נפטרו ממצווה זו - עבד, שנתווספה בה קדושה - חוזר להתחייב {{מקור|טורי אבן, וכמובן שתירוץ זה לא מסביר את איסור השחתת הזקן}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ כיוון שגם הגויים נצטוו בפרו ורבו, אלא שבמתן תורה נפטרו ממצווה זו - עבד, שנתווספה בה קדושה - חוזר להתחייב {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>טורי אבן, וכמובן שתירוץ זה לא מסביר את איסור השחתת הזקן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עבד כנעני מותר בשפחה כנענית''', וכתב הקובץ הערות {{מקור|מז-י}} שמסתבר שהטעם לזה הוא שהרי היא בת מינו, כמו שממזר מותר בממזרת. אמנם דייק מהרמב"ם שמשמע ממנו שטעם ההיתר משום שמחויב לעבוד לרבו, וכעין היתרו של עבד עברי בשפחה כנענית.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עבד כנעני מותר בשפחה כנענית''', וכתב הקובץ הערות {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>מז-י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} שמסתבר שהטעם לזה הוא שהרי היא בת מינו, כמו שממזר מותר בממזרת. אמנם דייק מהרמב"ם שמשמע ממנו שטעם ההיתר משום שמחויב לעבוד לרבו, וכעין היתרו של עבד עברי בשפחה כנענית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''להלוות לעבד כנעני בריבית''' - הסתפק השדי חמד האם מותר לעשות זאת {{מקור|ח"ד עמוד 456 צא-א ד"ה אם}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''להלוות לעבד כנעני בריבית''' - הסתפק השדי חמד האם מותר לעשות זאת {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ח"ד עמוד 456 צא-א ד"ה אם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בגדלותו''' הסתפק הקובץ הערות {{מקור|יא-ג}} האם היא בי"ב שנה כאשה, שהרי כל דיניו נלמדים בגזירה שווה לה לה מאשה {{מקור|חגיגה ד.}}, או בי"ג שנה כאיש, שהחילוק בזה בין איש לאשה הוא בטבע הבריאה, ובזה לא שייך להקיש איש לאשה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בגדלותו''' הסתפק הקובץ הערות {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>יא-ג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} האם היא בי"ב שנה כאשה, שהרי כל דיניו נלמדים בגזירה שווה לה לה מאשה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(בבלי:</ins>חגיגה ד.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, או בי"ג שנה כאיש, שהחילוק בזה בין איש לאשה הוא בטבע הבריאה, ובזה לא שייך להקיש איש לאשה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטבילת עבד כנעני''' במכירתו לעבד (הטבילה הראשונה) נחלקו הראשונים מי המברך: לרמב"ן לריטב"א ולר"י העבד מברך, ולרב אלברצלוני הרב מברך {{מקור|רשב"א יבמות מו. בתחילתו, ריטב"א שם}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטבילת עבד כנעני''' במכירתו לעבד (הטבילה הראשונה) נחלקו הראשונים מי המברך: לרמב"ן לריטב"א ולר"י העבד מברך, ולרב אלברצלוני הרב מברך {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>רשב"א יבמות מו. בתחילתו, ריטב"א שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בשחרור שפחה כנענית''' חידשו האחרונים שאפשר שאינה צריכה טבילה, שהרי גם לאחר שחרורה תהיה חייבת במצוות רק כשאר אשה, ואם כן לא נוספות לה מצוות בשחרורה {{מקור|אבני נזר יו"ד שנ-ב כתב זאת בלשון "לולא דמסתפינא", ומעשה רוקח איסורי ביאה יג-יב כתב שטבילתה היא רק מעלה בעלמא}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בשחרור שפחה כנענית''' חידשו האחרונים שאפשר שאינה צריכה טבילה, שהרי גם לאחר שחרורה תהיה חייבת במצוות רק כשאר אשה, ואם כן לא נוספות לה מצוות בשחרורה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>אבני נזר יו"ד שנ-ב כתב זאת בלשון "לולא דמסתפינא", ומעשה רוקח איסורי ביאה יג-יב כתב שטבילתה היא רק מעלה בעלמא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-22931:rev-25994:php=table --> </table> Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%A0%D7%A2%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=22931&oldid=prev Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור 2009-02-05T17:38:42Z <p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:38, 5 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עבד כנעני חייב במצוות כאשה''' {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הסוגיא בחגיגה ד.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}'''.'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עבד כנעני חייב במצוות כאשה''' {{מקור|הסוגיא בחגיגה ד.}}'''.'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''המקור שחייב במצוות כאשה''' הוא מגזירה שווה "לה לה" ("וכתב לה ספר כריתות" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>דברים כד-א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} - "או חופשה לא ניתן לה" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ויקרא יט-כ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}), ולכן מחויב במצוות לא תעשה, ובמצוות עשה שאין הזמן גרמן&lt;ref&gt;בגדרי מצוות עשה שהזמן גרמן ע"ע [[אשה במצוות]].&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''המקור שחייב במצוות כאשה''' הוא מגזירה שווה "לה לה" ("וכתב לה ספר כריתות" {{מקור|דברים כד-א}} - "או חופשה לא ניתן לה" {{מקור|ויקרא יט-כ}}), ולכן מחויב במצוות לא תעשה, ובמצוות עשה שאין הזמן גרמן&lt;ref&gt;בגדרי מצוות עשה שהזמן גרמן ע"ע [[אשה במצוות]].&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והסתפק הרעק"א האם לולא הגזירה שווה היה חייב בכל המצוות, והגזירה שווה באה לפוטרו כאשה, או שלולא הגזירה שווה היה פטור מכל המצוות, והגזירה שווה באה לחייבו כאשה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>על המשנה ברכות ג-ג אות כח, ובחידושיו לברכות כ. ד"ה ובתוי"ט: מסברא כתב שהגזירה שווה באה לחייבו, אך מהרמב"ם הוכיח שבאה לפוטרו. טורי אבן (הובא במנחת חינוך א-ג [יט] ד"ה והנה הא): הגזירה שווה באה לחייבו. וצפנת פענח כללי התורה והמצוות (ד"ה עבד כנעני במצוות) חילק שעל אשה חל פטור ממצוות עשה שהזמן גרמן, אך עבד לא חויב בהן כלל, והגזירה שווה היא רק לגבי דיני העבד אך לא לגבי טעמם (וכן כתב המידות לחקר ההלכה כג-סג שגזירה שווה (בכלל, לא דווקא בעבד) מלמדת רק את פרטי הדין ולא את טעם המצווה), ומשמע שלולא הגזירה שווה היה פטור, והגזירה שווה באה לחייבו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}&lt;ref&gt;עיין לקמן בסמוך בחקירה במהותו.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והסתפק הרעק"א האם לולא הגזירה שווה היה חייב בכל המצוות, והגזירה שווה באה לפוטרו כאשה, או שלולא הגזירה שווה היה פטור מכל המצוות, והגזירה שווה באה לחייבו כאשה {{מקור|על המשנה ברכות ג-ג אות כח, ובחידושיו לברכות כ. ד"ה ובתוי"ט: מסברא כתב שהגזירה שווה באה לחייבו, אך מהרמב"ם הוכיח שבאה לפוטרו. טורי אבן (הובא במנחת חינוך א-ג [יט] ד"ה והנה הא): הגזירה שווה באה לחייבו. וצפנת פענח כללי התורה והמצוות (ד"ה עבד כנעני במצוות) חילק שעל אשה חל פטור ממצוות עשה שהזמן גרמן, אך עבד לא חויב בהן כלל, והגזירה שווה היא רק לגבי דיני העבד אך לא לגבי טעמם (וכן כתב המידות לחקר ההלכה כג-סג שגזירה שווה (בכלל, לא דווקא בעבד) מלמדת רק את פרטי הדין ולא את טעם המצווה), ומשמע שלולא הגזירה שווה היה פטור, והגזירה שווה באה לחייבו}}&lt;ref&gt;עיין לקמן בסמוך בחקירה במהותו.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;במהותו&#039;&#039;&#039; יש לחקור בין שלושה צדדים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;במהותו&#039;&#039;&#039; יש לחקור בין שלושה צדדים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הוא עדיין כגוי אלא שנוספו לו מצוות כאשה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הוא עדיין כגוי אלא שנוספו לו מצוות כאשה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הוא כבר כישראל אלא שנפטר ממצוות כאשה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הוא כבר כישראל אלא שנפטר ממצוות כאשה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ אינו לא כגוי ולא כישראל אלא סוג חדש - "יצא מכלל גוי ולכלל ישראל לא בא" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>מפענח צפונות ו-י<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ אינו לא כגוי ולא כישראל אלא סוג חדש - "יצא מכלל גוי ולכלל ישראל לא בא" {{מקור|מפענח צפונות ו-י}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לחקירה זו כמה נפק&quot;מ (הנפק&quot;מ דלהלן הם בין הצדדים האם הוא כישראל או כגוי, ולא דנו כאן בצד השלישי שאינו לא כישראל ולא כגוי):</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לחקירה זו כמה נפק&quot;מ (הנפק&quot;מ דלהלן הם בין הצדדים האם הוא כישראל או כגוי, ולא דנו כאן בצד השלישי שאינו לא כישראל ולא כגוי):</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ ספק הרעק&quot;א לגבי הלימוד בגזירה שווה מאשה&lt;ref&gt;הובא לעיל בסעיף &quot;מקור וטעם&quot; ד&quot;ה המקור.&lt;/ref&gt;: אם הוא כגוי הגזירה שווה באה להוסיף לו מצוות כאשה, ואם הוא כישראל היא באה לפוטרו ממצוות כאשה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ ספק הרעק&quot;א לגבי הלימוד בגזירה שווה מאשה&lt;ref&gt;הובא לעיל בסעיף &quot;מקור וטעם&quot; ד&quot;ה המקור.&lt;/ref&gt;: אם הוא כגוי הגזירה שווה באה להוסיף לו מצוות כאשה, ואם הוא כישראל היא באה לפוטרו ממצוות כאשה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ אסור לשחרר עבד כנעני, שנאמר "לעולם בהם תעבודו" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ויקרא כה-מו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. ונחלקו הראשונים בטעם לאיסור זה: לרמב"ן הוא כדי שלא לתת להם מתנת חינם, מעין האיסור "לא תחונם" שנאמר בגוי, ולרשב"א {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>גיטין לח: ד"ה הא, והביא שם את הרמב"ן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} מותר לתת לו מתנת חינם, ודין "לעולם בהם תעבודו" הוא איסור נפרד. ואפשר שלרמב"ן עבד כגוי, ולכן דינו כגוי שאסור לתת לו מתנת חינם, ולרשב"א הוא כישראל (ולכן הוכיח את שיטתו מכך שמותר לתת מתנה לגר אוכל נבלות, וכתב שעבד כנעני עדיף ממנו).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ אסור לשחרר עבד כנעני, שנאמר "לעולם בהם תעבודו" {{מקור|ויקרא כה-מו}}. ונחלקו הראשונים בטעם לאיסור זה: לרמב"ן הוא כדי שלא לתת להם מתנת חינם, מעין האיסור "לא תחונם" שנאמר בגוי, ולרשב"א {{מקור|גיטין לח: ד"ה הא, והביא שם את הרמב"ן}} מותר לתת לו מתנת חינם, ודין "לעולם בהם תעבודו" הוא איסור נפרד. ואפשר שלרמב"ן עבד כגוי, ולכן דינו כגוי שאסור לתת לו מתנת חינם, ולרשב"א הוא כישראל (ולכן הוכיח את שיטתו מכך שמותר לתת מתנה לגר אוכל נבלות, וכתב שעבד כנעני עדיף ממנו).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ עבד כנעני שמשתחרר צריך טבילה ונעשה ישראל גמור. ובמקורה של טבילה זו נחלקו הראשונים: לרמב"ן {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>יבמות מח. ד"ה ודעת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} היא מדאורייתא ומעכבת, ולשאר הראשונים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>תוס' שהובאו ברמב"ן שם, והוסיפו שאינה מעכבת, רשב"א קידושין סח: בתירוצו השני, תוס' הרא"ש שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} היא מדרבנן. ומסתבר שלרמב"ן עבד כגוי, ולכן כדי לעשותו ישראל צריך טבילה מדאורייתא, ולשאר הראשונים עבד כישראל, ולכן מדאורייתא אינו צריך טבילה (ואם כן הרמב"ן והרשב"א לשיטתם כמחלוקתם בדין "לעולם בהם תעבודו"&lt;ref&gt;כדלעיל בסמוך אות ב.&lt;/ref&gt;).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ עבד כנעני שמשתחרר צריך טבילה ונעשה ישראל גמור. ובמקורה של טבילה זו נחלקו הראשונים: לרמב"ן {{מקור|יבמות מח. ד"ה ודעת}} היא מדאורייתא ומעכבת, ולשאר הראשונים {{מקור|תוס' שהובאו ברמב"ן שם, והוסיפו שאינה מעכבת, רשב"א קידושין סח: בתירוצו השני, תוס' הרא"ש שם}} היא מדרבנן. ומסתבר שלרמב"ן עבד כגוי, ולכן כדי לעשותו ישראל צריך טבילה מדאורייתא, ולשאר הראשונים עבד כישראל, ולכן מדאורייתא אינו צריך טבילה (ואם כן הרמב"ן והרשב"א לשיטתם כמחלוקתם בדין "לעולם בהם תעבודו"&lt;ref&gt;כדלעיל בסמוך אות ב.&lt;/ref&gt;).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בשמו''' דן השדי חמד האם נקרא אחיך, האם נקרא רעך, והאם נקרא אדם {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ח"ד עמוד 151 ד"ה ועבד כנעני, ח"א א-ג עמוד 111 ד"ה ודע, ח"א א-ה ד"ה ואם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בשמו''' דן השדי חמד האם נקרא אחיך, האם נקרא רעך, והאם נקרא אדם {{מקור|ח"ד עמוד 151 ד"ה ועבד כנעני, ח"א א-ג עמוד 111 ד"ה ודע, ח"א א-ה ד"ה ואם}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בעבד כנעני יש שני דינים''': קניין ממוני - שקנוי לרבו, ואיסורים - שדיניו שונים מבן חורין. וחקרו האם הם שני דינים נפרדים, או שהאיסורים נובעים מהקניין הממוני {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>המידות לחקר ההלכה ח-נא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בעבד כנעני יש שני דינים''': קניין ממוני - שקנוי לרבו, ואיסורים - שדיניו שונים מבן חורין. וחקרו האם הם שני דינים נפרדים, או שהאיסורים נובעים מהקניין הממוני {{מקור|המידות לחקר ההלכה ח-נא}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בדינים שונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בדינים שונים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצווה שבאשה אין הזמן גרמא ובעבד כן הזמן גרמא''', הסתפק המנחת חינוך {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ב-ג [ט]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} האם עבד חייב בה. כגון מילה, לשיטת הריטב"א {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קידושין כט. ד"ה ואיהי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שבאשה נחשב שאין הזמן גרמא כי אינה בגופה (אלא בחיובה למול את בנה), ובעבד כן נחשבת הזמן גרמא כי היא כן בגופו (חיובו למול את עצמו).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצווה שבאשה אין הזמן גרמא ובעבד כן הזמן גרמא''', הסתפק המנחת חינוך {{מקור|ב-ג [ט]}} האם עבד חייב בה. כגון מילה, לשיטת הריטב"א {{מקור|קידושין כט. ד"ה ואיהי}} שבאשה נחשב שאין הזמן גרמא כי אינה בגופה (אלא בחיובה למול את בנה), ובעבד כן נחשבת הזמן גרמא כי היא כן בגופו (חיובו למול את עצמו).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדינים שונים  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדינים שונים  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצווה שהזמן גרמא ונשים חייבות בה משום שהיו באותו הנס''', כגון קריאת מגילה, עבדים פטורים ממנה שהרי הם לא היו באותו הנס {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שו"ת הרדב"ז ח"ד א'תיז, וכן משמע מהרמב"ם מגילה א-א (שכתב שעבדים משוחררים חייבים, ומוכח ששאר העבדים פטורים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצווה שהזמן גרמא ונשים חייבות בה משום שהיו באותו הנס''', כגון קריאת מגילה, עבדים פטורים ממנה שהרי הם לא היו באותו הנס {{מקור|שו"ת הרדב"ז ח"ד א'תיז, וכן משמע מהרמב"ם מגילה א-א (שכתב שעבדים משוחררים חייבים, ומוכח ששאר העבדים פטורים)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חיובו בשבע מצוות בני נח''' אינו מדין בן נח, שהרי כבר פקע ממנו דין בן נח, אלא מהגזירה שווה מאשה, ולולא הגזירה שווה היה פטור גם משבע המצוות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים בבא מציעא יב-ט ד"ה מבואר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חיובו בשבע מצוות בני נח''' אינו מדין בן נח, שהרי כבר פקע ממנו דין בן נח, אלא מהגזירה שווה מאשה, ולולא הגזירה שווה היה פטור גם משבע המצוות {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא מציעא יב-ט ד"ה מבואר}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות עשה שלא הזמן גרמן''' ואשה פטורה מהן רק מגזיה"כ, כגון פרו ורבו והשחתת זקן - לכאורה גם העבד היה צריך להיפטר, שהרי נלמד בגזירה שווה. ואעפ"כ הוא חייב בהן {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>אמנם לגבי פרו ורבו נחלקו התוס' (חגיגה ב: ד"ה לא וגיטין מא: ד"ה לא) האם עבד חייב בה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, ויש לזה שלושה טעמים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הביאם מנחת חינוך א-ג [יט] ד"ה והנה הא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות עשה שלא הזמן גרמן''' ואשה פטורה מהן רק מגזיה"כ, כגון פרו ורבו והשחתת זקן - לכאורה גם העבד היה צריך להיפטר, שהרי נלמד בגזירה שווה. ואעפ"כ הוא חייב בהן {{מקור|אמנם לגבי פרו ורבו נחלקו התוס' (חגיגה ב: ד"ה לא וגיטין מא: ד"ה לא) האם עבד חייב בה}}, ויש לזה שלושה טעמים {{מקור|הביאם מנחת חינוך א-ג [יט] ד"ה והנה הא}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הגזירה שווה נאמרה רק על מצוות עשה שהזמן גרמן, אך לגבי מצוות עשה שלא הזמן גרמן ומצוות לא תעשה - אין את הגזירה שווה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>משנה למלך מלכים י-ז ד"ה והכלל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הגזירה שווה נאמרה רק על מצוות עשה שהזמן גרמן, אך לגבי מצוות עשה שלא הזמן גרמן ומצוות לא תעשה - אין את הגזירה שווה {{מקור|משנה למלך מלכים י-ז ד"ה והכלל}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ נשים עצמן אינן פטורות ממצוות אלו, אלא שאין דרכן לכבוש (ולכן פטורות מפרו ורבו) ואין דרכן לגדל זקן, אך עבד שדרכו בכך - כן חייב {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פני יהושע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ נשים עצמן אינן פטורות ממצוות אלו, אלא שאין דרכן לכבוש (ולכן פטורות מפרו ורבו) ואין דרכן לגדל זקן, אך עבד שדרכו בכך - כן חייב {{מקור|פני יהושע}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ כיוון שגם הגויים נצטוו בפרו ורבו, אלא שבמתן תורה נפטרו ממצווה זו - עבד, שנתווספה בה קדושה - חוזר להתחייב {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>טורי אבן, וכמובן שתירוץ זה לא מסביר את איסור השחתת הזקן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ כיוון שגם הגויים נצטוו בפרו ורבו, אלא שבמתן תורה נפטרו ממצווה זו - עבד, שנתווספה בה קדושה - חוזר להתחייב {{מקור|טורי אבן, וכמובן שתירוץ זה לא מסביר את איסור השחתת הזקן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עבד כנעני מותר בשפחה כנענית''', וכתב הקובץ הערות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>מז-י<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שמסתבר שהטעם לזה הוא שהרי היא בת מינו, כמו שממזר מותר בממזרת. אמנם דייק מהרמב"ם שמשמע ממנו שטעם ההיתר משום שמחויב לעבוד לרבו, וכעין היתרו של עבד עברי בשפחה כנענית.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עבד כנעני מותר בשפחה כנענית''', וכתב הקובץ הערות {{מקור|מז-י}} שמסתבר שהטעם לזה הוא שהרי היא בת מינו, כמו שממזר מותר בממזרת. אמנם דייק מהרמב"ם שמשמע ממנו שטעם ההיתר משום שמחויב לעבוד לרבו, וכעין היתרו של עבד עברי בשפחה כנענית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''להלוות לעבד כנעני בריבית''' - הסתפק השדי חמד האם מותר לעשות זאת {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ח"ד עמוד 456 צא-א ד"ה אם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''להלוות לעבד כנעני בריבית''' - הסתפק השדי חמד האם מותר לעשות זאת {{מקור|ח"ד עמוד 456 צא-א ד"ה אם}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בגדלותו''' הסתפק הקובץ הערות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>יא-ג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} האם היא בי"ב שנה כאשה, שהרי כל דיניו נלמדים בגזירה שווה לה לה מאשה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>חגיגה ד.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, או בי"ג שנה כאיש, שהחילוק בזה בין איש לאשה הוא בטבע הבריאה, ובזה לא שייך להקיש איש לאשה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בגדלותו''' הסתפק הקובץ הערות {{מקור|יא-ג}} האם היא בי"ב שנה כאשה, שהרי כל דיניו נלמדים בגזירה שווה לה לה מאשה {{מקור|חגיגה ד.}}, או בי"ג שנה כאיש, שהחילוק בזה בין איש לאשה הוא בטבע הבריאה, ובזה לא שייך להקיש איש לאשה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטבילת עבד כנעני''' במכירתו לעבד (הטבילה הראשונה) נחלקו הראשונים מי המברך: לרמב"ן לריטב"א ולר"י העבד מברך, ולרב אלברצלוני הרב מברך {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>רשב"א יבמות מו. בתחילתו, ריטב"א שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטבילת עבד כנעני''' במכירתו לעבד (הטבילה הראשונה) נחלקו הראשונים מי המברך: לרמב"ן לריטב"א ולר"י העבד מברך, ולרב אלברצלוני הרב מברך {{מקור|רשב"א יבמות מו. בתחילתו, ריטב"א שם}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בשחרור שפחה כנענית''' חידשו האחרונים שאפשר שאינה צריכה טבילה, שהרי גם לאחר שחרורה תהיה חייבת במצוות רק כשאר אשה, ואם כן לא נוספות לה מצוות בשחרורה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>אבני נזר יו"ד שנ-ב כתב זאת בלשון "לולא דמסתפינא", ומעשה רוקח איסורי ביאה יג-יב כתב שטבילתה היא רק מעלה בעלמא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בשחרור שפחה כנענית''' חידשו האחרונים שאפשר שאינה צריכה טבילה, שהרי גם לאחר שחרורה תהיה חייבת במצוות רק כשאר אשה, ואם כן לא נוספות לה מצוות בשחרורה {{מקור|אבני נזר יו"ד שנ-ב כתב זאת בלשון "לולא דמסתפינא", ומעשה רוקח איסורי ביאה יג-יב כתב שטבילתה היא רק מעלה בעלמא}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-1852:rev-22931:php=table --> </table> Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%A0%D7%A2%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=1852&oldid=prev 212.199.242.87 ב־08:18, 20 באוגוסט 2008 2008-08-20T08:18:47Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:18, 20 באוגוסט 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''המקור שחייב במצוות כאשה''' הוא מגזירה שווה "לה לה" ("וכתב לה ספר כריתות" {{מקור|(דברים כד-א)}} - "או חופשה לא ניתן לה" {{מקור|(ויקרא יט-כ)}}), ולכן מחויב במצוות לא תעשה, ובמצוות עשה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהזמן </del>גרמן&lt;ref&gt;בגדרי מצוות עשה שהזמן גרמן ע"ע [[אשה במצוות]].&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''המקור שחייב במצוות כאשה''' הוא מגזירה שווה "לה לה" ("וכתב לה ספר כריתות" {{מקור|(דברים כד-א)}} - "או חופשה לא ניתן לה" {{מקור|(ויקרא יט-כ)}}), ולכן מחויב במצוות לא תעשה, ובמצוות עשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאין הזמן </ins>גרמן&lt;ref&gt;בגדרי מצוות עשה שהזמן גרמן ע"ע [[אשה במצוות]].&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והסתפק הרעק&quot;א האם לולא הגזירה שווה היה חייב בכל המצוות, והגזירה שווה באה לפוטרו כאשה, או שלולא הגזירה שווה היה פטור מכל המצוות, והגזירה שווה באה לחייבו כאשה {{מקור|(על המשנה ברכות ג-ג אות כח, ובחידושיו לברכות כ. ד&quot;ה ובתוי&quot;ט: מסברא כתב שהגזירה שווה באה לחייבו, אך מהרמב&quot;ם הוכיח שבאה לפוטרו. טורי אבן (הובא במנחת חינוך א-ג [יט] ד&quot;ה והנה הא): הגזירה שווה באה לחייבו. וצפנת פענח כללי התורה והמצוות (ד&quot;ה עבד כנעני במצוות) חילק שעל אשה חל פטור ממצוות עשה שהזמן גרמן, אך עבד לא חויב בהן כלל, והגזירה שווה היא רק לגבי דיני העבד אך לא לגבי טעמם (וכן כתב המידות לחקר ההלכה כג-סג שגזירה שווה (בכלל, לא דווקא בעבד) מלמדת רק את פרטי הדין ולא את טעם המצווה), ומשמע שלולא הגזירה שווה היה פטור, והגזירה שווה באה לחייבו)}}&lt;ref&gt;עיין לקמן בסמוך בחקירה במהותו.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והסתפק הרעק&quot;א האם לולא הגזירה שווה היה חייב בכל המצוות, והגזירה שווה באה לפוטרו כאשה, או שלולא הגזירה שווה היה פטור מכל המצוות, והגזירה שווה באה לחייבו כאשה {{מקור|(על המשנה ברכות ג-ג אות כח, ובחידושיו לברכות כ. ד&quot;ה ובתוי&quot;ט: מסברא כתב שהגזירה שווה באה לחייבו, אך מהרמב&quot;ם הוכיח שבאה לפוטרו. טורי אבן (הובא במנחת חינוך א-ג [יט] ד&quot;ה והנה הא): הגזירה שווה באה לחייבו. וצפנת פענח כללי התורה והמצוות (ד&quot;ה עבד כנעני במצוות) חילק שעל אשה חל פטור ממצוות עשה שהזמן גרמן, אך עבד לא חויב בהן כלל, והגזירה שווה היא רק לגבי דיני העבד אך לא לגבי טעמם (וכן כתב המידות לחקר ההלכה כג-סג שגזירה שווה (בכלל, לא דווקא בעבד) מלמדת רק את פרטי הדין ולא את טעם המצווה), ומשמע שלולא הגזירה שווה היה פטור, והגזירה שווה באה לחייבו)}}&lt;ref&gt;עיין לקמן בסמוך בחקירה במהותו.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-1623:rev-1852:php=table --> </table> 212.199.242.87 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%A0%D7%A2%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=1623&oldid=prev Yeshivaorgil bot ב־19:54, 4 באוגוסט 2008 2008-08-04T19:54:51Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:54, 4 באוגוסט 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l59">שורה 59:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 59:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </del>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:כללי מצוות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:כללי מצוות]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-1329:rev-1623:php=table --> </table> Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%A0%D7%A2%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=1329&oldid=prev Yeshivaorgil bot ב־15:46, 4 באוגוסט 2008 2008-08-04T15:46:58Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:46, 4 באוגוסט 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;במהותו&#039;&#039;&#039; יש לחקור בין שלושה צדדים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;במהותו&#039;&#039;&#039; יש לחקור בין שלושה צדדים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>הוא עדיין כגוי אלא שנוספו לו מצוות כאשה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א) </del>הוא עדיין כגוי אלא שנוספו לו מצוות כאשה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>הוא כבר כישראל אלא שנפטר ממצוות כאשה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>אינו לא כגוי ולא כישראל אלא סוג חדש - "יצא מכלל גוי ולכלל ישראל לא בא" {{מקור|(מפענח צפונות ו-י)}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב) </del>הוא כבר כישראל אלא שנפטר ממצוות כאשה.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג) </del>אינו לא כגוי ולא כישראל אלא סוג חדש - "יצא מכלל גוי ולכלל ישראל לא בא" {{מקור|(מפענח צפונות ו-י)}}.  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לחקירה זו כמה נפק&quot;מ (הנפק&quot;מ דלהלן הם בין הצדדים האם הוא כישראל או כגוי, ולא דנו כאן בצד השלישי שאינו לא כישראל ולא כגוי):</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לחקירה זו כמה נפק&quot;מ (הנפק&quot;מ דלהלן הם בין הצדדים האם הוא כישראל או כגוי, ולא דנו כאן בצד השלישי שאינו לא כישראל ולא כגוי):</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>ספק הרעק"א לגבי הלימוד בגזירה שווה מאשה&lt;ref&gt;הובא לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה המקור.&lt;/ref&gt;: אם הוא כגוי הגזירה שווה באה להוסיף לו מצוות כאשה, ואם הוא כישראל היא באה לפוטרו ממצוות כאשה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א) </del>ספק הרעק"א לגבי הלימוד בגזירה שווה מאשה&lt;ref&gt;הובא לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה המקור.&lt;/ref&gt;: אם הוא כגוי הגזירה שווה באה להוסיף לו מצוות כאשה, ואם הוא כישראל היא באה לפוטרו ממצוות כאשה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>אסור לשחרר עבד כנעני, שנאמר "לעולם בהם תעבודו" {{מקור|(ויקרא כה-מו)}}. ונחלקו הראשונים בטעם לאיסור זה: לרמב"ן הוא כדי שלא לתת להם מתנת חינם, מעין האיסור "לא תחונם" שנאמר בגוי, ולרשב"א {{מקור|(גיטין לח: ד"ה הא, והביא שם את הרמב"ן)}} מותר לתת לו מתנת חינם, ודין "לעולם בהם תעבודו" הוא איסור נפרד. ואפשר שלרמב"ן עבד כגוי, ולכן דינו כגוי שאסור לתת לו מתנת חינם, ולרשב"א הוא כישראל (ולכן הוכיח את שיטתו מכך שמותר לתת מתנה לגר אוכל נבלות, וכתב שעבד כנעני עדיף ממנו).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>עבד כנעני שמשתחרר צריך טבילה ונעשה ישראל גמור. ובמקורה של טבילה זו נחלקו הראשונים: לרמב"ן {{מקור|(יבמות מח. ד"ה ודעת)}} היא מדאורייתא ומעכבת, ולשאר הראשונים {{מקור|(תוס' שהובאו ברמב"ן שם, והוסיפו שאינה מעכבת, רשב"א קידושין סח: בתירוצו השני, תוס' הרא"ש שם)}} היא מדרבנן. ומסתבר שלרמב"ן עבד כגוי, ולכן כדי לעשותו ישראל צריך טבילה מדאורייתא, ולשאר הראשונים עבד כישראל, ולכן מדאורייתא אינו צריך טבילה (ואם כן הרמב"ן והרשב"א לשיטתם כמחלוקתם בדין "לעולם בהם תעבודו"&lt;ref&gt;כדלעיל בסמוך אות ב.&lt;/ref&gt;).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב) </del>אסור לשחרר עבד כנעני, שנאמר "לעולם בהם תעבודו" {{מקור|(ויקרא כה-מו)}}. ונחלקו הראשונים בטעם לאיסור זה: לרמב"ן הוא כדי שלא לתת להם מתנת חינם, מעין האיסור "לא תחונם" שנאמר בגוי, ולרשב"א {{מקור|(גיטין לח: ד"ה הא, והביא שם את הרמב"ן)}} מותר לתת לו מתנת חינם, ודין "לעולם בהם תעבודו" הוא איסור נפרד. ואפשר שלרמב"ן עבד כגוי, ולכן דינו כגוי שאסור לתת לו מתנת חינם, ולרשב"א הוא כישראל (ולכן הוכיח את שיטתו מכך שמותר לתת מתנה לגר אוכל נבלות, וכתב שעבד כנעני עדיף ממנו).</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג) </del>עבד כנעני שמשתחרר צריך טבילה ונעשה ישראל גמור. ובמקורה של טבילה זו נחלקו הראשונים: לרמב"ן {{מקור|(יבמות מח. ד"ה ודעת)}} היא מדאורייתא ומעכבת, ולשאר הראשונים {{מקור|(תוס' שהובאו ברמב"ן שם, והוסיפו שאינה מעכבת, רשב"א קידושין סח: בתירוצו השני, תוס' הרא"ש שם)}} היא מדרבנן. ומסתבר שלרמב"ן עבד כגוי, ולכן כדי לעשותו ישראל צריך טבילה מדאורייתא, ולשאר הראשונים עבד כישראל, ולכן מדאורייתא אינו צריך טבילה (ואם כן הרמב"ן והרשב"א לשיטתם כמחלוקתם בדין "לעולם בהם תעבודו"&lt;ref&gt;כדלעיל בסמוך אות ב.&lt;/ref&gt;).</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בשמו&#039;&#039;&#039; דן השדי חמד האם נקרא אחיך, האם נקרא רעך, והאם נקרא אדם {{מקור|(ח&quot;ד עמוד 151 ד&quot;ה ועבד כנעני, ח&quot;א א-ג עמוד 111 ד&quot;ה ודע, ח&quot;א א-ה ד&quot;ה ואם)}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בשמו&#039;&#039;&#039; דן השדי חמד האם נקרא אחיך, האם נקרא רעך, והאם נקרא אדם {{מקור|(ח&quot;ד עמוד 151 ד&quot;ה ועבד כנעני, ח&quot;א א-ג עמוד 111 ד&quot;ה ודע, ח&quot;א א-ה ד&quot;ה ואם)}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l35">שורה 35:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מצוות עשה שלא הזמן גרמן&#039;&#039;&#039; ואשה פטורה מהן רק מגזיה&quot;כ, כגון פרו ורבו והשחתת זקן - לכאורה גם העבד היה צריך להיפטר, שהרי נלמד בגזירה שווה. ואעפ&quot;כ הוא חייב בהן {{מקור|(אמנם לגבי פרו ורבו נחלקו התוס&#039; (חגיגה ב: ד&quot;ה לא וגיטין מא: ד&quot;ה לא) האם עבד חייב בה)}}, ויש לזה שלושה טעמים {{מקור|(הביאם מנחת חינוך א-ג [יט] ד&quot;ה והנה הא)}}:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מצוות עשה שלא הזמן גרמן&#039;&#039;&#039; ואשה פטורה מהן רק מגזיה&quot;כ, כגון פרו ורבו והשחתת זקן - לכאורה גם העבד היה צריך להיפטר, שהרי נלמד בגזירה שווה. ואעפ&quot;כ הוא חייב בהן {{מקור|(אמנם לגבי פרו ורבו נחלקו התוס&#039; (חגיגה ב: ד&quot;ה לא וגיטין מא: ד&quot;ה לא) האם עבד חייב בה)}}, ויש לזה שלושה טעמים {{מקור|(הביאם מנחת חינוך א-ג [יט] ד&quot;ה והנה הא)}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>הגזירה שווה נאמרה רק על מצוות עשה שהזמן גרמן, אך לגבי מצוות עשה שלא הזמן גרמן ומצוות לא תעשה - אין את הגזירה שווה {{מקור|(משנה למלך מלכים י-ז ד"ה והכלל)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א) </del>הגזירה שווה נאמרה רק על מצוות עשה שהזמן גרמן, אך לגבי מצוות עשה שלא הזמן גרמן ומצוות לא תעשה - אין את הגזירה שווה {{מקור|(משנה למלך מלכים י-ז ד"ה והכלל)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>נשים עצמן אינן פטורות ממצוות אלו, אלא שאין דרכן לכבוש (ולכן פטורות מפרו ורבו) ואין דרכן לגדל זקן, אך עבד שדרכו בכך - כן חייב {{מקור|(פני יהושע)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>כיוון שגם הגויים נצטוו בפרו ורבו, אלא שבמתן תורה נפטרו ממצווה זו - עבד, שנתווספה בה קדושה - חוזר להתחייב {{מקור|(טורי אבן, וכמובן שתירוץ זה לא מסביר את איסור השחתת הזקן)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב) </del>נשים עצמן אינן פטורות ממצוות אלו, אלא שאין דרכן לכבוש (ולכן פטורות מפרו ורבו) ואין דרכן לגדל זקן, אך עבד שדרכו בכך - כן חייב {{מקור|(פני יהושע)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג) </del>כיוון שגם הגויים נצטוו בפרו ורבו, אלא שבמתן תורה נפטרו ממצווה זו - עבד, שנתווספה בה קדושה - חוזר להתחייב {{מקור|(טורי אבן, וכמובן שתירוץ זה לא מסביר את איסור השחתת הזקן)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;עבד כנעני מותר בשפחה כנענית&#039;&#039;&#039;, וכתב הקובץ הערות {{מקור|(מז-י)}} שמסתבר שהטעם לזה הוא שהרי היא בת מינו, כמו שממזר מותר בממזרת. אמנם דייק מהרמב&quot;ם שמשמע ממנו שטעם ההיתר משום שמחויב לעבוד לרבו, וכעין היתרו של עבד עברי בשפחה כנענית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;עבד כנעני מותר בשפחה כנענית&#039;&#039;&#039;, וכתב הקובץ הערות {{מקור|(מז-י)}} שמסתבר שהטעם לזה הוא שהרי היא בת מינו, כמו שממזר מותר בממזרת. אמנם דייק מהרמב&quot;ם שמשמע ממנו שטעם ההיתר משום שמחויב לעבוד לרבו, וכעין היתרו של עבד עברי בשפחה כנענית.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l54">שורה 54:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 45:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אשה במצוות]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>[[אשה במצוות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[חצי עבד וחצי בן חורין]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>[[חצי עבד וחצי בן חורין]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[סומא]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>[[סומא]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטן]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>[[קטן]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קנייני עבד כנעני]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>[[קנייני עבד כנעני]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l68">שורה 68:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 59:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:כללי מצוות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:כללי מצוות]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-1042:rev-1329:php=table --> </table> Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%A0%D7%A2%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=1042&oldid=prev Yeshivaorgil ב־14:26, 4 באוגוסט 2008 2008-08-04T14:26:23Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:26, 4 באוגוסט 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בעבד כנעני יש שני דינים&#039;&#039;&#039;: קניין ממוני - שקנוי לרבו, ואיסורים - שדיניו שונים מבן חורין. וחקרו האם הם שני דינים נפרדים, או שהאיסורים נובעים מהקניין הממוני {{מקור|(המידות לחקר ההלכה ח-נא)}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בעבד כנעני יש שני דינים&#039;&#039;&#039;: קניין ממוני - שקנוי לרבו, ואיסורים - שדיניו שונים מבן חורין. וחקרו האם הם שני דינים נפרדים, או שהאיסורים נובעים מהקניין הממוני {{מקור|(המידות לחקר ההלכה ח-נא)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדינים שונים </del>==בדינים שונים==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בדינים שונים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדינים שונים </del>'''מצווה שבאשה אין הזמן גרמא ובעבד כן הזמן גרמא''', הסתפק המנחת חינוך {{מקור|(ב-ג [ט])}} האם עבד חייב בה. כגון מילה, לשיטת הריטב"א {{מקור|(קידושין כט. ד"ה ואיהי)}} שבאשה נחשב שאין הזמן גרמא כי אינה בגופה (אלא בחיובה למול את בנה), ובעבד כן נחשבת הזמן גרמא כי היא כן בגופו (חיובו למול את עצמו).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצווה שבאשה אין הזמן גרמא ובעבד כן הזמן גרמא''', הסתפק המנחת חינוך {{מקור|(ב-ג [ט])}} האם עבד חייב בה. כגון מילה, לשיטת הריטב"א {{מקור|(קידושין כט. ד"ה ואיהי)}} שבאשה נחשב שאין הזמן גרמא כי אינה בגופה (אלא בחיובה למול את בנה), ובעבד כן נחשבת הזמן גרמא כי היא כן בגופו (חיובו למול את עצמו).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדינים שונים  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדינים שונים  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מצווה שהזמן גרמא ונשים חייבות בה משום שהיו באותו הנס&#039;&#039;&#039;, כגון קריאת מגילה, עבדים פטורים ממנה שהרי הם לא היו באותו הנס {{מקור|(שו&quot;ת הרדב&quot;ז ח&quot;ד א&#039;תיז, וכן משמע מהרמב&quot;ם מגילה א-א (שכתב שעבדים משוחררים חייבים, ומוכח ששאר העבדים פטורים))}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מצווה שהזמן גרמא ונשים חייבות בה משום שהיו באותו הנס&#039;&#039;&#039;, כגון קריאת מגילה, עבדים פטורים ממנה שהרי הם לא היו באותו הנס {{מקור|(שו&quot;ת הרדב&quot;ז ח&quot;ד א&#039;תיז, וכן משמע מהרמב&quot;ם מגילה א-א (שכתב שעבדים משוחררים חייבים, ומוכח ששאר העבדים פטורים))}}.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-790:rev-1042:php=table --> </table> Yeshivaorgil https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%A0%D7%A2%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=790&oldid=prev קובץ יסודות וחקירות השלם ב־16:53, 22 ביולי 2008 2008-07-22T16:53:51Z <p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>==הגדרה==<br /> &#039;&#039;&#039;עבד כנעני חייב במצוות כאשה&#039;&#039;&#039; {{מקור|(הסוגיא בחגיגה ד.)}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> ==מקור וטעם==<br /> &#039;&#039;&#039;המקור שחייב במצוות כאשה&#039;&#039;&#039; הוא מגזירה שווה &quot;לה לה&quot; (&quot;וכתב לה ספר כריתות&quot; {{מקור|(דברים כד-א)}} - &quot;או חופשה לא ניתן לה&quot; {{מקור|(ויקרא יט-כ)}}), ולכן מחויב במצוות לא תעשה, ובמצוות עשה שהזמן גרמן&lt;ref&gt;בגדרי מצוות עשה שהזמן גרמן ע&quot;ע [[אשה במצוות]].&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> והסתפק הרעק&quot;א האם לולא הגזירה שווה היה חייב בכל המצוות, והגזירה שווה באה לפוטרו כאשה, או שלולא הגזירה שווה היה פטור מכל המצוות, והגזירה שווה באה לחייבו כאשה {{מקור|(על המשנה ברכות ג-ג אות כח, ובחידושיו לברכות כ. ד&quot;ה ובתוי&quot;ט: מסברא כתב שהגזירה שווה באה לחייבו, אך מהרמב&quot;ם הוכיח שבאה לפוטרו. טורי אבן (הובא במנחת חינוך א-ג [יט] ד&quot;ה והנה הא): הגזירה שווה באה לחייבו. וצפנת פענח כללי התורה והמצוות (ד&quot;ה עבד כנעני במצוות) חילק שעל אשה חל פטור ממצוות עשה שהזמן גרמן, אך עבד לא חויב בהן כלל, והגזירה שווה היא רק לגבי דיני העבד אך לא לגבי טעמם (וכן כתב המידות לחקר ההלכה כג-סג שגזירה שווה (בכלל, לא דווקא בעבד) מלמדת רק את פרטי הדין ולא את טעם המצווה), ומשמע שלולא הגזירה שווה היה פטור, והגזירה שווה באה לחייבו)}}&lt;ref&gt;עיין לקמן בסמוך בחקירה במהותו.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;במהותו&#039;&#039;&#039; יש לחקור בין שלושה צדדים:<br /> <br /> א) הוא עדיין כגוי אלא שנוספו לו מצוות כאשה.<br /> <br /> ב) הוא כבר כישראל אלא שנפטר ממצוות כאשה.<br /> <br /> ג) אינו לא כגוי ולא כישראל אלא סוג חדש - &quot;יצא מכלל גוי ולכלל ישראל לא בא&quot; {{מקור|(מפענח צפונות ו-י)}}. <br /> <br /> ויש לחקירה זו כמה נפק&quot;מ (הנפק&quot;מ דלהלן הם בין הצדדים האם הוא כישראל או כגוי, ולא דנו כאן בצד השלישי שאינו לא כישראל ולא כגוי):<br /> <br /> א) ספק הרעק&quot;א לגבי הלימוד בגזירה שווה מאשה&lt;ref&gt;הובא לעיל בסעיף &quot;מקור וטעם&quot; ד&quot;ה המקור.&lt;/ref&gt;: אם הוא כגוי הגזירה שווה באה להוסיף לו מצוות כאשה, ואם הוא כישראל היא באה לפוטרו ממצוות כאשה. <br /> <br /> ב) אסור לשחרר עבד כנעני, שנאמר &quot;לעולם בהם תעבודו&quot; {{מקור|(ויקרא כה-מו)}}. ונחלקו הראשונים בטעם לאיסור זה: לרמב&quot;ן הוא כדי שלא לתת להם מתנת חינם, מעין האיסור &quot;לא תחונם&quot; שנאמר בגוי, ולרשב&quot;א {{מקור|(גיטין לח: ד&quot;ה הא, והביא שם את הרמב&quot;ן)}} מותר לתת לו מתנת חינם, ודין &quot;לעולם בהם תעבודו&quot; הוא איסור נפרד. ואפשר שלרמב&quot;ן עבד כגוי, ולכן דינו כגוי שאסור לתת לו מתנת חינם, ולרשב&quot;א הוא כישראל (ולכן הוכיח את שיטתו מכך שמותר לתת מתנה לגר אוכל נבלות, וכתב שעבד כנעני עדיף ממנו).<br /> <br /> ג) עבד כנעני שמשתחרר צריך טבילה ונעשה ישראל גמור. ובמקורה של טבילה זו נחלקו הראשונים: לרמב&quot;ן {{מקור|(יבמות מח. ד&quot;ה ודעת)}} היא מדאורייתא ומעכבת, ולשאר הראשונים {{מקור|(תוס&#039; שהובאו ברמב&quot;ן שם, והוסיפו שאינה מעכבת, רשב&quot;א קידושין סח: בתירוצו השני, תוס&#039; הרא&quot;ש שם)}} היא מדרבנן. ומסתבר שלרמב&quot;ן עבד כגוי, ולכן כדי לעשותו ישראל צריך טבילה מדאורייתא, ולשאר הראשונים עבד כישראל, ולכן מדאורייתא אינו צריך טבילה (ואם כן הרמב&quot;ן והרשב&quot;א לשיטתם כמחלוקתם בדין &quot;לעולם בהם תעבודו&quot;&lt;ref&gt;כדלעיל בסמוך אות ב.&lt;/ref&gt;).<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;בשמו&#039;&#039;&#039; דן השדי חמד האם נקרא אחיך, האם נקרא רעך, והאם נקרא אדם {{מקור|(ח&quot;ד עמוד 151 ד&quot;ה ועבד כנעני, ח&quot;א א-ג עמוד 111 ד&quot;ה ודע, ח&quot;א א-ה ד&quot;ה ואם)}}.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;בעבד כנעני יש שני דינים&#039;&#039;&#039;: קניין ממוני - שקנוי לרבו, ואיסורים - שדיניו שונים מבן חורין. וחקרו האם הם שני דינים נפרדים, או שהאיסורים נובעים מהקניין הממוני {{מקור|(המידות לחקר ההלכה ח-נא)}}.<br /> <br /> בדינים שונים ==בדינים שונים==<br /> בדינים שונים &#039;&#039;&#039;מצווה שבאשה אין הזמן גרמא ובעבד כן הזמן גרמא&#039;&#039;&#039;, הסתפק המנחת חינוך {{מקור|(ב-ג [ט])}} האם עבד חייב בה. כגון מילה, לשיטת הריטב&quot;א {{מקור|(קידושין כט. ד&quot;ה ואיהי)}} שבאשה נחשב שאין הזמן גרמא כי אינה בגופה (אלא בחיובה למול את בנה), ובעבד כן נחשבת הזמן גרמא כי היא כן בגופו (חיובו למול את עצמו).<br /> בדינים שונים <br /> &#039;&#039;&#039;מצווה שהזמן גרמא ונשים חייבות בה משום שהיו באותו הנס&#039;&#039;&#039;, כגון קריאת מגילה, עבדים פטורים ממנה שהרי הם לא היו באותו הנס {{מקור|(שו&quot;ת הרדב&quot;ז ח&quot;ד א&#039;תיז, וכן משמע מהרמב&quot;ם מגילה א-א (שכתב שעבדים משוחררים חייבים, ומוכח ששאר העבדים פטורים))}}.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;חיובו בשבע מצוות בני נח&#039;&#039;&#039; אינו מדין בן נח, שהרי כבר פקע ממנו דין בן נח, אלא מהגזירה שווה מאשה, ולולא הגזירה שווה היה פטור גם משבע המצוות {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא מציעא יב-ט ד&quot;ה מבואר)}}.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מצוות עשה שלא הזמן גרמן&#039;&#039;&#039; ואשה פטורה מהן רק מגזיה&quot;כ, כגון פרו ורבו והשחתת זקן - לכאורה גם העבד היה צריך להיפטר, שהרי נלמד בגזירה שווה. ואעפ&quot;כ הוא חייב בהן {{מקור|(אמנם לגבי פרו ורבו נחלקו התוס&#039; (חגיגה ב: ד&quot;ה לא וגיטין מא: ד&quot;ה לא) האם עבד חייב בה)}}, ויש לזה שלושה טעמים {{מקור|(הביאם מנחת חינוך א-ג [יט] ד&quot;ה והנה הא)}}:<br /> <br /> א) הגזירה שווה נאמרה רק על מצוות עשה שהזמן גרמן, אך לגבי מצוות עשה שלא הזמן גרמן ומצוות לא תעשה - אין את הגזירה שווה {{מקור|(משנה למלך מלכים י-ז ד&quot;ה והכלל)}}.<br /> <br /> ב) נשים עצמן אינן פטורות ממצוות אלו, אלא שאין דרכן לכבוש (ולכן פטורות מפרו ורבו) ואין דרכן לגדל זקן, אך עבד שדרכו בכך - כן חייב {{מקור|(פני יהושע)}}.<br /> <br /> ג) כיוון שגם הגויים נצטוו בפרו ורבו, אלא שבמתן תורה נפטרו ממצווה זו - עבד, שנתווספה בה קדושה - חוזר להתחייב {{מקור|(טורי אבן, וכמובן שתירוץ זה לא מסביר את איסור השחתת הזקן)}}.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;עבד כנעני מותר בשפחה כנענית&#039;&#039;&#039;, וכתב הקובץ הערות {{מקור|(מז-י)}} שמסתבר שהטעם לזה הוא שהרי היא בת מינו, כמו שממזר מותר בממזרת. אמנם דייק מהרמב&quot;ם שמשמע ממנו שטעם ההיתר משום שמחויב לעבוד לרבו, וכעין היתרו של עבד עברי בשפחה כנענית.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;להלוות לעבד כנעני בריבית&#039;&#039;&#039; - הסתפק השדי חמד האם מותר לעשות זאת {{מקור|(ח&quot;ד עמוד 456 צא-א ד&quot;ה אם)}}.<br /> <br /> ==פרטי הדין==<br /> &#039;&#039;&#039;בגדלותו&#039;&#039;&#039; הסתפק הקובץ הערות {{מקור|(יא-ג)}} האם היא בי&quot;ב שנה כאשה, שהרי כל דיניו נלמדים בגזירה שווה לה לה מאשה {{מקור|(חגיגה ד.)}}, או בי&quot;ג שנה כאיש, שהחילוק בזה בין איש לאשה הוא בטבע הבריאה, ובזה לא שייך להקיש איש לאשה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;בטבילת עבד כנעני&#039;&#039;&#039; במכירתו לעבד (הטבילה הראשונה) נחלקו הראשונים מי המברך: לרמב&quot;ן לריטב&quot;א ולר&quot;י העבד מברך, ולרב אלברצלוני הרב מברך {{מקור|(רשב&quot;א יבמות מו. בתחילתו, ריטב&quot;א שם)}}.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;בשחרור שפחה כנענית&#039;&#039;&#039; חידשו האחרונים שאפשר שאינה צריכה טבילה, שהרי גם לאחר שחרורה תהיה חייבת במצוות רק כשאר אשה, ואם כן לא נוספות לה מצוות בשחרורה {{מקור|(אבני נזר יו&quot;ד שנ-ב כתב זאת בלשון &quot;לולא דמסתפינא&quot;, ומעשה רוקח איסורי ביאה יג-יב כתב שטבילתה היא רק מעלה בעלמא)}}.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> [[אשה במצוות]]<br /> <br /> [[חצי עבד וחצי בן חורין]]<br /> <br /> [[סומא]]<br /> <br /> [[קטן]]<br /> <br /> [[קנייני עבד כנעני]]<br /> <br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> &lt;references /&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]<br /> [[קטגוריה:כללי מצוות]]</div> קובץ יסודות וחקירות השלם