ספר עמוס - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* יום ה' */

2021-04-25T20:33:59Z

יום ה'

@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 גם כאן הנביא מוכיח את העם על הניתוק הנעשה בין עבודת ה' על ידי הקורבנות, לבין העמדת פולחן הקורבנות כדבר עצמאי, עד כדי שה' אומר {{ציטוטון|שָׂנֵאתִי מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם, וְלֹא אָרִיחַ בְּעַצְּרֹתֵיכֶם}}. ה' אינו רוצה מועדים וחגים שהפכו ל"מועדיכם" ו"חגיכם" בהם העיקר הוא העם הנהנה, ומעדיף שהעם יסיר מעליו את השירים ויתמקד בעשיית צדק {{ציטוטון|וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן}}{{הערה|עיין במדרש רבה- שאל גוי אחד את רבי עקיבא: למה אתם עושים מועדות? לא כך אמר לכם הקב"ה: חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי? אמר לו רבי עקיבא: אילו אמר חודשי ומועדי שנאה נפשי- היית אומר, לא אמר אלא- חדשיכם ומועדיכם}}.
 {{הערות שוליים}}
 {{ספרי התנ"ך}}

Wikiboss: /* על שלושה ועל ארבעה */

2021-04-25T20:04:37Z

על שלושה ועל ארבעה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:04, 25 באפריל 2021
שורה 7:		שורה 7:
	נבואתו הראשונה של עמוס בנויה במבנה של "על שלושה חטאי ועל ארבעה לא אשיבנו" כאשר הוא מביא ארבעה חטאים שעושים עמים שונים. עמוס מפרט את חטאיהם של בני דמשק, עזה, צור, אדום, עמון, מואב ויהודה ולבסוף מגיע גם לחטאי ישראל עצמם אליהם הוא מתנבא. ה[[אברבנאל]] פירש כי עמוס בכוונה מציין את עמים אלו משום שהם נלחמו בישראל בעבר, בין אם אלו דמשק שנלחמו בגלעד או עזה וצור שעזרו לאדום כנגדם וכן בני עמון שגרמו למלחמה באדום {{הערה\|יש שכתבו שמטרתו של עמוס הייתה למשוך את תשומת ליבו של העם בדברו על חטאי עמים שונים שהיו שנואים עליהם, ורק לאחר שהקשיבו לו פירט גם את חטאיהם}}.		נבואתו הראשונה של עמוס בנויה במבנה של "על שלושה חטאי ועל ארבעה לא אשיבנו" כאשר הוא מביא ארבעה חטאים שעושים עמים שונים. עמוס מפרט את חטאיהם של בני דמשק, עזה, צור, אדום, עמון, מואב ויהודה ולבסוף מגיע גם לחטאי ישראל עצמם אליהם הוא מתנבא. ה[[אברבנאל]] פירש כי עמוס בכוונה מציין את עמים אלו משום שהם נלחמו בישראל בעבר, בין אם אלו דמשק שנלחמו בגלעד או עזה וצור שעזרו לאדום כנגדם וכן בני עמון שגרמו למלחמה באדום {{הערה\|יש שכתבו שמטרתו של עמוס הייתה למשוך את תשומת ליבו של העם בדברו על חטאי עמים שונים שהיו שנואים עליהם, ורק לאחר שהקשיבו לו פירט גם את חטאיהם}}.

	ה[[רמב"ם]] {{#makor-new:הלכות תשובה ג ה\|רמב"ם-תשובה\|ג\|ה}} מפרש כי החשיבות בכך שהחטא נשנה ארבעה פעמים הוא בכך שכאשר שוקלים עוונות אדם עם זכויותיו אין מחשבין עליו עוון שחטא בו תחילה אלא משלישי ואילך. אמנם, מאז החטא הרביעי תולים עליו עוון ראשון שני ושלישי כפי שנאמר אצלנו {{הערה\|ועיין שם שדברים אלו אמורים בציבור, אבל ביחיד מתחילים רק מהרביעי ולא מוסיפים עליו את החטאים הקודמים}}.		ה[[רמב"ם]] {{#makor-new:הלכות תשובה ג ה\|רמב"ם-תשובה\|ג\|ה}} מפרש כי החשיבות בכך שהחטא נשנה ארבעה פעמים הוא בכך שכאשר שוקלים עוונות אדם עם זכויותיו אין מחשבין עליו עוון שחטא בו תחילה אלא משלישי ואילך. אמנם, מאז החטא הרביעי תולים עליו עוון ראשון שני ושלישי כפי שנאמר אצלנו {{הערה\|ועיין שם שדברים אלו אמורים בציבור, אבל ביחיד מתחילים רק מהרביעי ולא מוסיפים עליו את החטאים הקודמים}}{{הערה\|דברים דומים נמצאים גם בדברי [[רבי סעדיה גאון]] על מי ששונה (חוזר) על חטאו {{#makor-new:האמונות והדעות ה\|מחשבה-אמונות-ודעות\|ה\|null}}: האדם, כאשר יסכים בעת תשובתו בלב שלם שלא ישנה, תהיה תשובתו מקובלת. ואם תשיאהו התאווה אחר כן לשנות, אין תשובתו נפסדת, אך ימחלו לו העוונות שהיו קודם התשובה, ויכתב עליו מה שיהיה לאחריה. וכן אם ינהג המנהג הזה פעמים רבות, שישוב ואחר כך ישנה בחטא - אין כותבים עליו אלא מה שאחר התשובה, אם הייתה בכל פעם דעתו שלמה ולבו טוב שלא ישנה בחטאו. וזה אשר אתה מוצא הכתוב אומר "על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו" - איננו בקבלת התשובה, אבל הוא בדחיית העונש מהם אחר השליחות. כאילו היה שולח אל עם שישובו בתשובה, ואם לא ישובו - אביא עליהם החרב והרעב. ואם ישובו בתשובה אחר השליחות הראשונה או השנית או השלישית - לא יבוא עליהם מה שאמר להביא. ואם לא ישובו, יגזור עליהם מה שאמר. ואפילו אם ישובו אחר כן, לא תועיל להם תשובתם ברביעית לדחות מהם את העונש ההוא בעולם הזה, אבל היא מועילה להם להינצל בעולם הבא.}}

	===חטאי ישראל===		===חטאי ישראל===
	חטאי ישראל המפורטים בדברי עמוס כוללים גם חטאים בין אדם לחברו, וגם בין אדם למקום. כך למשל, מתוארת מכירה של צדיק לעבדות בעבור שוחד וכן מכירת אביון בעבור כסף פעוט. העם לבושים ב"בגדים חבולים"- בגדים שנלקחו כמשכון בצורה אסורה- ליד מזבח לעבודה זרה ואף שותים יין לידו. השופטים מוגדרים כמי שרומסים את הדלים, ומטים את הדין לרשעים, ואיש ואביו הולכים אל הנערה יחד לזנות. אמנם, מהמשך הספר נראה כי עיקר תוכחתו של עמוס מופנית כלפי אלו השומרים על מצוות שבין אדם למקום אך לא במצוות חברתיות מוסריות. לדוגמא, ניתן לראות את תוכחתו על אלו השומרים את השבת אך מחכים לרגע בו היא תצא ויוכלו לעוות את מאזניהם ("שִׁמְעוּ זֹאת הַשֹּׁאֲפִים אֶבְיוֹן וְלַשְׁבִּית עֲנִיֵּי אָרֶץ") וכן תוכחתו על השוכבים על מיטות שן וסרוחים על ערשותם אך עדיין " הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר".		חטאי ישראל המפורטים בדברי עמוס כוללים גם חטאים בין אדם לחברו, וגם בין אדם למקום. כך למשל, מתוארת מכירה של צדיק לעבדות בעבור שוחד וכן מכירת אביון בעבור כסף פעוט. העם לבושים ב"בגדים חבולים"- בגדים שנלקחו כמשכון בצורה אסורה- ליד מזבח לעבודה זרה ואף שותים יין לידו. השופטים מוגדרים כמי שרומסים את הדלים, ומטים את הדין לרשעים, ואיש ואביו הולכים אל הנערה יחד לזנות. אמנם, מהמשך הספר נראה כי עיקר תוכחתו של עמוס מופנית כלפי אלו השומרים על מצוות שבין אדם למקום אך לא במצוות חברתיות מוסריות. לדוגמא, ניתן לראות את תוכחתו על אלו השומרים את השבת אך מחכים לרגע בו היא תצא ויוכלו לעוות את מאזניהם ("שִׁמְעוּ זֹאת הַשֹּׁאֲפִים אֶבְיוֹן וְלַשְׁבִּית עֲנִיֵּי אָרֶץ") וכן תוכחתו על השוכבים על מיטות שן וסרוחים על ערשותם אך עדיין " הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר".

Wikiboss: /* יום ה' */

2020-07-05T20:16:24Z

יום ה'

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:16, 5 ביולי 2020
שורה 28:		שורה 28:

	גם כאן הנביא מוכיח את העם על הניתוק הנעשה בין עבודת ה' על ידי הקורבנות, לבין העמדת פולחן הקורבנות כדבר עצמאי, עד כדי שה' אומר {{ציטוטון\|שָׂנֵאתִי מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם, וְלֹא אָרִיחַ בְּעַצְּרֹתֵיכֶם}}. ה' אינו רוצה מועדים וחגים שהפכו ל"מועדיכם" ו"חגיכם" בהם העיקר הוא העם הנהנה, ומעדיף שהעם יסיר מעליו את השירים ויתמקד בעשיית צדק {{ציטוטון\|וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן}}{{הערה\|עיין במדרש רבה- שאל גוי אחד את רבי עקיבא: למה אתם עושים מועדות? לא כך אמר לכם הקב"ה: חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי? אמר לו רבי עקיבא: אילו אמר חודשי ומועדי שנאה נפשי- היית אומר, לא אמר אלא- חדשיכם ומועדיכם}}.		גם כאן הנביא מוכיח את העם על הניתוק הנעשה בין עבודת ה' על ידי הקורבנות, לבין העמדת פולחן הקורבנות כדבר עצמאי, עד כדי שה' אומר {{ציטוטון\|שָׂנֵאתִי מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם, וְלֹא אָרִיחַ בְּעַצְּרֹתֵיכֶם}}. ה' אינו רוצה מועדים וחגים שהפכו ל"מועדיכם" ו"חגיכם" בהם העיקר הוא העם הנהנה, ומעדיף שהעם יסיר מעליו את השירים ויתמקד בעשיית צדק {{ציטוטון\|וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן}}{{הערה\|עיין במדרש רבה- שאל גוי אחד את רבי עקיבא: למה אתם עושים מועדות? לא כך אמר לכם הקב"ה: חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי? אמר לו רבי עקיבא: אילו אמר חודשי ומועדי שנאה נפשי- היית אומר, לא אמר אלא- חדשיכם ומועדיכם}}.
			{{הערות שוליים}}
	{{ספרי התנ"ך}}		{{ספרי התנ"ך}}

Wikiboss: /* פרות הבשן */

2020-07-05T20:15:38Z

פרות הבשן

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:15, 5 ביולי 2020
שורה 22:		שורה 22:

	הנביא אף לועג להן ומפציר בהן להמשיך ולעבוד עבודה זרה {{ציטוטון\| בֹּאוּ בֵית אֵל וּפִשְׁעוּ הַגִּלְגָּל הַרְבּוּ לִפְשֹׁעַ}} עד שתתמלא סאתו של הקב"ה עליהם והם ייענשו בחומרה. עמוס מנבא כי יבוא רעב על הארץ יחד עם בצורת ניסית אך למרות סימנים מקדימים אלו העם לא חזר בתשובה וראו דברים אלו כיד המקרה ולא כסימן משמיים. כל שנשאר לעם הוא "להתכונן למלחמה" כנגד עונשיו של הקב"ה ואולי כך יוכלו להינצל מהחורבן העתיד ליפול עליהם.		הנביא אף לועג להן ומפציר בהן להמשיך ולעבוד עבודה זרה {{ציטוטון\| בֹּאוּ בֵית אֵל וּפִשְׁעוּ הַגִּלְגָּל הַרְבּוּ לִפְשֹׁעַ}} עד שתתמלא סאתו של הקב"ה עליהם והם ייענשו בחומרה. עמוס מנבא כי יבוא רעב על הארץ יחד עם בצורת ניסית אך למרות סימנים מקדימים אלו העם לא חזר בתשובה וראו דברים אלו כיד המקרה ולא כסימן משמיים. כל שנשאר לעם הוא "להתכונן למלחמה" כנגד עונשיו של הקב"ה ואולי כך יוכלו להינצל מהחורבן העתיד ליפול עליהם.
			===נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל===
			עמוס פותח בקריאה כי {{ציטוטון\|נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל נִטְּשָׁה עַל אַדְמָתָהּ אֵין מְקִימָהּ}}, אך עדיין מציג לעם ישראל את הדרך בה הם יכולים לשרוד {{ציטוטון\|דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ}}. הנביא קורא לעם ישראל לדרוש את ה' במקום לדרוש את העבודה הזרה, וכן לעסוק במשפט צדק במקום בעוולות אותן הם עושים.
			===יום ה'===
			עמוס קורא כנגד המון העם המחכה ליום ה' ומאמין שהוא יהיה יום טוב בשבילו {{ציטוטון\|הוֹי הַמִּתְאַוִּים אֶת יוֹם ה', לָמָּה זֶּה לָכֶם יוֹם ה' הוּא חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר}}. העם מאמין כי ביום ה' עתיד הקב"ה להתנקם ברשעים, אך עמוס אומר לעם כי אל להם לחכות ליום זה- משום שיום זה הוא בשבילם חושך משום שהם הרשעים וממילא הם אלו שייענשו.

			גם כאן הנביא מוכיח את העם על הניתוק הנעשה בין עבודת ה' על ידי הקורבנות, לבין העמדת פולחן הקורבנות כדבר עצמאי, עד כדי שה' אומר {{ציטוטון\|שָׂנֵאתִי מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם, וְלֹא אָרִיחַ בְּעַצְּרֹתֵיכֶם}}. ה' אינו רוצה מועדים וחגים שהפכו ל"מועדיכם" ו"חגיכם" בהם העיקר הוא העם הנהנה, ומעדיף שהעם יסיר מעליו את השירים ויתמקד בעשיית צדק {{ציטוטון\|וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן}}{{הערה\|עיין במדרש רבה- שאל גוי אחד את רבי עקיבא: למה אתם עושים מועדות? לא כך אמר לכם הקב"ה: חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי? אמר לו רבי עקיבא: אילו אמר חודשי ומועדי שנאה נפשי- היית אומר, לא אמר אלא- חדשיכם ומועדיכם}}.

	{{ספרי התנ"ך}}		{{ספרי התנ"ך}}

Wikiboss ב־19:42, 5 ביולי 2020

2020-07-05T19:42:42Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:42, 5 ביולי 2020
שורה 4:		שורה 4:
	על אף שמוצאו של עמוס מישראל, הוא מתנבא את נבואותיו על ישראל כמי שמגיע מבחוץ. בדברי עמוס ניתן למצוא הד לשגשוג ושפע כלכלי ממנו נהנים ישראל, יחד עם שחיתות מוסרית וערכית הנלווה אליו. השגשוג בימי ירבעם בן יואש אשר בתקופתו מתנבא עמוס מוזכר גם בספר מלכים שם נאמר כי ירבעם {{ציטוטון\| הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה}} {{#makor-new:מלכים ב יד כה\|תנ"ך-מלכים-ב\|יד\|כה}}.		על אף שמוצאו של עמוס מישראל, הוא מתנבא את נבואותיו על ישראל כמי שמגיע מבחוץ. בדברי עמוס ניתן למצוא הד לשגשוג ושפע כלכלי ממנו נהנים ישראל, יחד עם שחיתות מוסרית וערכית הנלווה אליו. השגשוג בימי ירבעם בן יואש אשר בתקופתו מתנבא עמוס מוזכר גם בספר מלכים שם נאמר כי ירבעם {{ציטוטון\| הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה}} {{#makor-new:מלכים ב יד כה\|תנ"ך-מלכים-ב\|יד\|כה}}.
	==תוכן הספר==		==תוכן הספר==
	===על שלושה ועל ארבעה==		===על שלושה ועל ארבעה===
	נבואתו הראשונה של עמוס בנויה במבנה של "על שלושה חטאי ועל ארבעה לא אשיבנו" כאשר הוא מביא ארבעה חטאים שעושים עמים שונים. עמוס מפרט את חטאיהם של בני דמשק, עזה, צור, אדום, עמון, מואב ויהודה ולבסוף מגיע גם לחטאי ישראל עצמם אליהם הוא מתנבא. ה[[אברבנאל]] פירש כי עמוס בכוונה מציין את עמים אלו משום שהם נלחמו בישראל בעבר, בין אם אלו דמשק שנלחמו בגלעד או עזה וצור שעזרו לאדום כנגדם וכן בני עמון שגרמו למלחמה באדום {{הערה\|יש שכתבו שמטרתו של עמוס הייתה למשוך את תשומת ליבו של העם בדברו על חטאי עמים שונים שהיו שנואים עליהם, ורק לאחר שהקשיבו לו פירט גם את חטאיהם}}. ה[[רמב"ם]] {{#makor-new:הלכות תשובה ג ה\|רמב"ם-תשובה\|ג\|ה}} מפרש כי החשיבות בכך שהחטא נשנה ארבעה פעמים הוא בכך שכאשר שוקלים עוונות אדם עם זכויותיו אין מחשבין עליו עוון שחטא בו תחילה אלא משלישי ואילך. אמנם, מאז החטא הרביעי תולים עליו עוון ראשון שני ושלישי כפי שנאמר אצלנו {{הערה\|ועיין שם שדברים אלו אמורים בציבור, אבל ביחיד מתחילים רק מהרביעי ולא מוסיפים עליו את החטאים הקודמים}}.		נבואתו הראשונה של עמוס בנויה במבנה של "על שלושה חטאי ועל ארבעה לא אשיבנו" כאשר הוא מביא ארבעה חטאים שעושים עמים שונים. עמוס מפרט את חטאיהם של בני דמשק, עזה, צור, אדום, עמון, מואב ויהודה ולבסוף מגיע גם לחטאי ישראל עצמם אליהם הוא מתנבא. ה[[אברבנאל]] פירש כי עמוס בכוונה מציין את עמים אלו משום שהם נלחמו בישראל בעבר, בין אם אלו דמשק שנלחמו בגלעד או עזה וצור שעזרו לאדום כנגדם וכן בני עמון שגרמו למלחמה באדום {{הערה\|יש שכתבו שמטרתו של עמוס הייתה למשוך את תשומת ליבו של העם בדברו על חטאי עמים שונים שהיו שנואים עליהם, ורק לאחר שהקשיבו לו פירט גם את חטאיהם}}.

			ה[[רמב"ם]] {{#makor-new:הלכות תשובה ג ה\|רמב"ם-תשובה\|ג\|ה}} מפרש כי החשיבות בכך שהחטא נשנה ארבעה פעמים הוא בכך שכאשר שוקלים עוונות אדם עם זכויותיו אין מחשבין עליו עוון שחטא בו תחילה אלא משלישי ואילך. אמנם, מאז החטא הרביעי תולים עליו עוון ראשון שני ושלישי כפי שנאמר אצלנו {{הערה\|ועיין שם שדברים אלו אמורים בציבור, אבל ביחיד מתחילים רק מהרביעי ולא מוסיפים עליו את החטאים הקודמים}}.
	===חטאי ישראל===		===חטאי ישראל===
	חטאי ישראל המפורטים בדברי עמוס כוללים גם חטאים בין אדם לחברו, וגם בין אדם למקום. כך למשל, מתוארת מכירה של צדיק לעבדות בעבור שוחד וכן מכירת אביון בעבור כסף פעוט. העם לבושים ב"בגדים חבולים"- בגדים שנלקחו כמשכון בצורה אסורה- ליד מזבח לעבודה זרה ואף שותים יין לידו. השופטים מוגדרים כמי שרומסים את הדלים, ומטים את הדין לרשעים, ואיש ואביו הולכים אל הנערה יחד לזנות. אמנם, מהמשך הספר נראה כי עיקר תוכחתו של עמוס מופנית כלפי אלו השומרים על מצוות שבין אדם למקום אך לא במצוות חברתיות מוסריות. לדוגמא, ניתן לראות את תוכחתו על אלו השומרים את השבת אך מחכים לרגע בו היא תצא ויוכלו לעוות את מאזניהם ("שִׁמְעוּ זֹאת הַשֹּׁאֲפִים אֶבְיוֹן וְלַשְׁבִּית עֲנִיֵּי אָרֶץ") וכן תוכחתו על השוכבים על מיטות שן וסרוחים על ערשותם אך עדיין " הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר".		חטאי ישראל המפורטים בדברי עמוס כוללים גם חטאים בין אדם לחברו, וגם בין אדם למקום. כך למשל, מתוארת מכירה של צדיק לעבדות בעבור שוחד וכן מכירת אביון בעבור כסף פעוט. העם לבושים ב"בגדים חבולים"- בגדים שנלקחו כמשכון בצורה אסורה- ליד מזבח לעבודה זרה ואף שותים יין לידו. השופטים מוגדרים כמי שרומסים את הדלים, ומטים את הדין לרשעים, ואיש ואביו הולכים אל הנערה יחד לזנות. אמנם, מהמשך הספר נראה כי עיקר תוכחתו של עמוס מופנית כלפי אלו השומרים על מצוות שבין אדם למקום אך לא במצוות חברתיות מוסריות. לדוגמא, ניתן לראות את תוכחתו על אלו השומרים את השבת אך מחכים לרגע בו היא תצא ויוכלו לעוות את מאזניהם ("שִׁמְעוּ זֹאת הַשֹּׁאֲפִים אֶבְיוֹן וְלַשְׁבִּית עֲנִיֵּי אָרֶץ") וכן תוכחתו על השוכבים על מיטות שן וסרוחים על ערשותם אך עדיין " הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר".

	כעונש על חטאי ישראל, וכן על כפיות טובתם על שלא שמרו טובה לה' שהעלה אותם מארץ מצרים וכן שלא שמעו לנביאים שהקים להם ה' להחזירם בתשובה- יעיק ה' על עם ישראל ויענישם כך שאף אחד לא יוכל להימלט מעונשו.		כעונש על חטאי ישראל, וכן על כפיות טובתם על שלא שמרו טובה לה' שהעלה אותם מארץ מצרים וכן שלא שמעו לנביאים שהקים להם ה' להחזירם בתשובה- יעיק ה' על עם ישראל ויענישם כך שאף אחד לא יוכל להימלט מעונשו.
	===רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה===		===רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה===
	בפתח דבריו, עמוס מדגיש כי {{ציטוטון\|רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם}}. המפרשים הסבירו כי דווקא מפני שה' "יודע", כלומר אוהב {{מקור\|רש"י}}, בוחר {{מקור\|רד"ק}} או משגיח {{מקור\|מלבי"ם}}, הם קרובים אליו יותר. כתוצאה מכך עם ישראל גם מכעיסים יותר כאשר הם חוטאים- "כי המלך יכעוס על עבדיו העומדים לפניו אם יעברו מצוותיו, יותר ממה שיכעס על אחרים הרחוקים ממנו" {{מקור\|רד"ק}}.		בפתח דבריו, עמוס מדגיש כי {{ציטוטון\|רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם}}. המפרשים הסבירו כי דווקא מפני שה' "יודע", כלומר אוהב {{מקור\|רש"י}}, בוחר {{מקור\|רד"ק}} או משגיח {{מקור\|מלבי"ם}}, הם קרובים אליו יותר. כתוצאה מכך עם ישראל גם מכעיסים יותר כאשר הם חוטאים- "כי המלך יכעוס על עבדיו העומדים לפניו אם יעברו מצוותיו, יותר ממה שיכעס על אחרים הרחוקים ממנו" {{מקור\|רד"ק}}.

	על מנת להדגיש את דבריו, הנביא אומר סדרת משלים הנפתחת ב{{ציטוטון\|הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ}}. [[רש"י]] הסביר כי משלים אלו הינם מענה לבני ישראל שזלזלו בנביאים ולא שמעו להם. וממילא, כשם ששניים ההולכים יחדיו כנראה נועדו לפני, וכן אריה השואג ביער ככל הנראה השיג את טרפו, כך הקב"ה איננו שם את רוח הקודש בפי נביאיו אלא אם הפורענות כבר נגזרה מלפניו. מנגד, ה[[מלבי"ם]] מפרש את המשלים כאומרים שעל בני ישראל לראות את עונשם כהשגחה מאת ה' ולא רק כיד המקרה. כך, שכאשר האריה ישאג על בני ישראל, וכן שהם ייפלו בפח אף ללא מוקש- שידעו שדברים אלו אינם יד המקרה אלא עונש מכוון בעקבות מעשיהם.		על מנת להדגיש את דבריו, הנביא אומר סדרת משלים הנפתחת ב{{ציטוטון\|הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ}}. [[רש"י]] הסביר כי משלים אלו הינם מענה לבני ישראל שזלזלו בנביאים ולא שמעו להם. וממילא, כשם ששניים ההולכים יחדיו כנראה נועדו לפני, וכן אריה השואג ביער ככל הנראה השיג את טרפו, כך הקב"ה איננו שם את רוח הקודש בפי נביאיו אלא אם הפורענות כבר נגזרה מלפניו. מנגד, ה[[מלבי"ם]] מפרש את המשלים כאומרים שעל בני ישראל לראות את עונשם כהשגחה מאת ה' ולא רק כיד המקרה. כך, שכאשר האריה ישאג על בני ישראל, וכן שהם ייפלו בפח אף ללא מוקש- שידעו שדברים אלו אינם יד המקרה אלא עונש מכוון בעקבות מעשיהם.

	כעונש על חטאיהם, יבוא ה' ויחריב את ארמונות יהודה ורק מתי מעט יוותרו {{ציטוטון\|כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי שְׁתֵּי כְרָעַיִם אוֹ בְדַל אֹזֶן כֵּן יִנָּצְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּשְׁבִים בְּשֹׁמְרוֹן}}.		כעונש על חטאיהם, יבוא ה' ויחריב את ארמונות יהודה ורק מתי מעט יוותרו {{ציטוטון\|כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי שְׁתֵּי כְרָעַיִם אוֹ בְדַל אֹזֶן כֵּן יִנָּצְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּשְׁבִים בְּשֹׁמְרוֹן}}.
	===פרות הבשן===		===פרות הבשן===
	עמוס מתנבא כנגד {{ציטוטון\| פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן}} שהן נשות יהודה העשירות המתנהלות בחוסר מוסריות {{ציטוטון\|הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה}}. נשים אלו מתעמרות בחלשים מהן ומפצירות בבעליהם להביא להשיג להן עוד רכוש על מנת שיוכלו להמשיך ולחיות באופן נהנתני.		עמוס מתנבא כנגד {{ציטוטון\| פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן}} שהן נשות יהודה העשירות המתנהלות בחוסר מוסריות {{ציטוטון\|הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה}}. נשים אלו מתעמרות בחלשים מהן ומפצירות בבעליהם להביא להשיג להן עוד רכוש על מנת שיוכלו להמשיך ולחיות באופן נהנתני.

	הנביא אף לועג להן ומפציר בהן להמשיך ולעבוד עבודה זרה {{ציטוטון\| בֹּאוּ בֵית אֵל וּפִשְׁעוּ הַגִּלְגָּל הַרְבּוּ לִפְשֹׁעַ}} עד שתתמלא סאתו של הקב"ה עליהם והם ייענשו בחומרה. עמוס מנבא כי יבוא רעב על הארץ יחד עם בצורת ניסית אך למרות סימנים מקדימים אלו העם לא חזר בתשובה וראו דברים אלו כיד המקרה ולא כסימן משמיים. כל שנשאר לעם הוא "להתכונן למלחמה" כנגד עונשיו של הקב"ה ואולי כך יוכלו להינצל מהחורבן העתיד ליפול עליהם.		הנביא אף לועג להן ומפציר בהן להמשיך ולעבוד עבודה זרה {{ציטוטון\| בֹּאוּ בֵית אֵל וּפִשְׁעוּ הַגִּלְגָּל הַרְבּוּ לִפְשֹׁעַ}} עד שתתמלא סאתו של הקב"ה עליהם והם ייענשו בחומרה. עמוס מנבא כי יבוא רעב על הארץ יחד עם בצורת ניסית אך למרות סימנים מקדימים אלו העם לא חזר בתשובה וראו דברים אלו כיד המקרה ולא כסימן משמיים. כל שנשאר לעם הוא "להתכונן למלחמה" כנגד עונשיו של הקב"ה ואולי כך יוכלו להינצל מהחורבן העתיד ליפול עליהם.

	{{ספרי התנ"ך}}		{{ספרי התנ"ך}}

Wikiboss ב־19:41, 5 ביולי 2020

2020-07-05T19:41:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:41, 5 ביולי 2020
שורה 1:		שורה 1:
	הספר נובא על ידי [[עמוס הנביא]], ~~שחי~~ בממלכת ישראל בתקופת ירבעם בן יואש. ~~עוסק בעיקר בנבואות תוכחה ובפורענות~~ על ~~ממלכת~~ ישראל.		[[ספר עמוס]] הוא הספר השלישי מספר ה[[תרי עשר]]. הספר נובא על ידי [[עמוס הנביא]] ממלכת יהודה, שהתנבא בממלכת ישראל בתקופת [[ירבעם בן יואש]]. עמוס מוכיח ברוב הספר את ישראל על עבירות שבין אדם לחבירו ועל חוסר המוסריות בו הם שרויים, יחד עם העושר הרב שנפל בחלקם בתקופת ירבעם. בעקבות נבואותיו הקשות על חורבן הארץ, גורש עמוס על ידי אמציה הכהן ושאר נבואותיו וחזיונותיו שבסוף הספר התרחשו מחוץ לעיר.
			==רקע לתקופת הנביא==
			הספר פותח בהצגת הנביא עמוס- {{ציטוטון\|דִּבְרֵי עָמוֹס אֲשֶׁר הָיָה בַנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ אֲשֶׁר חָזָה עַל יִשְׂרָאֵל בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ}}. עמוס מגיע מהעיר תקוע ועובד כ"נוקד"- רועה צאן, ומתנבא בתקופת המלכים [[עוזיהו]] ו[[ירבעם]]. המפרשים הסבירו כי הרעש המוזכר כאן הינו הרעש שהיה כאשר עוזיה המלך נכנס להקטיר בהיכל.
			על אף שמוצאו של עמוס מישראל, הוא מתנבא את נבואותיו על ישראל כמי שמגיע מבחוץ. בדברי עמוס ניתן למצוא הד לשגשוג ושפע כלכלי ממנו נהנים ישראל, יחד עם שחיתות מוסרית וערכית הנלווה אליו. השגשוג בימי ירבעם בן יואש אשר בתקופתו מתנבא עמוס מוזכר גם בספר מלכים שם נאמר כי ירבעם {{ציטוטון\| הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה}} {{#makor-new:מלכים ב יד כה\|תנ"ך-מלכים-ב\|יד\|כה}}.
			==תוכן הספר==
			===על שלושה ועל ארבעה==
			נבואתו הראשונה של עמוס בנויה במבנה של "על שלושה חטאי ועל ארבעה לא אשיבנו" כאשר הוא מביא ארבעה חטאים שעושים עמים שונים. עמוס מפרט את חטאיהם של בני דמשק, עזה, צור, אדום, עמון, מואב ויהודה ולבסוף מגיע גם לחטאי ישראל עצמם אליהם הוא מתנבא. ה[[אברבנאל]] פירש כי עמוס בכוונה מציין את עמים אלו משום שהם נלחמו בישראל בעבר, בין אם אלו דמשק שנלחמו בגלעד או עזה וצור שעזרו לאדום כנגדם וכן בני עמון שגרמו למלחמה באדום {{הערה\|יש שכתבו שמטרתו של עמוס הייתה למשוך את תשומת ליבו של העם בדברו על חטאי עמים שונים שהיו שנואים עליהם, ורק לאחר שהקשיבו לו פירט גם את חטאיהם}}. ה[[רמב"ם]] {{#makor-new:הלכות תשובה ג ה\|רמב"ם-תשובה\|ג\|ה}} מפרש כי החשיבות בכך שהחטא נשנה ארבעה פעמים הוא בכך שכאשר שוקלים עוונות אדם עם זכויותיו אין מחשבין עליו עוון שחטא בו תחילה אלא משלישי ואילך. אמנם, מאז החטא הרביעי תולים עליו עוון ראשון שני ושלישי כפי שנאמר אצלנו {{הערה\|ועיין שם שדברים אלו אמורים בציבור, אבל ביחיד מתחילים רק מהרביעי ולא מוסיפים עליו את החטאים הקודמים}}.
			===חטאי ישראל===
			חטאי ישראל המפורטים בדברי עמוס כוללים גם חטאים בין אדם לחברו, וגם בין אדם למקום. כך למשל, מתוארת מכירה של צדיק לעבדות בעבור שוחד וכן מכירת אביון בעבור כסף פעוט. העם לבושים ב"בגדים חבולים"- בגדים שנלקחו כמשכון בצורה אסורה- ליד מזבח לעבודה זרה ואף שותים יין לידו. השופטים מוגדרים כמי שרומסים את הדלים, ומטים את הדין לרשעים, ואיש ואביו הולכים אל הנערה יחד לזנות. אמנם, מהמשך הספר נראה כי עיקר תוכחתו של עמוס מופנית כלפי אלו השומרים על מצוות שבין אדם למקום אך לא במצוות חברתיות מוסריות. לדוגמא, ניתן לראות את תוכחתו על אלו השומרים את השבת אך מחכים לרגע בו היא תצא ויוכלו לעוות את מאזניהם ("שִׁמְעוּ זֹאת הַשֹּׁאֲפִים אֶבְיוֹן וְלַשְׁבִּית עֲנִיֵּי אָרֶץ") וכן תוכחתו על השוכבים על מיטות שן וסרוחים על ערשותם אך עדיין " הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר".
			כעונש על חטאי ישראל, וכן על כפיות טובתם על שלא שמרו טובה לה' שהעלה אותם מארץ מצרים וכן שלא שמעו לנביאים שהקים להם ה' להחזירם בתשובה- יעיק ה' על עם ישראל ויענישם כך שאף אחד לא יוכל להימלט מעונשו.
			===רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה===
			בפתח דבריו, עמוס מדגיש כי {{ציטוטון\|רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם}}. המפרשים הסבירו כי דווקא מפני שה' "יודע", כלומר אוהב {{מקור\|רש"י}}, בוחר {{מקור\|רד"ק}} או משגיח {{מקור\|מלבי"ם}}, הם קרובים אליו יותר. כתוצאה מכך עם ישראל גם מכעיסים יותר כאשר הם חוטאים- "כי המלך יכעוס על עבדיו העומדים לפניו אם יעברו מצוותיו, יותר ממה שיכעס על אחרים הרחוקים ממנו" {{מקור\|רד"ק}}.
			על מנת להדגיש את דבריו, הנביא אומר סדרת משלים הנפתחת ב{{ציטוטון\|הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ}}. [[רש"י]] הסביר כי משלים אלו הינם מענה לבני ישראל שזלזלו בנביאים ולא שמעו להם. וממילא, כשם ששניים ההולכים יחדיו כנראה נועדו לפני, וכן אריה השואג ביער ככל הנראה השיג את טרפו, כך הקב"ה איננו שם את רוח הקודש בפי נביאיו אלא אם הפורענות כבר נגזרה מלפניו. מנגד, ה[[מלבי"ם]] מפרש את המשלים כאומרים שעל בני ישראל לראות את עונשם כהשגחה מאת ה' ולא רק כיד המקרה. כך, שכאשר האריה ישאג על בני ישראל, וכן שהם ייפלו בפח אף ללא מוקש- שידעו שדברים אלו אינם יד המקרה אלא עונש מכוון בעקבות מעשיהם.
			כעונש על חטאיהם, יבוא ה' ויחריב את ארמונות יהודה ורק מתי מעט יוותרו {{ציטוטון\|כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי שְׁתֵּי כְרָעַיִם אוֹ בְדַל אֹזֶן כֵּן יִנָּצְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּשְׁבִים בְּשֹׁמְרוֹן}}.
			===פרות הבשן===
			עמוס מתנבא כנגד {{ציטוטון\| פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן}} שהן נשות יהודה העשירות המתנהלות בחוסר מוסריות {{ציטוטון\|הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה}}. נשים אלו מתעמרות בחלשים מהן ומפצירות בבעליהם להביא להשיג להן עוד רכוש על מנת שיוכלו להמשיך ולחיות באופן נהנתני.
			הנביא אף לועג להן ומפציר בהן להמשיך ולעבוד עבודה זרה {{ציטוטון\| בֹּאוּ בֵית אֵל וּפִשְׁעוּ הַגִּלְגָּל הַרְבּוּ לִפְשֹׁעַ}} עד שתתמלא סאתו של הקב"ה עליהם והם ייענשו בחומרה. עמוס מנבא כי יבוא רעב על הארץ יחד עם בצורת ניסית אך למרות סימנים מקדימים אלו העם לא חזר בתשובה וראו דברים אלו כיד המקרה ולא כסימן משמיים. כל שנשאר לעם הוא "להתכונן למלחמה" כנגד עונשיו של הקב"ה ואולי כך יוכלו להינצל מהחורבן העתיד ליפול עליהם.

	{{ספרי התנ"ך}}		{{ספרי התנ"ך}}

EsB: יצירת דף עם התוכן "הספר נובא על ידי עמוס הנביא, שחי בממלכת ישראל בתקופת ירבעם בן יואש. עוסק בעיקר בנבואות ..."

2013-06-03T11:35:42Z

יצירת דף עם התוכן "הספר נובא על ידי עמוס הנביא, שחי בממלכת ישראל בתקופת ירבעם בן יואש. עוסק בעיקר בנבואות ..."

דף חדש

הספר נובא על ידי [[עמוס הנביא]], שחי בממלכת ישראל בתקופת ירבעם בן יואש. עוסק בעיקר בנבואות תוכחה ובפורענות על ממלכת ישראל.

{{ספרי התנ"ך}}