ספר יהושע - היסטוריית גרסאות

Emmanuelc ב־20:11, 27 באוקטובר 2016

2016-10-27T20:11:04Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:11, 27 באוקטובר 2016
שורה 72:		שורה 72:

	זיהוי המקום נשען, בין השאר, על הקרבה ל[[תל]] של [[שכם]] המקראית, ועל מסורות מ[[ימי הביניים]] מנוסעים יהודים ונוצרים המעידים על קיום אתר המזוהה בפי כל עם קבר יוסף. בנוסף לכך, התומכים בזיהוי מעידים על חוסר ההתעניינות של הערבים באתר.		זיהוי המקום נשען, בין השאר, על הקרבה ל[[תל]] של [[שכם]] המקראית, ועל מסורות מ[[ימי הביניים]] מנוסעים יהודים ונוצרים המעידים על קיום אתר המזוהה בפי כל עם קבר יוסף. בנוסף לכך, התומכים בזיהוי מעידים על חוסר ההתעניינות של הערבים באתר.

			==קישורים חיצוניים==
			[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1 ספר יהושע] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]

	==ראה גם==		==ראה גם==

Mishehu: /* ראה גם */

2013-07-07T20:59:53Z

ראה גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:59, 7 ביולי 2013
שורה 77:		שורה 77:
	*[[מקדש שכם]]		*[[מקדש שכם]]
	*[[המזבח בהר עיבל]]		*[[המזבח בהר עיבל]]
			*[[כיבוש הארץ]]

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

Mishehu: /* סיום הספר */ הפניה

2013-07-07T18:41:00Z

סיום הספר: הפניה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:41, 7 ביולי 2013
שורה 44:		שורה 44:
	תחילה מתואר הכינוס, הנערך ב[[שכם]] ואליו קרא יהושע את : " זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו, וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו." {{מקור\|תנ"ך:יהושע כד א$(כ"ד, א')}} והם :", וַיִּתְיַצְּבוּ, לִפְנֵי הָאֱלֹקים". - ביטוי לתוקפו של המעמד.		תחילה מתואר הכינוס, הנערך ב[[שכם]] ואליו קרא יהושע את : " זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו, וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו." {{מקור\|תנ"ך:יהושע כד א$(כ"ד, א')}} והם :", וַיִּתְיַצְּבוּ, לִפְנֵי הָאֱלֹקים". - ביטוי לתוקפו של המעמד.

	יהושע בן נון מתחייס לעתיד האומה ומציג את הברירה: "וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת ה', בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת אֱלֹקים אֲשֶׁר-עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר בעבר (מֵעֵבֶר) הַנָּהָר, וְאִם אֶת-אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם; וְאָנֹכִי וּבֵיתִי, נַעֲבֹד אֶת-ה'". {{מקור\|תנ"ך:יהושע כד טו$(שם, שם, ט"ו)}}. עם ישראל מקבל את ההצעה הראשונה ונכרתת ברית: "וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹקים; וַיִּקַּח, אֶבֶן גְּדוֹלָה, וַיְקִימֶהָ שָּׁם, תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ ה'" {{מקור\|תנ"ך:יהושע כד כו$(שם, שם, כ"ו)}}. מכאן אנו למדים על "אבן גדולה", על "האלה" ןעל "מקדש ה'" בשכם. על האבן הגדולה, אולי נמצא זכר לכך ב[[שכם המקראית]]		יהושע בן נון מתחייס לעתיד האומה ומציג את הברירה: "וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת ה', בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת אֱלֹקים אֲשֶׁר-עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר בעבר (מֵעֵבֶר) הַנָּהָר, וְאִם אֶת-אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם; וְאָנֹכִי וּבֵיתִי, נַעֲבֹד אֶת-ה'". {{מקור\|תנ"ך:יהושע כד טו$(שם, שם, ט"ו)}}. עם ישראל מקבל את ההצעה הראשונה ונכרתת ברית: "וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹקים; וַיִּקַּח, אֶבֶן גְּדוֹלָה, וַיְקִימֶהָ שָּׁם, תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ ה'" {{מקור\|תנ"ך:יהושע כד כו$(שם, שם, כ"ו)}}. מכאן אנו למדים על "אבן גדולה", על "האלה" ןעל "מקדש ה'" בשכם. על האבן הגדולה, אולי נמצא זכר לכך ב[[שכם]] המקראית, כמובא בערך [[מקדש שכם]].

	ספר יהושע מסתיים בפטירתו של יהושע בן נון ומינוי יורשו:" וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, עֶבֶד ה' בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר, שָׁנִים. וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ. וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת ה', כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ; וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ, וַאֲשֶׁר יָדְעוּ אֵת כָּל-מַעֲשֵׂה ה', אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל. וְאֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר-הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי-חֲמוֹר אֲבִי-שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה; וַיִּהְיוּ לִבְנֵי-יוֹסֵף, לְנַחֲלָה. וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן, מֵת; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ, בְּהַר אֶפְרָיִם. {{מקור\|תנ"ך:יהושע כד כז$(שם, שם,כ"ז-עד הסוף)}}		ספר יהושע מסתיים בפטירתו של יהושע בן נון ומינוי יורשו:" וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, עֶבֶד ה' בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר, שָׁנִים. וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ. וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת ה', כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ; וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ, וַאֲשֶׁר יָדְעוּ אֵת כָּל-מַעֲשֵׂה ה', אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל. וְאֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר-הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי-חֲמוֹר אֲבִי-שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה; וַיִּהְיוּ לִבְנֵי-יוֹסֵף, לְנַחֲלָה. וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן, מֵת; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ, בְּהַר אֶפְרָיִם. {{מקור\|תנ"ך:יהושע כד כז$(שם, שם,כ"ז-עד הסוף)}}

Mishehu: /* ראה גם */

2013-07-07T18:36:36Z

ראה גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:36, 7 ביולי 2013
שורה 75:		שורה 75:
	==ראה גם==		==ראה גם==
	*[[חומות יריחו]]		*[[חומות יריחו]]
			*[[מקדש שכם]]
			*[[המזבח בהר עיבל]]

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:56:14Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:56, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''ספר יהושע''', אשר נכתב על ידי מנהיג [[שבטי ישראל]], [[יהושע בן נון]], הוא הראשון בספרי "נביאים ראשונים". הוא מהווה בהמשך ל[[ספר דברים]] - האחרון מבין [[חמישה חומשי תורה]]. פרק א' בספר יהושע נקרא בתור [[הפטרה]] ב[[שמחת תורה]] לאחר הסיום של קריאת התורה, [[פרשת וזאת הברכה]] - הפרשה האחרונה של ספר דברים.ניתן לראות בכך מעין רציפות וכך נאמר בפסוקים הראשונים של ספר יהושע מתארים : "וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה'; וַיֹּאמֶר ה' אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר. מֹשֶׁה עַבְדִּי, מֵת; וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה, אֶל -הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כָּל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם נְתַתִּיו: כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, אֶל-מֹשֶׁה."{{מקור\|ספר יהושע, א' א'-ג'\|כן}}. המשימות ליהושע הן: עבור את [[נהר הירדן]] "לדרוך בכץ הרגלים" - בכיבושים - ולהנחיל אותה ל[[שבטי ישראל]].		'''ספר יהושע''', אשר נכתב על ידי מנהיג [[שבטי ישראל]], [[יהושע בן נון]], הוא הראשון בספרי "נביאים ראשונים". הוא מהווה בהמשך ל[[ספר דברים]] - האחרון מבין [[חמישה חומשי תורה]]. פרק א' בספר יהושע נקרא בתור [[הפטרה]] ב[[שמחת תורה]] לאחר הסיום של קריאת התורה, [[פרשת וזאת הברכה]] - הפרשה האחרונה של ספר דברים.ניתן לראות בכך מעין רציפות וכך נאמר בפסוקים הראשונים של ספר יהושע מתארים : "וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה'; וַיֹּאמֶר ה' אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר. מֹשֶׁה עַבְדִּי, מֵת; וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה, אֶל -הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כָּל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם נְתַתִּיו: כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, אֶל-מֹשֶׁה."{{מקור\|ספר יהושע, א' א'-ג'\|כן}}. המשימות ליהושע הן: עבור את [[נהר הירדן]] "לדרוך בכץ הרגלים" - בכיבושים - ולהנחיל אותה ל[[שבטי ישראל]].

	ב[[תלמוד בבלי]], [[מסכת בבא בתרא]] מייחסים את כתיבת הפסוקים האחרונים בספר דברים ואת כתיבת ספר יהושע ל[[יהושע בן נון]] וכך נאמר :"אמר מר: יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה, תניא כמאן דאמר, שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבן דתני' ({{מקור\|תנ"ך:דברים לד$דברים לד}}) וימת שם משה עבד ה' אפשר משה <מת> [חי] וכתב וימת שם משה אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע דברי ר"י {{מקור\|בבלי:בבא בתרא טו א$(ט"ו,א')}}.		ב[[תלמוד בבלי]], [[מסכת בבא בתרא]] מייחסים את כתיבת הפסוקים האחרונים בספר דברים ואת כתיבת ספר יהושע ל[[יהושע בן נון]] וכך נאמר :"אמר מר: יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה, תניא כמאן דאמר, שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבן דתני' ({{מקור\|תנ"ך:דברים לד$דברים לד}}) וימת שם משה עבד ה' אפשר משה <מת> [חי] וכתב וימת שם משה אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע דברי ר"י {{מקור\|בבלי:בבא בתרא טו א$(ט"ו,א')}}.

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:30:03Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:30, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''ספר יהושע''', אשר נכתב על ידי מנהיג [[שבטי ישראל]], [[יהושע בן נון]], הוא הראשון בספרי "נביאים ראשונים". הוא מהווה בהמשך ל[[ספר דברים]] - האחרון מבין [[חמישה חומשי תורה]]. פרק א' בספר יהושע נקרא בתור [[הפטרה]] ב[[שמחת תורה]] לאחר הסיום של קריאת התורה, [[פרשת וזאת הברכה]] - הפרשה האחרונה של ספר דברים.ניתן לראות בכך מעין רציפות וכך נאמר בפסוקים הראשונים של ספר יהושע מתארים : "וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה'; וַיֹּאמֶר ה' אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר. מֹשֶׁה עַבְדִּי, מֵת; וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה, אֶל -הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כָּל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם נְתַתִּיו: כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, אֶל-מֹשֶׁה."{{מקור\|(ספר יהושע, א' א'-ג')}}. המשימות ליהושע הן: עבור את [[נהר הירדן]] "לדרוך בכץ הרגלים" - בכיבושים - ולהנחיל אותה ל[[שבטי ישראל]].		'''ספר יהושע''', אשר נכתב על ידי מנהיג [[שבטי ישראל]], [[יהושע בן נון]], הוא הראשון בספרי "נביאים ראשונים". הוא מהווה בהמשך ל[[ספר דברים]] - האחרון מבין [[חמישה חומשי תורה]]. פרק א' בספר יהושע נקרא בתור [[הפטרה]] ב[[שמחת תורה]] לאחר הסיום של קריאת התורה, [[פרשת וזאת הברכה]] - הפרשה האחרונה של ספר דברים.ניתן לראות בכך מעין רציפות וכך נאמר בפסוקים הראשונים של ספר יהושע מתארים : "וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה'; וַיֹּאמֶר ה' אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר. מֹשֶׁה עַבְדִּי, מֵת; וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה, אֶל -הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כָּל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם נְתַתִּיו: כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, אֶל-מֹשֶׁה."{{מקור\|ספר יהושע, א' א'-ג'\|כן}}. המשימות ליהושע הן: עבור את [[נהר הירדן]] "לדרוך בכץ הרגלים" - בכיבושים - ולהנחיל אותה ל[[שבטי ישראל]].

	ב[[תלמוד בבלי]], [[מסכת בבא בתרא]] מייחסים את כתיבת הפסוקים האחרונים בספר דברים ואת כתיבת ספר יהושע ל[[יהושע בן נון]] וכך נאמר :"אמר מר: יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה, תניא כמאן דאמר, שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבן דתני' ({{מקור\|תנ"ך:דברים לד$דברים לד}}) וימת שם משה עבד ה' אפשר משה <מת> [חי] וכתב וימת שם משה אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע דברי ר"י {{מקור\|בבלי:בבא בתרא טו א$(ט"ו,א')}}.		ב[[תלמוד בבלי]], [[מסכת בבא בתרא]] מייחסים את כתיבת הפסוקים האחרונים בספר דברים ואת כתיבת ספר יהושע ל[[יהושע בן נון]] וכך נאמר :"אמר מר: יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה, תניא כמאן דאמר, שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבן דתני' ({{מקור\|תנ"ך:דברים לד$דברים לד}}) וימת שם משה עבד ה' אפשר משה <מת> [חי] וכתב וימת שם משה אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע דברי ר"י {{מקור\|בבלי:בבא בתרא טו א$(ט"ו,א')}}.

טישיו: /* קברו של יהושע בן נון */

2012-06-21T22:29:34Z

קברו של יהושע בן נון

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:29, 21 ביוני 2012
שורה 50:		שורה 50:
	==קברו של יהושע בן נון==		==קברו של יהושע בן נון==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[תמנת חרס]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[תמנת חרס]]}}
	[[תמונה:Timnat heres 1.jpg\|left\|thumb\|250px\|המצבה מעל קברו ~~- מקור התמונה: הויקיפדיה העברית, צילם:בית שלום~~]] '''תמנת חרס''', היא נחלת יהושע בן נון, ב[[נחלת שבט אפרים]] הוא מקום קבורתו של [[יהושע בו נון]] כפי שנאמר ב[[ספר יהושע]]:" וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ {{מקור\|תנ"ך:יהושע כד ל$(שם, שם,ל')}}. מבנה הקבר המיוחס ליהושע בן נון נמצא במרכז הכפר הערבי "כפל חרת'". לפי המסורת יום פטירתו של יהושע בן נון הוא כ"ו בניסן.		[[תמונה:Timnat heres 1.jpg\|left\|thumb\|250px\|המצבה מעל קברו]] '''תמנת חרס''', היא נחלת יהושע בן נון, ב[[נחלת שבט אפרים]] הוא מקום קבורתו של [[יהושע בו נון]] כפי שנאמר ב[[ספר יהושע]]:" וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ {{מקור\|תנ"ך:יהושע כד ל$(שם, שם,ל')}}. מבנה הקבר המיוחס ליהושע בן נון נמצא במרכז הכפר הערבי "כפל חרת'". לפי המסורת יום פטירתו של יהושע בן נון הוא כ"ו בניסן.

	בספר [[כפתור ופרח]] כתוב "ורבים משטחים שם על הקבר המיוחס ליהושע בן נון וכן נמצא בספרי המסעות הנאמנות במאות עברו"<ref>ספר {{מקור\|כפתור ופרח סז $כפתור ופרח, עמוד ס"ז}}</ref>. על פי מסורות יהודיות, שומרוניות ומוסלמיות, נמצאים במקום קבריהם של יהושע בן נון, אביו-נון וכלב בן-יפנה. בתוך מבנה הקבר המיוחס להם גדל עץ אלה-ארצישראלית עתיק וגדול ממדים. עולי רגל מציינים כי נהגו להשתטח על הקברים משנת 1258.		בספר [[כפתור ופרח]] כתוב "ורבים משטחים שם על הקבר המיוחס ליהושע בן נון וכן נמצא בספרי המסעות הנאמנות במאות עברו"<ref>ספר {{מקור\|כפתור ופרח סז $כפתור ופרח, עמוד ס"ז}}</ref>. על פי מסורות יהודיות, שומרוניות ומוסלמיות, נמצאים במקום קבריהם של יהושע בן נון, אביו-נון וכלב בן-יפנה. בתוך מבנה הקבר המיוחס להם גדל עץ אלה-ארצישראלית עתיק וגדול ממדים. עולי רגל מציינים כי נהגו להשתטח על הקברים משנת 1258.

אריאל ביגל נ"י ב־09:12, 9 במאי 2012

2012-05-09T09:12:05Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:12, 9 במאי 2012
שורה 78:		שורה 78:
	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==
	<references />		<references />

			{{ספרי התנ"ך}}

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

אריאל ביגל נ"י: /* לקריאה נוספת */

2012-05-09T08:53:03Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:53, 9 במאי 2012
שורה 86:		שורה 86:
	* אדם זרטל, '''שריד לאדירים – מסרדיניה לכנען''', סיפורם של השרדנה בארץ-ישראל (בדפוס).		* אדם זרטל, '''שריד לאדירים – מסרדיניה לכנען''', סיפורם של השרדנה בארץ-ישראל (בדפוס).

	[[קטגוריה:~~ספרי~~ נביאים ראשונים\|יהושע ספר]]		[[קטגוריה:נביאים ראשונים\|יהושע ספר]]

אריאל ביגל נ"י: /* ציורים מאירועים בספר יהושע */

2012-05-09T08:52:38Z

ציורים מאירועים בספר יהושע

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:52, 9 במאי 2012
שורה 75:		שורה 75:
	==ראה גם==		==ראה גם==
	*[[חומות יריחו]]		*[[חומות יריחו]]

	~~==ציורים מאירועים בספר יהושע==~~
	~~המקור:ויקישיתוף~~
	~~<gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3">~~
	תמונה:Dore joshua crossing.jpg\|"וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית-ה' בֶּחָרָבָה, בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן הָכֵן; וְכָל-יִשְׂרָאֵל, עֹבְרִים בֶּחָרָבָה, עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל-הַגּוֹי, לַעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן" {{מקור\|תנ"ך:יהושע ג יז$(ג',י"ז)}} - צייר: גוסטב דורה (1832-1883
	תמונה:JSC the battle of Jericho.png\|"וַיְהִי, כֶּאֱמֹר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-הָעָם, וְשִׁבְעָה הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאִים שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי ה', עָבְרוּ וְתָקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת; וַאֲרוֹן בְּרִית ה', הֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם" {{מקור\|תנ"ך:יהושע ו ח$(ו',ח')}}- צייר: Schnorr von Carolsfeld, Julius חי בשנים 1724-1872
	תמונה:Dore joshua sun.jpg\|"אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ, לַה', בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת-הָאֱמֹרִי, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ, בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן {{מקור\|תנ"ך:יהושע י יב$(י',י"ב)}} - צייר: גוסטב דורה (1832-1883

	~~</gallery>~~

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:41, 7 ביולי 2013
שורה 44:		שורה 44:
	תחילה מתואר הכינוס, הנערך ב[[שכם]] ואליו קרא יהושע את : " זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו, וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו." {{מקור\|תנ"ך:יהושע כד א$(כ"ד, א')}} והם :", וַיִּתְיַצְּבוּ, לִפְנֵי הָאֱלֹקים". - ביטוי לתוקפו של המעמד.		תחילה מתואר הכינוס, הנערך ב[[שכם]] ואליו קרא יהושע את : " זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו, וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו." {{מקור\|תנ"ך:יהושע כד א$(כ"ד, א')}} והם :", וַיִּתְיַצְּבוּ, לִפְנֵי הָאֱלֹקים". - ביטוי לתוקפו של המעמד.

	יהושע בן נון מתחייס לעתיד האומה ומציג את הברירה: "וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת ה', בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת אֱלֹקים אֲשֶׁר-עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר בעבר (מֵעֵבֶר) הַנָּהָר, וְאִם אֶת-אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם; וְאָנֹכִי וּבֵיתִי, נַעֲבֹד אֶת-ה'". {{מקור\|תנ"ך:יהושע כד טו$(שם, שם, ט"ו)}}. עם ישראל מקבל את ההצעה הראשונה ונכרתת ברית: "וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹקים; וַיִּקַּח, אֶבֶן גְּדוֹלָה, וַיְקִימֶהָ שָּׁם, תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ ה'" {{מקור\|תנ"ך:יהושע כד כו$(שם, שם, כ"ו)}}. מכאן אנו למדים על "אבן גדולה", על "האלה" ןעל "מקדש ה'" בשכם. על האבן הגדולה, אולי נמצא זכר לכך ב[[שכם המקראית]]		יהושע בן נון מתחייס לעתיד האומה ומציג את הברירה: "וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת ה', בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת אֱלֹקים אֲשֶׁר-עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר בעבר (מֵעֵבֶר) הַנָּהָר, וְאִם אֶת-אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם; וְאָנֹכִי וּבֵיתִי, נַעֲבֹד אֶת-ה'". {{מקור\|תנ"ך:יהושע כד טו$(שם, שם, ט"ו)}}. עם ישראל מקבל את ההצעה הראשונה ונכרתת ברית: "וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹקים; וַיִּקַּח, אֶבֶן גְּדוֹלָה, וַיְקִימֶהָ שָּׁם, תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ ה'" {{מקור\|תנ"ך:יהושע כד כו$(שם, שם, כ"ו)}}. מכאן אנו למדים על "אבן גדולה", על "האלה" ןעל "מקדש ה'" בשכם. על האבן הגדולה, אולי נמצא זכר לכך ב[[שכם]] המקראית, כמובא בערך [[מקדש שכם]].

	ספר יהושע מסתיים בפטירתו של יהושע בן נון ומינוי יורשו:" וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, עֶבֶד ה' בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר, שָׁנִים. וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ. וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת ה', כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ; וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ, וַאֲשֶׁר יָדְעוּ אֵת כָּל-מַעֲשֵׂה ה', אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל. וְאֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר-הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי-חֲמוֹר אֲבִי-שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה; וַיִּהְיוּ לִבְנֵי-יוֹסֵף, לְנַחֲלָה. וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן, מֵת; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ, בְּהַר אֶפְרָיִם. {{מקור\|תנ"ך:יהושע כד כז$(שם, שם,כ"ז-עד הסוף)}}		ספר יהושע מסתיים בפטירתו של יהושע בן נון ומינוי יורשו:" וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, עֶבֶד ה' בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר, שָׁנִים. וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ. וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת ה', כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ; וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ, וַאֲשֶׁר יָדְעוּ אֵת כָּל-מַעֲשֵׂה ה', אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל. וְאֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר-הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי-חֲמוֹר אֲבִי-שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה; וַיִּהְיוּ לִבְנֵי-יוֹסֵף, לְנַחֲלָה. וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן, מֵת; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ, בְּהַר אֶפְרָיִם. {{מקור\|תנ"ך:יהושע כד כז$(שם, שם,כ"ז-עד הסוף)}}