דניאל ונטורה ב־08:53, 19 בינואר 2009

2009-01-19T08:53:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:53, 19 בינואר 2009
שורה 97:		שורה 97:
	* ארז ארליכמן, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3299068,00.html#n נסיכה חובקת עולם], על הנסיכה [[פרינצסה]]		* ארז ארליכמן, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3299068,00.html#n נסיכה חובקת עולם], על הנסיכה [[פרינצסה]]

	[[קטגוריה:~~חבל~~ ארץ ~~הנגב~~]]		[[קטגוריה:חבלי ארץ ישראל]]

דניאל ונטורה ב־08:52, 19 בינואר 2009

2009-01-19T08:52:43Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:52, 19 בינואר 2009
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:~~Sefar umidbar~~.jpg\|~~שמאל~~\|~~ממוזער~~\|250px\|~~Bloc_shilo_from_mount_kida.jpg~~]]		[[תמונה:Bloc_shilo_from_mount_kida.jpg\|left\|thumb\|250px\|ספר מדבר בנימין מהר כידה]]
	'''ספר המדבר בארץ ישראל''' הוא מונח גאוגרפי המתאר את אזור ה[[ספר (גאוגרפיה)\|ספר]] המפריד בין אזור [[מדבר\|מדברי]] לאזור שבו [[אקלים]] מסוג אחר, בדרך כלל נוח יותר. ארץ ישראל מוקפת מדבריות ממזרח ומדרום.		'''ספר המדבר בארץ ישראל''' הוא מונח גאוגרפי המתאר את אזור ה[[ספר (גאוגרפיה)\|ספר]] המפריד בין אזור [[מדבר\|מדברי]] לאזור שבו [[אקלים]] מסוג אחר, בדרך כלל נוח יותר. ארץ ישראל מוקפת מדבריות ממזרח ומדרום.

דניאל ונטורה ב־08:51, 19 בינואר 2009

2009-01-19T08:51:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:51, 19 בינואר 2009
שורה 1:		שורה 1:
			[[תמונה:Sefar umidbar.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|Bloc_shilo_from_mount_kida.jpg]]
	[[תמונה:Sefar umidbar.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|~~חוברת ההרצאות של הכנס הראשון - על '''ספר המדבר בארץ ישראל''' - חנוכה תשס"ו~~]]
	'''ספר המדבר בארץ ישראל''' הוא מונח גאוגרפי המתאר את אזור ה[[ספר (גאוגרפיה)\|ספר]] המפריד בין אזור [[מדבר\|מדברי]] לאזור שבו [[אקלים]] מסוג אחר, בדרך כלל נוח יותר. ארץ ישראל מוקפת מדבריות ממזרח ומדרום.		'''ספר המדבר בארץ ישראל''' הוא מונח גאוגרפי המתאר את אזור ה[[ספר (גאוגרפיה)\|ספר]] המפריד בין אזור [[מדבר\|מדברי]] לאזור שבו [[אקלים]] מסוג אחר, בדרך כלל נוח יותר. ארץ ישראל מוקפת מדבריות ממזרח ומדרום.

דניאל ונטורה: עוד ערך שנמחק במחיקה הגדולה

2009-01-19T08:50:28Z

עוד ערך שנמחק במחיקה הגדולה

דף חדש

[[תמונה:Sefar umidbar.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חוברת ההרצאות של הכנס הראשון - על '''ספר המדבר בארץ ישראל''' - חנוכה תשס"ו]]
'''ספר המדבר בארץ ישראל''' הוא מונח גאוגרפי המתאר את אזור ה[[ספר (גאוגרפיה)|ספר]] המפריד בין אזור [[מדבר|מדברי]] לאזור שבו [[אקלים]] מסוג אחר, בדרך כלל נוח יותר. ארץ ישראל מוקפת מדבריות ממזרח ומדרום.

==גיאולוגיה==

חוקרי ה[[גאולוגיה]] הראשונים באזור היו פיקרד וסלמוניקה אשר ביצעו את עבודת בשנת 1935 . התוצאות פורסמו ב: Journal of the Palestine Oriental Society. המטרה הייתה למצוא היכן יש סיכויים טובים למציאת מים. המסקנה הייתה: " כי קו עזה - באר-שבע הוא בעל נתונים גיאולגויים מועדפים להתפתחות נביעות" <ref>מקור:[http://www.boker.org.il/meida/negev/ww1/multi/multi2.htm רקע גאו היסטורי].</ref>

בקידוחים שנערכו באזור נמצא מבנה גאולוגי המתאים להצטברות [[מי תהום]]. מכאן גם בארות המים שבאזור. אבל התגלית המרשימה ביותר הייתה של [[דוד ניב]]. הוא הסיק שבין [[עזה]] ל[[באר-שבע]] קיים קניון עמוק, שהוא היום מכוסה במשקעים
צעירים. <ref>קיים בבאר שבע אתר שבו ניתן לראות את שכבות חשופות של הקניון</ref>. החוקר סבור כי מקורו של הקניון הוא
בתוואי הזרימה של קניון נהר קדום, שנוצר ב[[תקופת המיוקן]] (לפני כ 16 מיליון שנה). תוצאות זרימתו הקדומה באים לידי ביטוי בעיצוב הנוף של "אגן נחלי באר שבע". חדירה קודמת של ה[[ים]] לאזור, לפני 90 מיליון שנה, הביאה ליצירת שכבות משקע המכונות בשם: תצורות [[בית אשל]] ,[[שבע]] ו[[ציקלג] והגיע עד ל[[ערד]] ו[[ירוחם]] בסוף [[תקופת המיוקן]] (לפני כ 7- מיליון שנה), הפך הים התיכון לאגן סגור, שהתאדה והתייבש במהירות,
והפך לשקע יבשתי ענק. בסקרים ססיסמיים התגלו בקרקעית הים התיכון קניונים עמוקים בהמשכם של ה[[נילוס]] ונחלי ה[[בשור]], ה[[ירקון]], ה[[קישון]] ועוד. החלו בקעת באר-שבע ואגן נחל הבשור להתמלא במשקעי רוח (לס) ובמשקעים נהריים (חלוקים וקונגלומרטים), וזהו הנוף הנוכחי.

מדרום לספר המדבר מופיע תופעה גאולוגית, ייחודית לארץ ישראל והיא המכתשים" [[מכתש רמון]], [[המכתש הגדול]] וה[[מכתש הקטן]]

==הצומח==
ספר המדבר ב[[ארץ ישראל]] מאופיין במיעוט [[גשם|גשמים]] - ממוצע של 100 עד 400 מ"מ בשנה וקיומה של אי-ודאות חגבי פיזור המשקעים לאורך השנים, במשך השנה ובמקומות פיזור הגשם. התוצאה היא כח הרב השנים הנוף כמעט ולא נראית בו צמחיה רצופה. יוצאים מהכלל, הם שנים גשומות במיוחד. כל היה למשל, בשנים 1980/1981 , ובשנים 1985/1986 כאשר : "מתכסמ המדבר במרבדי ירק ובצמחי פריחה מרהיבי עין" מקור: '''אבי שמידע ודוד דרום''' <ref>עמ' כ"ג</ref>

ספר המדבר שייך לתחום האזור ה[[פיטוגאוגרפיה|פיטוגאוגרפי]] [[האזור האירנו-טורני]], לעומת רוב חלקי ארץ ישראל השייכים ל[[האזור הים-תיכוני]]. אופייני לאזור היא כמות הגשמים וכן מזג האויר: ב[[קיץ]] חם ויבש וה[[חורף]] קר מאוד ומושלג. תכונה אחרונה זו מצויה אצלנו רק בהרי הנגב המרכזיים.

רוב צמחי המדבר גדלים באזורים אליהם ניקווים המים המעטים, היורדים ממטרי הגשמים הלא-סדירים. לכן ניתן למצוא את ריכוזי הצמחים למרגלות הואדיות ובתוך הערוצים. עצים בודדים נראים גם בנוף ספר המדבר, במדרונות שאינם חשופים לרוחות.

תכונה אופיינית לצמחים בספר המדבר היא ה"בשרניות" שלהם. העלים עבים וכאשר פוצעים אותם נוזל מהן ריר. אשר ליעודה של תכונה זו, קיימת סברה כי המטרה אינה לספק מים לצמח בזמן שאין הוא מוצא מקור ליניקה, אלה "למהול מלחים או חומצות הנמצאות בריכוז גבוה ברקמותיהם. <ref>מקור:'''אבי שמידע ודוד דרום''' עמ' כ"ז</ref> ההוכחה לכך היא שכמות המים צמח בשרני מאדה ביום אחד עולה על כמות המים שהוא אוגר ברמותיו.

===צמחי מרפא של ספר מדבר יהודה===

המרכז למחקר ולפיתוח אזורי ב[[קרית ארבע]] עוסק במחקרים המבוססים על העובדה כי צמחי המרפא הגדלים בספר [[מדבר יהודה]] מתאפיינים בתכולה גבוהה של הורמונים צמחיים, ולעיתים בעושר של רכיבין ארומאטיים. ההערכה היא כי בחומרים אלה ניתן להשתמש לטיפולים בעור, בהיבטים אנטי-חיידקיים, אנטי-פטרייתיים, נוגדי דלקות ומחליפי קורטיזון.חוקרי המרכז חקרו 31 צמחים באזור, אשר אוקלמו לגידול חקלאי .

האקלים של ערבה חמה השורר באזור גורם לצמחים להפיק הורמונים ייחודיים אלה. מחקר אחר בודק את יעילות צמחים ריחניים ממשפחת ה[[שפתניים]] ומשפחת ה[[מורכבים]], עם הרכב כימי עשיר, נגד מגוון של [[חיידק|חיידקים]], [[פטריה|פטריות]] ו[[נגיף|נגיפים]].

==בעלי החיים==

בעלי החיים הנפוצים בספר המדבר הם ממשפחת ה[[זוחלים]], אלה מגלים כושר הסתגלות מירבי לתנאי המקום. מעטות הן חיות הבר הנעות בספר המדבר ותחום מחייתם נשאר לידי מקורות מים.

===ספר המדבר - גן עדן לציפורי מקומיות ונודדות===

דר' [[יוסי לשם]] מומחה לצפרות הירצה <ref>לפי הרצאה שנתנה בכנס השלישי בנושא :"ספר המדבר בארץ ישראל''' - נובמבר 2007</ref>על חשיבות ספר המדבר בתור נתיב נדידה, בעל ערך בינלאומי ,מעצם מיקומו הגיאופיזי על כתפי הבקע הגדול (Great Rift Valley). מאות אלפי עופות דורסים, מאות אלפי חסידות ולמעלה מ-200 מינים נודדים בנתיב הנדידה על ספר המדבר.

בנוסף לכך, "ספר המדבר" מהווה [[בית גידול]] ייחודי ל[[עוף|עופות]] יציבים ומקייצים שמקורן מאזורי תפוצה [[מדבר|מדבריים]] או מדבריים למחצה ועולות ממוצא ים תיכוני. השילוב של עולם החי ממוצא [[אפריקה|אפריקאי]], [[אירופה|אירופאי]] ו[[אסיה|אסיאתי]], הוא ייחודי לספר המדבר.

המחשה לחשיבות המעקב אחר מעקב הציפורים ניתן לראות בתוצאות המעקב אחרי החסידה המכונה "פרינצסה" בעברית הנסיכה. [http://www.prinzesschen.de באתר אינטרנט מיוחד] מתואר מסלול שהיא מבצעת החל משנת 1993, 13 שנה עד למציאת פיגרה בשנת 2006. נקודת היציאה שלה היא בלול יונים בחצר איכרים בלובורג, ליד ברלין, גרמניה. הציפור חולפת במסלול קבוע, המתואר באתר ובאתר מתקיים מעקב אחרי התקדמותה במסלול - בעת ביצוע המסלול. היא עוברת מעל שלוש [[יבשת|יבשות]]. על פני אירופה - ארצות הבלקנים, המזרח התיכון - תורכיה וכמובן ספר המדבר של ארץ ישראל, מזרח אפריקה ונוחתת ליד עץ קבוע ב[[דרום אפריקה]].

==הנוכחות היהודית==
עדויות על הימצאות יהודים ב[[באר שבע]], העיר היחידה ב"ספר המדבר בארץ ישראל", ש לנו מ[[מלחמת העולם הראשונה]]. קבוצת עובדים, בשרות הצבא ה[[טורקיה|הטורקי]] נפגעה מהפצצה של [[מטוס|מטוסים]] [[בריטניה|בריטיים]] על כוחות [[האימפריה העות'מאנית]] העות'מאנית בקרבת תחנת הרכבת של העיר. בין הנפגעים היו יהודים.

בתום המלחמה [[ועד הצירים]], נציגות היישוב היהודי בפני הצבא הבריטי הצליחה לקבל חוזה לבניית [[בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע|בית הקברות הצבאי]] בעיר וקבוצת פועלים יהודים ביצעה את העבודה וזכתה לציון לשבח על עבודתה.

בתום [[מלחמת העצמאות]], העיר התרוקנה מיושביה הערבים. המוני עולים הגיעו לעיר. בניצוחו של ראש העיר [[דוד טוביהו]], שהיה איש [[סולל בונה]] לשעבר, נבנו בעיר שיכונים: א',ב',ג', וד'. באזור נבנו גם עיירות העולים [[דימונה]] ו[[ירוחם]]. שיפור ברמת ה[[אוכלוסייה]] בא עם ההחלטה על הקמת העיר [[ערד]]. הוקמה בעיר [[ועדת קבלה]] אשר החליטה לקלוט בעיר רק יוצאי [[קיבוץ]]. החלטת [[מפעלי ים המלח]] לבטל את מחנות הפועלים ליד המפעל ב[[סדום]] ולהנהיג הסעות מסודרות מהאזור למפעל, הביאה להעלאת רמת האוכלוסייה באזור. בינתיים הוקמה [[הקריה למחקר גרעיני]] בדימונה, מפעלים כימיים רבים באזור וכן [[אוניברסיטת באר שבע]] וה[[בית החולים]] המקומי הפך ל[[אוניברסיטה|אוניברסיטאי]].

חלק מהאוכלוסייה נשר ליישובי הסביבה: [[עומר]], [[מיתר]] ואחרים. כך נשאר אזור הספר עם עיר אחת גדולה וערים אחדות קטנות - כל שאר האזור המשיך לשאת את הנוף הקודם.

===התיישבות חקלאיית===
המחסור התמידי במים, התלות באספקת המים מהצפון, מעט הקידוחיפ שבוצען באזור, תנאי האקלים וטיב בקרקע לא נתנו סיכויים טובים לפיתוח החקלאי של האזור. שלושת המצפים שהוקמו בנגב בשנת 1943: בית אשל, גבולות ורביבים, הוכיחו כי על ידי ניצול מים ניתן לעשות חקלאות .<ref> [[יואל דה-מלאך]] מרביבים הצליח לשכנע את ועדת האו"ם שהנגב עשוי להיות פורח וכך בהחלטת החלוקה הוא היה התחום המדינה היהודית </ref>. לאוא הניסיון של הקיבוצי הוקמו : [[משאבי שדה]] ו[[שדה בוקר]]. העלליה ההמונית הביאה רק להקמת יישוב חקלאי אחד והוא [[נבטים]], מזרחית מבאר שבע. אחרי [[מלחמת ששת הימים]] הוקמו בדרום [[הרי חברון]] היישובים [[כרמל (הר חברון)]], [[מעון]], [[סוסיא]] ו[[בית יתיר]] אשר בשטח החקלאי המצומצם שהיה לרשותם גידלו עצי פרי וכרמי ייו. הם קיבלו חלקת אדמה גדולה בבקעת [[ערד]] שם הם מגדלים גידולים חקלאיים רבים, בעיקר מ[[מי קולחים]] של העיר ערד.

===תהליך בניית עיר בספר המדבר===

ההיסטוריון, דר' זאב זיוון, <ref>לפי הרצאה שנתנה בכנס השלישי בנושא :"ספר המדבר בארץ ישראל''' - נובמבר 2007</ref> תאר את שלבי הקמתו של יישוב כפרי [[מיתר (יישוב)|מיתר]] בתחומי לווין העיר [[באר שבע]] בשנת 1979 . [[מיתר (יישוב)#תולדות המקום|תולדות המקום]] הוצגו מנקודת הראות של אחד מראשוני היישוב. בשטח שאותר נמצא כי יהיה ניתן להקים יישוב של 2,000 משפחות, כשאר לכל משפחה יוקצה דונם אדמה. הוא תוכנן לשמש חיץ בין התושבים המקומיים של דרום הרי חברון לבין תושבי באר שבע. יחד עם זאת, הושם דגש לטיפוח היחסים עם השכנים הישראליים של היישוב.

הקמת היישוב היית היוזמה משותפת של "אגודת מתיישבי נחל חברון - 1980" קבוצה שרצתה להקים יישוב כפרי, בשיטת בני ביתך, תוך מגבלה אחת: על המועמד להיות "יוצאי צבא". למפגש ההיכרות הראשון באיצטדיון באר שבע הגיעו 3,000 משפחות, אשר היו מוכנות לשלם דמי הרשמה. השאיפה להיות ביישוב כפרי, המעניק רמת חחים חדרה לתושבי באר שבע באותם השנים ולאורה הוקמו ערי הלווין של באר שבע.

==ההיסטוריה==

אחד המקומות הבודדים בספר המדבר שהם נמצאו שרידי יישוב - יחסית גדול - הוא ב[[ערד הקדומה]] השוכנת מערבית לעיר [[ערד]] של היום. העיר מוזכרת במקורות מקראיים בתור העיר הראשונה החשה באיום מצד [[בני ישראל]] הבאים מ[[מדבר סיני]], בהתאם לכתוב ב[[ספר במדבר]]:"וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ-עֲרָד, יֹשֵׁב הַנֶּגֶב, כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל, דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים; וַיִּלָּחֶם, בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ, שֶׁבִי. ... וַיִּשְׁמַע יְהוָה בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן אֶת-הַכְּנַעֲנִי, וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם, וְאֶת-עָרֵיהֶם; וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם, חָרְמָה. _כ"א, א'-ג') . הערד נמנית גם הערים אשר נכבשו על ידי [[יהושע בן נון]] ככתוב ב[[ספר יהושע]]:"מֶלֶךְ חָרְמָה - אֶחָד, מֶלֶךְ עֲרָד - אֶחָד. _י"ב,י"ד)

נמצאו בעיר ביצורים, אשר הגנו עליה מפני השבטים במדבר. כמו כן, נמצאו בה שרידי פולחן, כולל [[מזבח]].
לתושבי ערד הקדומה הייתה בעיה קשה של אספקת מים. באזור בו ממוצע הגשמים השנתי הוא 100-150 ק"מ בשנה היה צורך לבנות אמצעים נוספים לאגירת מים. חופרי ערד הקדומה סברו כי מקור המים של התושבים היה מאגר מים פתוח ששטחו 900 מ"ר. לדעתם הוא שימש את התושבים ב[[תקופת הברונזה]] הקדומה. [[באר]] שנמצאה , מחוץ לביצורי העיר,תוארכה לתקופת [[ממלכת יהודה]]. הייתה הפסקה בשימושה וחזרה לתפעול בתקופה [[הורדוס|ההרודיאנית]]. במרכז המצודה נמצאו בורות מים חצובים בסלע ומטוייחים ותעלה חצובה מתחת לחומה ויצאת החוצה. זה היה כנראה מקור המים של המצודה, אשר איפשר את קיומה.

בתקופת ה[[אבות]] היו נסיונות להתיישב באזור, אבל רק בקרבת שפלת החוף. בשנים טובות, גם היום, זוכים ליבולים טובים של חיטה. כבר אצל [[יצחק]] כתוב שזכה ליבול גדול "מאה שערים", דהיינו פי 100 מהכמות שזרע. אבל אזור זה, לאור כמות המשקעים שלו אינו מוגדר כספר במדבר. באר שבע, עם הבארות שנמצאו בה, הוא היישוב העירוני הראשון שניתן להגדירו בתור יישוב בספר המדבר. שם גם נמצאו שרידי מצודה מבוצרת, גם כן להגנה מפני "שוסי המדבר".

בימי[[הבית השני]] ולאחריה יש כבר פריסה גדולה של יישובים באזור. חבל ארץ כונה במקורות ישראל "דרומא". גילוי ארכיאולוגי מובהק באזור זה נעשה כלי [[שמריהו גוטמן]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב[[סוסיא]], כאשר מצא עיר יהודית באזור מובהק של ספר במדבר.

בסקרים ארכיאולוגיים שנעשו באזור גילו שרידים לדרכים רומאיות, כולל מסלול, אבני שפה ואפילו מדרגות בהר ליד הישוב [[הר עמשא]]. הדרכים הובילו מצפון [[ירושלים]] לדרום [[דרך הבשמים]] וממזרח [[ים המלח]], עם מטעני [[מלח בישול|מלח]] ומטעני אחרים מ[[עבר הירדן]] לנמלי ה[[ים התיכון]].

פריסה רחבה יותר של יישובים הוקם ב[[הקיסרות הרומית|תקופה הרומית]] ולאחריה [[האימפריה הביזנטית|הביזנטית]]. אלו הן תחנות הדרכים במסלול של הובלת הבשמים היא [[דרך הבשמים]]. בסביבות התחנות התגלו גם שרידים רבים לקיום חקלאות עתיקה, בין השאר כרמי [[גפן]].

==העתיד==

==סְפָר המדבר בארץ ישראל==
עם התפתחות המחקר וההתמקצעות א החליט [[המרכז סיור ולימוד בסוסיא]] שיש מקום למיקוד ופיתוח מחקר אזורי סביב ספר המדבר. ספר יהודה באזור הדרומי עשיר בשרידי עבר מתקופת המקרא, בית שני משנה ותלמוד. אזור זה, בין ארץ הנושבת למדבר ועולם הנוודות, מצדיק ללא ספק התייחסות מחקרית מעמיקה. בכנסים הנערכים בחג החנוכה בבית ספר שדה נסקרים נושאים מגוונים הקשורים בתרבות הספר.
בשלושת הכנסים שנערכו עד היום (דצמבר 2007) הוצגו 21 מחקרים בתחומי: [[ארכאולוגיה]], [[היסטוריה]], [[ביולוגיה]], [[אקולוגיה]] ו[[איכות הסביבה]]. להלן מימאים משלשה מחקרים.

== הערות שוליים ==
<references />

== לקריאה נוספת ==
* [[אבי שמידע]], '''מדריך פרחי בר בישראל - כרך ב: צמחיית המדבר''', בית ההוצאה כתר - ירושלים, אין שנה  .
* '''ספר המדבר בארץ ישראל''' - דברי הכנס הראשון תשס"ו - 2006, עורך מדעי: יעקב אשל, בהוצאת" סוסיא- מרכז סיור ולימוד, 2006
'''מאמרים מצוטטים'''
* יהודה גוברין, '''מפעלי מים בערד הקדומה'''
* אמיר קיטרון, '''צמחי מרפא של ספר מדבר יהודה'''

==קישורים חיצוניים ==

*[http://www.boker.org.il/learning/?http://www.boker.org.il/meida/negev/meida.htm לומדים נגב] - [[מדרשת שדה בוקר]] -מרכז בין תחומי ללימודי נגב, מדבר וסביבה
* [http://www.most.gov.il/יחידות/מינהל+המדע/פעילות+המינהל/מרכזי+מופ+אזורי/אזורי+יהודה/default.htm מרכב מחקר ופיתוח אזורי - יהודה], משרד המדע, התרבות והספורט - על צמחי מרפא של ספר מדבר יהודה
* ארז ארליכמן, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3299068,00.html#n נסיכה חובקת עולם], על הנסיכה [[פרינצסה]]

[[קטגוריה:חבל ארץ הנגב]]

ספר המדבר בארץ ישראל - היסטוריית גרסאות

דניאל ונטורה ב־08:53, 19 בינואר 2009

דניאל ונטורה ב־08:52, 19 בינואר 2009

דניאל ונטורה ב־08:51, 19 בינואר 2009

דניאל ונטורה: עוד ערך שנמחק במחיקה הגדולה