ספר הושע - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* ריב לה' עם יושבי הארץ */

2021-12-22T16:01:34Z

ריב לה' עם יושבי הארץ

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:01, 22 בדצמבר 2021
שורה 33:		שורה 33:

	הושע מבאר כי חטאי העם נובעים מ"רוח הזנונים" שיש בו שמפתה אותו ללכת אחרי החטא ולבגוד בקב"ה, ככל הנראה בהקבלה לאשת הזנונים שהקב"ה אמר לו לשאת בתחילת הספר{{הערה\|כמו כן, גם דברי הנביא בתחילה כי "ריב לה' עם יושבי הארץ" עשוי להיות מקביל ל"ריבו באמכם ריבו"}}. רוח זנונים זו מובילה את העם לעבודה זרה ולניחוש ואף לזנות כללית. הושע מזהיר את יהודה שלא ללמוד מחטאי ישראל ומהעבודה הזרה שלהם. ישראל, המכונים כאן אפרים ככל הנראה על שם שבטו של [[ירבעם בן נבט]], מוגדרים כמחוברים לעבודה הזרה ושעל יהודה להתרחק מהם.		הושע מבאר כי חטאי העם נובעים מ"רוח הזנונים" שיש בו שמפתה אותו ללכת אחרי החטא ולבגוד בקב"ה, ככל הנראה בהקבלה לאשת הזנונים שהקב"ה אמר לו לשאת בתחילת הספר{{הערה\|כמו כן, גם דברי הנביא בתחילה כי "ריב לה' עם יושבי הארץ" עשוי להיות מקביל ל"ריבו באמכם ריבו"}}. רוח זנונים זו מובילה את העם לעבודה זרה ולניחוש ואף לזנות כללית. הושע מזהיר את יהודה שלא ללמוד מחטאי ישראל ומהעבודה הזרה שלהם. ישראל, המכונים כאן אפרים ככל הנראה על שם שבטו של [[ירבעם בן נבט]], מוגדרים כמחוברים לעבודה הזרה ושעל יהודה להתרחק מהם.
			==התפוררות ממלכות ישראל ויהודה==
			הושע מבקר את ראשי העם על כך שהיו אמורים לשפוט את העם ולשמור עליהם מהחטא אך הם דווקא רדפו את העם והובילו אותו לחטא בערים מצפה ותבור. המדרש{{הערה\|מדרש תנחומא, מובא ברש"י}} מפרש כי בערים אלו שמו גדרות ושומרים שמנעו מהעם לעלות לבית המקדש. הושע מבאר כי רוח הזנונים לא תאפשר לאפרים לשוב בתשובה ושהם החטיאו גם את ממלכת יהודה. אף שאפרים ויהודה מנסים לעבוד את ה' בעזרת קורבנותיהם, אין הוא מקבלם מהם מכיוון שהם בגדו בה' והאויב עתיד לנצחם במהירות. הושע מזהיר את העם מפני האסון שעתיד לבוא עליהם, ואומר כי ממלכת אפרים ויהודה עתידים להתפורר באיטיות כמו עש שמפורר את הבגדים ורקב שמפורר את העץ.

			ממלכת ישראל שראתה את הצרה העומדת לבוא עליה ניסתה להינצל מעונש זה על ידי שליחת בקשת עזרה למלך אשור, אך הושע מבאר כי הם לא יצליחו להינצל בדרך זו לפי שמדובר בעונש מכוון משמיים. ה[[רד"ק]] פירש כי הכוונה ל[[מנחם בן גדי]] שהעניק למלך פול אלף כיכר כסף ואילו [[רש"י]] מבאר שהכוונה ל[[הושע בן אלה]] שעבד לשלמנאסר מלך אשור.

	{{ספרי התנ"ך}}		{{ספרי התנ"ך}}

Wikiboss: /* ריב לה' עם יושבי הארץ */

2021-12-22T15:31:21Z

ריב לה' עם יושבי הארץ

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:31, 22 בדצמבר 2021
שורה 30:		שורה 30:
	ה[[אברבנאל]] {{#makor-new:הושע א\|פרשנות-תנ"ך-אברבנאל-הושע\|א\|null}} פירש גם הוא כדעת חז"ל כי המקרה אירע במציאות, ואף הוסיף שקשה לראות את הסיפור כמשל בלבד. לדבריו, האמירה כי חלק מסיפורי התנ"ך הינם משלים עלולה להיות מסוכנת שכן {{ציטוטון\|אם יש לנו פתח פתוח להכחיש פשוטי הספורים ולומר זה היה במראה הנבואה מפעל הדמיון וזה היה בפעל איש ככל הישר בעיניו... והוא הכחשת רוב ספורי הנביאים}}. לשיטתו, לא ייתכן שהפרשנים יחליטו כרצונם איזה סיפור קרה במציאות ואיזה כדרך משל, שהרי אם כן גם ניתן לפרש כי כל סיפורי הנביאים הינם משלים בלבד ולא התרחשו במציאות, ואין לדבר סוף. כמו כן, האברבנאל מוסיף כי האות והמופת בנבואה קיים דווקא כאשר הנביא עושה את המעשה בפועל ולא רק שמתאר שזה קרה בחלום או במראה הנבואה. לדבריו, במידה והנביא לא יעשה את הפעולות בפועל אלא רק יספר עליהם לשומעים הם עלולים לומר כי "החלומות שווא ידברו" ולא להאמין לדבריו. על טענותיו של הרמב"ם כי לא ייתכן שהקב"ה יחייב את הנביאים לעשות דברים שיזלזלו בנביא, מפרש האברבנאל כי מטרת הנביאים איננה לפאר ולכבד את עצמם אלא להיות שלוחי האל לתקן את העם ולהחזירו בתשובה, וממילא הקב"ה יצווה עליהם כל מה שיוכל לסייע להם במשימתם.		ה[[אברבנאל]] {{#makor-new:הושע א\|פרשנות-תנ"ך-אברבנאל-הושע\|א\|null}} פירש גם הוא כדעת חז"ל כי המקרה אירע במציאות, ואף הוסיף שקשה לראות את הסיפור כמשל בלבד. לדבריו, האמירה כי חלק מסיפורי התנ"ך הינם משלים עלולה להיות מסוכנת שכן {{ציטוטון\|אם יש לנו פתח פתוח להכחיש פשוטי הספורים ולומר זה היה במראה הנבואה מפעל הדמיון וזה היה בפעל איש ככל הישר בעיניו... והוא הכחשת רוב ספורי הנביאים}}. לשיטתו, לא ייתכן שהפרשנים יחליטו כרצונם איזה סיפור קרה במציאות ואיזה כדרך משל, שהרי אם כן גם ניתן לפרש כי כל סיפורי הנביאים הינם משלים בלבד ולא התרחשו במציאות, ואין לדבר סוף. כמו כן, האברבנאל מוסיף כי האות והמופת בנבואה קיים דווקא כאשר הנביא עושה את המעשה בפועל ולא רק שמתאר שזה קרה בחלום או במראה הנבואה. לדבריו, במידה והנביא לא יעשה את הפעולות בפועל אלא רק יספר עליהם לשומעים הם עלולים לומר כי "החלומות שווא ידברו" ולא להאמין לדבריו. על טענותיו של הרמב"ם כי לא ייתכן שהקב"ה יחייב את הנביאים לעשות דברים שיזלזלו בנביא, מפרש האברבנאל כי מטרת הנביאים איננה לפאר ולכבד את עצמם אלא להיות שלוחי האל לתקן את העם ולהחזירו בתשובה, וממילא הקב"ה יצווה עליהם כל מה שיוכל לסייע להם במשימתם.
	==ריב לה' עם יושבי הארץ==		==ריב לה' עם יושבי הארץ==
	הושע מבקר את העם על חטאים שבין אדם לחברו {{ציטוטון\|שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי רִיב לַה' עִם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי אֵין אֱמֶת וְאֵין חֶסֶד וְאֵין דַּעַת אֱלֹהִים בָּאָרֶץ. אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף פָּרָצוּ וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ}}{{הערה\|יש המקשרים את ביקורתו של הושע לעשרת הדיברות כאשר אלוה וכחש מתייחס ל"לא תשא" וכן רצוח גנוב ונאוף מתייחסים לאיסורים בעשרת הדיברות}}. הושע גם מבקר את העם על כך שהם מסרבים לקבל ביקורת, וכן על הכהנים שבמקום ללמד את העם תורה, שוכחים את ה' ורק מחכים שהעם יחטא על מנת שיוכלו לאכול [[קורבן חטאת\|קורבנות חטאת]]. בעקבות חטאים אלו, הושע מתנבא כי הארץ עתידה להיות שממה ועם ישראל יחד עם הכהנים עתיד לגלות ממנה.		הושע מבקר את העם על חטאים שבין אדם לחברו {{ציטוטון\|שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי רִיב לַה' עִם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי אֵין אֱמֶת וְאֵין חֶסֶד וְאֵין דַּעַת אֱלֹהִים בָּאָרֶץ. אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף פָּרָצוּ וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ}}{{הערה\|יש המקשרים את ביקורתו של הושע לעשרת הדיברות כאשר אלוה וכחש מתייחס ל"לא תשא" וכן רצוח גנוב ונאוף מתייחסים לאיסורים בעשרת הדיברות}}. הושע גם מבקר את העם על כך שהם מסרבים לקבל ביקורת, וכן על הכהנים שבמקום ללמד את העם תורה, שוכחים את ה' ורק מחכים שהעם יחטא על מנת שיוכלו לאכול [[קורבן חטאת\|קורבנות חטאת]]. בעקבות חטאים אלו, הושע מתנבא כי הארץ עתידה להיות שממה ועם ישראל יחד עם הכהנים עתיד לגלות ממנה.

	הושע מבאר כי חטאי העם נובעים מ"רוח הזנונים" שיש בו שמפתה אותו ללכת אחרי החטא ולבגוד בקב"ה, ככל הנראה בהקבלה לאשת הזנונים שהקב"ה אמר לו לשאת בתחילת הספר{{הערה\|כמו כן, גם דברי הנביא בתחילה כי "ריב לה' עם יושבי הארץ" עשוי להיות מקביל ל"ריבו באמכם ריבו"}}. רוח זנונים זו מובילה את העם לעבודה זרה ולניחוש ואף לזנות כללית. הושע מזהיר את יהודה שלא ללמוד מחטאי ישראל ומהעבודה הזרה שלהם. ישראל, המכונים כאן אפרים ככל הנראה על שם שבטו של [[ירבעם בן נבט]], מוגדרים כמחוברים לעבודה הזרה ושעל יהודה להתרחק מהם.		הושע מבאר כי חטאי העם נובעים מ"רוח הזנונים" שיש בו שמפתה אותו ללכת אחרי החטא ולבגוד בקב"ה, ככל הנראה בהקבלה לאשת הזנונים שהקב"ה אמר לו לשאת בתחילת הספר{{הערה\|כמו כן, גם דברי הנביא בתחילה כי "ריב לה' עם יושבי הארץ" עשוי להיות מקביל ל"ריבו באמכם ריבו"}}. רוח זנונים זו מובילה את העם לעבודה זרה ולניחוש ואף לזנות כללית. הושע מזהיר את יהודה שלא ללמוד מחטאי ישראל ומהעבודה הזרה שלהם. ישראל, המכונים כאן אפרים ככל הנראה על שם שבטו של [[ירבעם בן נבט]], מוגדרים כמחוברים לעבודה הזרה ושעל יהודה להתרחק מהם.

Wikiboss: /* האם המעשה אירע באמת? */

2021-12-22T15:27:17Z

האם המעשה אירע באמת?

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:27, 22 בדצמבר 2021
שורה 21:		שורה 21:
	==בגידת הרעייה==		==בגידת הרעייה==
	לאחר נבואת הנחמה, חוזר הושע לדברי התוכחה על בגידת האישה {{ציטוטון\|רִיבוּ בְאִמְּכֶם רִיבוּ כִּי הִיא לֹא אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ}} ועל סילוקה. לא ברור האם פסוקים אלו הינם חלק מהמשל, כלומר שאכן גומר בגדה בהושע או שמדובר רק בנמשל ובבגידת ישראל בקב"ה, אם כי ניתן להניח שמדובר גם בבגידתה הצפויה של גומר אשת הזנונים וגם בתוכחה על מעשי עם ישראל. הושע מתאר כי לאחר סילוק האישה, עם ישראל, היא תאמר {{ציטוטון\|אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי שַׁמְנִי וְשִׁקּוּיָי}} ובכך מבטאת את כפיות הטובה בה למרות שהקב"ה נותן לה את צרכיה היא בטוחה שהיא מקבלת אותם ממאהביה. בגלל זאת, הקב"ה ייקח ממנה את הדגן והתירוש שנתן לה והיא בתגובה תחשוב לחזור אל אישי הראשון "כי טוב לי אז מעתה". אמנם, נראה כי על אף חזרתה של האישה היא עדיין לא יודעת כי הקב"ה הוא שנתן לה את השפע, אלא היא רק חוזרת אל הקב"ה כי אז היה לה טוב יותר, ולא ממניעים אידיאולוגיים.		לאחר נבואת הנחמה, חוזר הושע לדברי התוכחה על בגידת האישה {{ציטוטון\|רִיבוּ בְאִמְּכֶם רִיבוּ כִּי הִיא לֹא אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ}} ועל סילוקה. לא ברור האם פסוקים אלו הינם חלק מהמשל, כלומר שאכן גומר בגדה בהושע או שמדובר רק בנמשל ובבגידת ישראל בקב"ה, אם כי ניתן להניח שמדובר גם בבגידתה הצפויה של גומר אשת הזנונים וגם בתוכחה על מעשי עם ישראל. הושע מתאר כי לאחר סילוק האישה, עם ישראל, היא תאמר {{ציטוטון\|אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי שַׁמְנִי וְשִׁקּוּיָי}} ובכך מבטאת את כפיות הטובה בה למרות שהקב"ה נותן לה את צרכיה היא בטוחה שהיא מקבלת אותם ממאהביה. בגלל זאת, הקב"ה ייקח ממנה את הדגן והתירוש שנתן לה והיא בתגובה תחשוב לחזור אל אישי הראשון "כי טוב לי אז מעתה". אמנם, נראה כי על אף חזרתה של האישה היא עדיין לא יודעת כי הקב"ה הוא שנתן לה את השפע, אלא היא רק חוזרת אל הקב"ה כי אז היה לה טוב יותר, ולא ממניעים אידיאולוגיים.
	==האם המעשה אירע באמת?==		===האם המעשה אירע באמת?===
	הציווי שמקבל הושע בתחילת הספר להינשא לאשת זנונים נראה שציווי קשה הסותר את מצוות התורה וגרם לחלק מהפרשנים להסביר כי המקרה לא אירע במציאות.		הציווי שמקבל הושע בתחילת הספר להינשא לאשת זנונים נראה שציווי קשה הסותר את מצוות התורה וגרם לחלק מהפרשנים להסביר כי המקרה לא אירע במציאות.

שורה 29:		שורה 29:

	ה[[אברבנאל]] {{#makor-new:הושע א\|פרשנות-תנ"ך-אברבנאל-הושע\|א\|null}} פירש גם הוא כדעת חז"ל כי המקרה אירע במציאות, ואף הוסיף שקשה לראות את הסיפור כמשל בלבד. לדבריו, האמירה כי חלק מסיפורי התנ"ך הינם משלים עלולה להיות מסוכנת שכן {{ציטוטון\|אם יש לנו פתח פתוח להכחיש פשוטי הספורים ולומר זה היה במראה הנבואה מפעל הדמיון וזה היה בפעל איש ככל הישר בעיניו... והוא הכחשת רוב ספורי הנביאים}}. לשיטתו, לא ייתכן שהפרשנים יחליטו כרצונם איזה סיפור קרה במציאות ואיזה כדרך משל, שהרי אם כן גם ניתן לפרש כי כל סיפורי הנביאים הינם משלים בלבד ולא התרחשו במציאות, ואין לדבר סוף. כמו כן, האברבנאל מוסיף כי האות והמופת בנבואה קיים דווקא כאשר הנביא עושה את המעשה בפועל ולא רק שמתאר שזה קרה בחלום או במראה הנבואה. לדבריו, במידה והנביא לא יעשה את הפעולות בפועל אלא רק יספר עליהם לשומעים הם עלולים לומר כי "החלומות שווא ידברו" ולא להאמין לדבריו. על טענותיו של הרמב"ם כי לא ייתכן שהקב"ה יחייב את הנביאים לעשות דברים שיזלזלו בנביא, מפרש האברבנאל כי מטרת הנביאים איננה לפאר ולכבד את עצמם אלא להיות שלוחי האל לתקן את העם ולהחזירו בתשובה, וממילא הקב"ה יצווה עליהם כל מה שיוכל לסייע להם במשימתם.		ה[[אברבנאל]] {{#makor-new:הושע א\|פרשנות-תנ"ך-אברבנאל-הושע\|א\|null}} פירש גם הוא כדעת חז"ל כי המקרה אירע במציאות, ואף הוסיף שקשה לראות את הסיפור כמשל בלבד. לדבריו, האמירה כי חלק מסיפורי התנ"ך הינם משלים עלולה להיות מסוכנת שכן {{ציטוטון\|אם יש לנו פתח פתוח להכחיש פשוטי הספורים ולומר זה היה במראה הנבואה מפעל הדמיון וזה היה בפעל איש ככל הישר בעיניו... והוא הכחשת רוב ספורי הנביאים}}. לשיטתו, לא ייתכן שהפרשנים יחליטו כרצונם איזה סיפור קרה במציאות ואיזה כדרך משל, שהרי אם כן גם ניתן לפרש כי כל סיפורי הנביאים הינם משלים בלבד ולא התרחשו במציאות, ואין לדבר סוף. כמו כן, האברבנאל מוסיף כי האות והמופת בנבואה קיים דווקא כאשר הנביא עושה את המעשה בפועל ולא רק שמתאר שזה קרה בחלום או במראה הנבואה. לדבריו, במידה והנביא לא יעשה את הפעולות בפועל אלא רק יספר עליהם לשומעים הם עלולים לומר כי "החלומות שווא ידברו" ולא להאמין לדבריו. על טענותיו של הרמב"ם כי לא ייתכן שהקב"ה יחייב את הנביאים לעשות דברים שיזלזלו בנביא, מפרש האברבנאל כי מטרת הנביאים איננה לפאר ולכבד את עצמם אלא להיות שלוחי האל לתקן את העם ולהחזירו בתשובה, וממילא הקב"ה יצווה עליהם כל מה שיוכל לסייע להם במשימתם.
			==ריב לה' עם יושבי הארץ==
			הושע מבקר את העם על חטאים שבין אדם לחברו {{ציטוטון\|שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי רִיב לַה' עִם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי אֵין אֱמֶת וְאֵין חֶסֶד וְאֵין דַּעַת אֱלֹהִים בָּאָרֶץ. אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף פָּרָצוּ וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ}}{{הערה\|יש המקשרים את ביקורתו של הושע לעשרת הדיברות כאשר אלוה וכחש מתייחס ל"לא תשא" וכן רצוח גנוב ונאוף מתייחסים לאיסורים בעשרת הדיברות}}. הושע גם מבקר את העם על כך שהם מסרבים לקבל ביקורת, וכן על הכהנים שבמקום ללמד את העם תורה, שוכחים את ה' ורק מחכים שהעם יחטא על מנת שיוכלו לאכול [[קורבן חטאת\|קורבנות חטאת]]. בעקבות חטאים אלו, הושע מתנבא כי הארץ עתידה להיות שממה ועם ישראל יחד עם הכהנים עתיד לגלות ממנה.

			הושע מבאר כי חטאי העם נובעים מ"רוח הזנונים" שיש בו שמפתה אותו ללכת אחרי החטא ולבגוד בקב"ה, ככל הנראה בהקבלה לאשת הזנונים שהקב"ה אמר לו לשאת בתחילת הספר{{הערה\|כמו כן, גם דברי הנביא בתחילה כי "ריב לה' עם יושבי הארץ" עשוי להיות מקביל ל"ריבו באמכם ריבו"}}. רוח זנונים זו מובילה את העם לעבודה זרה ולניחוש ואף לזנות כללית. הושע מזהיר את יהודה שלא ללמוד מחטאי ישראל ומהעבודה הזרה שלהם. ישראל, המכונים כאן אפרים ככל הנראה על שם שבטו של [[ירבעם בן נבט]], מוגדרים כמחוברים לעבודה הזרה ושעל יהודה להתרחק מהם.

	{{ספרי התנ"ך}}		{{ספרי התנ"ך}}

Wikiboss ב־19:06, 20 בנובמבר 2021

2021-11-20T19:06:29Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:06, 20 בנובמבר 2021
שורה 6:		שורה 6:
	==הושע ואשת הזנונים==		==הושע ואשת הזנונים==
	בתחילת הספר מובא ציוויו של הקב"ה להושע לקחת לו אשת זנונים כהכנה למה שעתיד להתרחש {{ציטוטון\|תְּחִלַּת דִּבֶּר ה' בְּהוֹשֵׁעַ וַיֹּאמֶר ה' אֶל הוֹשֵׁעַ לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים כִּי זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי ה'}}. הושע לוקח לו לאישה את "גומר בת דבליים" שהייתה ככל הנראה אשת זנות ידועה {{הערה\|מצודות דוד. חז"ל פירשו שנקראת על שם זנותה- שהכל גומרין בה ודשין בה כדבל}}.		בתחילת הספר מובא ציוויו של הקב"ה להושע לקחת לו אשת זנונים כהכנה למה שעתיד להתרחש {{ציטוטון\|תְּחִלַּת דִּבֶּר ה' בְּהוֹשֵׁעַ וַיֹּאמֶר ה' אֶל הוֹשֵׁעַ לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים כִּי זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי ה'}}. הושע לוקח לו לאישה את "גומר בת דבליים" שהייתה ככל הנראה אשת זנות ידועה {{הערה\|מצודות דוד. חז"ל פירשו שנקראת על שם זנותה- שהכל גומרין בה ודשין בה כדבל}}.
	===הולדת הילדים===		===מטרת הציווי===
			לשיטת חז"ל בגמרא מטרת נישואי הושע לגומר בת דבליים הייתה ללמדו על הקשר החזק הקיים בין איש ואשתו ומכך ללמדו גם על הקשר שבין הקב"ה ועם ישראל. דבר זה מתכתב עם העובדה שסיפור האישה המנאפת התרחש לפני נבואותיו של הושע לאחריהם{{הערה\|כמו שמובא בתחילת הספר "תחילת דיבר ה' בהושע"}}, וככל הנראה נבואותיו הושפעו מהתהליך שעבר בנישואין אלו. לפי חז"ל חלק מתהליך זה מובא גם בפסוקי הנחמה בתחילת פרק ב' שקוטעים את רצף התוכחות ולדבריהם מבטאים את התהליך שעבר הושע בעקבות הקשר שלו עם גומר
			{{ציטוט\|מרכאות=כן\|מקור={{#makor-new:פסחים פז א\|בבלי-פסחים\|פז\|א}}\|אנגלית=\|תוכן=אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: "בניך חטאו" והיה לו לומר: "בניך הם בני חנוניך הם בני אברהם יצחק ויעקב גלגל רחמיך עליהן!" לא דיו שלא אמר כך אלא אמר לפניו: רבש"ע כל העולם שלך הוא העבירם באומה אחרת. אמר הקב"ה מה אעשה לזקן זה? אומר לו "לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים" ואחר כך אומר לו "שלחה מעל פניך" אם הוא יכול לשלוח אף אני אשלח את ישראל...

			לאחר שנולדו שני בנים ובת אחת אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: לא היה לך ללמוד ממשה רבך, שכיון שדברתי עמו - פירש מן האשה?! אף אתה בדול עצמך ממנה! אמר לו: ריבונו של עולם, יש לי בנים ממנה ואין אני יכול להוציאה ולא לגרשה! אמר ליה הקדוש ברוך הוא: ומה אתה, שאשתך זונה ובניך [בני] זנונים, ואין אתה יודע אם שלך הן אם של אחרים הן - כך. ישראל, שהן בני, בני בחוני, בני אברהם יצחק ויעקב... ואתה אמרת העבירם באומה אחרת! כיון שידע שחטא עמד לבקש רחמים על עצמו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: עד שאתה מבקש רחמים על עצמך - בקש רחמים על ישראל, שגזרתי עליהם שלש גזירות בעבורך. עמד ובקש רחמים ובטל גזירה, והתחיל לברכן, שנאמר (הושע ב) והיה מספר בני ישראל כחול הים}}.
			==הולדת הילדים==
	גומר יולדת להושע בן, והקב"ה מצווה עליו לקרוא לו יזרעאל {{ציטוטון\|כִּי עוֹד מְעַט וּפָקַדְתִּי אֶת דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל בֵּית יֵהוּא וְהִשְׁבַּתִּי מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל}}. ביזרעאל התרחש חטא כרם נבות שבגללו נהרג נבות בידי [[איזבל]] ו[[אחאב]], ושם גם התנבא [[אליהו]] לאחאב כי [[יהוא]] עתיד להשמיד את ביתו. אמנם, גם יהוא שהחליף את אחאב לא הלך בדרכו של הקב"ה ועל כן הושע מתנבא כי גם עליו עתידה להגיע הפורענות.		גומר יולדת להושע בן, והקב"ה מצווה עליו לקרוא לו יזרעאל {{ציטוטון\|כִּי עוֹד מְעַט וּפָקַדְתִּי אֶת דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל בֵּית יֵהוּא וְהִשְׁבַּתִּי מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל}}. ביזרעאל התרחש חטא כרם נבות שבגללו נהרג נבות בידי [[איזבל]] ו[[אחאב]], ושם גם התנבא [[אליהו]] לאחאב כי [[יהוא]] עתיד להשמיד את ביתו. אמנם, גם יהוא שהחליף את אחאב לא הלך בדרכו של הקב"ה ועל כן הושע מתנבא כי גם עליו עתידה להגיע הפורענות.

שורה 13:		שורה 18:
	לאחר הולדת לא רוחמה, מובא כי ישנו הפסק בהולדת הילדים ולאחריו נולד בן נוסף {{ציטוטון\|וַתִּגְמֹל אֶת-לֹא רֻחָמָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן. וַיֹּאמֶר, קְרָא שְׁמוֹ לֹא עַמִּי}}. ניתן להבחין נסיגה ביחסו של הקב"ה לעם וכן להושע ביחס כלפי שמות הילדים וכן ביחס של הקב"ה להושע. בעוד השם יזרעאל עשוי לחפון בתוכו משמעות חיובית (כפי שמובא בהמשך שהקב"ה זורע את העם בארץ) השם "לא רוחמה" מבטא את כעסו של הקב"ה כלפי העם, אך השם השלישי- "לא עמי" כבר אינו מבטא כעס, שעדיין מרמז על קשר בין הקב"ה לעמו, אלא ממש ניתוק מהעם ואמירה כי הם כבר לא עמו {{הערה\|ייתכן לראות נסיגה גם ביחסים בין גומר והושע וגם בין היחסים בין הקב"ה וישראל המשתקפים ביחסו של הקב"ה להושע. בהולדת הילדים נראה כי בעוד בהתחלה נכתב ותלד לו ולאחר מכן הושמט ה"לו", בילד השלישי כבר לא מובא גם ה"ותהר עוד" המקשר אותה עוד אל הושע אלא רק ותהר. באותו האופן, גם פנייתו של הקב"ה להושע בקריאת השמות לילדים יורדת כאשר בתחילה מובא כי הקב"ה פונה אליו במפורש ולאחר מכן במרומז (לו) ולבסוף רק "ויאמר"}}.		לאחר הולדת לא רוחמה, מובא כי ישנו הפסק בהולדת הילדים ולאחריו נולד בן נוסף {{ציטוטון\|וַתִּגְמֹל אֶת-לֹא רֻחָמָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן. וַיֹּאמֶר, קְרָא שְׁמוֹ לֹא עַמִּי}}. ניתן להבחין נסיגה ביחסו של הקב"ה לעם וכן להושע ביחס כלפי שמות הילדים וכן ביחס של הקב"ה להושע. בעוד השם יזרעאל עשוי לחפון בתוכו משמעות חיובית (כפי שמובא בהמשך שהקב"ה זורע את העם בארץ) השם "לא רוחמה" מבטא את כעסו של הקב"ה כלפי העם, אך השם השלישי- "לא עמי" כבר אינו מבטא כעס, שעדיין מרמז על קשר בין הקב"ה לעמו, אלא ממש ניתוק מהעם ואמירה כי הם כבר לא עמו {{הערה\|ייתכן לראות נסיגה גם ביחסים בין גומר והושע וגם בין היחסים בין הקב"ה וישראל המשתקפים ביחסו של הקב"ה להושע. בהולדת הילדים נראה כי בעוד בהתחלה נכתב ותלד לו ולאחר מכן הושמט ה"לו", בילד השלישי כבר לא מובא גם ה"ותהר עוד" המקשר אותה עוד אל הושע אלא רק ותהר. באותו האופן, גם פנייתו של הקב"ה להושע בקריאת השמות לילדים יורדת כאשר בתחילה מובא כי הקב"ה פונה אליו במפורש ולאחר מכן במרומז (לו) ולבסוף רק "ויאמר"}}.
	==והיה עם ישראל כחול הים==		==והיה עם ישראל כחול הים==
	באמצע תיאור היחסים בין הושע וגומר מובאת באופן מפתיע נבואת גאולה על "יום יזרעאל" בו יעלו בני יהודה חזרה לארץ וממנו עולה יחס שונה לחלוטין בין הקב"ה לישראל וכפי שכבר הקשה על כך [[רבי]] "פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב" {{הערה\|ספרי בלק (קל"א)}}. הגמרא (פסחים פז,א) מציגה את ההבדל בין הנבואות כחלק מהתהליך שעובר הושע:		באמצע תיאור היחסים בין הושע וגומר מובאת באופן מפתיע נבואת גאולה על "יום יזרעאל" בו יעלו בני יהודה חזרה לארץ וממנו עולה יחס שונה לחלוטין בין הקב"ה לישראל וכפי שכבר הקשה על כך [[רבי]] "פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב" {{הערה\|ספרי בלק (קל"א)}}. כמובא לעיל, הגמרא (פסחים פז,א) מציגה את ההבדל בין הנבואות כחלק מהתהליך שעובר הושע שלאחריו הוא מצליח לסנגר על עם ישראל. בחלק זה הושע מתאר את המצב העתידי שאליו יוכל להגיע עם ישראל במידה ויעזוב את העבודה הזרה ואת ההישענות על אומות העולם ויחזרו לעבוד את ה'

	~~{{ציטוט\|מרכאות=כן\|מקור={{#makor-new:פסחים פז א\|בבלי-פסחים\|פז\|א}}\|אנגלית=\|תוכן=אמר לו הקדוש ברוך~~ הוא להושע: "בניך חטאו" והיה לו לומר: "בניך הם בני חנוניך הם בני אברהם יצחק ויעקב גלגל רחמיך עליהן!" לא דיו שלא אמר כך אלא אמר לפניו: רבש"ע כל העולם שלך הוא העבירם באומה אחרת. ~~אמר הקב"ה מה אעשה לזקן~~ זה~~? אומר לו "לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים" ואחר כך אומר לו "שלחה מעל פניך" אם הוא יכול לשלוח אף אני אשלח~~ את ישראל~~...~~

	לאחר שנולדו שני בנים ובת אחת אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: לא היה לך ללמוד ממשה רבך, שכיון שדברתי עמו - פירש מן האשה?! אף אתה בדול עצמך ממנה! אמר לו: ריבונו של עולם, יש לי בנים ממנה ואין אני יכול להוציאה ולא לגרשה! אמר ליה הקדוש ברוך הוא: ומה אתה, שאשתך זונה ובניך [בני] זנונים, ואין אתה יודע אם שלך הן אם של אחרים הן - כך. ישראל, שהן בני, בני בחוני, בני אברהם יצחק ויעקב... ואתה אמרת העבירם באומה אחרת! כיון שידע שחטא עמד לבקש רחמים על עצמו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: עד שאתה מבקש רחמים על עצמך - בקש רחמים על ישראל, שגזרתי עליהם שלש גזירות בעבורך. עמד ובקש רחמים ובטל גזירה, והתחיל לברכן, שנאמר (הושע ב) והיה מספר בני ישראל כחול הים}}.

	==בגידת הרעייה==		==בגידת הרעייה==
	לאחר נבואת הנחמה, חוזר הושע לדברי התוכחה על בגידת האישה {{ציטוטון\|רִיבוּ בְאִמְּכֶם רִיבוּ כִּי הִיא לֹא אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ}} ועל סילוקה. לא ברור האם פסוקים אלו הינם חלק מהמשל, כלומר שאכן גומר בגדה בהושע או שמדובר רק בנמשל ובבגידת ישראל בקב"ה, אם כי ניתן להניח שמדובר גם בבגידתה הצפויה של גומר אשת הזנונים וגם בתוכחה על מעשי עם ישראל. הושע מתאר כי לאחר סילוק האישה, עם ישראל, היא תאמר {{ציטוטון\|אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי שַׁמְנִי וְשִׁקּוּיָי}} ובכך מבטאת את כפיות הטובה בה למרות שהקב"ה נותן לה את צרכיה היא בטוחה שהיא מקבלת אותם ממאהביה. בגלל זאת, הקב"ה ייקח ממנה את הדגן והתירוש שנתן לה והיא בתגובה תחשוב לחזור אל אישי הראשון "כי טוב לי אז מעתה". אמנם, נראה כי על אף חזרתה של האישה היא עדיין לא יודעת כי הקב"ה הוא שנתן לה את השפע, אלא היא רק חוזרת אל הקב"ה כי אז היה לה טוב יותר, ולא ממניעים אידיאולוגיים.		לאחר נבואת הנחמה, חוזר הושע לדברי התוכחה על בגידת האישה {{ציטוטון\|רִיבוּ בְאִמְּכֶם רִיבוּ כִּי הִיא לֹא אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ}} ועל סילוקה. לא ברור האם פסוקים אלו הינם חלק מהמשל, כלומר שאכן גומר בגדה בהושע או שמדובר רק בנמשל ובבגידת ישראל בקב"ה, אם כי ניתן להניח שמדובר גם בבגידתה הצפויה של גומר אשת הזנונים וגם בתוכחה על מעשי עם ישראל. הושע מתאר כי לאחר סילוק האישה, עם ישראל, היא תאמר {{ציטוטון\|אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי שַׁמְנִי וְשִׁקּוּיָי}} ובכך מבטאת את כפיות הטובה בה למרות שהקב"ה נותן לה את צרכיה היא בטוחה שהיא מקבלת אותם ממאהביה. בגלל זאת, הקב"ה ייקח ממנה את הדגן והתירוש שנתן לה והיא בתגובה תחשוב לחזור אל אישי הראשון "כי טוב לי אז מעתה". אמנם, נראה כי על אף חזרתה של האישה היא עדיין לא יודעת כי הקב"ה הוא שנתן לה את השפע, אלא היא רק חוזרת אל הקב"ה כי אז היה לה טוב יותר, ולא ממניעים אידיאולוגיים.

	~~===מטרת הנישואין===~~
	לשיטת חז"ל בגמרא מטרת נישואי הושע לגומר בת דבליים הייתה ללמדו על הקשר החזק הקיים בין איש ואשתו גם לאחר שהאישה מנאפת. דבר זה מתכתב עם העובדה שסיפור האישה המנאפת התרחש לפני נבואותיו של הושע לאחריהם{{הערה\|כמו שמובא בתחילת הספר "תחילת דיבר ה' בהושע"}}, וככל הנראה נבואותיו הושפעו מהתהליך שעבר בנישואין אלו.

	==האם המעשה אירע באמת?==		==האם המעשה אירע באמת?==
	הציווי שמקבל הושע בתחילת הספר להינשא לאשת זנונים נראה שציווי קשה הסותר את מצוות התורה וגרם לחלק מהפרשנים להסביר כי המקרה לא אירע במציאות.		הציווי שמקבל הושע בתחילת הספר להינשא לאשת זנונים נראה שציווי קשה הסותר את מצוות התורה וגרם לחלק מהפרשנים להסביר כי המקרה לא אירע במציאות.

Wikiboss: /* והיה עם ישראל כחול הים */

2021-11-19T09:43:08Z

והיה עם ישראל כחול הים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:43, 19 בנובמבר 2021
שורה 15:		שורה 15:
	באמצע תיאור היחסים בין הושע וגומר מובאת באופן מפתיע נבואת גאולה על "יום יזרעאל" בו יעלו בני יהודה חזרה לארץ וממנו עולה יחס שונה לחלוטין בין הקב"ה לישראל וכפי שכבר הקשה על כך [[רבי]] "פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב" {{הערה\|ספרי בלק (קל"א)}}. הגמרא (פסחים פז,א) מציגה את ההבדל בין הנבואות כחלק מהתהליך שעובר הושע:		באמצע תיאור היחסים בין הושע וגומר מובאת באופן מפתיע נבואת גאולה על "יום יזרעאל" בו יעלו בני יהודה חזרה לארץ וממנו עולה יחס שונה לחלוטין בין הקב"ה לישראל וכפי שכבר הקשה על כך [[רבי]] "פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב" {{הערה\|ספרי בלק (קל"א)}}. הגמרא (פסחים פז,א) מציגה את ההבדל בין הנבואות כחלק מהתהליך שעובר הושע:

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|מקור=פסחים פז א-ב\|אנגלית=\|תוכן=אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: "בניך חטאו" והיה לו לומר: "בניך הם בני חנוניך הם בני אברהם יצחק ויעקב גלגל רחמיך עליהן!" לא דיו שלא אמר כך אלא אמר לפניו: רבש"ע כל העולם שלך הוא העבירם באומה אחרת. אמר הקב"ה מה אעשה לזקן זה? אומר לו "לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים" ואחר כך אומר לו "שלחה מעל פניך" אם הוא יכול לשלוח אף אני אשלח את ישראל...		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|מקור={{#makor-new:פסחים פז א\|בבלי-פסחים\|פז\|א}}\|אנגלית=\|תוכן=אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: "בניך חטאו" והיה לו לומר: "בניך הם בני חנוניך הם בני אברהם יצחק ויעקב גלגל רחמיך עליהן!" לא דיו שלא אמר כך אלא אמר לפניו: רבש"ע כל העולם שלך הוא העבירם באומה אחרת. אמר הקב"ה מה אעשה לזקן זה? אומר לו "לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים" ואחר כך אומר לו "שלחה מעל פניך" אם הוא יכול לשלוח אף אני אשלח את ישראל...

	לאחר שנולדו שני בנים ובת אחת אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: לא היה לך ללמוד ממשה רבך, שכיון שדברתי עמו - פירש מן האשה?! אף אתה בדול עצמך ממנה! אמר לו: ריבונו של עולם, יש לי בנים ממנה ואין אני יכול להוציאה ולא לגרשה! אמר ליה הקדוש ברוך הוא: ומה אתה, שאשתך זונה ובניך [בני] זנונים, ואין אתה יודע אם שלך הן אם של אחרים הן - כך. ישראל, שהן בני, בני בחוני, בני אברהם יצחק ויעקב... ואתה אמרת העבירם באומה אחרת! כיון שידע שחטא עמד לבקש רחמים על עצמו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: עד שאתה מבקש רחמים על עצמך - בקש רחמים על ישראל, שגזרתי עליהם שלש גזירות בעבורך. עמד ובקש רחמים ובטל גזירה, והתחיל לברכן, שנאמר (הושע ב) והיה מספר בני ישראל כחול הים}}.		לאחר שנולדו שני בנים ובת אחת אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: לא היה לך ללמוד ממשה רבך, שכיון שדברתי עמו - פירש מן האשה?! אף אתה בדול עצמך ממנה! אמר לו: ריבונו של עולם, יש לי בנים ממנה ואין אני יכול להוציאה ולא לגרשה! אמר ליה הקדוש ברוך הוא: ומה אתה, שאשתך זונה ובניך [בני] זנונים, ואין אתה יודע אם שלך הן אם של אחרים הן - כך. ישראל, שהן בני, בני בחוני, בני אברהם יצחק ויעקב... ואתה אמרת העבירם באומה אחרת! כיון שידע שחטא עמד לבקש רחמים על עצמו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: עד שאתה מבקש רחמים על עצמך - בקש רחמים על ישראל, שגזרתי עליהם שלש גזירות בעבורך. עמד ובקש רחמים ובטל גזירה, והתחיל לברכן, שנאמר (הושע ב) והיה מספר בני ישראל כחול הים}}.

Wikiboss: /* והיה עם ישראל כחול הים */

2021-11-19T09:40:57Z

והיה עם ישראל כחול הים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:40, 19 בנובמבר 2021
שורה 15:		שורה 15:
	באמצע תיאור היחסים בין הושע וגומר מובאת באופן מפתיע נבואת גאולה על "יום יזרעאל" בו יעלו בני יהודה חזרה לארץ וממנו עולה יחס שונה לחלוטין בין הקב"ה לישראל וכפי שכבר הקשה על כך [[רבי]] "פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב" {{הערה\|ספרי בלק (קל"א)}}. הגמרא (פסחים פז,א) מציגה את ההבדל בין הנבואות כחלק מהתהליך שעובר הושע:		באמצע תיאור היחסים בין הושע וגומר מובאת באופן מפתיע נבואת גאולה על "יום יזרעאל" בו יעלו בני יהודה חזרה לארץ וממנו עולה יחס שונה לחלוטין בין הקב"ה לישראל וכפי שכבר הקשה על כך [[רבי]] "פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב" {{הערה\|ספרי בלק (קל"א)}}. הגמרא (פסחים פז,א) מציגה את ההבדל בין הנבואות כחלק מהתהליך שעובר הושע:

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|מקור=פסחים פז א-ב\|אנגלית=\|תוכן=אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: "בניך חטאו" והיה לו לומר: "בניך הם בני חנוניך הם בני אברהם יצחק ויעקב גלגל רחמיך עליהן!" לא דיו שלא אמר כך אלא אמר לפניו: רבש"ע כל העולם שלך הוא העבירם באומה אחרת. אמר הקב"ה מה אעשה לזקן זה? אומר לו "לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים" ואחר כך אומר לו "שלחה מעל פניך" אם הוא יכול לשלוח אף אני אשלח את ישראל... לאחר שנולדו שני בנים ובת אחת אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: לא היה לך ללמוד ממשה רבך, שכיון שדברתי עמו - פירש מן האשה, אף אתה בדול עצמך ממנה. אמר לו: ריבונו של עולם, יש לי בנים ממנה ואין אני יכול להוציאה ולא לגרשה! אמר ליה הקדוש ברוך הוא: ומה אתה, שאשתך זונה ובניך [בני] זנונים, ואין אתה יודע אם שלך הן אם של אחרים הן - כך. ישראל, שהן בני, בני בחוני, בני אברהם יצחק ויעקב... ואתה אמרת העבירם באומה אחרת! כיון שידע שחטא עמד לבקש רחמים על עצמו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: עד שאתה מבקש רחמים על עצמך - בקש רחמים על ישראל, שגזרתי עליהם שלש גזירות בעבורך. עמד ובקש רחמים ובטל גזירה, והתחיל לברכן, שנאמר (הושע ב) והיה מספר בני ישראל כחול הים}}.		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|מקור=פסחים פז א-ב\|אנגלית=\|תוכן=אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: "בניך חטאו" והיה לו לומר: "בניך הם בני חנוניך הם בני אברהם יצחק ויעקב גלגל רחמיך עליהן!" לא דיו שלא אמר כך אלא אמר לפניו: רבש"ע כל העולם שלך הוא העבירם באומה אחרת. אמר הקב"ה מה אעשה לזקן זה? אומר לו "לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים" ואחר כך אומר לו "שלחה מעל פניך" אם הוא יכול לשלוח אף אני אשלח את ישראל...

			לאחר שנולדו שני בנים ובת אחת אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: לא היה לך ללמוד ממשה רבך, שכיון שדברתי עמו - פירש מן האשה?! אף אתה בדול עצמך ממנה! אמר לו: ריבונו של עולם, יש לי בנים ממנה ואין אני יכול להוציאה ולא לגרשה! אמר ליה הקדוש ברוך הוא: ומה אתה, שאשתך זונה ובניך [בני] זנונים, ואין אתה יודע אם שלך הן אם של אחרים הן - כך. ישראל, שהן בני, בני בחוני, בני אברהם יצחק ויעקב... ואתה אמרת העבירם באומה אחרת! כיון שידע שחטא עמד לבקש רחמים על עצמו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: עד שאתה מבקש רחמים על עצמך - בקש רחמים על ישראל, שגזרתי עליהם שלש גזירות בעבורך. עמד ובקש רחמים ובטל גזירה, והתחיל לברכן, שנאמר (הושע ב) והיה מספר בני ישראל כחול הים}}.

	==בגידת הרעייה==		==בגידת הרעייה==
	לאחר נבואת הנחמה, חוזר הושע לדברי התוכחה על בגידת האישה {{ציטוטון\|רִיבוּ בְאִמְּכֶם רִיבוּ כִּי הִיא לֹא אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ}} ועל סילוקה. לא ברור האם פסוקים אלו הינם חלק מהמשל, כלומר שאכן גומר בגדה בהושע או שמדובר רק בנמשל ובבגידת ישראל בקב"ה, אם כי ניתן להניח שמדובר גם בבגידתה הצפויה של גומר אשת הזנונים וגם בתוכחה על מעשי עם ישראל. הושע מתאר כי לאחר סילוק האישה, עם ישראל, היא תאמר {{ציטוטון\|אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי שַׁמְנִי וְשִׁקּוּיָי}} ובכך מבטאת את כפיות הטובה בה למרות שהקב"ה נותן לה את צרכיה היא בטוחה שהיא מקבלת אותם ממאהביה. בגלל זאת, הקב"ה ייקח ממנה את הדגן והתירוש שנתן לה והיא בתגובה תחשוב לחזור אל אישי הראשון "כי טוב לי אז מעתה". אמנם, נראה כי על אף חזרתה של האישה היא עדיין לא יודעת כי הקב"ה הוא שנתן לה את השפע, אלא היא רק חוזרת אל הקב"ה כי אז היה לה טוב יותר, ולא ממניעים אידיאולוגיים.		לאחר נבואת הנחמה, חוזר הושע לדברי התוכחה על בגידת האישה {{ציטוטון\|רִיבוּ בְאִמְּכֶם רִיבוּ כִּי הִיא לֹא אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ}} ועל סילוקה. לא ברור האם פסוקים אלו הינם חלק מהמשל, כלומר שאכן גומר בגדה בהושע או שמדובר רק בנמשל ובבגידת ישראל בקב"ה, אם כי ניתן להניח שמדובר גם בבגידתה הצפויה של גומר אשת הזנונים וגם בתוכחה על מעשי עם ישראל. הושע מתאר כי לאחר סילוק האישה, עם ישראל, היא תאמר {{ציטוטון\|אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי שַׁמְנִי וְשִׁקּוּיָי}} ובכך מבטאת את כפיות הטובה בה למרות שהקב"ה נותן לה את צרכיה היא בטוחה שהיא מקבלת אותם ממאהביה. בגלל זאת, הקב"ה ייקח ממנה את הדגן והתירוש שנתן לה והיא בתגובה תחשוב לחזור אל אישי הראשון "כי טוב לי אז מעתה". אמנם, נראה כי על אף חזרתה של האישה היא עדיין לא יודעת כי הקב"ה הוא שנתן לה את השפע, אלא היא רק חוזרת אל הקב"ה כי אז היה לה טוב יותר, ולא ממניעים אידיאולוגיים.

Wikiboss ב־09:39, 19 בנובמבר 2021

2021-11-19T09:39:46Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:39, 19 בנובמבר 2021
שורה 13:		שורה 13:
	לאחר הולדת לא רוחמה, מובא כי ישנו הפסק בהולדת הילדים ולאחריו נולד בן נוסף {{ציטוטון\|וַתִּגְמֹל אֶת-לֹא רֻחָמָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן. וַיֹּאמֶר, קְרָא שְׁמוֹ לֹא עַמִּי}}. ניתן להבחין נסיגה ביחסו של הקב"ה לעם וכן להושע ביחס כלפי שמות הילדים וכן ביחס של הקב"ה להושע. בעוד השם יזרעאל עשוי לחפון בתוכו משמעות חיובית (כפי שמובא בהמשך שהקב"ה זורע את העם בארץ) השם "לא רוחמה" מבטא את כעסו של הקב"ה כלפי העם, אך השם השלישי- "לא עמי" כבר אינו מבטא כעס, שעדיין מרמז על קשר בין הקב"ה לעמו, אלא ממש ניתוק מהעם ואמירה כי הם כבר לא עמו {{הערה\|ייתכן לראות נסיגה גם ביחסים בין גומר והושע וגם בין היחסים בין הקב"ה וישראל המשתקפים ביחסו של הקב"ה להושע. בהולדת הילדים נראה כי בעוד בהתחלה נכתב ותלד לו ולאחר מכן הושמט ה"לו", בילד השלישי כבר לא מובא גם ה"ותהר עוד" המקשר אותה עוד אל הושע אלא רק ותהר. באותו האופן, גם פנייתו של הקב"ה להושע בקריאת השמות לילדים יורדת כאשר בתחילה מובא כי הקב"ה פונה אליו במפורש ולאחר מכן במרומז (לו) ולבסוף רק "ויאמר"}}.		לאחר הולדת לא רוחמה, מובא כי ישנו הפסק בהולדת הילדים ולאחריו נולד בן נוסף {{ציטוטון\|וַתִּגְמֹל אֶת-לֹא רֻחָמָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן. וַיֹּאמֶר, קְרָא שְׁמוֹ לֹא עַמִּי}}. ניתן להבחין נסיגה ביחסו של הקב"ה לעם וכן להושע ביחס כלפי שמות הילדים וכן ביחס של הקב"ה להושע. בעוד השם יזרעאל עשוי לחפון בתוכו משמעות חיובית (כפי שמובא בהמשך שהקב"ה זורע את העם בארץ) השם "לא רוחמה" מבטא את כעסו של הקב"ה כלפי העם, אך השם השלישי- "לא עמי" כבר אינו מבטא כעס, שעדיין מרמז על קשר בין הקב"ה לעמו, אלא ממש ניתוק מהעם ואמירה כי הם כבר לא עמו {{הערה\|ייתכן לראות נסיגה גם ביחסים בין גומר והושע וגם בין היחסים בין הקב"ה וישראל המשתקפים ביחסו של הקב"ה להושע. בהולדת הילדים נראה כי בעוד בהתחלה נכתב ותלד לו ולאחר מכן הושמט ה"לו", בילד השלישי כבר לא מובא גם ה"ותהר עוד" המקשר אותה עוד אל הושע אלא רק ותהר. באותו האופן, גם פנייתו של הקב"ה להושע בקריאת השמות לילדים יורדת כאשר בתחילה מובא כי הקב"ה פונה אליו במפורש ולאחר מכן במרומז (לו) ולבסוף רק "ויאמר"}}.
	==והיה עם ישראל כחול הים==		==והיה עם ישראל כחול הים==
	באמצע תיאור היחסים בין הושע וגומר מובאת באופן מפתיע נבואת גאולה על "יום יזרעאל" בו יעלו בני יהודה חזרה לארץ וכפי שכבר הקשה על כך [[רבי]] "פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב". חז"~~ל כהמשך לשיטתם לעיל הסבירו כי הושע חזר בו מדבריו הקודמים לקב~~"ה בו הוא ~~ביקש להחליף~~ את ישראל ~~וביקש~~ רחמים על ~~העם בנבואתו~~.		באמצע תיאור היחסים בין הושע וגומר מובאת באופן מפתיע נבואת גאולה על "יום יזרעאל" בו יעלו בני יהודה חזרה לארץ וממנו עולה יחס שונה לחלוטין בין הקב"ה לישראל וכפי שכבר הקשה על כך [[רבי]] "פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב" {{הערה\|ספרי בלק (קל"א)}}. הגמרא (פסחים פז,א) מציגה את ההבדל בין הנבואות כחלק מהתהליך שעובר הושע:

			{{ציטוט\|מרכאות=כן\|מקור=פסחים פז א-ב\|אנגלית=\|תוכן=אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: "בניך חטאו" והיה לו לומר: "בניך הם בני חנוניך הם בני אברהם יצחק ויעקב גלגל רחמיך עליהן!" לא דיו שלא אמר כך אלא אמר לפניו: רבש"ע כל העולם שלך הוא העבירם באומה אחרת. אמר הקב"ה מה אעשה לזקן זה? אומר לו "לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים" ואחר כך אומר לו "שלחה מעל פניך" אם הוא יכול לשלוח אף אני אשלח את ישראל... לאחר שנולדו שני בנים ובת אחת אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: לא היה לך ללמוד ממשה רבך, שכיון שדברתי עמו - פירש מן האשה, אף אתה בדול עצמך ממנה. אמר לו: ריבונו של עולם, יש לי בנים ממנה ואין אני יכול להוציאה ולא לגרשה! אמר ליה הקדוש ברוך הוא: ומה אתה, שאשתך זונה ובניך [בני] זנונים, ואין אתה יודע אם שלך הן אם של אחרים הן - כך. ישראל, שהן בני, בני בחוני, בני אברהם יצחק ויעקב... ואתה אמרת העבירם באומה אחרת! כיון שידע שחטא עמד לבקש רחמים על עצמו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: עד שאתה מבקש רחמים על עצמך - בקש רחמים על ישראל, שגזרתי עליהם שלש גזירות בעבורך. עמד ובקש רחמים ובטל גזירה, והתחיל לברכן, שנאמר (הושע ב) והיה מספר בני ישראל כחול הים}}.
	==בגידת הרעייה==		==בגידת הרעייה==
	לאחר נבואת הנחמה, חוזר הושע לדברי התוכחה על בגידת האישה {{ציטוטון\|רִיבוּ בְאִמְּכֶם רִיבוּ כִּי הִיא לֹא אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ}} ועל סילוקה. לא ברור האם פסוקים אלו הינם חלק מהמשל, כלומר שאכן גומר בגדה בהושע או שמדובר רק בנמשל ובבגידת ישראל בקב"ה, אם כי ניתן להניח שמדובר גם בבגידתה הצפויה של גומר אשת הזנונים וגם בתוכחה על מעשי עם ישראל. הושע מתאר כי לאחר סילוק האישה, עם ישראל, היא תאמר {{ציטוטון\|אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי שַׁמְנִי וְשִׁקּוּיָי}} ובכך מבטאת את כפיות הטובה בה למרות שהקב"ה נותן לה את צרכיה היא בטוחה שהיא מקבלת אותם ממאהביה. בגלל זאת, הקב"ה ייקח ממנה את הדגן והתירוש שנתן לה והיא בתגובה תחשוב לחזור אל אישי הראשון "כי טוב לי אז מעתה". אמנם, נראה כי על אף חזרתה של האישה היא עדיין לא יודעת כי הקב"ה הוא שנתן לה את השפע, אלא היא רק חוזרת אל הקב"ה כי אז היה לה טוב יותר, ולא ממניעים אידיאולוגיים.		לאחר נבואת הנחמה, חוזר הושע לדברי התוכחה על בגידת האישה {{ציטוטון\|רִיבוּ בְאִמְּכֶם רִיבוּ כִּי הִיא לֹא אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ}} ועל סילוקה. לא ברור האם פסוקים אלו הינם חלק מהמשל, כלומר שאכן גומר בגדה בהושע או שמדובר רק בנמשל ובבגידת ישראל בקב"ה, אם כי ניתן להניח שמדובר גם בבגידתה הצפויה של גומר אשת הזנונים וגם בתוכחה על מעשי עם ישראל. הושע מתאר כי לאחר סילוק האישה, עם ישראל, היא תאמר {{ציטוטון\|אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי שַׁמְנִי וְשִׁקּוּיָי}} ובכך מבטאת את כפיות הטובה בה למרות שהקב"ה נותן לה את צרכיה היא בטוחה שהיא מקבלת אותם ממאהביה. בגלל זאת, הקב"ה ייקח ממנה את הדגן והתירוש שנתן לה והיא בתגובה תחשוב לחזור אל אישי הראשון "כי טוב לי אז מעתה". אמנם, נראה כי על אף חזרתה של האישה היא עדיין לא יודעת כי הקב"ה הוא שנתן לה את השפע, אלא היא רק חוזרת אל הקב"ה כי אז היה לה טוב יותר, ולא ממניעים אידיאולוגיים.

Wikiboss: /* האם המעשה אירע באמת? */

2021-08-19T09:35:22Z

האם המעשה אירע באמת?

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:35, 19 באוגוסט 2021
שורה 23:		שורה 23:
	הציווי שמקבל הושע בתחילת הספר להינשא לאשת זנונים נראה שציווי קשה הסותר את מצוות התורה וגרם לחלק מהפרשנים להסביר כי המקרה לא אירע במציאות.		הציווי שמקבל הושע בתחילת הספר להינשא לאשת זנונים נראה שציווי קשה הסותר את מצוות התורה וגרם לחלק מהפרשנים להסביר כי המקרה לא אירע במציאות.

	ה[[אבן עזרא]] פירש כי לקיחת גומר בת דבליים הייתה רק חיזיון נבואי בחלום הלילה ולא קרתה במציאות~~{{הערה\|האבן עזרא מפרש כך גם נבואות~~ קשות אחרות כגון ציוויו של הקב"ה לישעיהו ללכת ערום יחף וכן הציווי ליחזקאל לשכב על צידו השמאלי מאות ימים}}. באותו האופן גם ה[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]] מסביר כי הכל היה משל במראה הנבואה, ולכן גם הכתוב לא היה לכתוב במפורש כי הדבר לא התרחש.		ה[[אבן עזרא]] פירש כי לקיחת גומר בת דבליים הייתה רק חיזיון נבואי בחלום הלילה ולא קרתה במציאות בדומה לנבואות קשות אחרות כגון ציוויו של הקב"ה לישעיהו ללכת ערום יחף וכן הציווי ליחזקאל לשכב על צידו השמאלי מאות ימים. באותו האופן גם ה[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]] {{#makor-new:חלק ב מו\|מחשבה-מורה-נבוכים-חלק-שני\|מו\|null}} מסביר כי הכל היה משל במראה הנבואה, ולכן גם הכתוב לא היה לכתוב במפורש כי הדבר לא התרחש. הרמב"ם מסביר כי לא ייתכן שהקב"ה יצווה על הנביאים לעבור על מצוות כגון כאן בנישואי גומר בת דבליים או בחיוב הנביא יחזקאל להוריד את שערו בניגוד לאיסור הקפת הראש.

	מנגד, הגמרא {{#makor-new:פסחים פז א\|בבלי-פסחים\|פז\|א}} מסבירה שהנישואין אכן קרו במציאות ושהם היו כעונש להושע על שהציע לקב"ה להחליף את עם ישראל באומה אחרת. {{ציטוטון\|אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: בניך חטאו. והיה לו לומר: בניך הם, בני חנוניך הם, בני אברהם יצחק ויעקב, גלגל רחמיך עליהן. לא דיו שלא אמר כך, אלא אמר לפניו: רבונו של עולם, כל העולם שלך הוא העבירם באומה אחרת. אמר הקדוש ברוך הוא: מה אעשה לזקן זה? אומר לו: לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים, ואחר כך אומר לו שלחה מעל פניך. אם הוא יכול לשלוח אף אני אשלח את ישראל}}.		מנגד, הגמרא {{#makor-new:פסחים פז א\|בבלי-פסחים\|פז\|א}} מסבירה שהנישואין אכן קרו במציאות ושהם היו כעונש להושע על שהציע לקב"ה להחליף את עם ישראל באומה אחרת. {{ציטוטון\|אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: בניך חטאו. והיה לו לומר: בניך הם, בני חנוניך הם, בני אברהם יצחק ויעקב, גלגל רחמיך עליהן. לא דיו שלא אמר כך, אלא אמר לפניו: רבונו של עולם, כל העולם שלך הוא העבירם באומה אחרת. אמר הקדוש ברוך הוא: מה אעשה לזקן זה? אומר לו: לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים, ואחר כך אומר לו שלחה מעל פניך. אם הוא יכול לשלוח אף אני אשלח את ישראל}}.

	ה[[אברבנאל]] פירש גם הוא כדעת חז"ל כי המקרה אירע במציאות, ואף הוסיף שקשה לראות את הסיפור כמשל בלבד. לדבריו, האמירה כי חלק מסיפורי התנ"ך הינם משלים עלולה להיות מסוכנת שכן {{ציטוטון\|אם יש לנו פתח פתוח להכחיש פשוטי הספורים ולומר זה היה במראה הנבואה מפעל הדמיון וזה היה בפעל איש ככל הישר בעיניו... והוא הכחשת רוב ספורי הנביאים}}. לשיטתו, לא ייתכן שהפרשנים יחליטו כרצונם איזה סיפור קרה במציאות ואיזה כדרך משל, שהרי אם כן גם ניתן לפרש כי כל סיפורי הנביאים הינם משלים בלבד ולא התרחשו במציאות, ואין לדבר סוף.		ה[[אברבנאל]] {{#makor-new:הושע א\|פרשנות-תנ"ך-אברבנאל-הושע\|א\|null}} פירש גם הוא כדעת חז"ל כי המקרה אירע במציאות, ואף הוסיף שקשה לראות את הסיפור כמשל בלבד. לדבריו, האמירה כי חלק מסיפורי התנ"ך הינם משלים עלולה להיות מסוכנת שכן {{ציטוטון\|אם יש לנו פתח פתוח להכחיש פשוטי הספורים ולומר זה היה במראה הנבואה מפעל הדמיון וזה היה בפעל איש ככל הישר בעיניו... והוא הכחשת רוב ספורי הנביאים}}. לשיטתו, לא ייתכן שהפרשנים יחליטו כרצונם איזה סיפור קרה במציאות ואיזה כדרך משל, שהרי אם כן גם ניתן לפרש כי כל סיפורי הנביאים הינם משלים בלבד ולא התרחשו במציאות, ואין לדבר סוף. כמו כן, האברבנאל מוסיף כי האות והמופת בנבואה קיים דווקא כאשר הנביא עושה את המעשה בפועל ולא רק שמתאר שזה קרה בחלום או במראה הנבואה. לדבריו, במידה והנביא לא יעשה את הפעולות בפועל אלא רק יספר עליהם לשומעים הם עלולים לומר כי "החלומות שווא ידברו" ולא להאמין לדבריו. על טענותיו של הרמב"ם כי לא ייתכן שהקב"ה יחייב את הנביאים לעשות דברים שיזלזלו בנביא, מפרש האברבנאל כי מטרת הנביאים איננה לפאר ולכבד את עצמם אלא להיות שלוחי האל לתקן את העם ולהחזירו בתשובה, וממילא הקב"ה יצווה עליהם כל מה שיוכל לסייע להם במשימתם.

	{{ספרי התנ"ך}}		{{ספרי התנ"ך}}

Wikiboss: /* הולדת הילדים */

2020-12-07T21:08:48Z

הולדת הילדים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:08, 7 בדצמבר 2020
שורה 7:		שורה 7:
	בתחילת הספר מובא ציוויו של הקב"ה להושע לקחת לו אשת זנונים כהכנה למה שעתיד להתרחש {{ציטוטון\|תְּחִלַּת דִּבֶּר ה' בְּהוֹשֵׁעַ וַיֹּאמֶר ה' אֶל הוֹשֵׁעַ לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים כִּי זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי ה'}}. הושע לוקח לו לאישה את "גומר בת דבליים" שהייתה ככל הנראה אשת זנות ידועה {{הערה\|מצודות דוד. חז"ל פירשו שנקראת על שם זנותה- שהכל גומרין בה ודשין בה כדבל}}.		בתחילת הספר מובא ציוויו של הקב"ה להושע לקחת לו אשת זנונים כהכנה למה שעתיד להתרחש {{ציטוטון\|תְּחִלַּת דִּבֶּר ה' בְּהוֹשֵׁעַ וַיֹּאמֶר ה' אֶל הוֹשֵׁעַ לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים כִּי זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי ה'}}. הושע לוקח לו לאישה את "גומר בת דבליים" שהייתה ככל הנראה אשת זנות ידועה {{הערה\|מצודות דוד. חז"ל פירשו שנקראת על שם זנותה- שהכל גומרין בה ודשין בה כדבל}}.
	===הולדת הילדים===		===הולדת הילדים===
	גומר יולדת להושע בן, והקב"ה מצווה עליו לקרוא לו יזרעאל {{ציטוטון\| כִּי עוֹד מְעַט וּפָקַדְתִּי אֶת דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל בֵּית יֵהוּא וְהִשְׁבַּתִּי מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל}}. ביזרעאל התרחש חטא כרם נבות שבגללו נהרג נבות בידי [[איזבל]] ו[[אחאב]], ושם גם התנבא [[אליהו]] לאחאב כי [[יהוא]] עתיד להשמיד את ביתו. אמנם, גם יהוא שהחליף את אחאב לא הלך בדרכו של הקב"ה ועל כן הושע מתנבא כי גם עליו עתידה להגיע הפורענות.		גומר יולדת להושע בן, והקב"ה מצווה עליו לקרוא לו יזרעאל {{ציטוטון\|כִּי עוֹד מְעַט וּפָקַדְתִּי אֶת דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל בֵּית יֵהוּא וְהִשְׁבַּתִּי מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל}}. ביזרעאל התרחש חטא כרם נבות שבגללו נהרג נבות בידי [[איזבל]] ו[[אחאב]], ושם גם התנבא [[אליהו]] לאחאב כי [[יהוא]] עתיד להשמיד את ביתו. אמנם, גם יהוא שהחליף את אחאב לא הלך בדרכו של הקב"ה ועל כן הושע מתנבא כי גם עליו עתידה להגיע הפורענות.

	לאחר הולדת יזרעאל גומר יולדת בת. אמנם, בניגוד להולדת יזרעאל שם נאמר "ותהר ותלד '''לו''' בן", בהולדת הבת נאמר רק "ותהר ותלד בת". יש מהפרשנים שהציעו כי אכן הושע לא ידע האם הבת (וגם הבן שיוולד לאחריה) אכן היו ילדיו או שלא היו ילדיו אלא "ילדי זנונים". הקב"ה מצווה על הושע לקרוא לבת "לא רוחמה" {{ציטוטון\|כִּי לֹא אוֹסִיף עוֹד אֲרַחֵם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָשֹׂא אֶשָּׂא לָהֶם}}.		לאחר הולדת יזרעאל גומר יולדת בת. אמנם, בניגוד להולדת יזרעאל שם נאמר "ותהר ותלד '''לו''' בן", בהולדת הבת נאמר רק "ותהר ותלד בת". יש מהפרשנים שהציעו כי אכן הושע לא ידע האם הבת (וגם הבן שיוולד לאחריה) אכן היו ילדיו או שלא היו ילדיו אלא "ילדי זנונים". הקב"ה מצווה על הושע לקרוא לבת "לא רוחמה" {{ציטוטון\|כִּי לֹא אוֹסִיף עוֹד אֲרַחֵם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָשֹׂא אֶשָּׂא לָהֶם}}.

			לאחר הולדת לא רוחמה, מובא כי ישנו הפסק בהולדת הילדים ולאחריו נולד בן נוסף {{ציטוטון\|וַתִּגְמֹל אֶת-לֹא רֻחָמָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן. וַיֹּאמֶר, קְרָא שְׁמוֹ לֹא עַמִּי}}. ניתן להבחין נסיגה ביחסו של הקב"ה לעם וכן להושע ביחס כלפי שמות הילדים וכן ביחס של הקב"ה להושע. בעוד השם יזרעאל עשוי לחפון בתוכו משמעות חיובית (כפי שמובא בהמשך שהקב"ה זורע את העם בארץ) השם "לא רוחמה" מבטא את כעסו של הקב"ה כלפי העם, אך השם השלישי- "לא עמי" כבר אינו מבטא כעס, שעדיין מרמז על קשר בין הקב"ה לעמו, אלא ממש ניתוק מהעם ואמירה כי הם כבר לא עמו {{הערה\|ייתכן לראות נסיגה גם ביחסים בין גומר והושע וגם בין היחסים בין הקב"ה וישראל המשתקפים ביחסו של הקב"ה להושע. בהולדת הילדים נראה כי בעוד בהתחלה נכתב ותלד לו ולאחר מכן הושמט ה"לו", בילד השלישי כבר לא מובא גם ה"ותהר עוד" המקשר אותה עוד אל הושע אלא רק ותהר. באותו האופן, גם פנייתו של הקב"ה להושע בקריאת השמות לילדים יורדת כאשר בתחילה מובא כי הקב"ה פונה אליו במפורש ולאחר מכן במרומז (לו) ולבסוף רק "ויאמר"}}.
			==והיה עם ישראל כחול הים==
			באמצע תיאור היחסים בין הושע וגומר מובאת באופן מפתיע נבואת גאולה על "יום יזרעאל" בו יעלו בני יהודה חזרה לארץ וכפי שכבר הקשה על כך [[רבי]] "פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב". חז"ל כהמשך לשיטתם לעיל הסבירו כי הושע חזר בו מדבריו הקודמים לקב"ה בו הוא ביקש להחליף את ישראל וביקש רחמים על העם בנבואתו.
			==בגידת הרעייה==
			לאחר נבואת הנחמה, חוזר הושע לדברי התוכחה על בגידת האישה {{ציטוטון\|רִיבוּ בְאִמְּכֶם רִיבוּ כִּי הִיא לֹא אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ}} ועל סילוקה. לא ברור האם פסוקים אלו הינם חלק מהמשל, כלומר שאכן גומר בגדה בהושע או שמדובר רק בנמשל ובבגידת ישראל בקב"ה, אם כי ניתן להניח שמדובר גם בבגידתה הצפויה של גומר אשת הזנונים וגם בתוכחה על מעשי עם ישראל. הושע מתאר כי לאחר סילוק האישה, עם ישראל, היא תאמר {{ציטוטון\|אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי שַׁמְנִי וְשִׁקּוּיָי}} ובכך מבטאת את כפיות הטובה בה למרות שהקב"ה נותן לה את צרכיה היא בטוחה שהיא מקבלת אותם ממאהביה. בגלל זאת, הקב"ה ייקח ממנה את הדגן והתירוש שנתן לה והיא בתגובה תחשוב לחזור אל אישי הראשון "כי טוב לי אז מעתה". אמנם, נראה כי על אף חזרתה של האישה היא עדיין לא יודעת כי הקב"ה הוא שנתן לה את השפע, אלא היא רק חוזרת אל הקב"ה כי אז היה לה טוב יותר, ולא ממניעים אידיאולוגיים.

	===מטרת הנישואין===		===מטרת הנישואין===

Wikiboss: /* הולדת הילדים */

2020-12-07T20:21:57Z

הולדת הילדים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:21, 7 בדצמבר 2020
שורה 6:		שורה 6:
	==הושע ואשת הזנונים==		==הושע ואשת הזנונים==
	בתחילת הספר מובא ציוויו של הקב"ה להושע לקחת לו אשת זנונים כהכנה למה שעתיד להתרחש {{ציטוטון\|תְּחִלַּת דִּבֶּר ה' בְּהוֹשֵׁעַ וַיֹּאמֶר ה' אֶל הוֹשֵׁעַ לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים כִּי זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי ה'}}. הושע לוקח לו לאישה את "גומר בת דבליים" שהייתה ככל הנראה אשת זנות ידועה {{הערה\|מצודות דוד. חז"ל פירשו שנקראת על שם זנותה- שהכל גומרין בה ודשין בה כדבל}}.		בתחילת הספר מובא ציוויו של הקב"ה להושע לקחת לו אשת זנונים כהכנה למה שעתיד להתרחש {{ציטוטון\|תְּחִלַּת דִּבֶּר ה' בְּהוֹשֵׁעַ וַיֹּאמֶר ה' אֶל הוֹשֵׁעַ לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים כִּי זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי ה'}}. הושע לוקח לו לאישה את "גומר בת דבליים" שהייתה ככל הנראה אשת זנות ידועה {{הערה\|מצודות דוד. חז"ל פירשו שנקראת על שם זנותה- שהכל גומרין בה ודשין בה כדבל}}.
	==הולדת הילדים==		===הולדת הילדים===
	גומר יולדת להושע בן, והקב"ה מצווה עליו לקרוא לו יזרעאל {{ציטוטון\| כִּי עוֹד מְעַט וּפָקַדְתִּי אֶת דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל בֵּית יֵהוּא וְהִשְׁבַּתִּי מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל}}. ביזרעאל התרחש חטא כרם נבות שבגללו נהרג נבות בידי [[איזבל]] ו[[אחאב]], ושם גם התנבא [[אליהו]] לאחאב כי [[יהוא]] עתיד להשמיד את ביתו. אמנם, גם יהוא שהחליף את אחאב לא הלך בדרכו של הקב"ה ועל כן הושע מתנבא כי גם עליו עתידה להגיע הפורענות.		גומר יולדת להושע בן, והקב"ה מצווה עליו לקרוא לו יזרעאל {{ציטוטון\| כִּי עוֹד מְעַט וּפָקַדְתִּי אֶת דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל בֵּית יֵהוּא וְהִשְׁבַּתִּי מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל}}. ביזרעאל התרחש חטא כרם נבות שבגללו נהרג נבות בידי [[איזבל]] ו[[אחאב]], ושם גם התנבא [[אליהו]] לאחאב כי [[יהוא]] עתיד להשמיד את ביתו. אמנם, גם יהוא שהחליף את אחאב לא הלך בדרכו של הקב"ה ועל כן הושע מתנבא כי גם עליו עתידה להגיע הפורענות.

	לאחר הולדת יזרעאל גומר יולדת בת. אמנם, בניגוד להולדת יזרעאל שם נאמר "ותהר ותלד '''לו''' בן", בהולדת הבת נאמר רק "ותהר ותלד בת". יש מהפרשנים שהציעו כי אכן הושע לא ידע האם הבת (וגם הבן שיוולד לאחריה) אכן היו ילדיו או שלא היו ילדיו אלא "ילדי זנונים". הקב"ה מצווה על הושע לקרוא לבת "לא רוחמה" {{ציטוטון\|כִּי לֹא אוֹסִיף עוֹד אֲרַחֵם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָשֹׂא אֶשָּׂא לָהֶם}}.		לאחר הולדת יזרעאל גומר יולדת בת. אמנם, בניגוד להולדת יזרעאל שם נאמר "ותהר ותלד '''לו''' בן", בהולדת הבת נאמר רק "ותהר ותלד בת". יש מהפרשנים שהציעו כי אכן הושע לא ידע האם הבת (וגם הבן שיוולד לאחריה) אכן היו ילדיו או שלא היו ילדיו אלא "ילדי זנונים". הקב"ה מצווה על הושע לקרוא לבת "לא רוחמה" {{ציטוטון\|כִּי לֹא אוֹסִיף עוֹד אֲרַחֵם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָשֹׂא אֶשָּׂא לָהֶם}}.

			===מטרת הנישואין===
			לשיטת חז"ל בגמרא מטרת נישואי הושע לגומר בת דבליים הייתה ללמדו על הקשר החזק הקיים בין איש ואשתו גם לאחר שהאישה מנאפת. דבר זה מתכתב עם העובדה שסיפור האישה המנאפת התרחש לפני נבואותיו של הושע לאחריהם{{הערה\|כמו שמובא בתחילת הספר "תחילת דיבר ה' בהושע"}}, וככל הנראה נבואותיו הושפעו מהתהליך שעבר בנישואין אלו.

	==האם המעשה אירע באמת?==		==האם המעשה אירע באמת?==