ספק עשירי - היסטוריית גרסאות

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:50:57Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:50, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''ספק האם הבהמה היא מעשר-בהמה''' {{מקור\|בכורות נח: במשנה\|כן}}'''.'''		'''ספק האם הבהמה היא מעשר-בהמה''' {{מקור\|בכורות נח: במשנה\|כן}}'''.'''

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:24:55Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:24, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''ספק האם הבהמה היא מעשר-בהמה''' {{מקור\|(בכורות נח: במשנה)}}'''.'''		'''ספק האם הבהמה היא מעשר-בהמה''' {{מקור\|בכורות נח: במשנה\|כן}}'''.'''

	'''לדוגמא''', קפץ אחד מהטלאים המעושרים לתוך אלה שעדיין אינם מעושרים, וכעת יש ספק על כל אחד מהם האם הוא כבר מעושר ופטור {{מקור\|(בכורות נח: במשנה)}}.		'''לדוגמא''', קפץ אחד מהטלאים המעושרים לתוך אלה שעדיין אינם מעושרים, וכעת יש ספק על כל אחד מהם האם הוא כבר מעושר ופטור {{מקור\|בכורות נח: במשנה\|כן}}.

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''מקורו''' מהפסוק "עשירי" ודאי ולא עשירי ספק. והקשו מכך על הרמב"ם וסיעתו שסוברים שכל ספיקא דאורייתא לקולא מדאורייתא<ref>במחלוקת הראשונים האם ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא או מדרבנן הארכנו בערך [[ספיקא דאורייתא#מקור_וטעם]] ד"ה במקורו.</ref> - לשיטתם למה צריך פסוק מיוחד להתיר ספק עשירי. ותירץ הפרי חדש שבאקבע איסורא גם הרמב"ם מודה שמחמירים, ולזה צריך כאן פסוק {{מקור\|(יו"ד קי כללי ספק ספיקא)}}.		'''מקורו''' מהפסוק "עשירי" ודאי ולא עשירי ספק. והקשו מכך על הרמב"ם וסיעתו שסוברים שכל ספיקא דאורייתא לקולא מדאורייתא<ref>במחלוקת הראשונים האם ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא או מדרבנן הארכנו בערך [[ספיקא דאורייתא#מקור_וטעם]] ד"ה במקורו.</ref> - לשיטתם למה צריך פסוק מיוחד להתיר ספק עשירי. ותירץ הפרי חדש שבאקבע איסורא גם הרמב"ם מודה שמחמירים, ולזה צריך כאן פסוק {{מקור\|יו"ד קי כללי ספק ספיקא\|כן}}.

	'''בטעמו''' כתב השערי יושר ({{מקור\|א-ה\|כן}} שקדושת המעשר לא חלה כלל. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו משום שמספר שאינו ודאי לא נחשב מספר, כמו לעניין ספירת העומר שצריך לדעת בבירור את מספר היום, ואי אפשר לספור מספק.		'''בטעמו''' כתב השערי יושר ({{מקור\|א-ה\|כן}} שקדושת המעשר לא חלה כלל. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו משום שמספר שאינו ודאי לא נחשב מספר, כמו לעניין ספירת העומר שצריך לדעת בבירור את מספר היום, ואי אפשר לספור מספק.
שורה 12:		שורה 12:
	'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>.		'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>.

	'''רוב''' נחשב כעשירי ודאי לדעת התוס' {{מקור\|(בבא מציעא ו: ד"ה קפץ)}}, וביאר הקובץ שיעורים {{מקור\|(כתובות עד)}} שהטעם הוא שרוב הוא בירור המציאות<ref>אמנם יש חולקים על זה, ע"ע [[רובא דאיתא קמן]] וערך [[רובא דליתא קמן#מקור_וטעם\|רובא דליתא קמן]] (פסקה מקור וטעם) ד"ה טעמו.</ref>. אך לדעת תוספות הרא"ש {{מקור\|(הובא בשיטה מקובצת בבא מציעא ו: ד"ה עי"ל)}} רוב עדיין נחשב כעשירי ספק<ref>הארכנו בעניין זה בערך [[רובא דאיתא קמן#מקור_וטעם]] ד"ה לגבי ודאותו.</ref>.		'''רוב''' נחשב כעשירי ודאי לדעת התוס' {{מקור\|בבא מציעא ו: ד"ה קפץ\|כן}}, וביאר הקובץ שיעורים {{מקור\|כתובות עד\|כן}} שהטעם הוא שרוב הוא בירור המציאות<ref>אמנם יש חולקים על זה, ע"ע [[רובא דאיתא קמן]] וערך [[רובא דליתא קמן#מקור_וטעם\|רובא דליתא קמן]] (פסקה מקור וטעם) ד"ה טעמו.</ref>. אך לדעת תוספות הרא"ש {{מקור\|הובא בשיטה מקובצת בבא מציעא ו: ד"ה עי"ל\|כן}} רוב עדיין נחשב כעשירי ספק<ref>הארכנו בעניין זה בערך [[רובא דאיתא קמן#מקור_וטעם]] ד"ה לגבי ודאותו.</ref>.

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה

2012-09-05T06:42:40Z

טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:42, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''ספק האם הבהמה היא מעשר-בהמה''' {{מקור\|(בכורות נח: במשנה)}}'''.'''		'''ספק האם הבהמה היא מעשר-בהמה''' {{מקור\|(בכורות נח: במשנה)}}'''.'''

שורה 7:		שורה 7:
	'''מקורו''' מהפסוק "עשירי" ודאי ולא עשירי ספק. והקשו מכך על הרמב"ם וסיעתו שסוברים שכל ספיקא דאורייתא לקולא מדאורייתא<ref>במחלוקת הראשונים האם ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא או מדרבנן הארכנו בערך [[ספיקא דאורייתא#מקור_וטעם]] ד"ה במקורו.</ref> - לשיטתם למה צריך פסוק מיוחד להתיר ספק עשירי. ותירץ הפרי חדש שבאקבע איסורא גם הרמב"ם מודה שמחמירים, ולזה צריך כאן פסוק {{מקור\|(יו"ד קי כללי ספק ספיקא)}}.		'''מקורו''' מהפסוק "עשירי" ודאי ולא עשירי ספק. והקשו מכך על הרמב"ם וסיעתו שסוברים שכל ספיקא דאורייתא לקולא מדאורייתא<ref>במחלוקת הראשונים האם ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא או מדרבנן הארכנו בערך [[ספיקא דאורייתא#מקור_וטעם]] ד"ה במקורו.</ref> - לשיטתם למה צריך פסוק מיוחד להתיר ספק עשירי. ותירץ הפרי חדש שבאקבע איסורא גם הרמב"ם מודה שמחמירים, ולזה צריך כאן פסוק {{מקור\|(יו"ד קי כללי ספק ספיקא)}}.

	'''בטעמו''' כתב השערי יושר ({{מקור\|(א-ה))}} שקדושת המעשר לא חלה כלל. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו משום שמספר שאינו ודאי לא נחשב מספר, כמו לעניין ספירת העומר שצריך לדעת בבירור את מספר היום, ואי אפשר לספור מספק.		'''בטעמו''' כתב השערי יושר ({{מקור\|א-ה\|כן}} שקדושת המעשר לא חלה כלל. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו משום שמספר שאינו ודאי לא נחשב מספר, כמו לעניין ספירת העומר שצריך לדעת בבירור את מספר היום, ואי אפשר לספור מספק.

	==חוזק==		==חוזק==

Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור

2009-03-05T15:03:40Z

הוספת קטגוריה בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:03, 5 במרץ 2009
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''ספק האם הבהמה היא מעשר-בהמה''' {{מקור\|בכורות נח: במשנה}}'''.'''		'''ספק האם הבהמה היא מעשר-בהמה''' {{מקור\|(בכורות נח: במשנה)}}'''.'''

	'''לדוגמא''', קפץ אחד מהטלאים המעושרים לתוך אלה שעדיין אינם מעושרים, וכעת יש ספק על כל אחד מהם האם הוא כבר מעושר ופטור {{מקור\|בכורות נח: במשנה}}.		'''לדוגמא''', קפץ אחד מהטלאים המעושרים לתוך אלה שעדיין אינם מעושרים, וכעת יש ספק על כל אחד מהם האם הוא כבר מעושר ופטור {{מקור\|(בכורות נח: במשנה)}}.

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''מקורו''' מהפסוק "עשירי" ודאי ולא עשירי ספק. והקשו מכך על הרמב"ם וסיעתו שסוברים שכל ספיקא דאורייתא לקולא מדאורייתא<ref>במחלוקת הראשונים האם ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא או מדרבנן הארכנו בערך [[ספיקא דאורייתא#מקור_וטעם]] ד"ה במקורו.</ref> - לשיטתם למה צריך פסוק מיוחד להתיר ספק עשירי. ותירץ הפרי חדש שבאקבע איסורא גם הרמב"ם מודה שמחמירים, ולזה צריך כאן פסוק {{מקור\|יו"ד קי כללי ספק ספיקא}}.		'''מקורו''' מהפסוק "עשירי" ודאי ולא עשירי ספק. והקשו מכך על הרמב"ם וסיעתו שסוברים שכל ספיקא דאורייתא לקולא מדאורייתא<ref>במחלוקת הראשונים האם ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא או מדרבנן הארכנו בערך [[ספיקא דאורייתא#מקור_וטעם]] ד"ה במקורו.</ref> - לשיטתם למה צריך פסוק מיוחד להתיר ספק עשירי. ותירץ הפרי חדש שבאקבע איסורא גם הרמב"ם מודה שמחמירים, ולזה צריך כאן פסוק {{מקור\|(יו"ד קי כללי ספק ספיקא)}}.

	'''בטעמו''' כתב השערי יושר ({{מקור\|א-ה)}} שקדושת המעשר לא חלה כלל. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו משום שמספר שאינו ודאי לא נחשב מספר, כמו לעניין ספירת העומר שצריך לדעת בבירור את מספר היום, ואי אפשר לספור מספק.		'''בטעמו''' כתב השערי יושר ({{מקור\|(א-ה))}} שקדושת המעשר לא חלה כלל. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו משום שמספר שאינו ודאי לא נחשב מספר, כמו לעניין ספירת העומר שצריך לדעת בבירור את מספר היום, ואי אפשר לספור מספק.

	==חוזק==		==חוזק==
	'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>.		'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>.

	'''רוב''' נחשב כעשירי ודאי לדעת התוס' {{מקור\|בבא מציעא ו: ד"ה קפץ}}, וביאר הקובץ שיעורים {{מקור\|כתובות עד}} שהטעם הוא שרוב הוא בירור המציאות<ref>אמנם יש חולקים על זה, ע"ע [[רובא דאיתא קמן]] וערך [[רובא דליתא קמן#מקור_וטעם\|רובא דליתא קמן]] (פסקה מקור וטעם) ד"ה טעמו.</ref>. אך לדעת תוספות הרא"ש {{מקור\|הובא בשיטה מקובצת בבא מציעא ו: ד"ה עי"ל}} רוב עדיין נחשב כעשירי ספק<ref>הארכנו בעניין זה בערך [[רובא דאיתא קמן#מקור_וטעם]] ד"ה לגבי ודאותו.</ref>.		'''רוב''' נחשב כעשירי ודאי לדעת התוס' {{מקור\|(בבא מציעא ו: ד"ה קפץ)}}, וביאר הקובץ שיעורים {{מקור\|(כתובות עד)}} שהטעם הוא שרוב הוא בירור המציאות<ref>אמנם יש חולקים על זה, ע"ע [[רובא דאיתא קמן]] וערך [[רובא דליתא קמן#מקור_וטעם\|רובא דליתא קמן]] (פסקה מקור וטעם) ד"ה טעמו.</ref>. אך לדעת תוספות הרא"ש {{מקור\|(הובא בשיטה מקובצת בבא מציעא ו: ד"ה עי"ל)}} רוב עדיין נחשב כעשירי ספק<ref>הארכנו בעניין זה בערך [[רובא דאיתא קמן#מקור_וטעם]] ד"ה לגבי ודאותו.</ref>.

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור

2009-02-05T17:37:59Z

הורדת סוגריים מתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:37, 5 בפברואר 2009
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''ספק האם הבהמה היא מעשר-בהמה''' {{מקור\|(בכורות נח: במשנה)}}'''.'''		'''ספק האם הבהמה היא מעשר-בהמה''' {{מקור\|בכורות נח: במשנה}}'''.'''

	'''לדוגמא''', קפץ אחד מהטלאים המעושרים לתוך אלה שעדיין אינם מעושרים, וכעת יש ספק על כל אחד מהם האם הוא כבר מעושר ופטור {{מקור\|(בכורות נח: במשנה)}}.		'''לדוגמא''', קפץ אחד מהטלאים המעושרים לתוך אלה שעדיין אינם מעושרים, וכעת יש ספק על כל אחד מהם האם הוא כבר מעושר ופטור {{מקור\|בכורות נח: במשנה}}.

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''מקורו''' מהפסוק "עשירי" ודאי ולא עשירי ספק. והקשו מכך על הרמב"ם וסיעתו שסוברים שכל ספיקא דאורייתא לקולא מדאורייתא<ref>במחלוקת הראשונים האם ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא או מדרבנן הארכנו בערך [[ספיקא דאורייתא#מקור_וטעם]] ד"ה במקורו.</ref> - לשיטתם למה צריך פסוק מיוחד להתיר ספק עשירי. ותירץ הפרי חדש שבאקבע איסורא גם הרמב"ם מודה שמחמירים, ולזה צריך כאן פסוק {{מקור\|(יו"ד קי כללי ספק ספיקא)}}.		'''מקורו''' מהפסוק "עשירי" ודאי ולא עשירי ספק. והקשו מכך על הרמב"ם וסיעתו שסוברים שכל ספיקא דאורייתא לקולא מדאורייתא<ref>במחלוקת הראשונים האם ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא או מדרבנן הארכנו בערך [[ספיקא דאורייתא#מקור_וטעם]] ד"ה במקורו.</ref> - לשיטתם למה צריך פסוק מיוחד להתיר ספק עשירי. ותירץ הפרי חדש שבאקבע איסורא גם הרמב"ם מודה שמחמירים, ולזה צריך כאן פסוק {{מקור\|יו"ד קי כללי ספק ספיקא}}.

	'''בטעמו''' כתב השערי יושר ({{מקור\|א-ה)}} שקדושת המעשר לא חלה כלל. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו משום שמספר שאינו ודאי לא נחשב מספר, כמו לעניין ספירת העומר שצריך לדעת בבירור את מספר היום, ואי אפשר לספור מספק.		'''בטעמו''' כתב השערי יושר ({{מקור\|א-ה)}} שקדושת המעשר לא חלה כלל. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו משום שמספר שאינו ודאי לא נחשב מספר, כמו לעניין ספירת העומר שצריך לדעת בבירור את מספר היום, ואי אפשר לספור מספק.
שורה 12:		שורה 12:
	'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>.		'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>.

	'''רוב''' נחשב כעשירי ודאי לדעת התוס' {{מקור\|(בבא מציעא ו: ד"ה קפץ)}}, וביאר הקובץ שיעורים {{מקור\|(כתובות עד)}} שהטעם הוא שרוב הוא בירור המציאות<ref>אמנם יש חולקים על זה, ע"ע [[רובא דאיתא קמן]] וערך [[רובא דליתא קמן#מקור_וטעם\|רובא דליתא קמן]] (פסקה מקור וטעם) ד"ה טעמו.</ref>. אך לדעת תוספות הרא"ש {{מקור\|(הובא בשיטה מקובצת בבא מציעא ו: ד"ה עי"ל)}} רוב עדיין נחשב כעשירי ספק<ref>הארכנו בעניין זה בערך [[רובא דאיתא קמן#מקור_וטעם]] ד"ה לגבי ודאותו.</ref>.		'''רוב''' נחשב כעשירי ודאי לדעת התוס' {{מקור\|בבא מציעא ו: ד"ה קפץ}}, וביאר הקובץ שיעורים {{מקור\|כתובות עד}} שהטעם הוא שרוב הוא בירור המציאות<ref>אמנם יש חולקים על זה, ע"ע [[רובא דאיתא קמן]] וערך [[רובא דליתא קמן#מקור_וטעם\|רובא דליתא קמן]] (פסקה מקור וטעם) ד"ה טעמו.</ref>. אך לדעת תוספות הרא"ש {{מקור\|הובא בשיטה מקובצת בבא מציעא ו: ד"ה עי"ל}} רוב עדיין נחשב כעשירי ספק<ref>הארכנו בעניין זה בערך [[רובא דאיתא קמן#מקור_וטעם]] ד"ה לגבי ודאותו.</ref>.

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

אפרים ב־10:57, 26 באוקטובר 2008

2008-10-26T10:57:35Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:57, 26 באוקטובר 2008
שורה 12:		שורה 12:
	'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>.		'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>.

	'''רוב''' נחשב כעשירי ודאי לדעת התוס' {{מקור\|(בבא מציעא ו: ד"ה קפץ)}}, וביאר הקובץ שיעורים {{מקור\|(כתובות עד)}} שהטעם הוא שרוב הוא בירור המציאות<ref>אמנם יש חולקים על זה, ע"ע [[רובא דאיתא קמן וערך רובא דליתא קמן#מקור_וטעם]] ד"ה טעמו.</ref>. אך לדעת תוספות הרא"ש {{מקור\|(הובא בשיטה מקובצת בבא מציעא ו: ד"ה עי"ל)}} רוב עדיין נחשב כעשירי ספק<ref>הארכנו בעניין זה בערך [[רובא דאיתא קמן#מקור_וטעם]] ד"ה לגבי ודאותו.</ref>.		'''רוב''' נחשב כעשירי ודאי לדעת התוס' {{מקור\|(בבא מציעא ו: ד"ה קפץ)}}, וביאר הקובץ שיעורים {{מקור\|(כתובות עד)}} שהטעם הוא שרוב הוא בירור המציאות<ref>אמנם יש חולקים על זה, ע"ע [[רובא דאיתא קמן]] וערך [[רובא דליתא קמן#מקור_וטעם\|רובא דליתא קמן]] (פסקה מקור וטעם) ד"ה טעמו.</ref>. אך לדעת תוספות הרא"ש {{מקור\|(הובא בשיטה מקובצת בבא מציעא ו: ד"ה עי"ל)}} רוב עדיין נחשב כעשירי ספק<ref>הארכנו בעניין זה בערך [[רובא דאיתא קמן#מקור_וטעם]] ד"ה לגבי ודאותו.</ref>.

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

אפרים ב־09:34, 26 באוקטובר 2008

2008-10-26T09:34:53Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:34, 26 באוקטובר 2008
שורה 10:		שורה 10:

	==חוזק==		==חוזק==
	'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה]].</ref>.		'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>.

	'''רוב''' נחשב כעשירי ודאי לדעת התוס' {{מקור\|(בבא מציעא ו: ד"ה קפץ)}}, וביאר הקובץ שיעורים {{מקור\|(כתובות עד)}} שהטעם הוא שרוב הוא בירור המציאות<ref>אמנם יש חולקים על זה, ע"ע [[רובא דאיתא קמן וערך רובא דליתא קמן#מקור_וטעם]] ד"ה טעמו.</ref>. אך לדעת תוספות הרא"ש {{מקור\|(הובא בשיטה מקובצת בבא מציעא ו: ד"ה עי"ל)}} רוב עדיין נחשב כעשירי ספק<ref>הארכנו בעניין זה בערך [[רובא דאיתא קמן#מקור_וטעם]] ד"ה לגבי ודאותו.</ref>.		'''רוב''' נחשב כעשירי ודאי לדעת התוס' {{מקור\|(בבא מציעא ו: ד"ה קפץ)}}, וביאר הקובץ שיעורים {{מקור\|(כתובות עד)}} שהטעם הוא שרוב הוא בירור המציאות<ref>אמנם יש חולקים על זה, ע"ע [[רובא דאיתא קמן וערך רובא דליתא קמן#מקור_וטעם]] ד"ה טעמו.</ref>. אך לדעת תוספות הרא"ש {{מקור\|(הובא בשיטה מקובצת בבא מציעא ו: ד"ה עי"ל)}} רוב עדיין נחשב כעשירי ספק<ref>הארכנו בעניין זה בערך [[רובא דאיתא קמן#מקור_וטעם]] ד"ה לגבי ודאותו.</ref>.


	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

Yeshivaorgil bot ב־19:54, 4 באוגוסט 2008

2008-08-04T19:54:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:54, 4 באוגוסט 2008
שורה 18:		שורה 18:
	<references />		<references />

	* [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]		[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
	[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]		[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]

Yeshivaorgil bot ב־15:46, 4 באוגוסט 2008

2008-08-04T15:46:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:46, 4 באוגוסט 2008
שורה 18:		שורה 18:
	<references />		<references />

	[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]		* [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
	[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]		[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]

קובץ יסודות וחקירות השלם ב־16:53, 22 ביולי 2008

2008-07-22T16:53:28Z

דף חדש

==הגדרה==
'''ספק האם הבהמה היא מעשר-בהמה''' {{מקור|(בכורות נח: במשנה)}}'''.'''

'''לדוגמא''', קפץ אחד מהטלאים המעושרים לתוך אלה שעדיין אינם מעושרים, וכעת יש ספק על כל אחד מהם האם הוא כבר מעושר ופטור {{מקור|(בכורות נח: במשנה)}}.

==מקור וטעם==
'''מקורו''' מהפסוק "עשירי" ודאי ולא עשירי ספק. והקשו מכך על הרמב"ם וסיעתו שסוברים שכל ספיקא דאורייתא לקולא מדאורייתא<ref>במחלוקת הראשונים האם ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא או מדרבנן הארכנו בערך [[ספיקא דאורייתא#מקור_וטעם]] ד"ה במקורו.</ref> - לשיטתם למה צריך פסוק מיוחד להתיר ספק עשירי. ותירץ הפרי חדש שבאקבע איסורא גם הרמב"ם מודה שמחמירים, ולזה צריך כאן פסוק {{מקור|(יו"ד קי כללי ספק ספיקא)}}.

'''בטעמו''' כתב השערי יושר ({{מקור|א-ה)}} שקדושת המעשר לא חלה כלל. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו משום שמספר שאינו ודאי לא נחשב מספר, כמו לעניין ספירת העומר שצריך לדעת בבירור את מספר היום, ואי אפשר לספור מספק.

==חוזק==
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה]].</ref>.

'''רוב''' נחשב כעשירי ודאי לדעת התוס' {{מקור|(בבא מציעא ו: ד"ה קפץ)}}, וביאר הקובץ שיעורים {{מקור|(כתובות עד)}} שהטעם הוא שרוב הוא בירור המציאות<ref>אמנם יש חולקים על זה, ע"ע [[רובא דאיתא קמן וערך רובא דליתא קמן#מקור_וטעם]] ד"ה טעמו.</ref>. אך לדעת תוספות הרא"ש {{מקור|(הובא בשיטה מקובצת בבא מציעא ו: ד"ה עי"ל)}} רוב עדיין נחשב כעשירי ספק<ref>הארכנו בעניין זה בערך [[רובא דאיתא קמן#מקור_וטעם]] ד"ה לגבי ודאותו.</ref>.

==הערות שוליים==
<references />

[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]