https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%90סירכא - היסטוריית גרסאות2026-04-20T19:11:33Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%90&diff=50532&oldid=prevרצוא ושוב: /* הנהוג כיום */2011-10-09T12:20:57Z<p><span class="autocomment">הנהוג כיום</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:20, 9 באוקטובר 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחת הטריפות אותה צריך לבדוק בבהמה נשחטת היא האם יש בריאה נקב. מדובר בטריפה שלעיתים אין אפשרות לבדוק אותה משום שעל הדופן החיצוני של הריאה ישנו קרום שומני (קרום זה נקרא בהלכה '''סירכא''') או איבר אחר הנמצא בצמוד, ולא ניתן לדעת האם מתחת לקרום או האיבר יש חור. ישנם הקובעים כי תחת כל סרכא מסתתר חור ({{מקור|רש"י חולין מו ע"ב}} בד"ה לית להו בדיקה), וישנם האומרים כי הדרך לבדוק האם קיים מתחת לסרכא נקב היא באמצעות שפשוף קל של המקום המפריד בין הדבוקות. בדיקה זו הותרה ע"י מעט מה[[ראשונים]] והיתה נהוגה בעיקר באשכנז. ({{מקור|מהר"י ווייל בדיקות א}} ו{{מקור|כל בו קא}}). יחד עם זאת, ה[[שולחן ערוך]] אסר את הבדיקה ופסק בצורה קיצונית כי בשר שכזה אסור וכך כתב: "...ולא כאותם שממעכים ביד ואם נתמעכה תולין להקל, וכל הנוהג כן כאילו מאכיל טריפות לישראל. {{מקור|שולחן ערוך יורה דעה לט י|כן}}לעומתו, פסק ה[[רבי משה איסרליש|רמ"א]] כי: "יש מתירין למשמש בסרכות ולמעך בהם, ואומרים שסרכא אם ימעך אדם בה כל היום לא תנתק ולכן כל מקום שיתמעך תולין להקל; ואומרים שאינו סרכא אלא ריר בעלמא, ואף ע"פ שהוא קולא גדולה כבר נהגו כל בני מדינות אלו ואין למחות בידם מאחר שיש להם על מה שיסמוכו; ומכל מקום צריך להיות הבודק ירא אלהים שיודע ליזהר למעך בנחת שלא ינתק בכח" ({{מקור|שולחן ערוך יורה דעה לט יג}} בהגה). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחת הטריפות אותה צריך לבדוק בבהמה נשחטת היא האם יש בריאה נקב. מדובר בטריפה שלעיתים אין אפשרות לבדוק אותה משום שעל הדופן החיצוני של הריאה ישנו קרום שומני (קרום זה נקרא בהלכה '''סירכא''') או איבר אחר הנמצא בצמוד, ולא ניתן לדעת האם מתחת לקרום או האיבר יש חור. ישנם הקובעים כי תחת כל סרכא מסתתר חור ({{מקור|רש"י חולין מו ע"ב}} בד"ה לית להו בדיקה), וישנם האומרים כי הדרך לבדוק האם קיים מתחת לסרכא נקב היא באמצעות שפשוף קל של המקום המפריד בין הדבוקות. בדיקה זו הותרה ע"י מעט מה[[ראשונים]] והיתה נהוגה בעיקר באשכנז. ({{מקור|מהר"י ווייל בדיקות א}} ו{{מקור|כל בו קא}}). יחד עם זאת, ה[[שולחן ערוך]] אסר את הבדיקה ופסק בצורה קיצונית כי בשר שכזה אסור וכך כתב: "...ולא כאותם שממעכים ביד ואם נתמעכה תולין להקל, וכל הנוהג כן כאילו מאכיל טריפות לישראל. {{מקור|שולחן ערוך יורה דעה לט י|כן}}לעומתו, פסק ה[[רבי משה איסרליש|רמ"א]] כי: "יש מתירין למשמש בסרכות ולמעך בהם, ואומרים שסרכא אם ימעך אדם בה כל היום לא תנתק ולכן כל מקום שיתמעך תולין להקל; ואומרים שאינו סרכא אלא ריר בעלמא, ואף ע"פ שהוא קולא גדולה כבר נהגו כל בני מדינות אלו ואין למחות בידם מאחר שיש להם על מה שיסמוכו; ומכל מקום צריך להיות הבודק ירא אלהים שיודע ליזהר למעך בנחת שלא ינתק בכח" ({{מקור|שולחן ערוך יורה דעה לט יג}} בהגה). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הנהוג כיום==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הנהוג כיום==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בני עדות המזרח הנוהגים כשיטת השולחן ערוך, נוהגים להימנע מאכילת בשר שיש בו סירכא. מכיוון שמדובר במחלוקת חריגה ולא שגרתית שבה ה"בית יוסף" מחד משתמש בביטוי קיצוני (כאילו מאכיל טריפות לישראל) על מי שממעך סרכא וגם הרמ"א מודה שמדובר ב"קולא גדולה", נהגו רבים גם מיוצאי אשכנז להחמיר בעניין זה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>[[רבי חיים מוולוז'ין]]- {{מקור|חוט המשולש א כ}}, [רבי אלעזר פלקליס-{{מקור|תשובה מאהבה ג שך}} בשם רבו בעל [[רבי יחזקאל לנדא|נודע ביהודה]], [[השל"ה]]- שער האותיות ד"נ ע"ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>. מאידך היו בין יוצאי צפון אפריקה ("ארצות המערב") גם מי שנהגו בעניין זה כדעת הרמ"א ,ככל הנראה על סמך מנהג קדום בארצות אלו, שהיה קיים עוד לפני כתיבת השו"ע <ref>מקור: תורות אמת, קיצור מנהגי בדיקות הריאה; דברי שלום ואמת חלק ב עמ' 158.</ref> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בני עדות המזרח הנוהגים כשיטת השולחן ערוך, נוהגים להימנע מאכילת בשר שיש בו סירכא. מכיוון שמדובר במחלוקת חריגה ולא שגרתית שבה ה"בית יוסף" מחד משתמש בביטוי קיצוני (כאילו מאכיל טריפות לישראל) על מי שממעך סרכא וגם הרמ"א מודה שמדובר ב"קולא גדולה", נהגו רבים גם מיוצאי אשכנז להחמיר בעניין זה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref></ins>[[רבי חיים מוולוז'ין]]- {{מקור|חוט המשולש א כ}}, [רבי אלעזר פלקליס-{{מקור|תשובה מאהבה ג שך}} בשם רבו בעל [[רבי יחזקאל לנדא|נודע ביהודה]], [[השל"ה]]- שער האותיות ד"נ ע"ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ref></ins>. מאידך היו בין יוצאי צפון אפריקה ("ארצות המערב") גם מי שנהגו בעניין זה כדעת הרמ"א ,ככל הנראה על סמך מנהג קדום בארצות אלו, שהיה קיים עוד לפני כתיבת השו"ע <ref>מקור: תורות אמת, קיצור מנהגי בדיקות הריאה; דברי שלום ואמת חלק ב עמ' 158.</ref> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי דברי [[הרב עובדיה יוסף]], המנהג המחייב את כל בני עדות המזרח היא שיטת הבית יוסף, ומכאן שאסור לכל בני עדות המזרח לאכול בשר שאינו "חלק" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>{{מקור|יביע אומר ה יו"ד ג}}, {{מקור|יחווה דעת ג נו}}<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי דברי [[הרב עובדיה יוסף]], המנהג המחייב את כל בני עדות המזרח היא שיטת הבית יוסף, ומכאן שאסור לכל בני עדות המזרח לאכול בשר שאינו "חלק" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref></ins>{{מקור|יביע אומר ה יו"ד ג}}, {{מקור|יחווה דעת ג נו}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ref></ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כדרכה של תורה, ישנן מחלוקות נוספות בין הבית יוסף לרמ"א בדיני טריפות, ועל כן התקבל המנהג כי בשר שהוא כשר גם לדעת ה"בית יוסף" וגם לדעת הרמ"א יוגדר כ"חלק" (או "גלאט" ב[[יידיש]]). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כדרכה של תורה, ישנן מחלוקות נוספות בין הבית יוסף לרמ"א בדיני טריפות, ועל כן התקבל המנהג כי בשר שהוא כשר גם לדעת ה"בית יוסף" וגם לדעת הרמ"א יוגדר כ"חלק" (או "גלאט" ב[[יידיש]]). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:כשרות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:כשרות]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ריאות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ריאות]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-50531:rev-50532:php=table -->
</table>רצוא ושובhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%90&diff=50531&oldid=prevרצוא ושוב: /* הנהוג כיום */2011-10-09T12:19:46Z<p><span class="autocomment">הנהוג כיום</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:19, 9 באוקטובר 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:כשרות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:כשרות]]</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ריאות]]</ins></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-43863:rev-50531:php=table -->
</table>רצוא ושובhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%90&diff=43863&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: סרכא הועבר לסירכא במקום הפניה2011-04-27T07:49:23Z<p><a href="/wiki/index.php/%D7%A1%D7%A8%D7%9B%D7%90" class="mw-redirect" title="סרכא">סרכא</a> הועבר ל<a href="/wiki/index.php/%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%90" title="סירכא">סירכא</a> במקום הפניה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:49, 27 באפריל 2011</td>
</tr><tr><td colspan="4" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-43861:rev-43863 -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%90&diff=43861&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: סירכא הועבר לסרכא2011-04-27T07:49:13Z<p><a href="/wiki/index.php/%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%90" title="סירכא">סירכא</a> הועבר ל<a href="/wiki/index.php/%D7%A1%D7%A8%D7%9B%D7%90" class="mw-redirect" title="סרכא">סרכא</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:49, 27 באפריל 2011</td>
</tr><tr><td colspan="4" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-43860:rev-43861 -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%90&diff=43860&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* הנהוג כיום */2011-04-27T07:48:39Z<p><span class="autocomment">הנהוג כיום</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:48, 27 באפריל 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחת הטריפות אותה צריך לבדוק בבהמה נשחטת היא האם יש בריאה נקב. מדובר בטריפה שלעיתים אין אפשרות לבדוק אותה משום שעל הדופן החיצוני של הריאה ישנו קרום שומני (קרום זה נקרא בהלכה '''סירכא''') או איבר אחר הנמצא בצמוד, ולא ניתן לדעת האם מתחת לקרום או האיבר יש חור. ישנם הקובעים כי תחת כל סרכא מסתתר חור ({{מקור|רש"י חולין מו ע"ב}} בד"ה לית להו בדיקה), וישנם האומרים כי הדרך לבדוק האם קיים מתחת לסרכא נקב היא באמצעות שפשוף קל של המקום המפריד בין הדבוקות. בדיקה זו הותרה ע"י מעט מה[[ראשונים]] והיתה נהוגה בעיקר באשכנז. ({{מקור|מהר"י ווייל בדיקות א}} ו{{מקור|כל בו קא}}). יחד עם זאת, ה[[שולחן ערוך]] אסר את הבדיקה ופסק בצורה קיצונית כי בשר שכזה אסור וכך כתב: "...ולא כאותם שממעכים ביד ואם נתמעכה תולין להקל, וכל הנוהג כן כאילו מאכיל טריפות לישראל. {{מקור|שולחן ערוך יורה דעה לט י|כן}}לעומתו, פסק ה[[רבי משה איסרליש|רמ"א]] כי: "יש מתירין למשמש בסרכות ולמעך בהם, ואומרים שסרכא אם ימעך אדם בה כל היום לא תנתק ולכן כל מקום שיתמעך תולין להקל; ואומרים שאינו סרכא אלא ריר בעלמא, ואף ע"פ שהוא קולא גדולה כבר נהגו כל בני מדינות אלו ואין למחות בידם מאחר שיש להם על מה שיסמוכו; ומכל מקום צריך להיות הבודק ירא אלהים שיודע ליזהר למעך בנחת שלא ינתק בכח" ({{מקור|שולחן ערוך יורה דעה לט יג}} בהגה). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחת הטריפות אותה צריך לבדוק בבהמה נשחטת היא האם יש בריאה נקב. מדובר בטריפה שלעיתים אין אפשרות לבדוק אותה משום שעל הדופן החיצוני של הריאה ישנו קרום שומני (קרום זה נקרא בהלכה '''סירכא''') או איבר אחר הנמצא בצמוד, ולא ניתן לדעת האם מתחת לקרום או האיבר יש חור. ישנם הקובעים כי תחת כל סרכא מסתתר חור ({{מקור|רש"י חולין מו ע"ב}} בד"ה לית להו בדיקה), וישנם האומרים כי הדרך לבדוק האם קיים מתחת לסרכא נקב היא באמצעות שפשוף קל של המקום המפריד בין הדבוקות. בדיקה זו הותרה ע"י מעט מה[[ראשונים]] והיתה נהוגה בעיקר באשכנז. ({{מקור|מהר"י ווייל בדיקות א}} ו{{מקור|כל בו קא}}). יחד עם זאת, ה[[שולחן ערוך]] אסר את הבדיקה ופסק בצורה קיצונית כי בשר שכזה אסור וכך כתב: "...ולא כאותם שממעכים ביד ואם נתמעכה תולין להקל, וכל הנוהג כן כאילו מאכיל טריפות לישראל. {{מקור|שולחן ערוך יורה דעה לט י|כן}}לעומתו, פסק ה[[רבי משה איסרליש|רמ"א]] כי: "יש מתירין למשמש בסרכות ולמעך בהם, ואומרים שסרכא אם ימעך אדם בה כל היום לא תנתק ולכן כל מקום שיתמעך תולין להקל; ואומרים שאינו סרכא אלא ריר בעלמא, ואף ע"פ שהוא קולא גדולה כבר נהגו כל בני מדינות אלו ואין למחות בידם מאחר שיש להם על מה שיסמוכו; ומכל מקום צריך להיות הבודק ירא אלהים שיודע ליזהר למעך בנחת שלא ינתק בכח" ({{מקור|שולחן ערוך יורה דעה לט יג}} בהגה). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הנהוג כיום==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הנהוג כיום==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בני עדות המזרח הנוהגים כשיטת השולחן ערוך, נוהגים להימנע מאכילת בשר שיש בו סירכא. מכיוון שמדובר במחלוקת חריגה ולא שגרתית שבה ה"בית יוסף" מחד משתמש בביטוי קיצוני (כאילו מאכיל טריפות לישראל) על מי שממעך סרכא וגם הרמ"א מודה שמדובר ב"קולא גדולה", נהגו רבים גם מיוצאי אשכנז להחמיר בעניין זה ({{מקור|חוט המשולש א כ}}, {{מקור|תשובה מאהבה ג שך}} בשם בעל נודע ביהודה, השל"ה- שער האותיות ד"נ ע"ד). מאידך היו בין יוצאי צפון אפריקה ("ארצות המערב") גם מי שנהגו בעניין זה כדעת הרמ"א ,ככל הנראה על סמך מנהג קדום בארצות אלו, שהיה קיים עוד לפני כתיבת השו"ע <ref>מקור: תורות אמת ,קיצור מנהגי בדיקות הריאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>דברי שלום ואמת חלק ב עמ' 158.</ref> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בני עדות המזרח הנוהגים כשיטת השולחן ערוך, נוהגים להימנע מאכילת בשר שיש בו סירכא. מכיוון שמדובר במחלוקת חריגה ולא שגרתית שבה ה"בית יוסף" מחד משתמש בביטוי קיצוני (כאילו מאכיל טריפות לישראל) על מי שממעך סרכא וגם הרמ"א מודה שמדובר ב"קולא גדולה", נהגו רבים גם מיוצאי אשכנז להחמיר בעניין זה (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רבי חיים מוולוז'ין]]- </ins>{{מקור|חוט המשולש א כ}}, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[רבי אלעזר פלקליס-</ins>{{מקור|תשובה מאהבה ג שך}} בשם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבו </ins>בעל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רבי יחזקאל לנדא|</ins>נודע ביהודה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>השל"ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>- שער האותיות ד"נ ע"ד). מאידך היו בין יוצאי צפון אפריקה ("ארצות המערב") גם מי שנהגו בעניין זה כדעת הרמ"א ,ככל הנראה על סמך מנהג קדום בארצות אלו, שהיה קיים עוד לפני כתיבת השו"ע <ref>מקור: תורות אמת, קיצור מנהגי בדיקות הריאה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">; </ins>דברי שלום ואמת חלק ב עמ' 158.</ref> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי דברי [[הרב עובדיה יוסף]], המנהג המחייב את כל בני עדות המזרח היא שיטת הבית יוסף, ומכאן שאסור לכל בני עדות המזרח לאכול בשר שאינו "חלק" ({{מקור|יביע אומר ה יו"ד ג}}, {{מקור|יחווה דעת ג נו}}).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי דברי [[הרב עובדיה יוסף]], המנהג המחייב את כל בני עדות המזרח היא שיטת הבית יוסף, ומכאן שאסור לכל בני עדות המזרח לאכול בשר שאינו "חלק" ({{מקור|יביע אומר ה יו"ד ג}}, {{מקור|יחווה דעת ג נו}}).</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-43075:rev-43860:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%90&diff=43075&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: בשר חלק הועבר לסירכא2011-04-11T10:08:55Z<p><a href="/wiki/index.php/%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%97%D7%9C%D7%A7" class="mw-redirect" title="בשר חלק">בשר חלק</a> הועבר ל<a href="/wiki/index.php/%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%90" title="סירכא">סירכא</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:08, 11 באפריל 2011</td>
</tr><tr><td colspan="4" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-43074:rev-43075 -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%90&diff=43074&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: 8 תבנית מקור2011-04-11T10:08:43Z<p>8 תבנית מקור</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>==סירכא==<br />
אחת הטריפות אותה צריך לבדוק בבהמה נשחטת היא האם יש בריאה נקב. מדובר בטריפה שלעיתים אין אפשרות לבדוק אותה משום שעל הדופן החיצוני של הריאה ישנו קרום שומני (קרום זה נקרא בהלכה '''סירכא''') או איבר אחר הנמצא בצמוד, ולא ניתן לדעת האם מתחת לקרום או האיבר יש חור. ישנם הקובעים כי תחת כל סרכא מסתתר חור ({{מקור|רש"י חולין מו ע"ב}} בד"ה לית להו בדיקה), וישנם האומרים כי הדרך לבדוק האם קיים מתחת לסרכא נקב היא באמצעות שפשוף קל של המקום המפריד בין הדבוקות. בדיקה זו הותרה ע"י מעט מה[[ראשונים]] והיתה נהוגה בעיקר באשכנז. ({{מקור|מהר"י ווייל בדיקות א}} ו{{מקור|כל בו קא}}). יחד עם זאת, ה[[שולחן ערוך]] אסר את הבדיקה ופסק בצורה קיצונית כי בשר שכזה אסור וכך כתב: "...ולא כאותם שממעכים ביד ואם נתמעכה תולין להקל, וכל הנוהג כן כאילו מאכיל טריפות לישראל. {{מקור|שולחן ערוך יורה דעה לט י|כן}}לעומתו, פסק ה[[רבי משה איסרליש|רמ"א]] כי: "יש מתירין למשמש בסרכות ולמעך בהם, ואומרים שסרכא אם ימעך אדם בה כל היום לא תנתק ולכן כל מקום שיתמעך תולין להקל; ואומרים שאינו סרכא אלא ריר בעלמא, ואף ע"פ שהוא קולא גדולה כבר נהגו כל בני מדינות אלו ואין למחות בידם מאחר שיש להם על מה שיסמוכו; ומכל מקום צריך להיות הבודק ירא אלהים שיודע ליזהר למעך בנחת שלא ינתק בכח" ({{מקור|שולחן ערוך יורה דעה לט יג}} בהגה). <br />
==הנהוג כיום==<br />
בני עדות המזרח הנוהגים כשיטת השולחן ערוך, נוהגים להימנע מאכילת בשר שיש בו סירכא. מכיוון שמדובר במחלוקת חריגה ולא שגרתית שבה ה"בית יוסף" מחד משתמש בביטוי קיצוני (כאילו מאכיל טריפות לישראל) על מי שממעך סרכא וגם הרמ"א מודה שמדובר ב"קולא גדולה", נהגו רבים גם מיוצאי אשכנז להחמיר בעניין זה ({{מקור|חוט המשולש א כ}}, {{מקור|תשובה מאהבה ג שך}} בשם בעל נודע ביהודה, השל"ה- שער האותיות ד"נ ע"ד). מאידך היו בין יוצאי צפון אפריקה ("ארצות המערב") גם מי שנהגו בעניין זה כדעת הרמ"א ,ככל הנראה על סמך מנהג קדום בארצות אלו, שהיה קיים עוד לפני כתיבת השו"ע <ref>מקור: תורות אמת ,קיצור מנהגי בדיקות הריאה. דברי שלום ואמת חלק ב עמ' 158.</ref> <br />
<br />
על פי דברי [[הרב עובדיה יוסף]], המנהג המחייב את כל בני עדות המזרח היא שיטת הבית יוסף, ומכאן שאסור לכל בני עדות המזרח לאכול בשר שאינו "חלק" ({{מקור|יביע אומר ה יו"ד ג}}, {{מקור|יחווה דעת ג נו}}).<br />
כדרכה של תורה, ישנן מחלוקות נוספות בין הבית יוסף לרמ"א בדיני טריפות, ועל כן התקבל המנהג כי בשר שהוא כשר גם לדעת ה"בית יוסף" וגם לדעת הרמ"א יוגדר כ"חלק" (או "גלאט" ב[[יידיש]]). <br />
<br />
[[קטגוריה:כשרות]]</div>אריאל ביגל נ"י