סיפור יציאת מצרים - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2019-04-14T21:42:07Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:42, 14 באפריל 2019
שורה 104:		שורה 104:
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

	*[[הרב יצחק פנגר]], [http://www.hidabroot.org/mediadetail.asp?mediaid=9423 מטרת סיפור יציאת מצרים], וידאו באתר הידברות
	* הרב יעקב נגן, '''[http://www.otniel.org/show.asp?id=27214 יציאת מצרים - סיפור]''', אתר ישיבת עותניאל		* הרב יעקב נגן, '''[http://www.otniel.org/show.asp?id=27214 יציאת מצרים - סיפור]''', אתר ישיבת עותניאל
	* הרב דוד דב לבנון, '''[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2155 הגדרת מצות סיפור יציאת מצרים]''', אתר ~~ישיבת בית אל~~		* הרב דוד דב לבנון, '''[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2155 הגדרת מצות סיפור יציאת מצרים]''', אתר ישיבה
	* הרב שמואל ברוך גנוט, '''[http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=2660:banim&catid=57:categoryhagimpapers&Itemid=81 סיפור יציאת מצרים וגדר שאלת הבנים]'''		* הרב שמואל ברוך גנוט, '''[http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=2660:banim&catid=57:categoryhagimpapers&Itemid=81 סיפור יציאת מצרים וגדר שאלת הבנים]'''
	* דורון דנינו, '''[http://www.google.co.il/url?q=http://www.biu.ac.il/jh/parasha/tzav/Danino.doc&sa=U&ei=T0NcUe3iMYSPO8KrgVg&ved=0CAsQFjAAOBQ&usg=AFQjCNGlwIYQltmKE4tvr0F-xJ6VfXHfNw מה ההבדל בין 'לספר' ל'לזכור'?]''', מתוך: '''דף שבועי''' של אוניברסיטת בר אילן, פרשת צו, שבת הגדול ופסח תשע"ג, גיליון 1010		* דורון דנינו, '''[http://www.google.co.il/url?q=http://www.biu.ac.il/jh/parasha/tzav/Danino.doc&sa=U&ei=T0NcUe3iMYSPO8KrgVg&ved=0CAsQFjAAOBQ&usg=AFQjCNGlwIYQltmKE4tvr0F-xJ6VfXHfNw מה ההבדל בין 'לספר' ל'לזכור'?]''', מתוך: '''דף שבועי''' של אוניברסיטת בר אילן, פרשת צו, שבת הגדול ופסח תשע"ג, גיליון 1010
שורה 112:		שורה 111:
	* [[הרב יהושע ויצמן]], '''[http://yesmalot.co.il/shiurhtml/malotsh1607.asp מצות סיפור יציאת מצרים]''', ישיבת מעלון		* [[הרב יהושע ויצמן]], '''[http://yesmalot.co.il/shiurhtml/malotsh1607.asp מצות סיפור יציאת מצרים]''', ישיבת מעלון
	* [http://www.din.org.il/2011/04/17/%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/ מצות סיפור יציאת מצרים] - אתר 'דין'		* [http://www.din.org.il/2011/04/17/%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/ מצות סיפור יציאת מצרים] - אתר 'דין'
	* הרב שי עמר, '''[http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=13942 כיצד מקיימים את מצות סיפור יציאת מצרים?]''', וידאו מאתר הידברות
	* ד"ר ישראל צבי גילת, '''[http://www.biu.ac.il/jh/parasha/bo/gilat.html לאופייה של מצות סיפור יציאת מצרים בהלכה''', מתוך: דף שבועי של אוניברסיטת בר אילן, פרשת בא תשנ"ח, גיליון 221		* ד"ר ישראל צבי גילת, '''[http://www.biu.ac.il/jh/parasha/bo/gilat.html לאופייה של מצות סיפור יציאת מצרים בהלכה''', מתוך: דף שבועי של אוניברסיטת בר אילן, פרשת בא תשנ"ח, גיליון 221
	* הרב יהודה זולדן, '''[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=7306 מצות סיפור יציאת מצרים כ'הקהל' משפחתי]'''{{הערה\|1=נדפס גם ב[http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/pesah/zol.html דף שבועי של אוניברסיטת בר אילן, פסח ושבת חול המועד תשנ"ט, גיליון 282].}}, מתוך אתר ישיבה		* הרב יהודה זולדן, '''[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=7306 מצות סיפור יציאת מצרים כ'הקהל' משפחתי]'''{{הערה\|1=נדפס גם ב[http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/pesah/zol.html דף שבועי של אוניברסיטת בר אילן, פסח ושבת חול המועד תשנ"ט, גיליון 282].}}, מתוך אתר ישיבה
	* הרב דוד אלקיים, '''[http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=11744 תכלית סיפור יציאת מצרים]''', וידאו מאתר הידברות


	{{הערות שוליים\|טורים=כן}}		{{הערות שוליים\|טורים=כן}}

למאי נ"מ?: כמה הוספות ותיקונים קלים - אבקש שמישהו יבדוק שלא גרעתי מהוורסיה הקודמת

2014-04-24T18:25:01Z

כמה הוספות ותיקונים קלים - אבקש שמישהו יבדוק שלא גרעתי מהוורסיה הקודמת

הצגת שינויים

למאי נ"מ?: /* ייחודיות המצוה */ טכני

2013-04-03T16:56:54Z

ייחודיות המצוה: טכני

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:56, 3 באפריל 2013
שורה 66:		שורה 66:
	* ויש שתירצו שמצות סיפור יציאת מצרים בליל הסדר מחייבת לספר לבנים (כלשון הכתוב "והגדת לבנך"), והמצוה בכל לילה מחייבת רק להזכיר לעצמו {{מקור\|מנחת חינוך כא א$מנ"ח מצ' כא אות א\|כן}}.		* ויש שתירצו שמצות סיפור יציאת מצרים בליל הסדר מחייבת לספר לבנים (כלשון הכתוב "והגדת לבנך"), והמצוה בכל לילה מחייבת רק להזכיר לעצמו {{מקור\|מנחת חינוך כא א$מנ"ח מצ' כא אות א\|כן}}.
	* ויש שתירצו שבכל הלילות החובה להזכיר את גאולת הנפש שהקב"ה לקחנו לעבודתו, ואילו בליל הסדר חובתנו לספר על גאולת הגוף שיצאנו משעבוד הפיזי ומעבדות מצרים החומרית ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14016&st=&pgnum=105 המאיר לעולם ח"א סי' כה באריכות]).		* ויש שתירצו שבכל הלילות החובה להזכיר את גאולת הנפש שהקב"ה לקחנו לעבודתו, ואילו בליל הסדר חובתנו לספר על גאולת הגוף שיצאנו משעבוד הפיזי ומעבדות מצרים החומרית ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14016&st=&pgnum=105 המאיר לעולם ח"א סי' כה באריכות]).
	* [[רבי חיים מבריסק]] {{מקור\|כתבי הגר"ח, סטנציל, עמ' לג; עמק ברכה עמ' עו-עז\|כן}} היה מסביר לבני ביתו בכל שנה [שמדויק בדברי הרמב"ם {{מקור\|רמב"ם חמץ ומצה ז$פ"ז מהל' חמץ ומצה הל' ג-ה}}] שישנם שלושה דינים בסיפור יציאת מצרים בליל הסדר שאין בזכירת יציאת מצרים שבכל לילה, והם: (א) שבליל הסדר יש חובה לתאר את השתלשלות העניינים "מתחיל בגנות ומסיים בשבח", (ב) שבליל הסדר יש חובה לספר דרך שאלה ותשובה, (ג) שבליל הסדר יש חובה להסביר את טעמי המצוות הנוהגות בו זכר ליציאת מצרים{{הערה\|וראה בפרי מגדים {{מקור\|פרי מגדים או"ח אשל אברהם תעט ב$אשל אברהם סוף סי' תעט\|כן}} שכתב שהחילוק בין זכירת יציאת מצרים בקריאת שמע לסיפור יציאת מצרים בליל הסדר הוא אמירת פסח, מצה ומרור. וע"ע בערוך לנר {{מקור\|ערוך לנר סוכה כח א$סוכה כח. ד"ה במתניתין לא קיימת\|כן}}.}}.		* [[רבי חיים מבריסק]] {{מקור\|כתבי הגר"ח, סטנציל, עמ' לג; עמק ברכה עמ' עו-עז\|כן}} היה מסביר לבני ביתו בכל שנה [שמדויק בדברי הרמב"ם {{מקור\|רמב"ם חמץ ומצה ז$פ"ז מהל' חמץ ומצה הל' ג-ה\|כן}}] שישנם שלושה דינים בסיפור יציאת מצרים בליל הסדר שאין בזכירת יציאת מצרים שבכל לילה, והם: (א) שבליל הסדר יש חובה לתאר את השתלשלות העניינים "מתחיל בגנות ומסיים בשבח", (ב) שבליל הסדר יש חובה לספר דרך שאלה ותשובה, (ג) שבליל הסדר יש חובה להסביר את טעמי המצוות הנוהגות בו זכר ליציאת מצרים{{הערה\|וראה בפרי מגדים {{מקור\|פרי מגדים או"ח אשל אברהם תעט ב$אשל אברהם סוף סי' תעט\|כן}} שכתב שהחילוק בין זכירת יציאת מצרים בקריאת שמע לסיפור יציאת מצרים בליל הסדר הוא אמירת פסח, מצה ומרור. וע"ע בערוך לנר {{מקור\|ערוך לנר סוכה כח א$סוכה כח. ד"ה במתניתין לא קיימת\|כן}}.}}.
	* ויש שתירצו שבכל לילה החובה רק להזכיר שהקב"ה גאל את אבותינו משִעבוד מצרים, אך בליל הסדר החובה לכל אדם לראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא ממצרים {{מקור\|(פרקי השנה ח"א עמ' רמב, בשם}} [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?165918& הגדת 'ויגד משה'] {{מקור\|עמ' קכג, בשם}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22244&st=&pgnum=41 הגדת המבאר]{{מקור\|, לרבי מנחם מנדל וויינגורט, דף כ:)}}.		* ויש שתירצו שבכל לילה החובה רק להזכיר שהקב"ה גאל את אבותינו משִעבוד מצרים, אך בליל הסדר החובה לכל אדם לראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא ממצרים {{מקור\|(פרקי השנה ח"א עמ' רמב, בשם}} [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?165918& הגדת 'ויגד משה'] {{מקור\|עמ' קכג, בשם}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22244&st=&pgnum=41 הגדת המבאר]{{מקור\|, לרבי מנחם מנדל וויינגורט, דף כ:)}}.
	* ויש שתירצו עפ"י דברי האחרונים {{מקור\|אור שמח קריאת שמע א ג$אור שמח פ"א מהל' קריאת שמע ה"ג\|כן}} שמן התורה אין חיוב להזכיר יציאת מצרים כל לילה (אלא רק מדרבנן), ובליל הסדר מצות סיפור יציאת מצרים היא מן התורה ([http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142368&&page=33 קול יהודה, שיעור ו, עמ' כח]).		* ויש שתירצו עפ"י דברי האחרונים {{מקור\|אור שמח קריאת שמע א ג$אור שמח פ"א מהל' קריאת שמע ה"ג\|כן}} שמן התורה אין חיוב להזכיר יציאת מצרים כל לילה (אלא רק מדרבנן), ובליל הסדר מצות סיפור יציאת מצרים היא מן התורה ([http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142368&&page=33 קול יהודה, שיעור ו, עמ' כח]).

למאי נ"מ?: /* פרטים נוספים שיש להזכיר בסיפור יציאת מצרים */ טכני

2013-04-03T16:55:54Z

פרטים נוספים שיש להזכיר בסיפור יציאת מצרים: טכני

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:55, 3 באפריל 2013
שורה 55:		שורה 55:
	* כתב ב'אור החיים' הקדוש {{מקור\|אור החיים שמות יג ח$שמות יג, ח\|כן}} שיש לספר ביציאת מצרים שהלילה ההוא {{מקור\|- אור לט"ו בניסן, שבו יצאו ממצרים\|כן}} נקרא יום, ונעשה בו נס שהאיר כיום{{הערה\|וראה בספר מעדני יום טוב, ח"ד עמ' תרנד, מה שליקט בזה}}.		* כתב ב'אור החיים' הקדוש {{מקור\|אור החיים שמות יג ח$שמות יג, ח\|כן}} שיש לספר ביציאת מצרים שהלילה ההוא {{מקור\|- אור לט"ו בניסן, שבו יצאו ממצרים\|כן}} נקרא יום, ונעשה בו נס שהאיר כיום{{הערה\|וראה בספר מעדני יום טוב, ח"ד עמ' תרנד, מה שליקט בזה}}.
	* כתב [[רבי פנחס הלוי הורוביץ\|בעל ההפלאה]] {{מקור\|פנים יפות שמות יג ח$פנים יפות, פרשת בא, ד"ה והגדת לבנך\|כן}} שיש לספר שנִסי יציאת מצרים נעשו בכדי שאנו נספר לבננו על יציאת מצרים, ו"המצוה היא שכל אדם יאמר לבנו לקבל עליו חובת ההגדה לבנו"{{הערה\|הובא בספר מעדני יום טוב, שם עמ' תרנה.}}.		* כתב [[רבי פנחס הלוי הורוביץ\|בעל ההפלאה]] {{מקור\|פנים יפות שמות יג ח$פנים יפות, פרשת בא, ד"ה והגדת לבנך\|כן}} שיש לספר שנִסי יציאת מצרים נעשו בכדי שאנו נספר לבננו על יציאת מצרים, ו"המצוה היא שכל אדם יאמר לבנו לקבל עליו חובת ההגדה לבנו"{{הערה\|הובא בספר מעדני יום טוב, שם עמ' תרנה.}}.
	* '''הלכות הפסח''' - יש הסוברים שבלילה זה אין לפלפל בהלכות הפסח{{~~מקור~~\|ראה בספר מעדני יום טוב, שם ריש עמ' תקנד {{מקור\|משם הובאו עיקרי המקורות בפסקה זו\|כן}}, שכדי ליישב את החת"ס עם הראיות של החולקים, הסביר שכוונתו רק על '''פלפול''' וחידוש למדניים בהלכה, אך יתכן שעיסוק בהלכות פסח הוא בכלל המצוה.}}, אלא רק לספר ביציאת מצרים, שכן פלפול בהלכה הוא ברירת [[ניצוצות]] הקדושה מן ה[[קליפות]], ובלילה זה, "[[ליל שימורים]]" {{מקור\|שמות יב, מב\|כן}}, אין אחיזה לקליפות, ו"כולו מצה" ושלום ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21254&st=&pgnum=116 דרשות חתם סופר, ח"ב, לפסח תקס"ב, דף רסה, ד"ה מצוה עלינו]). ויש הסוברים שעיסוק בהלכות הפסח הוא בכלל מצות סיפור{{הערה\|לעניין מצות [[זכירת יציאת מצרים]] שבכל לילה, מבואר בגמרא {{מקור\|בבלי: ברכות יג ב$ברכות יג:\|כן}} ובפוסקים {{מקור\|(}}{{מקור\|מגן אברהם סז א$מגן אברהם סי' סז ס"ק א}}{{מקור\|;}} {{מקור\|מגן אברהם קו ה$שם סי' קו ס"ק ה}}{{מקור\|;}} {{מקור\|משנה ברורה סז ג$משנה ברורה סי' סז ס"ק ג}}{{מקור\|;}} {{מקור\|מ"ב קו ט$שם סי' קו ס"ק ט}}{{מקור\|)}} שיוצאים בהזכרת [[הלכה]] מעניין יציאת מצרים (כגון [[פדיון בכור]]).}} יציאת מצרים{{הערה\|כך הוכיח [[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]], הרב מבריסק (שבערוב ימיו עלה לירושלים), מה[[תנאים]] {{מקור\|תוספתא פסחים י, יא-יב$לגרסת התוספתא סוף פסחים\|כן}} "שהיו מספרים '''בהלכות הפסח''' כל אותו הלילה" {{מקור\|(}}{{מקור\|חידושי הגרי"ז רז$כתבי הגרי"ז אות רז}}{{מקור\|, ו}}{{מקור\|הגדה של פסח: 'מבית לוי', עמ' קיז בהרחבה\|כן}}. וכך גם בנוסח התשובה לבן חכם (בהגדה של פסח ובמדרשים): "כהלכות הפסח [עד] אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן" {{מקור\|(וכבר עמד בזה ה}}[[מהר"ל]] {{מקור\|בספרו}} {{מקור\|גבורות ה' ב$גבורות ה' ס"פ ב}} {{מקור\|גבורות ה' נג$ופרק נג}}{{מקור\|, ע"ש)}}. וראה בהרחבה ב'מקראי קודש' (מרשימת [[הרב צבי פסח פראנק]], רבה של ירושלים), פסח ח"ב סי' מב. וכ"כ בשו"ת בצל החכמה {{מקור\|שו"ת:בצל החכמה ו מז$ח"ו סי' מז אות ב\|כן}}.}}. ויש המפשרים שאם סיפר "בניסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים", מקיים "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח" גם בהלכות הפסח{{הערה\|ראה בתוספתא הנ"ל {{מקור\|(הובאה ב}}{{מקור\|ראבי"ה ב פסחים תקכה$ראבי"ה ח"ב פסחים סי' תקכה ד"ה בירושלמי פרק}}{{מקור\|, וב}}{{מקור\|הגהות מימוניות חמץ ומצה נוסח ההגדה א$הגהות מיימוניות, נוסח ההגדה, אות א}}{{מקור\|)}} שמצוה לספר "בהלכות הפסח" כל הלילה {{מקור\|אכן, נוסחת הגר"א "בסיפור יציאת מצרים", - במקום בהלכות הפסח\|כן}}, והלכה זו הובאה ברא"ש {{מקור\|רא"ש פסחים י לג$ערבי פסחים סי' לג\|כן}}, {{מקור\|טור או"ח תפא$בטור}} ובשולחן ערוך {{מקור\|שולחן ערוך או"ח תפא ב$או"ח תפא, ב\|כן}} בנוסח: "חייב אדם לעסוק '''בהלכות הפסח ובסיפור יציאת מצרים''' כל אותו בלילה".}}, אך המספר רק בהלכות הפסח לא יצא ידי חובתו {{מקור\|הגדה של פסח מנחת אשר\|כן}}{{דרוש מקור}}.		* '''הלכות הפסח''' - יש הסוברים שבלילה זה אין לפלפל בהלכות הפסח{{הערה\|ראה בספר מעדני יום טוב, שם ריש עמ' תקנד {{מקור\|משם הובאו עיקרי המקורות בפסקה זו\|כן}}, שכדי ליישב את החת"ס עם הראיות של החולקים, הסביר שכוונתו רק על '''פלפול''' וחידוש למדניים בהלכה, אך יתכן שעיסוק בהלכות פסח הוא בכלל המצוה.}}, אלא רק לספר ביציאת מצרים, שכן פלפול בהלכה הוא ברירת [[ניצוצות]] הקדושה מן ה[[קליפות]], ובלילה זה, "[[ליל שימורים]]" {{מקור\|שמות יב, מב\|כן}}, אין אחיזה לקליפות, ו"כולו מצה" ושלום ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21254&st=&pgnum=116 דרשות חתם סופר, ח"ב, לפסח תקס"ב, דף רסה, ד"ה מצוה עלינו]). ויש הסוברים שעיסוק בהלכות הפסח הוא בכלל מצות סיפור{{הערה\|לעניין מצות [[זכירת יציאת מצרים]] שבכל לילה, מבואר בגמרא {{מקור\|בבלי: ברכות יג ב$ברכות יג:\|כן}} ובפוסקים {{מקור\|(}}{{מקור\|מגן אברהם סז א$מגן אברהם סי' סז ס"ק א}}{{מקור\|;}} {{מקור\|מגן אברהם קו ה$שם סי' קו ס"ק ה}}{{מקור\|;}} {{מקור\|משנה ברורה סז ג$משנה ברורה סי' סז ס"ק ג}}{{מקור\|;}} {{מקור\|מ"ב קו ט$שם סי' קו ס"ק ט}}{{מקור\|)}} שיוצאים בהזכרת [[הלכה]] מעניין יציאת מצרים (כגון [[פדיון בכור]]).}} יציאת מצרים{{הערה\|כך הוכיח [[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]], הרב מבריסק (שבערוב ימיו עלה לירושלים), מה[[תנאים]] {{מקור\|תוספתא פסחים י, יא-יב$לגרסת התוספתא סוף פסחים\|כן}} "שהיו מספרים '''בהלכות הפסח''' כל אותו הלילה" {{מקור\|(}}{{מקור\|חידושי הגרי"ז רז$כתבי הגרי"ז אות רז}}{{מקור\|, ו}}{{מקור\|הגדה של פסח: 'מבית לוי', עמ' קיז בהרחבה\|כן}}. וכך גם בנוסח התשובה לבן חכם (בהגדה של פסח ובמדרשים): "כהלכות הפסח [עד] אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן" {{מקור\|(וכבר עמד בזה ה}}[[מהר"ל]] {{מקור\|בספרו}} {{מקור\|גבורות ה' ב$גבורות ה' ס"פ ב}} {{מקור\|גבורות ה' נג$ופרק נג}}{{מקור\|, ע"ש)}}. וראה בהרחבה ב'מקראי קודש' (מרשימת [[הרב צבי פסח פראנק]], רבה של ירושלים), פסח ח"ב סי' מב. וכ"כ בשו"ת בצל החכמה {{מקור\|שו"ת:בצל החכמה ו מז$ח"ו סי' מז אות ב\|כן}}.}}. ויש המפשרים שאם סיפר "בניסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים", מקיים "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח" גם בהלכות הפסח{{הערה\|ראה בתוספתא הנ"ל {{מקור\|(הובאה ב}}{{מקור\|ראבי"ה ב פסחים תקכה$ראבי"ה ח"ב פסחים סי' תקכה ד"ה בירושלמי פרק}}{{מקור\|, וב}}{{מקור\|הגהות מימוניות חמץ ומצה נוסח ההגדה א$הגהות מיימוניות, נוסח ההגדה, אות א}}{{מקור\|)}} שמצוה לספר "בהלכות הפסח" כל הלילה {{מקור\|אכן, נוסחת הגר"א "בסיפור יציאת מצרים", - במקום בהלכות הפסח\|כן}}, והלכה זו הובאה ברא"ש {{מקור\|רא"ש פסחים י לג$ערבי פסחים סי' לג\|כן}}, {{מקור\|טור או"ח תפא$בטור}} ובשולחן ערוך {{מקור\|שולחן ערוך או"ח תפא ב$או"ח תפא, ב\|כן}} בנוסח: "חייב אדם לעסוק '''בהלכות הפסח ובסיפור יציאת מצרים''' כל אותו בלילה".}}, אך המספר רק בהלכות הפסח לא יצא ידי חובתו {{מקור\|הגדה של פסח מנחת אשר\|כן}}{{דרוש מקור}}.

	== ייחודיות המצוה ==		== ייחודיות המצוה ==

למאי נ"מ?: /* פרטים נוספים שיש להזכיר בסיפור יציאת מצרים */ תיקון שגיאת כתיב

2013-04-03T16:55:00Z

פרטים נוספים שיש להזכיר בסיפור יציאת מצרים: תיקון שגיאת כתיב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:55, 3 באפריל 2013
שורה 54:		שורה 54:
	* יש מי שאומר שיש לספר על הניסים שנעשו בלילה זה {{מקור\|מכת בכורות וכד'\|כן}}, ולציין את העובדה ש'''בלילה זה''' יצאנו ממצרים{{הערה\|ראה להלן בכותרת [[סיפור יציאת מצרים#ייחודיות המצוה\| ייחודיות המצוה]].}}.		* יש מי שאומר שיש לספר על הניסים שנעשו בלילה זה {{מקור\|מכת בכורות וכד'\|כן}}, ולציין את העובדה ש'''בלילה זה''' יצאנו ממצרים{{הערה\|ראה להלן בכותרת [[סיפור יציאת מצרים#ייחודיות המצוה\| ייחודיות המצוה]].}}.
	* כתב ב'אור החיים' הקדוש {{מקור\|אור החיים שמות יג ח$שמות יג, ח\|כן}} שיש לספר ביציאת מצרים שהלילה ההוא {{מקור\|- אור לט"ו בניסן, שבו יצאו ממצרים\|כן}} נקרא יום, ונעשה בו נס שהאיר כיום{{הערה\|וראה בספר מעדני יום טוב, ח"ד עמ' תרנד, מה שליקט בזה}}.		* כתב ב'אור החיים' הקדוש {{מקור\|אור החיים שמות יג ח$שמות יג, ח\|כן}} שיש לספר ביציאת מצרים שהלילה ההוא {{מקור\|- אור לט"ו בניסן, שבו יצאו ממצרים\|כן}} נקרא יום, ונעשה בו נס שהאיר כיום{{הערה\|וראה בספר מעדני יום טוב, ח"ד עמ' תרנד, מה שליקט בזה}}.
	* כתב [[רבי ~~פנס~~ הלוי הורוביץ\|בעל ההפלאה]] {{מקור\|פנים יפות שמות יג ח$פנים יפות, פרשת בא, ד"ה והגדת לבנך\|כן}} שיש לספר שנִסי יציאת מצרים נעשו בכדי שאנו נספר לבננו על יציאת מצרים, ו"המצוה היא שכל אדם יאמר לבנו לקבל עליו חובת ההגדה לבנו"{{הערה\|הובא בספר מעדני יום טוב, שם עמ' תרנה.}}.		* כתב [[רבי פנחס הלוי הורוביץ\|בעל ההפלאה]] {{מקור\|פנים יפות שמות יג ח$פנים יפות, פרשת בא, ד"ה והגדת לבנך\|כן}} שיש לספר שנִסי יציאת מצרים נעשו בכדי שאנו נספר לבננו על יציאת מצרים, ו"המצוה היא שכל אדם יאמר לבנו לקבל עליו חובת ההגדה לבנו"{{הערה\|הובא בספר מעדני יום טוב, שם עמ' תרנה.}}.
	* '''הלכות הפסח''' - יש הסוברים שבלילה זה אין לפלפל בהלכות הפסח{{מקור\|ראה בספר מעדני יום טוב, שם ריש עמ' תקנד {{מקור\|משם הובאו עיקרי המקורות בפסקה זו\|כן}}, שכדי ליישב את החת"ס עם הראיות של החולקים, הסביר שכוונתו רק על '''פלפול''' וחידוש למדניים בהלכה, אך יתכן שעיסוק בהלכות פסח הוא בכלל המצוה.}}, אלא רק לספר ביציאת מצרים, שכן פלפול בהלכה הוא ברירת [[ניצוצות]] הקדושה מן ה[[קליפות]], ובלילה זה, "[[ליל שימורים]]" {{מקור\|שמות יב, מב\|כן}}, אין אחיזה לקליפות, ו"כולו מצה" ושלום ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21254&st=&pgnum=116 דרשות חתם סופר, ח"ב, לפסח תקס"ב, דף רסה, ד"ה מצוה עלינו]). ויש הסוברים שעיסוק בהלכות הפסח הוא בכלל מצות סיפור{{הערה\|לעניין מצות [[זכירת יציאת מצרים]] שבכל לילה, מבואר בגמרא {{מקור\|בבלי: ברכות יג ב$ברכות יג:\|כן}} ובפוסקים {{מקור\|(}}{{מקור\|מגן אברהם סז א$מגן אברהם סי' סז ס"ק א}}{{מקור\|;}} {{מקור\|מגן אברהם קו ה$שם סי' קו ס"ק ה}}{{מקור\|;}} {{מקור\|משנה ברורה סז ג$משנה ברורה סי' סז ס"ק ג}}{{מקור\|;}} {{מקור\|מ"ב קו ט$שם סי' קו ס"ק ט}}{{מקור\|)}} שיוצאים בהזכרת [[הלכה]] מעניין יציאת מצרים (כגון [[פדיון בכור]]).}} יציאת מצרים{{הערה\|כך הוכיח [[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]], הרב מבריסק (שבערוב ימיו עלה לירושלים), מה[[תנאים]] {{מקור\|תוספתא פסחים י, יא-יב$לגרסת התוספתא סוף פסחים\|כן}} "שהיו מספרים '''בהלכות הפסח''' כל אותו הלילה" {{מקור\|(}}{{מקור\|חידושי הגרי"ז רז$כתבי הגרי"ז אות רז}}{{מקור\|, ו}}{{מקור\|הגדה של פסח: 'מבית לוי', עמ' קיז בהרחבה\|כן}}. וכך גם בנוסח התשובה לבן חכם (בהגדה של פסח ובמדרשים): "כהלכות הפסח [עד] אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן" {{מקור\|(וכבר עמד בזה ה}}[[מהר"ל]] {{מקור\|בספרו}} {{מקור\|גבורות ה' ב$גבורות ה' ס"פ ב}} {{מקור\|גבורות ה' נג$ופרק נג}}{{מקור\|, ע"ש)}}. וראה בהרחבה ב'מקראי קודש' (מרשימת [[הרב צבי פסח פראנק]], רבה של ירושלים), פסח ח"ב סי' מב. וכ"כ בשו"ת בצל החכמה {{מקור\|שו"ת:בצל החכמה ו מז$ח"ו סי' מז אות ב\|כן}}.}}. ויש המפשרים שאם סיפר "בניסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים", מקיים "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח" גם בהלכות הפסח{{הערה\|ראה בתוספתא הנ"ל {{מקור\|(הובאה ב}}{{מקור\|ראבי"ה ב פסחים תקכה$ראבי"ה ח"ב פסחים סי' תקכה ד"ה בירושלמי פרק}}{{מקור\|, וב}}{{מקור\|הגהות מימוניות חמץ ומצה נוסח ההגדה א$הגהות מיימוניות, נוסח ההגדה, אות א}}{{מקור\|)}} שמצוה לספר "בהלכות הפסח" כל הלילה {{מקור\|אכן, נוסחת הגר"א "בסיפור יציאת מצרים", - במקום בהלכות הפסח\|כן}}, והלכה זו הובאה ברא"ש {{מקור\|רא"ש פסחים י לג$ערבי פסחים סי' לג\|כן}}, {{מקור\|טור או"ח תפא$בטור}} ובשולחן ערוך {{מקור\|שולחן ערוך או"ח תפא ב$או"ח תפא, ב\|כן}} בנוסח: "חייב אדם לעסוק '''בהלכות הפסח ובסיפור יציאת מצרים''' כל אותו בלילה".}}, אך המספר רק בהלכות הפסח לא יצא ידי חובתו {{מקור\|הגדה של פסח מנחת אשר\|כן}}{{דרוש מקור}}.		* '''הלכות הפסח''' - יש הסוברים שבלילה זה אין לפלפל בהלכות הפסח{{מקור\|ראה בספר מעדני יום טוב, שם ריש עמ' תקנד {{מקור\|משם הובאו עיקרי המקורות בפסקה זו\|כן}}, שכדי ליישב את החת"ס עם הראיות של החולקים, הסביר שכוונתו רק על '''פלפול''' וחידוש למדניים בהלכה, אך יתכן שעיסוק בהלכות פסח הוא בכלל המצוה.}}, אלא רק לספר ביציאת מצרים, שכן פלפול בהלכה הוא ברירת [[ניצוצות]] הקדושה מן ה[[קליפות]], ובלילה זה, "[[ליל שימורים]]" {{מקור\|שמות יב, מב\|כן}}, אין אחיזה לקליפות, ו"כולו מצה" ושלום ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21254&st=&pgnum=116 דרשות חתם סופר, ח"ב, לפסח תקס"ב, דף רסה, ד"ה מצוה עלינו]). ויש הסוברים שעיסוק בהלכות הפסח הוא בכלל מצות סיפור{{הערה\|לעניין מצות [[זכירת יציאת מצרים]] שבכל לילה, מבואר בגמרא {{מקור\|בבלי: ברכות יג ב$ברכות יג:\|כן}} ובפוסקים {{מקור\|(}}{{מקור\|מגן אברהם סז א$מגן אברהם סי' סז ס"ק א}}{{מקור\|;}} {{מקור\|מגן אברהם קו ה$שם סי' קו ס"ק ה}}{{מקור\|;}} {{מקור\|משנה ברורה סז ג$משנה ברורה סי' סז ס"ק ג}}{{מקור\|;}} {{מקור\|מ"ב קו ט$שם סי' קו ס"ק ט}}{{מקור\|)}} שיוצאים בהזכרת [[הלכה]] מעניין יציאת מצרים (כגון [[פדיון בכור]]).}} יציאת מצרים{{הערה\|כך הוכיח [[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]], הרב מבריסק (שבערוב ימיו עלה לירושלים), מה[[תנאים]] {{מקור\|תוספתא פסחים י, יא-יב$לגרסת התוספתא סוף פסחים\|כן}} "שהיו מספרים '''בהלכות הפסח''' כל אותו הלילה" {{מקור\|(}}{{מקור\|חידושי הגרי"ז רז$כתבי הגרי"ז אות רז}}{{מקור\|, ו}}{{מקור\|הגדה של פסח: 'מבית לוי', עמ' קיז בהרחבה\|כן}}. וכך גם בנוסח התשובה לבן חכם (בהגדה של פסח ובמדרשים): "כהלכות הפסח [עד] אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן" {{מקור\|(וכבר עמד בזה ה}}[[מהר"ל]] {{מקור\|בספרו}} {{מקור\|גבורות ה' ב$גבורות ה' ס"פ ב}} {{מקור\|גבורות ה' נג$ופרק נג}}{{מקור\|, ע"ש)}}. וראה בהרחבה ב'מקראי קודש' (מרשימת [[הרב צבי פסח פראנק]], רבה של ירושלים), פסח ח"ב סי' מב. וכ"כ בשו"ת בצל החכמה {{מקור\|שו"ת:בצל החכמה ו מז$ח"ו סי' מז אות ב\|כן}}.}}. ויש המפשרים שאם סיפר "בניסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים", מקיים "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח" גם בהלכות הפסח{{הערה\|ראה בתוספתא הנ"ל {{מקור\|(הובאה ב}}{{מקור\|ראבי"ה ב פסחים תקכה$ראבי"ה ח"ב פסחים סי' תקכה ד"ה בירושלמי פרק}}{{מקור\|, וב}}{{מקור\|הגהות מימוניות חמץ ומצה נוסח ההגדה א$הגהות מיימוניות, נוסח ההגדה, אות א}}{{מקור\|)}} שמצוה לספר "בהלכות הפסח" כל הלילה {{מקור\|אכן, נוסחת הגר"א "בסיפור יציאת מצרים", - במקום בהלכות הפסח\|כן}}, והלכה זו הובאה ברא"ש {{מקור\|רא"ש פסחים י לג$ערבי פסחים סי' לג\|כן}}, {{מקור\|טור או"ח תפא$בטור}} ובשולחן ערוך {{מקור\|שולחן ערוך או"ח תפא ב$או"ח תפא, ב\|כן}} בנוסח: "חייב אדם לעסוק '''בהלכות הפסח ובסיפור יציאת מצרים''' כל אותו בלילה".}}, אך המספר רק בהלכות הפסח לא יצא ידי חובתו {{מקור\|הגדה של פסח מנחת אשר\|כן}}{{דרוש מקור}}.

למאי נ"מ?: /* מצות ואופן הסיפור */ ניסוח נאה יותר

2013-04-03T16:52:58Z

מצות ואופן הסיפור: ניסוח נאה יותר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:52, 3 באפריל 2013
שורה 41:		שורה 41:
	* '''{{גודל\|3\|אמירת פסח, מצה ומרור בטעמיהם}}''' - "[[רבן גמליאל]] היה אומר: כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו{{הערה\|ראה בירור הלכה פסחים קטז: ציון ב (עמ' שכב) בהרחבה.}}, ואלו הן: [[קרבן פסח\|פסח]], [[מצה]] ו[[מרור]]. פסח - על שום שפסח {{מקור\|- דילג וחמל\|כן}} המקום על בתי אבותינו במצרים, מצה - על שום שנגאלו אבותינו במצרים, מרור - על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים" {{מקור\|משנה פסחים י, ה\|כן}}.{{ש}}יש מסבירים שסיפור המלווה בעשייה נקלט יותר אצל החניך{{דרוש מקור}}. ויש המסבירים שבכך אנו מראים שתכלית היציאה ממצרים היא להמליך עלינו את הקב"ה, לעובדו ולקיים מצוותיו{{דרוש מקור}}.		* '''{{גודל\|3\|אמירת פסח, מצה ומרור בטעמיהם}}''' - "[[רבן גמליאל]] היה אומר: כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו{{הערה\|ראה בירור הלכה פסחים קטז: ציון ב (עמ' שכב) בהרחבה.}}, ואלו הן: [[קרבן פסח\|פסח]], [[מצה]] ו[[מרור]]. פסח - על שום שפסח {{מקור\|- דילג וחמל\|כן}} המקום על בתי אבותינו במצרים, מצה - על שום שנגאלו אבותינו במצרים, מרור - על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים" {{מקור\|משנה פסחים י, ה\|כן}}.{{ש}}יש מסבירים שסיפור המלווה בעשייה נקלט יותר אצל החניך{{דרוש מקור}}. ויש המסבירים שבכך אנו מראים שתכלית היציאה ממצרים היא להמליך עלינו את הקב"ה, לעובדו ולקיים מצוותיו{{דרוש מקור}}.
	* '''{{גודל\|3\|כאילו הוא יצא ממצרים}}''' - "בכל דור ודור חייב אדם לראות {{מקור\|והרמב"ם גורס: להראות}}{{הערה\|ראה {{מקור\|רמב"ם חמץ ומצה ז, ו}}; ובסדר ההגדה שלו.}}{{מקור\|]}} את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים שנאמר {{מקור\|שמות יג, ח\|כן}}: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' '''לִי''' בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" {{מקור\|משנה פסחים י, ה\|כן}}. ובמדרש {{מקור\|(}}{{מקור\|פסיקתא זוטרתא שמות יב, כז}}{{מקור\|;}} {{מקור\|לקט טוב שמות יב, כז$לקח טוב שם}}{{מקור\|)}} הובא מקור אחר: "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיֹּצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה... '''וְאוֹתָנוּ''' הוֹצִיא מִשָּׁם..." {{מקור\|דברים ו, כא-כג\|כן}}.		* '''{{גודל\|3\|כאילו הוא יצא ממצרים}}''' - "בכל דור ודור חייב אדם לראות {{מקור\|והרמב"ם גורס: להראות}}{{הערה\|ראה {{מקור\|רמב"ם חמץ ומצה ז, ו}}; ובסדר ההגדה שלו.}}{{מקור\|]}} את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים שנאמר {{מקור\|שמות יג, ח\|כן}}: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' '''לִי''' בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" {{מקור\|משנה פסחים י, ה\|כן}}. ובמדרש {{מקור\|(}}{{מקור\|פסיקתא זוטרתא שמות יב, כז}}{{מקור\|;}} {{מקור\|לקט טוב שמות יב, כז$לקח טוב שם}}{{מקור\|)}} הובא מקור אחר: "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיֹּצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה... '''וְאוֹתָנוּ''' הוֹצִיא מִשָּׁם..." {{מקור\|דברים ו, כא-כג\|כן}}.
	* '''{{גודל\|3\|[[הלל]] והודאה ~~לריבונו של עולם שהוציאנו ממצרים~~}}''' - בכלל מצות סיפור יציאת מצרים היא לסיימה בהלל, הודאה ושירה לבורא יתברך על רוב חסדו עמנו{{הערה\|1=[[הרב בצלאל ז'ולטי]], משנת יעב"ץ, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19954&st=&pgnum=109 אורח חיים, מועדים, סי' יח ריש אות ב] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19954&st=&pgnum=111 אות ג ד"ה ואשר מוכרח] (ובהמשך הדברים); [[הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק]], שיעורים לזכר אבא מרי, ירושלים תשס"ה, ח"א עמוד ב; ועוד רבים{{דרוש מקור}}.}}, שהוציאנו מעבדות לחברות, מיגון לשמחה, ~~מעבודת~~ אלילים פרימיטיבית לעבודתו הנשגבה ~~ומאבל ליום טוב~~. וכך בנוסח ההגדה שקבעו חכמים אומרים הלל בסיום ההגדה{{הערה\|ותחילת ההלל, עד סיום פרק "בצאת ישראל ממצרים" {{מקור\|תהלים קיד\|כן}}, נאמרת עוד ב[[מגיד]], טרם שתיית כוס שני (שתוקן על ההגדה{{דרוש מקור}}), דבר המראה שההלל וההודאה הם חלק אינטגרלי מסיפור יציאת מצרים{{דרוש מקור}}.}}.		* '''{{גודל\|3\|[[הלל]] והודאה}}''' - בכלל מצות סיפור יציאת מצרים היא לסיימה בהלל, הודאה ושירה לבורא יתברך על רוב חסדו עמנו{{הערה\|1=[[הרב בצלאל ז'ולטי]], משנת יעב"ץ, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19954&st=&pgnum=109 אורח חיים, מועדים, סי' יח ריש אות ב] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19954&st=&pgnum=111 אות ג ד"ה ואשר מוכרח] (ובהמשך הדברים); [[הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק]], שיעורים לזכר אבא מרי, ירושלים תשס"ה, ח"א עמוד ב; ועוד רבים{{דרוש מקור}}.}}, שהוציאנו מעבדות לחברות, מיגון לשמחה, מאבל ליום טוב, ממצרים לארץ ישראל ומעבודת אלילים פרימיטיבית לעבודתו הנשגבה. וכך בנוסח ההגדה שקבעו חכמים אומרים הלל בסיום ההגדה{{הערה\|ותחילת ההלל, עד סיום פרק "בצאת ישראל ממצרים" {{מקור\|תהלים קיד\|כן}}, נאמרת עוד ב[[מגיד]], טרם שתיית כוס שני (שתוקן על ההגדה{{דרוש מקור}}), דבר המראה שההלל וההודאה הם חלק אינטגרלי מסיפור יציאת מצרים{{דרוש מקור}}.}}.

למאי נ"מ?: /* מצות ואופן הסיפור */ טכני

2013-04-03T16:49:32Z

מצות ואופן הסיפור: טכני

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:49, 3 באפריל 2013
שורה 42:		שורה 42:
	* '''{{גודל\|3\|כאילו הוא יצא ממצרים}}''' - "בכל דור ודור חייב אדם לראות {{מקור\|והרמב"ם גורס: להראות}}{{הערה\|ראה {{מקור\|רמב"ם חמץ ומצה ז, ו}}; ובסדר ההגדה שלו.}}{{מקור\|]}} את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים שנאמר {{מקור\|שמות יג, ח\|כן}}: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' '''לִי''' בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" {{מקור\|משנה פסחים י, ה\|כן}}. ובמדרש {{מקור\|(}}{{מקור\|פסיקתא זוטרתא שמות יב, כז}}{{מקור\|;}} {{מקור\|לקט טוב שמות יב, כז$לקח טוב שם}}{{מקור\|)}} הובא מקור אחר: "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיֹּצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה... '''וְאוֹתָנוּ''' הוֹצִיא מִשָּׁם..." {{מקור\|דברים ו, כא-כג\|כן}}.		* '''{{גודל\|3\|כאילו הוא יצא ממצרים}}''' - "בכל דור ודור חייב אדם לראות {{מקור\|והרמב"ם גורס: להראות}}{{הערה\|ראה {{מקור\|רמב"ם חמץ ומצה ז, ו}}; ובסדר ההגדה שלו.}}{{מקור\|]}} את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים שנאמר {{מקור\|שמות יג, ח\|כן}}: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' '''לִי''' בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" {{מקור\|משנה פסחים י, ה\|כן}}. ובמדרש {{מקור\|(}}{{מקור\|פסיקתא זוטרתא שמות יב, כז}}{{מקור\|;}} {{מקור\|לקט טוב שמות יב, כז$לקח טוב שם}}{{מקור\|)}} הובא מקור אחר: "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיֹּצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה... '''וְאוֹתָנוּ''' הוֹצִיא מִשָּׁם..." {{מקור\|דברים ו, כא-כג\|כן}}.
	* '''{{גודל\|3\|[[הלל]] והודאה לריבונו של עולם שהוציאנו ממצרים}}''' - בכלל מצות סיפור יציאת מצרים היא לסיימה בהלל, הודאה ושירה לבורא יתברך על רוב חסדו עמנו{{הערה\|1=[[הרב בצלאל ז'ולטי]], משנת יעב"ץ, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19954&st=&pgnum=109 אורח חיים, מועדים, סי' יח ריש אות ב] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19954&st=&pgnum=111 אות ג ד"ה ואשר מוכרח] (ובהמשך הדברים); [[הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק]], שיעורים לזכר אבא מרי, ירושלים תשס"ה, ח"א עמוד ב; ועוד רבים{{דרוש מקור}}.}}, שהוציאנו מעבדות לחברות, מיגון לשמחה, מעבודת אלילים פרימיטיבית לעבודתו הנשגבה ומאבל ליום טוב. וכך בנוסח ההגדה שקבעו חכמים אומרים הלל בסיום ההגדה{{הערה\|ותחילת ההלל, עד סיום פרק "בצאת ישראל ממצרים" {{מקור\|תהלים קיד\|כן}}, נאמרת עוד ב[[מגיד]], טרם שתיית כוס שני (שתוקן על ההגדה{{דרוש מקור}}), דבר המראה שההלל וההודאה הם חלק אינטגרלי מסיפור יציאת מצרים{{דרוש מקור}}.}}.		* '''{{גודל\|3\|[[הלל]] והודאה לריבונו של עולם שהוציאנו ממצרים}}''' - בכלל מצות סיפור יציאת מצרים היא לסיימה בהלל, הודאה ושירה לבורא יתברך על רוב חסדו עמנו{{הערה\|1=[[הרב בצלאל ז'ולטי]], משנת יעב"ץ, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19954&st=&pgnum=109 אורח חיים, מועדים, סי' יח ריש אות ב] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19954&st=&pgnum=111 אות ג ד"ה ואשר מוכרח] (ובהמשך הדברים); [[הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק]], שיעורים לזכר אבא מרי, ירושלים תשס"ה, ח"א עמוד ב; ועוד רבים{{דרוש מקור}}.}}, שהוציאנו מעבדות לחברות, מיגון לשמחה, מעבודת אלילים פרימיטיבית לעבודתו הנשגבה ומאבל ליום טוב. וכך בנוסח ההגדה שקבעו חכמים אומרים הלל בסיום ההגדה{{הערה\|ותחילת ההלל, עד סיום פרק "בצאת ישראל ממצרים" {{מקור\|תהלים קיד\|כן}}, נאמרת עוד ב[[מגיד]], טרם שתיית כוס שני (שתוקן על ההגדה{{דרוש מקור}}), דבר המראה שההלל וההודאה הם חלק אינטגרלי מסיפור יציאת מצרים{{דרוש מקור}}.}}.


	כדי לאפשר לכל אדם בישראל לקיים את מצות סיפור יציאת מצרים בצורה נכונה{{דרוש מקור}}, תיקנו חכמי הדורות את נוסח ה"[[הגדה של פסח]]".		כדי לאפשר לכל אדם בישראל לקיים את מצות סיפור יציאת מצרים בצורה נכונה{{דרוש מקור}}, תיקנו חכמי הדורות את נוסח ה"[[הגדה של פסח]]".


	"כל המרבה לספר ביציאה מצרים הרי זה משובח". וחובה לספר ביציאת מצרים ובהלכות הפסח{{הערה\|ראה להלן בפרק [[סיפור יציאת מצרים# פרטים נוספים שיש להזכיר בסיפור יציאת מצרים \| פרטים נוספים שיש להזכיר בסיפור יציאת מצרים]] ובהערות שם, בעניין זה.}} כל הלילה {{מקור\|תוספתא פסחים י יא$תוספתא סוף פסחים\|כן}} עד שתחטפינו שינה {{מקור\|שולחן ערוך או"ח תפא, ב\|כן}}. ויש אומרים שאם חושש שיירדם בתפילת שחרית מוטב שיישן{{הערה\|מעדני יום טוב, מועדים ב עמ' , בשם המהר"ל{{דרוש מקור}}.}} ויש חולקים הסוברים שיש בזה ביטול [[שמחת יום טוב]]{{דרושה הבהרה}}{{דרוש מקור}}{{הערה\|וע"ע גבורות ה' למהר"ל ר"פ נג. ואולי יש להוכיח כן אף מדברי הרמ"א שם{{דרושה הבהרה}} (וע"ש בלבוש שהביא שני הדברים, וצ"ע).}}.		"כל המרבה לספר ביציאה מצרים הרי זה משובח". וחובה לספר ביציאת מצרים ובהלכות הפסח{{הערה\|ראה להלן בפרק [[סיפור יציאת מצרים# פרטים נוספים שיש להזכיר בסיפור יציאת מצרים \| פרטים נוספים שיש להזכיר בסיפור יציאת מצרים]] ובהערות שם, בעניין זה.}} כל הלילה {{מקור\|תוספתא פסחים י יא$תוספתא סוף פסחים\|כן}} עד שתחטפינו שינה {{מקור\|שולחן ערוך או"ח תפא, ב\|כן}}. ויש אומרים שאם חושש שיירדם בתפילת שחרית מוטב שיישן{{הערה\|מעדני יום טוב, מועדים ב עמ' , בשם המהר"ל{{דרוש מקור}}.}} ויש חולקים הסוברים שיש בזה ביטול [[שמחת יום טוב]]{{דרושה הבהרה}}{{דרוש מקור}}{{הערה\|וע"ע גבורות ה' למהר"ל ר"פ נג. ואולי יש להוכיח כן אף מדברי הרמ"א שם{{דרושה הבהרה}} (וע"ש בלבוש שהביא שני הדברים, וצ"ע).}}.

למאי נ"מ?: /* מצות ואופן הסיפור */ טכני

2013-04-03T16:48:16Z

מצות ואופן הסיפור: טכני

הצגת שינויים

למאי נ"מ?: עריכה מחודשת בהרחבה - שלב ד'

2013-04-03T16:40:17Z

עריכה מחודשת בהרחבה - שלב ד'

הצגת שינויים

למאי נ"מ?: /* מצות ואופן הסיפור */ טכני

2013-04-03T12:53:29Z

מצות ואופן הסיפור: טכני

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:53, 3 באפריל 2013
שורה 35:		שורה 35:

	דרך סיפור יציאת מצרים חייבת להיעשות בדרך שאמרה תורה והורו לנו חז"ל, אלא שכל המרבה ומוסיף הרי זה משובח. וכמה עקרונות בדרך סיפור יציאת מצרים:		דרך סיפור יציאת מצרים חייבת להיעשות בדרך שאמרה תורה והורו לנו חז"ל, אלא שכל המרבה ומוסיף הרי זה משובח. וכמה עקרונות בדרך סיפור יציאת מצרים:
	* '''דרך שאלה ותשובה''' {{מקור\|רמב"ם חמץ ומצה ז, ג\|כן}}, וכלשון הפסוקים: "כי ישאלך בנך", "כי יאמרו אליכם בניכם"{{הערה\|1=יש הסוברים שכל חיוב סיפור יציאת מצרים הוא רק אם הבן שואל {{מקור\|(ראה ביאור הרי"פ פערלא על רס"ג עשה לג, שהביא כן בשם}} {{מקור\|שו"ת:הרא"ש כד ב$תשובת הרא"ש כלל כד סי' ב}}{{מקור\|, וראשונים נוספים)}}. אכן פשטות לשון הרמב"ם אינה כן {{מקור\|(כפי שהעיר ב}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19961&st=&pgnum=129 מועדים וזמנים ח"ג ריש סי' רנג] {{מקור\|)}}, וכן [http://ph.yhb.org.il/04-15-04/ דעת רוב הפוסקים], ומכללם {{מקור\|שולחן ערוך הרב תעג, מב}}.}}. חכם בנו - שואלו, ואם אין לו בן{{הערה\|כלשון הרמב"ם הנ"ל.}}, או שאינו חכם מספיק בכדי לשאול{{הערה\|עפ"י הגמרא המצוינת בפנים.}} - [בתו שואלתו{{הערה\|1=כתבו האחרונים שאם אין לו בן - בתו שואלתו {{מקור\|(}}{{מקור\|קיצור שולחן ערוך קיט, ד}}{{מקור\|;}} {{מקור\|ערוך השולחן או"ח תעג, כא}}{{מקור\|; וראה}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46448&st=&pgnum=439&hilite= נטעי גבריאל פסח ח"ב עמ' תמג] {{מקור\|וכן ב}}[ http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=27&t=9125 פורום 'אוצר החכמה']{{מקור\|)}}.}}, ואם אין לו] - אשתו שואלתו. ואם לאו - הוא שואל לעצמו. ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעין בהלכות הפסח - שואלים זה לזה {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:פסחים קטו ב$פסחים קטו:}} {{מקור\|רמב"ם חמץ ומצה ז ג$ורמב"ם שם}}{{מקור\|)}}. שהלומד דרך שאלה ותשובה זוכר הדברים יותר{{דרוש מקור}} ומעמיק בהם יותר{{דרוש מקור}}.{{ש}}וטעמים נוספים נאמרו בדבר: יש שכתבו שהשואל מורה שרצונו להבין יותר, ואיננו יודע הכל ומצפה לשמוע ולהחכים {{מקור\|שו"ת:תשובות והנהגות ד קב$תשובות והנהגות ח"ד סי' קב אות א\|כן}}; ויש שכתבו שסיפור דרך שאלה ותשובה כולל את כל המדרגות כדרך ניסי יציאת מצרים שכללו את כל המדרגות {{מקור\|בני יששכר מאמרי חודש ניסן ה ו) הנה$בני יששכר, ניסן, מאמר ה אות ו}}; ויש שכתבו שצריך האדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים וכו' והיינו שאז הרגיש אדם בנפשו הרגש חזק שיצא מן המיצר, וכן צריך כל אדם להרגיש בכל ליל פסח כאילו הוא יצא ממצרים ולא יהיה הדבר אצלו כדבר הרגל לאכול מצה ומרור וכדומה, ולכך צריך להיות הסיפור דרך שאלה ותשובה {{מקור\|ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק ויקרא לחג הפסח אות [ב]\|כן}}. ויש מי שכתב שבתוך שאלת "מה נשתנה" מקופלת שאלה גדולה ונוראה על כל עניינו של עם ישראל, שמדוע נשתנה מכל העמים, באמונתו, במצוותיו, בייסוריו, בהישגיו הרוחניים, בגלותו ובגאולתו. ושאלה זו - אי אפשר לענות עליה תשובה שלימה, ורק על ידי ההתבוננות ביציאת מצרים ובבחירת ישראל נבין כי זהו עניין אלוקי, שחלקו ביכולתנו להבין וכולו לעולם לא נבין. וכך השאלה הזו דוחפת אותנו מעלה מעלה, להבנה יותר עמוקה ויותר גבוהה עד אין סוף. אולי לכן הורתה התורה לעסוק בליל פסח בסיפור יציאת מצרים וסגולת ישראל בדרך של שאלה ותשובה, כי בסיסו הרעיוני של עם ישראל מונח בשאלה הפותחת אותנו לשפע רעיונות אין סופיים. ובלא העברת התורה והסיפור לילדים, לא יתעוררו שאלות חדשות ולא נוכל להמשיך להתעלות {{מקור\|(הרב אליעזר מלמד,}} [http://ph.yhb.org.il/04-15-03/ פניני הלכה, פסח, עמ' 196-197]{{מקור\|)}}.{{ש}}וקבעו חז"ל שנוסח השאלה יהיה "[[מה נשתנה]] הלילה הזה מכל הלילות". ולדעת חלק מהראשונים יש להקפיד דווקא על נוסח זה{{הערה\|1=ראה [http://ph.yhb.org.il/04-15-04/ פניני הלכה, פסח, עמ' 198 הערה 2]: "לדעת כמה ראשונים{{דרוש מקור}}, כל שהילד שאל איזו שאלה על עניין ליל הסדר, כבר יצאו ידי חובת השאלה ושוב אין צורך לומר נוסח "מה נשתנה", וכך כתבו הרוקח {{ מקור\|הרוקח הלכות פסח רפג$הלכות פסח, סי' רפג, ד"ה כוס ישועות, עמ' קנג\|כן}}, המהרי"ל {{מקור\|מהרי"ל סדר ההגדה$סדר ההגדה, אות כד, דף טו.\|כן}} ועוד. אולם לדעת רוב הראשונים, וביניהם התוס' {{מקור\|תוספות פסחים קטו ב$פסחים קטו: ד"ה כדי שיכיר התינוק\|כן}} והרמב"ם{{דרושה הבהרה}}, גם כשהילד שואל מעצמו איזו שאלה סביב עניין הסדר, צריך לומר את כל נוסח "מה נשתנה", וכן נפסק להלכה. ועיין בברור הלכה על פסחים קטו, ב [ציון ז] (עמ' קלד [ובמהדורת תשע"א - עמ' שיח]), בסיכום הדעות". וראה ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=27&t=13018 פורום אוצר החכמה].}}. בכל אופן{{הערה\|הכוונה גם אם הקטן איננו בשל לשאול מה נשתנה, וגדול יאמר את השאלות במקומו, מ"מ נכון ש[יעוררו את] הקטן [ש]ישאל שאלה אחת.}} כדאי להשתדל שהקטן ישאל שאלה כלשהי בסדר, ועליה ישיבו לו בסיפור יציאת מצרים {{מקור\|תשובות והנהגות ב רלו$תשובות והנהגות ח"ב סוף סי' רלו, בשם הגר"ח מבריסק\|כן}}.		* '''דרך שאלה ותשובה''' {{מקור\|רמב"ם חמץ ומצה ז, ג\|כן}}, וכלשון הפסוקים: "כי ישאלך בנך", "כי יאמרו אליכם בניכם"{{הערה\|1=יש הסוברים שכל חיוב סיפור יציאת מצרים הוא רק אם הבן שואל {{מקור\|(ראה ביאור הרי"פ פערלא על רס"ג עשה לג, שהביא כן בשם}} {{מקור\|שו"ת:הרא"ש כד ב$תשובת הרא"ש כלל כד סי' ב}}{{מקור\|, וראשונים נוספים)}}. אכן פשטות לשון הרמב"ם אינה כן {{מקור\|(כפי שהעיר ב}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19961&st=&pgnum=129 מועדים וזמנים ח"ג ריש סי' רנג] {{מקור\|)}}, וכן [http://ph.yhb.org.il/04-15-04/ דעת רוב הפוסקים], ומכללם {{מקור\|שולחן ערוך הרב תעג, מב}}.}}. חכם בנו - שואלו, ואם אין לו בן{{הערה\|כלשון הרמב"ם הנ"ל.}}, או שאינו חכם מספיק בכדי לשאול{{הערה\|עפ"י הגמרא המצוינת בפנים.}} {{מקור\|- [בתו שואלתו}}{{הערה\|1=כתבו האחרונים שאם אין לו בן - בתו שואלתו {{מקור\|(}}{{מקור\|קיצור שולחן ערוך קיט, ד}}{{מקור\|;}} {{מקור\|ערוך השולחן או"ח תעג, כא}}{{מקור\|; וראה}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46448&st=&pgnum=439&hilite= נטעי גבריאל פסח ח"ב עמ' תמג] {{מקור\|וכן ב}}[ http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=27&t=9125 פורום 'אוצר החכמה']{{מקור\|)}}.}}{{מקור\|, ואם אין לו]}} - אשתו שואלתו. ואם לאו - הוא שואל לעצמו. ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעין בהלכות הפסח - שואלים זה לזה {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:פסחים קטו ב$פסחים קטו:}} {{מקור\|רמב"ם חמץ ומצה ז ג$ורמב"ם שם}}{{מקור\|)}}. שהלומד דרך שאלה ותשובה זוכר הדברים יותר{{דרוש מקור}} ומעמיק בהם יותר{{דרוש מקור}}.{{ש}}וטעמים נוספים נאמרו בדבר: יש שכתבו שהשואל מורה שרצונו להבין יותר, ואיננו יודע הכל ומצפה לשמוע ולהחכים {{מקור\|שו"ת:תשובות והנהגות ד קב$תשובות והנהגות ח"ד סי' קב אות א\|כן}}; ויש שכתבו שסיפור דרך שאלה ותשובה כולל את כל המדרגות כדרך ניסי יציאת מצרים שכללו את כל המדרגות {{מקור\|בני יששכר מאמרי חודש ניסן ה ו) הנה$בני יששכר, ניסן, מאמר ה אות ו\|כן}}; ויש שכתבו שצריך האדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים וכו' והיינו שאז הרגיש אדם בנפשו הרגש חזק שיצא מן המיצר, וכן צריך כל אדם להרגיש בכל ליל פסח כאילו הוא יצא ממצרים ולא יהיה הדבר אצלו כדבר הרגל לאכול מצה ומרור וכדומה, ולכך צריך להיות הסיפור דרך שאלה ותשובה {{מקור\|ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק ויקרא לחג הפסח אות [ב]\|כן}}. ויש מי שכתב שבתוך שאלת "מה נשתנה" מקופלת שאלה גדולה ונוראה על כל עניינו של עם ישראל, שמדוע נשתנה מכל העמים, באמונתו, במצוותיו, בייסוריו, בהישגיו הרוחניים, בגלותו ובגאולתו. ושאלה זו - אי אפשר לענות עליה תשובה שלימה, ורק על ידי ההתבוננות ביציאת מצרים ובבחירת ישראל נבין כי זהו עניין אלוקי, שחלקו ביכולתנו להבין וכולו לעולם לא נבין. וכך השאלה הזו דוחפת אותנו מעלה מעלה, להבנה יותר עמוקה ויותר גבוהה עד אין סוף. אולי לכן הורתה התורה לעסוק בליל פסח בסיפור יציאת מצרים וסגולת ישראל בדרך של שאלה ותשובה, כי בסיסו הרעיוני של עם ישראל מונח בשאלה הפותחת אותנו לשפע רעיונות אין סופיים. ובלא העברת התורה והסיפור לילדים, לא יתעוררו שאלות חדשות ולא נוכל להמשיך להתעלות {{מקור\|(הרב אליעזר מלמד,}} [http://ph.yhb.org.il/04-15-03/ פניני הלכה, פסח, עמ' 196-197]{{מקור\|)}}.{{ש}}וקבעו חז"ל שנוסח השאלה יהיה "[[מה נשתנה]] הלילה הזה מכל הלילות". ולדעת חלק מהראשונים יש להקפיד דווקא על נוסח זה{{הערה\|1=ראה [http://ph.yhb.org.il/04-15-04/ פניני הלכה, פסח, עמ' 198 הערה 2]: "לדעת כמה ראשונים{{דרוש מקור}}, כל שהילד שאל איזו שאלה על עניין ליל הסדר, כבר יצאו ידי חובת השאלה ושוב אין צורך לומר נוסח "מה נשתנה", וכך כתבו הרוקח {{ מקור\|הרוקח הלכות פסח רפג$הלכות פסח, סי' רפג, ד"ה כוס ישועות, עמ' קנג\|כן}}, המהרי"ל {{מקור\|מהרי"ל סדר ההגדה$סדר ההגדה, אות כד, דף טו.\|כן}} ועוד. אולם לדעת רוב הראשונים, וביניהם התוס' {{מקור\|תוספות פסחים קטו ב$פסחים קטו: ד"ה כדי שיכיר התינוק\|כן}} והרמב"ם{{דרושה הבהרה}}, גם כשהילד שואל מעצמו איזו שאלה סביב עניין הסדר, צריך לומר את כל נוסח "מה נשתנה", וכן נפסק להלכה. ועיין בברור הלכה על פסחים קטו, ב [ציון ז] (עמ' קלד [ובמהדורת תשע"א - עמ' שיח]), בסיכום הדעות". וראה ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=27&t=13018 פורום אוצר החכמה].}}. בכל אופן{{הערה\|הכוונה גם אם הקטן איננו בשל לשאול מה נשתנה, וגדול יאמר את השאלות במקומו, מ"מ נכון ש[יעוררו את] הקטן [ש]ישאל שאלה אחת.}} כדאי להשתדל שהקטן ישאל שאלה כלשהי בסדר, ועליה ישיבו לו בסיפור יציאת מצרים {{מקור\|תשובות והנהגות ב רלו$תשובות והנהגות ח"ב סוף סי' רלו, בשם הגר"ח מבריסק\|כן}}.
	* '''מתחיל בגנות ומסיים בשבח''' {{מקור\|משנה פסחים י, ד\|כן}}. בפשטות הכוונה שיספר את כל השתלשלות העניינים, מהצרה ועד הגאולה{{הערה\|ראה בדברי רבי חיים מבריסק להלן בפרק [[סיפור יציאת מצרים#ייחודיות המצוה\| ייחודיות המצוה]], שניסח כך את הדברים}}, כדברי הרמב"ם {{מקור\|רמב"ם: חמץ ומצה ז א$פ"ז מהל' מצה ה"א\|כן}}: "לספר בניסים ובנפלאות שנעשו לאבותינו במצרים"{{הערה\|וכך בנוסח ההגדה שבידינו אנו מפרטים את התהליך מסביב לדרשת פרשיית "ארמי אובד אבי".}}. יש המוסיפים להסביר שבכדי להבין דבר היטב, צריך להכיר את הפכו. והדרך הכי העמוקה להכיר את עומק הטוב היא ע"י הכרת הרע {{מקור\|(}}{{מקור\|נצח ישראל א כאשר הדבר$מהר"ל בספרו 'נצח ישראל' ר"פ א}}{{מקור\|; וע"ע בספרו}} {{מקור\|גבורות ה' נב תנן בערבי פסחים$ גבורות ה' פרק נב, עמ' רכג-רכד, ד"ה תנן בערבי פסחים}}{{מקור\|, בהרחבה)}}. ועוד שככל שאדם מבין עד כמה הטובה הייתה נחוצה לו, ושבלעדיה היה ברעה כה עצומה, כך הוא מודה ומשבח למטיבו{{דרוש מקור}}.{{ש}}[http://ph.yhb.org.il/04-15-07/ בספר 'פניני הלכה'] {{מקור\|203-204\|כן}} הוסיף שעל ידי העיסוק בגנות אנו מבינים טוב יותר את סגולת ישראל שאינה תלויה בהצלחותינו או במעשינו הטובים אלא יסודה בקביעה אלוקית עליונה{{הערה\|ראה מהר"ל {{מקור\|נצח ישראל יא\|כן}}.}}. ולמרות שלא היינו עם מכובד אלא עבדים בזויים, בחר בנו ה' מכל העמים והוציאנו ממצרים באותות ובמופתים. ולמרות שאבות אבותינו היו עובדי עבודה זרה, בחר ה' להתגלות אלינו ולתת לנו את התורה. הרי שסגולת ישראל אינה תלויה בדברים הנעשים בעולם הזה אלא בקביעה אלוקית. '''ואפשר אף''' ללמוד מזה על כוחם המיוחד של ישראל להביא גאולה לעולם, שיכולים להפוך את החושך לאור, ואת הרע לטוב. ולכן מדגישים בתחילה את הגנות, כדי להראות איך מתוך העבדות ובערות העבודה הזרה הגענו להישגים עצומים. ויש בכך גם עידוד ונחמה, שכמו אז, כך מכל הצרות והיסורים תתגלה הגאולה. '''בנוסף לכך''', העיסוק בזה שהיינו עבדים מסכנים מעוררת בלבבנו רגישות והתחשבות בגר ובכל מי שסובל וזקוק לעזרה ורחמים, וכמו שנאמר {{מקור\|שמות כג, ט\|כן}}: "וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".{{ש}}בגמרא {{מקור\|בבלי: פסחים קטז, א$פסחים קטז.\|כן}} מובאת מחלוקת מה הכוונה "מתחיל בגנות": [[רב]]{{הערה\|לפנינו בגמרא מובאת המחלוקת בשם רב ושמואל, אך [[רבנו חננאל]] וראשונים נוספים גרסו רבה ורב יוסף.}} אמר מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו. [[ושמואל]] אמר: עבדים היינו לפרעה במצרים. והסיום בשבח לשיטת רב הוא "ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו", ולשיטת שמואל - "ויוציאנו ה' ממצרים..."{{הערה\|כך הסבירו פרשני המשנה, וכן הוא בהגדה של פסח.}} למעשה ב[[הגדה של פסח]] אנו מספרים על שני הדברים{{הערה\|ונחלקו הראשונים מה העיקר להלכה{{דרוש מקור}}.}}. מחלוקת זו מבטאת את שני הצדדים של גאולת מצרים - הצלת הגוף ותיקון הנפש{{הערה\|1=פשוט, וכ"ה ב[http://ph.yhb.org.il/04-15-07/ פניני הלכה שם].}}.		* '''מתחיל בגנות ומסיים בשבח''' {{מקור\|משנה פסחים י, ד\|כן}}. בפשטות הכוונה שיספר את כל השתלשלות העניינים, מהצרה ועד הגאולה{{הערה\|ראה בדברי רבי חיים מבריסק להלן בפרק [[סיפור יציאת מצרים#ייחודיות המצוה\| ייחודיות המצוה]], שניסח כך את הדברים}}, כדברי הרמב"ם {{מקור\|רמב"ם: חמץ ומצה ז א$פ"ז מהל' מצה ה"א\|כן}}: "לספר בניסים ובנפלאות שנעשו לאבותינו במצרים"{{הערה\|וכך בנוסח ההגדה שבידינו אנו מפרטים את התהליך מסביב לדרשת פרשיית "ארמי אובד אבי".}}. יש המוסיפים להסביר שבכדי להבין דבר היטב, צריך להכיר את הפכו. והדרך הכי העמוקה להכיר את עומק הטוב היא ע"י הכרת הרע {{מקור\|(}}{{מקור\|נצח ישראל א כאשר הדבר$מהר"ל בספרו 'נצח ישראל' ר"פ א}}{{מקור\|; וע"ע בספרו}} {{מקור\|גבורות ה' נב תנן בערבי פסחים$ גבורות ה' פרק נב, עמ' רכג-רכד, ד"ה תנן בערבי פסחים}}{{מקור\|, בהרחבה)}}. ועוד שככל שאדם מבין עד כמה הטובה הייתה נחוצה לו, ושבלעדיה היה ברעה כה עצומה, כך הוא מודה ומשבח למטיבו{{דרוש מקור}}.{{ש}}[http://ph.yhb.org.il/04-15-07/ בספר 'פניני הלכה'] {{מקור\|203-204\|כן}} הוסיף שעל ידי העיסוק בגנות אנו מבינים טוב יותר את סגולת ישראל שאינה תלויה בהצלחותינו או במעשינו הטובים אלא יסודה בקביעה אלוקית עליונה{{הערה\|ראה מהר"ל {{מקור\|נצח ישראל יא\|כן}}.}}. ולמרות שלא היינו עם מכובד אלא עבדים בזויים, בחר בנו ה' מכל העמים והוציאנו ממצרים באותות ובמופתים. ולמרות שאבות אבותינו היו עובדי עבודה זרה, בחר ה' להתגלות אלינו ולתת לנו את התורה. הרי שסגולת ישראל אינה תלויה בדברים הנעשים בעולם הזה אלא בקביעה אלוקית. '''ואפשר אף''' ללמוד מזה על כוחם המיוחד של ישראל להביא גאולה לעולם, שיכולים להפוך את החושך לאור, ואת הרע לטוב. ולכן מדגישים בתחילה את הגנות, כדי להראות איך מתוך העבדות ובערות העבודה הזרה הגענו להישגים עצומים. ויש בכך גם עידוד ונחמה, שכמו אז, כך מכל הצרות והיסורים תתגלה הגאולה. '''בנוסף לכך''', העיסוק בזה שהיינו עבדים מסכנים מעוררת בלבבנו רגישות והתחשבות בגר ובכל מי שסובל וזקוק לעזרה ורחמים, וכמו שנאמר {{מקור\|שמות כג, ט\|כן}}: "וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".{{ש}}בגמרא {{מקור\|בבלי: פסחים קטז, א$פסחים קטז.\|כן}} מובאת מחלוקת מה הכוונה "מתחיל בגנות": [[רב]]{{הערה\|לפנינו בגמרא מובאת המחלוקת בשם רב ושמואל, אך [[רבנו חננאל]] וראשונים נוספים גרסו רבה ורב יוסף.}} אמר מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו. [[ושמואל]] אמר: עבדים היינו לפרעה במצרים. והסיום בשבח לשיטת רב הוא "ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו", ולשיטת שמואל - "ויוציאנו ה' ממצרים..."{{הערה\|כך הסבירו פרשני המשנה, וכן הוא בהגדה של פסח.}} למעשה ב[[הגדה של פסח]] אנו מספרים על שני הדברים{{הערה\|ונחלקו הראשונים מה העיקר להלכה{{דרוש מקור}}.}}. מחלוקת זו מבטאת את שני הצדדים של גאולת מצרים - הצלת הגוף ותיקון הנפש{{הערה\|1=פשוט, וכ"ה ב[http://ph.yhb.org.il/04-15-07/ פניני הלכה שם].}}.
	* '''אמירת פסח, מצה ומרור בטעמיהם''' - "[[רבן גמליאל]] היה אומר: כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: [[קרבן פסח\|פסח]], [[מצה]] ו[[מרור]]. פסח - על שום שפסח {{מקור\|- דילג וחמל\|כן}} המקום על בתי אבותינו במצרים, מצה - על שום שנגאלו אבותינו במצרים, מרור - על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים" {{מקור\|משנה פסחים י, ה\|כן}}.{{ש}}יש מסבירים שסיפור המלווה בעשייה נקלט יותר אצל החניך{{דרוש מקור}}. ויש המסבירים שבכך אנו מראים שתכלית היציאה ממצרים היא להמליך עלינו את הקב"ה, לעובדו ולקיים מצוותיו{{דרוש מקור}}.		* '''אמירת פסח, מצה ומרור בטעמיהם''' - "[[רבן גמליאל]] היה אומר: כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: [[קרבן פסח\|פסח]], [[מצה]] ו[[מרור]]. פסח - על שום שפסח {{מקור\|- דילג וחמל\|כן}} המקום על בתי אבותינו במצרים, מצה - על שום שנגאלו אבותינו במצרים, מרור - על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים" {{מקור\|משנה פסחים י, ה\|כן}}.{{ש}}יש מסבירים שסיפור המלווה בעשייה נקלט יותר אצל החניך{{דרוש מקור}}. ויש המסבירים שבכך אנו מראים שתכלית היציאה ממצרים היא להמליך עלינו את הקב"ה, לעובדו ולקיים מצוותיו{{דרוש מקור}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:56, 3 באפריל 2013
שורה 66:		שורה 66:
	* ויש שתירצו שמצות סיפור יציאת מצרים בליל הסדר מחייבת לספר לבנים (כלשון הכתוב "והגדת לבנך"), והמצוה בכל לילה מחייבת רק להזכיר לעצמו {{מקור\|מנחת חינוך כא א$מנ"ח מצ' כא אות א\|כן}}.		* ויש שתירצו שמצות סיפור יציאת מצרים בליל הסדר מחייבת לספר לבנים (כלשון הכתוב "והגדת לבנך"), והמצוה בכל לילה מחייבת רק להזכיר לעצמו {{מקור\|מנחת חינוך כא א$מנ"ח מצ' כא אות א\|כן}}.
	* ויש שתירצו שבכל הלילות החובה להזכיר את גאולת הנפש שהקב"ה לקחנו לעבודתו, ואילו בליל הסדר חובתנו לספר על גאולת הגוף שיצאנו משעבוד הפיזי ומעבדות מצרים החומרית ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14016&st=&pgnum=105 המאיר לעולם ח"א סי' כה באריכות]).		* ויש שתירצו שבכל הלילות החובה להזכיר את גאולת הנפש שהקב"ה לקחנו לעבודתו, ואילו בליל הסדר חובתנו לספר על גאולת הגוף שיצאנו משעבוד הפיזי ומעבדות מצרים החומרית ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14016&st=&pgnum=105 המאיר לעולם ח"א סי' כה באריכות]).
	* [[רבי חיים מבריסק]] {{מקור\|כתבי הגר"ח, סטנציל, עמ' לג; עמק ברכה עמ' עו-עז\|כן}} היה מסביר לבני ביתו בכל שנה [שמדויק בדברי הרמב"ם {{מקור\|רמב"ם חמץ ומצה ז$פ"ז מהל' חמץ ומצה הל' ג-ה}}] שישנם שלושה דינים בסיפור יציאת מצרים בליל הסדר שאין בזכירת יציאת מצרים שבכל לילה, והם: (א) שבליל הסדר יש חובה לתאר את השתלשלות העניינים "מתחיל בגנות ומסיים בשבח", (ב) שבליל הסדר יש חובה לספר דרך שאלה ותשובה, (ג) שבליל הסדר יש חובה להסביר את טעמי המצוות הנוהגות בו זכר ליציאת מצרים{{הערה\|וראה בפרי מגדים {{מקור\|פרי מגדים או"ח אשל אברהם תעט ב$אשל אברהם סוף סי' תעט\|כן}} שכתב שהחילוק בין זכירת יציאת מצרים בקריאת שמע לסיפור יציאת מצרים בליל הסדר הוא אמירת פסח, מצה ומרור. וע"ע בערוך לנר {{מקור\|ערוך לנר סוכה כח א$סוכה כח. ד"ה במתניתין לא קיימת\|כן}}.}}.		* [[רבי חיים מבריסק]] {{מקור\|כתבי הגר"ח, סטנציל, עמ' לג; עמק ברכה עמ' עו-עז\|כן}} היה מסביר לבני ביתו בכל שנה [שמדויק בדברי הרמב"ם {{מקור\|רמב"ם חמץ ומצה ז$פ"ז מהל' חמץ ומצה הל' ג-ה\|כן}}] שישנם שלושה דינים בסיפור יציאת מצרים בליל הסדר שאין בזכירת יציאת מצרים שבכל לילה, והם: (א) שבליל הסדר יש חובה לתאר את השתלשלות העניינים "מתחיל בגנות ומסיים בשבח", (ב) שבליל הסדר יש חובה לספר דרך שאלה ותשובה, (ג) שבליל הסדר יש חובה להסביר את טעמי המצוות הנוהגות בו זכר ליציאת מצרים{{הערה\|וראה בפרי מגדים {{מקור\|פרי מגדים או"ח אשל אברהם תעט ב$אשל אברהם סוף סי' תעט\|כן}} שכתב שהחילוק בין זכירת יציאת מצרים בקריאת שמע לסיפור יציאת מצרים בליל הסדר הוא אמירת פסח, מצה ומרור. וע"ע בערוך לנר {{מקור\|ערוך לנר סוכה כח א$סוכה כח. ד"ה במתניתין לא קיימת\|כן}}.}}.
	* ויש שתירצו שבכל לילה החובה רק להזכיר שהקב"ה גאל את אבותינו משִעבוד מצרים, אך בליל הסדר החובה לכל אדם לראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא ממצרים {{מקור\|(פרקי השנה ח"א עמ' רמב, בשם}} [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?165918& הגדת 'ויגד משה'] {{מקור\|עמ' קכג, בשם}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22244&st=&pgnum=41 הגדת המבאר]{{מקור\|, לרבי מנחם מנדל וויינגורט, דף כ:)}}.		* ויש שתירצו שבכל לילה החובה רק להזכיר שהקב"ה גאל את אבותינו משִעבוד מצרים, אך בליל הסדר החובה לכל אדם לראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא ממצרים {{מקור\|(פרקי השנה ח"א עמ' רמב, בשם}} [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?165918& הגדת 'ויגד משה'] {{מקור\|עמ' קכג, בשם}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22244&st=&pgnum=41 הגדת המבאר]{{מקור\|, לרבי מנחם מנדל וויינגורט, דף כ:)}}.
	* ויש שתירצו עפ"י דברי האחרונים {{מקור\|אור שמח קריאת שמע א ג$אור שמח פ"א מהל' קריאת שמע ה"ג\|כן}} שמן התורה אין חיוב להזכיר יציאת מצרים כל לילה (אלא רק מדרבנן), ובליל הסדר מצות סיפור יציאת מצרים היא מן התורה ([http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142368&&page=33 קול יהודה, שיעור ו, עמ' כח]).		* ויש שתירצו עפ"י דברי האחרונים {{מקור\|אור שמח קריאת שמע א ג$אור שמח פ"א מהל' קריאת שמע ה"ג\|כן}} שמן התורה אין חיוב להזכיר יציאת מצרים כל לילה (אלא רק מדרבנן), ובליל הסדר מצות סיפור יציאת מצרים היא מן התורה ([http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142368&&page=33 קול יהודה, שיעור ו, עמ' כח]).

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:55, 3 באפריל 2013
שורה 54:		שורה 54:
	* יש מי שאומר שיש לספר על הניסים שנעשו בלילה זה {{מקור\|מכת בכורות וכד'\|כן}}, ולציין את העובדה ש'''בלילה זה''' יצאנו ממצרים{{הערה\|ראה להלן בכותרת [[סיפור יציאת מצרים#ייחודיות המצוה\| ייחודיות המצוה]].}}.		* יש מי שאומר שיש לספר על הניסים שנעשו בלילה זה {{מקור\|מכת בכורות וכד'\|כן}}, ולציין את העובדה ש'''בלילה זה''' יצאנו ממצרים{{הערה\|ראה להלן בכותרת [[סיפור יציאת מצרים#ייחודיות המצוה\| ייחודיות המצוה]].}}.
	* כתב ב'אור החיים' הקדוש {{מקור\|אור החיים שמות יג ח$שמות יג, ח\|כן}} שיש לספר ביציאת מצרים שהלילה ההוא {{מקור\|- אור לט"ו בניסן, שבו יצאו ממצרים\|כן}} נקרא יום, ונעשה בו נס שהאיר כיום{{הערה\|וראה בספר מעדני יום טוב, ח"ד עמ' תרנד, מה שליקט בזה}}.		* כתב ב'אור החיים' הקדוש {{מקור\|אור החיים שמות יג ח$שמות יג, ח\|כן}} שיש לספר ביציאת מצרים שהלילה ההוא {{מקור\|- אור לט"ו בניסן, שבו יצאו ממצרים\|כן}} נקרא יום, ונעשה בו נס שהאיר כיום{{הערה\|וראה בספר מעדני יום טוב, ח"ד עמ' תרנד, מה שליקט בזה}}.
	* כתב [[רבי ~~פנס~~ הלוי הורוביץ\|בעל ההפלאה]] {{מקור\|פנים יפות שמות יג ח$פנים יפות, פרשת בא, ד"ה והגדת לבנך\|כן}} שיש לספר שנִסי יציאת מצרים נעשו בכדי שאנו נספר לבננו על יציאת מצרים, ו"המצוה היא שכל אדם יאמר לבנו לקבל עליו חובת ההגדה לבנו"{{הערה\|הובא בספר מעדני יום טוב, שם עמ' תרנה.}}.		* כתב [[רבי פנחס הלוי הורוביץ\|בעל ההפלאה]] {{מקור\|פנים יפות שמות יג ח$פנים יפות, פרשת בא, ד"ה והגדת לבנך\|כן}} שיש לספר שנִסי יציאת מצרים נעשו בכדי שאנו נספר לבננו על יציאת מצרים, ו"המצוה היא שכל אדם יאמר לבנו לקבל עליו חובת ההגדה לבנו"{{הערה\|הובא בספר מעדני יום טוב, שם עמ' תרנה.}}.
	* '''הלכות הפסח''' - יש הסוברים שבלילה זה אין לפלפל בהלכות הפסח{{מקור\|ראה בספר מעדני יום טוב, שם ריש עמ' תקנד {{מקור\|משם הובאו עיקרי המקורות בפסקה זו\|כן}}, שכדי ליישב את החת"ס עם הראיות של החולקים, הסביר שכוונתו רק על '''פלפול''' וחידוש למדניים בהלכה, אך יתכן שעיסוק בהלכות פסח הוא בכלל המצוה.}}, אלא רק לספר ביציאת מצרים, שכן פלפול בהלכה הוא ברירת [[ניצוצות]] הקדושה מן ה[[קליפות]], ובלילה זה, "[[ליל שימורים]]" {{מקור\|שמות יב, מב\|כן}}, אין אחיזה לקליפות, ו"כולו מצה" ושלום ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21254&st=&pgnum=116 דרשות חתם סופר, ח"ב, לפסח תקס"ב, דף רסה, ד"ה מצוה עלינו]). ויש הסוברים שעיסוק בהלכות הפסח הוא בכלל מצות סיפור{{הערה\|לעניין מצות [[זכירת יציאת מצרים]] שבכל לילה, מבואר בגמרא {{מקור\|בבלי: ברכות יג ב$ברכות יג:\|כן}} ובפוסקים {{מקור\|(}}{{מקור\|מגן אברהם סז א$מגן אברהם סי' סז ס"ק א}}{{מקור\|;}} {{מקור\|מגן אברהם קו ה$שם סי' קו ס"ק ה}}{{מקור\|;}} {{מקור\|משנה ברורה סז ג$משנה ברורה סי' סז ס"ק ג}}{{מקור\|;}} {{מקור\|מ"ב קו ט$שם סי' קו ס"ק ט}}{{מקור\|)}} שיוצאים בהזכרת [[הלכה]] מעניין יציאת מצרים (כגון [[פדיון בכור]]).}} יציאת מצרים{{הערה\|כך הוכיח [[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]], הרב מבריסק (שבערוב ימיו עלה לירושלים), מה[[תנאים]] {{מקור\|תוספתא פסחים י, יא-יב$לגרסת התוספתא סוף פסחים\|כן}} "שהיו מספרים '''בהלכות הפסח''' כל אותו הלילה" {{מקור\|(}}{{מקור\|חידושי הגרי"ז רז$כתבי הגרי"ז אות רז}}{{מקור\|, ו}}{{מקור\|הגדה של פסח: 'מבית לוי', עמ' קיז בהרחבה\|כן}}. וכך גם בנוסח התשובה לבן חכם (בהגדה של פסח ובמדרשים): "כהלכות הפסח [עד] אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן" {{מקור\|(וכבר עמד בזה ה}}[[מהר"ל]] {{מקור\|בספרו}} {{מקור\|גבורות ה' ב$גבורות ה' ס"פ ב}} {{מקור\|גבורות ה' נג$ופרק נג}}{{מקור\|, ע"ש)}}. וראה בהרחבה ב'מקראי קודש' (מרשימת [[הרב צבי פסח פראנק]], רבה של ירושלים), פסח ח"ב סי' מב. וכ"כ בשו"ת בצל החכמה {{מקור\|שו"ת:בצל החכמה ו מז$ח"ו סי' מז אות ב\|כן}}.}}. ויש המפשרים שאם סיפר "בניסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים", מקיים "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח" גם בהלכות הפסח{{הערה\|ראה בתוספתא הנ"ל {{מקור\|(הובאה ב}}{{מקור\|ראבי"ה ב פסחים תקכה$ראבי"ה ח"ב פסחים סי' תקכה ד"ה בירושלמי פרק}}{{מקור\|, וב}}{{מקור\|הגהות מימוניות חמץ ומצה נוסח ההגדה א$הגהות מיימוניות, נוסח ההגדה, אות א}}{{מקור\|)}} שמצוה לספר "בהלכות הפסח" כל הלילה {{מקור\|אכן, נוסחת הגר"א "בסיפור יציאת מצרים", - במקום בהלכות הפסח\|כן}}, והלכה זו הובאה ברא"ש {{מקור\|רא"ש פסחים י לג$ערבי פסחים סי' לג\|כן}}, {{מקור\|טור או"ח תפא$בטור}} ובשולחן ערוך {{מקור\|שולחן ערוך או"ח תפא ב$או"ח תפא, ב\|כן}} בנוסח: "חייב אדם לעסוק '''בהלכות הפסח ובסיפור יציאת מצרים''' כל אותו בלילה".}}, אך המספר רק בהלכות הפסח לא יצא ידי חובתו {{מקור\|הגדה של פסח מנחת אשר\|כן}}{{דרוש מקור}}.		* '''הלכות הפסח''' - יש הסוברים שבלילה זה אין לפלפל בהלכות הפסח{{מקור\|ראה בספר מעדני יום טוב, שם ריש עמ' תקנד {{מקור\|משם הובאו עיקרי המקורות בפסקה זו\|כן}}, שכדי ליישב את החת"ס עם הראיות של החולקים, הסביר שכוונתו רק על '''פלפול''' וחידוש למדניים בהלכה, אך יתכן שעיסוק בהלכות פסח הוא בכלל המצוה.}}, אלא רק לספר ביציאת מצרים, שכן פלפול בהלכה הוא ברירת [[ניצוצות]] הקדושה מן ה[[קליפות]], ובלילה זה, "[[ליל שימורים]]" {{מקור\|שמות יב, מב\|כן}}, אין אחיזה לקליפות, ו"כולו מצה" ושלום ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21254&st=&pgnum=116 דרשות חתם סופר, ח"ב, לפסח תקס"ב, דף רסה, ד"ה מצוה עלינו]). ויש הסוברים שעיסוק בהלכות הפסח הוא בכלל מצות סיפור{{הערה\|לעניין מצות [[זכירת יציאת מצרים]] שבכל לילה, מבואר בגמרא {{מקור\|בבלי: ברכות יג ב$ברכות יג:\|כן}} ובפוסקים {{מקור\|(}}{{מקור\|מגן אברהם סז א$מגן אברהם סי' סז ס"ק א}}{{מקור\|;}} {{מקור\|מגן אברהם קו ה$שם סי' קו ס"ק ה}}{{מקור\|;}} {{מקור\|משנה ברורה סז ג$משנה ברורה סי' סז ס"ק ג}}{{מקור\|;}} {{מקור\|מ"ב קו ט$שם סי' קו ס"ק ט}}{{מקור\|)}} שיוצאים בהזכרת [[הלכה]] מעניין יציאת מצרים (כגון [[פדיון בכור]]).}} יציאת מצרים{{הערה\|כך הוכיח [[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]], הרב מבריסק (שבערוב ימיו עלה לירושלים), מה[[תנאים]] {{מקור\|תוספתא פסחים י, יא-יב$לגרסת התוספתא סוף פסחים\|כן}} "שהיו מספרים '''בהלכות הפסח''' כל אותו הלילה" {{מקור\|(}}{{מקור\|חידושי הגרי"ז רז$כתבי הגרי"ז אות רז}}{{מקור\|, ו}}{{מקור\|הגדה של פסח: 'מבית לוי', עמ' קיז בהרחבה\|כן}}. וכך גם בנוסח התשובה לבן חכם (בהגדה של פסח ובמדרשים): "כהלכות הפסח [עד] אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן" {{מקור\|(וכבר עמד בזה ה}}[[מהר"ל]] {{מקור\|בספרו}} {{מקור\|גבורות ה' ב$גבורות ה' ס"פ ב}} {{מקור\|גבורות ה' נג$ופרק נג}}{{מקור\|, ע"ש)}}. וראה בהרחבה ב'מקראי קודש' (מרשימת [[הרב צבי פסח פראנק]], רבה של ירושלים), פסח ח"ב סי' מב. וכ"כ בשו"ת בצל החכמה {{מקור\|שו"ת:בצל החכמה ו מז$ח"ו סי' מז אות ב\|כן}}.}}. ויש המפשרים שאם סיפר "בניסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים", מקיים "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח" גם בהלכות הפסח{{הערה\|ראה בתוספתא הנ"ל {{מקור\|(הובאה ב}}{{מקור\|ראבי"ה ב פסחים תקכה$ראבי"ה ח"ב פסחים סי' תקכה ד"ה בירושלמי פרק}}{{מקור\|, וב}}{{מקור\|הגהות מימוניות חמץ ומצה נוסח ההגדה א$הגהות מיימוניות, נוסח ההגדה, אות א}}{{מקור\|)}} שמצוה לספר "בהלכות הפסח" כל הלילה {{מקור\|אכן, נוסחת הגר"א "בסיפור יציאת מצרים", - במקום בהלכות הפסח\|כן}}, והלכה זו הובאה ברא"ש {{מקור\|רא"ש פסחים י לג$ערבי פסחים סי' לג\|כן}}, {{מקור\|טור או"ח תפא$בטור}} ובשולחן ערוך {{מקור\|שולחן ערוך או"ח תפא ב$או"ח תפא, ב\|כן}} בנוסח: "חייב אדם לעסוק '''בהלכות הפסח ובסיפור יציאת מצרים''' כל אותו בלילה".}}, אך המספר רק בהלכות הפסח לא יצא ידי חובתו {{מקור\|הגדה של פסח מנחת אשר\|כן}}{{דרוש מקור}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:52, 3 באפריל 2013
שורה 41:		שורה 41:
	* '''{{גודל\|3\|אמירת פסח, מצה ומרור בטעמיהם}}''' - "[[רבן גמליאל]] היה אומר: כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו{{הערה\|ראה בירור הלכה פסחים קטז: ציון ב (עמ' שכב) בהרחבה.}}, ואלו הן: [[קרבן פסח\|פסח]], [[מצה]] ו[[מרור]]. פסח - על שום שפסח {{מקור\|- דילג וחמל\|כן}} המקום על בתי אבותינו במצרים, מצה - על שום שנגאלו אבותינו במצרים, מרור - על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים" {{מקור\|משנה פסחים י, ה\|כן}}.{{ש}}יש מסבירים שסיפור המלווה בעשייה נקלט יותר אצל החניך{{דרוש מקור}}. ויש המסבירים שבכך אנו מראים שתכלית היציאה ממצרים היא להמליך עלינו את הקב"ה, לעובדו ולקיים מצוותיו{{דרוש מקור}}.		* '''{{גודל\|3\|אמירת פסח, מצה ומרור בטעמיהם}}''' - "[[רבן גמליאל]] היה אומר: כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו{{הערה\|ראה בירור הלכה פסחים קטז: ציון ב (עמ' שכב) בהרחבה.}}, ואלו הן: [[קרבן פסח\|פסח]], [[מצה]] ו[[מרור]]. פסח - על שום שפסח {{מקור\|- דילג וחמל\|כן}} המקום על בתי אבותינו במצרים, מצה - על שום שנגאלו אבותינו במצרים, מרור - על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים" {{מקור\|משנה פסחים י, ה\|כן}}.{{ש}}יש מסבירים שסיפור המלווה בעשייה נקלט יותר אצל החניך{{דרוש מקור}}. ויש המסבירים שבכך אנו מראים שתכלית היציאה ממצרים היא להמליך עלינו את הקב"ה, לעובדו ולקיים מצוותיו{{דרוש מקור}}.
	* '''{{גודל\|3\|כאילו הוא יצא ממצרים}}''' - "בכל דור ודור חייב אדם לראות {{מקור\|והרמב"ם גורס: להראות}}{{הערה\|ראה {{מקור\|רמב"ם חמץ ומצה ז, ו}}; ובסדר ההגדה שלו.}}{{מקור\|]}} את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים שנאמר {{מקור\|שמות יג, ח\|כן}}: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' '''לִי''' בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" {{מקור\|משנה פסחים י, ה\|כן}}. ובמדרש {{מקור\|(}}{{מקור\|פסיקתא זוטרתא שמות יב, כז}}{{מקור\|;}} {{מקור\|לקט טוב שמות יב, כז$לקח טוב שם}}{{מקור\|)}} הובא מקור אחר: "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיֹּצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה... '''וְאוֹתָנוּ''' הוֹצִיא מִשָּׁם..." {{מקור\|דברים ו, כא-כג\|כן}}.		* '''{{גודל\|3\|כאילו הוא יצא ממצרים}}''' - "בכל דור ודור חייב אדם לראות {{מקור\|והרמב"ם גורס: להראות}}{{הערה\|ראה {{מקור\|רמב"ם חמץ ומצה ז, ו}}; ובסדר ההגדה שלו.}}{{מקור\|]}} את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים שנאמר {{מקור\|שמות יג, ח\|כן}}: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' '''לִי''' בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" {{מקור\|משנה פסחים י, ה\|כן}}. ובמדרש {{מקור\|(}}{{מקור\|פסיקתא זוטרתא שמות יב, כז}}{{מקור\|;}} {{מקור\|לקט טוב שמות יב, כז$לקח טוב שם}}{{מקור\|)}} הובא מקור אחר: "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיֹּצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה... '''וְאוֹתָנוּ''' הוֹצִיא מִשָּׁם..." {{מקור\|דברים ו, כא-כג\|כן}}.
	* '''{{גודל\|3\|[[הלל]] והודאה ~~לריבונו של עולם שהוציאנו ממצרים~~}}''' - בכלל מצות סיפור יציאת מצרים היא לסיימה בהלל, הודאה ושירה לבורא יתברך על רוב חסדו עמנו{{הערה\|1=[[הרב בצלאל ז'ולטי]], משנת יעב"ץ, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19954&st=&pgnum=109 אורח חיים, מועדים, סי' יח ריש אות ב] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19954&st=&pgnum=111 אות ג ד"ה ואשר מוכרח] (ובהמשך הדברים); [[הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק]], שיעורים לזכר אבא מרי, ירושלים תשס"ה, ח"א עמוד ב; ועוד רבים{{דרוש מקור}}.}}, שהוציאנו מעבדות לחברות, מיגון לשמחה, ~~מעבודת~~ אלילים פרימיטיבית לעבודתו הנשגבה ~~ומאבל ליום טוב~~. וכך בנוסח ההגדה שקבעו חכמים אומרים הלל בסיום ההגדה{{הערה\|ותחילת ההלל, עד סיום פרק "בצאת ישראל ממצרים" {{מקור\|תהלים קיד\|כן}}, נאמרת עוד ב[[מגיד]], טרם שתיית כוס שני (שתוקן על ההגדה{{דרוש מקור}}), דבר המראה שההלל וההודאה הם חלק אינטגרלי מסיפור יציאת מצרים{{דרוש מקור}}.}}.		* '''{{גודל\|3\|[[הלל]] והודאה}}''' - בכלל מצות סיפור יציאת מצרים היא לסיימה בהלל, הודאה ושירה לבורא יתברך על רוב חסדו עמנו{{הערה\|1=[[הרב בצלאל ז'ולטי]], משנת יעב"ץ, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19954&st=&pgnum=109 אורח חיים, מועדים, סי' יח ריש אות ב] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19954&st=&pgnum=111 אות ג ד"ה ואשר מוכרח] (ובהמשך הדברים); [[הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק]], שיעורים לזכר אבא מרי, ירושלים תשס"ה, ח"א עמוד ב; ועוד רבים{{דרוש מקור}}.}}, שהוציאנו מעבדות לחברות, מיגון לשמחה, מאבל ליום טוב, ממצרים לארץ ישראל ומעבודת אלילים פרימיטיבית לעבודתו הנשגבה. וכך בנוסח ההגדה שקבעו חכמים אומרים הלל בסיום ההגדה{{הערה\|ותחילת ההלל, עד סיום פרק "בצאת ישראל ממצרים" {{מקור\|תהלים קיד\|כן}}, נאמרת עוד ב[[מגיד]], טרם שתיית כוס שני (שתוקן על ההגדה{{דרוש מקור}}), דבר המראה שההלל וההודאה הם חלק אינטגרלי מסיפור יציאת מצרים{{דרוש מקור}}.}}.