סוכות - היסטוריית גרסאות

ספרא: ניסוח קצר

2021-07-14T03:43:01Z

ניסוח קצר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:43, 14 ביולי 2021
שורה 49:		שורה 49:
	===ארבעת המינים===		===ארבעת המינים===
	{{ערך מורחב\|ערך=[[ארבעת המינים]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[ארבעת המינים]]}}
	ארבעת המינים הם ארבעה מיני צומח שיש מצווה לטלם ולנענעם בחג הסוכות. התורה מצווה לקחת "פרי עץ הדר וכפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" ולמדו חכמים שכוונת התורה היא ל[[אתרוג]], [[לולב]], [[הדס]] ו[[ערבה]]. מהתורה, חיוב נטילת ארבעת המינים הוא רק ביום טוב הראשון של חג הסוכות, כאשר רק במקדש נטלו את המינים למשך כל החג, וחכמים הרחיבו את המצווה לכל שבעת ימי החג גם מחוץ למקדש.		ארבעת המינים הם ארבעה מיני צומח שיש מצווה לטלם ולנענעם בחג הסוכות. התורה מצווה לקחת "פרי עץ הדר וכפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל"{{הערה\|ויקרא, כ"ג, מ'.}} ולמדו חכמים שכוונת התורה היא ל[[אתרוג]], [[לולב]], [[הדס]] ו[[ערבה]]. מהתורה, חיוב נטילת ארבעת המינים הוא רק ביום טוב הראשון של חג הסוכות, כאשר רק במקדש נטלו את המינים למשך כל החג, וחכמים הרחיבו את המצווה לכל שבעת ימי החג גם מחוץ למקדש.

	לוקחים אתרוג אחד, לולב אחד, 3 הדסים ו-2 ערבות. יש שמוסיפים לעטר את ארבעת המינים בהדסים נוספים (מנהג התימנים וחב"ד). אוגדים את המינים יחד (חוץ מהאתרוג). אוחזים את אגודת הלולב ביד שמאל ואת האתרוג כשהוא הפוך (העוקץ למעלה והפיטם למטה) ביד ימין ומברכים: {{ציטוטון\|בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת לולב}}.		לוקחים אתרוג אחד, לולב אחד, 3 הדסים ו-2 ערבות. יש שמוסיפים לעטר את ארבעת המינים בהדסים נוספים (מנהג התימנים וחב"ד). אוגדים את המינים יחד (חוץ מהאתרוג). אוחזים את אגודת הלולב ביד שמאל ואת האתרוג כשהוא הפוך (העוקץ למעלה והפיטם למטה) ביד ימין ומברכים: {{ציטוטון\|בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת לולב}}.
שורה 57:		שורה 57:

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים\|מקור=ויקרא, כ"ג, מ'.}}.		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים\|מקור=ויקרא, כ"ג, מ'.}}.
	[[הרמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]] כותב שעניין [[ארבעת המינים]] הוא זכר לשמחה של עם ישראל שיצאו מהמדבר השומם אל [[ארץ ישראל]] שבה אילנות ונהרות.
			[[הרמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]]{{דרוש מקור\|לא מקור מסיפק מדויק}} כותב שעניין [[ארבעת המינים]] הוא זכר לשמחה של עם ישראל שיצאו מהמדבר השומם אל [[ארץ ישראל]] שבה אילנות ונהרות.

	את [[ארבעת המינים]] מנענעים כל ימות הסוכות חוץ מימי שבת שבסוכות.		את [[ארבעת המינים]] מנענעים כל ימות הסוכות חוץ מימי שבת שבסוכות.
שורה 65:		שורה 66:

	== האושפיזין ==		== האושפיזין ==
	בסוכות מגיעים ל[[סוכה]] של כל אחד מ[[עם ישראל]] [[אברהם]], [[יצחק]], [[יעקב]], [[יוסף]], [[משה]], [[אהרן]] ו[[דוד]] והם נקראים ה"אושפיזין".		בסוכות מגיעים ל[[סוכה]] של כל אחד מ[[עם ישראל]]: [[אברהם]], [[יצחק]], [[יעקב]], [[יוסף]], [[משה]], [[אהרן]] ו[[דוד]] והם נקראים ה"אושפיזין".

	כל יום בסוכות מגיע מישהו אחד משבעתם.		כל יום בסוכות מגיע מישהו אחד משבעתם.

ספרא: /* משמעות החג */ סדר, הערות, מקורות

2021-07-14T03:29:51Z

משמעות החג: סדר, הערות, מקורות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:29, 14 ביולי 2021
שורה 13:		שורה 13:
	במשנה מובא שבסוכות נידונים על המים. בזמן שבית המקדש היה קיים, היו שמחים בשמחת בית השואבה. בכל יום מימי החג, היו שואבים מים ממעין השילוח הסמוך לירושלים ומנסכים אותם על גבי המזבח. במסכת סוכה מתאר התלמוד את גודל וריבוי השמחה, עד שאמרו חכמים: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו".		במשנה מובא שבסוכות נידונים על המים. בזמן שבית המקדש היה קיים, היו שמחים בשמחת בית השואבה. בכל יום מימי החג, היו שואבים מים ממעין השילוח הסמוך לירושלים ומנסכים אותם על גבי המזבח. במסכת סוכה מתאר התלמוד את גודל וריבוי השמחה, עד שאמרו חכמים: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו".

	בימינו, יש הנוהגים להרבות בשירות ותשבחות בלילי חול המועד סוכות ולומר את חמשה עשר פרקי שיר המעלות שבספר תהלים {{~~מקור~~\|פרקים קכ - ~~קלד\|כן~~}}. פרקים אלו היו נאמרים בבית המקדש בשמחת בית השואבה.		בימינו, יש הנוהגים להרבות בשירות ותשבחות בלילי חול המועד סוכות ולומר את חמשה עשר פרקי שיר המעלות שבספר תהלים {{הערה\|תהילים, פרקים ק"כ - קל"ד.}}, פרקים אלו היו נאמרים בבית המקדש בשמחת בית השואבה.

	===זמן החג בתשרי===		===זמן החג בתשרי===
	מכיוון שחג סוכות נחוג כזכר לסוכות בהם היו ישראל במדבר, רבים שאלו מדוע חג הסוכות הוא דווקא בתשרי ולא בניסן בחודשים בהם יצאו בני ישראל ממצרים?{{ש}}		מכיוון שחג סוכות נחוג כזכר לסוכות בהם היו ישראל במדבר, רבים שאלו מדוע חג הסוכות הוא דווקא בתשרי ולא בניסן בחודשים בהם יצאו בני ישראל ממצרים?{{ש}}
	* '''היכר לסוכת מצווה'''- ה[[טור]] הסביר שאם חג הסוכות היה נחוג באביב, לא היה ניכר שהסוכות נעשו לשם מצווה שהרי מקובל לשבת בסוכה בתקופת הקיץ של השנה. לכן הועבר חג הסוכות לתחילת החורף כך שיהיה ניכר שהישיבה היא לשם מצווה.		* '''היכר לסוכת מצווה'''- ה[[טור]]{{דרוש מקור}} הסביר שאם חג הסוכות היה נחוג באביב, לא היה ניכר שהסוכות נעשו לשם מצווה שהרי מקובל לשבת בסוכה בתקופת הקיץ של השנה. לכן הועבר חג הסוכות לתחילת החורף כך שיהיה ניכר שהישיבה היא לשם מצווה.
	* '''כנגד הגאווה'''- ה[[רשב"ם]] מסביר כי מטרת החג בתשרי היא בשביל שהאדם יוכל להתמודד עם מידת הגאווה. לדבריו, בעת האסיף האדם העמל עלול להגיע לידי גאווה על כל עמלו ולכן מצווה התורה שייצא מחוץ לבית בעת הזו ושיזכור את בוראו. מסיבה זו יש האומרים שגם קוראים בחג את [[מגילת קהלת]].		* '''כנגד הגאווה'''- ה[[רשב"ם]]{{דרוש מקור}} מסביר כי מטרת החג בתשרי היא בשביל שהאדם יוכל להתמודד עם מידת הגאווה. לדבריו, בעת האסיף האדם העמל עלול להגיע לידי גאווה על כל עמלו ולכן מצווה התורה שייצא מחוץ לבית בעת הזו ושיזכור את בוראו. מסיבה זו יש האומרים שגם קוראים בחג את [[מגילת קהלת]].
	* '''חזרת השכינה למחנה'''- ה[[גר"א]] בפירושו ל[[שיר השירים]] (א,ה) מבאר שאנו חוגגים את חג הסוכות דווקא בתאריך ט"ו תשרי משום שבתאריך זה חזרו ענני הכבוד לשכון על העם. לאחר חטא העגל פסקו ענני הכבוד ולא חזרו עד שמשה שב וירד מהר סיני ביום הכיפורים והשכינה חזרה לשרות במחנה. כך שלשיטתו בחג הסוכות אנו חוגגים את חזרתו של הקב"ה אלינו.		* '''חזרת השכינה למחנה'''- ה[[גר"א]]{{הערה\|בפירושו ל[[שיר השירים]],א, ה.}} מבאר שאנו חוגגים את חג הסוכות דווקא בתאריך ט"ו תשרי משום שבתאריך זה חזרו ענני הכבוד לשכון על העם. לאחר חטא העגל פסקו ענני הכבוד ולא חזרו עד שמשה שב וירד מהר סיני ביום הכיפורים והשכינה חזרה לשרות במחנה. כך שלשיטתו בחג הסוכות אנו חוגגים את חזרתו של הקב"ה אלינו.

	==מצוות ומנהגי החג==		==מצוות ומנהגי החג==

ספרא: {{בוצע}}

2021-03-19T05:49:39Z

הצגת שינויים

ספרא: /* חו"ל */

2021-03-17T04:24:11Z

חו"ל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:24, 17 במרץ 2021
שורה 72:		שורה 72:
	*'''יום שני''' - אסור לעשות כל מלאכה.		*'''יום שני''' - אסור לעשות כל מלאכה.

	*'''חול המועד''' - ~~ביום השלישי הרביעי החמישי והשישי והשביעי של~~ החג		*'''חול המועד''' - בין שני ימי החג הראשונים לשני ימי החג האחרונים{{הערה\|ראה עוד בערך [[חול המועד]]\|שם=חול}}

	*'''הושענא רבה''' - '''[[סוכות#סדר החג#ארץ הקודש\|ראה להלן]]'''		*'''הושענא רבה''' - '''[[סוכות#סדר החג#ארץ הקודש\|ראה להלן]]'''

ספרא: /* ארץ ישראל */

2021-03-17T04:22:21Z

ארץ ישראל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:22, 17 במרץ 2021
שורה 61:		שורה 61:
	*'''היום הראשון''' - ביום הראשון של סוכות אסור לעשות כל מלאכה.		*'''היום הראשון''' - ביום הראשון של סוכות אסור לעשות כל מלאכה.

	*'''חול המועד''' - ~~בחול המועד מותר לעשות מלאכות~~.		*'''חול המועד של סוכות''' - הינו הימים שבין יום טוב ראשון ליום טוב אחרון של חג הסוכות, ובחוץ לארץ - הימים שבין שני ימי החג הראשונים לשני ימי החג האחרונים.

	*'''הושענא רבה''' - הושענא רבה ~~הוא היום השביעי והאחרון בסוכות~~.		*'''הושענא רבה''' - הינו היום השביעי של חג הסוכות (כ"א בתשרי), והוא מוגדר כגמר הדין שהחל בימים הנוראים. יום בו נוהגים להקיף את התיבה שבע הקפות עם ארבעת המינים תוך כדי אמירת הושענות, משום כך נקרא "הושענא רבה".

	*'''שמחת תורה''' - [[שמחת תורה]] הוא נקרא גם חלק מסוכות.		*'''שמחת תורה''' - [[שמחת תורה]] הוא נקרא גם חלק מסוכות.

ספרא: /* קישורים חיצוניים */

2021-03-16T14:39:02Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:39, 16 במרץ 2021
שורה 100:		שורה 100:

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[:קטגוריה:~~סוכות\|~~סוכות]]		[[:קטגוריה:סוכות]]
	[[:קטגוריה: ימים טובים]]		[[:קטגוריה: ימים טובים]]
	[[:קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[:קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

ספרא: /* קישורים חיצוניים */

2021-03-16T14:38:39Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:38, 16 במרץ 2021
שורה 100:		שורה 100:

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[:קטגוריה:סוכות\|*]]		[[:קטגוריה:סוכות\|סוכות]]
	[[:קטגוריה: ימים טובים]]		[[:קטגוריה: ימים טובים]]
	[[:קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[:קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

ספרא: /* קישורים חיצוניים */

2021-03-16T14:38:05Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:38, 16 במרץ 2021
שורה 100:		שורה 100:

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:סוכות\|*]]		[[:קטגוריה:סוכות\|*]]
	[[קטגוריה: ימים טובים]]		[[:קטגוריה: ימים טובים]]
	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[:קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

ספרא: /* קישורים חיצוניים */

2021-03-16T14:37:42Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:37, 16 במרץ 2021
שורה 99:		שורה 99:
	*[http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=11100 סוכות - חג השמחה], הרצאת וידיאו.		*[http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=11100 סוכות - חג השמחה], הרצאת וידיאו.

			{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:סוכות\|*]]		[[קטגוריה:סוכות\|*]]
	[[קטגוריה: ימים טובים]]		[[קטגוריה: ימים טובים]]
	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

ספרא ב־14:34, 16 במרץ 2021

2021-03-16T14:34:40Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:34, 16 במרץ 2021
שורה 1:		שורה 1:
	{{בעבודה\|[[משתמש:ספרא\|{{צבע גופן\|ירוק\|ספרא}}]] ([[שיחת משתמש:ספרא\|לכתיבת הודעה]]) ([[מיוחד:תרומות/ספרא\|עריכותי באתר]]) 07:41, 16 במרץ 2021 (IST)}}
	'''חג הסוכות''' הוא השני מבין שלושת הרגלים, שהם: [[פסח]], [[סוכות]] ו[[שבועות]]. החג נחוג בימים ט"ו - כ"א בתשרי ונקרא "סוכות" על שם הסוכה שמצווה מהתורה לגור בה בסוכות.		'''חג הסוכות''' הוא השני מבין שלושת הרגלים, שהם: [[פסח]], [[סוכות]] ו[[שבועות]]. החג נחוג בימים ט"ו - כ"א בתשרי ונקרא "סוכות" על שם הסוכה שמצווה מהתורה לגור בה בסוכות.