סוכה - היסטוריית גרסאות

172.71.250.53: /* סוכות שישבו בהן בני ישראל במדבר */

2024-10-16T09:55:42Z

סוכות שישבו בהן בני ישראל במדבר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:55, 16 באוקטובר 2024
שורה 1:		שורה 1:
	[[סוכה]] היא מבנה המשמש לישיבה בימי [[חג הסוכות]]. כחלק ממצוות הסוכה, יש להופכה לבניין הקבע ולגור בה כדרך שרגילים לגור בבית כל השנה וכדברי הגמרא "תשבו כעין תדורו". התורה נותנת הסבר למצוות הסוכה: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כג מב-מג). היינו, שביציאת מצרים ישבו בני ישראל במבנים ארעיים, סוכות, במשך שנות המסעות במדבר.		[[סוכה]] היא מבנה המשמש לישיבה בימי [[חג הסוכות]]. כחלק ממצוות הסוכה, יש להופכה לבניין הקבע ולגור בה כדרך שרגילים לגור בבית כל השנה וכדברי הגמרא "תשבו כעין תדורו". התורה נותנת הסבר למצוות הסוכה: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כג מב-מג). היינו, שביציאת מצרים ישבו בני ישראל במבנים ארעיים, סוכות, במשך שנות המסעות במדבר.
	=סוכות שישבו בהן בני ישראל במדבר=		==סוכות שישבו בהן בני ישראל במדבר==
	בתורה נאמר בכמה מקומות על מגורי ישראל במדבר לשון "אוהל" - על פי האמור בחומש ויקרא הכוונה לסוכות. אהלי המגורים במדבר היו סוכות (כשם שאוהל מועד היה מבנה דמוי סוכה, אך הוא היה מקורה ביריעות). אין תיאור מפורט של הסוכות שישבו בהן במדבר, אך יש שקושרים ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו במדבר, לסוכות שעליהן התורה מספרת:		בתורה נאמר בכמה מקומות על מגורי ישראל במדבר לשון "אוהל" - על פי האמור בחומש ויקרא הכוונה לסוכות. אהלי המגורים במדבר היו סוכות (כשם שאוהל מועד היה מבנה דמוי סוכה, אך הוא היה מקורה ביריעות). אין תיאור מפורט של הסוכות שישבו בהן במדבר, אך יש שקושרים ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו במדבר, לסוכות שעליהן התורה מספרת:
	'''נואמיס''' הם מבני [[קבורה]] [[פרהיסטוריה\|פרהיסטוריים]] שנפוצו בעיקר ב[[מדבר סיני]] של מצרים, ב[[תימן]] וב[[עומאן]].{{ש}}		'''נואמיס''' הם מבני [[קבורה]] [[פרהיסטוריה\|פרהיסטוריים]] שנפוצו בעיקר ב[[מדבר סיני]] של מצרים, ב[[תימן]] וב[[עומאן]].{{ש}}

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2021-09-10T09:11:25Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:11, 10 בספטמבר 2021
שורה 101:		שורה 101:

	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==
	* [~~http~~://www.yeshiva.org.il/~~midrash~~/~~Hmidrash.aspx?cat=421~~ הסוכה ~~והלכותיה~~] - שיעורים ומאמרים מאתר ישיבה		* [https://www.yeshiva.org.il/article/2454 טעמי מצוות הסוכה והקשר בינה לארבעת המינים] - שיעורים ומאמרים מאתר ישיבה
	* ~~ניתן לראות תמונות של ה'נואמיס' שיש סבורים שהם הסוכות שבהן ישבו בני ישראל במדבר, ב~~ [~~http~~://~~A9pRkMx6qwI מבני נואמיס באתר יוטיוב~~].		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/555 הלכות סוכה] מאת [[הרב אליעזר מלמד]]
	* [http://www.daat.ac.il/DAAT/tanach/maamarim/hatanach1a-2.htm כתבה המכילה מידע על נואמיס, מתוך אתר daat]		* [http://www.daat.ac.il/DAAT/tanach/maamarim/hatanach1a-2.htm כתבה המכילה מידע על נואמיס, מתוך אתר daat]
	* [http://www.gosinai.co.il/Index.asp?ArticleID=85&CategoryID=274&Page=1 נוואמיס], באתר gosinai.co.il
	* [http://www.meirtv.co.il/site/search_new.asp?q=%F1%E5%EB%E4 שיעורים בענייני סוכה] - מאת מכון מאיר

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

Wikiboss: /* מיד לאחר יום הכיפורים */

2020-09-30T12:13:24Z

מיד לאחר יום הכיפורים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:13, 30 בספטמבר 2020
שורה 27:		שורה 27:


	==~~=מיד~~ לאחר יום הכיפורים===		==בניית הסוכה לאחר יום הכיפורים==
	על אף שאת הסוכה ניתן לבנות עד לכניסת החג, ה[[רמ"א]] פוסק על פי ה[[מהרי"ל]] כי {{ציטוטון\|המדקדקים מתחילים מיד במוצאי יום כיפור בעשיית הסוכה}} {{#makor-new:אורח חיים תרכד ה\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרכד\|ה}}. הרמ"א מביא לכך שתי טעמים, או משום שמצווה הבאה לידך אל תחמיצנה, או כדי לצאת ממצווה אל מצווה.		על אף שאת הסוכה ניתן לבנות עד לכניסת החג, ה[[רמ"א]] פוסק על פי ה[[מהרי"ל]] כי {{ציטוטון\|המדקדקים מתחילים מיד במוצאי יום כיפור בעשיית הסוכה}} {{#makor-new:אורח חיים תרכד ה\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרכד\|ה}}. הרמ"א מביא לכך שתי טעמים, או משום שמצווה הבאה לידך אל תחמיצנה, או כדי לצאת ממצווה אל מצווה.

	הסבר נוסף לדבר מביא הרב קוק, בספרו [[עולת ראי"ה]] (ח"ב עמוד שסז) שם הוא כותב שהחשיבות בבניית הסוכה מיד לאחר יום הכיפורים נעוצה בצורך לחזור לענייני העולם הזה מתוך קדושה. לדבריו, המעבר החד מיום הכיפורים בו האדם עסוק כולו בקדושה וברוחניות, אל ענייני הגשמיות עלולים לפגוע ביכולתו של האדם לשמר את הרגשתו הרוחנית והאדם אף עלול להיכשל במעבר זה. על כן יש לעשות מצוות המעורבות בעולם הזה, כבניית סוכה וקניית ארבעת המינים, על מנת שנוכל לעבור באופן הדרגתי אל גשמיות ימי החול. וכדבריו, {{ציטוטון\| על ידי העלייה של יום הכיפורים מתרחקים הרבה מהעולם הזה, וצריכים שמירה מכל מכשול כשפוגשים בעניני העולם הזה, ואותם הימים שבין יום הכיפורים לסוכות ניתנו לחינוך של חזרה לעניני העולם הזה בתיאור הגון בקדושה}}.		הסבר נוסף לדבר מביא הרב קוק, בספרו [[עולת ראי"ה]] (ח"ב עמוד שסז) שם הוא כותב שהחשיבות בבניית הסוכה מיד לאחר יום הכיפורים נעוצה בצורך לחזור לענייני העולם הזה מתוך קדושה. לדבריו, המעבר החד מיום הכיפורים בו האדם עסוק כולו בקדושה וברוחניות, אל ענייני הגשמיות עלולים לפגוע ביכולתו של האדם לשמר את הרגשתו הרוחנית והאדם אף עלול להיכשל במעבר זה. על כן יש לעשות מצוות המעורבות בעולם הזה, כבניית סוכה וקניית ארבעת המינים, על מנת שנוכל לעבור באופן הדרגתי אל גשמיות ימי החול. וכדבריו, {{ציטוטון\| על ידי העלייה של יום הכיפורים מתרחקים הרבה מהעולם הזה, וצריכים שמירה מכל מכשול כשפוגשים בעניני העולם הזה, ואותם הימים שבין יום הכיפורים לסוכות ניתנו לחינוך של חזרה לעניני העולם הזה בתיאור הגון בקדושה}}.

	==ברכת שהחיינו על בניית הסוכה==		==ברכת שהחיינו על בניית הסוכה==
	מדברי הגמרא עולה כי יש לברך שהחיינו בבניית הסוכה- "העושה סוכה לעצמו אומר ברוך שהחיינו וקיימנו". אלא שה[[שולחן ערוך]] {{#makor-new:אורח חיים תרמא א\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרמא\|א}} פסק שאין לברך על הסוכה בשעת הבנייה אלא לכוון עליה בברכת [[שהחיינו]] הנאמרת בקידוש בליל יום טוב.		מדברי הגמרא עולה כי יש לברך שהחיינו בבניית הסוכה- "העושה סוכה לעצמו אומר ברוך שהחיינו וקיימנו". אלא שה[[שולחן ערוך]] {{#makor-new:אורח חיים תרמא א\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרמא\|א}} פסק שאין לברך על הסוכה בשעת הבנייה אלא לכוון עליה בברכת [[שהחיינו]] הנאמרת בקידוש בליל יום טוב.

Wikiboss: /* ברכת שהחיינו על בניית הסוכה */

2020-09-30T12:09:52Z

ברכת שהחיינו על בניית הסוכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:09, 30 בספטמבר 2020
שורה 32:		שורה 32:
	הסבר נוסף לדבר מביא הרב קוק, בספרו [[עולת ראי"ה]] (ח"ב עמוד שסז) שם הוא כותב שהחשיבות בבניית הסוכה מיד לאחר יום הכיפורים נעוצה בצורך לחזור לענייני העולם הזה מתוך קדושה. לדבריו, המעבר החד מיום הכיפורים בו האדם עסוק כולו בקדושה וברוחניות, אל ענייני הגשמיות עלולים לפגוע ביכולתו של האדם לשמר את הרגשתו הרוחנית והאדם אף עלול להיכשל במעבר זה. על כן יש לעשות מצוות המעורבות בעולם הזה, כבניית סוכה וקניית ארבעת המינים, על מנת שנוכל לעבור באופן הדרגתי אל גשמיות ימי החול. וכדבריו, {{ציטוטון\| על ידי העלייה של יום הכיפורים מתרחקים הרבה מהעולם הזה, וצריכים שמירה מכל מכשול כשפוגשים בעניני העולם הזה, ואותם הימים שבין יום הכיפורים לסוכות ניתנו לחינוך של חזרה לעניני העולם הזה בתיאור הגון בקדושה}}.		הסבר נוסף לדבר מביא הרב קוק, בספרו [[עולת ראי"ה]] (ח"ב עמוד שסז) שם הוא כותב שהחשיבות בבניית הסוכה מיד לאחר יום הכיפורים נעוצה בצורך לחזור לענייני העולם הזה מתוך קדושה. לדבריו, המעבר החד מיום הכיפורים בו האדם עסוק כולו בקדושה וברוחניות, אל ענייני הגשמיות עלולים לפגוע ביכולתו של האדם לשמר את הרגשתו הרוחנית והאדם אף עלול להיכשל במעבר זה. על כן יש לעשות מצוות המעורבות בעולם הזה, כבניית סוכה וקניית ארבעת המינים, על מנת שנוכל לעבור באופן הדרגתי אל גשמיות ימי החול. וכדבריו, {{ציטוטון\| על ידי העלייה של יום הכיפורים מתרחקים הרבה מהעולם הזה, וצריכים שמירה מכל מכשול כשפוגשים בעניני העולם הזה, ואותם הימים שבין יום הכיפורים לסוכות ניתנו לחינוך של חזרה לעניני העולם הזה בתיאור הגון בקדושה}}.
	==ברכת שהחיינו על בניית הסוכה==		==ברכת שהחיינו על בניית הסוכה==
	מדברי הגמרא עולה כי יש לברך שהחיינו בבניית הסוכה- "העושה סוכה לעצמו אומר ברוך שהחיינו וקיימנו". אלא שה[[~~בית יוסף~~]] ~~כתב שבזמננו המנהג הוא שלא~~ לברך על הסוכה בשעת הבנייה אלא לכוון עליה בברכת [[שהחיינו]] הנאמרת בקידוש בליל יום טוב.		מדברי הגמרא עולה כי יש לברך שהחיינו בבניית הסוכה- "העושה סוכה לעצמו אומר ברוך שהחיינו וקיימנו". אלא שה[[שולחן ערוך]] {{#makor-new:אורח חיים תרמא א\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרמא\|א}} פסק שאין לברך על הסוכה בשעת הבנייה אלא לכוון עליה בברכת [[שהחיינו]] הנאמרת בקידוש בליל יום טוב.

	ה[[אחרונים]] הסבירו טעם זה בכל שעדיף לברך שהחיינו בזמן קיום המצווה בפועל, ולא רק בבניית הסוכה, וכן שבקידוש יש יותר קבע. בנוסף, מאחר והדין הוא שהבונה לאחרים לא מברך, וכיום מצוי שאדם בונה סוכה לחברו, נהגו להניח את הברכה לשעת הקידוש.		ה[[אחרונים]] הסבירו טעם זה בכל שעדיף לברך שהחיינו בזמן קיום המצווה בפועל, ולא רק בבניית הסוכה, וכן שבקידוש יש יותר קבע. בנוסף, מאחר והדין הוא שהבונה לאחרים לא מברך, וכיום מצוי שאדם בונה סוכה לחברו, נהגו להניח את הברכה לשעת הקידוש.

Wikiboss ב־09:49, 30 בספטמבר 2020

2020-09-30T09:49:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:49, 30 בספטמבר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	~~'''~~סוכה~~'''~~ היא מבנה המשמש לישיבה בימי [[חג הסוכות]]. כחלק ממצוות הסוכה, יש להופכה לבניין הקבע ולגור בה כדרך שרגילים לגור בבית כל השנה וכדברי הגמרא "תשבו כעין תדורו". התורה נותנת הסבר למצוות הסוכה: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כג מב-מג). היינו, שביציאת מצרים ישבו בני ישראל במבנים ארעיים, סוכות, במשך שנות המסעות במדבר.		[[סוכה]] היא מבנה המשמש לישיבה בימי [[חג הסוכות]]. כחלק ממצוות הסוכה, יש להופכה לבניין הקבע ולגור בה כדרך שרגילים לגור בבית כל השנה וכדברי הגמרא "תשבו כעין תדורו". התורה נותנת הסבר למצוות הסוכה: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כג מב-מג). היינו, שביציאת מצרים ישבו בני ישראל במבנים ארעיים, סוכות, במשך שנות המסעות במדבר.
	=סוכות שישבו בהן בני ישראל במדבר=		=סוכות שישבו בהן בני ישראל במדבר=
	בתורה נאמר בכמה מקומות על מגורי ישראל במדבר לשון "אוהל" - על פי האמור בחומש ויקרא הכוונה לסוכות. אהלי המגורים במדבר היו סוכות (כשם שאוהל מועד היה מבנה דמוי סוכה, אך הוא היה מקורה ביריעות). אין תיאור מפורט של הסוכות שישבו בהן במדבר, אך יש שקושרים ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו במדבר, לסוכות שעליהן התורה מספרת:		בתורה נאמר בכמה מקומות על מגורי ישראל במדבר לשון "אוהל" - על פי האמור בחומש ויקרא הכוונה לסוכות. אהלי המגורים במדבר היו סוכות (כשם שאוהל מועד היה מבנה דמוי סוכה, אך הוא היה מקורה ביריעות). אין תיאור מפורט של הסוכות שישבו בהן במדבר, אך יש שקושרים ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו במדבר, לסוכות שעליהן התורה מספרת:
שורה 57:		שורה 57:
	'''במספר הדפנות''' כתב ה[[ברכת אברהם]] שה[[תורה]] הקפידה על מספר הרוחות שמהן הסוכה מגודרת, ולא על מספר הדפנות. ולכן [[סוכה עגולה]] כשרה, שאע"פ שאין לה דפנות היא מגודרת {{מקור\|ברכת אברהם סוכה ז: סימן "סוכה עגולה" א: רוחות\|כן}}.		'''במספר הדפנות''' כתב ה[[ברכת אברהם]] שה[[תורה]] הקפידה על מספר הרוחות שמהן הסוכה מגודרת, ולא על מספר הדפנות. ולכן [[סוכה עגולה]] כשרה, שאע"פ שאין לה דפנות היא מגודרת {{מקור\|ברכת אברהם סוכה ז: סימן "סוכה עגולה" א: רוחות\|כן}}.

	==שיעורה==		===שיעורה===

	'''סוכה למעלה מעשרים אמה פסולה'''. וחקר ה[[ברכת אברהם]] האם הסוכה עצמה פסולה או שהישיבה בסוכה פסולה (שאי אפשר לקיים את המצווה) {{מקור\|ברכת אברהם סוכה ב. סימן "פסול דסוכה למעלה מעשרים" א\|כן}}.		'''סוכה למעלה מעשרים אמה פסולה'''. וחקר ה[[ברכת אברהם]] האם הסוכה עצמה פסולה או שהישיבה בסוכה פסולה (שאי אפשר לקיים את המצווה) {{מקור\|ברכת אברהם סוכה ב. סימן "פסול דסוכה למעלה מעשרים" א\|כן}}.

שורה 69:		שורה 68:
	'''אוויר ג' טפחים פוסל בסוכה'''. וחקר ה[[גר"ח]] האם שיעור ג' טפחים הוא מדין [[לבוד]], או דין נפרד שפוסל בסוכה (מ[[הלכה למשה מסיני]]) {{מקור\|גר"ח על הרמב"ם סוכה ה-יט ד"ה והנראה\|כן}}.		'''אוויר ג' טפחים פוסל בסוכה'''. וחקר ה[[גר"ח]] האם שיעור ג' טפחים הוא מדין [[לבוד]], או דין נפרד שפוסל בסוכה (מ[[הלכה למשה מסיני]]) {{מקור\|גר"ח על הרמב"ם סוכה ה-יט ד"ה והנראה\|כן}}.

	== עשיית הסוכה ==		=== עשיית הסוכה ===

	'''סוכת היוצרים פסולה'''. ונחלקו ה[[ראשונים]] האם הוא פסול בסכך, או פסול במצוות הישיבה {{מקור\|ברכת אברהם סוכה ח: סימן "סוכות היוצרים" ה: רש"י - ישיבה, ר"ן - סכך\|כן}}.		'''סוכת היוצרים פסולה'''. ונחלקו ה[[ראשונים]] האם הוא פסול בסכך, או פסול במצוות הישיבה {{מקור\|ברכת אברהם סוכה ח: סימן "סוכות היוצרים" ה: רש"י - ישיבה, ר"ן - סכך\|כן}}.
שורה 92:		שורה 91:

	== לקריאה נוספת ==		== לקריאה נוספת ==
	מלבד לימוד [[מסכת סוכה]] והלכות סוכה ב[[הי"ד החזקה\|רמב"ם]] וב[[שולחן ערוך]] ומפרשיהם{{הערה\|הרשימה דלהלן איננה כוללת ספרים על מסכת סוכה, או על על ספרי ההלכה (טור, רמב"ם, שולחן ערוך ועוד) ומפרשיהם בהלכות סוכה.}}, מומלץ לעיין בספרים:
	* הרב אליהו וייספיש, '''ספר הסוכה השלם''', ירושלים תשנ"ג		* הרב אליהו וייספיש, '''ספר הסוכה השלם''', ירושלים תשנ"ג
	* קובץ '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?51808& דרכי הוראה ו] - בדיני מצות סוכה ו[[דיני ממונות]]'''{{הערה\|הקובץ מכיל סיכום הלכות סוכה בשבעה פרקים מאת הרב יוסף דוד וינגרטן; וכן שש תשובות הלכתיות של [[הרב אשר וייס]] בענייני מצות ישיבת סוכה; מאמר מאת הרב מנחם שימל בדין [[מזוזה]] בסוכה; ותשובה הלכתית מאת הרב חיים וייס בעניין שתיית עראי בתוך סעודה מחוץ לסוכה ושיעור [[אכילת פרס]] בשיעור [[כביצה]].}}, הוצאת בד"צ ובית הוראה 'דרכי הוראה' (שע"י מוסדות 'מנחת אשר') תשרי ה'תשס"ז~~, עמ' א-קי~~		* קובץ '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?51808& דרכי הוראה ו] - בדיני מצות סוכה ו[[דיני ממונות]]'''{{הערה\|הקובץ מכיל סיכום הלכות סוכה בשבעה פרקים מאת הרב יוסף דוד וינגרטן; וכן שש תשובות הלכתיות של [[הרב אשר וייס]] בענייני מצות ישיבת סוכה; מאמר מאת הרב מנחם שימל בדין [[מזוזה]] בסוכה; ותשובה הלכתית מאת הרב חיים וייס בעניין שתיית עראי בתוך סעודה מחוץ לסוכה ושיעור [[אכילת פרס]] בשיעור [[כביצה]].}}, הוצאת בד"צ ובית הוראה 'דרכי הוראה' (שע"י מוסדות 'מנחת אשר') תשרי ה'תשס"ז
	* הרב חיים האס, '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?105632& אהלי טהר]''', ירושלים תשנ"ב		* הרב חיים האס, '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?105632& אהלי טהר]''', ירושלים תשנ"ב
	* הרב אברהם חיים עדס, '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?62221& באר חיים]'''{{הערה\|הספר עוסק ב"עניינים הנוגעים למעשה" בהלכות סוכה.}}, ה'תשס"ח		* הרב אברהם חיים עדס, '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?62221& באר חיים]'''{{הערה\|הספר עוסק ב"עניינים הנוגעים למעשה" בהלכות סוכה.}}, ה'תשס"ח

Wikiboss ב־09:48, 30 בספטמבר 2020

2020-09-30T09:48:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:48, 30 בספטמבר 2020
שורה 5:		שורה 5:
	הנואמיס מאופיינים בצורה מעגלית עשויה [[אבן חול]], בגובה של 2 עד 2.5 מטרים, ובקוטר של 3 עד 6 מטרים. פתח הכניסה לנואמיס פונה למערב. {{ש}}		הנואמיס מאופיינים בצורה מעגלית עשויה [[אבן חול]], בגובה של 2 עד 2.5 מטרים, ובקוטר של 3 עד 6 מטרים. פתח הכניסה לנואמיס פונה למערב. {{ש}}
	יש שסבורים שמבנים אלה הם הסוכות שהתורה מספרת עליהן ששמשו לישיבת בני ישראל במדבר. זאת, על סמך התאמה נסיבתית רבה בין הממצאים בשטח לבין המתואר בתורה לגבי נדודי בני ישראל במדבר{{הערה\|1=התנ"ך והארכיאולוגיה - מסורת מול מדע \ דניאל משה לוי, יוסף רוטשטיין; - [http://www.daat.ac.il/DAAT/tanach/maamarim/hatanach1a-2.htm כתבה המכילה מידע על נואמיס, מתוך אתר daat]}}.		יש שסבורים שמבנים אלה הם הסוכות שהתורה מספרת עליהן ששמשו לישיבת בני ישראל במדבר. זאת, על סמך התאמה נסיבתית רבה בין הממצאים בשטח לבין המתואר בתורה לגבי נדודי בני ישראל במדבר{{הערה\|1=התנ"ך והארכיאולוגיה - מסורת מול מדע \ דניאל משה לוי, יוסף רוטשטיין; - [http://www.daat.ac.il/DAAT/tanach/maamarim/hatanach1a-2.htm כתבה המכילה מידע על נואמיס, מתוך אתר daat]}}.
	כמו כן, מי שגילה אותם היה החוקר פלמר, שזיהה נוואמיסים באזור עין ח'ודרה ועין-אום-אחמד עוד קודם לכן. המשלחת גילתה בעין ח'ודרה כמה עשרות מבני מגורים עגולים, שהיו תחילה אפופי-מסתורין. להפתעת החוקרים, סיפרו להם הבדואים, תושבי המקום, כי לפי אגדות-העם והמסורת שלהם, "נתקפו בני-ישראל במדבר בנחילי יתושים. כאשר שאלו את משה, נביאם, מה לעשות, הציע כי יקימו את המבנים הללו וימצאו בהם מחסה". מאז מכונים המבנים בשם "נוואמיס", שפירושו "יתושים" בשפה הערבית~~{{הערה\|1=מתוך כתבה באתר גו-סיני http://www~~.~~gosinai.co.il/Index.asp?ArticleID=85&CategoryID=274&Page=1}}.~~		כמו כן, מי שגילה אותם היה החוקר פלמר, שזיהה נוואמיסים באזור עין ח'ודרה ועין-אום-אחמד עוד קודם לכן. המשלחת גילתה בעין ח'ודרה כמה עשרות מבני מגורים עגולים, שהיו תחילה אפופי-מסתורין. להפתעת החוקרים, סיפרו להם הבדואים, תושבי המקום, כי לפי אגדות-העם והמסורת שלהם, "נתקפו בני-ישראל במדבר בנחילי יתושים. כאשר שאלו את משה, נביאם, מה לעשות, הציע כי יקימו את המבנים הללו וימצאו בהם מחסה". מאז מכונים המבנים בשם "נוואמיס", שפירושו "יתושים" בשפה הערבית.


	== מצות הישיבה בסוכה ==		== מצות הישיבה בסוכה ==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[ישיבת סוכה]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[ישיבת סוכה]]}}
שורה 28:		שורה 26:
	ה[[שו"ע]] {{#makor-new:אורח חיים תרלט ח\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרלט\|ח}} וה[[רמ"א]] פסקו כשיטת ר"ת, אך יש שפסקו כשיטת שאר הראשונים וכך נוהגים יהודי תימן והנוהגים כמנהג ה[[גר"א]] {{הערה\|מעשה רב אות ריח}}. ה[[משנה ברורה]] פסק שיש לברך על אכילת הסוכה בכל פעם שאוכלים דבר שמחייב אכילה בסוכה כגון פת כ[[ביצה]] או מיני מזונות מ[[חמשת מיני דגן]].		ה[[שו"ע]] {{#makor-new:אורח חיים תרלט ח\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרלט\|ח}} וה[[רמ"א]] פסקו כשיטת ר"ת, אך יש שפסקו כשיטת שאר הראשונים וכך נוהגים יהודי תימן והנוהגים כמנהג ה[[גר"א]] {{הערה\|מעשה רב אות ריח}}. ה[[משנה ברורה]] פסק שיש לברך על אכילת הסוכה בכל פעם שאוכלים דבר שמחייב אכילה בסוכה כגון פת כ[[ביצה]] או מיני מזונות מ[[חמשת מיני דגן]].

	~~==עשיית הסוכה==~~
	'''לגבי עשיית הסוכה''' כתב ב[[שו"ת]] [[הרמב"ם]] {{מקור\|שו"ת הרמב"ם נט$סי' נט\|כן}} שאינה [[מצווה]], ורק הישיבה היא ה[[מצווה]], ולכן [[ברכה\|מברכים]] "לישב בסוכה" ולא "לעשות סוכה". אך מ[[רש"י]] {{מקור\|מכות ח. ד"ה השתא\|כן}} משמע שעשיית הסוכה היא [[מצווה]] (עיין ערך [[הכשר מצווה]])).
	===מיד לאחר יום הכיפורים===		===מיד לאחר יום הכיפורים===
	על אף שאת הסוכה ניתן לבנות עד לכניסת החג, ה[[רמ"א]] פוסק על פי ה[[מהרי"ל]] כי {{ציטוטון\|המדקדקים מתחילים מיד במוצאי יום כיפור בעשיית הסוכה}} {{#makor-new:אורח חיים תרכד ה\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרכד\|ה}}. הרמ"א מביא לכך שתי טעמים, או משום שמצווה הבאה לידך אל תחמיצנה, או כדי לצאת ממצווה אל מצווה.		על אף שאת הסוכה ניתן לבנות עד לכניסת החג, ה[[רמ"א]] פוסק על פי ה[[מהרי"ל]] כי {{ציטוטון\|המדקדקים מתחילים מיד במוצאי יום כיפור בעשיית הסוכה}} {{#makor-new:אורח חיים תרכד ה\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרכד\|ה}}. הרמ"א מביא לכך שתי טעמים, או משום שמצווה הבאה לידך אל תחמיצנה, או כדי לצאת ממצווה אל מצווה.
שורה 42:		שורה 39:
	=== הסכך ===		=== הסכך ===


			== קדושת הסוכה ==

			אין לנהוג בסוכה תשמיש ביזיון, ואין להכניס לסוכה קדירות אוכל שאין דרך להעלות לשולחן בבית, וכן עביט של מי רגליים. ובספרי חסידים וקדושים החמירו להיזהר מלדבר שיחת חולין ודברים בטלים בסוכה.

			== הקצאתה למצוה ==
			==יסודות וחקירות==
			===עשיית הסוכה===
			'''לגבי עשיית הסוכה''' כתב ב[[שו"ת]] [[הרמב"ם]] {{מקור\|שו"ת הרמב"ם נט$סי' נט\|כן}} שאינה [[מצווה]], ורק הישיבה היא ה[[מצווה]], ולכן [[ברכה\|מברכים]] "לישב בסוכה" ולא "לעשות סוכה". אך מ[[רש"י]] {{מקור\|מכות ח. ד"ה השתא\|כן}} משמע שעשיית הסוכה היא [[מצווה]] (עיין ערך [[הכשר מצווה]])).
	=== הדפנות ===		=== הדפנות ===

	'''[[דופן]]''', חקרו האם גם היא חלק מחפץ ה[[מצווה]], או רק [[הסכך]] {{מקור\|לקח טוב יב-ו\|כן}}.		'''[[דופן]]''', חקרו האם גם היא חלק מחפץ ה[[מצווה]], או רק [[הסכך]] {{מקור\|לקח טוב יב-ו\|כן}}.

	'''גדר הדופן''' היא רק שתחשב [[מחיצה]] ע"פ גדרי ה[[תורה]], ולא צריך שתבדיל את הסוכה מ[[רשות הרבים]] (שלא יוכלו בני רשות הרבים להיכנס אליה) {{מקור\|עיון בלומדות יא "הגדרת מחיצה בשבת ובסוכה". וחילק שם שבמחיצה לרשות היחיד בשבת צריך שלא יוכלו בני רשות הרבים להיכנס לרשות היחיד\|כן}}. מחלוקת נוספת ב[[ראשונים]] האם יש [[גוד אסיק מחיצתא]] בסוכה,		'''גדר הדופן''' היא רק שתחשב [[מחיצה]] ע"פ גדרי ה[[תורה]], ולא צריך שתבדיל את הסוכה מ[[רשות הרבים]] (שלא יוכלו בני רשות הרבים להיכנס אליה) {{מקור\|עיון בלומדות יא "הגדרת מחיצה בשבת ובסוכה". וחילק שם שבמחיצה לרשות היחיד בשבת צריך שלא יוכלו בני רשות הרבים להיכנס לרשות היחיד\|כן}}. מחלוקת נוספת ב[[ראשונים]] האם יש [[גוד אסיק מחיצתא]] בסוכה,
	עוד חלקו התנאים אם אמרינן [[גוד אחית מחיצתא]].		עוד חלקו התנאים אם אמרינן [[גוד אחית מחיצתא]].
שורה 69:		שורה 73:
	'''סוכת היוצרים פסולה'''. ונחלקו ה[[ראשונים]] האם הוא פסול בסכך, או פסול במצוות הישיבה {{מקור\|ברכת אברהם סוכה ח: סימן "סוכות היוצרים" ה: רש"י - ישיבה, ר"ן - סכך\|כן}}.		'''סוכת היוצרים פסולה'''. ונחלקו ה[[ראשונים]] האם הוא פסול בסכך, או פסול במצוות הישיבה {{מקור\|ברכת אברהם סוכה ח: סימן "סוכות היוצרים" ה: רש"י - ישיבה, ר"ן - סכך\|כן}}.

	== ~~קדושת הסוכה~~ ==		===פסולי סוכה===

	אין לנהוג בסוכה תשמיש ביזיון, ואין להכניס לסוכה קדירות אוכל שאין דרך להעלות לשולחן בבית, וכן עביט של מי רגליים. ובספרי חסידים וקדושים החמירו להיזהר מלדבר שיחת חולין ודברים בטלים בסוכה.

	~~== הקצאתה למצוה ==~~

	~~==חקירות בענייני~~ פסולי סוכה==

	'''[[סכך]] פסול''' - חקרו האם אינו נחשב כלל ל[[סכך]], או שהוא [[סכך]] ויש בו פסול {{מקור\|המידות לחקר ההלכה א-יב\|כן}}.'''סוכה גזולה''' - חקרו האם צריך שהסוכה תהיה שלו, או שאסור שהיא תהיה גזולה {{מקור\|פרי משה גניבה וגזילה לד-ב\|כן}}.		'''[[סכך]] פסול''' - חקרו האם אינו נחשב כלל ל[[סכך]], או שהוא [[סכך]] ויש בו פסול {{מקור\|המידות לחקר ההלכה א-יב\|כן}}.'''סוכה גזולה''' - חקרו האם צריך שהסוכה תהיה שלו, או שאסור שהיא תהיה גזולה {{מקור\|פרי משה גניבה וגזילה לד-ב\|כן}}.

שורה 105:		שורה 102:

	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==
			* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=421 הסוכה והלכותיה] - שיעורים ומאמרים מאתר ישיבה
	* ניתן לראות תמונות של ה'נואמיס' שיש סבורים שהם הסוכות שבהן ישבו בני ישראל במדבר, ב [http://A9pRkMx6qwI מבני נואמיס באתר יוטיוב].		* ניתן לראות תמונות של ה'נואמיס' שיש סבורים שהם הסוכות שבהן ישבו בני ישראל במדבר, ב [http://A9pRkMx6qwI מבני נואמיס באתר יוטיוב].
	* [http://www.daat.ac.il/DAAT/tanach/maamarim/hatanach1a-2.htm כתבה המכילה מידע על נואמיס, מתוך אתר daat]		* [http://www.daat.ac.il/DAAT/tanach/maamarim/hatanach1a-2.htm כתבה המכילה מידע על נואמיס, מתוך אתר daat]
	* [http://www.gosinai.co.il/Index.asp?ArticleID=85&CategoryID=274&Page=1 נוואמיס], באתר gosinai.co.il		* [http://www.gosinai.co.il/Index.asp?ArticleID=85&CategoryID=274&Page=1 נוואמיס], באתר gosinai.co.il
	* [http://amudanan.co.il/#!wiki=P469562 נואמיס בנחל פארן] מתוך אתר [[עמוד ענן (אתר אינטרנט)\|עמוד ענן]]
	* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=421 הסוכה והלכותיה] - שיעורים ומאמרים מאתר Yeshiva.org.il
	* [http://www.meirtv.co.il/site/search_new.asp?q=%F1%E5%EB%E4 שיעורים בענייני סוכה] - מאת מכון מאיר		* [http://www.meirtv.co.il/site/search_new.asp?q=%F1%E5%EB%E4 שיעורים בענייני סוכה] - מאת מכון מאיר

Wikiboss: /* ברכת שהחיינו על בניית הסוכה */

2020-09-30T09:43:01Z

ברכת שהחיינו על בניית הסוכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:43, 30 בספטמבר 2020
שורה 35:		שורה 35:
	הסבר נוסף לדבר מביא הרב קוק, בספרו [[עולת ראי"ה]] (ח"ב עמוד שסז) שם הוא כותב שהחשיבות בבניית הסוכה מיד לאחר יום הכיפורים נעוצה בצורך לחזור לענייני העולם הזה מתוך קדושה. לדבריו, המעבר החד מיום הכיפורים בו האדם עסוק כולו בקדושה וברוחניות, אל ענייני הגשמיות עלולים לפגוע ביכולתו של האדם לשמר את הרגשתו הרוחנית והאדם אף עלול להיכשל במעבר זה. על כן יש לעשות מצוות המעורבות בעולם הזה, כבניית סוכה וקניית ארבעת המינים, על מנת שנוכל לעבור באופן הדרגתי אל גשמיות ימי החול. וכדבריו, {{ציטוטון\| על ידי העלייה של יום הכיפורים מתרחקים הרבה מהעולם הזה, וצריכים שמירה מכל מכשול כשפוגשים בעניני העולם הזה, ואותם הימים שבין יום הכיפורים לסוכות ניתנו לחינוך של חזרה לעניני העולם הזה בתיאור הגון בקדושה}}.		הסבר נוסף לדבר מביא הרב קוק, בספרו [[עולת ראי"ה]] (ח"ב עמוד שסז) שם הוא כותב שהחשיבות בבניית הסוכה מיד לאחר יום הכיפורים נעוצה בצורך לחזור לענייני העולם הזה מתוך קדושה. לדבריו, המעבר החד מיום הכיפורים בו האדם עסוק כולו בקדושה וברוחניות, אל ענייני הגשמיות עלולים לפגוע ביכולתו של האדם לשמר את הרגשתו הרוחנית והאדם אף עלול להיכשל במעבר זה. על כן יש לעשות מצוות המעורבות בעולם הזה, כבניית סוכה וקניית ארבעת המינים, על מנת שנוכל לעבור באופן הדרגתי אל גשמיות ימי החול. וכדבריו, {{ציטוטון\| על ידי העלייה של יום הכיפורים מתרחקים הרבה מהעולם הזה, וצריכים שמירה מכל מכשול כשפוגשים בעניני העולם הזה, ואותם הימים שבין יום הכיפורים לסוכות ניתנו לחינוך של חזרה לעניני העולם הזה בתיאור הגון בקדושה}}.
	==ברכת שהחיינו על בניית הסוכה==		==ברכת שהחיינו על בניית הסוכה==
	מדברי הגמרא עולה כי יש לברך שהחיינו בבניית הסוכה- "העושה סוכה לעצמו אומר ברוך שהחיינו וקיימנו". אלא שה[[בית יוסף]] כתב שבזמננו המנהג הוא שלא לברך על הסוכה בשעת הבנייה אלא לכוון עליה בברכת [[שהחיינו]] הנאמרת בקידוש בליל יום טוב. ה[[אחרונים]] הסבירו טעם זה בכל שעדיף לברך שהחיינו בזמן קיום המצווה בפועל, ולא רק בבניית הסוכה, וכן שבקידוש יש יותר קבע. בנוסף, מאחר והדין הוא שהבונה לאחרים לא מברך, וכיום מצוי שאדם בונה סוכה לחברו, נהגו להניח את הברכה לשעת הקידוש.		מדברי הגמרא עולה כי יש לברך שהחיינו בבניית הסוכה- "העושה סוכה לעצמו אומר ברוך שהחיינו וקיימנו". אלא שה[[בית יוסף]] כתב שבזמננו המנהג הוא שלא לברך על הסוכה בשעת הבנייה אלא לכוון עליה בברכת [[שהחיינו]] הנאמרת בקידוש בליל יום טוב.

			ה[[אחרונים]] הסבירו טעם זה בכל שעדיף לברך שהחיינו בזמן קיום המצווה בפועל, ולא רק בבניית הסוכה, וכן שבקידוש יש יותר קבע. בנוסף, מאחר והדין הוא שהבונה לאחרים לא מברך, וכיום מצוי שאדם בונה סוכה לחברו, נהגו להניח את הברכה לשעת הקידוש.

	== מבנה הסוכה ==		== מבנה הסוכה ==

Wikiboss: /* עשיית הסוכה */

2020-09-30T09:42:10Z

עשיית הסוכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:42, 30 בספטמבר 2020
שורה 34:		שורה 34:

	הסבר נוסף לדבר מביא הרב קוק, בספרו [[עולת ראי"ה]] (ח"ב עמוד שסז) שם הוא כותב שהחשיבות בבניית הסוכה מיד לאחר יום הכיפורים נעוצה בצורך לחזור לענייני העולם הזה מתוך קדושה. לדבריו, המעבר החד מיום הכיפורים בו האדם עסוק כולו בקדושה וברוחניות, אל ענייני הגשמיות עלולים לפגוע ביכולתו של האדם לשמר את הרגשתו הרוחנית והאדם אף עלול להיכשל במעבר זה. על כן יש לעשות מצוות המעורבות בעולם הזה, כבניית סוכה וקניית ארבעת המינים, על מנת שנוכל לעבור באופן הדרגתי אל גשמיות ימי החול. וכדבריו, {{ציטוטון\| על ידי העלייה של יום הכיפורים מתרחקים הרבה מהעולם הזה, וצריכים שמירה מכל מכשול כשפוגשים בעניני העולם הזה, ואותם הימים שבין יום הכיפורים לסוכות ניתנו לחינוך של חזרה לעניני העולם הזה בתיאור הגון בקדושה}}.		הסבר נוסף לדבר מביא הרב קוק, בספרו [[עולת ראי"ה]] (ח"ב עמוד שסז) שם הוא כותב שהחשיבות בבניית הסוכה מיד לאחר יום הכיפורים נעוצה בצורך לחזור לענייני העולם הזה מתוך קדושה. לדבריו, המעבר החד מיום הכיפורים בו האדם עסוק כולו בקדושה וברוחניות, אל ענייני הגשמיות עלולים לפגוע ביכולתו של האדם לשמר את הרגשתו הרוחנית והאדם אף עלול להיכשל במעבר זה. על כן יש לעשות מצוות המעורבות בעולם הזה, כבניית סוכה וקניית ארבעת המינים, על מנת שנוכל לעבור באופן הדרגתי אל גשמיות ימי החול. וכדבריו, {{ציטוטון\| על ידי העלייה של יום הכיפורים מתרחקים הרבה מהעולם הזה, וצריכים שמירה מכל מכשול כשפוגשים בעניני העולם הזה, ואותם הימים שבין יום הכיפורים לסוכות ניתנו לחינוך של חזרה לעניני העולם הזה בתיאור הגון בקדושה}}.
			==ברכת שהחיינו על בניית הסוכה==
			מדברי הגמרא עולה כי יש לברך שהחיינו בבניית הסוכה- "העושה סוכה לעצמו אומר ברוך שהחיינו וקיימנו". אלא שה[[בית יוסף]] כתב שבזמננו המנהג הוא שלא לברך על הסוכה בשעת הבנייה אלא לכוון עליה בברכת [[שהחיינו]] הנאמרת בקידוש בליל יום טוב. ה[[אחרונים]] הסבירו טעם זה בכל שעדיף לברך שהחיינו בזמן קיום המצווה בפועל, ולא רק בבניית הסוכה, וכן שבקידוש יש יותר קבע. בנוסף, מאחר והדין הוא שהבונה לאחרים לא מברך, וכיום מצוי שאדם בונה סוכה לחברו, נהגו להניח את הברכה לשעת הקידוש.

	== מבנה הסוכה ==		== מבנה הסוכה ==

Shyk: /* קישורים חיצוניים */

2019-10-22T20:53:48Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:53, 22 באוקטובר 2019
שורה 101:		שורה 101:

	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==
	* ניתן לראות תמונות של ה'נואמיס' שיש סבורים שהם הסוכות שבהן ישבו בני ישראל במדבר, ~~בA9pRkMx6qwI ; סרטון המראה~~ מבני נואמיס~~, מתוך אתר youtube~~.		* ניתן לראות תמונות של ה'נואמיס' שיש סבורים שהם הסוכות שבהן ישבו בני ישראל במדבר, ב [http://A9pRkMx6qwI מבני נואמיס באתר יוטיוב].
	* [http://www.daat.ac.il/DAAT/tanach/maamarim/hatanach1a-2.htm כתבה המכילה מידע על נואמיס, מתוך אתר daat]		* [http://www.daat.ac.il/DAAT/tanach/maamarim/hatanach1a-2.htm כתבה המכילה מידע על נואמיס, מתוך אתר daat]
	* [http://www.gosinai.co.il/Index.asp?ArticleID=85&CategoryID=274&Page=1 נוואמיס], באתר gosinai.co.il		* [http://www.gosinai.co.il/Index.asp?ArticleID=85&CategoryID=274&Page=1 נוואמיס], באתר gosinai.co.il

Shyk: /* קישורים חיצוניים */

2019-10-22T20:52:46Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:52, 22 באוקטובר 2019
שורה 101:		שורה 101:

	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==
	* ניתן לראות תמונות של ה'נואמיס' שיש סבורים שהם הסוכות שבהן ישבו בני ישראל במדבר, ~~ב{{יוטיוב\|A9pRkMx6qwI\|שם=~~סרטון המראה מבני נואמיס, מתוך אתר youtube}}.		* ניתן לראות תמונות של ה'נואמיס' שיש סבורים שהם הסוכות שבהן ישבו בני ישראל במדבר, בA9pRkMx6qwI ; סרטון המראה מבני נואמיס, מתוך אתר youtube.
	* [http://www.daat.ac.il/DAAT/tanach/maamarim/hatanach1a-2.htm כתבה המכילה מידע על נואמיס, מתוך אתר daat]		* [http://www.daat.ac.il/DAAT/tanach/maamarim/hatanach1a-2.htm כתבה המכילה מידע על נואמיס, מתוך אתר daat]
	* [http://www.gosinai.co.il/Index.asp?ArticleID=85&CategoryID=274&Page=1 נוואמיס], באתר gosinai.co.il		* [http://www.gosinai.co.il/Index.asp?ArticleID=85&CategoryID=274&Page=1 נוואמיס], באתר gosinai.co.il