סביבון - היסטוריית גרסאות

יוסף בן מלמד: /* צורת הסביבון */

2024-11-18T16:04:11Z

צורת הסביבון

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:04, 18 בנובמבר 2024
שורה 15:		שורה 15:
	ב[[גלות]] נהגו לחרוט על הסביבון את האותיות: '''נ''', '''ג''', '''ה''', '''ש'''.		ב[[גלות]] נהגו לחרוט על הסביבון את האותיות: '''נ''', '''ג''', '''ה''', '''ש'''.

	יש שהסבירו שאלו [[ראשי תיבות]] של המילים: "[[נס\|'''נ'''ס]] '''ג'''דול '''ה'''יה '''ש'''ם", והכוונה ל[[ארץ ישראל]]. ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות חב"ד\|חב"ד]] ~~זצ"ל~~ הסביר ש'נס גדול' - הוא נס המשתלב במערכת ה[[טבע]]{{ספר השיחות תשמ"ח ח"א, ע' 360 הערה 32}}. לדעה זו, ב[[ארץ ישראל]], יש לחרוט על הסביבון את האותיות: נ, ג, ה, פ. כלומר: "'''נ'''ס '''ג'''דול '''ה'''יה '''פ'''ה"{{דרוש מקור}}. וכן נהגו רבים.		יש שהסבירו שאלו [[ראשי תיבות]] של המילים: "[[נס\|'''נ'''ס]] '''ג'''דול '''ה'''יה '''ש'''ם", והכוונה ל[[ארץ ישראל]]. ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות חב"ד\|חב"ד]] הסביר ש'נס גדול' - הוא נס המשתלב במערכת ה[[טבע]]{{הערה\|ספר השיחות תשמ"ח ח"א, ע' 360 הערה 32}}. לדעה זו, ב[[ארץ ישראל]], יש לחרוט על הסביבון את האותיות: נ, ג, ה, פ. כלומר: "'''נ'''ס '''ג'''דול '''ה'''יה '''פ'''ה"{{דרוש מקור}}. וכן נהגו רבים.

	אך יש הטוענים שהטעם לאותיות אלו הוא אחר, ולכן גם בארץ ישראל יש לכתוב נ, ג, ה, ש{{דרוש מקור}}. ושיטה זו ישנם נימוקים אחרים לחריטת אותיות אלו:		אך יש הטוענים שהטעם לאותיות אלו הוא אחר, ולכן גם בארץ ישראל יש לכתוב נ, ג, ה, ש{{דרוש מקור}}. ושיטה זו ישנם נימוקים אחרים לחריטת אותיות אלו:
	* יש הטוענים שאלו ראשי תיבות של המילים "'''נ'''שיא '''ג'''דול '''ה'''יה '''ש'''מעון", והכוונה היא לשמעון[[חשמונאים\|החשמונאי]]{{דרוש מקור}}.		* יש הטוענים שאלו ראשי תיבות של המילים "'''נ'''שיא '''ג'''דול '''ה'''יה '''ש'''מעון", והכוונה היא לשמעון[[חשמונאים\|החשמונאי]]{{דרוש מקור}}.
	* יש הטוענים כי האותיות של הסביבון מכוונות למשחק הימורים~~<ref>~~יש המוסיפים{{דרוש מקור}}, שבמקור הוא מנהג גרמני, ששיחקו בו יהודים רבים ואף הפסידו כספים. לטענתם, במקור על הסביבון היו חרותות ארבע אותיות: N, G, H, S, והם תורגמו לאותיות: נ, ג, ה, ש.~~</ref>~~, והאות '''ג''' משמעותה "גנץ" (- זכית בכל הכסף), האות '''נ''' משמעותה "נישט" (- לא זכית בכלום), האות '''ה''' משמעותה "הַלְבְּ" (- זכית במחצית מסכום הכסף), והאות ש משמעותה "שטל" (- המתן תור אחד){{דרוש מקור}}.		* יש הטוענים כי האותיות של הסביבון מכוונות למשחק הימורים{{הערה\|יש המוסיפים{{דרוש מקור}}, שבמקור הוא מנהג גרמני, ששיחקו בו יהודים רבים ואף הפסידו כספים. לטענתם, במקור על הסביבון היו חרותות ארבע אותיות: N, G, H, S, והם תורגמו לאותיות: נ, ג, ה, ש.}}, והאות '''ג''' משמעותה "גנץ" (- זכית בכל הכסף), האות '''נ''' משמעותה "נישט" (- לא זכית בכלום), האות '''ה''' משמעותה "הַלְבְּ" (- זכית במחצית מסכום הכסף), והאות ש משמעותה "שטל" (- המתן תור אחד){{דרוש מקור}}.

	== לקריאה נוספת ==		== לקריאה נוספת ==

162.158.90.9: /* צורת הסביבון */

2024-11-18T00:20:30Z

צורת הסביבון

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:20, 18 בנובמבר 2024
שורה 15:		שורה 15:
	ב[[גלות]] נהגו לחרוט על הסביבון את האותיות: '''נ''', '''ג''', '''ה''', '''ש'''.		ב[[גלות]] נהגו לחרוט על הסביבון את האותיות: '''נ''', '''ג''', '''ה''', '''ש'''.

	יש שהסבירו שאלו [[ראשי תיבות]] של המילים: "[[נס\|'''נ'''ס]] '''ג'''דול '''ה'''יה '''ש'''ם", והכוונה ל[[ארץ ישראל]]. ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות חב"ד\|חב"ד]] זצ"ל הסביר ש'נס גדול' - הוא נס המשתלב במערכת ה[[טבע]]{{~~דרוש מקור~~}}. לדעה זו, ב[[ארץ ישראל]], יש לחרוט על הסביבון את האותיות: נ, ג, ה, פ. כלומר: "'''נ'''ס '''ג'''דול '''ה'''יה '''פ'''ה"{{דרוש מקור}}. וכן נהגו רבים.		יש שהסבירו שאלו [[ראשי תיבות]] של המילים: "[[נס\|'''נ'''ס]] '''ג'''דול '''ה'''יה '''ש'''ם", והכוונה ל[[ארץ ישראל]]. ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות חב"ד\|חב"ד]] זצ"ל הסביר ש'נס גדול' - הוא נס המשתלב במערכת ה[[טבע]]{{ספר השיחות תשמ"ח ח"א, ע' 360 הערה 32}}. לדעה זו, ב[[ארץ ישראל]], יש לחרוט על הסביבון את האותיות: נ, ג, ה, פ. כלומר: "'''נ'''ס '''ג'''דול '''ה'''יה '''פ'''ה"{{דרוש מקור}}. וכן נהגו רבים.

	אך יש הטוענים שהטעם לאותיות אלו הוא אחר, ולכן גם בארץ ישראל יש לכתוב נ, ג, ה, ש{{דרוש מקור}}. ושיטה זו ישנם נימוקים אחרים לחריטת אותיות אלו:		אך יש הטוענים שהטעם לאותיות אלו הוא אחר, ולכן גם בארץ ישראל יש לכתוב נ, ג, ה, ש{{דרוש מקור}}. ושיטה זו ישנם נימוקים אחרים לחריטת אותיות אלו:

Wikiboss: /* התנגדות למנהג */

2021-01-01T10:32:05Z

התנגדות למנהג

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:32, 1 בינואר 2021
שורה 8:		שורה 8:
	@		@

	== ~~השתלשלות המנהג~~ ==		== התנגדות למנהג ==
			בעל [[שו"ת חוות יאיר]] {{הערה\|סימן קכ"ו}}מספר כי אביו התנגד מאוד למנהג הסביבון בחנוכה וניסה לבטלו. הוא התנגד לכך שהפכו את ימי חנוכה מימים של הודאה והלל לימי שחוק והוללות. הוא ניסה להעביר את ימי המשחק בסביבון לשמונת הימים בהם הנוצרים שובתים ממלאכתם (לפני יום אידם בתחילת השנה הלועזית) אך בני הקהילה לא הסכימו לשנות ממנהגם הקבוע.

	== צורת הסביבון ==		== צורת הסביבון ==

Aviadhr: שוחזר מעריכות של 2001:470:6B12:E0:0:0:0:59 (שיחה) לעריכה האחרונה של למאי נ"מ?

2015-12-17T10:55:52Z

שוחזר מעריכות של 2001:470:6B12:E0:0:0:0:59 (שיחה) לעריכה האחרונה של למאי נ"מ?

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:55, 17 בדצמבר 2015
שורה 14:		שורה 14:
	ב[[גלות]] נהגו לחרוט על הסביבון את האותיות: '''נ''', '''ג''', '''ה''', '''ש'''.		ב[[גלות]] נהגו לחרוט על הסביבון את האותיות: '''נ''', '''ג''', '''ה''', '''ש'''.

	יש שהסבירו שאלו [[ראשי תיבות]] של המילים: "[[נס\|'''נ'''ס]] '''ג'''דול '''ה'''יה '''ש'''ם", והכוונה ל[[ארץ ישראל]]. ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות חב"ד\|חב"ד]] ~~שליט''א~~ הסביר ש'נס גדול' - הוא נס המשתלב במערכת ה[[טבע]]{{דרוש מקור}}. לדעה זו, ב[[ארץ ישראל]], יש לחרוט על הסביבון את האותיות: נ, ג, ה, פ. כלומר: "'''נ'''ס '''ג'''דול '''ה'''יה '''פ'''ה"{{דרוש מקור}}. וכן נהגו רבים.		יש שהסבירו שאלו [[ראשי תיבות]] של המילים: "[[נס\|'''נ'''ס]] '''ג'''דול '''ה'''יה '''ש'''ם", והכוונה ל[[ארץ ישראל]]. ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות חב"ד\|חב"ד]] זצ"ל הסביר ש'נס גדול' - הוא נס המשתלב במערכת ה[[טבע]]{{דרוש מקור}}. לדעה זו, ב[[ארץ ישראל]], יש לחרוט על הסביבון את האותיות: נ, ג, ה, פ. כלומר: "'''נ'''ס '''ג'''דול '''ה'''יה '''פ'''ה"{{דרוש מקור}}. וכן נהגו רבים.

	אך יש הטוענים שהטעם לאותיות אלו הוא אחר, ולכן גם בארץ ישראל יש לכתוב נ, ג, ה, ש{{דרוש מקור}}. ושיטה זו ישנם נימוקים אחרים לחריטת אותיות אלו:		אך יש הטוענים שהטעם לאותיות אלו הוא אחר, ולכן גם בארץ ישראל יש לכתוב נ, ג, ה, ש{{דרוש מקור}}. ושיטה זו ישנם נימוקים אחרים לחריטת אותיות אלו:

2001:470:6B12:E0:0:0:0:59 ב־18:20, 13 בדצמבר 2015

2015-12-13T18:20:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:20, 13 בדצמבר 2015
שורה 14:		שורה 14:
	ב[[גלות]] נהגו לחרוט על הסביבון את האותיות: '''נ''', '''ג''', '''ה''', '''ש'''.		ב[[גלות]] נהגו לחרוט על הסביבון את האותיות: '''נ''', '''ג''', '''ה''', '''ש'''.

	יש שהסבירו שאלו [[ראשי תיבות]] של המילים: "[[נס\|'''נ'''ס]] '''ג'''דול '''ה'''יה '''ש'''ם", והכוונה ל[[ארץ ישראל]]. ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות חב"ד\|חב"ד]] ~~זצ"ל~~ הסביר ש'נס גדול' - הוא נס המשתלב במערכת ה[[טבע]]{{דרוש מקור}}. לדעה זו, ב[[ארץ ישראל]], יש לחרוט על הסביבון את האותיות: נ, ג, ה, פ. כלומר: "'''נ'''ס '''ג'''דול '''ה'''יה '''פ'''ה"{{דרוש מקור}}. וכן נהגו רבים.		יש שהסבירו שאלו [[ראשי תיבות]] של המילים: "[[נס\|'''נ'''ס]] '''ג'''דול '''ה'''יה '''ש'''ם", והכוונה ל[[ארץ ישראל]]. ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות חב"ד\|חב"ד]] שליט''א הסביר ש'נס גדול' - הוא נס המשתלב במערכת ה[[טבע]]{{דרוש מקור}}. לדעה זו, ב[[ארץ ישראל]], יש לחרוט על הסביבון את האותיות: נ, ג, ה, פ. כלומר: "'''נ'''ס '''ג'''דול '''ה'''יה '''פ'''ה"{{דרוש מקור}}. וכן נהגו רבים.

	אך יש הטוענים שהטעם לאותיות אלו הוא אחר, ולכן גם בארץ ישראל יש לכתוב נ, ג, ה, ש{{דרוש מקור}}. ושיטה זו ישנם נימוקים אחרים לחריטת אותיות אלו:		אך יש הטוענים שהטעם לאותיות אלו הוא אחר, ולכן גם בארץ ישראל יש לכתוב נ, ג, ה, ש{{דרוש מקור}}. ושיטה זו ישנם נימוקים אחרים לחריטת אותיות אלו:

למאי נ"מ?: /* קישורים חיצוניים */

2012-12-10T13:56:01Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:56, 10 בדצמבר 2012
שורה 29:		שורה 29:
	* [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=24&t=2973&p=21913&hilit=%D7%9E%D7%A8%D7%90+%D7%93%D7%90%D7%A8%D7%A2%D7%90#p21913 מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה 'חנוכיה'] - פורום 'אוצר החכמה'		* [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=24&t=2973&p=21913&hilit=%D7%9E%D7%A8%D7%90+%D7%93%D7%90%D7%A8%D7%A2%D7%90#p21913 מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה 'חנוכיה'] - פורום 'אוצר החכמה'
	* [[הרב יוסף קלנר]], '[http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=10875&cat_id=3750 מדוע משחקים בסביבונים בחנוכה?] - ערוץ מאיר		* [[הרב יוסף קלנר]], '[http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=10875&cat_id=3750 מדוע משחקים בסביבונים בחנוכה?] - ערוץ מאיר
			* הרב ש.ב. גנוט, [http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=1262:sevivon&catid=57:categoryhagimpapers&Itemid=81 כשפוסק הדור שיחק בסביבון] - אתר 'השבת'
			* הרב שלום מאיר ולך, [http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=1264:2010-12-02-18-11-37&catid=57:categoryhagimpapers&Itemid=81 לקח הסביבון] - אתר 'השבת'
			* הרב ש.ב. גנוט, [http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=1263:2010-12-02-18-09-14&catid=57:categoryhagimpapers&Itemid=81 סביבונים בשבת] - אתר 'השבת'

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

למאי נ"מ?: /* לקריאה נוספת */ לינק

2012-12-06T12:05:35Z

לקריאה נוספת: לינק

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:05, 6 בדצמבר 2012
שורה 22:		שורה 22:
	== לקריאה נוספת ==		== לקריאה נוספת ==

	* הרב יצחק טעסלער ~~שליט"א~~, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13594&st=&pgnum=50&hilite= ה'דריידל' (סביבון) בחנוכה: מקורותיה, טעמיה ומנהגיה]''', מתוך: אור ישראל - קובץ לענייני הלכה ומנהג, כרך יד<ref>הוצאת מאנסי ניו יארק, טבת תשנ"ט.</ref> (שנה ד גליון ב), עמ' נ-ס		* הרב יצחק טעסלער, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13594&st=&pgnum=50&hilite= ה'דריידל' (סביבון) בחנוכה: מקורותיה, טעמיה ומנהגיה]''', מתוך: אור ישראל - קובץ לענייני הלכה ומנהג, כרך יד<ref>הוצאת מאנסי ניו יארק, טבת תשנ"ט.</ref> (שנה ד גליון ב), עמ' נ-ס
	* הרב ישראל תנחום דרדק ~~שליט"א~~, '''אור ישראל''', מהד' תשס"ח, פ"א סעיף כד, עמ' כד-כו		* הרב ישראל תנחום דרדק, '''אור ישראל''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50452&st=&pgnum=44&hilite= מהד' תשס"ח, פ"א סעיף כד, עמ' כד]-כו

	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==

למאי נ"מ?: תבנית:להשלים

2012-12-06T10:16:36Z

תבנית:להשלים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:16, 6 בדצמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
			{{להשלים\|כל הערך=כן}}
	סביבון [דרייד"ל באידיש] הוא כלי משחק מסתובב. עם חוד בקצהו התחתון ומקום לאחיזה בחלקו העליון. יש הנוהגים לשחק בסביבון ב[[חנוכה]].		סביבון [דרייד"ל באידיש] הוא כלי משחק מסתובב. עם חוד בקצהו התחתון ומקום לאחיזה בחלקו העליון. יש הנוהגים לשחק בסביבון ב[[חנוכה]].

			== טעמי המנהג ==

	~~== טעמי המנהג ==~~
	ישנם כמה טעמים למנהג זה:		ישנם כמה טעמים למנהג זה:
	@ יש אומרים שכשמלכו [[יון]] ולא הניחו אותם לעסוק ב[[תורה]] וב[[מצוות]], כשהיו ישראל לומדים תורה או מתאספים לדבר מצוה (כגון ל[[ברית מילה]]) היו מניחים לידם סביבונים, כשהקלגסים היוונים היו באים, היו משחקים בהם, כדי שלא ידעו שלמדו תורה {{מקור\|שו"ת דברי יציב או"ח סוף סי' רפג ד"ה ובהנ"ל אפשר\|כן}}.		@ יש אומרים שכשמלכו [[יון]] ולא הניחו אותם לעסוק ב[[תורה]] וב[[מצוות]], כשהיו ישראל לומדים תורה או מתאספים לדבר מצוה (כגון ל[[ברית מילה]]) היו מניחים לידם סביבונים, כשהקלגסים היוונים היו באים, היו משחקים בהם, כדי שלא ידעו שלמדו תורה {{מקור\|שו"ת דברי יציב או"ח סוף סי' רפג ד"ה ובהנ"ל אפשר\|כן}}.
שורה 10:		שורה 11:

	== צורת הסביבון ==		== צורת הסביבון ==

	ב[[גלות]] נהגו לחרוט על הסביבון את האותיות: '''נ''', '''ג''', '''ה''', '''ש'''.		ב[[גלות]] נהגו לחרוט על הסביבון את האותיות: '''נ''', '''ג''', '''ה''', '''ש'''.

שורה 19:		שורה 21:

	== לקריאה נוספת ==		== לקריאה נוספת ==

	* הרב יצחק טעסלער שליט"א, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13594&st=&pgnum=50&hilite= ה'דריידל' (סביבון) בחנוכה: מקורותיה, טעמיה ומנהגיה]''', מתוך: אור ישראל - קובץ לענייני הלכה ומנהג, כרך יד<ref>הוצאת מאנסי ניו יארק, טבת תשנ"ט.</ref> (שנה ד גליון ב), עמ' נ-ס		* הרב יצחק טעסלער שליט"א, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13594&st=&pgnum=50&hilite= ה'דריידל' (סביבון) בחנוכה: מקורותיה, טעמיה ומנהגיה]''', מתוך: אור ישראל - קובץ לענייני הלכה ומנהג, כרך יד<ref>הוצאת מאנסי ניו יארק, טבת תשנ"ט.</ref> (שנה ד גליון ב), עמ' נ-ס
	* הרב ישראל תנחום דרדק שליט"א, '''אור ישראל''', מהד' תשס"ח, פ"א סעיף כד, עמ' כד-כו		* הרב ישראל תנחום דרדק שליט"א, '''אור ישראל''', מהד' תשס"ח, פ"א סעיף כד, עמ' כד-כו

למאי נ"מ?: /* קישורים חיצוניים */

2012-12-06T10:14:12Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:14, 6 בדצמבר 2012
שורה 23:		שורה 23:

	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==

	* [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=24&t=2973&p=21913&hilit=%D7%9E%D7%A8%D7%90+%D7%93%D7%90%D7%A8%D7%A2%D7%90#p21913 מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה 'חנוכיה'] - פורום 'אוצר החכמה'		* [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=24&t=2973&p=21913&hilit=%D7%9E%D7%A8%D7%90+%D7%93%D7%90%D7%A8%D7%A2%D7%90#p21913 מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה 'חנוכיה'] - פורום 'אוצר החכמה'
			* [[הרב יוסף קלנר]], '[http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=10875&cat_id=3750 מדוע משחקים בסביבונים בחנוכה?] - ערוץ מאיר

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-06T07:19:10Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:19, 6 בספטמבר 2012
שורה 4:		שורה 4:
	== טעמי המנהג ==		== טעמי המנהג ==
	ישנם כמה טעמים למנהג זה:		ישנם כמה טעמים למנהג זה:
	@ יש אומרים שכשמלכו [[יון]] ולא הניחו אותם לעסוק ב[[תורה]] וב[[מצוות]], כשהיו ישראל לומדים תורה או מתאספים לדבר מצוה (כגון ל[[ברית מילה]]) היו מניחים לידם סביבונים, כשהקלגסים היוונים היו באים, היו משחקים בהם, כדי שלא ידעו שלמדו תורה {{מקור\|(שו"ת דברי יציב או"ח סוף סי' רפג ד"ה ובהנ"ל אפשר)}}.		@ יש אומרים שכשמלכו [[יון]] ולא הניחו אותם לעסוק ב[[תורה]] וב[[מצוות]], כשהיו ישראל לומדים תורה או מתאספים לדבר מצוה (כגון ל[[ברית מילה]]) היו מניחים לידם סביבונים, כשהקלגסים היוונים היו באים, היו משחקים בהם, כדי שלא ידעו שלמדו תורה {{מקור\|שו"ת דברי יציב או"ח סוף סי' רפג ד"ה ובהנ"ל אפשר\|כן}}.
	@		@