נס פך השמן - היסטוריית גרסאות

Wikiboss ב־11:39, 7 בדצמבר 2020

2020-12-07T11:39:11Z

Wikiboss: /* =הסגולה היהודית */

2020-12-07T11:35:27Z

=הסגולה היהודית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:35, 7 בדצמבר 2020
שורה 60:		שורה 60:
	רבים מהמפרשים הקשו כי מבחינה הלכתית לא היה צריך נס פך השמן להתרחש כלל, זאת מכיוון שבהלכה ישנו כלל האומר "אונס רחמנא פטריה", כלומר אדם שאנוס מלקיים מצווה מסויימת, הוא פטור מלקיימה. ולכן למרות שיש מצווה להדליק את המנורה בבית המקדש בכל יום ויום, אם אין שמן הראוי להדלקה, הכהנים נקראים אנוסים לעניין מצווה זו, והם פטורים ממצות הדלקת המנורה. כך שלמעשה גם אם לא היה נעשה נס פך השמן ולא היו מדליקים את המנורה, לא היו עוברים החשמונאים על שום איסור, שכן "אנוס רחמנא פטריה". ולכן יש לשאול מדוע בכלל עשה להם ה' נס?		רבים מהמפרשים הקשו כי מבחינה הלכתית לא היה צריך נס פך השמן להתרחש כלל, זאת מכיוון שבהלכה ישנו כלל האומר "אונס רחמנא פטריה", כלומר אדם שאנוס מלקיים מצווה מסויימת, הוא פטור מלקיימה. ולכן למרות שיש מצווה להדליק את המנורה בבית המקדש בכל יום ויום, אם אין שמן הראוי להדלקה, הכהנים נקראים אנוסים לעניין מצווה זו, והם פטורים ממצות הדלקת המנורה. כך שלמעשה גם אם לא היה נעשה נס פך השמן ולא היו מדליקים את המנורה, לא היו עוברים החשמונאים על שום איסור, שכן "אנוס רחמנא פטריה". ולכן יש לשאול מדוע בכלל עשה להם ה' נס?

	===הסגולה היהודית==		===הסגולה היהודית===
	ה[[מהר"ל]] מסביר כי כוונת היוונים היתה לבטל את ישראל מהתורה, כלומר לבטל את היחודיות היהודית על ידי ביטול התורה ומצוותיה ונס פך השמן מבטא את העובדה שהיוונים לא הצליחו לבטל את התורה ומצוותיה מאיתנו. הפך הקטן שנשאר מראה כי גם לאחר שניסו היוונים לטמא את כל השמנים עדיין הם לא יכולים להוציא את הסגולה היהודית הקיימת בעם.		ה[[מהר"ל]] מסביר כי כוונת היוונים היתה לבטל את ישראל מהתורה, כלומר לבטל את היחודיות היהודית על ידי ביטול התורה ומצוותיה ונס פך השמן מבטא את העובדה שהיוונים לא הצליחו לבטל את התורה ומצוותיה מאיתנו. הפך הקטן שנשאר מראה כי גם לאחר שניסו היוונים לטמא את כל השמנים עדיין הם לא יכולים להוציא את הסגולה היהודית הקיימת בעם. השמן מבטא את החכמה כפי שאומרת הגמרא כי "הרוצה להחכים ידרים" שכן שם שוכנת המנורה, וכן כמסופר ב[[ספר שמואל]] כי יואב בחר דווקא לקחת אישה חכמה מתקוע משום שהם רגילים בשמן זית וחכמים {{#makor-new:מנחות פה ב\|בבלי-מנחות\|פה\|ב}}. [[רבי צדוק הכהן מלובלין]] מבאר כי עצם העובדה שהנס נעשה בחותמו של כהן גדול מעיד על כך שמטרת הנס היא להראות שבשורש חוכמת ישראל לא נגעו היוונים, וכדבריו: {{ציטוטון\|עניין כהן גדול רומז על שורש החכמה דישראל, כי על הכהנים נאמר "יורו משפטיך" ונאמר "ובאת אל הכהנים", שהם עיקר חכמי ישראל המורים. והכהן הגדול הוא הגדול והראש שבהם, וחותמו הוא המעיד שלא נגעו בשורש החכמה (של ישראל) עדיין}} (רסיסי לילה, אות נו).

	באותו האופן, דרש את העניין הרב קוק "כשנכנסו היונים להיכל טמאו כל השמנים" – היינו שטימאו את המחשבות והדעות של רוב ישראל, שהחלו נוהים בליבם אחר חכמת יון ודמו שיש בה ממש. "בדקו ולא מצאו אלא פח אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד בלבד" - שעִם כל מה שפגמו היונים במחשבת הלב של עם ישראל, עדיין מאירה נשמתם קדושה בעומק לבם לידע שהם קדושים ובחירים מכל האומות; אבל לא היה בה להדליק 'נר תמיד' - שכל שאר המחשבות פגומות היו ומעורבות, שהושפעו מטומאת חכמת יון. {{הערה\|עי' עין אי"ה שבת פ"ב סי' ג, מובא במאמרי הראי"ה עמ' 152-153 ובמאורות הראי"ה לחנוכה; חי' הרי"ם שם ד"ה וטמאו השמנים שבהיכל - אות ג, עמ' נו-נז, וד"ה ולא מצאו - אות יא, עמ' נח; ספר התודעה, לרבי אליהו כי טוב, פרק שביעי - כסלו, הוצאת ש. וינפלד, ירושלים 1969, עמ' קעה-קעו\|כן}}.		באותו האופן, דרש את העניין הרב קוק "כשנכנסו היונים להיכל טמאו כל השמנים" – היינו שטימאו את המחשבות והדעות של רוב ישראל, שהחלו נוהים בליבם אחר חכמת יון ודמו שיש בה ממש. "בדקו ולא מצאו אלא פח אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד בלבד" - שעִם כל מה שפגמו היונים במחשבת הלב של עם ישראל, עדיין מאירה נשמתם קדושה בעומק לבם לידע שהם קדושים ובחירים מכל האומות; אבל לא היה בה להדליק 'נר תמיד' - שכל שאר המחשבות פגומות היו ומעורבות, שהושפעו מטומאת חכמת יון. {{הערה\|עי' עין אי"ה שבת פ"ב סי' ג, מובא במאמרי הראי"ה עמ' 152-153 ובמאורות הראי"ה לחנוכה; חי' הרי"ם שם ד"ה וטמאו השמנים שבהיכל - אות ג, עמ' נו-נז, וד"ה ולא מצאו - אות יא, עמ' נח; ספר התודעה, לרבי אליהו כי טוב, פרק שביעי - כסלו, הוצאת ש. וינפלד, ירושלים 1969, עמ' קעה-קעו\|כן}}.
	===הוכחה למעשי החשמונאים===		===הוכחה למעשי החשמונאים===
	באופן אחר מבאר המהר"ל שנס פך השמן מברר ומוכיח שהניצחון במלחמה היה נס אלוהי ולא יד המקרה כמו שעלולים לחשוב ביחס לנס המלחמה שהוא מהלך טבעי. כאשר החשמונאים מרדו במלכות היו מהיהודים שהתנגדו למעשיהם וטענו כי הם מסכנים את עצמם ואת העם לשווא וכי עדיף להמשיך במצב הנוכחי ולחיות כאנוסים מאשר לסכן את נפשם. לאחר ניצחון החשמונאים, הראה הקב"ה לעם כי הוא מסכים עם דרכם של החשמונאים ושגם הניצחון בו הם ניצחו מעטים מול רבים היה בהשגחה העליונה.		באופן אחר מבאר המהר"ל שנס פך השמן מברר ומוכיח שהניצחון במלחמה היה נס אלוהי ולא יד המקרה כמו שעלולים לחשוב ביחס לנס המלחמה שהוא מהלך טבעי. כאשר החשמונאים מרדו במלכות היו מהיהודים שהתנגדו למעשיהם וטענו כי הם מסכנים את עצמם ואת העם לשווא וכי עדיף להמשיך במצב הנוכחי ולחיות כאנוסים מאשר לסכן את נפשם. לאחר ניצחון החשמונאים, הראה הקב"ה לעם כי הוא מסכים עם דרכם של החשמונאים ושגם הניצחון בו הם ניצחו מעטים מול רבים היה בהשגחה העליונה.

	==מדוע לא נעשה נס במנורה?==		==מדוע לא נעשה נס במנורה?==
	בגמרא {{מקור\|בבלי:מנחות כח ב$מנחות כח:}} {{מקור\|וראה שיחות הרצי"ה מועדים א עמ' 146)}} מובא שמלכי בית חשמונאי עשו מנורה מקנים שמצאו, והייתה המנורה עשויה עץ ויש אומרים מברזל מצופה בבדיל ויש מפרשים שהכוונה שחיפה בציפוי מעץ {{מקור\|שערי תשובה תרע א$עי' שע"ת או"ח סי' עתר ס"ק א\|כן}}.</ref>{{מקור\|,}} {{מקור\|רש"י שם)}}.		בגמרא {{מקור\|בבלי:מנחות כח ב$מנחות כח:}} {{מקור\|וראה שיחות הרצי"ה מועדים א עמ' 146)}} מובא שמלכי בית חשמונאי עשו מנורה מקנים שמצאו, והייתה המנורה עשויה עץ ויש אומרים מברזל מצופה בבדיל ויש מפרשים שהכוונה שחיפה בציפוי מעץ {{מקור\|שערי תשובה תרע א$עי' שע"ת או"ח סי' עתר ס"ק א\|כן}}.</ref>{{מקור\|,}} {{מקור\|רש"י שם)}}.

Wikiboss: /* מהות הנס */

2020-12-07T11:32:02Z

מהות הנס

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:32, 7 בדצמבר 2020
שורה 58:		שורה 58:

	== מהות הנס ==		== מהות הנס ==
			רבים מהמפרשים הקשו כי מבחינה הלכתית לא היה צריך נס פך השמן להתרחש כלל, זאת מכיוון שבהלכה ישנו כלל האומר "אונס רחמנא פטריה", כלומר אדם שאנוס מלקיים מצווה מסויימת, הוא פטור מלקיימה. ולכן למרות שיש מצווה להדליק את המנורה בבית המקדש בכל יום ויום, אם אין שמן הראוי להדלקה, הכהנים נקראים אנוסים לעניין מצווה זו, והם פטורים ממצות הדלקת המנורה. כך שלמעשה גם אם לא היה נעשה נס פך השמן ולא היו מדליקים את המנורה, לא היו עוברים החשמונאים על שום איסור, שכן "אנוס רחמנא פטריה". ולכן יש לשאול מדוע בכלל עשה להם ה' נס?

	===הסגולה היהודית==		===הסגולה היהודית==
	ה[[מהר"ל]] מסביר כי כוונת היוונים היתה לבטל את ישראל מהתורה, כלומר לבטל את היחודיות היהודית על ידי ביטול התורה ומצוותיה ונס פך השמן מבטא את העובדה שהיוונים לא הצליחו לבטל את התורה ומצוותיה מאיתנו. הפך הקטן שנשאר מראה כי גם לאחר שניסו היוונים לטמא את כל השמנים עדיין הם לא יכולים להוציא את הסגולה היהודית הקיימת בעם.		ה[[מהר"ל]] מסביר כי כוונת היוונים היתה לבטל את ישראל מהתורה, כלומר לבטל את היחודיות היהודית על ידי ביטול התורה ומצוותיה ונס פך השמן מבטא את העובדה שהיוונים לא הצליחו לבטל את התורה ומצוותיה מאיתנו. הפך הקטן שנשאר מראה כי גם לאחר שניסו היוונים לטמא את כל השמנים עדיין הם לא יכולים להוציא את הסגולה היהודית הקיימת בעם.

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2020-12-07T11:30:50Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:30, 7 בדצמבר 2020
שורה 85:		שורה 85:

	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==
	* [~~בחותמו~~ של ~~כהן גדול~~] ~~- פורום 'אוצר החכמה'~~		* [https://www.yeshiva.org.il/ask/125927 מדוע נס פך השמן לא מוזכר ב"על הניסים"?] הרב מיכאל יומטוביאן
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/5391 משמעותו של נס פך השמן] הרב חנניה מלכה
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/6598 נס הניצחון ונס פך השמן] [[הרב אליעזר מלמד]]
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

Wikiboss: /* מהות הנס */

2020-12-07T11:28:35Z

מהות הנס

@@ שורה 58: / שורה 58: @@
 == מהות הנס ==
 === חותמו של כהן גדול ===
 בגמרא מודגש פרט מסוים בסיפור פך השמן הטהור שנמצא במקדש, והוא שאותו פך היה חתום בחותמו של כהן גדול. ולכן כאשר היוונים חדרו לבית־המקדש והצליחו להרוס את ה[[מזבח]] ולטמא את השמנים, פך השמן הזה – נשאר שלם, וממנו הדליקו את הנרות. ונשאלת השאלה מהי אותה הדגשה שהפך היה חתום בחותמו של כהן גדול?
 בחסידות [[חב"ד]] מסבירים, שמכאן ניתן ללמוד, שכאשר החשֵכה הרוחנית גוברת, כאשר יש הזוממים "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך", – יש להבטיח שיישאר פך שמן טהור, שממנו תדלק אחר־כך את המנורה כולה. במצב הזה צריך להשגיח שהפך יהיה "חתום בחותמו של כוהן גדול" וזו ערובה לשמירת טהרתו.
@@ שורה 67: / שורה 77: @@
 הרבי מליובאוויטש מוסיף <ref>ר' [http://www.chabad.org.il/_Uploads/1238sh1147.pdf ביטאון חב"ד].</ref>, שדבר זה, מלמד אותנו הדרכה בעבודת ה':
 :"העצה היא לחפש ולמצוא את פך השמן החתום בחותמו של הכוהן הגדול. כשם שהכוהן הגדול קשור כל העת ל[[קדושה]] ול[[יראת שמים]] שלמה, כך בכל יהודי קיימת נקודת היהדות, עצם ה[[נשמה]], הנשארת תמיד שלמה וטהורה. היא עלולה להיות במצב של שינה, אבל כשמעוררים אותה מתפרצת ממנה שלהבת של [[אמונה]], שגוברת על ה[[טומאה]] שחדרה לשכל האדם.{{ש}}הדרך לעורר את עצם הנשמה היא ההתקשרות עם הכהן הגדול שבכל דור ודור, [[ראש בני ישראל]], שאף הוא שרוי כל כולו בעולם של קדושה ואינו זז מ[[ירושלים]] (- שלמות ה[[יראה]]). הוא מעניק לכל מי שמתקשר עמו פך שמן טהור, שבכוחו יוכל להאיר את נר נשמתו, ולהגיע להכרה אמיתית באלוקות".
 == ראה גם ==

2001:470:6B12:E0:0:0:0:59: /* חותמו של כהן גדול */

2013-10-23T05:46:10Z

חותמו של כהן גדול

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:46, 23 באוקטובר 2013
שורה 65:		שורה 65:
	בחסידות [[חב"ד]] מסבירים, שמכאן ניתן ללמוד, שכאשר החשֵכה הרוחנית גוברת, כאשר יש הזוממים "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך", – יש להבטיח שיישאר פך שמן טהור, שממנו תדלק אחר־כך את המנורה כולה. במצב הזה צריך להשגיח שהפך יהיה "חתום בחותמו של כוהן גדול" וזו ערובה לשמירת טהרתו.		בחסידות [[חב"ד]] מסבירים, שמכאן ניתן ללמוד, שכאשר החשֵכה הרוחנית גוברת, כאשר יש הזוממים "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך", – יש להבטיח שיישאר פך שמן טהור, שממנו תדלק אחר־כך את המנורה כולה. במצב הזה צריך להשגיח שהפך יהיה "חתום בחותמו של כוהן גדול" וזו ערובה לשמירת טהרתו.

	~~חסידי חב"ד מוסיפים~~<ref>ר' [http://www.chabad.org.il/_Uploads/1238sh1147.pdf ביטאון חב"ד].</ref>, שדבר זה, מלמד אותנו הדרכה בעבודת ה':		הרבי מליובאוויטש מוסיף <ref>ר' [http://www.chabad.org.il/_Uploads/1238sh1147.pdf ביטאון חב"ד].</ref>, שדבר זה, מלמד אותנו הדרכה בעבודת ה':
	:"העצה היא לחפש ולמצוא את פך השמן החתום בחותמו של הכוהן הגדול. כשם שהכוהן הגדול קשור כל העת ל[[קדושה]] ול[[יראת שמים]] שלמה, כך בכל יהודי קיימת נקודת היהדות, עצם ה[[נשמה]], הנשארת תמיד שלמה וטהורה. היא עלולה להיות במצב של שינה, אבל כשמעוררים אותה מתפרצת ממנה שלהבת של [[אמונה]], שגוברת על ה[[טומאה]] שחדרה לשכל האדם.{{ש}}הדרך לעורר את עצם הנשמה היא ההתקשרות עם הכהן הגדול שבכל דור ודור, [[ראש בני ישראל]], שאף הוא שרוי כל כולו בעולם של קדושה ואינו זז מ[[ירושלים]] (- שלמות ה[[יראה]]). הוא מעניק לכל מי שמתקשר עמו פך שמן טהור, שבכוחו יוכל להאיר את נר נשמתו, ולהגיע להכרה אמיתית באלוקות".		:"העצה היא לחפש ולמצוא את פך השמן החתום בחותמו של הכוהן הגדול. כשם שהכוהן הגדול קשור כל העת ל[[קדושה]] ול[[יראת שמים]] שלמה, כך בכל יהודי קיימת נקודת היהדות, עצם ה[[נשמה]], הנשארת תמיד שלמה וטהורה. היא עלולה להיות במצב של שינה, אבל כשמעוררים אותה מתפרצת ממנה שלהבת של [[אמונה]], שגוברת על ה[[טומאה]] שחדרה לשכל האדם.{{ש}}הדרך לעורר את עצם הנשמה היא ההתקשרות עם הכהן הגדול שבכל דור ודור, [[ראש בני ישראל]], שאף הוא שרוי כל כולו בעולם של קדושה ואינו זז מ[[ירושלים]] (- שלמות ה[[יראה]]). הוא מעניק לכל מי שמתקשר עמו פך שמן טהור, שבכוחו יוכל להאיר את נר נשמתו, ולהגיע להכרה אמיתית באלוקות".

למאי נ"מ?: /* הערות שוליים */

2012-12-11T02:55:18Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:55, 11 בדצמבר 2012
שורה 84:		שורה 84:
	* [[קושית הבית יוסף]]		* [[קושית הבית יוסף]]

	==~~הערות שוליים~~==		== קישורים חיצוניים ==
	~~<references />~~		* [בחותמו של כהן גדול] - פורום 'אוצר החכמה'

			{{הערות שוליים}}

למאי נ"מ? ב־00:59, 11 בדצמבר 2012

2012-12-11T00:59:23Z

הצגת שינויים

109.65.210.170: /* מהסברי המפרשים לפרטי הנס */

2012-12-10T23:19:05Z

מהסברי המפרשים לפרטי הנס

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:19, 10 בדצמבר 2012
שורה 9:		שורה 9:

	== מהסברי המפרשים לפרטי הנס ==		== מהסברי המפרשים לפרטי הנס ==
	[[ברייתא]] זו, הנראית מבוארת, פשוטה וקלה להבנה, באמת עמומה היא ועופפת מסתורין. בפירושה התייגעו רבות המפרשים בשאלות שונות<ref>ר' בספר מועדים וזמנים {{מקור\|ח"ו סי' פ, עמ' קכח\|כן}} שהביא ~~כקרוב לעשרים~~ שאלות, שהתקשו בהן המפרשים, על נס זה.</ref>, מהן אלמנטריות ובסיסיות, כגון: כיצד נטמא השמן? והמדוע א"א להשתמש בשמן טמא בהעדר שמן טהור? מדוע לא הביאו שמן טהור ממקום אחר? מדוע היו צריכים נס שמונה ימים?		[[ברייתא]] זו, הנראית מבוארת, פשוטה וקלה להבנה, באמת עמומה היא ועופפת מסתורין. בפירושה התייגעו רבות המפרשים בשאלות שונות<ref>ר' בספר מועדים וזמנים {{מקור\|ח"ו סי' פ, עמ' קכח\|כן}} שהביא עשר שאלות, שהתקשו בהן המפרשים, על נס זה.</ref>, מהן אלמנטריות ובסיסיות, כגון: כיצד נטמא השמן? והמדוע א"א להשתמש בשמן טמא בהעדר שמן טהור? מדוע לא הביאו שמן טהור ממקום אחר? מדוע היו צריכים נס שמונה ימים?

	אם הכהנים היו [[טמא]]ים מפני הקרבות - כיצד הדליקו את השמן מבלי לטמא אותו? כיצד עשו את המנורה מבלי לטמא אותה?		אם הכהנים היו [[טמא]]ים מפני הקרבות - כיצד הדליקו את השמן מבלי לטמא אותו? כיצד עשו את המנורה מבלי לטמא אותה?

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:34:59Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:34, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~אחד~~ מ[[נס חנוכה\|ניסי חנוכה]] הוא כשנצחו ה[[חשמונאים]] את היוונים, נכנסו ל[[היכל]] כדי להדליק את המנורה ולא מצאו אלא פך של שמן שאינו מספיק [אלא] ליום אחד, נעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים.		אחד מ[[נס חנוכה\|ניסי חנוכה]] הוא כשנצחו ה[[חשמונאים]] את היוונים, נכנסו ל[[היכל]] כדי להדליק את המנורה ולא מצאו אלא פך של שמן שאינו מספיק [אלא] ליום אחד, נעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים.


שורה 9:		שורה 9:

	== מהסברי המפרשים לפרטי הנס ==		== מהסברי המפרשים לפרטי הנס ==
	[[ברייתא]] זו, הנראית מבוארת, פשוטה וקלה להבנה, באמת עמומה היא ועופפת מסתורין. בפירושה התייגעו רבות המפרשים בשאלות שונות<ref>ר' בספר מועדים וזמנים {{מקור\|(ח"ו סי' פ, עמ' קכח)}} שהביא כקרוב לעשרים שאלות, שהתקשו בהן המפרשים, על נס זה.</ref>, מהן אלמנטריות ובסיסיות, כגון: כיצד נטמא השמן? והמדוע א"א להשתמש בשמן טמא בהעדר שמן טהור? מדוע לא הביאו שמן טהור ממקום אחר? מדוע היו צריכים נס שמונה ימים?		[[ברייתא]] זו, הנראית מבוארת, פשוטה וקלה להבנה, באמת עמומה היא ועופפת מסתורין. בפירושה התייגעו רבות המפרשים בשאלות שונות<ref>ר' בספר מועדים וזמנים {{מקור\|ח"ו סי' פ, עמ' קכח\|כן}} שהביא כקרוב לעשרים שאלות, שהתקשו בהן המפרשים, על נס זה.</ref>, מהן אלמנטריות ובסיסיות, כגון: כיצד נטמא השמן? והמדוע א"א להשתמש בשמן טמא בהעדר שמן טהור? מדוע לא הביאו שמן טהור ממקום אחר? מדוע היו צריכים נס שמונה ימים?

	אם הכהנים היו [[טמא]]ים מפני הקרבות - כיצד הדליקו את השמן מבלי לטמא אותו? כיצד עשו את המנורה מבלי לטמא אותה?		אם הכהנים היו [[טמא]]ים מפני הקרבות - כיצד הדליקו את השמן מבלי לטמא אותו? כיצד עשו את המנורה מבלי לטמא אותה?
שורה 26:		שורה 26:
	* יש שאמרו שהיו בידיהם חרבות שבהם טבחו ביהודים, וחרב שנגעה במת בטמאת כמת {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:חולין ג.$חולין ריש ג.}} {{מקור\|בבלי:נזיר נג:$נזיר נג:}}{{מקור\|; - שמעתי מהרב יעקב לבנון שליט"א)}}.		* יש שאמרו שהיו בידיהם חרבות שבהם טבחו ביהודים, וחרב שנגעה במת בטמאת כמת {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:חולין ג.$חולין ריש ג.}} {{מקור\|בבלי:נזיר נג:$נזיר נג:}}{{מקור\|; - שמעתי מהרב יעקב לבנון שליט"א)}}.

	* יש שאמרו שעצם כניסת היונים להיכל טימאה את השמנים, "שאין לך כל ליגיון וליגיון שאין לו כמה קרקפלין {{מקור\|(- עור ראש אדם מת וזה למכשפות במלחמה, רש"י)}}, ואל תתמה שהרי קרקפלו של ר' ישמעאל מונח בראש מלכים" {{מקור\|בבלי חולין קכג.$חולין קכג.\|כן}}. וכזית מן המת מטמא באוהל {{מקור\|(המועדים בהלכה, הוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם, ירושלים תשמג, עמ' קפח)}}.		* יש שאמרו שעצם כניסת היונים להיכל טימאה את השמנים, "שאין לך כל ליגיון וליגיון שאין לו כמה קרקפלין {{מקור\|- עור ראש אדם מת וזה למכשפות במלחמה, רש"י\|כן}}, ואל תתמה שהרי קרקפלו של ר' ישמעאל מונח בראש מלכים" {{מקור\|בבלי חולין קכג.$חולין קכג.\|כן}}. וכזית מן המת מטמא באוהל {{מקור\|המועדים בהלכה, הוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם, ירושלים תשמג, עמ' קפח\|כן}}.

	:לדעה זו, יתכן יש לקרא את דברי הגמרא: "משנכנסו יונים להיכל - [ממילא] טַמאו כל השמנים", ולא היה צריך שינסו לטמא אותם בידיים {{מקור\|(צדיק באמונתו יחיה, שיחות מ}}[[הרב צבי ישראל טאו]] {{מקור\|שליט"א, עמ'...)}}.		:לדעה זו, יתכן יש לקרא את דברי הגמרא: "משנכנסו יונים להיכל - [ממילא] טַמאו כל השמנים", ולא היה צריך שינסו לטמא אותם בידיים {{מקור\|(צדיק באמונתו יחיה, שיחות מ}}[[הרב צבי ישראל טאו]] {{מקור\|שליט"א, עמ'...)}}.
שורה 43:		שורה 43:
	*ויש מתרצים שאין לחוש שהסיטוהו, שאם היו רואים אותו - בודאי לא היו משאירים אותו שלם וחתום {{מקור\|(מאירי שם; הר"ן שם (ט: - בדפי הרי"ף); חי' המהרי"ט שם; ועוד)}}.		*ויש מתרצים שאין לחוש שהסיטוהו, שאם היו רואים אותו - בודאי לא היו משאירים אותו שלם וחתום {{מקור\|(מאירי שם; הר"ן שם (ט: - בדפי הרי"ף); חי' המהרי"ט שם; ועוד)}}.

	*ויש מתרצים שהיה הכד צר שאינו יכול להכניס בו אצבעו, וכיון שא"א לטמאו במגע בעודו בכלי - אינו נטמא גם בהסט, שכל שאינו נטמא בנגיעה אינו נטמא בהסט {{מקור\|(ב"ח שם<ref>וע"ש בב"ח שנימק מדוע הוצרך להיות חתום.</ref>)}}.		*ויש מתרצים שהיה הכד צר שאינו יכול להכניס בו אצבעו, וכיון שא"א לטמאו במגע בעודו בכלי - אינו נטמא גם בהסט, שכל שאינו נטמא בנגיעה אינו נטמא בהסט {{מקור\|ב"ח שם<ref>וע"ש בב"ח שנימק מדוע הוצרך להיות חתום.</ref>\|כן}}.

	*ויש מתרצים שהיות וכל טומאה זו מדרבנן היא {{מקור\|שגזרו על הגויים להיות כ}}[[זב\|זבים]] - אין לחוש לה אלא במקום שודאי הסיטו, אך במקום שספך אם הסיתו אפשר להקל, {{מקור\|ואין צריך להחמיר מדין}} [[ספק טומאה]] {{מקור\|ברשות היחיד}} משום ש[[ספיקא דרבנן לקולא]] {{מקור\|(ראש יוסף שם ד"ה טמאו כל השמנים)}}.		*ויש מתרצים שהיות וכל טומאה זו מדרבנן היא {{מקור\|שגזרו על הגויים להיות כ}}[[זב\|זבים]] - אין לחוש לה אלא במקום שודאי הסיטו, אך במקום שספך אם הסיתו אפשר להקל, {{מקור\|ואין צריך להחמיר מדין}} [[ספק טומאה]] {{מקור\|ברשות היחיד}} משום ש[[ספיקא דרבנן לקולא]] {{מקור\|ראש יוסף שם ד"ה טמאו כל השמנים\|כן}}.

	==== ג. מדוע אין להשתמש בשמן הטמא כשאין שמן אחר? ====		==== ג. מדוע אין להשתמש בשמן הטמא כשאין שמן אחר? ====
שורה 52:		שורה 52:
	* יש המתרצים שהשמן דינו כמכשירי מצוה, וכמו ש[[מכשירי מילה]] אינם דוחים [[שבת]], כך מכשירי ההדלקה אינם דוחים את הטומאה {{מקור\|(הרא"ם בפירושו על ה}}[[סמ"ג]] {{מקור\|- מובא בשו"ת חכם צבי סי' פז, שהשיג עליו)}}.		* יש המתרצים שהשמן דינו כמכשירי מצוה, וכמו ש[[מכשירי מילה]] אינם דוחים [[שבת]], כך מכשירי ההדלקה אינם דוחים את הטומאה {{מקור\|(הרא"ם בפירושו על ה}}[[סמ"ג]] {{מקור\|- מובא בשו"ת חכם צבי סי' פז, שהשיג עליו)}}.

	* יש המתרצים שאכן מעיקר הדין השמן הטמא כשר בדיעבד להדלקת המנורה, שכן טומאה הותרה בציבור, אך "להודיע חיבתן" של ישראל עשה להם הקב"ה נס עבור הידור מצוה {{מקור\|(פנ"י שם ד"ה שם מאי חנוכה דת"ר; שו"ת חכם צבי סי' פז - מובא בהגהות רבי ברוך פרענקיל, - בסוף השו"ע או"ח, - סי' עתר; ועוד)}}.		* יש המתרצים שאכן מעיקר הדין השמן הטמא כשר בדיעבד להדלקת המנורה, שכן טומאה הותרה בציבור, אך "להודיע חיבתן" של ישראל עשה להם הקב"ה נס עבור הידור מצוה {{מקור\|פנ"י שם ד"ה שם מאי חנוכה דת"ר; שו"ת חכם צבי סי' פז - מובא בהגהות רבי ברוך פרענקיל, - בסוף השו"ע או"ח, - סי' עתר; ועוד\|כן}}.

	:והוסיפו שכאן היונים כפרו בבחירת ישראל, וכפום לכתוב על קרן השור: "אין לכם חלק בא-להי ישראל" {{מקור\|(בראשית רבה פר' ב פיסקה ד)}}, ולכך נעשה נס במנורה, שהיא "עדות לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל" {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי מנחות פו$מנחות פו:}} {{מקור\|בבלי:שבת כב:$שבת כב:}}{{מקור\|)}}, לברר את בחירתם והשארת השכינה בהם {{מקור\|(פנ"י שם)}}.		:והוסיפו שכאן היונים כפרו בבחירת ישראל, וכפום לכתוב על קרן השור: "אין לכם חלק בא-להי ישראל" {{מקור\|בראשית רבה פר' ב פיסקה ד\|כן}}, ולכך נעשה נס במנורה, שהיא "עדות לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל" {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי מנחות פו$מנחות פו:}} {{מקור\|בבלי:שבת כב:$שבת כב:}}{{מקור\|)}}, לברר את בחירתם והשארת השכינה בהם {{מקור\|פנ"י שם\|כן}}.

	* יש המתרצים שאף שטומאה התורה בציבור, מ"מ א"א לחנוך כלים בעבודה בטומאה<ref>ובזה מציע הגרש"י זוין ז"ל {{מקור\|(המועדים בהלכה, הוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם, ירושלים תשמג, עמ' קפז)}} ליישב את קושיית דעת זקנים מבעלי התוס' עה"ת {{מקור\|(בפר' שמיני -}} {{מקור\|ויקרא י, טז}}{{מקור\|)}} ע"ש ודו"ק.</ref>. והיות וכאן – בחנוכת המזבח בימי החשמונאים – צריכים היו לחנוך את הכלים אחרי החורבן שעשו היונים, לכן א"א היה לעבוד בטומאה {{מקור\|(חכמת שלמה ר"ס עתר; וכעי"ז בחי' הרי"ם [אלטר מגור זצ"ל] עה"ת, ריש חנוכה - מופיע אחרי פר' וישב, הוצאת מוסד הרי"ם לוין, ירושלים תשמ"ז, עמ' נו)}}.		* יש המתרצים שאף שטומאה התורה בציבור, מ"מ א"א לחנוך כלים בעבודה בטומאה<ref>ובזה מציע הגרש"י זוין ז"ל {{מקור\|המועדים בהלכה, הוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם, ירושלים תשמג, עמ' קפז\|כן}} ליישב את קושיית דעת זקנים מבעלי התוס' עה"ת {{מקור\|(בפר' שמיני -}} {{מקור\|ויקרא י, טז}}{{מקור\|)}} ע"ש ודו"ק.</ref>. והיות וכאן – בחנוכת המזבח בימי החשמונאים – צריכים היו לחנוך את הכלים אחרי החורבן שעשו היונים, לכן א"א היה לעבוד בטומאה {{מקור\|חכמת שלמה ר"ס עתר; וכעי"ז בחי' הרי"ם [אלטר מגור זצ"ל] עה"ת, ריש חנוכה - מופיע אחרי פר' וישב, הוצאת מוסד הרי"ם לוין, ירושלים תשמ"ז, עמ' נו\|כן}}.

	== מהות הנס ==		== מהות הנס ==
שורה 71:		שורה 71:

	=== השמן מבטא את הרוחניות ===		=== השמן מבטא את הרוחניות ===
	בגמרא {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:מנחות כח:$מנחות כח:}} {{מקור\|ו}}{{מקור\|בבלי:ע"ז מג א$ע"ז מג.}} {{מקור\|ור' שיחות הרצי"ה מועדים א עמ' 146)}} מובא שמלכי בית חשמונאי עשו מנורה מקנים שמצאו, והייתה המנורה עשויה עץ וי"א מברזל מצופה בבעץ {{מקור\|(- בדיל<ref>ויש מפרשים שהכוונה שחיפה בציפוי מעץ {{מקור\|(עי' פ"ת או"ח סי' עתר ס"ק א)}}.</ref>, רש"י שם)}}. '''ותמהו המפרשים''' מדוע לשמן נעשה הנס אך למנורה לא נעשה נס כלל<ref>קושיא זו קשה בעיקר לדברי המפרשים {{מקור\|(שמקצתם הובא בפנים לעיל)}} שהיה מותר להדליק בדיעבד בשמן הטמא, ורק מפני חיבתן של ישראל נעשה הנס.</ref>?		בגמרא {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:מנחות כח:$מנחות כח:}} {{מקור\|ו}}{{מקור\|בבלי:ע"ז מג א$ע"ז מג.}} {{מקור\|ור' שיחות הרצי"ה מועדים א עמ' 146)}} מובא שמלכי בית חשמונאי עשו מנורה מקנים שמצאו, והייתה המנורה עשויה עץ וי"א מברזל מצופה בבעץ {{מקור\|(- בדיל<ref>ויש מפרשים שהכוונה שחיפה בציפוי מעץ {{מקור\|עי' פ"ת או"ח סי' עתר ס"ק א)}}.</ref>, רש"י שם\|כן}}. '''ותמהו המפרשים''' מדוע לשמן נעשה הנס אך למנורה לא נעשה נס כלל<ref>קושיא זו קשה בעיקר לדברי המפרשים {{מקור\|שמקצתם הובא בפנים לעיל\|כן}} שהיה מותר להדליק בדיעבד בשמן הטמא, ורק מפני חיבתן של ישראל נעשה הנס.</ref>?

	ותירצו, שהשמן מבטא את הרוח, את הקודש, ואילו המנורה את החומר, את החול. ובעם ישראל הקודש איננו תלוי בחול, אלא להפך: החול תלוי בקודש. לעומת זאת בתרבות אנושית רגילה (כחכמת יון) הקודש הוא תלוי בחול ואין לו עמידה בפני עצמו. והנס הבליט את הנצחון התרבותי-רוחני שנצחו החשמונאים את היונים {{מקור\|(אגרות הראי"ה ח"ג סי' תשצז עמ' עה-עו, מובא במאורות הראי"ה חנוכה)}}.		ותירצו, שהשמן מבטא את הרוח, את הקודש, ואילו המנורה את החומר, את החול. ובעם ישראל הקודש איננו תלוי בחול, אלא להפך: החול תלוי בקודש. לעומת זאת בתרבות אנושית רגילה (כחכמת יון) הקודש הוא תלוי בחול ואין לו עמידה בפני עצמו. והנס הבליט את הנצחון התרבותי-רוחני שנצחו החשמונאים את היונים {{מקור\|אגרות הראי"ה ח"ג סי' תשצז עמ' עה-עו, מובא במאורות הראי"ה חנוכה\|כן}}.

	ועוד דרשו בספרים: "''כשנכנסו היונים להיכל טמאו כל השמנים''" – היינו שטימאו את המחשבות והדעות של רוב ישראל, שהחלו נוהים בליבם אחר חכמת יון ודמו שיש בה ממש. "''בדקו ולא מצאו אלא פח אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כה"ג ולא היה בו אלא להדליקיום אחד בלבד''" - שעִם כל מה שפגמו היונים במחשבת הלב של עם ישראל, עדיין מאירה נשמתם קדושה בעומק לבם לידע שהם קדושים ובחירים מכל האומות; אבל לא היה בה להדליק 'נר תמיד' - שכל שאר המחשבות פגומות היו ומעורבות, שהושפעו מטומאת חכמת יון.		ועוד דרשו בספרים: "''כשנכנסו היונים להיכל טמאו כל השמנים''" – היינו שטימאו את המחשבות והדעות של רוב ישראל, שהחלו נוהים בליבם אחר חכמת יון ודמו שיש בה ממש. "''בדקו ולא מצאו אלא פח אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כה"ג ולא היה בו אלא להדליקיום אחד בלבד''" - שעִם כל מה שפגמו היונים במחשבת הלב של עם ישראל, עדיין מאירה נשמתם קדושה בעומק לבם לידע שהם קדושים ובחירים מכל האומות; אבל לא היה בה להדליק 'נר תמיד' - שכל שאר המחשבות פגומות היו ומעורבות, שהושפעו מטומאת חכמת יון.

	"''נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים''" - שמִן השמים סייעו ללבות בקרבם ניצוץ זה של חכמת אמת עד שהאיר להם באור מלא תמיד<ref>שבעה ימים הוא מחזור שלם של הזמן, ויום השמיני מבטא את מה שמעל לזמן הכולל בקרבו את נקודת המהות של הזמן כולו {{מקור\|(ספר התודעה, פרק רביעי, עמ' קכט)}}.</ref>. ונס זה של טהרת הלב והנשמה מתחולל בכל דור ודור, וביותר בזמן שהם משועבדים בין הגויים המנסים להעבירם על דעתם ועל דתם ולטמאם באמונות כוזבות ודעות רעות, ומן השמים מסייעים שלא תכבה גחלת ישראל הנותרת ח"ו {{מקור\|(עי' עין אי"ה שבת פ"ב סי' ג, מובא במאמרי הראי"ה עמ' 152-153 ובמאורות הראי"ה לחנוכה; חי' הרי"ם שם ד"ה וטמאו השמנים שבהיכל - אות ג, עמ' נו-נז, וד"ה ולא מצאו - אות יא, עמ' נח; ספר התודעה, לרבי אליהו כי טוב, פרק שביעי - כסלו, הוצאת ש. וינפלד, ירושלים 1969, עמ' קעה-קעו)}}.		"''נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים''" - שמִן השמים סייעו ללבות בקרבם ניצוץ זה של חכמת אמת עד שהאיר להם באור מלא תמיד<ref>שבעה ימים הוא מחזור שלם של הזמן, ויום השמיני מבטא את מה שמעל לזמן הכולל בקרבו את נקודת המהות של הזמן כולו {{מקור\|ספר התודעה, פרק רביעי, עמ' קכט\|כן}}.</ref>. ונס זה של טהרת הלב והנשמה מתחולל בכל דור ודור, וביותר בזמן שהם משועבדים בין הגויים המנסים להעבירם על דעתם ועל דתם ולטמאם באמונות כוזבות ודעות רעות, ומן השמים מסייעים שלא תכבה גחלת ישראל הנותרת ח"ו {{מקור\|עי' עין אי"ה שבת פ"ב סי' ג, מובא במאמרי הראי"ה עמ' 152-153 ובמאורות הראי"ה לחנוכה; חי' הרי"ם שם ד"ה וטמאו השמנים שבהיכל - אות ג, עמ' נו-נז, וד"ה ולא מצאו - אות יא, עמ' נח; ספר התודעה, לרבי אליהו כי טוב, פרק שביעי - כסלו, הוצאת ש. וינפלד, ירושלים 1969, עמ' קעה-קעו\|כן}}.

	== ראה גם ==		== ראה גם ==