ניסי חנוכה - היסטוריית גרסאות

לישועתך קיווינו כל היום: /* נס פח השמן מול נס נצחון במלחמה */הוספתי תוכן

2016-12-30T12:20:04Z

נס פח השמן מול נס נצחון במלחמה: הוספתי תוכן

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:20, 30 בדצמבר 2016
שורה 72:		שורה 72:
	שהמרד הזה היה כדת וכדין. זו קביעה מאז לדורות, שיש למרוד למען חרותנו		שהמרד הזה היה כדת וכדין. זו קביעה מאז לדורות, שיש למרוד למען חרותנו
	הלאומית.		הלאומית.


			הסבר תורת החסידות.

			מלחמת היוונים לא היתה מלחמה רגילה, מטרת מלחמתם היתה לבטל את דת ישראל ומזה השתלשלה המלחמה וכפי שהדבר מתואר ברמב"ם ובמגילת אנטיוכוס, ולכן כדי לציין את הניצחון הרוחני עשו חכמים זכר רק לנס הקשור במצווה- הדלקת הנרות בבית המקדש- ומסמל את המצווה "נר מצווה ותורה אור".

			החסידות מסבירה שמה שהפריע ליוונים בעיקר הוא שאצל יהודים התורה והמצוות הם לגמרי מעל הבנת השכל האנושי כפי שאומרים בנוסח "ועל הניסים" להשכיחם תורתך- תורת ה' שלמעלה מהשכל, ולהעבירם מחוקי רצונך- מצוות שמקיימים באופן של חוק גם בלי להבין, ושהמצוות הם רצונך- רצון ה'.

			הרבי מליובאוויטש מסביר על פי היסוד הזה שחכמים לא רצו לערב יחד את הנס הרוחני עם הנס הגשמי כי לגבי הנס הרוחני הנס הגשמי לא נחשב כלל ולכן חילקו את ההודאה על הניסים לשני זמנים ההודאה על נס פח השמן בהדלקת נרות חנוכה וההודאה על ניצחון המלחמה באמירת "ועל הניסים".

	== ראו גם ==		== ראו גם ==

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:35:01Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

למאי נ"מ?: /* נס פח השמן מול נס נצחון במלחמה */

2010-03-22T22:14:48Z

נס פח השמן מול נס נצחון במלחמה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:14, 22 במרץ 2010
שורה 26:		שורה 26:

	== נס פח השמן מול נס נצחון במלחמה ==		== נס פח השמן מול נס נצחון במלחמה ==
	כפי שהוזכר, ישנן שתי סיבות עיקריות לחגוג את חג החנוכה. במקומות מסויימים {{מקור\|(בגמ' שבת כא: ועוד)}} מדוגש יותר [[נס פך השמן]], ואילו במקומות אחרים {{מקור\|(בתפילת "על הניסים" ועוד)}} דוקא נס הנצחון במלחמה.		כפי שהוזכר, ישנן שתי סיבות עיקריות לחגוג את חג החנוכה. במקומות מסויימים {{מקור\|(בגמ' שבת כא: ועוד)}} מדוגש יותר [[נס פך השמן]], ואילו במקומות אחרים {{מקור\|(בתפילת "על הניסים" ועוד)}} דוקא נס הנצחון במלחמה<refור' מש"כ בזה ב[http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=30&tid=0&id=41811 פורום הישיבות].</ref>.

	ישנן כמה גישות ליחס בין הגורמים השונים של החג.		ישנן כמה גישות ליחס בין הגורמים השונים של החג.

למאי נ"מ?: /* טבע מול נס */

2010-03-22T21:36:32Z

טבע מול נס

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:36, 22 במרץ 2010
שורה 35:		שורה 35:

	בגישה זו צועד המהר"ל {{מקור\|(נר מצוה עמ' כב)}}, וז"ל:		בגישה זו צועד המהר"ל {{מקור\|(נר מצוה עמ' כב)}}, וז"ל:
	:"ואם תאמר, וכי בשביל שנעשה להם נס בהדלקה, שלא תהיה בטלה ההדלקה, היו קובעין חנוכה? כי מה שחייב להודות ולהלל, זהו כאשר נעשה לו נס ובשביל הצלתו, ולא בשביל שנעשה לו נס לעשות המצוה... יש לומר, שעיקר מה שקבעו ימי חנוכה בשביל שהיו מנצחים את היוונים, רק שלא היה נראה שהיה נצחון הזה על ידי נס שעשה זה השם יתברך ולא היה זה מכחם וגבורתם. ולפיכך נעשה הנס על ידי נרות המנורה, שידעו שהכל היה בנס מן השם יתברך, וכך המלחמה שהיו מנצחין ישראל, היה מן השם יתברך".		:"ואם תאמר, וכי בשביל שנעשה להם נס בהדלקה, שלא תהיה בטלה ההדלקה, היו קובעין חנוכה? כי מה שחייב להודות ולהלל, זהו כאשר נעשה לו נס ובשביל הצלתו, ולא בשביל שנעשה לו נס לעשות המצוה... יש לומר, שעיקר מה שקבעו ימי חנוכה בשביל שהיו מנצחים את היוונים, רק שלא היה נראה שהיה נצחון הזה על ידי נס שעשה זה השם יתברך ולא היה זה מכחם וגבורתם. ולפיכך נעשה הנס על ידי נרות המנורה, שידעו שהכל היה בנס מן השם יתברך, וכך המלחמה שהיו מנצחין ישראל, היה מן השם יתברך"<ref>[http://www.etzion.org.il/dk/1to899/788hatzi.htm יש המסבירים] בכך את העובדה שהנס נעשה ב[[מנורה]], שה[[אור]] מבטא את ה[[ראייה]] וההכרה שהכל מאת ה'.</ref>.
	(ועיין עוד במור וקציעה ליעב"ץ סי' תרע ובהגהות מהר"ץ חיות לשבת שם).		(ועיין עוד במור וקציעה ליעב"ץ סי' תרע ובהגהות מהר"ץ חיות לשבת שם).

	מאידך, יש הטוענים שודקא השילוב הוא הדרך הנכונה לציין את הטבע והנס. לכן, קבעו [[חז"ל]] את ההדלקה זכר לנס פך השמן, ובתפילה קבעו להודות על נס המלחמה<ref>ר' [http://www.kipa.co.il/ask/show/106117 תשובה באתר כיפה].</ref>.		מאידך, יש הטוענים שודקא השילוב הוא הדרך הנכונה לציין את הטבע והנס. לכן, קבעו [[חז"ל]] את ההדלקה זכר לנס פך השמן, ובתפילה קבעו להודות על נס המלחמה<ref>ר' [http://www.kipa.co.il/ask/show/106117 תשובה באתר כיפה].</ref>.


	==== נס פך השמן מבטא את מהות הנצחון במלחמה ושאר מאורעות התקופה ====		==== נס פך השמן מבטא את מהות הנצחון במלחמה ושאר מאורעות התקופה ====

למאי נ"מ?: /* נס פך השמן מברר את צדקת המלחמה */

2010-01-29T06:53:29Z

נס פך השמן מברר את צדקת המלחמה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:53, 29 בינואר 2010
שורה 68:		שורה 68:
	והוא מסביר, חג החנוכה הוא על ההצלה. הגמרא רצתה ללמוד אמירת הלל בפורים בקל וחומר מפסח: אם בהצלה מעבדות לחרות, קל וחומר הצלה ממיתה לחיים. כאשר התורה קבעה חג הפסח, זה כולל כל הצלה. כך כותב החתם סופר. אם כן, מה ענינו של נס פח השמן? מסביר המהר"ל שהוא לא הסיבה לחג אלא סימן. כלומר אותו נס הוא סימן מן השמים להסכמה אלהית למרד.		והוא מסביר, חג החנוכה הוא על ההצלה. הגמרא רצתה ללמוד אמירת הלל בפורים בקל וחומר מפסח: אם בהצלה מעבדות לחרות, קל וחומר הצלה ממיתה לחיים. כאשר התורה קבעה חג הפסח, זה כולל כל הצלה. כך כותב החתם סופר. אם כן, מה ענינו של נס פח השמן? מסביר המהר"ל שהוא לא הסיבה לחג אלא סימן. כלומר אותו נס הוא סימן מן השמים להסכמה אלהית למרד.

	הרי ספקות רבים היו אם להכנס למאבק<ref>ר' ב[http://www.bogreytsava.co.il/46586/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A1_44 עלון תורה אחרי צבא]</ref>: איך בטוחים שיצליחו? יש סיכוי? פקוח נפש? בזבוז משאבים? חיילי יהודה מכבי עצמם הביעו לפניו ספקות שמא לא ינצחו בקרב, שהרי אנו מעוט קטן, ושמא אין סיכוי. יהודה מכבי השיב שגם דוד ניצח את גולית וכן יהונתן את הגדוד. אמנם, אינינו בטוחים שננצח, הוסיף, אך נעשה מה שאנו מצווים . אין מסירות נפש על תנאי שיהיה נס. כאשר הושלכו חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, הם לא ידעו מראש שיהיה נס אלא מסרו נפשם, כפי שמביא רש"י על הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל" {{מקור\|(ויקרא כב, לב)}}.		הרי ספקות רבים היו אם להכנס למאבק<ref>ר' ב[http://www.bogreytsava.co.il/46586/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A1_44 עלון תורה אחרי צבא]</ref>: איך בטוחים שיצליחו? יש סיכוי? פקוח נפש? בזבוז משאבים? חיילי יהודה מכבי עצמם הביעו לפניו ספקות שמא לא ינצחו בקרב, שהרי אנו מעוט קטן, ושמא אין סיכוי. יהודה מכבי השיב שגם דוד ניצח את גולית וכן יהונתן את הגדוד. אמנם, אינינו בטוחים שננצח, הוסיף, אך נעשה מה שאנו מצווים . אין מסירות נפש על תנאי שיהיה נס. כאשר הושלכו חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, הם לא ידעו מראש שיהיה נס אלא מסרו נפשם, כפי שמביא רש"י על הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל" {{מקור\|ויקרא כב, לב\|כן}}.

	מרד החשמונאים היה העזה גדולה, כי לא היו אז נביאים שיבטיחונו נצחון ולא אורים ותומים. אך לא היה צורך בכך, שהרי חייבים להלחם למען עצמאותנו.לכן בא נס פח השמן, מסביר המהר"ל, כדי לקבוע ממרומים		מרד החשמונאים היה העזה גדולה, כי לא היו אז נביאים שיבטיחונו נצחון ולא אורים ותומים. אך לא היה צורך בכך, שהרי חייבים להלחם למען עצמאותנו.לכן בא נס פח השמן, מסביר המהר"ל, כדי לקבוע ממרומים

למאי נ"מ?: /* ניסים נוספים: */

2010-01-29T06:51:46Z

ניסים נוספים:

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:51, 29 בינואר 2010
שורה 18:		שורה 18:

	'''א.''' ניסים המצטרפים לניצחון במלחמה:		'''א.''' ניסים המצטרפים לניצחון במלחמה:
	:* יהודית היתה בתו של יוחנן כהן גדול, היא האכילה גבינה את ראש היוונים כדי שיצמא, ישתכר וירדם. אחר כך היא כרתה את ראשו וכל צבאו ברח. על ידי כך היתה ישועה גדולה לעם ישראל. לזכרון, נהוג לאכול בחנוכה מאכלי חלב, לפי שהנס נעשה על ידי מאכלי חלב, שהאכילה יהודית את האויב {{מקור\|(רמ"א או"ח סי' עתר סוף סע' ב, ומ"ב שם ס"ק י)}}.		:* יהודית היתה בתו של יוחנן כהן גדול, היא האכילה גבינה את ראש היוונים כדי שיצמא, ישתכר וירדם. אחר כך היא כרתה את ראשו וכל צבאו ברח. על ידי כך היתה ישועה גדולה לעם ישראל. לזכרון, נהוג לאכול בחנוכה מאכלי חלב, לפי שהנס נעשה על ידי מאכלי חלב, שהאכילה יהודית את האויב {{מקור\|(}}{{מקור\|שו"ע אוח תרע ב$רמ"א או"ח סי' עתר סוף סע' ב}}{{מקור\|, ומ"ב שם ס"ק י)}}.

	'''ב.''' ניסים המצטרפים לנס פח השמן:		'''ב.''' ניסים המצטרפים לנס פח השמן:

למאי נ"מ?: /* נס פח השמן מול נס נצחון במלחמה */

2009-10-19T07:39:19Z

נס פח השמן מול נס נצחון במלחמה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:39, 19 באוקטובר 2009
שורה 26:		שורה 26:

	== נס פח השמן מול נס נצחון במלחמה ==		== נס פח השמן מול נס נצחון במלחמה ==
	כפי שהוזכר, ישנן שתי סיבות עיקריות לחגוג את חג החנוכה. במקומות מסויימים {{מקור\|(בגמ' שבת כא: ועוד)}} מדוגש יותר [[נס פך השמן]], ואילו במקומות אחרים {{מקור\|(בתפילת "על הניסים" ועוד)}} דוקא ~~[[ניסי חנוכה\|~~נס הנצחון במלחמה]].		כפי שהוזכר, ישנן שתי סיבות עיקריות לחגוג את חג החנוכה. במקומות מסויימים {{מקור\|(בגמ' שבת כא: ועוד)}} מדוגש יותר [[נס פך השמן]], ואילו במקומות אחרים {{מקור\|(בתפילת "על הניסים" ועוד)}} דוקא נס הנצחון במלחמה.

	ישנן כמה גישות ליחס בין הגורמים השונים של החג.		ישנן כמה גישות ליחס בין הגורמים השונים של החג.


	==== נס ~~פך השמן מגלה על הנצחון במלחמה~~ ====		==== טבע מול נס ====
	יש המסבירים, שעיקר שמחת ימי החנוכה היא על הנצחון במלחמה. אולם היה מקום לטעות שזהו נצחון [[טבע\|טבעי]] ללא [[השגחה]] מכוונת מהשי"ת. נס פך השמן ברר שכל הנצחון היה כולו ניסי, ומושגח.		יש המסבירים, שעיקר שמחת ימי החנוכה היא על הנצחון במלחמה. אולם היה מקום לטעות שזהו נצחון [[טבע\|טבעי]] ללא [[השגחה]] מכוונת מהשי"ת. נס פך השמן ברר שכל הנצחון היה כולו ניסי, ומושגח.

שורה 37:		שורה 37:
	:"ואם תאמר, וכי בשביל שנעשה להם נס בהדלקה, שלא תהיה בטלה ההדלקה, היו קובעין חנוכה? כי מה שחייב להודות ולהלל, זהו כאשר נעשה לו נס ובשביל הצלתו, ולא בשביל שנעשה לו נס לעשות המצוה... יש לומר, שעיקר מה שקבעו ימי חנוכה בשביל שהיו מנצחים את היוונים, רק שלא היה נראה שהיה נצחון הזה על ידי נס שעשה זה השם יתברך ולא היה זה מכחם וגבורתם. ולפיכך נעשה הנס על ידי נרות המנורה, שידעו שהכל היה בנס מן השם יתברך, וכך המלחמה שהיו מנצחין ישראל, היה מן השם יתברך".		:"ואם תאמר, וכי בשביל שנעשה להם נס בהדלקה, שלא תהיה בטלה ההדלקה, היו קובעין חנוכה? כי מה שחייב להודות ולהלל, זהו כאשר נעשה לו נס ובשביל הצלתו, ולא בשביל שנעשה לו נס לעשות המצוה... יש לומר, שעיקר מה שקבעו ימי חנוכה בשביל שהיו מנצחים את היוונים, רק שלא היה נראה שהיה נצחון הזה על ידי נס שעשה זה השם יתברך ולא היה זה מכחם וגבורתם. ולפיכך נעשה הנס על ידי נרות המנורה, שידעו שהכל היה בנס מן השם יתברך, וכך המלחמה שהיו מנצחין ישראל, היה מן השם יתברך".
	(ועיין עוד במור וקציעה ליעב"ץ סי' תרע ובהגהות מהר"ץ חיות לשבת שם).		(ועיין עוד במור וקציעה ליעב"ץ סי' תרע ובהגהות מהר"ץ חיות לשבת שם).

			מאידך, יש הטוענים שודקא השילוב הוא הדרך הנכונה לציין את הטבע והנס. לכן, קבעו [[חז"ל]] את ההדלקה זכר לנס פך השמן, ובתפילה קבעו להודות על נס המלחמה<ref>ר' [http://www.kipa.co.il/ask/show/106117 תשובה באתר כיפה].</ref>.


שורה 61:		שורה 63:
	:"ומה ראו לעשות חנוכה שמונה ימים? והלא חנוכה שעשה [[משה]] במדבר לא עשה אלא שבעת ימים? אלא בימי מלכות יון נכנסו בני חשמונאי להיכל ובנו את המזבח ושדוהו בשיד ותקנו בו [[כלי שרת]], והיו מתעסקים בו שמונה ימים".		:"ומה ראו לעשות חנוכה שמונה ימים? והלא חנוכה שעשה [[משה]] במדבר לא עשה אלא שבעת ימים? אלא בימי מלכות יון נכנסו בני חשמונאי להיכל ובנו את המזבח ושדוהו בשיד ותקנו בו [[כלי שרת]], והיו מתעסקים בו שמונה ימים".

	==== נס פח השמן ~~מול הנצחון במלחמה~~ ====		==== נס פך השמן מברר את צדקת המלחמה ====

	[[הרב שלמה אבינר]], ראש ישיבת [[עטרת ירושלים]] ורב היישוב בית אל, מציג זאת בצורה מעט שונה: למה הדליקו עם פח השמן הקטן והסתכנו שייכבה? לא יכלו לחכות עוד שמונה ימים כדי שהכל יהיה תקין אחרי שחיכו זמן רב? זאת ועוד, "טומאה הותרה בציבור": אם אין שמן טהור, מדליקים בשמן טמא. בכלל, איפה שמענו שקובעים חג על נס שאיפשר לקיים מצוה? אם אי אפשר לקיים מצוה, אי אפשר, וזה אונס שרבונו של עולם פטר.		[[הרב שלמה אבינר]], ראש ישיבת [[עטרת ירושלים]] ורב היישוב בית אל, מציג זאת בצורה מעט שונה: למה הדליקו עם פח השמן הקטן והסתכנו שייכבה? לא יכלו לחכות עוד שמונה ימים כדי שהכל יהיה תקין אחרי שחיכו זמן רב? זאת ועוד, "טומאה הותרה בציבור": אם אין שמן טהור, מדליקים בשמן טמא. בכלל, איפה שמענו שקובעים חג על נס שאיפשר לקיים מצוה? אם אי אפשר לקיים מצוה, אי אפשר, וזה אונס שרבונו של עולם פטר.

למאי נ"מ?: /* נס פח השמן מול הנצחון במלחמה */

2009-10-19T07:34:29Z

נס פח השמן מול הנצחון במלחמה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:34, 19 באוקטובר 2009
שורה 67:		שורה 67:
	והוא מסביר, חג החנוכה הוא על ההצלה. הגמרא רצתה ללמוד אמירת הלל בפורים בקל וחומר מפסח: אם בהצלה מעבדות לחרות, קל וחומר הצלה ממיתה לחיים. כאשר התורה קבעה חג הפסח, זה כולל כל הצלה. כך כותב החתם סופר. אם כן, מה ענינו של נס פח השמן? מסביר המהר"ל שהוא לא הסיבה לחג אלא סימן. כלומר אותו נס הוא סימן מן השמים להסכמה אלהית למרד.		והוא מסביר, חג החנוכה הוא על ההצלה. הגמרא רצתה ללמוד אמירת הלל בפורים בקל וחומר מפסח: אם בהצלה מעבדות לחרות, קל וחומר הצלה ממיתה לחיים. כאשר התורה קבעה חג הפסח, זה כולל כל הצלה. כך כותב החתם סופר. אם כן, מה ענינו של נס פח השמן? מסביר המהר"ל שהוא לא הסיבה לחג אלא סימן. כלומר אותו נס הוא סימן מן השמים להסכמה אלהית למרד.

	הרי ספקות רבים היו אם להכנס למאבק<ref>ר' ב[http://www.bogreytsava.co.il/46586/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A1_44 עלון תורה אחרי צבא]: איך בטוחים שיצליחו? יש סיכוי? פקוח נפש? בזבוז משאבים? חיילי יהודה מכבי עצמם הביעו לפניו ספקות שמא לא ינצחו בקרב, שהרי אנו מעוט קטן, ושמא אין סיכוי. יהודה מכבי השיב שגם דוד ניצח את גולית וכן יהונתן את הגדוד. אמנם, אינינו בטוחים שננצח, הוסיף, אך נעשה מה שאנו מצווים . אין מסירות נפש על תנאי שיהיה נס. כאשר הושלכו חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, הם לא ידעו מראש שיהיה נס אלא מסרו נפשם, כפי שמביא רש"י על הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל" {{מקור\|(ויקרא כב, לב)}}.		הרי ספקות רבים היו אם להכנס למאבק<ref>ר' ב[http://www.bogreytsava.co.il/46586/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A1_44 עלון תורה אחרי צבא]</ref>: איך בטוחים שיצליחו? יש סיכוי? פקוח נפש? בזבוז משאבים? חיילי יהודה מכבי עצמם הביעו לפניו ספקות שמא לא ינצחו בקרב, שהרי אנו מעוט קטן, ושמא אין סיכוי. יהודה מכבי השיב שגם דוד ניצח את גולית וכן יהונתן את הגדוד. אמנם, אינינו בטוחים שננצח, הוסיף, אך נעשה מה שאנו מצווים . אין מסירות נפש על תנאי שיהיה נס. כאשר הושלכו חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, הם לא ידעו מראש שיהיה נס אלא מסרו נפשם, כפי שמביא רש"י על הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל" {{מקור\|(ויקרא כב, לב)}}.

	מרד החשמונאים היה העזה גדולה, כי לא היו אז נביאים שיבטיחונו נצחון ולא אורים ותומים. אך לא היה צורך בכך, שהרי חייבים להלחם למען עצמאותנו.לכן בא נס פח השמן, מסביר המהר"ל, כדי לקבוע ממרומים		מרד החשמונאים היה העזה גדולה, כי לא היו אז נביאים שיבטיחונו נצחון ולא אורים ותומים. אך לא היה צורך בכך, שהרי חייבים להלחם למען עצמאותנו.לכן בא נס פח השמן, מסביר המהר"ל, כדי לקבוע ממרומים

למאי נ"מ?: /* נס פח השמן מול הנצחון במלחמה */

2009-10-19T07:17:48Z

נס פח השמן מול הנצחון במלחמה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:17, 19 באוקטובר 2009
שורה 63:		שורה 63:
	==== נס פח השמן מול הנצחון במלחמה ====		==== נס פח השמן מול הנצחון במלחמה ====

	[[הרב שלמה אבינר]] ראש ישיבת [עטרת ירושלים] מציג זאת בצורה מעט שונה: למה הדליקו עם פח השמן הקטן והסתכנו שייכבה? לא יכלו לחכות עוד שמונה ימים כדי שהכל יהיה תקין אחרי שחיכו זמן רב? זאת ועוד, "טומאה הותרה בציבור": אם אין שמן טהור, מדליקים בשמן טמא. בכלל, איפה שמענו שקובעים חג על נס שאיפשר לקיים מצוה? אם אי אפשר לקיים מצוה, אי אפשר, וזה אונס שרבונו של עולם פטר.		[[הרב שלמה אבינר]], ראש ישיבת [[עטרת ירושלים]] ורב היישוב בית אל, מציג זאת בצורה מעט שונה: למה הדליקו עם פח השמן הקטן והסתכנו שייכבה? לא יכלו לחכות עוד שמונה ימים כדי שהכל יהיה תקין אחרי שחיכו זמן רב? זאת ועוד, "טומאה הותרה בציבור": אם אין שמן טהור, מדליקים בשמן טמא. בכלל, איפה שמענו שקובעים חג על נס שאיפשר לקיים מצוה? אם אי אפשר לקיים מצוה, אי אפשר, וזה אונס שרבונו של עולם פטר.

	והוא מסביר, חג החנוכה הוא על ההצלה. הגמרא רצתה ללמוד אמירת הלל בפורים בקל וחומר מפסח: אם בהצלה מעבדות לחרות, קל וחומר הצלה ממיתה לחיים. כאשר התורה קבעה חג הפסח, זה כולל כל הצלה. כך כותב החתם סופר. אם כן, מה ענינו של נס פח השמן? מסביר המהר"ל שהוא לא הסיבה לחג אלא סימן. כלומר אותו נס הוא סימן מן השמים להסכמה אלהית למרד.		והוא מסביר, חג החנוכה הוא על ההצלה. הגמרא רצתה ללמוד אמירת הלל בפורים בקל וחומר מפסח: אם בהצלה מעבדות לחרות, קל וחומר הצלה ממיתה לחיים. כאשר התורה קבעה חג הפסח, זה כולל כל הצלה. כך כותב החתם סופר. אם כן, מה ענינו של נס פח השמן? מסביר המהר"ל שהוא לא הסיבה לחג אלא סימן. כלומר אותו נס הוא סימן מן השמים להסכמה אלהית למרד.

	הרי ספקות רבים היו אם להכנס למאבק: איך בטוחים שיצליחו? יש סיכוי? פקוח נפש? בזבוז משאבים? חיילי יהודה מכבי עצמם הביעו לפניו ספקות שמא לא ינצחו בקרב, שהרי אנו מעוט קטן, ושמא אין סיכוי. יהודה מכבי השיב שגם דוד ניצח את גולית וכן יהונתן את הגדוד. אמנם, אינינו בטוחים שננצח, הוסיף, אך נעשה מה שאנו מצווים . אין מסירות נפש על תנאי שיהיה נס. כאשר הושלכו חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, הם לא ידעו מראש שיהיה נס אלא מסרו נפשם, כפי שמביא רש"י על הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל" {{מקור\|(ויקרא כב, לב)}}.		הרי ספקות רבים היו אם להכנס למאבק<ref>ר' ב[http://www.bogreytsava.co.il/46586/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A1_44 עלון תורה אחרי צבא]: איך בטוחים שיצליחו? יש סיכוי? פקוח נפש? בזבוז משאבים? חיילי יהודה מכבי עצמם הביעו לפניו ספקות שמא לא ינצחו בקרב, שהרי אנו מעוט קטן, ושמא אין סיכוי. יהודה מכבי השיב שגם דוד ניצח את גולית וכן יהונתן את הגדוד. אמנם, אינינו בטוחים שננצח, הוסיף, אך נעשה מה שאנו מצווים . אין מסירות נפש על תנאי שיהיה נס. כאשר הושלכו חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, הם לא ידעו מראש שיהיה נס אלא מסרו נפשם, כפי שמביא רש"י על הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל" {{מקור\|(ויקרא כב, לב)}}.

	מרד החשמונאים היה העזה גדולה, כי לא היו אז נביאים שיבטיחונו נצחון ולא אורים ותומים. אך לא היה צורך בכך, שהרי חייבים להלחם למען עצמאותנו.לכן בא נס פח השמן, מסביר המהר"ל, כדי לקבוע ממרומים		מרד החשמונאים היה העזה גדולה, כי לא היו אז נביאים שיבטיחונו נצחון ולא אורים ותומים. אך לא היה צורך בכך, שהרי חייבים להלחם למען עצמאותנו.לכן בא נס פח השמן, מסביר המהר"ל, כדי לקבוע ממרומים
	שהמרד הזה היה כדת וכדין. זו קביעה מאז לדורות, שיש למרוד למען חרותנו		שהמרד הזה היה כדת וכדין. זו קביעה מאז לדורות, שיש למרוד למען חרותנו
	הלאומית.		הלאומית.


	== ראו גם ==		== ראו גם ==

למאי נ"מ?: /* ניסים נוספים: */

2009-10-19T07:16:38Z

ניסים נוספים:

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:16, 19 באוקטובר 2009
שורה 18:		שורה 18:

	'''א.''' ניסים המצטרפים לניצחון במלחמה:		'''א.''' ניסים המצטרפים לניצחון במלחמה:
	* יהודית היתה בתו של יוחנן כהן גדול, היא האכילה גבינה את ראש היוונים כדי שיצמא, ישתכר וירדם. אחר כך היא כרתה את ראשו וכל צבאו ברח. על ידי כך היתה ישועה גדולה לעם ישראל. לזכרון, נהוג לאכול בחנוכה מאכלי חלב, לפי שהנס נעשה על ידי מאכלי חלב, שהאכילה יהודית את האויב {{מקור\|(רמ"א או"ח סי' עתר סוף סע' ב, ומ"ב שם ס"ק י)}}.		:* יהודית היתה בתו של יוחנן כהן גדול, היא האכילה גבינה את ראש היוונים כדי שיצמא, ישתכר וירדם. אחר כך היא כרתה את ראשו וכל צבאו ברח. על ידי כך היתה ישועה גדולה לעם ישראל. לזכרון, נהוג לאכול בחנוכה מאכלי חלב, לפי שהנס נעשה על ידי מאכלי חלב, שהאכילה יהודית את האויב {{מקור\|(רמ"א או"ח סי' עתר סוף סע' ב, ומ"ב שם ס"ק י)}}.

	'''ב.''' ניסים המצטרפים לנס פח השמן:		'''ב.''' ניסים המצטרפים לנס פח השמן:
	* מציאת הפח - הייתה בדרך נס, שכן היונים טימאו את כל השמנים, והעובדה שנעלם מעיניהם הפח ונתגלה לכהנים, היא נס גדול {{מקור\|(עי' מאירי שבת כא: ונימוק"י מהרא"י [בספר הליקוטים] על הרמב"ם, מהדו' ר"ש פרנקל, שם)}}.		:* מציאת הפח - הייתה בדרך נס, שכן היונים טימאו את כל השמנים, והעובדה שנעלם מעיניהם הפח ונתגלה לכהנים, היא נס גדול {{מקור\|(עי' מאירי שבת כא: ונימוק"י מהרא"י [בספר הליקוטים] על הרמב"ם, מהדו' ר"ש פרנקל, שם)}}.

	* ב[[מגילת תענית]] מובא שלאחר שטימאו היוונים את ההיכל מצאו שם החשמונאים בדרך נס שמונה קנים טהורים, ומהם הרכיבו את המנורה {{מקור\|(מהר"ץ חיות שם)}}.		:* ב[[מגילת תענית]] מובא שלאחר שטימאו היוונים את ההיכל מצאו שם החשמונאים בדרך נס שמונה קנים טהורים, ומהם הרכיבו את המנורה {{מקור\|(מהר"ץ חיות שם)}}.

	== נס פח השמן מול נס נצחון במלחמה ==		== נס פח השמן מול נס נצחון במלחמה ==

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:35, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~הניסים~~ לזכרם חוגגים את חג ה[[חנוכה]]: נס פח השמן ונס הנצחון.		הניסים לזכרם חוגגים את חג ה[[חנוכה]]: נס פח השמן ונס הנצחון.


שורה 21:		שורה 21:

	'''ב.''' ניסים המצטרפים לנס פח השמן:		'''ב.''' ניסים המצטרפים לנס פח השמן:
	:* מציאת הפח - הייתה בדרך נס, שכן היונים טימאו את כל השמנים, והעובדה שנעלם מעיניהם הפח ונתגלה לכהנים, היא נס גדול {{מקור\|(עי' מאירי שבת כא: ונימוק"י מהרא"י [בספר הליקוטים] על הרמב"ם, מהדו' ר"ש פרנקל, שם)}}.		:* מציאת הפח - הייתה בדרך נס, שכן היונים טימאו את כל השמנים, והעובדה שנעלם מעיניהם הפח ונתגלה לכהנים, היא נס גדול {{מקור\|עי' מאירי שבת כא: ונימוק"י מהרא"י [בספר הליקוטים] על הרמב"ם, מהדו' ר"ש פרנקל, שם\|כן}}.

	:* ב[[מגילת תענית]] מובא שלאחר שטימאו היוונים את ההיכל מצאו שם החשמונאים בדרך נס שמונה קנים טהורים, ומהם הרכיבו את המנורה {{מקור\|(מהר"ץ חיות שם)}}.		:* ב[[מגילת תענית]] מובא שלאחר שטימאו היוונים את ההיכל מצאו שם החשמונאים בדרך נס שמונה קנים טהורים, ומהם הרכיבו את המנורה {{מקור\|מהר"ץ חיות שם\|כן}}.

	== נס פח השמן מול נס נצחון במלחמה ==		== נס פח השמן מול נס נצחון במלחמה ==
	כפי שהוזכר, ישנן שתי סיבות עיקריות לחגוג את חג החנוכה. במקומות מסויימים {{מקור\|(בגמ' שבת כא: ועוד)}} מדוגש יותר [[נס פך השמן]], ואילו במקומות אחרים {{מקור\|(בתפילת "על הניסים" ועוד)}} דוקא נס הנצחון במלחמה<refור' מש"כ בזה ב[http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=30&tid=0&id=41811 פורום הישיבות].</ref>.		כפי שהוזכר, ישנן שתי סיבות עיקריות לחגוג את חג החנוכה. במקומות מסויימים {{מקור\|בגמ' שבת כא: ועוד\|כן}} מדוגש יותר [[נס פך השמן]], ואילו במקומות אחרים {{מקור\|בתפילת "על הניסים" ועוד\|כן}} דוקא נס הנצחון במלחמה<refור' מש"כ בזה ב[http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=30&tid=0&id=41811 פורום הישיבות].</ref>.

	ישנן כמה גישות ליחס בין הגורמים השונים של החג.		ישנן כמה גישות ליחס בין הגורמים השונים של החג.
שורה 34:		שורה 34:
	יש המסבירים, שעיקר שמחת ימי החנוכה היא על הנצחון במלחמה. אולם היה מקום לטעות שזהו נצחון [[טבע\|טבעי]] ללא [[השגחה]] מכוונת מהשי"ת. נס פך השמן ברר שכל הנצחון היה כולו ניסי, ומושגח.		יש המסבירים, שעיקר שמחת ימי החנוכה היא על הנצחון במלחמה. אולם היה מקום לטעות שזהו נצחון [[טבע\|טבעי]] ללא [[השגחה]] מכוונת מהשי"ת. נס פך השמן ברר שכל הנצחון היה כולו ניסי, ומושגח.

	בגישה זו צועד המהר"ל {{מקור\|(נר מצוה עמ' כב)}}, וז"ל:		בגישה זו צועד המהר"ל {{מקור\|נר מצוה עמ' כב\|כן}}, וז"ל:
	:"ואם תאמר, וכי בשביל שנעשה להם נס בהדלקה, שלא תהיה בטלה ההדלקה, היו קובעין חנוכה? כי מה שחייב להודות ולהלל, זהו כאשר נעשה לו נס ובשביל הצלתו, ולא בשביל שנעשה לו נס לעשות המצוה... יש לומר, שעיקר מה שקבעו ימי חנוכה בשביל שהיו מנצחים את היוונים, רק שלא היה נראה שהיה נצחון הזה על ידי נס שעשה זה השם יתברך ולא היה זה מכחם וגבורתם. ולפיכך נעשה הנס על ידי נרות המנורה, שידעו שהכל היה בנס מן השם יתברך, וכך המלחמה שהיו מנצחין ישראל, היה מן השם יתברך"<ref>[http://www.etzion.org.il/dk/1to899/788hatzi.htm יש המסבירים] בכך את העובדה שהנס נעשה ב[[מנורה]], שה[[אור]] מבטא את ה[[ראייה]] וההכרה שהכל מאת ה'.</ref>.		:"ואם תאמר, וכי בשביל שנעשה להם נס בהדלקה, שלא תהיה בטלה ההדלקה, היו קובעין חנוכה? כי מה שחייב להודות ולהלל, זהו כאשר נעשה לו נס ובשביל הצלתו, ולא בשביל שנעשה לו נס לעשות המצוה... יש לומר, שעיקר מה שקבעו ימי חנוכה בשביל שהיו מנצחים את היוונים, רק שלא היה נראה שהיה נצחון הזה על ידי נס שעשה זה השם יתברך ולא היה זה מכחם וגבורתם. ולפיכך נעשה הנס על ידי נרות המנורה, שידעו שהכל היה בנס מן השם יתברך, וכך המלחמה שהיו מנצחין ישראל, היה מן השם יתברך"<ref>[http://www.etzion.org.il/dk/1to899/788hatzi.htm יש המסבירים] בכך את העובדה שהנס נעשה ב[[מנורה]], שה[[אור]] מבטא את ה[[ראייה]] וההכרה שהכל מאת ה'.</ref>.
	(ועיין עוד במור וקציעה ליעב"ץ סי' תרע ובהגהות מהר"ץ חיות לשבת שם).		(ועיין עוד במור וקציעה ליעב"ץ סי' תרע ובהגהות מהר"ץ חיות לשבת שם).
שורה 45:		שורה 45:
	ה[[התייוונות]] פשתה בחברה כולה, בעיקר במעמדות העליונים: ב[[כהן\|כהונה]], באצולה ודומיהן. מעמדות אלו הינם בעלי השפעה מכרעת על התרבות הלאומית כולה. התפישות היווניות חדרו בכל.		ה[[התייוונות]] פשתה בחברה כולה, בעיקר במעמדות העליונים: ב[[כהן\|כהונה]], באצולה ודומיהן. מעמדות אלו הינם בעלי השפעה מכרעת על התרבות הלאומית כולה. התפישות היווניות חדרו בכל.

	מול לחץ חברתי כה אדיר עמדה קבוצה קטנה של משפחת כוהנים ב[[מודיעין]] ששמרה על הגחלת. רק שמנה של משפחת [[מתתיהו]] נשאר טהור וזך, חתום בחותמת הכהונה הטהורה והקדושה. קבוצה זו היתה שולית בתחילתה, רחוקה ממרכזי ההשפעה, דלה, חסרת כוח ואמצעים, "י"ב בני חשמונאי ואלעזר, כנגד כמה רבבות"<ref>לשון [[רש"י]] בפרשת וזאת הברכה {{{מקור\|(דברים לג, יא)}}.</ref> הנסחפים אחר התרבות היוונית.		מול לחץ חברתי כה אדיר עמדה קבוצה קטנה של משפחת כוהנים ב[[מודיעין]] ששמרה על הגחלת. רק שמנה של משפחת [[מתתיהו]] נשאר טהור וזך, חתום בחותמת הכהונה הטהורה והקדושה. קבוצה זו היתה שולית בתחילתה, רחוקה ממרכזי ההשפעה, דלה, חסרת כוח ואמצעים, "י"ב בני חשמונאי ואלעזר, כנגד כמה רבבות"<ref>לשון [[רש"י]] בפרשת וזאת הברכה {{{מקור\|דברים לג, יא\|כן}}.</ref> הנסחפים אחר התרבות היוונית.

	אך, משפחה קטנטנה זו, עוררה תנועה לאומית גדולה שלבשה גם גבורה ותחבולות מלחמה, ניצחה מעצמה בעלת כוח צבאי אדיר, וע"י ניצול הפוליטיקה הבין לאומית הקימה ממלכה מכובדת שזיכתה את עם ישראל בעצמאות מדינית במשך יותר ממאתים שנה.		אך, משפחה קטנטנה זו, עוררה תנועה לאומית גדולה שלבשה גם גבורה ותחבולות מלחמה, ניצחה מעצמה בעלת כוח צבאי אדיר, וע"י ניצול הפוליטיקה הבין לאומית הקימה ממלכה מכובדת שזיכתה את עם ישראל בעצמאות מדינית במשך יותר ממאתים שנה.
שורה 53:		שורה 53:

	==== [[ארץ ישראל]] מול ה[[גלות]] ====		==== [[ארץ ישראל]] מול ה[[גלות]] ====
	[[הרב דוד בר-חיים]] {{מקור\|(ב}}[http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/7939 מאמר חנוכה זו שאנו חוגגים – על שום מה?]{{מקור\|)}} טוען שהבדלים אלו משתקפים גם בהבדל הסגנוני שבין הרמב"ם ל[[טור]] {{מקור\|(או"ח סי' עתר, שהעתיק הגמ' שבת כא:)}}, בעוד הרמב"ם מתאר את הרקע לחג, כיצד בני ישראל חיו תחת כיבוש יווני, אשר ביקש למנוע מה[[יהודים]] לחיות כיהודים וחילל את המקדש. בתגובה קמו החשמונאים והיכו את הצבא היווני, והעיקר הצליחו להעמיד שלטון עצמאי לראשונה מאתים שנה. לעומת, הטור מתמקד בפך אחד של שמן.		[[הרב דוד בר-חיים]] {{מקור\|(ב}}[http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/7939 מאמר חנוכה זו שאנו חוגגים – על שום מה?]{{מקור\|)}} טוען שהבדלים אלו משתקפים גם בהבדל הסגנוני שבין הרמב"ם ל[[טור]] {{מקור\|או"ח סי' עתר, שהעתיק הגמ' שבת כא:\|כן}}, בעוד הרמב"ם מתאר את הרקע לחג, כיצד בני ישראל חיו תחת כיבוש יווני, אשר ביקש למנוע מה[[יהודים]] לחיות כיהודים וחילל את המקדש. בתגובה קמו החשמונאים והיכו את הצבא היווני, והעיקר הצליחו להעמיד שלטון עצמאי לראשונה מאתים שנה. לעומת, הטור מתמקד בפך אחד של שמן.

	יתירה מזו, ב[[מגילת תענית]] אפילו בנס פך השמן מודגש הצד הטבעי של המלחמה:		יתירה מזו, ב[[מגילת תענית]] אפילו בנס פך השמן מודגש הצד הטבעי של המלחמה:
	:"ומה ראו להדליק את הנרות? לפי שנכנסו יונים בהיכל, וכשגברה יד בית חשמונאי לא היה במה להדליק. הביאו שבעה שפודי ברזל וחפום בעץ והדליקו בהם את הנרות'.		:"ומה ראו להדליק את הנרות? לפי שנכנסו יונים בהיכל, וכשגברה יד בית חשמונאי לא היה במה להדליק. הביאו שבעה שפודי ברזל וחפום בעץ והדליקו בהם את הנרות'.
	לא מוזכר כלל הנס שהמנורה דלקה שמונה ימים. "המצוה הראשונה שיכלו לוחמי החופש היהודיים לקיים במקדש ששוחרר זה עתה היתה הטבת נרות המנורה, וזאת משני טעמים: אין קושי מיוחד להרכיב מנורה מכל הבא ליד... ועוד ש'אין מחנכין המנורה; אלא בהדלקת שבעה נרותיה בין הערביים' {{מקור\|(רמב"ם, תמידין ומוספין ג, י)}}, כלומר: ניתן היה לבצע זאת מיידית. כך הפכה המנורה לסמל הנצחון וטיהור המקדש".		לא מוזכר כלל הנס שהמנורה דלקה שמונה ימים. "המצוה הראשונה שיכלו לוחמי החופש היהודיים לקיים במקדש ששוחרר זה עתה היתה הטבת נרות המנורה, וזאת משני טעמים: אין קושי מיוחד להרכיב מנורה מכל הבא ליד... ועוד ש'אין מחנכין המנורה; אלא בהדלקת שבעה נרותיה בין הערביים' {{מקור\|רמב"ם, תמידין ומוספין ג, י\|כן}}, כלומר: ניתן היה לבצע זאת מיידית. כך הפכה המנורה לסמל הנצחון וטיהור המקדש".

	הסבר נוסף לסיבה שחנוכה הוא שמונה ימים<ref>וע"ע [[קושית הבית יוסף]].</ref> נמצא במגילת תענית, ואף שם לא מוזכר כלל נס פך השמן. וכך כתוב שם:		הסבר נוסף לסיבה שחנוכה הוא שמונה ימים<ref>וע"ע [[קושית הבית יוסף]].</ref> נמצא במגילת תענית, ואף שם לא מוזכר כלל נס פך השמן. וכך כתוב שם: