ניסויים רפואיים בבני אדם - היסטוריית גרסאות

Yeshivaorgil bot: :קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית

2013-07-02T06:33:09Z

קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:33, 2 ביולי 2013
שורה 663:		שורה 663:
	[[קטגוריה:רפואה והלכה]]		[[קטגוריה:רפואה והלכה]]
	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]
			[[קטגוריה:רפואה והלכה]]

אריאל ביגל נ"י ב־06:13, 30 באפריל 2012

2012-04-30T06:13:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:13, 30 באפריל 2012
שורה 1:		שורה 1:

	==הגדרת המושג==		==הגדרת המושג==

שורה 660:		שורה 661:
	{{הערות שוליים\|טורים=כן}}		{{הערות שוליים\|טורים=כן}}

			[[קטגוריה:רפואה והלכה]]
	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]

טישיו: /* כללים הנוגעים לחברה */

2012-04-30T00:07:28Z

כללים הנוגעים לחברה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:07, 30 באפריל 2012
שורה 317:		שורה 317:
	באשר לניסויים של הנאצים<ref>במקורות שונים פורסמו כ-45 מאמרים על המחקרים הנאציים - ראה Moe K, Hastings Cent Rep 14:5, 1984.</ref> - היתה קיימת הנחה כי הניסויים היחידים בעלי משמעות מדעית כלשהי הם ניסויי ההישרדות בתנאי קור קיצוני<ref>hypothermia experiments. ראה לעיל ברקע ההיסטורי.</ref>. אכן, בדיקת הנתונים הללו הראתה כי השיטות והביצוע, בנוסף להיותם חייתיים ואכזריים, היו חסרי ערך מדעי, ולכן לא ניתן להסיק מהם מסקנות מדעיות<ref>ראה - Berger RL, N Engl J Med 322:1435, 1990.</ref>. לפיכך, כל הוויכוח אם מוסרי הדבר להשתמש בתוצאות המחקרים הנאציים הוא חסר משמעות מעשית, שכן אין תוצאות בעלי ערך מדעי לניסויים אלו<ref>וראה עוד בעניין הרפואה הנאצית - Maretzki TW, Soc Sci Med 29:1319, 1989; O'Reilly M, Can Med Assoc J 148:819, 1993.</ref>.		באשר לניסויים של הנאצים<ref>במקורות שונים פורסמו כ-45 מאמרים על המחקרים הנאציים - ראה Moe K, Hastings Cent Rep 14:5, 1984.</ref> - היתה קיימת הנחה כי הניסויים היחידים בעלי משמעות מדעית כלשהי הם ניסויי ההישרדות בתנאי קור קיצוני<ref>hypothermia experiments. ראה לעיל ברקע ההיסטורי.</ref>. אכן, בדיקת הנתונים הללו הראתה כי השיטות והביצוע, בנוסף להיותם חייתיים ואכזריים, היו חסרי ערך מדעי, ולכן לא ניתן להסיק מהם מסקנות מדעיות<ref>ראה - Berger RL, N Engl J Med 322:1435, 1990.</ref>. לפיכך, כל הוויכוח אם מוסרי הדבר להשתמש בתוצאות המחקרים הנאציים הוא חסר משמעות מעשית, שכן אין תוצאות בעלי ערך מדעי לניסויים אלו<ref>וראה עוד בעניין הרפואה הנאצית - Maretzki TW, Soc Sci Med 29:1319, 1989; O'Reilly M, Can Med Assoc J 148:819, 1993.</ref>.

	'''משאבים מוגבלים''' שיקולי העלות היא בעיה מוסרית הנוגעת למחקרים רפואיים, ומצריכה החלטות של קדימויות<ref>על השיקולים השונים הנוגעים להקצאת משאבים מוגבלים - ראה ערך [[משאבים מגבלים.</ref>. יחד עם זאת, אין להפסיק מחקר שהוחל בו בטרם ניתן]]להגיע להערכת התוצאות רק בגלל שיקולי קדימויות בהשקעות הכספיות. הפסקה מוקדמת של מחקר שיכול להועיל היא בלתי מוסרית אם היא נעשית רק בגלל שיקולי כלכליים של החברה<ref>Livre M, et al, BMJ 322:603, 2001; Boyd K, BMJ 322:606, 2001.</ref>.		'''משאבים מוגבלים''' שיקולי העלות היא בעיה מוסרית הנוגעת למחקרים רפואיים, ומצריכה החלטות של קדימויות<ref>על השיקולים השונים הנוגעים להקצאת משאבים מוגבלים - ראה ערך [[משאבים מגבלים.</ref>. יחד עם זאת, אין להפסיק מחקר שהוחל בו בטרם ניתן להגיע להערכת התוצאות רק בגלל שיקולי קדימויות בהשקעות הכספיות. הפסקה מוקדמת של מחקר שיכול להועיל היא בלתי מוסרית אם היא נעשית רק בגלל שיקולי כלכליים של החברה<ref>Livre M, et al, BMJ 322:603, 2001; Boyd K, BMJ 322:606, 2001.</ref>.

	'''מקצועות ייחודיים''' קבוצות מקצועיות מוגדרות דנו בבעיות הייחודיות שלהן ביחס למחקר בבני אדם<ref>ראה למשל: אפידמיולוגיה - Soskolne CL, Am J epidemiol 129:1, 1989; Coughlin SS and Beauchamp TL, Epidemiology 3:343, 1992; רפואת חירום - Iserson KV and Mahowald MB, Crit Care Med 20:1032, 1992; Miller BL, Ann Emerg Med 22:118, 1993; Olson CM, JAMA 271:1445, 1994; הרדמה - ;Lancet 339:337, 1992; Sneyd JR, Anaesthesia 53:422, 1998; רפואה ציבורית - Brett A and Grodin M, JAMA 265:1854, 1991; גריאטריה - Sachs GA and Cassel CK, Law Med Health Care 18:234, 1990; נוירולוגיה - Neurology 50:592, 1998; פסיכיאטריה - Fulford KWM and Howse K, J Med Ethics 19:85, 1993; Dresser R, JAMA 276:67, 1996; Elliott C, Arch Gen Psychiatry 54:113, 1997; פרינטולוגיה - Brocklehurst P, Br J Obstet Gynecol 104:765, 1997. וראה לעיל הע' 134 ואילך, בעניין מחקר על ילדים.</ref>.		'''מקצועות ייחודיים''' קבוצות מקצועיות מוגדרות דנו בבעיות הייחודיות שלהן ביחס למחקר בבני אדם<ref>ראה למשל: אפידמיולוגיה - Soskolne CL, Am J epidemiol 129:1, 1989; Coughlin SS and Beauchamp TL, Epidemiology 3:343, 1992; רפואת חירום - Iserson KV and Mahowald MB, Crit Care Med 20:1032, 1992; Miller BL, Ann Emerg Med 22:118, 1993; Olson CM, JAMA 271:1445, 1994; הרדמה - ;Lancet 339:337, 1992; Sneyd JR, Anaesthesia 53:422, 1998; רפואה ציבורית - Brett A and Grodin M, JAMA 265:1854, 1991; גריאטריה - Sachs GA and Cassel CK, Law Med Health Care 18:234, 1990; נוירולוגיה - Neurology 50:592, 1998; פסיכיאטריה - Fulford KWM and Howse K, J Med Ethics 19:85, 1993; Dresser R, JAMA 276:67, 1996; Elliott C, Arch Gen Psychiatry 54:113, 1997; פרינטולוגיה - Brocklehurst P, Br J Obstet Gynecol 104:765, 1997. וראה לעיל הע' 134 ואילך, בעניין מחקר על ילדים.</ref>.

טישיו: נסויים רפואיים בבני אדם הועבר לניסויים רפואיים בבני אדם

2012-04-30T00:05:54Z

נסויים רפואיים בבני אדם הועבר לניסויים רפואיים בבני אדם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:05, 30 באפריל 2012
(אין הבדלים)

טישיו: /* הערות שוליים */

2012-04-29T23:56:39Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:56, 29 באפריל 2012
שורה 658:		שורה 658:


	==הערות שוליים==		{{הערות שוליים\|טורים=כן}}


	~~<references />~~



	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]

Yeshivaorgil bot: הוספת תגיות מקור

2009-03-31T15:15:17Z

הוספת תגיות מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:15, 31 במרץ 2009
שורה 23:		שורה 23:
	'''בעולם העתיק''' רופאי העולם העתיק לא עסקו בניסויים בבני אדם במובן המקובל של המושג, היינו הם לא בדקו באופן שיטתי ומבוקר תוצאות של שינויים בנחקרים בעקבות טיפולים, אלא הם עסקו רק בתצפיות, ובתיאור המצב הטבעי, או המצב לאחר התערבות רפואית. באותן שנים נעשו מחקרים רפואיים רק בבעלי חיים ובגוויות.		'''בעולם העתיק''' רופאי העולם העתיק לא עסקו בניסויים בבני אדם במובן המקובל של המושג, היינו הם לא בדקו באופן שיטתי ומבוקר תוצאות של שינויים בנחקרים בעקבות טיפולים, אלא הם עסקו רק בתצפיות, ובתיאור המצב הטבעי, או המצב לאחר התערבות רפואית. באותן שנים נעשו מחקרים רפואיים רק בבעלי חיים ובגוויות.

	גלינוס היה מהראשונים שערך מחקרים מכוונים לבדיקת מצב נתון או שינוי בבעלי חיים, ורופאי אלכסנדריה בעת העתיקה היו מהראשונים שערכו ניסויים בגוויות. מחקר כזה מתואר בתלמוד<ref>נידה ל ב.</ref>, בניסוי של המלכה קליאופטרה, על עוברים של נשים שהוצאו להורג<ref>ראה ע' נתוח המת הע' 14.</ref>.		גלינוס היה מהראשונים שערך מחקרים מכוונים לבדיקת מצב נתון או שינוי בבעלי חיים, ורופאי אלכסנדריה בעת העתיקה היו מהראשונים שערכו ניסויים בגוויות. מחקר כזה מתואר בתלמוד<ref><makor>נידה ל ב.</makor></ref>, בניסוי של המלכה קליאופטרה, על עוברים של נשים שהוצאו להורג<ref>ראה ע' נתוח המת הע' 14.</ref>.

	'''בימי הביניים''' האנטומיסט הפלמי אנדריאס וזליוס (1514-1564) היה כנראה הראשון שביצע נתיחות על גוויות בצורה מסודרת, לצורך לימוד האנטומיה.		'''בימי הביניים''' האנטומיסט הפלמי אנדריאס וזליוס (1514-1564) היה כנראה הראשון שביצע נתיחות על גוויות בצורה מסודרת, לצורך לימוד האנטומיה.

Yeshivaorgil bot: הוספת תגיות מקור

2009-03-24T17:27:55Z

הוספת תגיות מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:27, 24 במרץ 2009
שורה 1:		שורה 1:
	=		==הגדרת המושג==

			מרבית הידע הרפואי, הכולל נתונים על גוף האדם ותיפקודו, על המחלות, ועל דרכי האבחון, הריפוי, והמניעה שלהן, בא כתוצאה ממחקרים וניסויים מגוונים, אשר בחלקם הגדול נשענים על עריכת ניסויים בבני אדם.

			מצד אחד קיימת חשיבות רבה למחקר בבני אדם לטובת האנושות והחברה, במטרה לשפר את הבריאות, ולשם השגת פתרונות רפואיים למחלות; אך מאידך קיימת החובה להגן על שלומו וחירותו של היחיד הבריא או החולה, אשר צריך להיות נשוא המחקר, ואשר עלול להינזק, או לפחות לא להפיק כל תועלת מהניסוי. לפיכך, קיים הכרח למצוא את האיזון הנכון בין הצרכים הללו.

			באופן עקרוני כמעט כל טיפול יומיומי הוא ניסוי, שכן במקרים רבים אין לדעת מראש אם הטיפול יהיה יעיל, חסר תועלת, או מזיק<ref>ראה - Rosner F, Am J Med 82:283, 1987.</ref>. הנסיבות המיוחדות של כל חולה, כל מחלה, וכל רופא שונים ממקרה למקרה, ומכאן יסוד הניסוי שבמרבית הטיפולים הרפואיים<ref>therapeutic trial.</ref>. אכן זו דרך העולם ברפואה, שכן היא מבוססת על ניסיון קודם וידע סטטיסטי, אשר בדרך כלל מסייע להכריע בעד או נגד טיפול, גם אם אין ההכרעה תמיד וודאית ומוחלטת. לפיכך, טיפול הנחשב כשגרתי ומקובל איננו מוגדר כניסוי. כמו כן יש הבדל בין המטרות המוצהרות של טיפול, גם כשהוא איננו וודאי, לבין מטרות הניסוי.

			ניסוי מדעי הוא מחקר פרוספקטיבי, שיטתי ומתוכנן, המיועד לבדוק בטיחות, יעילות, או מינון של הנחה, שיטה, תרופה, מיכשור, או פעולה רפואית, בדרכים מבוקרות ובשיקולים סטטיסטיים, בהתאם לתוכנית פעולה מוגדרת מראש, תוך מעקב לזיהוי תופעות רצויות או בלתי רצויות של הדבר הנחקר. הניסוי מורכב מבדיקת שינויים הנובעים מפעולה נחקרת, ומאיסוף המידע המתקבל בדרך זו. הניסוי הרפואי בבני אדם מתייחס לכל פעולה הנעשית בבני אדם שאיננה מקובלת כשגרתית, או שימוש הנעשה בבני אדם בתכשירים, בתרופות, או בחומרים מגוונים, שלא בהתאם לפעולות הידועות והמקובלות לתכשירים אלו.

			הניסויים בבני אדם מיועדים לגרום להרחבת הידע התיאורטי או המעשי, הנוגע למבנה או לתיפקוד של גוף האדם, או חלקים ממנו; הבנת תהליכי מחלה; הבנת תהליכי ריפוי; הבנת תהליכי פעולה של חומרים שונים הניתנים לבני אדם; ובחינת השפעות של חומרים על בריאותו, גופו או נפשו של אדם, עובר, או המערך התורשתי.

			הניסויים הרפואיים הכרחיים לתהליך הרישוי והרישום של כל טכנולוגיה רפואית, ולקבלת אישור רשמי לשיווקה לאוכלוסיית היעד. המדובר בתרופות, ציוד או מכשור רפואי, או פעולות ניתוחיות חריגות.

			על פי ההלכה יש הבחנה בין קמיע מומחה, לבין קמיע שאינו מומחה<ref>ראה שבת נג א-ב; שם ס ב; שם סא א; <makor>ירושלמי שבת ה ד;</makor> שם ו ב; שם יז ו; <makor>רמב"ם שבת יט יד;</makor> שם כ יג; טושו"ע או"ח שא כה.</ref>, ובלשון הפוסקים יש הבחנה בין רפואה בדוקה, לבין רפואה שאינה בדוקה<ref>ראה מור וקציעה או"ח סי' שכח; שו"ת חת"ס חיו"ד סי' עו.</ref>, היינו קיימת הבחנה בין טיפול ניסיוני, לבין טיפול שיעילותו הוכחה בעקבות חזרה מוצלחת<ref>וראה להלן בפרטי דינים, במשמעות ההלכתית של הבחנות אלו.</ref>.

			יש מי שהגדיר את ההבדל בין בחינה לניסוי בכך, שבחינה בודקת תכונות הנמצאות בטבעו של החפץ, בעוד שניסוי בודק אם נמצא בדבר תכונה שאינה ידועה בטבעו של החפץ<ref>מלבי"ם, <makor>בראשית כב א.</

אפרים ב־10:21, 21 בנובמבר 2008

2008-11-21T10:21:15Z

הצגת שינויים