https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A0%D7%97_%D7%92%D7%93_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%91 2026-05-14T23:20:58Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%97_%D7%92%D7%93_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%91&diff=161369&oldid=prev 2024-10-10T08:33:34Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;נולד בשם נח בפלאוונו שבפולין לרבי יעקב דוד וינטרוב (רבינרזון לשעבר) ולפרימט למשפחת קמינסקי. בימי בחרותו[דרושה הבהרה] החל לכתוב את ספריו. בשנת תרס&quot;ו (1905) התחתן עם יוכבד לבית טייטלבוים (ממשפחת ה&#039;ישמח משה&#039;). אחרי נישואיו התגורר בראדומסק סמוך לבית הוריו. עסק בה...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>נולד בשם נח בפלאוונו שבפולין לרבי יעקב דוד וינטרוב (רבינרזון לשעבר) ולפרימט למשפחת קמינסקי. בימי בחרותו[דרושה הבהרה] החל לכתוב את ספריו.<br /> <br /> בשנת תרס&quot;ו (1905) התחתן עם יוכבד לבית טייטלבוים (ממשפחת ה&#039;ישמח משה&#039;). אחרי נישואיו התגורר בראדומסק סמוך לבית הוריו. עסק בהוצאת ספרים, ואחר כך פתח בית מסחר לספרי קודש[1].<br /> <br /> כאביו, היה חסיד של רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר מאלכסנדר, לאחר פטירתו של רבי אהרן צבי לנדא מביאלא, ואחריו אצל אחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב.<br /> <br /> בשנת תרפ&quot;ד (1924) עלה לארץ ישראל בהוראת אביו שציווה עליו לדאוג לעליית כל בני המשפחה אחריו, תוך שהוא מזהיר ש&quot;פולין תהפך לנהר של דם&quot;[2]. באנייה שבה הפליג לאלכסנדריה היה גם רבי אברהם מרדכי אלתר מגור. מאלכסנדריה נסעו ברכבת והגיעו לירושלים בי&quot;ז בשבט תרפ&quot;ד, 23 ינואר 1924. בירושלים החליף את בגדיו כמנהג אנשי המקום והחל לכנות עצמו בכתביו &quot;הירושלמי&quot;. היה מקורב לרבים מרבני ירושלים, בהם האחים האדמו&quot;רים רבי אברהם דוב ורבי דוד מרחמסטריבקא, רבי ישראל יצחק רייזמן, המגיד רבי בן ציון ידלר, רבי אברהם אלימלך שפירא מגרודז&#039;יסק, רבי ישראל ניסן קופרשטוק ממאקווא, רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, רבי יהודה משה דנציגר מאלכסנדר, רבי מרדכי חיים סלאנים, וכן לרבי יוסף חיים זוננפלד ולמקובל רבי חיים שאול הכהן דוויק[3]. מכל אלה רשם חידושים רבים שפרסם בכתביו.<br /> <br /> חיבר עשרות שירים על שבת ומועדים וכן קינה על מאורעות תרפ&quot;ט[4], שפרסם בספריו.<br /> <br /> בשנת תרפ&quot;ו (1926) היה ממקימי חברת &quot;זיכרון דוד&quot; שעסקה בהקמת היישוב מגדל עדר בגוש עציון[5].<br /> <br /> בשנים תרצ&quot;ג-תרצ&quot;ד שבהן התגורר בארץ ישראל רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב, ליווה אותו וכתב מפיו את דברי תורתו, שלאחר מכן יצאו לאור בספר &#039;אמרות טהורות&#039;[6].<br /> <br /> התאמץ להעלות את בני משפחתו לארץ ישראל. בשנת תרצ&quot;ה, בעת ביקורו השני בארץ של רבו, האדמו&quot;ר מסטריקוב, ניסה להניא אותו מלחזור לפולין[7].<br /> <br /> בשנה האחרונה לחייו עבר לגור בבני ברק. נפטר בז&#039; בתשרי תשט&quot;ו, 4 באוקטובר 1954, ונקבר בבית הקברות זיכרון מאיר.<br /> <br /> משפחתו<br /> אביו הרב יעקב דוד רדומסק&#039;ר חיבר גם הוא ספרים. אחיו הרב אהרון הוא מחבר הספר דביר אהרן. אחיו הרב מרדכי היה רב בפילדלפיה[דרוש מקור]. שני אחים ושלושה אחיות נוספים נרצחו בשואה.<br /> <br /> מאשתו הראשונה נולדה לרב וינטרוב בת. בשנת ת&quot;ש (1939) נפטרה אשתו. בעצת רבי שלמה גולדמן מזוועהיל הוסיף לעצמו את השם &#039;גד&#039; למזל טוב למצוא לו זיווג שני[8]. ואכן התחתן בשנית עם מלכה למשפחת ברזסקי[9]. מאשתו זו נולד הרב יעקב דוד וינטרוב ראש ארגון בני דוד שעסק בפעולות של הפצת תורה בתל אביב והסביבה[10].<br /> <br /> כתביו<br /> חלק ניכר מתורתו הוא ליקוט של אלפי אמרות, עובדות, הנהגות והדרכות של רבנים ואדמו&quot;רים מדורות עברו, בתחומים מגוונים. הוא מרבה להשתמש בגימטריאות, ראשי תיבות ובחלומות שבהם חידש חידושי תורה.<br /> <br /> ספרים שכתב<br /> 18 קונטרסים על שבתות ומועדים:<br /> על שבת: פני שבת, עין שבת, טל שבת<br /> על ראש השנה: עוז מלך<br /> על סוכות: טעם וריח<br /> על חנוכה: בני בינה, תשועה גדולה, נס לשושנים, נס ופלא<br /> על פורים: משלוח מנות, עטרות אדר, חצרות אדר<br /> על פסח: עזרת אבותינו, אור פסח, ראש חדשים<br /> על ל&quot;ג בעומר: בני עליה<br /> על אלול: חיים ארוכים, השתפכות הנפש<br /> ספרי החן בשנים תש&quot;ב-תשי&quot;ג הוציא סדרה של כארבעים קונטרסים, שהאות הראשונה בשמם על סדר ה&#039;אלף בית&#039; והמילה השנייה היא &quot;חן&quot;, על שמו. בקונטרסים דברי תורה וחסידות ששמע מפי רבותיו בפולין ובארץ ישראל משולבים בחידושיו.<br /> נחליאל על דיני ומנהגי שבועות<br /> דביר הגן על סדר פרשיות התורה. את הספר הוציא בשנתו האחרונה והדפיס עד פרשת וארא.<br /> טוב עין - על פרקי דרבי אליעזר<br /> ספריו על חמש מגילות:<br /> רזי לי - על שיר השירים<br /> שער בועז - על מגילת רות<br /> אלישיב - על מגילת איכה<br /> אש המזבח - על מגילת קהלת<br /> עורה כבודי - על מגילת אסתר<br /> מהדורות מעובדות של כתביו<br /> בישישים חכמה - מעובד מתוך ספרי החן, אמרות, הנהגות וסיפורים ממאות אדמו&quot;רים ותלמידי הבעש&quot;ט<br /> אוצרות החן - מעובד גם הוא מתוך ספרי החן, סיפורים מגדולי החסידות על פרשיות התורה. בהוצאת מכון אהלי צדיקים<br /> ספרים שהוציא לאור<br /> ספרי אביו:<br /> <br /> אבני המקום<br /> מכלל מציון<br /> מימי הירדן<br /> נאוה תהילה -על הגדה של פסח<br /> מטע אהלים עם פרי מטעו, כאשר הוא משלב בהם את דברי תורתו.<br /> לקריאה נוספת<br /> שבתאי וינטרוב, ממנחילי מורשת - במלאת 60 שנה לפטירת הגה&quot;צ ר&#039; נח גד וינטרוב זצ&quot;ל, המודיע - תוספת לגליון, ט&#039; תשרי תשע&quot;ה, עמ&#039; כח-ל</div>

172.70.200.168