נחלת שבט יששכר - היסטוריית גרסאות

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:56:10Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:56, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png\|left\|thumb\|250px\|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט יששכר''' בצבע אדום בצפון-מזרח הארץ- מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]]		[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png\|left\|thumb\|250px\|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט יששכר''' בצבע אדום בצפון-מזרח הארץ- מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]]

	'''נחלת שבט יששכר''' מצויה מערבית ל[[הר תבור]] אשר ב[[עמק יזרעאל]] בצפון הארץ ומגיעה עד ל[[נהר הירדן]]. הנחלה עלתה בגורל הרביעי לאחר [[נחלת שבט יהודה]] ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע בעמק יזרעאל, כאשר במזרחה [[נחלת שבט זבולון]] ומצפונה - [[נחלת שבט נפתלי]]. הר תבור משמש נקודת המפגש לשבטים: [[שבט זבולון\|זבולון]], [[שבט יששכר\|יששכר]] ו[[שבט נפתלי\|נפתלי]].		'''נחלת שבט יששכר''' מצויה מערבית ל[[הר תבור]] אשר ב[[עמק יזרעאל]] בצפון הארץ ומגיעה עד ל[[נהר הירדן]]. הנחלה עלתה בגורל הרביעי לאחר [[נחלת שבט יהודה]] ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע בעמק יזרעאל, כאשר במזרחה [[נחלת שבט זבולון]] ומצפונה - [[נחלת שבט נפתלי]]. הר תבור משמש נקודת המפגש לשבטים: [[שבט זבולון\|זבולון]], [[שבט יששכר\|יששכר]] ו[[שבט נפתלי\|נפתלי]].

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:29:59Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:29, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png\|left\|thumb\|250px\|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט יששכר''' בצבע אדום בצפון-מזרח הארץ- מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]]		[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png\|left\|thumb\|250px\|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט יששכר''' בצבע אדום בצפון-מזרח הארץ- מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]]

	'''נחלת שבט יששכר''' מצויה מערבית ל[[הר תבור]] אשר ב[[עמק יזרעאל]] בצפון הארץ ומגיעה עד ל[[נהר הירדן]]. הנחלה עלתה בגורל הרביעי לאחר [[נחלת שבט יהודה]] ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע בעמק יזרעאל, כאשר במזרחה [[נחלת שבט זבולון]] ומצפונה - [[נחלת שבט נפתלי]]. הר תבור משמש נקודת המפגש לשבטים: [[שבט זבולון\|זבולון]], [[שבט יששכר\|יששכר]] ו[[שבט נפתלי\|נפתלי]].		'''נחלת שבט יששכר''' מצויה מערבית ל[[הר תבור]] אשר ב[[עמק יזרעאל]] בצפון הארץ ומגיעה עד ל[[נהר הירדן]]. הנחלה עלתה בגורל הרביעי לאחר [[נחלת שבט יהודה]] ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע בעמק יזרעאל, כאשר במזרחה [[נחלת שבט זבולון]] ומצפונה - [[נחלת שבט נפתלי]]. הר תבור משמש נקודת המפגש לשבטים: [[שבט זבולון\|זבולון]], [[שבט יששכר\|יששכר]] ו[[שבט נפתלי\|נפתלי]].
שורה 7:		שורה 7:
	יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' מדגישים כי מ[[ברכת יעקב]] עולה שהוא עומד לקבל נחלה פוריה ונעימה, שנאמר:"יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד." {{מקור\|[[ספר בראשית]], מ"ט, י"ד, ט"ו\|כן}}		יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' מדגישים כי מ[[ברכת יעקב]] עולה שהוא עומד לקבל נחלה פוריה ונעימה, שנאמר:"יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד." {{מקור\|[[ספר בראשית]], מ"ט, י"ד, ט"ו\|כן}}

	הסייפא של הברכה מעיד על העדר יד תקיפה ולכן נשארו בנחלתו ערי כנעני גדולות ובצורות, כי שנאמר ב[[ספר יהושע]] " וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. יב וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה, לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶעָרִים הָאֵלֶּה; וַיּוֹאֶל, הַכְּנַעֲנִי, לָשֶׁבֶת, בָּאָרֶץ הַזֹּאת. "{{מקור\|(י"ז,י"א-י"ב)}} הכתוב מתיחס לערים: [[בית שאן]], יבלעם ו[[מגידו]].		הסייפא של הברכה מעיד על העדר יד תקיפה ולכן נשארו בנחלתו ערי כנעני גדולות ובצורות, כי שנאמר ב[[ספר יהושע]] " וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. יב וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה, לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶעָרִים הָאֵלֶּה; וַיּוֹאֶל, הַכְּנַעֲנִי, לָשֶׁבֶת, בָּאָרֶץ הַזֹּאת. "{{מקור\|י"ז,י"א-י"ב\|כן}} הכתוב מתיחס לערים: [[בית שאן]], יבלעם ו[[מגידו]].

	ובכל זאת לפי [[שירת דבורה]] לפחות חלק משבט יששכר בנחלתו, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר, עִם-דְּבֹרָה, וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו {{מקור\|(ה', ט"ו)}}, כלומר היה כן ב"עמק".		ובכל זאת לפי [[שירת דבורה]] לפחות חלק משבט יששכר בנחלתו, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר, עִם-דְּבֹרָה, וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו {{מקור\|ה', ט"ו\|כן}}, כלומר היה כן ב"עמק".

	חלק מבני השבט התיישב ב[[נחלת שבט אפרים]] ואנו מוצאים כי השופט [[תולע בן פואה]] היה "איש יששכר, כפי שנאמר: "וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל, תּוֹלָע בֶּן-פּוּאָה בֶּן-דּוֹדוֹ--אִישׁ יִשָּׂשכָר; וְהוּא-יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר, בְּהַר אֶפְרָיִם. וַיִּשְׁפֹּט, אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ, שָׁנָה; וַיָּמָת, וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר. {{מקור\|_שם, י', א'-ב'\|כן}}		חלק מבני השבט התיישב ב[[נחלת שבט אפרים]] ואנו מוצאים כי השופט [[תולע בן פואה]] היה "איש יששכר, כפי שנאמר: "וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל, תּוֹלָע בֶּן-פּוּאָה בֶּן-דּוֹדוֹ--אִישׁ יִשָּׂשכָר; וְהוּא-יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר, בְּהַר אֶפְרָיִם. וַיִּשְׁפֹּט, אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ, שָׁנָה; וַיָּמָת, וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר. {{מקור\|_שם, י', א'-ב'\|כן}}

	'''יהודה אליצור ויהודה קיל ''' מוצאים גם דמיון בין שמות ראשי משפחות היששכר לבין שמות מקומות בהר אפרים, שנאמר ב[[ספר דברי הימים]] : "וְלִבְנֵי יִשָּׂשכָר, תּוֹלָע וּפוּאָה ישיב (יָשׁוּב) וְשִׁמְרוֹן אַרְבָּעָה. וּבְנֵי תוֹלָע, עֻזִּי וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל רָאשִׁים לְבֵית-אֲבוֹתָם לְתוֹלָע, גִּבּוֹרֵי חַיִל, לְתֹלְדוֹתָם מִסְפָּרָם בִּימֵי דָוִיד, עֶשְׂרִים-וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת." {{מקור\|(ז',א'-ב')}}		'''יהודה אליצור ויהודה קיל ''' מוצאים גם דמיון בין שמות ראשי משפחות היששכר לבין שמות מקומות בהר אפרים, שנאמר ב[[ספר דברי הימים]] : "וְלִבְנֵי יִשָּׂשכָר, תּוֹלָע וּפוּאָה ישיב (יָשׁוּב) וְשִׁמְרוֹן אַרְבָּעָה. וּבְנֵי תוֹלָע, עֻזִּי וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל רָאשִׁים לְבֵית-אֲבוֹתָם לְתוֹלָע, גִּבּוֹרֵי חַיִל, לְתֹלְדוֹתָם מִסְפָּרָם בִּימֵי דָוִיד, עֶשְׂרִים-וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת." {{מקור\|ז',א'-ב'\|כן}}

	==תאור הנחלה==		==תאור הנחלה==

	בספר יהושע מובא תאור הנחלה, אולי הקצר ביותר מבין תיאורי נחלות השבטים: וַיְהִי, גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן, וַאֲנָחֲרַת. וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן, וָאָבֶץ. וְרֶמֶת וְעֵין-גַּנִּים וְעֵין חַדָּה, וּבֵית פַּצֵּץ. וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר ושחצומה (וְשַׁחֲצִימָה) וּבֵית שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן: עָרִים שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|(י"ט,י"ז-כ"ג)}}		בספר יהושע מובא תאור הנחלה, אולי הקצר ביותר מבין תיאורי נחלות השבטים: וַיְהִי, גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן, וַאֲנָחֲרַת. וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן, וָאָבֶץ. וְרֶמֶת וְעֵין-גַּנִּים וְעֵין חַדָּה, וּבֵית פַּצֵּץ. וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר ושחצומה (וְשַׁחֲצִימָה) וּבֵית שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן: עָרִים שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|י"ט,י"ז-כ"ג\|כן}}

	הפסוק הראשון מתאר גבול ואילו יתר הפסוקים מביאים שמות ל ערים. הגבול הצפוני הוא ברור למדי מ[[הר תבור]] ל[[נהר הירדן]] - היום האפיק בו זורם [[נחל יששכר]] או מעט צפונה [[נחל יבנאל]]. בגבול הדרומי ניתן לזהות את העיר "יִזְרְעֶאלָה", כאשר הגבול הוא [[נחל חרוד]]. מעניין הזיהוי שמביא '''זכריה קלעי''' לפיו "בית שמש" היא האתר הארכאולוגי הידוע "אל-עבידיה: שעל גדות הירדן. זיהוי אחר של בית שמש הוא עם "חרבת שמסין" מדרום לברך נחל יבנאל. הגבול המערבי ניתן להשערה במסלול של "כביש הסרגל" בהווה מ[[מגידו]] עד [[נצרת]]		הפסוק הראשון מתאר גבול ואילו יתר הפסוקים מביאים שמות ל ערים. הגבול הצפוני הוא ברור למדי מ[[הר תבור]] ל[[נהר הירדן]] - היום האפיק בו זורם [[נחל יששכר]] או מעט צפונה [[נחל יבנאל]]. בגבול הדרומי ניתן לזהות את העיר "יִזְרְעֶאלָה", כאשר הגבול הוא [[נחל חרוד]]. מעניין הזיהוי שמביא '''זכריה קלעי''' לפיו "בית שמש" היא האתר הארכאולוגי הידוע "אל-עבידיה: שעל גדות הירדן. זיהוי אחר של בית שמש הוא עם "חרבת שמסין" מדרום לברך נחל יבנאל. הגבול המערבי ניתן להשערה במסלול של "כביש הסרגל" בהווה מ[[מגידו]] עד [[נצרת]]

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה

2012-09-05T06:44:08Z

טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:44, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png\|left\|thumb\|250px\|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט יששכר''' בצבע אדום בצפון-מזרח הארץ- מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]]		[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png\|left\|thumb\|250px\|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט יששכר''' בצבע אדום בצפון-מזרח הארץ- מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]]

	'''נחלת שבט יששכר''' מצויה מערבית ל[[הר תבור]] אשר ב[[עמק יזרעאל]] בצפון הארץ ומגיעה עד ל[[נהר הירדן]]. הנחלה עלתה בגורל הרביעי לאחר [[נחלת שבט יהודה]] ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע בעמק יזרעאל, כאשר במזרחה [[נחלת שבט זבולון]] ומצפונה - [[נחלת שבט נפתלי]]. הר תבור משמש נקודת המפגש לשבטים: [[שבט זבולון\|זבולון]], [[שבט יששכר\|יששכר]] ו[[שבט נפתלי\|נפתלי]].		'''נחלת שבט יששכר''' מצויה מערבית ל[[הר תבור]] אשר ב[[עמק יזרעאל]] בצפון הארץ ומגיעה עד ל[[נהר הירדן]]. הנחלה עלתה בגורל הרביעי לאחר [[נחלת שבט יהודה]] ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע בעמק יזרעאל, כאשר במזרחה [[נחלת שבט זבולון]] ומצפונה - [[נחלת שבט נפתלי]]. הר תבור משמש נקודת המפגש לשבטים: [[שבט זבולון\|זבולון]], [[שבט יששכר\|יששכר]] ו[[שבט נפתלי\|נפתלי]].
שורה 5:		שורה 5:
	==התפשטות שבט יששכר==		==התפשטות שבט יששכר==

	יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' מדגישים כי מ[[ברכת יעקב]] עולה שהוא עומד לקבל נחלה פוריה ונעימה, שנאמר:"~~יִשָּׂשכָר~~, חֲמֹר ~~גָּרֶם~~ רֹבֵץ, ~~בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם~~. ~~וַיַּרְא~~ מְנֻחָה ~~כִּי~~ טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ ~~כִּי~~ נָעֵמָה; ~~וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל~~, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד." {{מקור\|([[ספר בראשית]], מ"ט, י"ד, ט"ו))}}		יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' מדגישים כי מ[[ברכת יעקב]] עולה שהוא עומד לקבל נחלה פוריה ונעימה, שנאמר:"יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד." {{מקור\|[[ספר בראשית]], מ"ט, י"ד, ט"ו\|כן}}

	הסייפא של הברכה מעיד על העדר יד תקיפה ולכן נשארו בנחלתו ערי כנעני גדולות ובצורות, כי שנאמר ב[[ספר יהושע]] " וַיְהִי ~~לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר~~, ~~בֵּית~~-~~שְׁאָן~~ וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת ~~יֹשְׁבֵי~~ דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ ~~וְיֹשְׁבֵי~~ עֵין ~~דֹּר~~ וּבְנוֹתֶיהָ, ~~וְיֹשְׁבֵי~~ תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, ~~וְיֹשְׁבֵי~~ מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ ~~שְׁלֹשֶׁת~~, ~~הַנָּפֶת~~. יב וְלֹא יָכְלוּ ~~בְּנֵי מְנַשֶּׁה~~, לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶעָרִים ~~הָאֵלֶּה~~; וַיּוֹאֶל, ~~הַכְּנַעֲנִי~~, ~~לָשֶׁבֶת~~, ~~בָּאָרֶץ הַזֹּאת~~. "{{מקור\|(י"ז,י"א-י"ב)}} הכתוב מתיחס לערים: [[בית שאן]], יבלעם ו[[מגידו]].		הסייפא של הברכה מעיד על העדר יד תקיפה ולכן נשארו בנחלתו ערי כנעני גדולות ובצורות, כי שנאמר ב[[ספר יהושע]] " וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. יב וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה, לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶעָרִים הָאֵלֶּה; וַיּוֹאֶל, הַכְּנַעֲנִי, לָשֶׁבֶת, בָּאָרֶץ הַזֹּאת. "{{מקור\|(י"ז,י"א-י"ב)}} הכתוב מתיחס לערים: [[בית שאן]], יבלעם ו[[מגידו]].

	ובכל זאת לפי [[שירת דבורה]] לפחות חלק משבט יששכר בנחלתו, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]~~וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר~~, עִם-~~דְּבֹרָה~~, ~~וְיִשָּׂשכָר~~ ~~כֵּן בָּרָק~~, ~~בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו~~ {{מקור\|(ה', ט"ו)}}, כלומר היה כן ב"עמק".		ובכל זאת לפי [[שירת דבורה]] לפחות חלק משבט יששכר בנחלתו, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר, עִם-דְּבֹרָה, וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו {{מקור\|(ה', ט"ו)}}, כלומר היה כן ב"עמק".

	חלק מבני השבט התיישב ב[[נחלת שבט אפרים]] ואנו מוצאים כי השופט [[תולע בן פואה]] היה "איש יששכר, כפי שנאמר: "~~וַיָּקָם~~ אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ ~~לְהוֹשִׁיעַ~~ אֶת-~~יִשְׂרָאֵל~~, תּוֹלָע ~~בֶּן~~-פּוּאָה ~~בֶּן~~-דּוֹדוֹ--אִישׁ ~~יִשָּׂשכָר~~; וְהוּא-~~יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר~~, ~~בְּהַר~~ אֶפְרָיִם. ~~וַיִּשְׁפֹּט~~, אֶת-~~יִשְׂרָאֵל~~, ~~עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ~~, ~~שָׁנָה~~; ~~וַיָּמָת~~, ~~וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר~~. {{מקור\|(_שם, י', א'-ב'))}}		חלק מבני השבט התיישב ב[[נחלת שבט אפרים]] ואנו מוצאים כי השופט [[תולע בן פואה]] היה "איש יששכר, כפי שנאמר: "וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל, תּוֹלָע בֶּן-פּוּאָה בֶּן-דּוֹדוֹ--אִישׁ יִשָּׂשכָר; וְהוּא-יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר, בְּהַר אֶפְרָיִם. וַיִּשְׁפֹּט, אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ, שָׁנָה; וַיָּמָת, וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר. {{מקור\|_שם, י', א'-ב'\|כן}}

	'''יהודה אליצור ויהודה קיל ''' מוצאים גם דמיון בין שמות ראשי משפחות היששכר לבין שמות מקומות בהר אפרים, שנאמר ב[[ספר דברי הימים]] : "וְלִבְנֵי ~~יִשָּׂשכָר~~, תּוֹלָע וּפוּאָה ישיב (יָשׁוּב) ~~וְשִׁמְרוֹן אַרְבָּעָה~~. וּבְנֵי תוֹלָע, ~~עֻזִּי~~ וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי ~~וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל רָאשִׁים~~ לְבֵית-אֲבוֹתָם לְתוֹלָע, ~~גִּבּוֹרֵי~~ חַיִל, לְתֹלְדוֹתָם ~~מִסְפָּרָם בִּימֵי~~ דָוִיד, ~~עֶשְׂרִים~~-~~וּשְׁנַיִם~~ אֶלֶף ~~וְשֵׁשׁ~~ מֵאוֹת." {{מקור\|(ז',א'-ב')}}		'''יהודה אליצור ויהודה קיל ''' מוצאים גם דמיון בין שמות ראשי משפחות היששכר לבין שמות מקומות בהר אפרים, שנאמר ב[[ספר דברי הימים]] : "וְלִבְנֵי יִשָּׂשכָר, תּוֹלָע וּפוּאָה ישיב (יָשׁוּב) וְשִׁמְרוֹן אַרְבָּעָה. וּבְנֵי תוֹלָע, עֻזִּי וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל רָאשִׁים לְבֵית-אֲבוֹתָם לְתוֹלָע, גִּבּוֹרֵי חַיִל, לְתֹלְדוֹתָם מִסְפָּרָם בִּימֵי דָוִיד, עֶשְׂרִים-וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת." {{מקור\|(ז',א'-ב')}}

	==תאור הנחלה==		==תאור הנחלה==

	בספר יהושע מובא תאור הנחלה, אולי הקצר ביותר מבין תיאורי נחלות השבטים: וַיְהִי, ~~גְּבוּלָם~~ יִזְרְעֶאלָה ~~וְהַכְּסוּלֹת~~, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם ~~וְשִׁיאֹן~~, וַאֲנָחֲרַת. ~~וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן~~, וָאָבֶץ. וְרֶמֶת וְעֵין-~~גַּנִּים~~ וְעֵין ~~חַדָּה~~, וּבֵית ~~פַּצֵּץ~~. וּפָגַע ~~הַגְּבוּל בְּתָבוֹר~~ ושחצומה (~~וְשַׁחֲצִימָה~~) וּבֵית ~~שֶׁמֶשׁ~~, וְהָיוּ ~~תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן~~: עָרִים ~~שֵׁשׁ~~-~~עֶשְׂרֵה~~, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|(י"ט,י"ז-כ"ג)}}		בספר יהושע מובא תאור הנחלה, אולי הקצר ביותר מבין תיאורי נחלות השבטים: וַיְהִי, גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן, וַאֲנָחֲרַת. וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן, וָאָבֶץ. וְרֶמֶת וְעֵין-גַּנִּים וְעֵין חַדָּה, וּבֵית פַּצֵּץ. וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר ושחצומה (וְשַׁחֲצִימָה) וּבֵית שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן: עָרִים שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|(י"ט,י"ז-כ"ג)}}

	הפסוק הראשון מתאר גבול ואילו יתר הפסוקים מביאים שמות ל ערים. הגבול הצפוני הוא ברור למדי מ[[הר תבור]] ל[[נהר הירדן]] - היום האפיק בו זורם [[נחל יששכר]] או מעט צפונה [[נחל יבנאל]]. בגבול הדרומי ניתן לזהות את העיר "יִזְרְעֶאלָה", כאשר הגבול הוא [[נחל חרוד]]. מעניין הזיהוי שמביא '''זכריה קלעי''' לפיו "בית שמש" היא האתר הארכאולוגי הידוע "אל-עבידיה: שעל גדות הירדן. זיהוי אחר של בית שמש הוא עם "חרבת שמסין" מדרום לברך נחל יבנאל. הגבול המערבי ניתן להשערה במסלול של "כביש הסרגל" בהווה מ[[מגידו]] עד [[נצרת]]		הפסוק הראשון מתאר גבול ואילו יתר הפסוקים מביאים שמות ל ערים. הגבול הצפוני הוא ברור למדי מ[[הר תבור]] ל[[נהר הירדן]] - היום האפיק בו זורם [[נחל יששכר]] או מעט צפונה [[נחל יבנאל]]. בגבול הדרומי ניתן לזהות את העיר "יִזְרְעֶאלָה", כאשר הגבול הוא [[נחל חרוד]]. מעניין הזיהוי שמביא '''זכריה קלעי''' לפיו "בית שמש" היא האתר הארכאולוגי הידוע "אל-עבידיה: שעל גדות הירדן. זיהוי אחר של בית שמש הוא עם "חרבת שמסין" מדרום לברך נחל יבנאל. הגבול המערבי ניתן להשערה במסלול של "כביש הסרגל" בהווה מ[[מגידו]] עד [[נצרת]]

Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור

2009-03-08T13:30:27Z

הוספת קטגוריה בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:30, 8 במרץ 2009
שורה 5:		שורה 5:
	==התפשטות שבט יששכר==		==התפשטות שבט יששכר==

	יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' מדגישים כי מ[[ברכת יעקב]] עולה שהוא עומד לקבל נחלה פוריה ונעימה, שנאמר:"יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד." {{מקור\|[[ספר בראשית]], מ"ט, י"ד, ט"ו)}}		יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' מדגישים כי מ[[ברכת יעקב]] עולה שהוא עומד לקבל נחלה פוריה ונעימה, שנאמר:"יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד." {{מקור\|([[ספר בראשית]], מ"ט, י"ד, ט"ו))}}

	הסייפא של הברכה מעיד על העדר יד תקיפה ולכן נשארו בנחלתו ערי כנעני גדולות ובצורות, כי שנאמר ב[[ספר יהושע]] " וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. יב וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה, לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶעָרִים הָאֵלֶּה; וַיּוֹאֶל, הַכְּנַעֲנִי, לָשֶׁבֶת, בָּאָרֶץ הַזֹּאת. "{{מקור\|י"ז,י"א-י"ב}} הכתוב מתיחס לערים: [[בית שאן]], יבלעם ו[[מגידו]].		הסייפא של הברכה מעיד על העדר יד תקיפה ולכן נשארו בנחלתו ערי כנעני גדולות ובצורות, כי שנאמר ב[[ספר יהושע]] " וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. יב וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה, לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶעָרִים הָאֵלֶּה; וַיּוֹאֶל, הַכְּנַעֲנִי, לָשֶׁבֶת, בָּאָרֶץ הַזֹּאת. "{{מקור\|(י"ז,י"א-י"ב)}} הכתוב מתיחס לערים: [[בית שאן]], יבלעם ו[[מגידו]].

	ובכל זאת לפי [[שירת דבורה]] לפחות חלק משבט יששכר בנחלתו, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר, עִם-דְּבֹרָה, וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו {{מקור\|ה', ט"ו}}, כלומר היה כן ב"עמק".		ובכל זאת לפי [[שירת דבורה]] לפחות חלק משבט יששכר בנחלתו, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר, עִם-דְּבֹרָה, וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו {{מקור\|(ה', ט"ו)}}, כלומר היה כן ב"עמק".

	חלק מבני השבט התיישב ב[[נחלת שבט אפרים]] ואנו מוצאים כי השופט [[תולע בן פואה]] היה "איש יששכר, כפי שנאמר: "וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל, תּוֹלָע בֶּן-פּוּאָה בֶּן-דּוֹדוֹ--אִישׁ יִשָּׂשכָר; וְהוּא-יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר, בְּהַר אֶפְרָיִם. וַיִּשְׁפֹּט, אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ, שָׁנָה; וַיָּמָת, וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר. {{מקור\|_שם, י', א'-ב')}}		חלק מבני השבט התיישב ב[[נחלת שבט אפרים]] ואנו מוצאים כי השופט [[תולע בן פואה]] היה "איש יששכר, כפי שנאמר: "וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל, תּוֹלָע בֶּן-פּוּאָה בֶּן-דּוֹדוֹ--אִישׁ יִשָּׂשכָר; וְהוּא-יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר, בְּהַר אֶפְרָיִם. וַיִּשְׁפֹּט, אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ, שָׁנָה; וַיָּמָת, וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר. {{מקור\|(_שם, י', א'-ב'))}}

	'''יהודה אליצור ויהודה קיל ''' מוצאים גם דמיון בין שמות ראשי משפחות היששכר לבין שמות מקומות בהר אפרים, שנאמר ב[[ספר דברי הימים]] : "וְלִבְנֵי יִשָּׂשכָר, תּוֹלָע וּפוּאָה ישיב (יָשׁוּב) וְשִׁמְרוֹן אַרְבָּעָה. וּבְנֵי תוֹלָע, עֻזִּי וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל רָאשִׁים לְבֵית-אֲבוֹתָם לְתוֹלָע, גִּבּוֹרֵי חַיִל, לְתֹלְדוֹתָם מִסְפָּרָם בִּימֵי דָוִיד, עֶשְׂרִים-וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת." {{מקור\|ז',א'-ב'}}		'''יהודה אליצור ויהודה קיל ''' מוצאים גם דמיון בין שמות ראשי משפחות היששכר לבין שמות מקומות בהר אפרים, שנאמר ב[[ספר דברי הימים]] : "וְלִבְנֵי יִשָּׂשכָר, תּוֹלָע וּפוּאָה ישיב (יָשׁוּב) וְשִׁמְרוֹן אַרְבָּעָה. וּבְנֵי תוֹלָע, עֻזִּי וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל רָאשִׁים לְבֵית-אֲבוֹתָם לְתוֹלָע, גִּבּוֹרֵי חַיִל, לְתֹלְדוֹתָם מִסְפָּרָם בִּימֵי דָוִיד, עֶשְׂרִים-וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת." {{מקור\|(ז',א'-ב')}}

	==תאור הנחלה==		==תאור הנחלה==

	בספר יהושע מובא תאור הנחלה, אולי הקצר ביותר מבין תיאורי נחלות השבטים: וַיְהִי, גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן, וַאֲנָחֲרַת. וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן, וָאָבֶץ. וְרֶמֶת וְעֵין-גַּנִּים וְעֵין חַדָּה, וּבֵית פַּצֵּץ. וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר ושחצומה (וְשַׁחֲצִימָה) וּבֵית שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן: עָרִים שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|י"ט,י"ז-כ"ג}}		בספר יהושע מובא תאור הנחלה, אולי הקצר ביותר מבין תיאורי נחלות השבטים: וַיְהִי, גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן, וַאֲנָחֲרַת. וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן, וָאָבֶץ. וְרֶמֶת וְעֵין-גַּנִּים וְעֵין חַדָּה, וּבֵית פַּצֵּץ. וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר ושחצומה (וְשַׁחֲצִימָה) וּבֵית שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן: עָרִים שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|(י"ט,י"ז-כ"ג)}}

	הפסוק הראשון מתאר גבול ואילו יתר הפסוקים מביאים שמות ל ערים. הגבול הצפוני הוא ברור למדי מ[[הר תבור]] ל[[נהר הירדן]] - היום האפיק בו זורם [[נחל יששכר]] או מעט צפונה [[נחל יבנאל]]. בגבול הדרומי ניתן לזהות את העיר "יִזְרְעֶאלָה", כאשר הגבול הוא [[נחל חרוד]]. מעניין הזיהוי שמביא '''זכריה קלעי''' לפיו "בית שמש" היא האתר הארכאולוגי הידוע "אל-עבידיה: שעל גדות הירדן. זיהוי אחר של בית שמש הוא עם "חרבת שמסין" מדרום לברך נחל יבנאל. הגבול המערבי ניתן להשערה במסלול של "כביש הסרגל" בהווה מ[[מגידו]] עד [[נצרת]]		הפסוק הראשון מתאר גבול ואילו יתר הפסוקים מביאים שמות ל ערים. הגבול הצפוני הוא ברור למדי מ[[הר תבור]] ל[[נהר הירדן]] - היום האפיק בו זורם [[נחל יששכר]] או מעט צפונה [[נחל יבנאל]]. בגבול הדרומי ניתן לזהות את העיר "יִזְרְעֶאלָה", כאשר הגבול הוא [[נחל חרוד]]. מעניין הזיהוי שמביא '''זכריה קלעי''' לפיו "בית שמש" היא האתר הארכאולוגי הידוע "אל-עבידיה: שעל גדות הירדן. זיהוי אחר של בית שמש הוא עם "חרבת שמסין" מדרום לברך נחל יבנאל. הגבול המערבי ניתן להשערה במסלול של "כביש הסרגל" בהווה מ[[מגידו]] עד [[נצרת]]

Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור

2009-02-15T16:14:19Z

הורדת סוגריים מתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:14, 15 בפברואר 2009
שורה 5:		שורה 5:
	==התפשטות שבט יששכר==		==התפשטות שבט יששכר==

	יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' מדגישים כי מ[[ברכת יעקב]] עולה שהוא עומד לקבל נחלה פוריה ונעימה, שנאמר:"~~יִשָּׂשכָר~~, חֲמֹר ~~גָּרֶם~~ רֹבֵץ, ~~בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם~~. ~~וַיַּרְא~~ מְנֻחָה ~~כִּי~~ טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ ~~כִּי~~ נָעֵמָה; ~~וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל~~, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד." {{מקור\|[[ספר בראשית]], מ"ט, י"ד, ט"ו)}}		יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' מדגישים כי מ[[ברכת יעקב]] עולה שהוא עומד לקבל נחלה פוריה ונעימה, שנאמר:"יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד." {{מקור\|[[ספר בראשית]], מ"ט, י"ד, ט"ו)}}

	הסייפא של הברכה מעיד על העדר יד תקיפה ולכן נשארו בנחלתו ערי כנעני גדולות ובצורות, כי שנאמר ב[[ספר יהושע]] " וַיְהִי ~~לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר~~, ~~בֵּית~~-~~שְׁאָן~~ וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת ~~יֹשְׁבֵי~~ דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ ~~וְיֹשְׁבֵי~~ עֵין ~~דֹּר~~ וּבְנוֹתֶיהָ, ~~וְיֹשְׁבֵי~~ תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, ~~וְיֹשְׁבֵי~~ מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ ~~שְׁלֹשֶׁת~~, ~~הַנָּפֶת~~. יב וְלֹא יָכְלוּ ~~בְּנֵי מְנַשֶּׁה~~, לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶעָרִים ~~הָאֵלֶּה~~; וַיּוֹאֶל, ~~הַכְּנַעֲנִי~~, ~~לָשֶׁבֶת~~, ~~בָּאָרֶץ הַזֹּאת~~. "{{מקור\|(י"ז,י"א-י"ב)}} הכתוב מתיחס לערים: [[בית שאן]], יבלעם ו[[מגידו]].		הסייפא של הברכה מעיד על העדר יד תקיפה ולכן נשארו בנחלתו ערי כנעני גדולות ובצורות, כי שנאמר ב[[ספר יהושע]] " וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. יב וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה, לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶעָרִים הָאֵלֶּה; וַיּוֹאֶל, הַכְּנַעֲנִי, לָשֶׁבֶת, בָּאָרֶץ הַזֹּאת. "{{מקור\|י"ז,י"א-י"ב}} הכתוב מתיחס לערים: [[בית שאן]], יבלעם ו[[מגידו]].

	ובכל זאת לפי [[שירת דבורה]] לפחות חלק משבט יששכר בנחלתו, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]~~וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר~~, עִם-~~דְּבֹרָה~~, ~~וְיִשָּׂשכָר~~ ~~כֵּן בָּרָק~~, ~~בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו~~ {{מקור\|(ה', ט"ו)}}, כלומר היה כן ב"עמק".		ובכל זאת לפי [[שירת דבורה]] לפחות חלק משבט יששכר בנחלתו, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר, עִם-דְּבֹרָה, וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו {{מקור\|ה', ט"ו}}, כלומר היה כן ב"עמק".

	חלק מבני השבט התיישב ב[[נחלת שבט אפרים]] ואנו מוצאים כי השופט [[תולע בן פואה]] היה "איש יששכר, כפי שנאמר: "~~וַיָּקָם~~ אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ ~~לְהוֹשִׁיעַ~~ אֶת-~~יִשְׂרָאֵל~~, תּוֹלָע ~~בֶּן~~-פּוּאָה ~~בֶּן~~-דּוֹדוֹ--אִישׁ ~~יִשָּׂשכָר~~; וְהוּא-~~יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר~~, ~~בְּהַר~~ אֶפְרָיִם. ~~וַיִּשְׁפֹּט~~, אֶת-~~יִשְׂרָאֵל~~, ~~עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ~~, ~~שָׁנָה~~; ~~וַיָּמָת~~, ~~וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר~~. {{מקור\|_שם, י', א'-ב')}}		חלק מבני השבט התיישב ב[[נחלת שבט אפרים]] ואנו מוצאים כי השופט [[תולע בן פואה]] היה "איש יששכר, כפי שנאמר: "וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל, תּוֹלָע בֶּן-פּוּאָה בֶּן-דּוֹדוֹ--אִישׁ יִשָּׂשכָר; וְהוּא-יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר, בְּהַר אֶפְרָיִם. וַיִּשְׁפֹּט, אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ, שָׁנָה; וַיָּמָת, וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר. {{מקור\|_שם, י', א'-ב')}}

	'''יהודה אליצור ויהודה קיל ''' מוצאים גם דמיון בין שמות ראשי משפחות היששכר לבין שמות מקומות בהר אפרים, שנאמר ב[[ספר דברי הימים]] : "וְלִבְנֵי ~~יִשָּׂשכָר~~, תּוֹלָע וּפוּאָה ישיב (יָשׁוּב) ~~וְשִׁמְרוֹן אַרְבָּעָה~~. וּבְנֵי תוֹלָע, ~~עֻזִּי~~ וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי ~~וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל רָאשִׁים~~ לְבֵית-אֲבוֹתָם לְתוֹלָע, ~~גִּבּוֹרֵי~~ חַיִל, לְתֹלְדוֹתָם ~~מִסְפָּרָם בִּימֵי~~ דָוִיד, ~~עֶשְׂרִים~~-~~וּשְׁנַיִם~~ אֶלֶף ~~וְשֵׁשׁ~~ מֵאוֹת." {{מקור\|(ז',א'-ב')}}		'''יהודה אליצור ויהודה קיל ''' מוצאים גם דמיון בין שמות ראשי משפחות היששכר לבין שמות מקומות בהר אפרים, שנאמר ב[[ספר דברי הימים]] : "וְלִבְנֵי יִשָּׂשכָר, תּוֹלָע וּפוּאָה ישיב (יָשׁוּב) וְשִׁמְרוֹן אַרְבָּעָה. וּבְנֵי תוֹלָע, עֻזִּי וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל רָאשִׁים לְבֵית-אֲבוֹתָם לְתוֹלָע, גִּבּוֹרֵי חַיִל, לְתֹלְדוֹתָם מִסְפָּרָם בִּימֵי דָוִיד, עֶשְׂרִים-וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת." {{מקור\|ז',א'-ב'}}

	==תאור הנחלה==		==תאור הנחלה==

	בספר יהושע מובא תאור הנחלה, אולי הקצר ביותר מבין תיאורי נחלות השבטים: וַיְהִי, ~~גְּבוּלָם~~ יִזְרְעֶאלָה ~~וְהַכְּסוּלֹת~~, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם ~~וְשִׁיאֹן~~, וַאֲנָחֲרַת. ~~וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן~~, וָאָבֶץ. וְרֶמֶת וְעֵין-~~גַּנִּים~~ וְעֵין ~~חַדָּה~~, וּבֵית ~~פַּצֵּץ~~. וּפָגַע ~~הַגְּבוּל בְּתָבוֹר~~ ושחצומה (~~וְשַׁחֲצִימָה~~) וּבֵית ~~שֶׁמֶשׁ~~, וְהָיוּ ~~תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן~~: עָרִים ~~שֵׁשׁ~~-~~עֶשְׂרֵה~~, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|(י"ט,י"ז-כ"ג)}}		בספר יהושע מובא תאור הנחלה, אולי הקצר ביותר מבין תיאורי נחלות השבטים: וַיְהִי, גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן, וַאֲנָחֲרַת. וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן, וָאָבֶץ. וְרֶמֶת וְעֵין-גַּנִּים וְעֵין חַדָּה, וּבֵית פַּצֵּץ. וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר ושחצומה (וְשַׁחֲצִימָה) וּבֵית שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן: עָרִים שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|י"ט,י"ז-כ"ג}}

	הפסוק הראשון מתאר גבול ואילו יתר הפסוקים מביאים שמות ל ערים. הגבול הצפוני הוא ברור למדי מ[[הר תבור]] ל[[נהר הירדן]] - היום האפיק בו זורם [[נחל יששכר]] או מעט צפונה [[נחל יבנאל]]. בגבול הדרומי ניתן לזהות את העיר "יִזְרְעֶאלָה", כאשר הגבול הוא [[נחל חרוד]]. מעניין הזיהוי שמביא '''זכריה קלעי''' לפיו "בית שמש" היא האתר הארכאולוגי הידוע "אל-עבידיה: שעל גדות הירדן. זיהוי אחר של בית שמש הוא עם "חרבת שמסין" מדרום לברך נחל יבנאל. הגבול המערבי ניתן להשערה במסלול של "כביש הסרגל" בהווה מ[[מגידו]] עד [[נצרת]]		הפסוק הראשון מתאר גבול ואילו יתר הפסוקים מביאים שמות ל ערים. הגבול הצפוני הוא ברור למדי מ[[הר תבור]] ל[[נהר הירדן]] - היום האפיק בו זורם [[נחל יששכר]] או מעט צפונה [[נחל יבנאל]]. בגבול הדרומי ניתן לזהות את העיר "יִזְרְעֶאלָה", כאשר הגבול הוא [[נחל חרוד]]. מעניין הזיהוי שמביא '''זכריה קלעי''' לפיו "בית שמש" היא האתר הארכאולוגי הידוע "אל-עבידיה: שעל גדות הירדן. זיהוי אחר של בית שמש הוא עם "חרבת שמסין" מדרום לברך נחל יבנאל. הגבול המערבי ניתן להשערה במסלול של "כביש הסרגל" בהווה מ[[מגידו]] עד [[נצרת]]

דניאל ונטורה ב־06:02, 24 בספטמבר 2008

2008-09-24T06:02:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:02, 24 בספטמבר 2008
שורה 33:		שורה 33:
	* זכריה קלאי, '''נחלות שבטי ישראל''', מוסד ביאליק ירושלים, 1967		* זכריה קלאי, '''נחלות שבטי ישראל''', מוסד ביאליק ירושלים, 1967

	[[קטגוריה:~~נחלות שבטי ישראל~~\|יששכר, נחלת שבט]]		[[קטגוריה:נחלת שבט יששכר\|יששכר, נחלת שבט יששכר]]

	[[קטגוריה:חבל ארץ עמק יזרעאל\|יששכר, נחלת שבט]]		[[קטגוריה:חבל ארץ עמק יזרעאל\|יששכר, נחלת שבט יששכר]]

דניאל ונטורה ב־08:22, 16 בספטמבר 2008

2008-09-16T08:22:23Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:22, 16 בספטמבר 2008
שורה 23:		שורה 23:
	==מפת נחלת השבט==		==מפת נחלת השבט==

	[[תמונה:~~Nachalat_issacar_1~~.jpg\|center\|thumb\|500px\|נחלת שבט יששכר]]		[[תמונה:Nachalat_issacar_2.jpg\|center\|thumb\|500px\|נחלת שבט יששכר]]

	==תאור הנחלה==		==תאור הנחלה==

דניאל ונטורה ב־08:19, 16 בספטמבר 2008

2008-09-16T08:19:23Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:19, 16 בספטמבר 2008
שורה 23:		שורה 23:
	==מפת נחלת השבט==		==מפת נחלת השבט==

	[[תמונה:~~Nachalt_issacar_1~~.jpg\|center\|thumb\|500px\|נחלת שבט יששכר]]		[[תמונה:Nachalat_issacar_1.jpg\|center\|thumb\|500px\|נחלת שבט יששכר]]

	==תאור הנחלה==		==תאור הנחלה==

דניאל ונטורה ב־08:04, 16 בספטמבר 2008

2008-09-16T08:04:23Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:04, 16 בספטמבר 2008
שורה 17:		שורה 17:
	==תאור הנחלה==		==תאור הנחלה==

	בספר יהושע מובא תאור הנחלה, אולי הקצר ביותר מבין תיאורי נחלות השבטים: וַיְהִי, גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן, וַאֲנָחֲרַת. וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן, וָאָבֶץ. וְרֶמֶת וְעֵין-גַּנִּים וְעֵין חַדָּה, וּבֵית פַּצֵּץ. וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר ושחצומה (וְשַׁחֲצִימָה) וּבֵית שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן: עָרִים שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|(י"ט,י"ז-כ"ג)}}		בספר יהושע מובא תאור הנחלה, אולי הקצר ביותר מבין תיאורי נחלות השבטים: וַיְהִי, גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן, וַאֲנָחֲרַת. וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן, וָאָבֶץ. וְרֶמֶת וְעֵין-גַּנִּים וְעֵין חַדָּה, וּבֵית פַּצֵּץ. וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר ושחצומה (וְשַׁחֲצִימָה) וּבֵית שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן: עָרִים שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|(י"ט,י"ז-כ"ג)}}

			הפסוק הראשון מתאר גבול ואילו יתר הפסוקים מביאים שמות ל ערים. הגבול הצפוני הוא ברור למדי מ[[הר תבור]] ל[[נהר הירדן]] - היום האפיק בו זורם [[נחל יששכר]] או מעט צפונה [[נחל יבנאל]]. בגבול הדרומי ניתן לזהות את העיר "יִזְרְעֶאלָה", כאשר הגבול הוא [[נחל חרוד]]. מעניין הזיהוי שמביא '''זכריה קלעי''' לפיו "בית שמש" היא האתר הארכאולוגי הידוע "אל-עבידיה: שעל גדות הירדן. זיהוי אחר של בית שמש הוא עם "חרבת שמסין" מדרום לברך נחל יבנאל. הגבול המערבי ניתן להשערה במסלול של "כביש הסרגל" בהווה מ[[מגידו]] עד [[נצרת]]

	==מפת נחלת השבט==		==מפת נחלת השבט==

דניאל ונטורה ב־07:55, 16 בספטמבר 2008

2008-09-16T07:55:20Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:55, 16 בספטמבר 2008
שורה 5:		שורה 5:
	==התפשטות שבט יששכר==		==התפשטות שבט יששכר==

	יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' מדגישים כי מ[[ברכת יעקב]] עולה שהוא עומד לקבל נחלה פוריה ונעימה, שנאמר:"יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד." {{מקור\|[[ספר בראשית, מ"ט, י"ד, ט"ו)}}		יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' מדגישים כי מ[[ברכת יעקב]] עולה שהוא עומד לקבל נחלה פוריה ונעימה, שנאמר:"יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד." {{מקור\|[[ספר בראשית]], מ"ט, י"ד, ט"ו)}}

	הסייפא של הברכה מעיד על העדר יד תקיפה ולכן נשארו בנחלתו ערי כנעני גדולות ובצורות, כי שנאמר ב[[ספר יהושע]] " וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. יב וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה, לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶעָרִים הָאֵלֶּה; וַיּוֹאֶל, הַכְּנַעֲנִי, לָשֶׁבֶת, בָּאָרֶץ הַזֹּאת. "{{מקור\|(י"ז,י"א-י"ב)}} הכתוב מתיחס לערים: [[בית שאן]], יבלעם ו[[מגידו]].		הסייפא של הברכה מעיד על העדר יד תקיפה ולכן נשארו בנחלתו ערי כנעני גדולות ובצורות, כי שנאמר ב[[ספר יהושע]] " וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. יב וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה, לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶעָרִים הָאֵלֶּה; וַיּוֹאֶל, הַכְּנַעֲנִי, לָשֶׁבֶת, בָּאָרֶץ הַזֹּאת. "{{מקור\|(י"ז,י"א-י"ב)}} הכתוב מתיחס לערים: [[בית שאן]], יבלעם ו[[מגידו]].

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:29, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png\|left\|thumb\|250px\|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט יששכר''' בצבע אדום בצפון-מזרח הארץ- מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]]		[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png\|left\|thumb\|250px\|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט יששכר''' בצבע אדום בצפון-מזרח הארץ- מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]]

	'''נחלת שבט יששכר''' מצויה מערבית ל[[הר תבור]] אשר ב[[עמק יזרעאל]] בצפון הארץ ומגיעה עד ל[[נהר הירדן]]. הנחלה עלתה בגורל הרביעי לאחר [[נחלת שבט יהודה]] ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע בעמק יזרעאל, כאשר במזרחה [[נחלת שבט זבולון]] ומצפונה - [[נחלת שבט נפתלי]]. הר תבור משמש נקודת המפגש לשבטים: [[שבט זבולון\|זבולון]], [[שבט יששכר\|יששכר]] ו[[שבט נפתלי\|נפתלי]].		'''נחלת שבט יששכר''' מצויה מערבית ל[[הר תבור]] אשר ב[[עמק יזרעאל]] בצפון הארץ ומגיעה עד ל[[נהר הירדן]]. הנחלה עלתה בגורל הרביעי לאחר [[נחלת שבט יהודה]] ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע בעמק יזרעאל, כאשר במזרחה [[נחלת שבט זבולון]] ומצפונה - [[נחלת שבט נפתלי]]. הר תבור משמש נקודת המפגש לשבטים: [[שבט זבולון\|זבולון]], [[שבט יששכר\|יששכר]] ו[[שבט נפתלי\|נפתלי]].
שורה 7:		שורה 7:
	יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' מדגישים כי מ[[ברכת יעקב]] עולה שהוא עומד לקבל נחלה פוריה ונעימה, שנאמר:"יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד." {{מקור\|[[ספר בראשית]], מ"ט, י"ד, ט"ו\|כן}}		יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' מדגישים כי מ[[ברכת יעקב]] עולה שהוא עומד לקבל נחלה פוריה ונעימה, שנאמר:"יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד." {{מקור\|[[ספר בראשית]], מ"ט, י"ד, ט"ו\|כן}}

	הסייפא של הברכה מעיד על העדר יד תקיפה ולכן נשארו בנחלתו ערי כנעני גדולות ובצורות, כי שנאמר ב[[ספר יהושע]] " וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. יב וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה, לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶעָרִים הָאֵלֶּה; וַיּוֹאֶל, הַכְּנַעֲנִי, לָשֶׁבֶת, בָּאָרֶץ הַזֹּאת. "{{מקור\|(י"ז,י"א-י"ב)}} הכתוב מתיחס לערים: [[בית שאן]], יבלעם ו[[מגידו]].		הסייפא של הברכה מעיד על העדר יד תקיפה ולכן נשארו בנחלתו ערי כנעני גדולות ובצורות, כי שנאמר ב[[ספר יהושע]] " וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. יב וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה, לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶעָרִים הָאֵלֶּה; וַיּוֹאֶל, הַכְּנַעֲנִי, לָשֶׁבֶת, בָּאָרֶץ הַזֹּאת. "{{מקור\|י"ז,י"א-י"ב\|כן}} הכתוב מתיחס לערים: [[בית שאן]], יבלעם ו[[מגידו]].

	ובכל זאת לפי [[שירת דבורה]] לפחות חלק משבט יששכר בנחלתו, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר, עִם-דְּבֹרָה, וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו {{מקור\|(ה', ט"ו)}}, כלומר היה כן ב"עמק".		ובכל זאת לפי [[שירת דבורה]] לפחות חלק משבט יששכר בנחלתו, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר, עִם-דְּבֹרָה, וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו {{מקור\|ה', ט"ו\|כן}}, כלומר היה כן ב"עמק".

	חלק מבני השבט התיישב ב[[נחלת שבט אפרים]] ואנו מוצאים כי השופט [[תולע בן פואה]] היה "איש יששכר, כפי שנאמר: "וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל, תּוֹלָע בֶּן-פּוּאָה בֶּן-דּוֹדוֹ--אִישׁ יִשָּׂשכָר; וְהוּא-יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר, בְּהַר אֶפְרָיִם. וַיִּשְׁפֹּט, אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ, שָׁנָה; וַיָּמָת, וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר. {{מקור\|_שם, י', א'-ב'\|כן}}		חלק מבני השבט התיישב ב[[נחלת שבט אפרים]] ואנו מוצאים כי השופט [[תולע בן פואה]] היה "איש יששכר, כפי שנאמר: "וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל, תּוֹלָע בֶּן-פּוּאָה בֶּן-דּוֹדוֹ--אִישׁ יִשָּׂשכָר; וְהוּא-יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר, בְּהַר אֶפְרָיִם. וַיִּשְׁפֹּט, אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ, שָׁנָה; וַיָּמָת, וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר. {{מקור\|_שם, י', א'-ב'\|כן}}

	'''יהודה אליצור ויהודה קיל ''' מוצאים גם דמיון בין שמות ראשי משפחות היששכר לבין שמות מקומות בהר אפרים, שנאמר ב[[ספר דברי הימים]] : "וְלִבְנֵי יִשָּׂשכָר, תּוֹלָע וּפוּאָה ישיב (יָשׁוּב) וְשִׁמְרוֹן אַרְבָּעָה. וּבְנֵי תוֹלָע, עֻזִּי וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל רָאשִׁים לְבֵית-אֲבוֹתָם לְתוֹלָע, גִּבּוֹרֵי חַיִל, לְתֹלְדוֹתָם מִסְפָּרָם בִּימֵי דָוִיד, עֶשְׂרִים-וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת." {{מקור\|(ז',א'-ב')}}		'''יהודה אליצור ויהודה קיל ''' מוצאים גם דמיון בין שמות ראשי משפחות היששכר לבין שמות מקומות בהר אפרים, שנאמר ב[[ספר דברי הימים]] : "וְלִבְנֵי יִשָּׂשכָר, תּוֹלָע וּפוּאָה ישיב (יָשׁוּב) וְשִׁמְרוֹן אַרְבָּעָה. וּבְנֵי תוֹלָע, עֻזִּי וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל רָאשִׁים לְבֵית-אֲבוֹתָם לְתוֹלָע, גִּבּוֹרֵי חַיִל, לְתֹלְדוֹתָם מִסְפָּרָם בִּימֵי דָוִיד, עֶשְׂרִים-וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת." {{מקור\|ז',א'-ב'\|כן}}

	==תאור הנחלה==		==תאור הנחלה==

	בספר יהושע מובא תאור הנחלה, אולי הקצר ביותר מבין תיאורי נחלות השבטים: וַיְהִי, גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן, וַאֲנָחֲרַת. וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן, וָאָבֶץ. וְרֶמֶת וְעֵין-גַּנִּים וְעֵין חַדָּה, וּבֵית פַּצֵּץ. וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר ושחצומה (וְשַׁחֲצִימָה) וּבֵית שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן: עָרִים שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|(י"ט,י"ז-כ"ג)}}		בספר יהושע מובא תאור הנחלה, אולי הקצר ביותר מבין תיאורי נחלות השבטים: וַיְהִי, גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן, וַאֲנָחֲרַת. וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן, וָאָבֶץ. וְרֶמֶת וְעֵין-גַּנִּים וְעֵין חַדָּה, וּבֵית פַּצֵּץ. וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר ושחצומה (וְשַׁחֲצִימָה) וּבֵית שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן: עָרִים שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|י"ט,י"ז-כ"ג\|כן}}

	הפסוק הראשון מתאר גבול ואילו יתר הפסוקים מביאים שמות ל ערים. הגבול הצפוני הוא ברור למדי מ[[הר תבור]] ל[[נהר הירדן]] - היום האפיק בו זורם [[נחל יששכר]] או מעט צפונה [[נחל יבנאל]]. בגבול הדרומי ניתן לזהות את העיר "יִזְרְעֶאלָה", כאשר הגבול הוא [[נחל חרוד]]. מעניין הזיהוי שמביא '''זכריה קלעי''' לפיו "בית שמש" היא האתר הארכאולוגי הידוע "אל-עבידיה: שעל גדות הירדן. זיהוי אחר של בית שמש הוא עם "חרבת שמסין" מדרום לברך נחל יבנאל. הגבול המערבי ניתן להשערה במסלול של "כביש הסרגל" בהווה מ[[מגידו]] עד [[נצרת]]		הפסוק הראשון מתאר גבול ואילו יתר הפסוקים מביאים שמות ל ערים. הגבול הצפוני הוא ברור למדי מ[[הר תבור]] ל[[נהר הירדן]] - היום האפיק בו זורם [[נחל יששכר]] או מעט צפונה [[נחל יבנאל]]. בגבול הדרומי ניתן לזהות את העיר "יִזְרְעֶאלָה", כאשר הגבול הוא [[נחל חרוד]]. מעניין הזיהוי שמביא '''זכריה קלעי''' לפיו "בית שמש" היא האתר הארכאולוגי הידוע "אל-עבידיה: שעל גדות הירדן. זיהוי אחר של בית שמש הוא עם "חרבת שמסין" מדרום לברך נחל יבנאל. הגבול המערבי ניתן להשערה במסלול של "כביש הסרגל" בהווה מ[[מגידו]] עד [[נצרת]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:44, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png\|left\|thumb\|250px\|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט יששכר''' בצבע אדום בצפון-מזרח הארץ- מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]]		[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png\|left\|thumb\|250px\|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט יששכר''' בצבע אדום בצפון-מזרח הארץ- מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]]

	'''נחלת שבט יששכר''' מצויה מערבית ל[[הר תבור]] אשר ב[[עמק יזרעאל]] בצפון הארץ ומגיעה עד ל[[נהר הירדן]]. הנחלה עלתה בגורל הרביעי לאחר [[נחלת שבט יהודה]] ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע בעמק יזרעאל, כאשר במזרחה [[נחלת שבט זבולון]] ומצפונה - [[נחלת שבט נפתלי]]. הר תבור משמש נקודת המפגש לשבטים: [[שבט זבולון\|זבולון]], [[שבט יששכר\|יששכר]] ו[[שבט נפתלי\|נפתלי]].		'''נחלת שבט יששכר''' מצויה מערבית ל[[הר תבור]] אשר ב[[עמק יזרעאל]] בצפון הארץ ומגיעה עד ל[[נהר הירדן]]. הנחלה עלתה בגורל הרביעי לאחר [[נחלת שבט יהודה]] ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע בעמק יזרעאל, כאשר במזרחה [[נחלת שבט זבולון]] ומצפונה - [[נחלת שבט נפתלי]]. הר תבור משמש נקודת המפגש לשבטים: [[שבט זבולון\|זבולון]], [[שבט יששכר\|יששכר]] ו[[שבט נפתלי\|נפתלי]].
שורה 5:		שורה 5:
	==התפשטות שבט יששכר==		==התפשטות שבט יששכר==

	יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' מדגישים כי מ[[ברכת יעקב]] עולה שהוא עומד לקבל נחלה פוריה ונעימה, שנאמר:"~~יִשָּׂשכָר~~, חֲמֹר ~~גָּרֶם~~ רֹבֵץ, ~~בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם~~. ~~וַיַּרְא~~ מְנֻחָה ~~כִּי~~ טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ ~~כִּי~~ נָעֵמָה; ~~וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל~~, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד." {{מקור\|([[ספר בראשית]], מ"ט, י"ד, ט"ו))}}		יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' מדגישים כי מ[[ברכת יעקב]] עולה שהוא עומד לקבל נחלה פוריה ונעימה, שנאמר:"יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד." {{מקור\|[[ספר בראשית]], מ"ט, י"ד, ט"ו\|כן}}

	הסייפא של הברכה מעיד על העדר יד תקיפה ולכן נשארו בנחלתו ערי כנעני גדולות ובצורות, כי שנאמר ב[[ספר יהושע]] " וַיְהִי ~~לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר~~, ~~בֵּית~~-~~שְׁאָן~~ וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת ~~יֹשְׁבֵי~~ דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ ~~וְיֹשְׁבֵי~~ עֵין ~~דֹּר~~ וּבְנוֹתֶיהָ, ~~וְיֹשְׁבֵי~~ תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, ~~וְיֹשְׁבֵי~~ מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ ~~שְׁלֹשֶׁת~~, ~~הַנָּפֶת~~. יב וְלֹא יָכְלוּ ~~בְּנֵי מְנַשֶּׁה~~, לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶעָרִים ~~הָאֵלֶּה~~; וַיּוֹאֶל, ~~הַכְּנַעֲנִי~~, ~~לָשֶׁבֶת~~, ~~בָּאָרֶץ הַזֹּאת~~. "{{מקור\|(י"ז,י"א-י"ב)}} הכתוב מתיחס לערים: [[בית שאן]], יבלעם ו[[מגידו]].		הסייפא של הברכה מעיד על העדר יד תקיפה ולכן נשארו בנחלתו ערי כנעני גדולות ובצורות, כי שנאמר ב[[ספר יהושע]] " וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. יב וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה, לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶעָרִים הָאֵלֶּה; וַיּוֹאֶל, הַכְּנַעֲנִי, לָשֶׁבֶת, בָּאָרֶץ הַזֹּאת. "{{מקור\|(י"ז,י"א-י"ב)}} הכתוב מתיחס לערים: [[בית שאן]], יבלעם ו[[מגידו]].

	ובכל זאת לפי [[שירת דבורה]] לפחות חלק משבט יששכר בנחלתו, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]~~וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר~~, עִם-~~דְּבֹרָה~~, ~~וְיִשָּׂשכָר~~ ~~כֵּן בָּרָק~~, ~~בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו~~ {{מקור\|(ה', ט"ו)}}, כלומר היה כן ב"עמק".		ובכל זאת לפי [[שירת דבורה]] לפחות חלק משבט יששכר בנחלתו, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר, עִם-דְּבֹרָה, וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו {{מקור\|(ה', ט"ו)}}, כלומר היה כן ב"עמק".

	חלק מבני השבט התיישב ב[[נחלת שבט אפרים]] ואנו מוצאים כי השופט [[תולע בן פואה]] היה "איש יששכר, כפי שנאמר: "~~וַיָּקָם~~ אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ ~~לְהוֹשִׁיעַ~~ אֶת-~~יִשְׂרָאֵל~~, תּוֹלָע ~~בֶּן~~-פּוּאָה ~~בֶּן~~-דּוֹדוֹ--אִישׁ ~~יִשָּׂשכָר~~; וְהוּא-~~יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר~~, ~~בְּהַר~~ אֶפְרָיִם. ~~וַיִּשְׁפֹּט~~, אֶת-~~יִשְׂרָאֵל~~, ~~עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ~~, ~~שָׁנָה~~; ~~וַיָּמָת~~, ~~וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר~~. {{מקור\|(_שם, י', א'-ב'))}}		חלק מבני השבט התיישב ב[[נחלת שבט אפרים]] ואנו מוצאים כי השופט [[תולע בן פואה]] היה "איש יששכר, כפי שנאמר: "וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל, תּוֹלָע בֶּן-פּוּאָה בֶּן-דּוֹדוֹ--אִישׁ יִשָּׂשכָר; וְהוּא-יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר, בְּהַר אֶפְרָיִם. וַיִּשְׁפֹּט, אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ, שָׁנָה; וַיָּמָת, וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר. {{מקור\|_שם, י', א'-ב'\|כן}}

	'''יהודה אליצור ויהודה קיל ''' מוצאים גם דמיון בין שמות ראשי משפחות היששכר לבין שמות מקומות בהר אפרים, שנאמר ב[[ספר דברי הימים]] : "וְלִבְנֵי ~~יִשָּׂשכָר~~, תּוֹלָע וּפוּאָה ישיב (יָשׁוּב) ~~וְשִׁמְרוֹן אַרְבָּעָה~~. וּבְנֵי תוֹלָע, ~~עֻזִּי~~ וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי ~~וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל רָאשִׁים~~ לְבֵית-אֲבוֹתָם לְתוֹלָע, ~~גִּבּוֹרֵי~~ חַיִל, לְתֹלְדוֹתָם ~~מִסְפָּרָם בִּימֵי~~ דָוִיד, ~~עֶשְׂרִים~~-~~וּשְׁנַיִם~~ אֶלֶף ~~וְשֵׁשׁ~~ מֵאוֹת." {{מקור\|(ז',א'-ב')}}		'''יהודה אליצור ויהודה קיל ''' מוצאים גם דמיון בין שמות ראשי משפחות היששכר לבין שמות מקומות בהר אפרים, שנאמר ב[[ספר דברי הימים]] : "וְלִבְנֵי יִשָּׂשכָר, תּוֹלָע וּפוּאָה ישיב (יָשׁוּב) וְשִׁמְרוֹן אַרְבָּעָה. וּבְנֵי תוֹלָע, עֻזִּי וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל רָאשִׁים לְבֵית-אֲבוֹתָם לְתוֹלָע, גִּבּוֹרֵי חַיִל, לְתֹלְדוֹתָם מִסְפָּרָם בִּימֵי דָוִיד, עֶשְׂרִים-וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת." {{מקור\|(ז',א'-ב')}}

	==תאור הנחלה==		==תאור הנחלה==

	בספר יהושע מובא תאור הנחלה, אולי הקצר ביותר מבין תיאורי נחלות השבטים: וַיְהִי, ~~גְּבוּלָם~~ יִזְרְעֶאלָה ~~וְהַכְּסוּלֹת~~, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם ~~וְשִׁיאֹן~~, וַאֲנָחֲרַת. ~~וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן~~, וָאָבֶץ. וְרֶמֶת וְעֵין-~~גַּנִּים~~ וְעֵין ~~חַדָּה~~, וּבֵית ~~פַּצֵּץ~~. וּפָגַע ~~הַגְּבוּל בְּתָבוֹר~~ ושחצומה (~~וְשַׁחֲצִימָה~~) וּבֵית ~~שֶׁמֶשׁ~~, וְהָיוּ ~~תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן~~: עָרִים ~~שֵׁשׁ~~-~~עֶשְׂרֵה~~, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|(י"ט,י"ז-כ"ג)}}		בספר יהושע מובא תאור הנחלה, אולי הקצר ביותר מבין תיאורי נחלות השבטים: וַיְהִי, גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן, וַאֲנָחֲרַת. וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן, וָאָבֶץ. וְרֶמֶת וְעֵין-גַּנִּים וְעֵין חַדָּה, וּבֵית פַּצֵּץ. וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר ושחצומה (וְשַׁחֲצִימָה) וּבֵית שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן: עָרִים שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|(י"ט,י"ז-כ"ג)}}

	הפסוק הראשון מתאר גבול ואילו יתר הפסוקים מביאים שמות ל ערים. הגבול הצפוני הוא ברור למדי מ[[הר תבור]] ל[[נהר הירדן]] - היום האפיק בו זורם [[נחל יששכר]] או מעט צפונה [[נחל יבנאל]]. בגבול הדרומי ניתן לזהות את העיר "יִזְרְעֶאלָה", כאשר הגבול הוא [[נחל חרוד]]. מעניין הזיהוי שמביא '''זכריה קלעי''' לפיו "בית שמש" היא האתר הארכאולוגי הידוע "אל-עבידיה: שעל גדות הירדן. זיהוי אחר של בית שמש הוא עם "חרבת שמסין" מדרום לברך נחל יבנאל. הגבול המערבי ניתן להשערה במסלול של "כביש הסרגל" בהווה מ[[מגידו]] עד [[נצרת]]		הפסוק הראשון מתאר גבול ואילו יתר הפסוקים מביאים שמות ל ערים. הגבול הצפוני הוא ברור למדי מ[[הר תבור]] ל[[נהר הירדן]] - היום האפיק בו זורם [[נחל יששכר]] או מעט צפונה [[נחל יבנאל]]. בגבול הדרומי ניתן לזהות את העיר "יִזְרְעֶאלָה", כאשר הגבול הוא [[נחל חרוד]]. מעניין הזיהוי שמביא '''זכריה קלעי''' לפיו "בית שמש" היא האתר הארכאולוגי הידוע "אל-עבידיה: שעל גדות הירדן. זיהוי אחר של בית שמש הוא עם "חרבת שמסין" מדרום לברך נחל יבנאל. הגבול המערבי ניתן להשערה במסלול של "כביש הסרגל" בהווה מ[[מגידו]] עד [[נצרת]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:30, 8 במרץ 2009
שורה 5:		שורה 5:
	==התפשטות שבט יששכר==		==התפשטות שבט יששכר==

	יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' מדגישים כי מ[[ברכת יעקב]] עולה שהוא עומד לקבל נחלה פוריה ונעימה, שנאמר:"יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד." {{מקור\|[[ספר בראשית]], מ"ט, י"ד, ט"ו)}}		יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' מדגישים כי מ[[ברכת יעקב]] עולה שהוא עומד לקבל נחלה פוריה ונעימה, שנאמר:"יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד." {{מקור\|([[ספר בראשית]], מ"ט, י"ד, ט"ו))}}

	הסייפא של הברכה מעיד על העדר יד תקיפה ולכן נשארו בנחלתו ערי כנעני גדולות ובצורות, כי שנאמר ב[[ספר יהושע]] " וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. יב וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה, לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶעָרִים הָאֵלֶּה; וַיּוֹאֶל, הַכְּנַעֲנִי, לָשֶׁבֶת, בָּאָרֶץ הַזֹּאת. "{{מקור\|י"ז,י"א-י"ב}} הכתוב מתיחס לערים: [[בית שאן]], יבלעם ו[[מגידו]].		הסייפא של הברכה מעיד על העדר יד תקיפה ולכן נשארו בנחלתו ערי כנעני גדולות ובצורות, כי שנאמר ב[[ספר יהושע]] " וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. יב וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה, לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶעָרִים הָאֵלֶּה; וַיּוֹאֶל, הַכְּנַעֲנִי, לָשֶׁבֶת, בָּאָרֶץ הַזֹּאת. "{{מקור\|(י"ז,י"א-י"ב)}} הכתוב מתיחס לערים: [[בית שאן]], יבלעם ו[[מגידו]].

	ובכל זאת לפי [[שירת דבורה]] לפחות חלק משבט יששכר בנחלתו, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר, עִם-דְּבֹרָה, וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו {{מקור\|ה', ט"ו}}, כלומר היה כן ב"עמק".		ובכל זאת לפי [[שירת דבורה]] לפחות חלק משבט יששכר בנחלתו, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר, עִם-דְּבֹרָה, וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו {{מקור\|(ה', ט"ו)}}, כלומר היה כן ב"עמק".

	חלק מבני השבט התיישב ב[[נחלת שבט אפרים]] ואנו מוצאים כי השופט [[תולע בן פואה]] היה "איש יששכר, כפי שנאמר: "וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל, תּוֹלָע בֶּן-פּוּאָה בֶּן-דּוֹדוֹ--אִישׁ יִשָּׂשכָר; וְהוּא-יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר, בְּהַר אֶפְרָיִם. וַיִּשְׁפֹּט, אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ, שָׁנָה; וַיָּמָת, וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר. {{מקור\|_שם, י', א'-ב')}}		חלק מבני השבט התיישב ב[[נחלת שבט אפרים]] ואנו מוצאים כי השופט [[תולע בן פואה]] היה "איש יששכר, כפי שנאמר: "וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל, תּוֹלָע בֶּן-פּוּאָה בֶּן-דּוֹדוֹ--אִישׁ יִשָּׂשכָר; וְהוּא-יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר, בְּהַר אֶפְרָיִם. וַיִּשְׁפֹּט, אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ, שָׁנָה; וַיָּמָת, וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר. {{מקור\|(_שם, י', א'-ב'))}}

	'''יהודה אליצור ויהודה קיל ''' מוצאים גם דמיון בין שמות ראשי משפחות היששכר לבין שמות מקומות בהר אפרים, שנאמר ב[[ספר דברי הימים]] : "וְלִבְנֵי יִשָּׂשכָר, תּוֹלָע וּפוּאָה ישיב (יָשׁוּב) וְשִׁמְרוֹן אַרְבָּעָה. וּבְנֵי תוֹלָע, עֻזִּי וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל רָאשִׁים לְבֵית-אֲבוֹתָם לְתוֹלָע, גִּבּוֹרֵי חַיִל, לְתֹלְדוֹתָם מִסְפָּרָם בִּימֵי דָוִיד, עֶשְׂרִים-וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת." {{מקור\|ז',א'-ב'}}		'''יהודה אליצור ויהודה קיל ''' מוצאים גם דמיון בין שמות ראשי משפחות היששכר לבין שמות מקומות בהר אפרים, שנאמר ב[[ספר דברי הימים]] : "וְלִבְנֵי יִשָּׂשכָר, תּוֹלָע וּפוּאָה ישיב (יָשׁוּב) וְשִׁמְרוֹן אַרְבָּעָה. וּבְנֵי תוֹלָע, עֻזִּי וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל רָאשִׁים לְבֵית-אֲבוֹתָם לְתוֹלָע, גִּבּוֹרֵי חַיִל, לְתֹלְדוֹתָם מִסְפָּרָם בִּימֵי דָוִיד, עֶשְׂרִים-וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת." {{מקור\|(ז',א'-ב')}}

	==תאור הנחלה==		==תאור הנחלה==

	בספר יהושע מובא תאור הנחלה, אולי הקצר ביותר מבין תיאורי נחלות השבטים: וַיְהִי, גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן, וַאֲנָחֲרַת. וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן, וָאָבֶץ. וְרֶמֶת וְעֵין-גַּנִּים וְעֵין חַדָּה, וּבֵית פַּצֵּץ. וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר ושחצומה (וְשַׁחֲצִימָה) וּבֵית שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן: עָרִים שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|י"ט,י"ז-כ"ג}}		בספר יהושע מובא תאור הנחלה, אולי הקצר ביותר מבין תיאורי נחלות השבטים: וַיְהִי, גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן, וַאֲנָחֲרַת. וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן, וָאָבֶץ. וְרֶמֶת וְעֵין-גַּנִּים וְעֵין חַדָּה, וּבֵית פַּצֵּץ. וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר ושחצומה (וְשַׁחֲצִימָה) וּבֵית שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן: עָרִים שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|(י"ט,י"ז-כ"ג)}}

	הפסוק הראשון מתאר גבול ואילו יתר הפסוקים מביאים שמות ל ערים. הגבול הצפוני הוא ברור למדי מ[[הר תבור]] ל[[נהר הירדן]] - היום האפיק בו זורם [[נחל יששכר]] או מעט צפונה [[נחל יבנאל]]. בגבול הדרומי ניתן לזהות את העיר "יִזְרְעֶאלָה", כאשר הגבול הוא [[נחל חרוד]]. מעניין הזיהוי שמביא '''זכריה קלעי''' לפיו "בית שמש" היא האתר הארכאולוגי הידוע "אל-עבידיה: שעל גדות הירדן. זיהוי אחר של בית שמש הוא עם "חרבת שמסין" מדרום לברך נחל יבנאל. הגבול המערבי ניתן להשערה במסלול של "כביש הסרגל" בהווה מ[[מגידו]] עד [[נצרת]]		הפסוק הראשון מתאר גבול ואילו יתר הפסוקים מביאים שמות ל ערים. הגבול הצפוני הוא ברור למדי מ[[הר תבור]] ל[[נהר הירדן]] - היום האפיק בו זורם [[נחל יששכר]] או מעט צפונה [[נחל יבנאל]]. בגבול הדרומי ניתן לזהות את העיר "יִזְרְעֶאלָה", כאשר הגבול הוא [[נחל חרוד]]. מעניין הזיהוי שמביא '''זכריה קלעי''' לפיו "בית שמש" היא האתר הארכאולוגי הידוע "אל-עבידיה: שעל גדות הירדן. זיהוי אחר של בית שמש הוא עם "חרבת שמסין" מדרום לברך נחל יבנאל. הגבול המערבי ניתן להשערה במסלול של "כביש הסרגל" בהווה מ[[מגידו]] עד [[נצרת]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:14, 15 בפברואר 2009
שורה 5:		שורה 5:
	==התפשטות שבט יששכר==		==התפשטות שבט יששכר==

	יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' מדגישים כי מ[[ברכת יעקב]] עולה שהוא עומד לקבל נחלה פוריה ונעימה, שנאמר:"~~יִשָּׂשכָר~~, חֲמֹר ~~גָּרֶם~~ רֹבֵץ, ~~בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם~~. ~~וַיַּרְא~~ מְנֻחָה ~~כִּי~~ טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ ~~כִּי~~ נָעֵמָה; ~~וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל~~, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד." {{מקור\|[[ספר בראשית]], מ"ט, י"ד, ט"ו)}}		יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' מדגישים כי מ[[ברכת יעקב]] עולה שהוא עומד לקבל נחלה פוריה ונעימה, שנאמר:"יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד." {{מקור\|[[ספר בראשית]], מ"ט, י"ד, ט"ו)}}

	הסייפא של הברכה מעיד על העדר יד תקיפה ולכן נשארו בנחלתו ערי כנעני גדולות ובצורות, כי שנאמר ב[[ספר יהושע]] " וַיְהִי ~~לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר~~, ~~בֵּית~~-~~שְׁאָן~~ וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת ~~יֹשְׁבֵי~~ דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ ~~וְיֹשְׁבֵי~~ עֵין ~~דֹּר~~ וּבְנוֹתֶיהָ, ~~וְיֹשְׁבֵי~~ תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, ~~וְיֹשְׁבֵי~~ מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ ~~שְׁלֹשֶׁת~~, ~~הַנָּפֶת~~. יב וְלֹא יָכְלוּ ~~בְּנֵי מְנַשֶּׁה~~, לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶעָרִים ~~הָאֵלֶּה~~; וַיּוֹאֶל, ~~הַכְּנַעֲנִי~~, ~~לָשֶׁבֶת~~, ~~בָּאָרֶץ הַזֹּאת~~. "{{מקור\|(י"ז,י"א-י"ב)}} הכתוב מתיחס לערים: [[בית שאן]], יבלעם ו[[מגידו]].		הסייפא של הברכה מעיד על העדר יד תקיפה ולכן נשארו בנחלתו ערי כנעני גדולות ובצורות, כי שנאמר ב[[ספר יהושע]] " וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. יב וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה, לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶעָרִים הָאֵלֶּה; וַיּוֹאֶל, הַכְּנַעֲנִי, לָשֶׁבֶת, בָּאָרֶץ הַזֹּאת. "{{מקור\|י"ז,י"א-י"ב}} הכתוב מתיחס לערים: [[בית שאן]], יבלעם ו[[מגידו]].

	ובכל זאת לפי [[שירת דבורה]] לפחות חלק משבט יששכר בנחלתו, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]~~וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר~~, עִם-~~דְּבֹרָה~~, ~~וְיִשָּׂשכָר~~ ~~כֵּן בָּרָק~~, ~~בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו~~ {{מקור\|(ה', ט"ו)}}, כלומר היה כן ב"עמק".		ובכל זאת לפי [[שירת דבורה]] לפחות חלק משבט יששכר בנחלתו, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר, עִם-דְּבֹרָה, וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו {{מקור\|ה', ט"ו}}, כלומר היה כן ב"עמק".

	חלק מבני השבט התיישב ב[[נחלת שבט אפרים]] ואנו מוצאים כי השופט [[תולע בן פואה]] היה "איש יששכר, כפי שנאמר: "~~וַיָּקָם~~ אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ ~~לְהוֹשִׁיעַ~~ אֶת-~~יִשְׂרָאֵל~~, תּוֹלָע ~~בֶּן~~-פּוּאָה ~~בֶּן~~-דּוֹדוֹ--אִישׁ ~~יִשָּׂשכָר~~; וְהוּא-~~יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר~~, ~~בְּהַר~~ אֶפְרָיִם. ~~וַיִּשְׁפֹּט~~, אֶת-~~יִשְׂרָאֵל~~, ~~עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ~~, ~~שָׁנָה~~; ~~וַיָּמָת~~, ~~וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר~~. {{מקור\|_שם, י', א'-ב')}}		חלק מבני השבט התיישב ב[[נחלת שבט אפרים]] ואנו מוצאים כי השופט [[תולע בן פואה]] היה "איש יששכר, כפי שנאמר: "וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל, תּוֹלָע בֶּן-פּוּאָה בֶּן-דּוֹדוֹ--אִישׁ יִשָּׂשכָר; וְהוּא-יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר, בְּהַר אֶפְרָיִם. וַיִּשְׁפֹּט, אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ, שָׁנָה; וַיָּמָת, וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר. {{מקור\|_שם, י', א'-ב')}}

	'''יהודה אליצור ויהודה קיל ''' מוצאים גם דמיון בין שמות ראשי משפחות היששכר לבין שמות מקומות בהר אפרים, שנאמר ב[[ספר דברי הימים]] : "וְלִבְנֵי ~~יִשָּׂשכָר~~, תּוֹלָע וּפוּאָה ישיב (יָשׁוּב) ~~וְשִׁמְרוֹן אַרְבָּעָה~~. וּבְנֵי תוֹלָע, ~~עֻזִּי~~ וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי ~~וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל רָאשִׁים~~ לְבֵית-אֲבוֹתָם לְתוֹלָע, ~~גִּבּוֹרֵי~~ חַיִל, לְתֹלְדוֹתָם ~~מִסְפָּרָם בִּימֵי~~ דָוִיד, ~~עֶשְׂרִים~~-~~וּשְׁנַיִם~~ אֶלֶף ~~וְשֵׁשׁ~~ מֵאוֹת." {{מקור\|(ז',א'-ב')}}		'''יהודה אליצור ויהודה קיל ''' מוצאים גם דמיון בין שמות ראשי משפחות היששכר לבין שמות מקומות בהר אפרים, שנאמר ב[[ספר דברי הימים]] : "וְלִבְנֵי יִשָּׂשכָר, תּוֹלָע וּפוּאָה ישיב (יָשׁוּב) וְשִׁמְרוֹן אַרְבָּעָה. וּבְנֵי תוֹלָע, עֻזִּי וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל רָאשִׁים לְבֵית-אֲבוֹתָם לְתוֹלָע, גִּבּוֹרֵי חַיִל, לְתֹלְדוֹתָם מִסְפָּרָם בִּימֵי דָוִיד, עֶשְׂרִים-וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת." {{מקור\|ז',א'-ב'}}

	==תאור הנחלה==		==תאור הנחלה==

	בספר יהושע מובא תאור הנחלה, אולי הקצר ביותר מבין תיאורי נחלות השבטים: וַיְהִי, ~~גְּבוּלָם~~ יִזְרְעֶאלָה ~~וְהַכְּסוּלֹת~~, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם ~~וְשִׁיאֹן~~, וַאֲנָחֲרַת. ~~וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן~~, וָאָבֶץ. וְרֶמֶת וְעֵין-~~גַּנִּים~~ וְעֵין ~~חַדָּה~~, וּבֵית ~~פַּצֵּץ~~. וּפָגַע ~~הַגְּבוּל בְּתָבוֹר~~ ושחצומה (~~וְשַׁחֲצִימָה~~) וּבֵית ~~שֶׁמֶשׁ~~, וְהָיוּ ~~תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן~~: עָרִים ~~שֵׁשׁ~~-~~עֶשְׂרֵה~~, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|(י"ט,י"ז-כ"ג)}}		בספר יהושע מובא תאור הנחלה, אולי הקצר ביותר מבין תיאורי נחלות השבטים: וַיְהִי, גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן, וַאֲנָחֲרַת. וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן, וָאָבֶץ. וְרֶמֶת וְעֵין-גַּנִּים וְעֵין חַדָּה, וּבֵית פַּצֵּץ. וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר ושחצומה (וְשַׁחֲצִימָה) וּבֵית שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן: עָרִים שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|י"ט,י"ז-כ"ג}}

	הפסוק הראשון מתאר גבול ואילו יתר הפסוקים מביאים שמות ל ערים. הגבול הצפוני הוא ברור למדי מ[[הר תבור]] ל[[נהר הירדן]] - היום האפיק בו זורם [[נחל יששכר]] או מעט צפונה [[נחל יבנאל]]. בגבול הדרומי ניתן לזהות את העיר "יִזְרְעֶאלָה", כאשר הגבול הוא [[נחל חרוד]]. מעניין הזיהוי שמביא '''זכריה קלעי''' לפיו "בית שמש" היא האתר הארכאולוגי הידוע "אל-עבידיה: שעל גדות הירדן. זיהוי אחר של בית שמש הוא עם "חרבת שמסין" מדרום לברך נחל יבנאל. הגבול המערבי ניתן להשערה במסלול של "כביש הסרגל" בהווה מ[[מגידו]] עד [[נצרת]]		הפסוק הראשון מתאר גבול ואילו יתר הפסוקים מביאים שמות ל ערים. הגבול הצפוני הוא ברור למדי מ[[הר תבור]] ל[[נהר הירדן]] - היום האפיק בו זורם [[נחל יששכר]] או מעט צפונה [[נחל יבנאל]]. בגבול הדרומי ניתן לזהות את העיר "יִזְרְעֶאלָה", כאשר הגבול הוא [[נחל חרוד]]. מעניין הזיהוי שמביא '''זכריה קלעי''' לפיו "בית שמש" היא האתר הארכאולוגי הידוע "אל-עבידיה: שעל גדות הירדן. זיהוי אחר של בית שמש הוא עם "חרבת שמסין" מדרום לברך נחל יבנאל. הגבול המערבי ניתן להשערה במסלול של "כביש הסרגל" בהווה מ[[מגידו]] עד [[נצרת]]