נחלת שבט אשר - היסטוריית גרסאות

2001:470:6B12:B0:0:0:0:76 ב־07:50, 4 במאי 2016

2016-05-04T07:50:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:50, 4 במאי 2016
שורה 21:		שורה 21:
	חוקר המקרא, זכריה קלאי'' בוחן את רשימת הערים ומגיע למסקנה כי "הסדר אינו ברור כל צורכו". המסקנות אינן חד- משמעיות.		חוקר המקרא, זכריה קלאי'' בוחן את רשימת הערים ומגיע למסקנה כי "הסדר אינו ברור כל צורכו". המסקנות אינן חד- משמעיות.

	התחום היחידי שברור (גם זה בספק - ראו בהמשך) הוא ממערב: "וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה). אם ניתן להגדיר "בְשִׁיחוֹר לִבְנָת" בתור [[נחל הקישון]], כמו שמגדיר '''אטלס כרתא לתקופת המקרא''' <ref>עמוד 53</ref>. '''זכריה קלאי''', '''נחלות שבטי ישראל''' <ref>עמוד 173</ref> דוחה את ההשערה כי "שיחור ליבנת" היא [[נחל דליה]] ואפילו [[נחל התנינים]]. לפי כך גם גבול דרום הנחלה מוגדר. לפי הגירסה האחרונה, [[הר הכרמל]] הוא בנחלת שבט מנשה. "חלקת" מוגדרת בתור תל קימון, [[יקנעם]] בימינו, וזו גם ~~המפגש עם~~ [[נחלת שבט זבולון]].		התחום היחידי שברור (גם זה בספק - ראו בהמשך) הוא ממערב: "וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה). אם ניתן להגדיר "בְשִׁיחוֹר לִבְנָת" בתור [[נחל הקישון]], כמו שמגדיר '''אטלס כרתא לתקופת המקרא''' <ref>עמוד 53</ref>. '''זכריה קלאי''', '''נחלות שבטי ישראל''' <ref>עמוד 173</ref> דוחה את ההשערה כי "שיחור ליבנת" היא [[נחל דליה]] ואפילו [[נחל התנינים]]. לפי כך גם גבול דרום הנחלה מוגדר. לפי הגירסה האחרונה, [[הר הכרמל]] הוא בנחלת שבט מנשה. "חלקת" מוגדרת בתור תל קימון, [[יקנעם]] בימינו, וזו גם המפג� �� [[נחלת שבט זבולון]].

	בצפון הנחלה מגיעה "עַד, צִידוֹן רַבָּה". תאור זה הוא שייך לתאור האידאלי של הנחלה <ref>זכריה קלאי, עמוד 180</ref> . במזרח, נחלת שבט זבולון, אף היא לא מוגדרת בצורה ברורה.		בצפון הנחלה מגיעה "עַד צִידוֹן רַבָּה". תאור זה הוא שייך לתאור האידאלי של הנחלה <ref>זכריה קלאי, עמוד 180</ref> . במזרח, נחלת שבט זבולון, אף היא לא מוגדרת בצורה ברורה.

	יהודה אליצור ויהודה קיל,'''אטלס דעת מקרא''' מציין כי בני אשר היו מיעוט בקרב הכנעני יושב הארץ, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]:" וַיֵּשֶׁב, הָאָשֵׁרִי, בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי, יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: כִּי, לֹא הוֹרִישׁוֹ" {{מקור\|א',ל"ב\|כן}}.		יהודה אליצור ויהודה קיל,'''אטלס דעת מקרא''' מציין כי בני אשר היו מיעוט בקרב הכנעני יושב הארץ, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]: "וַיֵּשֶׁב הָאָשֵׁרִי בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי לֹא הוֹרִישׁוֹ" {{מקור\|א',ל"ב\|כן}}.

	הם גם מעלים את ההשערה, כי חלק מבני השבט ישבו ב[[נחלת שבט מנשה]] כפי ~~שעולב בדמיון~~ בין שמות משפחה מ[[שבט אשר]] לשמות מקומות בנחלות "בית יוסף" לפי [[ספר דברי הימים]]:" {{מקור\|א',ז',ל'-מ'\|כן}} כמו "וּבְנֵי, שָׁמֶר" משבט אשר - כאשר "שמר" היא מקומה של שומרון הקדומה.		הם גם מעלים את ההשערה כי חלק מבני השבט ישבו ב[[נחלת שבט מנשה]] כפי שעולה מהדמיון בין שמות משפחה מ[[שבט אשר]] לשמות מקומות בנחלות "בית יוסף" לפי [[ספר דברי הימים]] {{מקור\|א',ז',ל'-מ'\|כן}} כמו "וּבְנֵי שָׁמֶר" משבט אשר - כאשר "שמר" היא מקומה של שומרון הקדומה.

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:55:59Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:55, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png\|left\|thumb\|250px\|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט אשר''' בירוק- בהיר בצפון-מערב הארץ, לחוף הים - מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]]		[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png\|left\|thumb\|250px\|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט אשר''' בירוק- בהיר בצפון-מערב הארץ, לחוף הים - מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]]

	'''נחלת שבט אשר''' מצויה בצפון-מערב [[ארץ ישראל]] לאורך חוף [[ים תיכון\|הים התיכון]] . הנחלה עלתה בגורל החמישי לאחר [[נחלת שבט יהודה]] ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע מהגבול הצפוני של [[ארץ ישראל]] - קו [[חצביה]] - [[צידון]] לאורך [[נהר הליטני]]<ref> '''זכריה קלעי''', עמוד 192</ref> עד ל[[הר הכרמל]] בדרום, במזרח היא תוחמת את [[נחלת שבט נפתלי]] ו[[נחלת שבט זבולון]]. היא משתרעת על פני חבלי הארץ: [[חבל ארץ העמקים\|העמקים]] ו[[חבל ארץ גליל\|הגליל]] התחתון והגליל המערבי. הוא בשכנות ל[[נחלת שבט נפתלי]], אף הוא מ"מחנה דן" ב[[מדבר סיני]].		'''נחלת שבט אשר''' מצויה בצפון-מערב [[ארץ ישראל]] לאורך חוף [[ים תיכון\|הים התיכון]] . הנחלה עלתה בגורל החמישי לאחר [[נחלת שבט יהודה]] ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע מהגבול הצפוני של [[ארץ ישראל]] - קו [[חצביה]] - [[צידון]] לאורך [[נהר הליטני]]<ref> '''זכריה קלעי''', עמוד 192</ref> עד ל[[הר הכרמל]] בדרום, במזרח היא תוחמת את [[נחלת שבט נפתלי]] ו[[נחלת שבט זבולון]]. היא משתרעת על פני חבלי הארץ: [[חבל ארץ העמקים\|העמקים]] ו[[חבל ארץ גליל\|הגליל]] התחתון והגליל המערבי. הוא בשכנות ל[[נחלת שבט נפתלי]], אף הוא מ"מחנה דן" ב[[מדבר סיני]].

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:29:53Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:29, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png\|left\|thumb\|250px\|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט אשר''' בירוק- בהיר בצפון-מערב הארץ, לחוף הים - מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]]		[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png\|left\|thumb\|250px\|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט אשר''' בירוק- בהיר בצפון-מערב הארץ, לחוף הים - מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]]

	'''נחלת שבט אשר''' מצויה בצפון-מערב [[ארץ ישראל]] לאורך חוף [[ים תיכון\|הים התיכון]] . הנחלה עלתה בגורל החמישי לאחר [[נחלת שבט יהודה]] ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע מהגבול הצפוני של [[ארץ ישראל]] - קו [[חצביה]] - [[צידון]] לאורך [[נהר הליטני]]<ref> '''זכריה קלעי''', עמוד 192</ref> עד ל[[הר הכרמל]] בדרום, במזרח היא תוחמת את [[נחלת שבט נפתלי]] ו[[נחלת שבט זבולון]]. היא משתרעת על פני חבלי הארץ: [[חבל ארץ העמקים\|העמקים]] ו[[חבל ארץ גליל\|הגליל]] התחתון והגליל המערבי. הוא בשכנות ל[[נחלת שבט נפתלי]], אף הוא מ"מחנה דן" ב[[מדבר סיני]].		'''נחלת שבט אשר''' מצויה בצפון-מערב [[ארץ ישראל]] לאורך חוף [[ים תיכון\|הים התיכון]] . הנחלה עלתה בגורל החמישי לאחר [[נחלת שבט יהודה]] ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע מהגבול הצפוני של [[ארץ ישראל]] - קו [[חצביה]] - [[צידון]] לאורך [[נהר הליטני]]<ref> '''זכריה קלעי''', עמוד 192</ref> עד ל[[הר הכרמל]] בדרום, במזרח היא תוחמת את [[נחלת שבט נפתלי]] ו[[נחלת שבט זבולון]]. היא משתרעת על פני חבלי הארץ: [[חבל ארץ העמקים\|העמקים]] ו[[חבל ארץ גליל\|הגליל]] התחתון והגליל המערבי. הוא בשכנות ל[[נחלת שבט נפתלי]], אף הוא מ"מחנה דן" ב[[מדבר סיני]].
שורה 5:		שורה 5:
	הזיהוי של ערי הנחלה, עשרים ושתים, הוא משוער, רק ערים אחדות זוהו.		הזיהוי של ערי הנחלה, עשרים ושתים, הוא משוער, רק ערים אחדות זוהו.

	נחלת שבט אשר חוסמת את המוצא לים ל[[שבט זבולון]]. למעשה הדבר סותר את הכתוב: "זְבוּלֻן, לְחוֹף ~~יַמִּים יִשְׁכֹּן~~; וְהוּא לְחוֹף ~~אֳנִיֹּת~~, וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן {{מקור\|([[ספר בראשית]], מ"ט, י"ג)}}. וכן את הנוהג המקובל היום לקרוא לשטח בין [[חיפה]] ל[[עכו]] בשם "עמק זבולון" הוא חדש יחסית. <ref>היוזמה באה מאת הנהלת הקרן הקיימת, עם תחילת רכישת האדמות באזור ותחילת ההתיישבות בתקופת המנדט הבריטי [http://www.kiriat-motzkin.muni.il/apps/hebrew/place.asp?TableName=EVENTS&AppId=1&PlaceId=11426&From=&CityId=84&CityName=&Filter=0 אתר העיר קרית מוצקין]</ref>.		נחלת שבט אשר חוסמת את המוצא לים ל[[שבט זבולון]]. למעשה הדבר סותר את הכתוב: "זְבוּלֻן, לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן; וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן {{מקור\|[[ספר בראשית]], מ"ט, י"ג\|כן}}. וכן את הנוהג המקובל היום לקרוא לשטח בין [[חיפה]] ל[[עכו]] בשם "עמק זבולון" הוא חדש יחסית. <ref>היוזמה באה מאת הנהלת הקרן הקיימת, עם תחילת רכישת האדמות באזור ותחילת ההתיישבות בתקופת המנדט הבריטי [http://www.kiriat-motzkin.muni.il/apps/hebrew/place.asp?TableName=EVENTS&AppId=1&PlaceId=11426&From=&CityId=84&CityName=&Filter=0 אתר העיר קרית מוצקין]</ref>.

	[[הגר"א]] פירש "שהיה לזבולון מובלעת בנחלת אשר שגבלה בתחום ארץ הצידונים והגיע עד הים <ref>מצוטט ב'''יהודה אליצור ויהודה קיל''', עמוד 158</ref>.		[[הגר"א]] פירש "שהיה לזבולון מובלעת בנחלת אשר שגבלה בתחום ארץ הצידונים והגיע עד הים <ref>מצוטט ב'''יהודה אליצור ויהודה קיל''', עמוד 158</ref>.
שורה 11:		שורה 11:
	==תאור הנחלה==		==תאור הנחלה==

	בספר יהושע מובא תאור הנחלה : "~~וַיֵּצֵא~~ הַגּוֹרָל ~~הַחֲמִישִׁי~~, ~~לְמַטֵּה~~ בְנֵי-~~אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם~~. כה וַיְהִי, ~~גְּבוּלָם~~ חֶלְקַת וַחֲלִי, וָבֶטֶן ~~וְאַכְשָׁף~~. ~~וְאַלַמֶּלֶךְ~~ וְעַמְעָד, ~~וּמִשְׁאָל~~; וּפָגַע ~~בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה~~, ~~וּבְשִׁיחוֹר~~ לִבְנָת. ~~וְשָׁב~~ מִזְרַח ~~הַשֶּׁמֶשׁ~~, ~~בֵּית דָּגֹן~~, וּפָגַע ~~בִּזְבֻלוּן~~ וּבְגֵי ~~יִפְתַּח~~-אֵל צָפוֹנָה ~~בֵּית~~ הָעֵמֶק, וּנְעִיאֵל; וְיָצָא אֶל-~~כָּבוּל~~, ~~מִשְּׂמֹאל~~. וְעֶבְרֹן וּרְחֹב, וְחַמּוֹן וְקָנָה, עַד, צִידוֹן ~~רַבָּה~~. ~~וְשָׁב הַגְּבוּל~~ הָרָמָה, וְעַד-עִיר מִבְצַר-צֹר; ~~וְשָׁב הַגְּבוּל~~ חֹסָה, ויהיו (וְהָיוּ) תֹצְאֹתָיו ~~הַיָּמָּה~~ מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה. וְעֻמָה וַאֲפֵק, וּרְחֹב: עָרִים ~~עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם~~, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|(י"ט,כ"ד-ל')}}		בספר יהושע מובא תאור הנחלה : "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי, לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. כה וַיְהִי, גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי, וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף. וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד, וּמִשְׁאָל; וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה, וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת. וְשָׁב מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, בֵּית דָּגֹן, וּפָגַע בִּזְבֻלוּן וּבְגֵי יִפְתַּח-אֵל צָפוֹנָה בֵּית הָעֵמֶק, וּנְעִיאֵל; וְיָצָא אֶל-כָּבוּל, מִשְּׂמֹאל. וְעֶבְרֹן וּרְחֹב, וְחַמּוֹן וְקָנָה, עַד, צִידוֹן רַבָּה. וְשָׁב הַגְּבוּל הָרָמָה, וְעַד-עִיר מִבְצַר-צֹר; וְשָׁב הַגְּבוּל חֹסָה, ויהיו (וְהָיוּ) תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה. וְעֻמָה וַאֲפֵק, וּרְחֹב: עָרִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|י"ט,כ"ד-ל'\|כן}}

	==מפת נחלת השבט==		==מפת נחלת השבט==
שורה 21:		שורה 21:
	חוקר המקרא, זכריה קלאי'' בוחן את רשימת הערים ומגיע למסקנה כי "הסדר אינו ברור כל צורכו". המסקנות אינן חד- משמעיות.		חוקר המקרא, זכריה קלאי'' בוחן את רשימת הערים ומגיע למסקנה כי "הסדר אינו ברור כל צורכו". המסקנות אינן חד- משמעיות.

	התחום היחידי שברור (גם זה בספק - ראו בהמשך) הוא ממערב: "וּפָגַע ~~בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה~~). אם ניתן להגדיר "~~בְשִׁיחוֹר~~ לִבְנָת" בתור [[נחל הקישון]], כמו שמגדיר '''אטלס כרתא לתקופת המקרא''' <ref>עמוד 53</ref>. '''זכריה קלאי''', '''נחלות שבטי ישראל''' <ref>עמוד 173</ref> דוחה את ההשערה כי "שיחור ליבנת" היא [[נחל דליה]] ואפילו [[נחל התנינים]]. לפי כך גם גבול דרום הנחלה מוגדר. לפי הגירסה האחרונה, [[הר הכרמל]] הוא בנחלת שבט מנשה. "חלקת" מוגדרת בתור תל קימון, [[יקנעם]] בימינו, וזו גם המפגש עם [[נחלת שבט זבולון]].		התחום היחידי שברור (גם זה בספק - ראו בהמשך) הוא ממערב: "וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה). אם ניתן להגדיר "בְשִׁיחוֹר לִבְנָת" בתור [[נחל הקישון]], כמו שמגדיר '''אטלס כרתא לתקופת המקרא''' <ref>עמוד 53</ref>. '''זכריה קלאי''', '''נחלות שבטי ישראל''' <ref>עמוד 173</ref> דוחה את ההשערה כי "שיחור ליבנת" היא [[נחל דליה]] ואפילו [[נחל התנינים]]. לפי כך גם גבול דרום הנחלה מוגדר. לפי הגירסה האחרונה, [[הר הכרמל]] הוא בנחלת שבט מנשה. "חלקת" מוגדרת בתור תל קימון, [[יקנעם]] בימינו, וזו גם המפגש עם [[נחלת שבט זבולון]].

	בצפון הנחלה מגיעה "עַד, צִידוֹן ~~רַבָּה~~". תאור זה הוא שייך לתאור האידאלי של הנחלה <ref>זכריה קלאי, עמוד 180</ref> . במזרח, נחלת שבט זבולון, אף היא לא מוגדרת בצורה ברורה.		בצפון הנחלה מגיעה "עַד, צִידוֹן רַבָּה". תאור זה הוא שייך לתאור האידאלי של הנחלה <ref>זכריה קלאי, עמוד 180</ref> . במזרח, נחלת שבט זבולון, אף היא לא מוגדרת בצורה ברורה.

	יהודה אליצור ויהודה קיל,'''אטלס דעת מקרא''' מציין כי בני אשר היו מיעוט בקרב הכנעני יושב הארץ, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]:" ~~וַיֵּשֶׁב~~, ~~הָאָשֵׁרִי~~, ~~בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי~~, ~~יֹשְׁבֵי~~ הָאָרֶץ: ~~כִּי~~, לֹא הוֹרִישׁוֹ" {{מקור\|(א',ל"ב)}}.		יהודה אליצור ויהודה קיל,'''אטלס דעת מקרא''' מציין כי בני אשר היו מיעוט בקרב הכנעני יושב הארץ, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]:" וַיֵּשֶׁב, הָאָשֵׁרִי, בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי, יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: כִּי, לֹא הוֹרִישׁוֹ" {{מקור\|א',ל"ב\|כן}}.

	הם גם מעלים את ההשערה, כי חלק מבני השבט ישבו ב[[נחלת שבט מנשה]] כפי שעולב בדמיון בין שמות משפחה מ[[שבט אשר]] לשמות מקומות בנחלות "בית יוסף" לפי [[ספר דברי הימים]]:" {{מקור\|(א',ז',ל'-מ')}} כמו "וּבְנֵי, ~~שָׁמֶר~~" משבט אשר - כאשר "שמר" היא מקומה של שומרון הקדומה.		הם גם מעלים את ההשערה, כי חלק מבני השבט ישבו ב[[נחלת שבט מנשה]] כפי שעולב בדמיון בין שמות משפחה מ[[שבט אשר]] לשמות מקומות בנחלות "בית יוסף" לפי [[ספר דברי הימים]]:" {{מקור\|א',ז',ל'-מ'\|כן}} כמו "וּבְנֵי, שָׁמֶר" משבט אשר - כאשר "שמר" היא מקומה של שומרון הקדומה.

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור

2009-03-08T13:29:13Z

הוספת קטגוריה בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:29, 8 במרץ 2009
שורה 5:		שורה 5:
	הזיהוי של ערי הנחלה, עשרים ושתים, הוא משוער, רק ערים אחדות זוהו.		הזיהוי של ערי הנחלה, עשרים ושתים, הוא משוער, רק ערים אחדות זוהו.

	נחלת שבט אשר חוסמת את המוצא לים ל[[שבט זבולון]]. למעשה הדבר סותר את הכתוב: "זְבוּלֻן, לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן; וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן {{מקור\|[[ספר בראשית]], מ"ט, י"ג}}. וכן את הנוהג המקובל היום לקרוא לשטח בין [[חיפה]] ל[[עכו]] בשם "עמק זבולון" הוא חדש יחסית. <ref>היוזמה באה מאת הנהלת הקרן הקיימת, עם תחילת רכישת האדמות באזור ותחילת ההתיישבות בתקופת המנדט הבריטי [http://www.kiriat-motzkin.muni.il/apps/hebrew/place.asp?TableName=EVENTS&AppId=1&PlaceId=11426&From=&CityId=84&CityName=&Filter=0 אתר העיר קרית מוצקין]</ref>.		נחלת שבט אשר חוסמת את המוצא לים ל[[שבט זבולון]]. למעשה הדבר סותר את הכתוב: "זְבוּלֻן, לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן; וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן {{מקור\|([[ספר בראשית]], מ"ט, י"ג)}}. וכן את הנוהג המקובל היום לקרוא לשטח בין [[חיפה]] ל[[עכו]] בשם "עמק זבולון" הוא חדש יחסית. <ref>היוזמה באה מאת הנהלת הקרן הקיימת, עם תחילת רכישת האדמות באזור ותחילת ההתיישבות בתקופת המנדט הבריטי [http://www.kiriat-motzkin.muni.il/apps/hebrew/place.asp?TableName=EVENTS&AppId=1&PlaceId=11426&From=&CityId=84&CityName=&Filter=0 אתר העיר קרית מוצקין]</ref>.

	[[הגר"א]] פירש "שהיה לזבולון מובלעת בנחלת אשר שגבלה בתחום ארץ הצידונים והגיע עד הים <ref>מצוטט ב'''יהודה אליצור ויהודה קיל''', עמוד 158</ref>.		[[הגר"א]] פירש "שהיה לזבולון מובלעת בנחלת אשר שגבלה בתחום ארץ הצידונים והגיע עד הים <ref>מצוטט ב'''יהודה אליצור ויהודה קיל''', עמוד 158</ref>.
שורה 11:		שורה 11:
	==תאור הנחלה==		==תאור הנחלה==

	בספר יהושע מובא תאור הנחלה : "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי, לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. כה וַיְהִי, גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי, וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף. וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד, וּמִשְׁאָל; וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה, וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת. וְשָׁב מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, בֵּית דָּגֹן, וּפָגַע בִּזְבֻלוּן וּבְגֵי יִפְתַּח-אֵל צָפוֹנָה בֵּית הָעֵמֶק, וּנְעִיאֵל; וְיָצָא אֶל-כָּבוּל, מִשְּׂמֹאל. וְעֶבְרֹן וּרְחֹב, וְחַמּוֹן וְקָנָה, עַד, צִידוֹן רַבָּה. וְשָׁב הַגְּבוּל הָרָמָה, וְעַד-עִיר מִבְצַר-צֹר; וְשָׁב הַגְּבוּל חֹסָה, ויהיו (וְהָיוּ) תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה. וְעֻמָה וַאֲפֵק, וּרְחֹב: עָרִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|י"ט,כ"ד-ל'}}		בספר יהושע מובא תאור הנחלה : "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי, לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. כה וַיְהִי, גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי, וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף. וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד, וּמִשְׁאָל; וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה, וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת. וְשָׁב מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, בֵּית דָּגֹן, וּפָגַע בִּזְבֻלוּן וּבְגֵי יִפְתַּח-אֵל צָפוֹנָה בֵּית הָעֵמֶק, וּנְעִיאֵל; וְיָצָא אֶל-כָּבוּל, מִשְּׂמֹאל. וְעֶבְרֹן וּרְחֹב, וְחַמּוֹן וְקָנָה, עַד, צִידוֹן רַבָּה. וְשָׁב הַגְּבוּל הָרָמָה, וְעַד-עִיר מִבְצַר-צֹר; וְשָׁב הַגְּבוּל חֹסָה, ויהיו (וְהָיוּ) תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה. וְעֻמָה וַאֲפֵק, וּרְחֹב: עָרִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|(י"ט,כ"ד-ל')}}

	==מפת נחלת השבט==		==מפת נחלת השבט==
שורה 25:		שורה 25:
	בצפון הנחלה מגיעה "עַד, צִידוֹן רַבָּה". תאור זה הוא שייך לתאור האידאלי של הנחלה <ref>זכריה קלאי, עמוד 180</ref> . במזרח, נחלת שבט זבולון, אף היא לא מוגדרת בצורה ברורה.		בצפון הנחלה מגיעה "עַד, צִידוֹן רַבָּה". תאור זה הוא שייך לתאור האידאלי של הנחלה <ref>זכריה קלאי, עמוד 180</ref> . במזרח, נחלת שבט זבולון, אף היא לא מוגדרת בצורה ברורה.

	יהודה אליצור ויהודה קיל,'''אטלס דעת מקרא''' מציין כי בני אשר היו מיעוט בקרב הכנעני יושב הארץ, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]:" וַיֵּשֶׁב, הָאָשֵׁרִי, בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי, יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: כִּי, לֹא הוֹרִישׁוֹ" {{מקור\|א',ל"ב}}.		יהודה אליצור ויהודה קיל,'''אטלס דעת מקרא''' מציין כי בני אשר היו מיעוט בקרב הכנעני יושב הארץ, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]:" וַיֵּשֶׁב, הָאָשֵׁרִי, בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי, יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: כִּי, לֹא הוֹרִישׁוֹ" {{מקור\|(א',ל"ב)}}.

	הם גם מעלים את ההשערה, כי חלק מבני השבט ישבו ב[[נחלת שבט מנשה]] כפי שעולב בדמיון בין שמות משפחה מ[[שבט אשר]] לשמות מקומות בנחלות "בית יוסף" לפי [[ספר דברי הימים]]:" {{מקור\|א',ז',ל'-מ'}} כמו "וּבְנֵי, שָׁמֶר" משבט אשר - כאשר "שמר" היא מקומה של שומרון הקדומה.		הם גם מעלים את ההשערה, כי חלק מבני השבט ישבו ב[[נחלת שבט מנשה]] כפי שעולב בדמיון בין שמות משפחה מ[[שבט אשר]] לשמות מקומות בנחלות "בית יוסף" לפי [[ספר דברי הימים]]:" {{מקור\|(א',ז',ל'-מ')}} כמו "וּבְנֵי, שָׁמֶר" משבט אשר - כאשר "שמר" היא מקומה של שומרון הקדומה.

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור

2009-02-12T14:47:08Z

הורדת סוגריים מתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:47, 12 בפברואר 2009
שורה 5:		שורה 5:
	הזיהוי של ערי הנחלה, עשרים ושתים, הוא משוער, רק ערים אחדות זוהו.		הזיהוי של ערי הנחלה, עשרים ושתים, הוא משוער, רק ערים אחדות זוהו.

	נחלת שבט אשר חוסמת את המוצא לים ל[[שבט זבולון]]. למעשה הדבר סותר את הכתוב: "זְבוּלֻן, לְחוֹף ~~יַמִּים יִשְׁכֹּן~~; וְהוּא לְחוֹף ~~אֳנִיֹּת~~, וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן {{מקור\|([[ספר בראשית]], מ"ט, י"ג)}}. וכן את הנוהג המקובל היום לקרוא לשטח בין [[חיפה]] ל[[עכו]] בשם "עמק זבולון" הוא חדש יחסית. <ref>היוזמה באה מאת הנהלת הקרן הקיימת, עם תחילת רכישת האדמות באזור ותחילת ההתיישבות בתקופת המנדט הבריטי [http://www.kiriat-motzkin.muni.il/apps/hebrew/place.asp?TableName=EVENTS&AppId=1&PlaceId=11426&From=&CityId=84&CityName=&Filter=0 אתר העיר קרית מוצקין]</ref>.		נחלת שבט אשר חוסמת את המוצא לים ל[[שבט זבולון]]. למעשה הדבר סותר את הכתוב: "זְבוּלֻן, לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן; וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן {{מקור\|[[ספר בראשית]], מ"ט, י"ג}}. וכן את הנוהג המקובל היום לקרוא לשטח בין [[חיפה]] ל[[עכו]] בשם "עמק זבולון" הוא חדש יחסית. <ref>היוזמה באה מאת הנהלת הקרן הקיימת, עם תחילת רכישת האדמות באזור ותחילת ההתיישבות בתקופת המנדט הבריטי [http://www.kiriat-motzkin.muni.il/apps/hebrew/place.asp?TableName=EVENTS&AppId=1&PlaceId=11426&From=&CityId=84&CityName=&Filter=0 אתר העיר קרית מוצקין]</ref>.

	[[הגר"א]] פירש "שהיה לזבולון מובלעת בנחלת אשר שגבלה בתחום ארץ הצידונים והגיע עד הים <ref>מצוטט ב'''יהודה אליצור ויהודה קיל''', עמוד 158</ref>.		[[הגר"א]] פירש "שהיה לזבולון מובלעת בנחלת אשר שגבלה בתחום ארץ הצידונים והגיע עד הים <ref>מצוטט ב'''יהודה אליצור ויהודה קיל''', עמוד 158</ref>.
שורה 11:		שורה 11:
	==תאור הנחלה==		==תאור הנחלה==

	בספר יהושע מובא תאור הנחלה : "~~וַיֵּצֵא~~ הַגּוֹרָל ~~הַחֲמִישִׁי~~, ~~לְמַטֵּה~~ בְנֵי-~~אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם~~. כה וַיְהִי, ~~גְּבוּלָם~~ חֶלְקַת וַחֲלִי, וָבֶטֶן ~~וְאַכְשָׁף~~. ~~וְאַלַמֶּלֶךְ~~ וְעַמְעָד, ~~וּמִשְׁאָל~~; וּפָגַע ~~בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה~~, ~~וּבְשִׁיחוֹר~~ לִבְנָת. ~~וְשָׁב~~ מִזְרַח ~~הַשֶּׁמֶשׁ~~, ~~בֵּית דָּגֹן~~, וּפָגַע ~~בִּזְבֻלוּן~~ וּבְגֵי ~~יִפְתַּח~~-אֵל צָפוֹנָה ~~בֵּית~~ הָעֵמֶק, וּנְעִיאֵל; וְיָצָא אֶל-~~כָּבוּל~~, ~~מִשְּׂמֹאל~~. וְעֶבְרֹן וּרְחֹב, וְחַמּוֹן וְקָנָה, עַד, צִידוֹן ~~רַבָּה~~. ~~וְשָׁב הַגְּבוּל~~ הָרָמָה, וְעַד-עִיר מִבְצַר-צֹר; ~~וְשָׁב הַגְּבוּל~~ חֹסָה, ויהיו (וְהָיוּ) תֹצְאֹתָיו ~~הַיָּמָּה~~ מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה. וְעֻמָה וַאֲפֵק, וּרְחֹב: עָרִים ~~עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם~~, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|(י"ט,כ"ד-ל')}}		בספר יהושע מובא תאור הנחלה : "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי, לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. כה וַיְהִי, גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי, וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף. וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד, וּמִשְׁאָל; וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה, וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת. וְשָׁב מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, בֵּית דָּגֹן, וּפָגַע בִּזְבֻלוּן וּבְגֵי יִפְתַּח-אֵל צָפוֹנָה בֵּית הָעֵמֶק, וּנְעִיאֵל; וְיָצָא אֶל-כָּבוּל, מִשְּׂמֹאל. וְעֶבְרֹן וּרְחֹב, וְחַמּוֹן וְקָנָה, עַד, צִידוֹן רַבָּה. וְשָׁב הַגְּבוּל הָרָמָה, וְעַד-עִיר מִבְצַר-צֹר; וְשָׁב הַגְּבוּל חֹסָה, ויהיו (וְהָיוּ) תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה. וְעֻמָה וַאֲפֵק, וּרְחֹב: עָרִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|י"ט,כ"ד-ל'}}

	==מפת נחלת השבט==		==מפת נחלת השבט==
שורה 21:		שורה 21:
	חוקר המקרא, זכריה קלאי'' בוחן את רשימת הערים ומגיע למסקנה כי "הסדר אינו ברור כל צורכו". המסקנות אינן חד- משמעיות.		חוקר המקרא, זכריה קלאי'' בוחן את רשימת הערים ומגיע למסקנה כי "הסדר אינו ברור כל צורכו". המסקנות אינן חד- משמעיות.

	התחום היחידי שברור (גם זה בספק - ראו בהמשך) הוא ממערב: "וּפָגַע ~~בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה~~). אם ניתן להגדיר "~~בְשִׁיחוֹר~~ לִבְנָת" בתור [[נחל הקישון]], כמו שמגדיר '''אטלס כרתא לתקופת המקרא''' <ref>עמוד 53</ref>. '''זכריה קלאי''', '''נחלות שבטי ישראל''' <ref>עמוד 173</ref> דוחה את ההשערה כי "שיחור ליבנת" היא [[נחל דליה]] ואפילו [[נחל התנינים]]. לפי כך גם גבול דרום הנחלה מוגדר. לפי הגירסה האחרונה, [[הר הכרמל]] הוא בנחלת שבט מנשה. "חלקת" מוגדרת בתור תל קימון, [[יקנעם]] בימינו, וזו גם המפגש עם [[נחלת שבט זבולון]].		התחום היחידי שברור (גם זה בספק - ראו בהמשך) הוא ממערב: "וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה). אם ניתן להגדיר "בְשִׁיחוֹר לִבְנָת" בתור [[נחל הקישון]], כמו שמגדיר '''אטלס כרתא לתקופת המקרא''' <ref>עמוד 53</ref>. '''זכריה קלאי''', '''נחלות שבטי ישראל''' <ref>עמוד 173</ref> דוחה את ההשערה כי "שיחור ליבנת" היא [[נחל דליה]] ואפילו [[נחל התנינים]]. לפי כך גם גבול דרום הנחלה מוגדר. לפי הגירסה האחרונה, [[הר הכרמל]] הוא בנחלת שבט מנשה. "חלקת" מוגדרת בתור תל קימון, [[יקנעם]] בימינו, וזו גם המפגש עם [[נחלת שבט זבולון]].

	בצפון הנחלה מגיעה "עַד, צִידוֹן ~~רַבָּה~~". תאור זה הוא שייך לתאור האידאלי של הנחלה <ref>זכריה קלאי, עמוד 180</ref> . במזרח, נחלת שבט זבולון, אף היא לא מוגדרת בצורה ברורה.		בצפון הנחלה מגיעה "עַד, צִידוֹן רַבָּה". תאור זה הוא שייך לתאור האידאלי של הנחלה <ref>זכריה קלאי, עמוד 180</ref> . במזרח, נחלת שבט זבולון, אף היא לא מוגדרת בצורה ברורה.

	יהודה אליצור ויהודה קיל,'''אטלס דעת מקרא''' מציין כי בני אשר היו מיעוט בקרב הכנעני יושב הארץ, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]:" ~~וַיֵּשֶׁב~~, ~~הָאָשֵׁרִי~~, ~~בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי~~, ~~יֹשְׁבֵי~~ הָאָרֶץ: ~~כִּי~~, לֹא הוֹרִישׁוֹ" {{מקור\|(א',ל"ב)}}.		יהודה אליצור ויהודה קיל,'''אטלס דעת מקרא''' מציין כי בני אשר היו מיעוט בקרב הכנעני יושב הארץ, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]:" וַיֵּשֶׁב, הָאָשֵׁרִי, בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי, יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: כִּי, לֹא הוֹרִישׁוֹ" {{מקור\|א',ל"ב}}.

	הם גם מעלים את ההשערה, כי חלק מבני השבט ישבו ב[[נחלת שבט מנשה]] כפי שעולב בדמיון בין שמות משפחה מ[[שבט אשר]] לשמות מקומות בנחלות "בית יוסף" לפי [[ספר דברי הימים]]:" {{מקור\|(א',ז',ל'-מ')}} כמו "וּבְנֵי, ~~שָׁמֶר~~" משבט אשר - כאשר "שמר" היא מקומה של שומרון הקדומה.		הם גם מעלים את ההשערה, כי חלק מבני השבט ישבו ב[[נחלת שבט מנשה]] כפי שעולב בדמיון בין שמות משפחה מ[[שבט אשר]] לשמות מקומות בנחלות "בית יוסף" לפי [[ספר דברי הימים]]:" {{מקור\|א',ז',ל'-מ'}} כמו "וּבְנֵי, שָׁמֶר" משבט אשר - כאשר "שמר" היא מקומה של שומרון הקדומה.

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

דניאל ונטורה ב־05:46, 24 בספטמבר 2008

2008-09-24T05:46:20Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:46, 24 בספטמבר 2008
שורה 39:		שורה 39:
	* יוחנן אהרוני, '''אטלס כרתא לתקופת המקרא''', הוצאת כרתא, ירושלים, 1972		* יוחנן אהרוני, '''אטלס כרתא לתקופת המקרא''', הוצאת כרתא, ירושלים, 1972

	[[קטגוריה:~~נחלות שבטי ישראל~~\|אשר, נחלת שבט]]		[[קטגוריה:נחלת שבט אשר\|אשר, נחלת שבט]]

	[[קטגוריה:חבל ארץ גליל\|אשר, נחלת שבט]]		[[קטגוריה:חבל ארץ גליל\|אשר, נחלת שבט]]

דניאל ונטורה ב־19:07, 15 בספטמבר 2008

2008-09-15T19:07:33Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:07, 15 בספטמבר 2008
שורה 5:		שורה 5:
	הזיהוי של ערי הנחלה, עשרים ושתים, הוא משוער, רק ערים אחדות זוהו.		הזיהוי של ערי הנחלה, עשרים ושתים, הוא משוער, רק ערים אחדות זוהו.

	נחלת שבט אשר חוסמת את המוצא לים ל[[שבט זבולון]]. למעשה הדבר סותר את הכתוב: "זְבוּלֻן, לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן; וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן {{מקור\|([[ספר בראשית]], מ"ט, י"ג)}}. וכן את הנוהג המקובל היום לקרוא לשטח בין [[חיפה]] ל[[עכו]] בשם "~~מפרץ~~ זבולון". [[הגר"א]] פירש "שהיה לזבולון מובלעת בנחלת אשר שגבלה בתחום ארץ הצידונים והגיע עד הים <ref>מצוטט ב'''יהודה אליצור ויהודה קיל''', עמוד 158</ref>.		נחלת שבט אשר חוסמת את המוצא לים ל[[שבט זבולון]]. למעשה הדבר סותר את הכתוב: "זְבוּלֻן, לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן; וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן {{מקור\|([[ספר בראשית]], מ"ט, י"ג)}}. וכן את הנוהג המקובל היום לקרוא לשטח בין [[חיפה]] ל[[עכו]] בשם "עמק זבולון" הוא חדש יחסית. <ref>היוזמה באה מאת הנהלת הקרן הקיימת, עם תחילת רכישת האדמות באזור ותחילת ההתיישבות בתקופת המנדט הבריטי [http://www.kiriat-motzkin.muni.il/apps/hebrew/place.asp?TableName=EVENTS&AppId=1&PlaceId=11426&From=&CityId=84&CityName=&Filter=0 אתר העיר קרית מוצקין]</ref>.

			[[הגר"א]] פירש "שהיה לזבולון מובלעת בנחלת אשר שגבלה בתחום ארץ הצידונים והגיע עד הים <ref>מצוטט ב'''יהודה אליצור ויהודה קיל''', עמוד 158</ref>.

	==תאור הנחלה==		==תאור הנחלה==

דניאל ונטורה ב־19:01, 15 בספטמבר 2008

2008-09-15T19:01:57Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:01, 15 בספטמבר 2008
שורה 17:		שורה 17:
	==תחומי הנחלה==		==תחומי הנחלה==

	~~ההגדרה הברורה היא ממערב: "וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה). אם ניתן להגדיר "בְשִׁיחוֹר לִבְנָת" בתור [[נחל הקישון]]~~, ~~כמו שמגדיר '''אטלס כרתא לתקופת המקרא''' <ref>עמוד 53</ref>.~~ זכריה קלאי~~, '''נחלות שבטי ישראל~~''~~' <ref>עמוד 173</ref> דוחה~~ את ~~ההשערה~~ כי "~~שיחור ליבנת~~" היא [[נחל דליה]] ואפילו [[נחל התנינים]] .לפי הרי גם גבול דרום הנחלה מוגדר. לפי הגירסה האחרונה, [[הר הכרמל]] הוא בנחלת שבט מנשה. ~~"חלקת" מוגדרת בתור תל קימון, מדרום לנחל הקישון, וז ו גם המפגש על [[נחלת שבט זבולון]]~~.		חוקר המקרא, זכריה קלאי'' בוחן את רשימת הערים ומגיע למסקנה כי "הסדר אינו ברור כל צורכו". המסקנות אינן חד- משמעיות.

	בצפון הנחלה מגיעה "עַד, צִידוֹן רַבָּה". במזרח, נחלת שבט זבולון, אף היא לא מוגדרת~~, הייתה הגבול~~.		התחום היחידי שברור (גם זה בספק - ראו בהמשך) הוא ממערב: "וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה). אם ניתן להגדיר "בְשִׁיחוֹר לִבְנָת" בתור [[נחל הקישון]], כמו שמגדיר '''אטלס כרתא לתקופת המקרא''' <ref>עמוד 53</ref>. '''זכריה קלאי''', '''נחלות שבטי ישראל''' <ref>עמוד 173</ref> דוחה את ההשערה כי "שיחור ליבנת" היא [[נחל דליה]] ואפילו [[נחל התנינים]]. לפי כך גם גבול דרום הנחלה מוגדר. לפי הגירסה האחרונה, [[הר הכרמל]] הוא בנחלת שבט מנשה. "חלקת" מוגדרת בתור תל קימון, [[יקנעם]] בימינו, וזו גם המפגש עם [[נחלת שבט זבולון]].

			בצפון הנחלה מגיעה "עַד, צִידוֹן רַבָּה". תאור זה הוא שייך לתאור האידאלי של הנחלה <ref>זכריה קלאי, עמוד 180</ref> . במזרח, נחלת שבט זבולון, אף היא לא מוגדרת בצורה ברורה.

	יהודה אליצור ויהודה קיל,'''אטלס דעת מקרא''' מציין כי בני אשר היו מיעוט בקרב הכנעני יושב הארץ, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]:" וַיֵּשֶׁב, הָאָשֵׁרִי, בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי, יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: כִּי, לֹא הוֹרִישׁוֹ" {{מקור\|(א',ל"ב)}}.		יהודה אליצור ויהודה קיל,'''אטלס דעת מקרא''' מציין כי בני אשר היו מיעוט בקרב הכנעני יושב הארץ, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]:" וַיֵּשֶׁב, הָאָשֵׁרִי, בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי, יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: כִּי, לֹא הוֹרִישׁוֹ" {{מקור\|(א',ל"ב)}}.

	הם גם מעלים את ההשערה, כי חלק מבני השבט ישבו ב[[נחלת שבט מנשה]] כפי שעולב בדמיון בין שמות משפחה מ[[שבט אשר]] לשמות מקומות בנחלות "בית יוסף" לפי [[ספר דברי הימים]]:" {{מקור\|(א',ז',ל'-מ')}} כמו "וּבְנֵי, שָׁמֶר" משבט אשר - כאשר "שמר" היא מקומה של שומרון הקדומה.		הם גם מעלים את ההשערה, כי חלק מבני השבט ישבו ב[[נחלת שבט מנשה]] כפי שעולב בדמיון בין שמות משפחה מ[[שבט אשר]] לשמות מקומות בנחלות "בית יוסף" לפי [[ספר דברי הימים]]:" {{מקור\|(א',ז',ל'-מ')}} כמו "וּבְנֵי, שָׁמֶר" משבט אשר - כאשר "שמר" היא מקומה של שומרון הקדומה.


	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

דניאל ונטורה ב־18:48, 15 בספטמבר 2008

2008-09-15T18:48:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:48, 15 בספטמבר 2008
שורה 9:		שורה 9:
	==תאור הנחלה==		==תאור הנחלה==

	בספר יהושע מובא תאור הנחלה : "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי, לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. כה וַיְהִי, גְּבוּלָם--חֶלְקַת וַחֲלִי, וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף. וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד, וּמִשְׁאָל; וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה, וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת. וְשָׁב מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, בֵּית דָּגֹן, וּפָגַע בִּזְבֻלוּן וּבְגֵי יִפְתַּח-אֵל צָפוֹנָה בֵּית הָעֵמֶק, וּנְעִיאֵל; וְיָצָא אֶל-כָּבוּל, מִשְּׂמֹאל. וְעֶבְרֹן וּרְחֹב, וְחַמּוֹן וְקָנָה, עַד, צִידוֹן רַבָּה. וְשָׁב הַגְּבוּל הָרָמָה, וְעַד-עִיר מִבְצַר-צֹר; וְשָׁב הַגְּבוּל חֹסָה, ויהיו (וְהָיוּ) תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה. וְעֻמָה וַאֲפֵק, וּרְחֹב: עָרִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|(י"ט,כ"ד-ל')}}		בספר יהושע מובא תאור הנחלה : "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי, לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. כה וַיְהִי, גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי, וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף. וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד, וּמִשְׁאָל; וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה, וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת. וְשָׁב מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, בֵּית דָּגֹן, וּפָגַע בִּזְבֻלוּן וּבְגֵי יִפְתַּח-אֵל צָפוֹנָה בֵּית הָעֵמֶק, וּנְעִיאֵל; וְיָצָא אֶל-כָּבוּל, מִשְּׂמֹאל. וְעֶבְרֹן וּרְחֹב, וְחַמּוֹן וְקָנָה, עַד, צִידוֹן רַבָּה. וְשָׁב הַגְּבוּל הָרָמָה, וְעַד-עִיר מִבְצַר-צֹר; וְשָׁב הַגְּבוּל חֹסָה, ויהיו (וְהָיוּ) תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה. וְעֻמָה וַאֲפֵק, וּרְחֹב: עָרִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור\|(י"ט,כ"ד-ל')}}

	==מפת נחלת השבט==		==מפת נחלת השבט==
שורה 17:		שורה 17:
	==תחומי הנחלה==		==תחומי הנחלה==

	ההגדרה הברורה היא ממערב: "וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה). אם ניתן להגדיר "בְשִׁיחוֹר לִבְנָת" בתור [[נחל הקישון]], כמו שמגדיר '''אטלס כרתא לתקופת המקרא''' <ref>עמוד 53</ref>, הרי גם גבול דרום הנחלה מוגדר.		ההגדרה הברורה היא ממערב: "וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה). אם ניתן להגדיר "בְשִׁיחוֹר לִבְנָת" בתור [[נחל הקישון]], כמו שמגדיר '''אטלס כרתא לתקופת המקרא''' <ref>עמוד 53</ref>. זכריה קלאי, '''נחלות שבטי ישראל''' <ref>עמוד 173</ref> דוחה את ההשערה כי "שיחור ליבנת" היא [[נחל דליה]] ואפילו [[נחל התנינים]] .לפי הרי גם גבול דרום הנחלה מוגדר. לפי הגירסה האחרונה, [[הר הכרמל]] הוא בנחלת שבט מנשה. "חלקת" מוגדרת בתור תל קימון, מדרום לנחל הקישון, וז ו גם המפגש על [[נחלת שבט זבולון]].

	בצפון הנחלה מגיעה "עַד, צִידוֹן רַבָּה". במזרח, נחלת שבט זבולון, אף היא לא מוגדרת, הייתה הגבול.		בצפון הנחלה מגיעה "עַד, צִידוֹן רַבָּה". במזרח, נחלת שבט זבולון, אף היא לא מוגדרת, הייתה הגבול.

דניאל ונטורה ב־18:31, 15 בספטמבר 2008

2008-09-15T18:31:20Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:31, 15 בספטמבר 2008
שורה 5:		שורה 5:
	הזיהוי של ערי הנחלה, עשרים ושתים, הוא משוער, רק ערים אחדות זוהו.		הזיהוי של ערי הנחלה, עשרים ושתים, הוא משוער, רק ערים אחדות זוהו.

	נחלת שבט אשר חוסמת את המוצא לים ל[[שבט זבולון]]. למעשה הדבר סותר את הכתוב: "זְבוּלֻן, לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן; וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן {{מקור\|([[ספר בראשית, מ"ט, י"ג)}}. וכן את הנוהג המקובל היום לקרוא לשטח בין [[חיפה]] ל[[עכו]] בשם "מפרץ זבולון". [[הגר"א]] פירש "שהיה לזבולון מובלעת בנחלת אשר שגבלה בתחום ארץ הצידונים והגיע עד הים <ref>מצוטט ב'''יהודה אליצור ויהודה קיל''', עמוד 158</ref>.		נחלת שבט אשר חוסמת את המוצא לים ל[[שבט זבולון]]. למעשה הדבר סותר את הכתוב: "זְבוּלֻן, לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן; וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן {{מקור\|([[ספר בראשית]], מ"ט, י"ג)}}. וכן את הנוהג המקובל היום לקרוא לשטח בין [[חיפה]] ל[[עכו]] בשם "מפרץ זבולון". [[הגר"א]] פירש "שהיה לזבולון מובלעת בנחלת אשר שגבלה בתחום ארץ הצידונים והגיע עד הים <ref>מצוטט ב'''יהודה אליצור ויהודה קיל''', עמוד 158</ref>.

	==תאור הנחלה==		==תאור הנחלה==