נזיקין בהקדש - היסטוריית גרסאות

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:50:21Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:50, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''בקודשים אין דיני נזיקין, בין שהזיקו ובין שהוזקו''' {{מקור\|הסוגיא בבבא קמא לז:\|כן}}'''.'''		'''בקודשים אין דיני נזיקין, בין שהזיקו ובין שהוזקו''' {{מקור\|הסוגיא בבבא קמא לז:\|כן}}'''.'''

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:24:15Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:24, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''בקודשים אין דיני נזיקין, בין שהזיקו ובין שהוזקו''' {{מקור\|(הסוגיא בבבא קמא לז:)}}'''.'''		'''בקודשים אין דיני נזיקין, בין שהזיקו ובין שהוזקו''' {{מקור\|הסוגיא בבבא קמא לז:\|כן}}'''.'''

	'''לדוגמא''', שור של הדיוט שנגח שור של הקדש, וכן שור של הקדש שנגח שור של הדיוט - פטור {{מקור\|(בבא קמא לז: במשנה)}}.		'''לדוגמא''', שור של הדיוט שנגח שור של הקדש, וכן שור של הקדש שנגח שור של הדיוט - פטור {{מקור\|בבא קמא לז: במשנה\|כן}}.

	'''החולק על דין זה''' הוא רבי שמעון בן מנסיא שסובר ששור של הדיוט שנגח שור של הקדש חייב {{מקור\|(בבלי:בבא קמא לז:)}}, והלכה כחכמים.		'''החולק על דין זה''' הוא רבי שמעון בן מנסיא שסובר ששור של הדיוט שנגח שור של הקדש חייב {{מקור\|בבלי:בבא קמא לז:\|כן}}, והלכה כחכמים.

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''המקור''' לכך שפטור הוא מהפסוק {{מקור\|(שמות כא-לה)}} "וכי יגוף שור איש את שור רעהו" - ולא של הקדש {{מקור\|(בבלי:בבא קמא לז:)}}.		'''המקור''' לכך שפטור הוא מהפסוק {{מקור\|שמות כא-לה\|כן}} "וכי יגוף שור איש את שור רעהו" - ולא של הקדש {{מקור\|בבלי:בבא קמא לז:\|כן}}.

	'''בטעמו''' הסתפק הקונטרסי שיעורים האם זו גזירת הכתוב או סברא {{מקור\|(בבא קמא יז-ב,ג, ותלה זאת במחלוקת ראשונים)}}.		'''בטעמו''' הסתפק הקונטרסי שיעורים האם זו גזירת הכתוב או סברא {{מקור\|בבא קמא יז-ב,ג, ותלה זאת במחלוקת ראשונים\|כן}}.

	==פרטי הדין==		==פרטי הדין==
	'''בקודשים שאין בהם מעילה''' יש דיני נזיקין (כשהזיקו או הוזקו), והדין שאין דיני נזיקין בקודשים נאמר רק על קודשים שיש בהם מעילה {{מקור\|(רמב"ם נזקי ממון ח-א)}}. וביאר המנחת חינוך {{מקור\|(נא-א [ז] ד"ה ודע)}} שאינו תלוי בדין מעילה, אלא שאם הוא קודשי גבוה פטור אפילו אם אין בו מעילה (כגון קרקע של הקדש, שאין מעילה במחובר).		'''בקודשים שאין בהם מעילה''' יש דיני נזיקין (כשהזיקו או הוזקו), והדין שאין דיני נזיקין בקודשים נאמר רק על קודשים שיש בהם מעילה {{מקור\|רמב"ם נזקי ממון ח-א\|כן}}. וביאר המנחת חינוך {{מקור\|נא-א [ז] ד"ה ודע\|כן}} שאינו תלוי בדין מעילה, אלא שאם הוא קודשי גבוה פטור אפילו אם אין בו מעילה (כגון קרקע של הקדש, שאין מעילה במחובר).

	'''הקדש שאין בו קדושה''' אלא רק בעלות הקדש, הסתפק הקונטרסי שיעורים {{מקור\|(בבא קמא יז-ד)}} האם הדיוט שהזיקו חייב או פטור<ref>בעניין היחס בין הקדושה לבעלות בדיני הקדש ע"ע [[הקדש#קדושה_ובעלות]].</ref>.		'''הקדש שאין בו קדושה''' אלא רק בעלות הקדש, הסתפק הקונטרסי שיעורים {{מקור\|בבא קמא יז-ד\|כן}} האם הדיוט שהזיקו חייב או פטור<ref>בעניין היחס בין הקדושה לבעלות בדיני הקדש ע"ע [[הקדש#קדושה_ובעלות]].</ref>.

Yeshivaorgil bot: טיפול בתבנית מקור

2009-03-17T17:10:14Z

טיפול בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:10, 17 במרץ 2009
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''בקודשים אין דיני נזיקין, בין שהזיקו ובין שהוזקו''' {{מקור\|הסוגיא בבבא קמא לז:}}'''.'''		'''בקודשים אין דיני נזיקין, בין שהזיקו ובין שהוזקו''' {{מקור\|(הסוגיא בבבא קמא לז:)}}'''.'''

	'''לדוגמא''', שור של הדיוט שנגח שור של הקדש, וכן שור של הקדש שנגח שור של הדיוט - פטור {{מקור\|בבא קמא לז: במשנה}}.		'''לדוגמא''', שור של הדיוט שנגח שור של הקדש, וכן שור של הקדש שנגח שור של הדיוט - פטור {{מקור\|(בבא קמא לז: במשנה)}}.

	'''החולק על דין זה''' הוא רבי שמעון בן מנסיא שסובר ששור של הדיוט שנגח שור של הקדש חייב {{מקור\|בבלי:בבא קמא לז:}}, והלכה כחכמים.		'''החולק על דין זה''' הוא רבי שמעון בן מנסיא שסובר ששור של הדיוט שנגח שור של הקדש חייב {{מקור\|(בבלי:בבא קמא לז:)}}, והלכה כחכמים.

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''המקור''' לכך שפטור הוא מהפסוק {{מקור\|שמות כא-לה}} "וכי יגוף שור איש את שור רעהו" - ולא של הקדש {{מקור\|בבלי:בבא קמא לז:}}.		'''המקור''' לכך שפטור הוא מהפסוק {{מקור\|(שמות כא-לה)}} "וכי יגוף שור איש את שור רעהו" - ולא של הקדש {{מקור\|(בבלי:בבא קמא לז:)}}.

	'''בטעמו''' הסתפק הקונטרסי שיעורים האם זו גזירת הכתוב או סברא {{מקור\|בבא קמא יז-ב,ג, ותלה זאת במחלוקת ראשונים}}.		'''בטעמו''' הסתפק הקונטרסי שיעורים האם זו גזירת הכתוב או סברא {{מקור\|(בבא קמא יז-ב,ג, ותלה זאת במחלוקת ראשונים)}}.

	==פרטי הדין==		==פרטי הדין==
	'''בקודשים שאין בהם מעילה''' יש דיני נזיקין (כשהזיקו או הוזקו), והדין שאין דיני נזיקין בקודשים נאמר רק על קודשים שיש בהם מעילה {{מקור\|רמב"ם נזקי ממון ח-א}}. וביאר המנחת חינוך {{מקור\|נא-א [ז] ד"ה ודע}} שאינו תלוי בדין מעילה, אלא שאם הוא קודשי גבוה פטור אפילו אם אין בו מעילה (כגון קרקע של הקדש, שאין מעילה במחובר).		'''בקודשים שאין בהם מעילה''' יש דיני נזיקין (כשהזיקו או הוזקו), והדין שאין דיני נזיקין בקודשים נאמר רק על קודשים שיש בהם מעילה {{מקור\|(רמב"ם נזקי ממון ח-א)}}. וביאר המנחת חינוך {{מקור\|(נא-א [ז] ד"ה ודע)}} שאינו תלוי בדין מעילה, אלא שאם הוא קודשי גבוה פטור אפילו אם אין בו מעילה (כגון קרקע של הקדש, שאין מעילה במחובר).

	'''הקדש שאין בו קדושה''' אלא רק בעלות הקדש, הסתפק הקונטרסי שיעורים {{מקור\|בבא קמא יז-ד}} האם הדיוט שהזיקו חייב או פטור<ref>בעניין היחס בין הקדושה לבעלות בדיני הקדש ע"ע [[הקדש#קדושה_ובעלות]].</ref>.		'''הקדש שאין בו קדושה''' אלא רק בעלות הקדש, הסתפק הקונטרסי שיעורים {{מקור\|(בבא קמא יז-ד)}} האם הדיוט שהזיקו חייב או פטור<ref>בעניין היחס בין הקדושה לבעלות בדיני הקדש ע"ע [[הקדש#קדושה_ובעלות]].</ref>.

Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור

2009-03-05T14:50:05Z

הוספת קטגוריה בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:50, 5 במרץ 2009
שורה 4:		שורה 4:
	'''לדוגמא''', שור של הדיוט שנגח שור של הקדש, וכן שור של הקדש שנגח שור של הדיוט - פטור {{מקור\|בבא קמא לז: במשנה}}.		'''לדוגמא''', שור של הדיוט שנגח שור של הקדש, וכן שור של הקדש שנגח שור של הדיוט - פטור {{מקור\|בבא קמא לז: במשנה}}.

	'''החולק על דין זה''' הוא רבי שמעון בן מנסיא שסובר ששור של הדיוט שנגח שור של הקדש חייב {{מקור\|בבא קמא לז:}}, והלכה כחכמים.		'''החולק על דין זה''' הוא רבי שמעון בן מנסיא שסובר ששור של הדיוט שנגח שור של הקדש חייב {{מקור\|בבלי:בבא קמא לז:}}, והלכה כחכמים.

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''המקור''' לכך שפטור הוא מהפסוק {{מקור\|שמות כא-לה}} "וכי יגוף שור איש את שור רעהו" - ולא של הקדש {{מקור\|בבא קמא לז:}}.		'''המקור''' לכך שפטור הוא מהפסוק {{מקור\|שמות כא-לה}} "וכי יגוף שור איש את שור רעהו" - ולא של הקדש {{מקור\|בבלי:בבא קמא לז:}}.

	'''בטעמו''' הסתפק הקונטרסי שיעורים האם זו גזירת הכתוב או סברא {{מקור\|בבא קמא יז-ב,ג, ותלה זאת במחלוקת ראשונים}}.		'''בטעמו''' הסתפק הקונטרסי שיעורים האם זו גזירת הכתוב או סברא {{מקור\|בבא קמא יז-ב,ג, ותלה זאת במחלוקת ראשונים}}.

Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור

2009-02-05T17:32:09Z

הורדת סוגריים מתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:32, 5 בפברואר 2009
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''בקודשים אין דיני נזיקין, בין שהזיקו ובין שהוזקו''' {{מקור\|(הסוגיא בבבא קמא לז:)}}'''.'''		'''בקודשים אין דיני נזיקין, בין שהזיקו ובין שהוזקו''' {{מקור\|הסוגיא בבבא קמא לז:}}'''.'''

	'''לדוגמא''', שור של הדיוט שנגח שור של הקדש, וכן שור של הקדש שנגח שור של הדיוט - פטור {{מקור\|(בבא קמא לז: במשנה)}}.		'''לדוגמא''', שור של הדיוט שנגח שור של הקדש, וכן שור של הקדש שנגח שור של הדיוט - פטור {{מקור\|בבא קמא לז: במשנה}}.

	'''החולק על דין זה''' הוא רבי שמעון בן מנסיא שסובר ששור של הדיוט שנגח שור של הקדש חייב {{מקור\|(בבא קמא לז:)}}, והלכה כחכמים.		'''החולק על דין זה''' הוא רבי שמעון בן מנסיא שסובר ששור של הדיוט שנגח שור של הקדש חייב {{מקור\|בבא קמא לז:}}, והלכה כחכמים.

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''המקור''' לכך שפטור הוא מהפסוק {{מקור\|(שמות כא-לה)}} "וכי יגוף שור איש את שור רעהו" - ולא של הקדש {{מקור\|(בבא קמא לז:)}}.		'''המקור''' לכך שפטור הוא מהפסוק {{מקור\|שמות כא-לה}} "וכי יגוף שור איש את שור רעהו" - ולא של הקדש {{מקור\|בבא קמא לז:}}.

	'''בטעמו''' הסתפק הקונטרסי שיעורים האם זו גזירת הכתוב או סברא {{מקור\|(בבא קמא יז-ב,ג, ותלה זאת במחלוקת ראשונים)}}.		'''בטעמו''' הסתפק הקונטרסי שיעורים האם זו גזירת הכתוב או סברא {{מקור\|בבא קמא יז-ב,ג, ותלה זאת במחלוקת ראשונים}}.

	==פרטי הדין==		==פרטי הדין==
	'''בקודשים שאין בהם מעילה''' יש דיני נזיקין (כשהזיקו או הוזקו), והדין שאין דיני נזיקין בקודשים נאמר רק על קודשים שיש בהם מעילה {{מקור\|(רמב"ם נזקי ממון ח-א)}}. וביאר המנחת חינוך {{מקור\|(נא-א [ז] ד"ה ודע)}} שאינו תלוי בדין מעילה, אלא שאם הוא קודשי גבוה פטור אפילו אם אין בו מעילה (כגון קרקע של הקדש, שאין מעילה במחובר).		'''בקודשים שאין בהם מעילה''' יש דיני נזיקין (כשהזיקו או הוזקו), והדין שאין דיני נזיקין בקודשים נאמר רק על קודשים שיש בהם מעילה {{מקור\|רמב"ם נזקי ממון ח-א}}. וביאר המנחת חינוך {{מקור\|נא-א [ז] ד"ה ודע}} שאינו תלוי בדין מעילה, אלא שאם הוא קודשי גבוה פטור אפילו אם אין בו מעילה (כגון קרקע של הקדש, שאין מעילה במחובר).

	'''הקדש שאין בו קדושה''' אלא רק בעלות הקדש, הסתפק הקונטרסי שיעורים {{מקור\|(בבא קמא יז-ד)}} האם הדיוט שהזיקו חייב או פטור<ref>בעניין היחס בין הקדושה לבעלות בדיני הקדש ע"ע [[הקדש#קדושה_ובעלות]].</ref>.		'''הקדש שאין בו קדושה''' אלא רק בעלות הקדש, הסתפק הקונטרסי שיעורים {{מקור\|בבא קמא יז-ד}} האם הדיוט שהזיקו חייב או פטור<ref>בעניין היחס בין הקדושה לבעלות בדיני הקדש ע"ע [[הקדש#קדושה_ובעלות]].</ref>.

Yeshivaorgil bot ב־19:52, 4 באוגוסט 2008

2008-08-04T19:52:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:52, 4 באוגוסט 2008
שורה 20:		שורה 20:
	<references />		<references />

	* [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]		[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
	[[קטגוריה:דיני ממונות]]		[[קטגוריה:דיני ממונות]]
	[[קטגוריה:הקדש וקודשים]]		[[קטגוריה:הקדש וקודשים]]

Yeshivaorgil bot ב־15:35, 4 באוגוסט 2008

2008-08-04T15:35:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:35, 4 באוגוסט 2008
שורה 20:		שורה 20:
	<references />		<references />

	[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]		* [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
	[[קטגוריה:דיני ממונות]]		[[קטגוריה:דיני ממונות]]
	[[קטגוריה:הקדש וקודשים]]		[[קטגוריה:הקדש וקודשים]]

קובץ יסודות וחקירות השלם ב־16:51, 22 ביולי 2008

2008-07-22T16:51:01Z

דף חדש

==הגדרה==
'''בקודשים אין דיני נזיקין, בין שהזיקו ובין שהוזקו''' {{מקור|(הסוגיא בבבא קמא לז:)}}'''.'''

'''לדוגמא''', שור של הדיוט שנגח שור של הקדש, וכן שור של הקדש שנגח שור של הדיוט - פטור {{מקור|(בבא קמא לז: במשנה)}}.

'''החולק על דין זה''' הוא רבי שמעון בן מנסיא שסובר ששור של הדיוט שנגח שור של הקדש חייב {{מקור|(בבא קמא לז:)}}, והלכה כחכמים.

==מקור וטעם==
'''המקור''' לכך שפטור הוא מהפסוק {{מקור|(שמות כא-לה)}} "וכי יגוף שור איש את שור רעהו" - ולא של הקדש {{מקור|(בבא קמא לז:)}}.

'''בטעמו''' הסתפק הקונטרסי שיעורים האם זו גזירת הכתוב או סברא {{מקור|(בבא קמא יז-ב,ג, ותלה זאת במחלוקת ראשונים)}}.

==פרטי הדין==
'''בקודשים שאין בהם מעילה''' יש דיני נזיקין (כשהזיקו או הוזקו), והדין שאין דיני נזיקין בקודשים נאמר רק על קודשים שיש בהם מעילה {{מקור|(רמב"ם נזקי ממון ח-א)}}. וביאר המנחת חינוך {{מקור|(נא-א [ז] ד"ה ודע)}} שאינו תלוי בדין מעילה, אלא שאם הוא קודשי גבוה פטור אפילו אם אין בו מעילה (כגון קרקע של הקדש, שאין מעילה במחובר).

'''הקדש שאין בו קדושה''' אלא רק בעלות הקדש, הסתפק הקונטרסי שיעורים {{מקור|(בבא קמא יז-ד)}} האם הדיוט שהזיקו חייב או פטור<ref>בעניין היחס בין הקדושה לבעלות בדיני הקדש ע"ע [[הקדש#קדושה_ובעלות]].</ref>.

==הערות שוליים==
<references />

[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:דיני ממונות]]
[[קטגוריה:הקדש וקודשים]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:50, 5 במרץ 2009
שורה 4:		שורה 4:
	'''לדוגמא''', שור של הדיוט שנגח שור של הקדש, וכן שור של הקדש שנגח שור של הדיוט - פטור {{מקור\|בבא קמא לז: במשנה}}.		'''לדוגמא''', שור של הדיוט שנגח שור של הקדש, וכן שור של הקדש שנגח שור של הדיוט - פטור {{מקור\|בבא קמא לז: במשנה}}.

	'''החולק על דין זה''' הוא רבי שמעון בן מנסיא שסובר ששור של הדיוט שנגח שור של הקדש חייב {{מקור\|בבא קמא לז:}}, והלכה כחכמים.		'''החולק על דין זה''' הוא רבי שמעון בן מנסיא שסובר ששור של הדיוט שנגח שור של הקדש חייב {{מקור\|בבלי:בבא קמא לז:}}, והלכה כחכמים.

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''המקור''' לכך שפטור הוא מהפסוק {{מקור\|שמות כא-לה}} "וכי יגוף שור איש את שור רעהו" - ולא של הקדש {{מקור\|בבא קמא לז:}}.		'''המקור''' לכך שפטור הוא מהפסוק {{מקור\|שמות כא-לה}} "וכי יגוף שור איש את שור רעהו" - ולא של הקדש {{מקור\|בבלי:בבא קמא לז:}}.

	'''בטעמו''' הסתפק הקונטרסי שיעורים האם זו גזירת הכתוב או סברא {{מקור\|בבא קמא יז-ב,ג, ותלה זאת במחלוקת ראשונים}}.		'''בטעמו''' הסתפק הקונטרסי שיעורים האם זו גזירת הכתוב או סברא {{מקור\|בבא קמא יז-ב,ג, ותלה זאת במחלוקת ראשונים}}.