נדר - היסטוריית גרסאות

Wikiboss ב־07:55, 13 בספטמבר 2020

2020-09-13T07:55:27Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:55, 13 בספטמבר 2020
שורה 16:		שורה 16:

	'''בבעלות על החפץ הנדור''' דנו הגמרא והאחרונים, ויש בזה ארבע שיטות: הוא רק כנדר, הוא ממון הקדש וקניין הממון נובע מהקדושה, הוא ממון הקדש והקדושה נובעת מהממון, אין בו קניין ממון להקדש כלל. וכל זה תלוי בסוגיית מעילה בקונמות<ref>הארכנו בזה בערך [[מעילה בקונמות#מהות_הקונם]].</ref>.		'''בבעלות על החפץ הנדור''' דנו הגמרא והאחרונים, ויש בזה ארבע שיטות: הוא רק כנדר, הוא ממון הקדש וקניין הממון נובע מהקדושה, הוא ממון הקדש והקדושה נובעת מהממון, אין בו קניין ממון להקדש כלל. וכל זה תלוי בסוגיית מעילה בקונמות<ref>הארכנו בזה בערך [[מעילה בקונמות#מהות_הקונם]].</ref>.
			==מטרת הנדרים-לשמר את ההתרוממות הזמנית==
			[[הרב קוק]] {{הערה\| [[פנקסי הראי"ה]] פנקס יג ד}} מסביר שעניין הנדרים מגיע על מנת לשמר את רגעי ההתרוממות הזמניים. במהלך חיי האדם ישנם רגעים בהם הוא מצליח להתרומם מעל חיי השגרה, ומתעורר אצלו רצון להתקרב לה'. אך, מכיוון שמדובר רק ברגעים חולפים, קיים חשש שלאחר זמן מה האדם ישכח את רגע ההתרוממות ויחזור למרוצת החיים. על ידי הנדרים ניתן לשמר את אותם רגעי התקדשות זמניים ולהכניסם כדבר קבוע לחיי השגרה, וכדברי הרב קוק {{ציטוטון\|יסוד הנדרים בכללם, הטובים שבהם, להמשיך כוח הקיום המעשי באורח הקבוע של החיים}}.

			מנגד, מכיוון שיסוד הנדרים בנוי על רגעי התרוממות רגשית, ישנה אפשרות שהנדר לא יוכל לרדת מהאידיאל למציאות. ייתכן מצב שהאדם לא חשב מספיק בשעת הנדר כיצד תהיה אפשרות ליישמו, ונדר על דברים הגבוהים ממדרגתו. בנוסף, ישנם מקרים בהם הנדר איננו נדר טהור אלא מעורב בו גם סייגים של מידות רעות כגון גאווה או כעס. על מנת לפתור מצבים אלו, נתנה התורה אפשרות להתרת הנדר על ידי חכם. החכם יכול להתיר את הנדר על ידי '''חרטה'''- במידה והנדר היה מעל ליכולתו של האדם, או על ידי '''התרה בפתח'''- על מקרים בהם התערב בנדר סייגים זרים.
	==פרטי הדין==		==פרטי הדין==
	'''הכח המחיל את האיסור''' (כח האדם או כח המעשה<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref>) - נחלקו ראשי הישיבות האם האדם מחיל את האיסור (כח האדם, כגיטין קידושין וקניינים) {{מקור\|חידושי ר' שמואל נדרים ו-ח ד"ה ונראה\|כן}}, או שהאדם רק אומר את לשון הנדר (מקבל על עצמו) והאיסור חל ממילא, שהתורה אסרה את מה שהאדם נודר (כח המעשה, כשחיטה) {{מקור\|(שערי יושר ה-כא ד"ה אמנם, חידושי ר' שמואל נדרים עמוד כח, וכן דן בזה שם בעמוד כה, חידושי ר' שמואל נדרים ו-ח (ד"ה ונראה) בדעת הר"ן והמחנה אפרים)}}.		'''הכח המחיל את האיסור''' (כח האדם או כח המעשה<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref>) - נחלקו ראשי הישיבות האם האדם מחיל את האיסור (כח האדם, כגיטין קידושין וקניינים) {{מקור\|חידושי ר' שמואל נדרים ו-ח ד"ה ונראה\|כן}}, או שהאדם רק אומר את לשון הנדר (מקבל על עצמו) והאיסור חל ממילא, שהתורה אסרה את מה שהאדם נודר (כח המעשה, כשחיטה) {{מקור\|(שערי יושר ה-כא ד"ה אמנם, חידושי ר' שמואל נדרים עמוד כח, וכן דן בזה שם בעמוד כה, חידושי ר' שמואל נדרים ו-ח (ד"ה ונראה) בדעת הר"ן והמחנה אפרים)}}.

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:50:14Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:50, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''איסור שאדם אוסר על עצמו''' {{מקור\|הסוגיות בכל מסכת נדרים\|כן}}'''.'''		'''איסור שאדם אוסר על עצמו''' {{מקור\|הסוגיות בכל מסכת נדרים\|כן}}'''.'''

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:24:07Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

הצגת שינויים

יוסף שמח: שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של שדה צופים

2012-08-27T06:19:28Z

שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של שדה צופים

הצגת שינויים

יוסף שמח בוט: הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה

2012-08-26T11:38:52Z

הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה

הצגת שינויים

שדה צופים ב־13:28, 26 באפריל 2011

2011-04-26T13:28:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:28, 26 באפריל 2011
שורה 78:		שורה 78:

	[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]		[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
			[[קטגוריה:נדרים]]

Light: /* ראה גם */

2011-04-11T05:58:02Z

ראה גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:58, 11 באפריל 2011
שורה 52:		שורה 52:

	==ראה גם==		==ראה גם==
			* [[נדרי איסור]]

	* [[אמירה לגבוה]]		* [[אמירה לגבוה]]

שורה 70:		שורה 72:
	* [[נזיר]]		* [[נזיר]]

	[[שבועת ביטוי]] {{מקור\|(ומהות השבועה בכלל)}}		* [[שבועת ביטוי]] {{מקור\|(ומהות השבועה בכלל)}}


	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

Yeshivaorgil bot: טיפול בתבנית מקור

2009-03-17T17:09:04Z

טיפול בתבנית מקור

הצגת שינויים

Yeshivaorgil: /* מקור וטעם */

2009-02-19T14:29:33Z

מקור וטעם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:29, 19 בפברואר 2009
שורה 5:		שורה 5:

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''מקורו''' מפורש בתורה "איש כי ידור נדר לה' או השבע שבועה לאסור איסר על נפשו לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה" {{מקור\|במדבר ל,ג}}.		'''מקורו''' מפורש בתורה "איש כי ידור נדר לה' או השבע שבועה לאסור איסר על נפשו לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה" {{מקור\|במדבר ל, ג}}.

	'''במקור שיכול לאסור על אחרים''' מבואר בספרי זוטא שנלמד מ"ככל היוצא מפיו יעשה". וביאר הגר"ח {{מקור\|סטנסיל כתובות נט. מודר ומושבע מפי אחרים}} שצריך את פסוק זה רק בנדר שלא ע"י התפסה, שלולא הפסוק הו"א שא"א לאסור על אחרים משום שהאדם האחר אינו ברשותו (ואע"פ שהנדר הוא על החפצא, עדיין האיסור הוא על הגברא, וצריך את צירוף הגברא). אך נדר ע"י התפסה, שדינו כהקדש - אינו צריך את הפסוק, ומועיל על אחרים מסברא (שהקדש הוא רק על החפצא ואינו צריך את הגברא כלל).		'''במקור שיכול לאסור על אחרים''' מבואר בספרי זוטא שנלמד מ"ככל היוצא מפיו יעשה". וביאר הגר"ח {{מקור\|סטנסיל כתובות נט. מודר ומושבע מפי אחרים}} שצריך את פסוק זה רק בנדר שלא ע"י התפסה, שלולא הפסוק הו"א שא"א לאסור על אחרים משום שהאדם האחר אינו ברשותו (ואע"פ שהנדר הוא על החפצא, עדיין האיסור הוא על הגברא, וצריך את צירוף הגברא). אך נדר ע"י התפסה, שדינו כהקדש - אינו צריך את הפסוק, ומועיל על אחרים מסברא (שהקדש הוא רק על החפצא ואינו צריך את הגברא כלל).

Yeshivaorgil: /* מקור וטעם */

2009-02-19T14:22:45Z

מקור וטעם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:22, 19 בפברואר 2009
שורה 5:		שורה 5:

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''מקורו''' מפורש בתורה "איש כי ידור נדר לה' או השבע שבועה לאסור איסר על נפשו לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה" {{מקור\|במדבר ל-ג}}.		'''מקורו''' מפורש בתורה "איש כי ידור נדר לה' או השבע שבועה לאסור איסר על נפשו לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה" {{מקור\|במדבר ל,ג}}.

	'''במקור שיכול לאסור על אחרים''' מבואר בספרי זוטא שנלמד מ"ככל היוצא מפיו יעשה". וביאר הגר"ח {{מקור\|סטנסיל כתובות נט. מודר ומושבע מפי אחרים}} שצריך את פסוק זה רק בנדר שלא ע"י התפסה, שלולא הפסוק הו"א שא"א לאסור על אחרים משום שהאדם האחר אינו ברשותו (ואע"פ שהנדר הוא על החפצא, עדיין האיסור הוא על הגברא, וצריך את צירוף הגברא). אך נדר ע"י התפסה, שדינו כהקדש - אינו צריך את הפסוק, ומועיל על אחרים מסברא (שהקדש הוא רק על החפצא ואינו צריך את הגברא כלל).		'''במקור שיכול לאסור על אחרים''' מבואר בספרי זוטא שנלמד מ"ככל היוצא מפיו יעשה". וביאר הגר"ח {{מקור\|סטנסיל כתובות נט. מודר ומושבע מפי אחרים}} שצריך את פסוק זה רק בנדר שלא ע"י התפסה, שלולא הפסוק הו"א שא"א לאסור על אחרים משום שהאדם האחר אינו ברשותו (ואע"פ שהנדר הוא על החפצא, עדיין האיסור הוא על הגברא, וצריך את צירוף הגברא). אך נדר ע"י התפסה, שדינו כהקדש - אינו צריך את הפסוק, ומועיל על אחרים מסברא (שהקדש הוא רק על החפצא ואינו צריך את הגברא כלל).

	'''במהות האיסור''' מבואר בגמרא {{מקור\|בבלי:כתובות ~~נט:~~}} שנקרא קדושת הגוף. אך הוסיף רש"י {{מקור\|שם ד"ה דקדושת}} שאינו הקדש גמור (לתפוס פדיונו) אלא הוא איסור על אדם אחד.		'''במהות האיסור''' מבואר בגמרא {{מקור\|בבלי:כתובות כד.}} שנקרא קדושת הגוף. אך הוסיף רש"י {{מקור\|שם ד"ה דקדושת}} שאינו הקדש גמור (לתפוס פדיונו) אלא הוא איסור על אדם אחד.

	וכתב הגר"א וסרמן שהאיסור אינו לעבור על המעשה, אלא לחלל את דיבורו. ולכן בנדר שאי אפשר לקיימו, כגון שלא אישן שלושה ימים - מכים אותו וישן לאלתר, שכיוון שכבר חילל את דיבורו בשעת הנדר (שהרי א"א לקיימו), כבר אין שום איסור לעבור על המעשה, ולכן ישן לאלתר {{מקור\|קובץ הערות יח-ב. וכן חקר דרכי משה דרך הקודש (ב-ט,י) האם איסור בל יחל הוא מצד הקבלה, שמתברר שקבלת הנדר לא היתה נכונה ועובר למפרע, או מצד הקיום, שלא קיים את דבריו ועובר בלהבא}}.		וכתב הגר"א וסרמן שהאיסור אינו לעבור על המעשה, אלא לחלל את דיבורו. ולכן בנדר שאי אפשר לקיימו, כגון שלא אישן שלושה ימים - מכים אותו וישן לאלתר, שכיוון שכבר חילל את דיבורו בשעת הנדר (שהרי א"א לקיימו), כבר אין שום איסור לעבור על המעשה, ולכן ישן לאלתר {{מקור\|קובץ הערות יח-ב. וכן חקר דרכי משה דרך הקודש (ב-ט,י) האם איסור בל יחל הוא מצד הקבלה, שמתברר שקבלת הנדר לא היתה נכונה ועובר למפרע, או מצד הקיום, שלא קיים את דבריו ועובר בלהבא}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:22, 19 בפברואר 2009
שורה 5:		שורה 5:

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''מקורו''' מפורש בתורה "איש כי ידור נדר לה' או השבע שבועה לאסור איסר על נפשו לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה" {{מקור\|במדבר ל-ג}}.		'''מקורו''' מפורש בתורה "איש כי ידור נדר לה' או השבע שבועה לאסור איסר על נפשו לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה" {{מקור\|במדבר ל,ג}}.

	'''במקור שיכול לאסור על אחרים''' מבואר בספרי זוטא שנלמד מ"ככל היוצא מפיו יעשה". וביאר הגר"ח {{מקור\|סטנסיל כתובות נט. מודר ומושבע מפי אחרים}} שצריך את פסוק זה רק בנדר שלא ע"י התפסה, שלולא הפסוק הו"א שא"א לאסור על אחרים משום שהאדם האחר אינו ברשותו (ואע"פ שהנדר הוא על החפצא, עדיין האיסור הוא על הגברא, וצריך את צירוף הגברא). אך נדר ע"י התפסה, שדינו כהקדש - אינו צריך את הפסוק, ומועיל על אחרים מסברא (שהקדש הוא רק על החפצא ואינו צריך את הגברא כלל).		'''במקור שיכול לאסור על אחרים''' מבואר בספרי זוטא שנלמד מ"ככל היוצא מפיו יעשה". וביאר הגר"ח {{מקור\|סטנסיל כתובות נט. מודר ומושבע מפי אחרים}} שצריך את פסוק זה רק בנדר שלא ע"י התפסה, שלולא הפסוק הו"א שא"א לאסור על אחרים משום שהאדם האחר אינו ברשותו (ואע"פ שהנדר הוא על החפצא, עדיין האיסור הוא על הגברא, וצריך את צירוף הגברא). אך נדר ע"י התפסה, שדינו כהקדש - אינו צריך את הפסוק, ומועיל על אחרים מסברא (שהקדש הוא רק על החפצא ואינו צריך את הגברא כלל).

	'''במהות האיסור''' מבואר בגמרא {{מקור\|בבלי:כתובות ~~נט:~~}} שנקרא קדושת הגוף. אך הוסיף רש"י {{מקור\|שם ד"ה דקדושת}} שאינו הקדש גמור (לתפוס פדיונו) אלא הוא איסור על אדם אחד.		'''במהות האיסור''' מבואר בגמרא {{מקור\|בבלי:כתובות כד.}} שנקרא קדושת הגוף. אך הוסיף רש"י {{מקור\|שם ד"ה דקדושת}} שאינו הקדש גמור (לתפוס פדיונו) אלא הוא איסור על אדם אחד.

	וכתב הגר"א וסרמן שהאיסור אינו לעבור על המעשה, אלא לחלל את דיבורו. ולכן בנדר שאי אפשר לקיימו, כגון שלא אישן שלושה ימים - מכים אותו וישן לאלתר, שכיוון שכבר חילל את דיבורו בשעת הנדר (שהרי א"א לקיימו), כבר אין שום איסור לעבור על המעשה, ולכן ישן לאלתר {{מקור\|קובץ הערות יח-ב. וכן חקר דרכי משה דרך הקודש (ב-ט,י) האם איסור בל יחל הוא מצד הקבלה, שמתברר שקבלת הנדר לא היתה נכונה ועובר למפרע, או מצד הקיום, שלא קיים את דבריו ועובר בלהבא}}.		וכתב הגר"א וסרמן שהאיסור אינו לעבור על המעשה, אלא לחלל את דיבורו. ולכן בנדר שאי אפשר לקיימו, כגון שלא אישן שלושה ימים - מכים אותו וישן לאלתר, שכיוון שכבר חילל את דיבורו בשעת הנדר (שהרי א"א לקיימו), כבר אין שום איסור לעבור על המעשה, ולכן ישן לאלתר {{מקור\|קובץ הערות יח-ב. וכן חקר דרכי משה דרך הקודש (ב-ט,י) האם איסור בל יחל הוא מצד הקבלה, שמתברר שקבלת הנדר לא היתה נכונה ועובר למפרע, או מצד הקיום, שלא קיים את דבריו ועובר בלהבא}}.