נגע הצרעת - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* הצרעת בהלכה */

2019-04-04T15:18:48Z

הצרעת בהלכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:18, 4 באפריל 2019
שורה 10:		שורה 10:

	במשנה דנים בנגע הצרעת ב[[סדר טהרות]] [[מסכת נגעים]] בדלקמן:		במשנה דנים בנגע הצרעת ב[[סדר טהרות]] [[מסכת נגעים]] בדלקמן:
			{{ציטוטון\|
			מראות נגעים, שניים שהן ארבעה: בהרת עזה כשלג, שנייה לה כסיד ההיכל; והשאת כקרום ביצה, שנייה לה כצמר לבן, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרין, שאת כצמר לבן, שנייה לה כקרום ביצה.
			}}

	~~<blockquote style="border: 1px solid blue; padding: 2em;">~~
	מראות נגעים, שניים שהן ארבעה: בהרת עזה כשלג, שנייה לה כסיד ההיכל; והשאת כקרום ביצה, שנייה לה כצמר לבן, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרין, שאת כצמר לבן, שנייה לה כקרום ביצה.
	~~</blockquote>~~
	הסברים:		הסברים:
	*'''בהרת : עזה כשלג''' - שהיא לבנה ביותר, שאין בלובן למעלה הימנה. <br />		*'''בהרת : עזה כשלג''' - שהיא לבנה ביותר, שאין בלובן למעלה הימנה. <br />

Light: /* עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ */

2013-11-04T13:27:16Z

עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:27, 4 בנובמבר 2013
שורה 64:		שורה 64:
	==עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ ==		==עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ ==

	עזיהו המלך בקש להקטיר קטורת בבית המקדש, תפקיד השמור לכהנים. הכהנים נכנסו אחריו וניסו למנוע ממנו להקטיר את הקטורת. המלך המשיך במעשיהו, ל קה בצרעת במצחו ונשאר מצורע עד יום מותו. וכך נאמר ב[דברי הימים]]: "וּכְחֶזְקָתוֹ, גָּבַהּ לִבּוֹ עַד-לְהַשְׁחִית, וַיִּמְעַל, בַּה' אֱלֹהָיו; וַיָּבֹא אֶל-הֵיכַל ה', לְהַקְטִיר עַל-מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. וַיָּבֹא אַחֲרָיו, עֲזַרְיָהוּ הַכֹּהֵן; וְעִמּוֹ כֹּהֲנִים לַה', שְׁמוֹנִים--בְּנֵי-חָיִל. וַיַּעַמְדוּ עַל-עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא לְךָ עֻזִּיָּהוּ לְהַקְטִיר לַה' כִּי לַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן הַמְקֻדָּשִׁים, לְהַקְטִיר: צֵא מִן-הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ, וְלֹא-לְךָ לְכָבוֹד מֵה' אֱלֹקים. וַיִּזְעַף, עֻזִּיָּהוּ, וּבְיָדוֹ מִקְטֶרֶת, לְהַקְטִיר; וּבְזַעְפּוֹ עִם-הַכֹּהֲנִים, וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים בְּבֵית ה', מֵעַל, לְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. וַיִּפֶן אֵלָיו עֲזַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ וְכָל-הַכֹּהֲנִים, וְהִנֵּה-הוּא מְצֹרָע בְּמִצְחוֹ, וַיַּבְהִלוּהוּ, מִשָּׁם; וְגַם הוּא נִדְחַף לָצֵאת, כִּי נִגְּעוֹ ה'. וַיְהִי עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ מְצֹרָע עַד יוֹם מוֹתוֹ, וַיֵּשֶׁב בֵּית החפשות (הַחָפְשִׁית) מְצֹרָע--כִּי נִגְזַר, מִבֵּית ה'; וְיוֹתָם בְּנוֹ עַל-בֵּית הַמֶּלֶךְ, שׁוֹפֵט אֶת-עַם הָאָרֶץ. {{מקור\| ב', כ"ו, ט"ז - כ"א\|כן}} . המלך נשאר סגור בבית ( המכונה - ב[[לשון סגי נהור]] - בֵּית החפשות (הַחָפְשִׁית) ) , בודד, '''סגור'''<ref>" ואיתי ד' מרע על מלכא והוה סגיר עד יום מותיה" ( מלכים ב' פרק ט"ו, פסוק ה' תרגום יונתן: אותו פסוק</ref> כפי שמביא תרגום יונתן, בספר מלכים, בקטע המקביל. לכן גם השליטה בפועל עוברת לבנו [[יותם]], אשר יכל לבוא במגע עם '''[[עם הארץ]]'''.		עזיהו המלך בקש להקטיר קטורת בבית המקדש, תפקיד השמור לכהנים. הכהנים נכנסו אחריו וניסו למנוע ממנו להקטיר את הקטורת. המלך המשיך במעשיהו, ל קה בצרעת במצחו ונשאר מצורע עד יום מותו. וכך נאמר ב[[דברי הימים]]: "וּכְחֶזְקָתוֹ, גָּבַהּ לִבּוֹ עַד-לְהַשְׁחִית, וַיִּמְעַל, בַּה' אֱלֹהָיו; וַיָּבֹא אֶל-הֵיכַל ה', לְהַקְטִיר עַל-מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. וַיָּבֹא אַחֲרָיו, עֲזַרְיָהוּ הַכֹּהֵן; וְעִמּוֹ כֹּהֲנִים לַה', שְׁמוֹנִים--בְּנֵי-חָיִל. וַיַּעַמְדוּ עַל-עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא לְךָ עֻזִּיָּהוּ לְהַקְטִיר לַה' כִּי לַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן הַמְקֻדָּשִׁים, לְהַקְטִיר: צֵא מִן-הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ, וְלֹא-לְךָ לְכָבוֹד מֵה' אֱלֹקים. וַיִּזְעַף, עֻזִּיָּהוּ, וּבְיָדוֹ מִקְטֶרֶת, לְהַקְטִיר; וּבְזַעְפּוֹ עִם-הַכֹּהֲנִים, וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים בְּבֵית ה', מֵעַל, לְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. וַיִּפֶן אֵלָיו עֲזַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ וְכָל-הַכֹּהֲנִים, וְהִנֵּה-הוּא מְצֹרָע בְּמִצְחוֹ, וַיַּבְהִלוּהוּ, מִשָּׁם; וְגַם הוּא נִדְחַף לָצֵאת, כִּי נִגְּעוֹ ה'. וַיְהִי עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ מְצֹרָע עַד יוֹם מוֹתוֹ, וַיֵּשֶׁב בֵּית החפשות (הַחָפְשִׁית) מְצֹרָע--כִּי נִגְזַר, מִבֵּית ה'; וְיוֹתָם בְּנוֹ עַל-בֵּית הַמֶּלֶךְ, שׁוֹפֵט אֶת-עַם הָאָרֶץ. {{מקור\| ב', כ"ו, ט"ז - כ"א\|כן}} . המלך נשאר סגור בבית ( המכונה - ב[[לשון סגי נהור]] - בֵּית החפשות (הַחָפְשִׁית) ) , בודד, '''סגור'''<ref>" ואיתי ד' מרע על מלכא והוה סגיר עד יום מותיה" ( מלכים ב' פרק ט"ו, פסוק ה' תרגום יונתן: אותו פסוק</ref> כפי שמביא תרגום יונתן, בספר מלכים, בקטע המקביל. לכן גם השליטה בפועל עוברת לבנו [[יותם]], אשר יכל לבוא במגע עם '''[[עם הארץ]]'''.

	==המשיח כמצורע==		==המשיח כמצורע==

79.177.176.27: /* משמעות הצערת וטעמי דיניה */

2013-11-04T13:22:38Z

משמעות הצערת וטעמי דיניה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:22, 4 בנובמבר 2013
שורה 1:		שורה 1:
	'''נגע הצרעת''' ב[[הלכה]] הוא ענין סגולי ורוחני בלבד ללא משמעות רפואית, בשונה מהמובן הרפואי של [[צרעת]]. נגע הצרעת ומחלת הצרעת עשויים להתבטא בצורה חיצונית דומה. ההבדל בין הנגע לבין המחלה הוא בגורמים שהביאו להופעת הכתמים הלבנים בעור בשר האדם: הנגע הוא בעל משמעות רוחנית ואילו המחלה היא בעלת משמעות רפואית. יכול להיות כי מבחינה רפואית האדם טרם נרפא ואילו כאשר הוא מגיע לכהן זה קובע כי הסתיימה תקופת טומאתו וכך , לפחות מבחינת ההלכה, הוא יכול לחזור לביתו, אפילו אם הוא עוד חולה צרעת. וכן להיפך האדם יכול להירפא מבחינה רפואית והוא ממשיך להיות נגוע הצרעת.		'''נגע הצרעת''' ב[[הלכה]] הוא ענין סגולי ורוחני בלבד ללא משמעות רפואית, בשונה מהמובן הרפואי של [[צרעת]]. נגע הצרעת ומחלת הצרעת עשויים להתבטא בצורה חיצונית דומה. ההבדל בין הנגע לבין המחלה הוא בגורמים שהביאו להופעת הכתמים הלבנים בעור בשר האדם: הנגע הוא בעל משמעות רוחנית ואילו המחלה היא בעלת משמעות רפואית. יכול להיות כי מבחינה רפואית האדם טרם נרפא ואילו כאשר הוא מגיע לכהן זה קובע כי הסתיימה תקופת טומאתו וכך , לפחות מבחינת ההלכה, הוא יכול לחזור לביתו, אפילו אם הוא עוד חולה צרעת. וכן להיפך האדם יכול להירפא מבחינה רפואית והוא ממשיך להיות נגוע הצרעת.

	== משמעות ~~הצערת~~ וטעמי דיניה ==		== משמעות הצרעת וטעמי דיניה ==
	לתופעת נגע הצרעת יש משמעות רוחנית וכך נאמר בספר [[דברים]] "השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלווים ." {{מקור\|דברים, כ"ז, ח'\|כן}}. הנגע המתואר במקרא הוא למעשה פגיעה בקשר בין האדם והחברה. בגמרא, מסכת ערכין ט"ו, ב, נאמר: {{ציטוט\|תוכן=אמר ריש לקיש: מאי דכתיב " זאת תהיה תורת המצורע"? זו תהיה תורתו של מוציא שם רע.\|מרכאות=כן}} חשיבותו של הנושא מתבטא בכך שפרשה במיקרא, בספר ויקרא, קרויה בשם: '''[[פרשת מצורע]]'''.<ref>דיון הלכתי ובו מקורות רבים ראה קישורים חיצוניים {'''שאול רגב'''} </ref> להלן תובהר המשמעות ההלכתית של נגע הצרעת ויוצגו שלושה מקרים של הופעת הנגע במקרא: [[מרים]] הנביאה, מצורעי השומרון והמלך [[עוזיהו]].		לתופעת נגע הצרעת יש משמעות רוחנית וכך נאמר בספר [[דברים]] "השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלווים ." {{מקור\|דברים, כ"ז, ח'\|כן}}. הנגע המתואר במקרא הוא למעשה פגיעה בקשר בין האדם והחברה. בגמרא, מסכת ערכין ט"ו, ב, נאמר: {{ציטוט\|תוכן=אמר ריש לקיש: מאי דכתיב " זאת תהיה תורת המצורע"? זו תהיה תורתו של מוציא שם רע.\|מרכאות=כן}} חשיבותו של הנושא מתבטא בכך שפרשה במיקרא, בספר ויקרא, קרויה בשם: '''[[פרשת מצורע]]'''.<ref>דיון הלכתי ובו מקורות רבים ראה קישורים חיצוניים {'''שאול רגב'''} </ref> להלן תובהר המשמעות ההלכתית של נגע הצרעת ויוצגו שלושה מקרים של הופעת הנגע במקרא: [[מרים]] הנביאה, מצורעי השומרון והמלך [[עוזיהו]].

	יש האומרים שחיוב ההרחקה מהמצורע הוא מחמת שהצרעת מאוסה ומזוהמת, ולכן היא מזיקה וגורמת למחלות (ר' [[תבנית:הידעת?/ט' חשוון ה'תשס"ט]])		יש האומרים שחיוב ההרחקה מהמצורע הוא מחמת שהצרעת מאוסה ומזוהמת, ולכן היא מזיקה וגורמת למחלות (ר' [[תבנית:הידעת?/ט' חשוון ה'תשס"ט]])




	==הצרעת בהלכה==		==הצרעת בהלכה==

קטורת ב־16:20, 14 באפריל 2013

2013-04-14T16:20:39Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:20, 14 באפריל 2013
שורה 92:		שורה 92:
	{{טומאה וטהרה}}		{{טומאה וטהרה}}

	[[קטגוריה:~~טומאה וטהרה~~]]		[[קטגוריה:נגעים]]

טישיו: /* הערות שוליים */

2012-10-11T01:34:56Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:34, 11 באוקטובר 2012
שורה 90:		שורה 90:
	<references />		<references />

			{{טומאה וטהרה}}

	[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]		[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:56:08Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:56, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''נגע הצרעת''' ב[[הלכה]] הוא ענין סגולי ורוחני בלבד ללא משמעות רפואית, בשונה מהמובן הרפואי של [[צרעת]]. נגע הצרעת ומחלת הצרעת עשויים להתבטא בצורה חיצונית דומה. ההבדל בין הנגע לבין המחלה הוא בגורמים שהביאו להופעת הכתמים הלבנים בעור בשר האדם: הנגע הוא בעל משמעות רוחנית ואילו המחלה היא בעלת משמעות רפואית. יכול להיות כי מבחינה רפואית האדם טרם נרפא ואילו כאשר הוא מגיע לכהן זה קובע כי הסתיימה תקופת טומאתו וכך , לפחות מבחינת ההלכה, הוא יכול לחזור לביתו, אפילו אם הוא עוד חולה צרעת. וכן להיפך האדם יכול להירפא מבחינה רפואית והוא ממשיך להיות נגוע הצרעת.		'''נגע הצרעת''' ב[[הלכה]] הוא ענין סגולי ורוחני בלבד ללא משמעות רפואית, בשונה מהמובן הרפואי של [[צרעת]]. נגע הצרעת ומחלת הצרעת עשויים להתבטא בצורה חיצונית דומה. ההבדל בין הנגע לבין המחלה הוא בגורמים שהביאו להופעת הכתמים הלבנים בעור בשר האדם: הנגע הוא בעל משמעות רוחנית ואילו המחלה היא בעלת משמעות רפואית. יכול להיות כי מבחינה רפואית האדם טרם נרפא ואילו כאשר הוא מגיע לכהן זה קובע כי הסתיימה תקופת טומאתו וכך , לפחות מבחינת ההלכה, הוא יכול לחזור לביתו, אפילו אם הוא עוד חולה צרעת. וכן להיפך האדם יכול להירפא מבחינה רפואית והוא ממשיך להיות נגוע הצרעת.

	== משמעות הצערת וטעמי דיניה ==		== משמעות הצערת וטעמי דיניה ==

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה

2012-09-05T06:44:05Z

טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה

הצגת שינויים

למאי נ"מ?: /* הצרעת בהלכה */

2012-01-18T20:02:04Z

הצרעת בהלכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:02, 18 בינואר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''נגע הצרעת''' ב[[הלכה]] הוא ענין סגולי ורוחני בלבד ללא משמעות רפואית, בשונה מהמובן הרפואי של [[צרעת]]. נגע הצרעת ומחלת הצרעת עשויים להתבטא בצורה חיצונית דומה. ההבדל בין הנגע לבין המחלה הוא בגורמים שהביאו להופעת הכתמים הלבנים בעור בשר האדם: הנגע הוא בעל משמעות רוחנית ואילו המחלה היא בעלת משמעות רפואית. יכול להיות כי מבחינה רפואית האדם טרם נרפא ואילו כאשר הוא מגיע לכהן זה קובע כי הסתיימה תקופת טומאתו וכך , לפחות מבחינת ההלכה, הוא יכול לחזור לביתו, אפילו אם הוא עוד חולה צרעת. וכן להיפך האדם יכול להירפא מבחינה רפואית והוא ממשיך להיות נגוע הצרעת.		'''נגע הצרעת''' ב[[הלכה]] הוא ענין סגולי ורוחני בלבד ללא משמעות רפואית, בשונה מהמובן הרפואי של [[צרעת]]. נגע הצרעת ומחלת הצרעת עשויים להתבטא בצורה חיצונית דומה. ההבדל בין הנגע לבין המחלה הוא בגורמים שהביאו להופעת הכתמים הלבנים בעור בשר האדם: הנגע הוא בעל משמעות רוחנית ואילו המחלה היא בעלת משמעות רפואית. יכול להיות כי מבחינה רפואית האדם טרם נרפא ואילו כאשר הוא מגיע לכהן זה קובע כי הסתיימה תקופת טומאתו וכך , לפחות מבחינת ההלכה, הוא יכול לחזור לביתו, אפילו אם הוא עוד חולה צרעת. וכן להיפך האדם יכול להירפא מבחינה רפואית והוא ממשיך להיות נגוע הצרעת.

			== משמעות הצערת וטעמי דיניה ==
			לתופעת נגע הצרעת יש משמעות רוחנית וכך נאמר בספר [[דברים]] "השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלווים ." {{מקור\|(דברים, כ"ז, ח'))}}. הנגע המתואר במקרא הוא למעשה פגיעה בקשר בין האדם והחברה. בגמרא, מסכת ערכין ט"ו, ב, נאמר: {{ציטוט\|תוכן=אמר ריש לקיש: מאי דכתיב " זאת תהיה תורת המצורע"? זו תהיה תורתו של מוציא שם רע.\|מרכאות=כן}} חשיבותו של הנושא מתבטא בכך שפרשה במיקרא, בספר ויקרא, קרויה בשם: '''[[פרשת מצורע]]'''.<ref>דיון הלכתי ובו מקורות רבים ראה קישורים חיצוניים {'''שאול רגב'''} </ref> להלן תובהר המשמעות ההלכתית של נגע הצרעת ויוצגו שלושה מקרים של הופעת הנגע במקרא: [[מרים]] הנביאה, מצורעי השומרון והמלך [[עוזיהו]].

			יש האומרים שחיוב ההרחקה מהמצורע הוא מחמת שהצרעת מאוסה ומזוהמת, ולכן היא מזיקה וגורמת למחלות (ר' [[תבנית:הידעת?/ט' חשוון ה'תשס"ט]])




	==הצרעת בהלכה==		==הצרעת בהלכה==
	בימים עברו, לאחר שבני ישראל קיבלו עליהם את המצוות ב[[מעמד הר סיני]] ובעת היות [[בית המקדש]] על מכונו, אם אדם היה רואה בעור בשרו או בבגדו או בקירות ביתו, כתמים לבנים בדרגות שונות <ref>בלשון המקרא: "אָדָם, ~~כִּי~~-יִהְיֶה בְעוֹר-~~בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת~~- (כתם לבן בינוני) אוֹ-~~סַפַּחַת~~ - (כתם לבן יותר כהה) אוֹ בַהֶרֶת (כתם לבן בהיר ביותר) [http://www.mechon-mamre.org/i/t/a0313.htm ] </ref> ,היה עליו לבוא אל הכהן והוא היה מאבחן האם הכתמים הלבנים מעידים על היות האדם, ברכושו או ביתו נגוע בצרעת.<ref>ויקרא פרקים י"ג-י"ד </ref>		בימים עברו, לאחר שבני ישראל קיבלו עליהם את המצוות ב[[מעמד הר סיני]] ובעת היות [[בית המקדש]] על מכונו, אם אדם היה רואה בעור בשרו או בבגדו או בקירות ביתו, כתמים לבנים בדרגות שונות <ref>בלשון המקרא: "אָדָם, כִּי-יִהְיֶה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת- (כתם לבן בינוני) אוֹ-סַפַּחַת - (כתם לבן יותר כהה) אוֹ בַהֶרֶת (כתם לבן בהיר ביותר) [http://www.mechon-mamre.org/i/t/a0313.htm ] </ref> ,היה עליו לבוא אל הכהן והוא היה מאבחן האם הכתמים הלבנים מעידים על היות האדם, ברכושו או ביתו נגוע בצרעת.<ref>ויקרא פרקים י"ג-י"ד </ref>

	במשנה דנים בנגע הצרעת ב[[סדר טהרות]] [[מסכת נגעים]] בדלקמן:		במשנה דנים בנגע הצרעת ב[[סדר טהרות]] [[מסכת נגעים]] בדלקמן:
שורה 17:		שורה 25:
	[[ספר החינוך]] סעיף קס"ט מגדיר את המופעים של הצרעת הרוחנית בצורה הבאה: ארבעת מראות לֹ‏בֶ‏ן של הצרעת הן בעור בשר האדם. השתים הן אבות והן שאֵת ובהרת ושתים הן תולדות להן, כלומר למטה מהלובן. וכך הן מוגדרות: שאת - צמר לבן נקי, בהרת - שלג. התולדות הן : סיד ההיכל - תולדת הבהרת וקרום הביצה - תולדת השאת. הכהן הוא הקובע מתי הגיע הזמן להכריז על הסרת נגע הצרעת. והיה והנגע הוסר יש להקריב [[קורבן (יהדות)\|קורבן]] ועל האדם לטבול במים, כמקובל.		[[ספר החינוך]] סעיף קס"ט מגדיר את המופעים של הצרעת הרוחנית בצורה הבאה: ארבעת מראות לֹ‏בֶ‏ן של הצרעת הן בעור בשר האדם. השתים הן אבות והן שאֵת ובהרת ושתים הן תולדות להן, כלומר למטה מהלובן. וכך הן מוגדרות: שאת - צמר לבן נקי, בהרת - שלג. התולדות הן : סיד ההיכל - תולדת הבהרת וקרום הביצה - תולדת השאת. הכהן הוא הקובע מתי הגיע הזמן להכריז על הסרת נגע הצרעת. והיה והנגע הוסר יש להקריב [[קורבן (יהדות)\|קורבן]] ועל האדם לטבול במים, כמקובל.

	כאמור, האבחנה האם האדם, הבגד או הבית מצורעים נעשית על ידי הכהן. האבחנה באדם נקבעה בדרך הבאה: " ~~וַיְדַבֵּר~~ ה', אֶל-~~מֹשֶׁה~~ וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר. אָדָם, ~~כִּי~~-יִהְיֶה בְעוֹר-~~בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת~~ אוֹ-~~סַפַּחַת~~ אוֹ בַהֶרֶת, וְהָיָה בְעוֹר-~~בְּשָׂרוֹ~~, לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל-אַהֲרֹן ~~הַכֹּהֵן~~, אוֹ אֶל-אַחַד ~~מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים~~. וְרָאָה ~~הַכֹּהֵן~~ אֶת-~~הַנֶּגַע בְּעוֹר~~-~~הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע~~ הָפַךְ לָבָן, וּמַרְאֵה ~~הַנֶּגַע~~ עָמֹק מֵעוֹר ~~בְּשָׂרוֹ~~ נֶגַע צָרַעַת, הוּא; '''וְרָאָהוּ ~~הַכֹּהֵן~~, ~~וְטִמֵּא~~ אֹתוֹ." {{מקור\|(ספר ויקרא, י"ג, א'-ג'(}}		כאמור, האבחנה האם האדם, הבגד או הבית מצורעים נעשית על ידי הכהן. האבחנה באדם נקבעה בדרך הבאה: " וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר. אָדָם, כִּי-יִהְיֶה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ-סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת, וְהָיָה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ, לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אוֹ אֶל-אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים. וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּגַע בְּעוֹר-הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן, וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ נֶגַע צָרַעַת, הוּא; '''וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן, וְטִמֵּא אֹתוֹ." {{מקור\|(ספר ויקרא, י"ג, א'-ג'(}}

	סוגי הצרעת הם: שאת, ספחת ובהרת. וכך נפסקה ההלכה ב[[רמב"ם]]: "הכל מטמאין בנגעים, אפילו קטן בן יומו והעבדים, אבל לא גוי ולא גר תושב. והכל כשרין לראות את הנגעים וכל הנגעים אדם רואה אותם חוץ מנגעי עצמו. {{מקור\|(הלכות טומאת צרעת, פרק כ"ז))}} והיה ונגע באדם נגע צרעת הוא נדרש לשבת '''בדד''' מחוץ למחנה: במדבר סיני, מחוץ לשלושת המחנות: מחנה כהונה, מחנה לווייה ומחנה ישראל, כמו שאירע ל[[מרים הנביאה]], אחרי שדיברה [[לשון הרע]] על [[משה רבינו]]. ובארץ ישראל, בערים המוקפות חומה, היתה קיימת מצוות משלוח המצורע מחוץ לעיר.		סוגי הצרעת הם: שאת, ספחת ובהרת. וכך נפסקה ההלכה ב[[רמב"ם]]: "הכל מטמאין בנגעים, אפילו קטן בן יומו והעבדים, אבל לא גוי ולא גר תושב. והכל כשרין לראות את הנגעים וכל הנגעים אדם רואה אותם חוץ מנגעי עצמו. {{מקור\|(הלכות טומאת צרעת, פרק כ"ז))}} והיה ונגע באדם נגע צרעת הוא נדרש לשבת '''בדד''' מחוץ למחנה: במדבר סיני, מחוץ לשלושת המחנות: מחנה כהונה, מחנה לווייה ומחנה ישראל, כמו שאירע ל[[מרים הנביאה]], אחרי שדיברה [[לשון הרע]] על [[משה רבינו]]. ובארץ ישראל, בערים המוקפות חומה, היתה קיימת מצוות משלוח המצורע מחוץ לעיר.

	לתופעת נגע הצרעת יש משמעות רוחנית וכך נאמר בספר [[דברים]] "השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלווים ." {{מקור\|(דברים, כ"ז, ח'))}}. הנגע המתואר במקרא הוא למעשה פגיעה בקשר בין האדם והחברה. בגמרא, מסכת ערכין ט"ו, ב, נאמר: {{ציטוט\|תוכן=אמר ריש לקיש: מאי דכתיב " זאת תהיה תורת המצורע"? זו תהיה תורתו של מוציא שם רע.\|מרכאות=כן}} חשיבותו של הנושא מתבטא בכך שפרשה במיקרא, בספר ויקרא, קרויה בשם: '''[[פרשת מצורע]]'''.<ref>דיון הלכתי ובו מקורות רבים ראה קישורים חיצוניים {'''שאול רגב'''} </ref> להלן תובהר המשמעות ההלכתית של נגע הצרעת ויוצגו שלושה מקרים של הופעת הנגע במקרא: [[מרים]] הנביאה, מצורעי השומרון והמלך [[עוזיהו]].

	'''הלכה זו אינה נוהגת בזמן הזה.'''		'''הלכה זו אינה נוהגת בזמן הזה.'''

למאי נ"מ?: /* המשיח כמצורע */

2010-03-16T16:04:20Z

המשיח כמצורע

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:04, 16 במרץ 2010
שורה 63:		שורה 63:
	==המשיח כמצורע==		==המשיח כמצורע==

	נגע הצרעת כבשורה לעתיד לבוא מתבטא גם בסוגיה המוזרה ~~שהמשיח~~ עצמו הוא מצורע ויושב בשערי רומי, כמו שכתוב במסכת סנהדרין, צ"ח, עמוד ב': " מה שמו ( של המשיח) רבנן אמרי '''חיוורא''' דבי רבי שמו, שנאמר "אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא ~~נָשָׂא~~, וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם; וַאֲנַחְנוּ ~~חֲשַׁבְנֻהוּ~~, נָגוּעַ ~~מֻכֵּה~~ אֱלֹהִים ~~וּמְעֻנֶּה~~. ( ישעיהו, פרק נ"ג, פסוק ד')" '''חיוורא''', לבן, בתרגום מצורע.		נגע הצרעת כבשורה [[לעתיד לבוא]] מתבטא גם בסוגיה המוזרה שה[[משיח]] עצמו הוא מצורע ויושב בשערי רומי, כמו שכתוב במסכת סנהדרין, צ"ח, עמוד ב': " מה שמו ( של המשיח) רבנן אמרי '''חיוורא''' דבי רבי שמו, שנאמר "אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא, וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם; וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ, נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה. ( ישעיהו, פרק נ"ג, פסוק ד')" '''חיוורא''', לבן, בתרגום מצורע.

	וממשיכה הגמרא לספר: רבי יהושע בן לוי ... פגש את אליהו על פתח מערת רבי שמעון בר יוחאי, ושוב שאלו מתי יבוא המשיח. הפעם ענה לו אליהו: לך שאל אותו בעצמו! הנה הוא יושב על פתח העיר רומי.		וממשיכה הגמרא לספר: רבי יהושע בן לוי ... פגש את אליהו על פתח מערת רבי שמעון בר יוחאי, ושוב שאלו מתי יבוא המשיח. הפעם ענה לו אליהו: לך שאל אותו בעצמו! הנה הוא יושב על פתח העיר רומי.
שורה 70:		שורה 70:

	במובן מופשט יותר, אם נגע הצרעת מצביע על מתח שבין אישיותו הפנימית של האדם וחיצוניותו החברתית, ניתן להבין שהמשיח יהיה האדם שיחווה ויפנים באמת את המתח הזה ועל ידי סיבלו וניסיונו יפתור אותו.<ref>ראה קישורים חיצוניים {מישל רבה} </ref>		במובן מופשט יותר, אם נגע הצרעת מצביע על מתח שבין אישיותו הפנימית של האדם וחיצוניותו החברתית, ניתן להבין שהמשיח יהיה האדם שיחווה ויפנים באמת את המתח הזה ועל ידי סיבלו וניסיונו יפתור אותו.<ref>ראה קישורים חיצוניים {מישל רבה} </ref>

			== [[בזמן הזה]] ==
			ר' [[תבנית:הידעת?/י"ד כסלו ה'תשס"ט]]

	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==

Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור

2009-03-08T13:30:12Z

הוספת קטגוריה בתבנית מקור

הצגת שינויים